צבא סין הגביר את יכולתו לשבש תשתיות קריטיות אמריקניות, לרבות כאלה של חשמל ומים, כמו גם מערכות תקשורת ותחבורה – כך לפי גורמים רשמיים בארצות הברית. אלה ציינו שהאקרים שמזוהים עם צבא השחרור העממי של סין הצליחו לחדור בחודשים האחרונים למערכות המחשב של יותר מ-20 תשתיות קריטיות אמריקניות. הגורמים הסבירו שהחדירות של הסינים הן חלק ממאמץ רחב יותר לזרוע פאניקה וכאוס, כמו גם לשבש יכולות לוגיסטיות – במקרה של סכסוך בין ארצות הברית לסין באוקיינוס השקט. גורם שמכיר את האירועים הללו אמר לוושינגטון פוסט כי בין הארגונים שהותקפו ניתן למצוא תאגיד מים בהוואי, נמל מרכזי בחוף המערבי ולפחות צינור נפט וגז אחד. ההאקרים ניסו גם לפרוץ למפעילת רשת החשמל של טקסס, שפועלת באופן עצמאי ונפרד משאר מערכות החשמל בארצות הברית. כמה גופים נוספים, הממוקמים מחוץ לאמריקה, כולל חברות חשמל, נפגעו גם הם על ידי ההאקרים, אמרו הגורמים. אף לא אחת מהפריצות השפיעה על מערכות בקרה תעשייתיות שמפעילות משאבות, בוכנות או כל פונקציה קריטית, ולא נגרם כל שיבוש, אמרו אותם גורמים אמריקניים. אבל, הם ציינו, "יש להקדיש תשומת לב להוואי, שהיא 'ביתו' של צי האוקיינוס השקט. המתקפות על נמלים, כמו גם על המרכזים הלוגיסטיים, מעידות על כך שהצבא הסיני רוצה להקשות על המאמצים של ארצות הברית לשלוח חיילים וציוד לאזור – אם יפרוץ עימות בקשר לטייוואן. "המתקפות נועדו למנוע מארצות הברית להפגין כוח באסיה" הפרטים שלא נחשפו בעבר מבהירים את התמונה של קמפיין הסייבר Volt Typhoon. מסע מתקפות זה זוהה בראשונה לפני כשנה על ידי ממשלת ארצות הברית. מאז, מפקדי צבא סין סירבו לשוחח עם עמיתיהם האמריקניים. הנשיאים ג'ו ביידן ושי ג'יאנפינג, שנפגשו בחודש שעבר בוושינגטון, הסכימו להשיב לפעילות את ערוצי התקשורת הללו. ברנדון וויילס, מנהל הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) של ארצות הברית, אמר כי "ברור מאוד שהניסיונות הסיניים לפרוץ לתשתיות קריטיות נועדו לטובת שיבוש או הרס של התשתיות הללו, במקרה של עימות. הו נועדו למנוע מארצות הברית את היכולת להפגין כוח באסיה, וגם לגרום לכאוס חברתי בתוך ארצות הברית – עם יכולת להשפיע על קבלת ההחלטות שלה סביב משבר. זהו שינוי משמעותי מפעילות הסייבר הסינית בעבר. לפני שבע ו-10 שנים, סין התמקדה בסייבר בעיקר בריגול פוליטי וכלכלי". ה-"מנהרות" של הסינים הגורמים ציינו כי ההאקרים ביקשו לעתים קרובות להסוות את עקבותיהם על ידי תיווך המתקפות דרך פרוקסים – מכשירים תמימים כמו נתבים ביתיים או כאלה שיש במקומות עבודה. בארגונים, ההאקרים ניסו, ואף הצליחו, לגנוב אישורי גישה של עובדים, כדי להתחזות למשתמשים רגילים. "ההאקרים מחפשים דרך להיכנס ולהישאר בלא להתגלות", אמר אחד המומחים. "זה בבחינת בנייה של מנהרות לתוך התשתית של אויביך, שבהן תוכל להשתמש מאוחר יותר – כדי לתקוף. עד אז אתה מחכה, מבצע סיור, מבין אם אתה יכול לעבור למערכות בקרה תעשייתיות, או לחברות אחרות, או למטרות קריטיות יותר ב-'מעלה הזרם', ויום אחד, אם אתה מקבל את הפקודה מגבוה, אתה עובר ממצב של סיור – להתקפה". יש לציין שהמשרד למנהל המודיעין הלאומי בוושינגטון הזהיר בהערכת האיומים השנתית שלו, שאותה הוא הנפיק בפברואר האחרון, כי "סין כמעט בוודאות מסוגלת להוציא לפועל מתקפות סייבר שישבשו תשתית קריטית בארצות הברית, לרבות צינורות נפט וגז ומסילות רכבת". בהערכה נכתב כי "אם בייג'ינג תחשוש שסכסוך גדול בינה לבין וושינגטון ממשמש ובא, היא תשקול כמעט בוודאות לבצע פעולות סייבר אגרסיביות נגד תשתיות קריטיות בארצות הברית ונגד נכסים צבאיים שלה ברחבי העולם".

