החלו ההליכים להקמת "השביעית" – יחידת מילואים חדשה של לוטם וממר"ם. בראש היחידה יעמוד סא"ל (מיל') יוסי מלמד. המניע להקמת היחידה, השביעית במספרה בתוך יחידת לוטם שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר, הוא ההבנה של חשיבות התרומה של אנשי ונשות המילואים של לוטם וממר"ם. אלה ואלו, לא רק שעזרו לתפקוד היחידה במלחמה, אלא ייעלו את פעילותה ועל פי בכיר באגף, "הניעו את האגף כולו שנים קדימה", עד כדי כך שהתקבלה החלטה לפתוח יחידה חדשה – שמורכבת אך ורק מנשות ואנשי המילואים. "התגייסות המילואים הנרחבת במלחמה עשתה חיל טוב בכל רחבי הצבא", אמר הבכיר. "במהלך המלחמה, זיהינו נכונות מהותית של אנשים לבוא להתנדב ולעזור", ציין סא"ל (מיל') מלמד. "אבל מה שלא הבאנו בחשבון זה שהם מגיעים עם ניסיון מוכפל מהאזרחות – שהקפיץ אותנו הרבה יותר מכמה רמות". השילוב בין מערכות אזרחיות וצבאיות, הידע של המילואימניקים בפיתוח מערכות מהסוג הרלוונטי והידע של החיילים הסדירים הביא להישגים משמעותיים בחודשים האחרונים, כמו כינון חמישה צוותים חדשים. "בעת חירום, עולים מהשטח לא מעט צרכים, ונדרש בזמן קצר להקים יחידות נוספות", הסביר סא"ל (מיל') מלמד, "וכשהדרישות גוברות על כוח האדם המצוי – מביאים מילואים". מי עוד במגויסים? לא רק בוגרי היחידה גויסו אליה: לצידם הושמו לוחמים בעלי ידע טכנולוגי, שלא היו יכולים לעשות שירות מילואים קרבי, ואנשי מקצוע אזרחיים נוספים שרצו לסייע. "כשאדם משתחרר, הוא לא בהכרח מגיע לשיא המקצועי שלו, אלא הולך ומתקדם בזירות השונות", ציינו ביחידה. "לכן אנחנו שומרים על קשר ויודעים איך להפעיל אותם במקומות המתאימים לידע החדש שצברו". לפי מלמד, "רמת ההתנדבות עוררה השתאות, ומאות פנו לעמותת בוגרי ממר"ם כדי להתגייס למאמץ התקשובי". היחידה הייעודית למילואימניקים.ות תפעל בשגרה וגם במלחמה, ויעסקו בה בפרויקטים ייחודיים, בזמן שמשרתי הסדיר ינהלו את הפעילות השוטפת שלה. כך, הסבירו באגף, "המטרה היא שברגע האמת יהיו לנו מערכות מתאימות לחירום ואנשים שידעו להפעיל אותן באופן מיידי". היחידה תפעל לצידן של שש היחידות הקיימות כיום בלוטם ותסייע באיתור ידע מקצועי ייחודי לפי צורך, תקים צוותי פיתוח חדשים, תעבה צוותי פיתוח קיימים ותלווה את יחידת ההדרכה בגיבוש תכנים מתקדמים. כך, "השביעית" תהיה הגוף המניע בזמן מלחמה לחיבור אפקטיבי של אנשי המילואים למערכת. "יחידת קומנדו טכנולוגית שעדיין לא הייתה בארץ" לדברי מלמד, "החיבור בין עמותת בוגרי ממר"ם ליחידת לוטם ויחידות המשנה שלה הוא אסטרטגי – ורק הולך ומתחזק עם השנים. היעד שלנו בעמותה הוא לבנות גשר דו כיוני עם היחידות: אנחנו לא רק מקבלים את הבוגרים לחיקנו וממשיכים משם, אלא גם נותנים ערך משמעותי להן. בשנים האחרונות קיימנו תוכניות מנטורשיפ, לקחנו חלק בתהליכים אסטרטגיים וגם קיימנו תוכנית מיוחדת לסגני האלופים בלוטם". "היקף ההירתמות הוא בלתי נתפס, ומערכות רבות לא היו קיימות בלי המילואימניקים והמילואימניקיות", סיכם מלמד. "היחידה החדשה תעצים את מיצוי הפוטנציאל שלהם. יש לי הכבוד לפקד על היחידה הזו ולהוביל את ההקמה שלה בימים טרופים אלה. נייצר פה יחידת קומנדו טכנולוגית שעדיין לא הייתה בארץ, עם האנשים הטובים ביותר, הטכנולוגיות החזקות ביותר, יצירתיות פורצת דרך וגישה מובילה של 'כן, אנחנו יכולים'. ניתן את הערך המירבי לצבא – כל דבר שיהיה פחות מזה אינו ראוי בעיניי".