בפסק דין משמעותי במיוחד שהתקבל בארה"ב אתמול (ב'), חבר המושבעים קבע פה אחד שמפחתחת המשחקים אפיק גיימס (Epic Games) צדקה בכל סעיפי התביעה המהותית שלה נגד גוגל, כך על פי מסמכי בית המשפט. משמעות הקביעה היא ש-אפיק – חברת המשחקים אשר עומדת מאחורי הכותר המאוד מצליח פורטנייט (Fortnite) – ניצחה את גוגל הענקית בתום סכסוך משפטי שנמשך שלוש שנים, והפסיקה הזו, אם תישאר על כנה, עתידה לשנות את הדרך שבה גוגל מנהלת את חנות האפליקציות שלה, ה-Play Store. חבר המושבעים שישב במשפט אשר נערך בסן פרנסיסקו נזקק למספר שעות כדי לדון בהכרעה, ובסופן הוא החליט שהחנות של גוגל, שהיא מעין שוק דיגיטלי לאפליקציות אנדרואיד, מהווה מונופול בלתי חוקי, וזאת לפי רישומי בית המשפט שפורסמו אתמול (ב'). בלב המאבק בין אפיק גיימס לאפל וגוגל. פורטנייט. צילום: BigStock "ניצחון לכולנו" מדובר בפסק דין דרמטי לתעשייה כולה, אבל גם בכזה שמהווה ניצחון משמעותי עבור אפיק. בית המשפט אישר למעשה במלואן את טענותיה של חברת הגיימינג שגוגל מתחזקת מונופול על שוק היישומים לאנדרואיד בחנותה. משמעות הפסיקה הזו היא שענקית הטכנולוגיה, ששוויה מוערך בטריליון דולר, דיכאה את התחרות מולה בתחום באמצעות האסטרטגיות העסקיות שלה. יתרה מכך, חבר המושבעים קבע שגוגל מקיימת קשר בלתי חוקי בין ה-Play Store שלה לבין שירותי התשלום שלה, Google Play Billing. המושבעים אף החליטו שהסכם ההפצה של גוגל, הסדרי Project Hug שהיא מקיימת מול מפתחי משחקים, כמו גם ההסכמים של החברה עם יצרניות OEM (ר"ת Original Equipment Manufacturer – יצרנית ציוד מקורי) היו כולם אנטי-תחרותיים, כך דיווח The Verge. הזכייה הדרמטית תוארה על ידי אפיק גיימס כ"ניצחון לכל מפתחי האפליקציות והצרכנים בעולם". בהצהרה, שעלתה לאתר האינטרנט של החברה, נכתב עוד כי פסק הדין האחרון "מוכיח שהשיטות של חנות האפליקציות של גוגל אינן חוקיות והן מנצלות את המונופול שלה כדי להטיל עמלות מופרזות, לדכא תחרות ולהפריע לחדשנות". עוד צוין על ידי אפיק כי "לאורך כל המשפט ראינו ראיות לכך שגוגל הייתה מוכנה להוציא מיליארדי דולרים כדי לדכא חנויות אפליקציות חלופיות, באמצעות פיצוי (שהוצע – ג"פ) למפתחים (כדי – ג"פ) נטוש את יוזמות החנויות שלהם ואת תוכניות ההפצה הישירה שלהם ועל ידי הצעת הסכמים רווחיים ביותר עם יצרניות מכשירים, בתמורה להחרגת מתחרים מחנויות האפליקציות". באפיק הוסיפו וכתבו כי "ההסכמים הללו נועדו לבסס את הדומיננטיות של גוגל כספקית חנות האפליקציות הבלעדית – והם הצליחו. למעלה מ-95% מהאפליקציות האנדרואיד מופצות דרך ה-Play Store". הגיע לעליון. הקרב בין אפל לאפיק גיימס. צילום: BigStock מאבק זהה נגד אפל – תוצאות אחרות לגמרי נזכיר שבמהלך שלוש השנים האחרונות ניהולה אפיק מאבק דומה גם מול אפל, בטענה דומה על התנהלות ענקית ה-iPhone בחנותה ליישומי iOS, ה-App Store. המאבק שניהלו ביניהן אפיק ואפל הגיע לכדי משפט שהתקיים ב-3-24 במאי בשנת 2021. בפסק דין, שניתן בספטמבר באותה שנה והתייחס לחלק הראשון של התיק, פסקה השופטת איבון גונזלס רוג'רס לטובת אפל בכל הסעיפים מלבד אחד, בו מצאה את אפל אשמה שהפרה את חוק התחרות הבלתי הוגנת של קליפורניה. מאידך רוג'רס אסרה על אפל למנוע ממפתחים ליידע משתמשים לגבי מערכות תשלום אחרות בתוך אפליקציות. אפיק ערערה על פסק הדין הזה, אך הפסיקה המקורית מ-2021 אושרה ב-2023, כולל הסעיף הבודד שיצא נגד אפל – אבל גם עליו החליטה ענקית הטכנולוגיה לערער ביולי האחרון בבית המשפט העליון. יצוין כי כמו גוגל, גם אפל מייחסת במכלול עסקיה חשיבות רבה לחנות האפליקציות שלה, אשר מניבה לה הכנסות של מיליארדי דולרים מדי שנה. תגובת גוגל לפסק הדין: "נערער" מטרתה הסופית של אפיק הייתה להקים חנות אפליקציות ומערכת תשלומים משלה, כדי להתנער מהעמלות הגבוהות שגוגל, כמו גם אפל, גובות על רכישות בתוך האפליקציות, במקרה הספציפי שלה – בתוך פורטנייט, 30% גובהה. אם הפסיקה בעניין גוגל תישאר על כנה, הדבר יכול לא רק לאפשר לאפיק גיימס לספק לבד את המשחקים שלה בגרסאות האנדרואיד ללא תיווכה של גוגל, אלא שהיא אף עשויה להפעיל לחץ על יצרנית ה-iPhone לפתוח את חנותה שלה באופן דומה, על אף שניצחה במשפט. לפיכך לפסיקה החדשה בתיק יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת על חנות האפליקציות של גוגל, וכן ועל תעשיית האפליקציות לנייד כולה.  לעת עתה לא ידוע מה בדיוק תקבל אפיק כתוצאה מזכייתה במשפט. השופט טרם קבע את העונש שגוגל תעמוד בפניו, אך ענקית הטכנולוגיה כבר ציינה כי לא תקבל את פסק הדין.  ווילסון ווייט, סמנכ"ל לענייני ממשל ומדיניות ציבורית של גוגל, אמר ל-The Verge: "אנחנו מתכוונים לערער על פסק הדין. אנדרואיד ו-Play Store מציעות יותר מבחר ופתיחות מכל פלטפורמה סלולרית גדולה אחרת". הוא הוסיף וציין כי "הניסוי הדגיש שאנו מתחרים נמרצות עם אפל וה-App Store שלה, כמו גם עם חנויות אפליקציות במכשירי אנדרואיד וקונסולות משחקים. אנו נמשיך להגן על המודל העסקי של אנדרואיד ונשאר מחויבים עמוקות למשתמשים שלנו, לשותפים שלנו ולאקו-סיסטם הרחב יותר של אנדרואיד".

פרקליטות המדינה עדכנה היום (ג') כי היא ממשיכה לטפל בחומרה בגילויי הסתה לטרור ובתכנים שיש בהם שבח ועידוד למעשי טרור. מאז מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, החלה מחלקת הסייבר בפרקליטות לפעול באופן אינטנסיבי ביותר מול הפלטפורמות המקוונות, להסרת תכני טרור הנוגעים למלחמת ישראל-חמאס ולמתקפת הטרור הנוראה שביצע הארגון. צוות הסרת תכנים במחלקה תוגבר במהלך החודשיים האחרונים, והוא פועל מול גורמי הביטחון הרלוונטיים, העוסקים באיתור וזיהוי תכנים מפרי חוק המסכנים את ביטחון המדינה. עד כה, כך עדכנה הפרקליטות, קיבל הצוות לבחינה כ-39 אלף תכנים, חשבונות, דפים וקבוצות, שהתפרסמו ברשתות החברתיות השונות ובאתרי אינטרנט. מתוך תכנים אלה, הוגשו למעלה מ-26 אלף בקשות להסרת התכנים, החשבונות, הדפים או הקבוצות כאמור. למעלה מ-92% מהתכנים שהועברו לפלטפורמות של קבוצת מטא (פייסבוק ואינסטגרם), וכן לטיקטוק וליוטיוב – הוסרו. מה כללו שאר הפעולות שננקטו? נוסף על האמור, בוצעו מספר פעולות יוצאות דופן להסרת תכנים או משתמשים מפרי חוק. בין יתר הפעולות שננקטו: – בוצעו פניות בנוגע לכמה האשטאגים המסיתים לטרור או משבחים ארגוני טרור. הסרת ההאשטאגים הובילה מיידית להסרת כל התכנים (אלפים) שבהם הופיע ההאשטאג. – בוצעה פנייה להסרת למעלה מ-100 קטעי קול ("סאונדים") בפלטפורמת טיקטוק, המסיתים לטרור או משבחים ארגוני טרור. – בוצעו כמה פעולות ייחודיות ביחס לתכנים הקשורים בחטופים. כך, נעשו פניות להסרת סרטונים של ארגון החמאס המציגים חטופים באופן המבזה אותם והמגלם טרור פסיכולוגי, או כאלה העלולים לסכן את החטופים. בנוסף, בוצעו פניות להסרת פרופילים המתחזים לחטופים. פניות אחרות לפלטפורמות המקוונות באו בעקבות התופעה שבה פורסמו תגובות פוגעניות רבות לפרסומים רגישים של משפחות חטופים/נרצחים. בעקבות זאת, הוגבלה האפשרות להגיב לפרסומים מסוימים בישראל. – בוצעו פעולות משפטיות למניעת הדלפות מכוונות של מידע אישי שהושג על ידי גורמים עוינים לאחר פריצה לשרתים של מוסדות ציבוריים. – בוצעו פניות למספר פלטפורמות מקוונות בנוגע לפעילות בלתי אותנטית ומתואמת (Coordinated Inauthentic Behavior) שעומדים מאחוריה גורמים עוינים, של מאות חשבונות שנועדו להשפיע על דעת הקהל בישראל. הפניות הובילו להסרת הפרופילים הלא-אותנטיים.

ענקית הייעוץ הטכנולוגית אקסנצ'ר תרמה יותר משבעה מיליון שקלים לארגוני הצלה ישראליים, בהם מגן דוד אדום. בהודעת החברה נאמר, כי "אקסנצ'ר מחויבת לתמוך בעובדיה, בקהילותיה ובלקוחותיה בזמנים קשים אלה. כתוצאה מהאתגרים הייחודיים שהמצב הנוכחי מציב, התאימה החברה את שירותיה המקומיים על מנת להבטיח תמיכה ופתרונות רציפים ללקוחות בתקופות סוערות". בנוסף, עובדי החברה בישראל התנדבו לפעילויות שונות ברחבי הארץ בחודש האחרון. באמצעות המומחיות שלהם במציאות מדומה ובמטאוורס, הם הציעו חוויות חינוכיות לילדים המפונים מבתיהם, סייעו לחקלאים מקומיים והבטיחו את קיומן של קהילות חקלאיות חיוניות. "אנחנו מחויבים למאמצים הומניטריים מעבר לסיוע כספי גרידא", אומר שמעון אלקבץ, מנכ"ל אקסנצ'ר ישראל. "אנחנו משתמשים במשאבים וביכולות שלנו כדי לחולל שינוי אמיתי בחייהם של הנפגעים. כחלק מהקהילה הישראלית, אנו גאים להציע את תמיכתנו והסולידריות הבלתי מעורערת שלנו בזמנים מאתגרים אלה לאלה שנפגעו מהמלחמה הנוראה הזאת. הצוות שלנו מחויב לספק לא רק סיוע טכני ומקצועי, אלא גם תמיכה אמפתית וגמישה, ולהבטיח כי צורכי לקוחותינו ייענו בזהירות וביעילות המרבית בתקופה מאתגרת זו". שמעון אלקבץ, מנכ"ל אקסנצ'ר ישראל. צילום: אלעד גוטמן