קבוצת האקרים שמכנה את עצמה APT Iran חדרה לתשתית הסייבר של חברת הרכבות האיראנית – כך פורסם באחרונה באתר אופוזיציה למשטר. זו האחרונה בשרשרת מתקפות על גופי ממשל איראניים. סוכנות הידיעות הרשמית למחצה סייברבאן אישרה את דבר הפריצה, אולם הפחיתה את היקפה, הכחישה דיווחים על מתקפה על תשתית הרכבת הראשית והגדירה אותם כ-"תעמולה". ההאקרים טענו שהמתקפה נועדה להתריע בפני עובדי חברת הרכבת על פגמי אבטחה. זאת, לאור פריצות ופרצות קודמות שנתגלו, בין השאר לספקית שירותי התקשורת איראן סל ומשרד הטאבו הממשלתי בטהרן. הם הפיצו באינטרנט חלק מהמסמכים שאותם הם קצרו בפריצה, בהם הנחיה בחתימת מוחסן טבטבאי אטאבק, מנכ"ל המנהלת לתכנון ומעקב אחר שירותי הנוסעים, שמתווה קווים מנחים להתנהלות עובדים, לרבות הקפדה על חובת חבישת חיג'אב. ההנחיה מפרטת את דרישות הלבוש, תוך שימת דגש על "בגדים רפויים וארוכים, העשויים מבדים עבים" וכיסוי השיער באופן מלא. עוד חשפו ההאקרים מסמכים מזהים, דו"חות פנימיים ומפות. תקרית זו – האחרונה בסדרת מתקפות סייבר נגד הממשל האיראני לא פורסמו זהות התוקפים או פרטים טכניים על המתקפה האחרונה. תקרית זו היא האחרונה בסדרה של מתקפות סייבר נגד מוסדות הממשל של איראן. בדצמבר האחרון, האקרים שיבשו את הפעילות ב-70% מתחנות הדלק במדינה – לפי האיראנים עצמם. קבוצת הדרור הטורף, שנטלה אחריות על התקיפה, היא פרו-ישראלית, וההודעה שהיא פרסמה מחזקת זאת. חברי הקבוצה כתבו בה כי המתקפה היא "תגובה על התוקפנות של איראן ושלוחיה באזור". עם זאת, יש מומחים שסבורים שהתוקפים בארוע זה לא היו האקרים ישראלים או תומכי ישראל. ההאקרים שתקפו את תחנות הדלק ביצעו את המתקפה באופן מבוקר וניפקו אזהרה מראש לשירותי החירום באיראן. כמו כן, הם התגאו שהשאירו את 30% הנותרים של המשאבות פעילות, אף כי הם היו יכולים להשבית את כולן. לדבריהם, הם עשו זאת כ-"מסדרון הומניטרי", שמהדהד למה שצה"ל עשה כשקרא לתושבי צפון רצועת עזה לעבור דרומה, למען ביטחונם. אין זו הפעם הראשונה שבה יוחסו לקבוצת הדרור הטורף פגיעות בתחנות דלק באיראן. הקבוצה ביצעה מתקפה על תחנות דלק במדינה גם באוקטובר 2021 – מתקפה שהשלטונות בטהרן עצמם הודו שהיא פגעה ב-4,300 תחנות דלק במדינה. עוד תקיפה, שלפי חוקרי צ'ק פוינט תואמת לדרכי הפעולה של הדרורים הטורפים, אירעה שלושה חודשים קודם לכן – ביולי 2021 – ופגעה בתחנות רכבת במדינה. התוקפים גרמו לעיכוב ולביטול נסיעות, ואף הביאו לפרסום מספר הטלפון בלשכתו של מנהיג המדינה, עלי חמינאי, כמספר הטלפון של מודיעין הרכבת, עם כיתוב שקורא לנוסעים להתקשר אליו. מתקפה נוספת שקבוצת הדרור הטורף מקושרת אליה הביאה להצתת אש במפעל פלדה במדינה. צילומי טלוויזיה במעגל סגור של המפעל הראו קבוצה של עובדים שעוזבים את המפעל, ומיד לאחר מכן החלה להיפלט פלדה מותכת, שגרמה לפריצת השריפה. מומחה סייבר איראני גולה: "סביר להניח שהפריצות למתקני ממשלה יימשכו" אירוע סייבר נוסף באיראן היה חשיפה של פרצה גדולה בשרתי מערכת המשפט במדינה, שנחשפה על ידי קבוצת ההאקטיביסטים Edalat-e Ali. הקבוצה התהדרה בכך שהשיגה גישה למאגר עצום, שכולל מיליוני קבצים ומסמכים חסויים. מומחה סייבר איראני גולה אמר לאיראן אינטרנשיונל כי "סביר להניח שהפריצות למתקני ממשלה יימשכו. זאת, ברקע התסיסה המתמשכת במדינה".