בתקופה שבה יחידות המחשוב של צה"ל תרומות תרומה משמעותית להצלחות שלו בשדה הקרב ברצועת עזה, התכנסו לפני ימים אחדים מפקדי היחידות הללו לדורותיהם, כדי לציין זאת וכדי להעלות על נס את התרומה של המחשוב לפעילות הצבא לאורך השנים. מדובר ביחידות לוטם, ממר"ם וחושן. מקום הכינוס היה בבסיס השלישות הראשית ברמת גן – מעוז המחשוב הצה"לי מ-1959 ועד היום. היוזמה לכינוס, שבו השתתפו כ-30 איש, הגיעה מעמותת בוגרי ממר"ם. יו"ר העמותה, יוסי מלמד, אמר לדיילי ציפי כי "היה לנו חשוב להפגיש את המפקדים לדורותיהם, שזרעו את זרעי הטכנולוגיה בצה"ל לפני עשרות שנים ואפשרו את הלחימה הדיגיטלית במלחמה הנוכחית". האירוע התקיים במעמד מפקדת לוטם ומפקדי היחידות הכפופות ליחידה המבצעית הטכנולוגית של אגף התקשוב – ממר"ם, מצפן, שחר, מעוף, חושן ובסמ"ח. מלמד פתח אותו בפירוט על פעילויות עמותת בוגרי ממר"ם מאז תחילת המלחמה. "טבח ה-7 באוקטובר תפס את מדינת ישראל לא מוכנה. איבדנו באותה שבת שחורה שלושה בוגרים – גל נבון, אורן אלפסי ושלומי סבידיה ז"ל". "גם אנחנו, כמו הרבה ארגונים במשק, נערכנו מחדש עם פרוץ המלחמה ועדכנו את תוכנית העבודה שלנו", ציין מלמד. "גייסנו כ-600 אלף שקלים לעמותת יוצאי הלוט"ר (היחידה ללוחמה בטרור. המנכ"ל המשותף של העמותה, סרן מיל' רועי נגרי, נפל ביום הראשון למלחמה), ואנחנו עובדים בימים אלה על הקמת מוקד שייתן מענה ראשוני בפן המנטלי ללוחמים ולחיילים הנוספים, ביחד עם כל עמותות הבוגרים. אנחנו מלווים ומסייעים ליחידות. אירחנו את יחידת ההדרכה של ממר"ם, בסמ"ח, אצלנו, במתחם העמותה, בימים שבהם אנשיה הגיעו למרכז הארץ, קיימנו ערבי הפוגה ליחידות בבסיסים השונים וסייענו באיתור אנשי מילואים למשימות מיוחדות". "בהיבטים של האקו-סיסטם", הוסיף, "אנחנו מנתחים מחדש את הצרכים, כדי לראות איך לקיים את תוכניות היזמות שלנו באופן האפקטיבי ביותר, שייתן מענה למיזמים השונים בשלבים המוקדמים". "אנחנו מתחברים בימים אלה גם לפרויקט החשוב של יזהר שי (ששכל במלחמה את בנו, ירון ז"ל – ד"צ), Next October, במטרה להקים 1,400 מיזמים בישראל, כשכל אחד מהם ינציח את אחד הנופלים במערכה", אמר מלמד. "הפעילות של המפקדים לשעבר באה לידי ביטוי במלחמה" דובר נוסף במהלך הערב היה סא"ל ג', שאמר בהתרגשות שהוא החל את שירותו בצה"ל כתוכניתן, בוגר קורס תכנות, תחת המפקדים שלוקחים חלק באירוע וכיום קוטפים את הפירות של התפיסות, הפעולות והתשתיות שהם הניחו. "אנחנו רואים את הפעילות שלהם באה לידי ביטוי במלחמה הזו", ציין. ממלא מקום מפקד יחידת מצפן, סא"ל רותם בשי, הציג את כלי השליטה, הצ'ט המבצעי והמערכות שמאפשרות לדרג הנפרש בשטח לקבל את המידע, לבחון אותו ולהגיב באופן הטוב ביותר, בכך שהוא מאפשר שליטה במידע הרחב שנגיש היום בזמן אמת. מפקדת יחידת מעוף, אל"מ אווה שולמן, שאחראית על המערך ההנדסי, ובין היתר על מערכות פיקוד העורף והאפליקציות, ציינה שמעל 2.5 מיליון איש משתמשים באפליקציות של הפיקוד – זינוק של מעל 220% בתוך ימים ספורים. כמו כן, היא ציינה אתגרים הנדסיים לכינון מרחבי תקשורת ברחבי רצועת עזה, שלא נרחיב עליהם את הדיבור. מפקדת יחידת שחר, אל"מ ריטה רייך, שאחראית על הדיגיטל במערכות כוח האדם והלוגיסטיקה, דיברה באירוע על המאמץ לתמוך בשילוש כוח האדם הצה"לי, בגלל הגיוס הנרחב למילואים, בתוך ימים ספורים, הקמת מערכות ייחודיות לאיתור שבויים ונעדרים ועוד אתגרים. מי שסיכמה את האירוע הייתה מפקדת יחידת לוטם, תא"ל יעל גרוסמן. היא הודתה למפקדי היחידות על הגעתם ועל התמיכה שהם מראים לאורך השבועות האחרונים, שבמהלכם חלק מהם התנדבו למילואים, ומלווים ומסייעים למפקדי היחידות, שעובדים מסביב לשעון. בנוסף, היא ציינה כי המאמץ של היחידה לספק מענה דיגיטלי מקיף לצה"ל – החל מהתשתיות החזקות, הן בתחום המחשוב והן בתחום התקשורת, וכלה בתשתיות האפליקטיביות ובמרחבים הדיגיטליים, שמאפשרים לכוחות לקבל את המידע עד לקצה ולעבד אותו בזמן אמת – מוכיח את עצמו. לדבריה, "היחידה עונה היטב לצרכים המשתנים, והמענה מתאפשר בעיקר ובזכות האנשים האיכותיים שמרכיבים את היחידה שנמצאים בבסיסי היחידה וברחבי הפיקודים מסביב לשעון". המצולמים בתמונה: בשורה הראשונה, מימין – יוסי מלמד, יו"ר עמותת בוגרי ממר"ם; תא"ל רמי מלאכי; תא"ל אופיר שהם; אל"מ (מיל') יוסי סופר; איציק מלאך; מפקדת מעוף, אל"מ אווה שולמן; מפקדת לוטם, תא"ל יעל גרוסמן; מפקדת שחר, אל"מ ריטה רייך; ממלא מקום מפקד יחידת מצפן, סא"ל רותם בשי; רמי שקד; ואמיר נויבר. בשורה השנייה, מימין: אמיר עוזיאל; אורי וייס; אלדד קפיטונליק; צביקה גלייכמן; יאיר דור; יענקל'ה קרפ; מירי קדמיאל, המפקדת הראשונה של ממר"ם; יהוא אבן זהב, המפקד הראשון של לוטם; שי בסון; אל"מ (מיל') טליה גזית, לשעבר מפקדת ממר"ם; עופר לוינגר; איילה חכים, לשעבר מפקדת לוטם; יאיר פנק; דני ברן; יעקב ורשבסקי; עדי שנאן; אבי פרי; אריה עמית; מיכאל רוף; אבי דואק; ליאור פיינה; ועומר גרוסמן.

אפל השיקה השבוע רשמית את אפליקציית היומן (Journal) שלה, שנוספה לגירסת מערכת ההפעלה iOS 17.2 ששוחררה באחרונה. אפליקציית היומן, שהוכרזה בכנס המפתחים של החברה בחודש יוני האחרון, מאפשרת למשתמשים לכתוב יומן פרטי, המתעד רגעים יומיומיים ואירועים מיוחדים. האפליקציה מאפשרת תיעוד בטקטס, תמונות, סרטונים, הקלטות אודיו, מיקומים ועוד, ואף עושה שימוש ב-AI כדי לספק למשתמשים הצעות מותאמות אישית לרשומות ביומן, כמו, למשל, מקומות חדשים שהמשתמש ביקר בהם, או שירים שהאזין להם. המשתמש, לדברי אפל, יכול לשלוט בסוג התוכן שיופיע בהצעות של האפליקציה. בנוסף, הודיעה אפל, כי אפליקציות יומן מצד ג' יכולות להציע למשתמשים פרטים לתיעוד, זאת הודות לממשקי תכנות לאפליקציה (API). בהודעה שפרסמה החברה, היא ציינה כי מפתחים יכולים להשתמש ב-API החדשים להצעות ליומן כדי להוסיף את ההצעות לאפליקציות שלהם. האפליקציה מאפשרת לתעד בה סוגי תוכן שונים, כמו מאמרים או פודקאסטים, לצד אירועים מהעבר ואף לסנן פרטים כמו תמונות, מקומות ועוד. למי שאינם מורגלים בכתיבת יומן ומנסים לבנות הרגל, האפליקציה מאפשרת להפעיל התראות מתוזמנות. כל רשומות היומן, לדברי אפל, מוצפנות מקצה לקצה ומאוחסנות ב-iCloud, וניתן גם לנעול את האפליקציה עם קוד הגישה של המכשיר, זיהוי פנים או טביעת אצבע. בנוסף, אפל מציינת שהצעות יומן נוצרות במכשיר, ושמשתמשים יכולים לבחור אילו רגעים מוצעים ישותפו עם אפליקציית היומן ויתווספו לערכי היומן.