היזם הישראלי אדם נוימן, שהקים את WeWork, היה המנכ"ל שלה ואולץ להתפטר ממנה, הגיש הצעה לרכישת החברה מהבעלים הנוכחיים, סופטבנק, תמורת יותר מחצי מיליארד דולר – כך נחשף אמש (ב') בוול סטריט ג'ורנל. אם בדיקת הנאותות תעלה יפה, הסכום עשוי להגיע עד ל-900 מיליון. הקשר בין נוימן ל-WeWork הוא ארוך שנים ורב תהפוכות: נוימן ייסד את החברה ב-2010 והצמיח אותה מטאורית להיות רשת חללי עבודה משותפים בעלת נוכחות ענפה במדינות רבות בעולם, ובמידה רבה גם בישראל. אלא שבהמשך היא נקלעה למשבר, שנחשף במלואו באוגוסט 2019, בתשקיף שהחברה פרסמה לקראת ההנפקה שהיא התכוונה לבצע – ושבסופו של דבר לא יצאה לפועל. בתשקיף נחשף שהחברה הפסידה 900 מיליון דולר במחצית הראשונה של אותה השנה, ונוימן הואשם בהתנהלות ראוותנית ובכך שהוא לקח אותה ליותר מדי כיוונים – למשל לחינוך ולנדל"ן למגורים, מעבר לפעילות המקורית שלה, של חללי עבודה משותפים. בספטמבר 2019 אולץ נוימן על ידי המשקיעה הגדולה ביותר ב-WeWork (ומי שלימים הפכה לבעלת השליטה בה), סופטבנק, להתפטר מתפקיד המנכ"ל. בהמשך הוא עזב גם את מועצת המנהלים של החברה, תמורת מצנח זהב גדול במיוחד, של 1.7 מיליארד דולר. העניינים אף הגיעו לתביעה של נוימן נגד סופטבנק, שהוסרה בהסכם עם החברה. כעת, כאמור, נוימן מעוניין לשוב ולהשתלט על WeWork. הוא הגיש את ההצעה דרך חברת הנדל"ן שלו, Flow Global. עם זאת, כלל לא ברור ש-WeWork וסופטבנק ייענו להצעה בחיוב. זאת, עקב מה שקרה, מאחר שהחברה הגישה בקשה לפשיטת רגל לפי סעיף 11 לחוק האמריקני ומפני שלא ברור על מה נוימן מבסס את ההצעה שלו. סימן שאלה נוסף נסב סביב השאלה האם חברת ההשקעות של דן לואב, ת'רד פוינט, עומדת מאחורי ההצעה של נוימן, כפי שדווח בעבר, או לא, כפי שדיווחה CNBC אמש. רויטרס דיווחה בחודש שעבר שת'רד פוינט ניהלה עם נוימן מגעים מוקדמים בלבד. מה אומרת WeWork עצמה? החברה הגיבה לרויטרס באומרה ש-"WeWork היא חברה יוצאת דופן ולא מפתיע שצדדים שלישיים מתעניינים בנו על בסיס קבוע. מועצת המנהלים והיועצים שלנו בוחנים את ההצעות הללו במסלול הרגיל, על מנת להבטיח שתמיד נפעל לפי האינטרסים ארוכי הטווח של החברה". בין אם הבעלים הנוכחיים של WeWork יקבלו את ההצעה של מייסדה ובין אם לאו, מדובר בהצעה ששווה הרבה פחות משוויה של החברה בשיא, שעמד על 47 מיליארד דולר. גם ההון של נוימן עצמו ירד מאוד בשנים האחרונות – מ-4.1 מיליארד דולר ב-2019 ל-2.2 מיליארד כיום.

COMAX – מערכת ה-ERP המובילה לעולם המסחר, שפועלת תחת הסלוגן "פשוט לנהל עסק", מתחדשת ב-COMAX Insight – מודול מתקדם, שמובנה בתוך מערכת COMAX ומבצע אנליזה של נתוני הארגון ממגוון מערכות מידע, תוך הצגתם במסך גרפי אחד, שאף הוא מובנה בתוך המערכת. הפיתוח מהווה בשורה של ממש ללקוחות החברה. מערכת COMAX הינה מותג מוביל מבית נייטיב דטה מערכות (1995) בע"מ, שמתמחה מזה כ-30 שנה בשוק הקמעונאות בכלל ובשוק המזון בפרט, ומספקת את כל צרכי העסק תחת קורת גג אחת. המערכת מנהלת בענן את הכספים, המלאי, הרכש, העובדים, המכירות והשירות, ומשלימה את הפתרון ללקוחותיה באמצעות אפליקציות ייעודיות לבעלי תפקידים שונים בארגון הקמעונאי והסיטונאי. כמו כן, החברה מציעה קופות, קופות עצמיות, מסופונים לקליטת מלאים וציוד קצה נוסף. מטבע הדברים, המערכת חולשת על כמויות מידע אדירות בעסק ומאפשרת הפקת מגוון דו"חות נתונים, להנגשת המידע ללקוח. הצגת הנתונים במודול החדש מאפשרת מיזוג מגוון מקורות מידע, כגון מערכת שכר, נוכחות, CRM ארגוני, מועדוני לקוחות וכן מקורות מידע חיצוניים כמו מזג אוויר, שערי מטבע, שערי ריבית וכיוצא בזה, תוך השוואה בין תקופות, חגים או יעדים. הנתונים מגולמים בלוח בקרה מרכזי שבו מוצגים נתוני הפדיון, הרווח הגולמי, אחוז התרומה לרווח, היקף העסקאות ועוד. לחיצה על סניף נבחר מציגה את הנתונים הרלוונטיים לאותו הסניף ומאפשרת תחקור הגורמים לירידה, תוך הצגת נתוני מחלקות, פריטים, ספק ואחוז רווחיות לכל פריט. יש לציין שהגישה לנתונים מתאפשרת גם מהנייד. באמצעות COMAX Insight מתקבל כלי ניהולי מרכזי, המאפשר לזהות בקלות מגמות ולאתר כשלים או טעויות עסקיות, לטובת הסקת מסקנות מבוססות נתונים, שמובילות לפעולות חכמות ותורמות ליעילות ולצמיחת הארגון. הפיתוח מבוסס טכנולוגיית BI בתוספת יכולות AI, ומציג את כלל נתוני העסק, החנויות והסניפים בזמן אמת, בתצורה גרפית ונוחה למשתמש. מערכת COMAX Insight "המערכת – תרומה אדירה לצמיחה העסקית של הארגון" "עולם הקמעונאות, שמתקיים מהרווח התפעולי, נדרש כיום, יותר מתמיד, לשמור על שולי הרווח המציגים מגמת ירידה עקבית בשנים האחרונות ולהגיב במהירות לתנודות בשוק, תוך הגברת היעילות העסקית", אמר אילן גת, מנכ"ל החברה. "באמצעות המודול החדש, הלקוח מקבל תמונת מצב נוחה אונליין, שמייצרת אמת ארגונית אחת, מסוגל לקבל תובנות, להפיק דו"חות חיזוי ולהסיק את הפעולות הנכונות שאליהן הוא נדרש ללא איבוד זמן עבור ניתוח נתונים והצלבתם. בנוסף, העסק יכול לפנות זמן שהיה מושקע בניתוח נתונים לביצוע ולפיתוח הביזנס באופן שוטף. בכך יש תרומה ליעילות התפעולית של הארגון ותרומה אדירה לצמיחה העסקית שלו". גת הוסיף כי "החברה גייסה את הבנת השוק, שבו היא פועלת מזה כ-30 שנה, לתוך מודול מכירות ראשוני, שמתאים למגזר הקמעונאי והסיטונאי, וחוסך ללקוח עלויות התאמה גבוהות. ללקוחות המעוניינים בכך אנחנו מאפשרים פיתוח מותאם אישית של מסכי ה-COMAX Insight, כך שכל בעל תפקיד יוכל לראות את המסך הרלוונטי לו, המבוסס על כלל המערכות הרלוונטיות בארגון – במקום אחד מרוכז". "זה לא הכול", ציין. "באמצעות כלי AI מובנים במערכת, הלקוחות יוכלו לבצע חיפוש בשפה טבעית של הנתונים שלהם ולקבל תשובות גרפיות מיידיות, תוך שהמערכת מבצעת תיקוף ואימות לנתונים באופן אוטומטי". "כבר כעת, הלקוח יכול להגדיר התראות שיוקפצו למייל שלו על שינויי מחירים או מגמות שחשוב לו לזהות, לשתף תובנות עם עמיתים ולבנות בעצמו דו"ח דינמי", סיכם גת. מודל פיתוח תוכנה שיתופי – במקום מערכת מובנית בשונה מהמתחרות שלה, שמציעות מערכת מובנית ללקוחותיהן ובשל כך הם נדרשים לשלם עבור התאמות ופיתוחים באופן פרטני, נייטיב עובדת במודל פיתוח תוכנה שיתופי, שמשמעותו עדכון, שיפור ופיתוח התוכנה לכלל לקוחותיה, על בסיס פיתוחים שבוצעו עבור חלק מהלקוחות. היתרון בכך ברור: גם אם הלקוח קטן יותר, הוא נהנה מגישה לפיתוחים שוטפים, שמתעדכנים כל העת, ללא כל תשלום נוסף מצידו, כאשר כלל הלקוחות נהנים ממערכת מומחית לצרכי שוק המסחר, ובכך חוסכים עלויות פיתוח ותחזוקה, משפרים את היעילות ומעלים את הרווח בשיעור חיסכון ממוצע של כ-30%. נייטיב דטה מערכות מעסיקה כ-200 עובדים. היא ממוקמת במגדלי בסר בבני ברק ובמקביל מפעילה פעילות גלובלית, שמרכזה ברומניה. על לקוחות החברה נמנים קרפור, רמי לוי, יוחננוף, אורבניקה, ספאר, הודיס, קרולינה למקה, מרכז המזון ועוד כ-3,000 לקוחות בישראל. לסיכום, נראה שאם מתחברים לסלוגן של החברה, "פשוט לנהל עסק", אפשר לומר שבזכות COMAX Insight, עכשיו יותר מתמיד פשוט לנהל עסק.