טכנולוגיות Industry 4.0 מעצבות מחדש את התפקידים והיכולות של העובדים בחזית נוף הייצור המתפתח במהירות. מספר טכנולוגיות מובילות את השינוי הזה, כולל מציאות רבודה (AR), מציאות מדומה (VR), תאומים דיגיטליים, IoT (האינטרנט של הדברים), כלים משותפים ובינה מלאכותית. בעזרת טכנולוגיות אלה, עובדים יכולים לנווט בביטחון בתעשייה 4.0, להגביר את הדיוק, לשפר את הבטיחות ולטפח שיתוף פעולה, וכך להשיג פרודוקטיביות וחדשנות חסרות תקדים בייצור. למרות שהטכנולוגיות השונות כבר זמינות וקלות מאוד לשימוש, התעשייה בישראל ברובה עדיין לא אימצה אותן. כלים של מציאות רבודה ומציאות מדומה יכולים לסייע לתעשיות ולתחומים רבים ומגוונים – מתקני אנרגיה, מערכת הביטחון, מפעלים, איצטדיוני ספורט, שדות תעופה, נמלי ים, בתי חולים ועוד. בעקבות 7 באוקטובר, למשל, במערכת הביטחון עושים שימוש ב-AR וב-VR כדי לדמות באמצעות סביבה וירטואלית את האירועים שהתרחשו בשטח. מדוע כדאי לאמץ את הטכנולוגיות החדשות? מדוע כדאי לאמץ את הטכנולוגיות האלו? מציאות רבודה מאפשרת לקרב בין העולם הפיזי לעולם הדיגיטלי. תארו לעצמכם עובדים בקו החזית, המקבלים מידע ויזואלי בזמן אמת שמנחה אותם בתהליכי הרכבה, פתרון תקלות, שירות ותמיכה באופן שוטף, וכך משפרים את הדיוק ומפחיתים שגיאות בין אם פעילות מרחוק או בשטח. כלי AR (משקפיים או מחשבים) מאפשרים לעובדים להציג או לקבל הוראות עבודה שלב אחר שלב, הערות ושכבות-על אינטראקטיביות, כדי להבטיח שכל פעולה תואמת את הסטנדרטים הנדרשים. כמו כן, מציאות רבודה ומציאות מדומה יכולות לסייע במיוחד בהדרכות עובדים ובבטיחות. בעזרת מציאות רבודה אפשר להכשיר את העובדים הקדמיים לבצע משימות במקצועיות ובדיוק הנדרש, וכך להגדיל את הפריון והאיכות. הדמיות VR מאפשרות לעובדים לחוות תרחישים מציאותיים של פעילות בתוך סביבות מבוקרות. גישה טרנספורמטיבית זו מאפשרת לעובדים לחוות ולהגיב למצבים מסוכנים, בניית זיכרון שריר וכישורי קבלת החלטות. על ידי תרגול בסביבות וירטואליות, העובדים מוכנים טוב יותר לנווט אתגרים בעולם האמיתי בבטחה. VR לא רק משפר את האימונים, אלא גם מטפח תרבות של אמצעי בטיחות יזומים, מזעור סיכונים ומניעת פציעות. "טכנולוגיות Industry 4.0 מעצבות מחדש את התפקידים והיכולות של העובדים בחזית נוף הייצור המתפתח במהירות. מספר טכנולוגיות מובילות את השינוי הזה, כולל מציאות רבודה (AR), מציאות מדומה (VR), תאומים דיגיטליים, IoT (האינטרנט של הדברים), כלים משותפים ובינה מלאכותית. בעזרת טכנולוגיות אלה, עובדים יכולים לנווט בביטחון בתעשייה 4.0, להגביר את הדיוק, לשפר את הבטיחות ולטפח שיתוף פעולה, וכך להשיג פרודוקטיביות וחדשנות חסרות תקדים בייצור" בהקשר זה, חשוב להכיר גם את הטכנולוגיה Digital Twins (תאומים דיגיטליים), שהיא אמנם לא נחשבת לחדשה באקוסיסטם של טכנולוגיות טרנספורמציה דיגיטלית, אך חברות רבות עדיין לא אימצו אותה, ואף אינן מכירות את היתרונות הרבים שהיא מספקת. תאומים דיגיטליים הם למעשה העתקים דיגיטליים, המשקפים מכונות, תשתיות ופעילות מהעולם האמיתי בתוך התחום הווירטואלי. התוצאה מנגישה למשתמשים תובנות חסרות תקדים לגבי התנהגות וביצועי אותם נכסים בזמן אמת. מאגר המידע הזה הופך לבסיסי לקבלת החלטות מושכלות ומסייע לתכנן פעילות עתידית מבלי לפגוע או לשנות דבר בנכס המקורי. ההתקדמות האחרונה בתחום הבינה