האיחוד האירופי מוכן ומזומן "להיכנס" בענקיות הטק האמריקניות, שהתנהלותן תעבור בדיקה יסודית של הנציבות האירופית. הבדיקה תבקש לאתר הפרות אפשריות שביצעו או מבצעות חברות הטכנולוגיה העוצמתיות לחוק החדש שהושת ביבשת, המכונה DMA – חוק השווקים הדיגיטליים. הנציבות בישרה אתמול (ב') רשמית על כך שפתחה בחקירות לענקיות הטכנולוגיה אפל, גוגל ומטא (הבעלים של פייסבוק, אינסטגרם, ושירותי מדיה חברתית אחרים), בחשד שהן הפרו את התנאים בחוק השווקים הדיגיטליים החדש שלה. המהלך הזה מסמל את עמדתו המחמירה של האיחוד בנוגע לרגולציה; את כוונתו להפעיל אסדרה הדוקה בהרבה על הפלטפורמות הדיגיטליות הגדולות; ואת המחויבות ביבשת להבטחת "מגרש משחקים" הוגן בהרבה בשוק הדיגיטלי המבעבע. The #DMA has been in place for 18 days and we’ve witnessed more change from Big Tech than in the past 10 years. But we want to make sure everything is done by the book ???????? Opening cases today against: ????Alphabet ????Apple ????Metahttps://t.co/qJ1QJO0zwO pic.twitter.com/dEfnyACJ0V — Thierry Breton (@ThierryBreton) March 25, 2024 אירופה הכניסה את "שומרות הסף" לצרות? ה-DMA, שעבר בתחילת בנובמבר 2023 ונכנס לתוקפו מוקדם יותר החודש, נועד לטפח תחרות וחדשנות במגזר הדיגיטלי, על ידי אסדרת חברות שמכונות בו "שומרות הסף" – פלטפורמות חזקות הפועלות כגורמים המקשרים בין עסקים לצרכנים. שומרות הסף הללו, לפי הנציבות, "יכולות לקבוע את הצלחתם או כישלונם של עסקים אחרים", בשל עמדותיהן הדומיננטיות בשוק. "אנחנו נחושים להבטיח ששומרות הסף ישחקו לפי כללים הוגנים", אמרה מרגרט וסטגר, סגנית נשיא בכירה למדיניות תחרות ומדיניות דיגיטלית בנציבות. "חוק השווקים הדיגיטליים מסמיך אותנו לחקור ולטפל בפרקטיקות המגבילות באופן בלתי הוגן את בחירת הצרכנים, או שחונקות חדשנות". תיירי ברטון, הנציב האירופי, צייץ בהתרגשות על פתיחת החקירה. בציוץ ראשון הוא כתב כי: "ה-DMA קיים כבר 18 ימים, וראינו מאז יותר שינויים מענקיות הטק מאשר בעשר השנים האחרונות. אבל אנחנו רוצים לוודא שהכל נעשה לפי הספר, ולכן האיחוד האירופי פתח תיקים היום נגד: אלפבית, אפל, ומטא". בציוץ השני שיתף ברטון סרטון ובו צוות החוקרים, והוסיך לו את ההסבר: "לא כל הגיבורים לובשים גלימות". הוא ציין כי מדובר ב"צוות האכיפה של ה-DMA, שהתגייס באופן מלא כדי להגן על האינטרס הכללי של האיחוד האירופי באינטרנט!" Not all heroes wear capes ???? The #DMA enforcement team fully mobilised to defend the EU general interest online! ???????? pic.twitter.com/Ta3QCwBL0D — Thierry Breton (@ThierryBreton) March 25, 2024 מה תבחן הנציבות? ההתנהלות הספציפית של הענקיות שהנציבות בוחנת כדי לקבוע את מידת הציות שלהן לחוק כוללת למשל את הנושא המוביל של שיטות העבודה של החברות בחנויות האפליקציות שלהן. ה-DMA קובע ששומרות הסף צריכות לאפשר את קיומן של חנויות אפליקציות חלופיות, כמו גם של שיטות להתקנת אפליקציות במכשירי ה-iOS והאנדרואיד שלהן, שלא מתבצעות בהכרח דרכן. נושא מסוים זה מאתגר את הדומיננטיות של חנות האפליקציות של אפל, ה-App Store, וחנות Play של גוגל, מתוך רצון וכוונה לפתוח את הדלת ליותר תחרות ולאפשרות לתשלום עמלות נמוכות יותר למפתחי האפליקציות בגין רכישות שלהן או של פריטים בתוכן. דוגמה ברורה לנחיצות החוק החדש ביבשת, היא המאבק שניטש בין מפתחת המשחקים אפיק גיימס (Epic Games) לאפל ולגוגל כבר מזה חודשים ארוכים. המלחמה החלה כש-אפיק ביקשה להציע את כותר הגיימינג המצליח שלה, פורטנייט, באופן עצמאי ובמנותק מחנויות אפל וגוגל, אבל השתיים החזירו לה מיד ב"שרירים" שכללו סנקציות שונות ומשונות. מאז מנהלים הצדדים קרבות משפטיים, ואלו עדיין ממשיכים לערעורים אינסופיים שלא נחרץ בהם דין סופי. יצוין כי לאפל יש צרות רגולטוריות כפולות ומכופלות, הן בגזרת אירופה והן בביתה, בארה"ב. ביום ו' האחרון הודיע משרד המשפטים של ארצות הברית כי הוא תובע אותה בטענה שהפרה חוקי הגבלים עסקיים רבים ומשום התובנה שלו שהטקטיקה שלה פוגעת במפתחים ובצרכנים. מקרה לדוגמה שמסביר את נחיצות החקיקה החדשה. פורטנייט של אפיק גיימס, שהמפתחת לא הורשתה לשווק באופן עצמאי. צילום: Shutterstock ומה משמעותם של ממצאים אם יתגלו? הנציבות הצהירה כי היא מתכוונת לסיים את ההליכים שנפתחו אתמול בתוך 12 חודשים. "אם תמצא לכך הצדקה בעקבות החקירה, הנציבות תודיע לשומרות הסף הנוגעות בדבר על ממצאיה המקדמיים, ותסביר את האמצעים שהיא שוקלת לנקוט, או ששומרת הסף צריכה לנקוט, כדי לטפל ביעילות בחששותיה", נכתב בהודעה הרשמית של האיחוד. במקרה של הפרה, הנציבות יכולה להטיל קנסות של עד 10% מסך המחזור העולמי של החברה. קנסות כאלה יכולים להגיע גם לעד 20% מהמחזור במקרה של הפרה חוזרת ונשנית. בהודעה צוין גם כי "במקרה של הפרות שיטתיות, הנציבות רשאית לנקוט גם סעדים נוספים, כגון חיוב שומרת הסף למכור עסק או חלקים ממנו, או איסור על שומרת הסף לרכוש שירותים נוספים הקשורים לאי הציות המערכתי". באיחוד הודיעו מוקדם יותר השנה כי באופן נרחב, אלפבית (החברה האם של גוגל – ג"פ), אמזון, אפל, בייטדאנס (ByteDance – החברה האם של טיקטוק), מטא ומיקרוסופט הן שש החברות שהוגדרו כשומרות הסף על ידי הנציבות בספטמבר 2023, ו-"הן החברות שיאלצו לעמוד במלוא חובות ה-DMA ולעשות זאת עד ה-7 במרץ". המהלך של האיחוד האירופי בוודאי ייתקל בהתנגדות מצד כלל ענקיות הטכנולוגיה, משום שה-DMA מייצג שינוי משמעותי מאזן הכוחות בשווקים הדיגיטליים ואכיפתו אינה דבר שהפלטפורמות אשר מכונות "שומרות הסף" מעוניינות בו. ואכן, על פי דיווח של רויטרס, אפל אמרה בתגובה לפתיחת החקירה כי היא בטוחה שהתנהלותה עומדת בדרישות ה-DMA, והוסיפה שהיא הראתה היענות לנציבות ולמפתחים לאורך התהליך ושילבה את המשוב שלהם בשינויים שלה. דובר מטא אמר שהחברה מנסה לציית להנחיות החוק. לדבריו, "(תוכניות – ג"פ) מינויים כחלופה לפרסום הן מודל עסקי מבוסס היטב בתעשיות רבות, ותכננו את המנוי ללא פרסומות, כדי לתת מענה למספר חובות רגולטוריות חופפות, כולל ה-DMA". גוגל הצהירה כי ביצעה שינויים משמעותיים בשירותיה ואמרה שתגן על גישתה בחודשים הקרובים.