המלאכותית (AI) הופכת את כלי הטרנספורמציה הדיגיטלית ליעילים יותר. באמצעות עיבוד כמויות אדירות של נתונים, אלגוריתמי בינה מלאכותית מספקים לארגונים תובנות תחזוקה חזויות לגבי ביצועי ציוד ובעיות פוטנציאליות. במהלך זרימות עבודה תחזוקה, הוא יכול לנתח את פעולות העובדים, לספק משוב בזמן אמת, ולהבטיח שהם עוקבים אחר ההנחיות הנכונות. בעתיד, הבינה המלאכותית תשתלב יותר עם טכנולוגיות אחרות של Industry 4.0 ותשפר את הפרודוקטיביות, היעילות וראיית הנולד בקו החזית. לסיכום, באמצעות הטכנולוגיות שלעיל מנהלים ועובדים יכולים לשתף פעולה בצורה חלקה ולחלוק ידע. מומחים יכולים לסייע לטכנאי שטח בזמן אמת במשימות מורכבות באמצעות כלי שיתוף פעולה מתקדמים, כמו מציאות רבודה מרחוק (AR), מציאות מדומה (VR) ופגישות וירטואליות. שילוב נתונים של IoT ושכבות-על של מציאות מוגברת הופכים את העובדים ליותר פרודוקטיביים. באמצעות AR ו-VR ניתן לספק הנחיות בטיחות, פרוטוקולי תאימות והוראות שלב אחר שלב. האינטראקציה בזמן אמת פירושה, שהעובדים יכולים לחלוק מידע ולקבל תמיכה שהם צריכים, לא משנה היכן הם נמצאים. טכנולוגיות שיתוף פעולה מחוללות מהפכה בהדרכה, בפתרון בעיות ובקבלת החלטות, ויוצרות תרבות של שיפור מתמיד.   הכותב הוא מנהל חטיבת אלחוט & IOT בבינת תקשורת.

חברת הפרסום הדיגיטלי הישראלית פריון נטוורק הודיעה היום (ג') כי היא רוכשת את החברה הקנדית הייבסטאק (Hivestack) תמורת 100 מיליון דולר במזומן, שישולמו עם סגירת העסקה, ותקבולים עתידיים מבוססי ביצועים והמשך העסקה לעובדי הנרכשת של עד 25 מיליון דולר במזומן ובמניות, על פני שלוש שנים. הייבסטאק היא חברה גלובלית שפועלת בשוק צומח – פרסום דיגיטלי חוץ ביתי (DOOH). פרסום זה משתמש בטכנולוגיות חדשניות ליצירת פרסומות במרחב הציבורי. בין לקוחות פלטפורמת ה-DOOH של הייבסטאק ניתן למצוא חברות מדיה, סוכנויות פרסום ומותגים, בהם אובר, קולגייט, לגו וקבוצת מלונות אינטרקונטיננטל. לפי PQ Media, התחום צפוי לצמוח מ-21.5 מיליארד דולר השנה ל-30.7 מיליארד ב-2026. החברה הנרכשת הוקמה ב-2017 במונטריאול ומציעה את הפתרון שלה ב-32 מדינות בצפון אמריקה, באמריקה הלטינית ובאזורי EMEA ו-APAC. לבעלי אמצעי מדיה היא מציעה מערך טכנולוגיות ייעודיות כמו DOOH Ad Server ו-Header Bidder, שנועדו לנהל, לספק ולייעל פרסום ממוקד במסכים דיגיטליים, וכן להגביר את התשואה ואת יעילות איתור הביקוש. עבור קוני מדיה, ה-DOOH DSP של הייבסטאק, יחד עם כלים לתכנון קהל ומדידה של קמפיינים, מספקים יכולות חזקות לאיתור מלאי אופטימלי, מקסום אפקטיביות והחזר על ההשקעה בקמפיינים בערוצי DOOH. "קריאייטיב מרשים עם נראות גבוהה" טל יעקובסון, מנכ"ל פריון, אמר כי "הרכישה של הייבסטאק מקדמת את אסטרטגיית הצמיחה שלנו לטווח הארוך. פלטפורמת ה-DOOH הטכנולוגית של הייבסטאק מציעה למותגים ולמפרסמים קריאייטיב מרשים עם נראות גבוהה, טרגוט ממוקד, אימפקט מיידי, טווח הפצה רחב ויכולת מדידה". לדבריו, "עסקה זו תומכת במטרה שלנו להרחיב את היכולות הטכנולוגיות ואת גיוון היצע המוצרים שלנו, ונמשיך לחפש הזדמנויות נוספות לצמיחה לא אורגנית". לדברי אנדריאס סופליוטיס, מייסד ומנכ״ל הייבסטאק, "היכולות של הטכנולוגיה שלנו, בשילוב המומחיות של פריון בשוק ופתרונותיה למפרסמים, יביאו לפיתוח של פתרונות חדשים וסינרגטיים, שיתאימו ללקוחות בכל העולם".