נס (NESS) מקבוצת חילן – חברת שירותי טכנולוגיות המידע והדיגיטל מהמובילות בישראל – קיבלה באחרונה ממכון התקנים חמישה תווי איכות, במספר עולמות תוכן, ושילובם מעניק לחברה את "תו הפלטינה" הגבוה לאיכות. נס היא החברה הראשונה והיחידה בעולמות מערכות מידע ואבטחת מידע בישראל לקבל את תו הפלטינה, ובכך היא מצטרפת לנבחרת מצומצמת של 75 חברות ישראליות בלבד, ממגוון סקטורים, בעלות תו תקן זה. תו איכות יוקרתי זה הינו פועל יוצא של תפישת ערך איכות השירותים אשר מעניקה החברה ללקוחותיה, ומלווה את נס כמי שמובילה את עולם הפרויקטים והשירותים המנוהלים בישראל. כאמור, בכדי לקבל את תו הפלטינה, יש צורך להחזיק בחמישה תווי איכות שונים, ואכן, נס מחזיקה בחמישה: התעדה למערכת ניהול איכות; התעדה לפיתוח תוכנה; התעדה למערכת ניהול שירותי IT; התעדה למערכת ניהול אבטחת מידע; והתעדה לאבטחת מידע לשירותי ענן. כל התעדה נדרשת לתחזוקה שוטפת באמצעות יישום שלה בכל מתקני ומערכות החברה, והדבר מצריך ביצוע מבדקים פנימיים שוטפים, מספר פעמים במהלך השנה, לצד ביצוע מבדקים חיצוניים של מכון התקנים מדי שנה. לאחר שעמדה בהצלחה בתהליכי הבדיקה הקפדניים – העניק מכון התקנים הישראלי ל-נס את תעודת  הפלטינה. גיא דנציג, משנה למנכ"ל נס: "שמחים להצטרף למועדון מצומצם של חברות ישראליות שזכו לתו פלטינה וגאים להיות החברה היחידה בעולמות ה-IT ואבטחת המידע לקבלת תו זה מטעם מת"י. תו יוקרתי זה,הינו עוד הוכחה לפוקוס המרכזי על איכות ושירות החרוט על דגלנו לטובת מאות ארגונים מהמובילים במשק, הנמנים על לקוחותינו. אנו מאמינים כי הדרישה לתו פלטינה בנושא האיכות היא סטנדרט הכרחי עבור ארגונים מכלל מגזרי המשק, הצורכים שירותים ופתרונות בעולמות השירות, אבטחת המידע והטכנולוגיה". אביטל וינברג, סמנכ"ל גוף ההתעדה במכון התקנים הישראלי: "נס, חברה ותיקה בתחום שירותי טכנולוגיית המידע  ואחת הגדולות בהן, מציגה במשך שנים תהליכי שיפור בתחומים השונים ומרחיבה את ההתעדות שלה לתחומים הרלוונטים. מכון התקנים שמח לסייע לנס במהלך החשוב הזה, שבשורה התחתונה משפר את התהליכים בנס לטובת לקוחותיה".

שופט אמריקני דחה אתמול (ב') את התביעה של X נגד המרכז למאבק בשנאה דיגיטלית (CCDH – ר"ת Center for Countering Digital Hate) – שהוא ארגון ללא מטרות רווח, העוקב אחר דברי שטנה ודיסאינפורמציה באינטרנט. השופט, צ'רלס ברייר, קבע כי החברה הגישה את התביעה "כדי להעניש את CCDH על פרסומים שמתחו ביקורת על X, ואולי כדי להרתיע אחרים שירצו לעסוק בביקורת שכזו". הפרשה, עליה דיווחנו בעבר, החלה בקיץ 2023, כש-X, שבבעלות אילון מאסק, פנתה לבית המשפט המחוזי בארה"ב עבור המחוז הצפוני של קליפורניה בשעת לילה מאוחרת, והגישה בו תביעה. בתביעתה זו טענה הרשת החברתית כי המרכז למאבק בשנאה הדיגיטלית השתתף ב"קמפיין הפחדה" להרחקת מפרסמים ממנה. לדבריה בתביעה, כחלק מ"קמפיין ההפחדה" הזה פרסם המרכז דו"חות מחקר שבהם נטען כי היא לא עושה די כדי להסיר דברי שטנה מהפלטפורמה החברתית שלה. בתביעה האשימה X את ה-CCDH גם בהפרת תנאי השירות שלה על ידי השגה, או "גירוד", של מסת נתונים לא חוקית מהפלטפורמה. עוד צוין בכתב האישום של X, מבלי לספק הוכחות לכך, כי הארגון ממומן על ידי ממשלות זרות וחברות תקשורת הרואות ב-X תחרות. מאסק הבעלים אף הכביר וטען באותם ימים – בהם חוותה X חרם מפרסמים דרמטי, שכלל בין השאר מותגי ענק כמו קוקה קולה או דיסני – כי הדו"ח של CCDH הוא שגרם לירידה בהכנסות החברה. טענתו של יזם הטק הייתה שהדו"ח הגביר את החששות של מפרסמים לגבי בטיחות המותג, ולדבריו, בהחלט יתכן שזה מה שהביא אותם להפסיק פרסום ב-X. התביעה הכבירה וגרסה ש-X סבלה מהפסדים של "לפחות עשרות מיליוני דולרים" כתוצאה מפרסומי CCDH. תביעה זו נתפשה בציבור כמקרה בוחן לסוגיית פרסומים של תוצאות מחקר ואחריות החוקרים עליהן. לו הייתה מתקבלת, הייתה התביעה יכולה להרוס את המרכז, שכאמור מתנהל כמלכ"ר. אילון מאסק לצד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ונציג צה"ל, בסיור בכפר עזה בעת ביקורו בישראל. צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ מאסק: דוגל בחופש הביטוי אך נחשד כאנטישמי, קונספירטור ואיש ימין מאסק עצמו, כידוע, נחשד בהיותו גזען ואנטישמי, לכאורה, למשל משום שהגיב בחיוב לתיאוריות של עליונות לבנה והשאיר ב-X קונספירטורים וגורמים אנטישמיים מוכרים. הזעם על התנהלותו עלה בחודשים האחרונים עוד, בעיקר בישראל ועקב מלחמת ישראל-חמאס, בגלל שהמצב הקצין את הסכסוך הישראל-פלסטיני ונראה היה, לפחות לצד הישראלי של המשוואה, שמאסק מסייע דווקא לקידום תכנים פרו-פלסטינים. המצב הקצין כך שמאסק חצה את האוקיאנוס והגיע לישראל, בה ערך ביקור יחד עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בישובי עוטף עזה ההרוסים, ענד דיסקית חטופים, והפגין התעניינות גבוהה באסון שפקד את המדינה. אלא שלכך קדמו מקרים מטרידים, כמו למשל כשבדצמבר מאסק החזיר לפעולה את חשבון ה-X של אלכס ג'ונס – קונספירטור מוכר שהפסיד במשפט בגין הפצת תיאוריות שווא בהקשר לירי בבית הספר היסודי סנדי הוק בשנת 2012, שבו נהרגו 20 ילדים ושישה מחנכים. מאסק ערך סקר, ואחרי ש-70% מתוך כמעט שני מיליון משיבים הצביעו "כן", הוא ציין ש"העם אמר את דברו" וקיבל את ג'ונס בחזרה לשירות. Elon Musk's X has lost his lawsuit against the Center for Countering Digital Hate. The ND of California federal court just dismissed the entire case as being an anti-SLAPP action intended to chill speech. Turns out Elon Musk doesn't actually like free speech. pic.twitter.com/C7WVFiZvGS — Alejandra Caraballo (@Esqueer_) March 25, 2024 השופט: "תיק זה עוסק בהענשת הנאשמים על דבריהם" אתמול, כך צוין בדיווח של The Verge, הציג השופט המחוזי ברייר את הסיבות להחלטתו לפסול את התביעה, ופתח ואמר כי "לפעמים לא ברור מה מניע התדיינות משפטית", אך ציין כי לעיתים ישנם מקרים שבהם "תלונה היא כה בוטה וקולנית לגבי דבר מסוים, עד שאין לטעות במטרתה. המקרה הזה מייצג את הנסיבות האחרונות. תיק זה נוגע להענשת הנתבעים על דבריהם". בתגובה לטענת X ש-CCDH "גירדה" את האתר שלה עבור נתונים, מה שנוגד את תנאי השירות שלה, השופט מצא ש-X לא הצליחה "לטעון להפסדים על סמך נזקים טכנולוגיים" – כלומר, החברה לא הדגימה כיצד ה"גירוד", המסוים הוביל להפסדים הכספיים שחוותה. בנוסף, X תבעה בזמנו פיצויים של מיליוני דולרים מ-CCDH, בטענה שהדיווחים שלו הם שהובילו לנטישת המפרסמים ולאובדן ההכנסות מפרסום, אך השופט הסכים עם טענת CCDH שהרשת החברתית לא יכולה לתבוע פיצויים בגין פעולות עצמאיות של צדדים שלישיים, על סמך דיווחים של CCDH, או בשל "דבריה". CCDH הוא, כאמור, ארגון ללא מטרות רווח הפועל בארה"ב ובבריטניה. הוא מפרסם באופן קבוע דיווחים על נאצות, דיבור שנאה וקיצוניות או התנהגות מזיקה בפלטפורמות מדיה חברתית כמו X, טיקטוק (TikTok) או פייסבוק. הארגון פרסם מספר דיווחים ביקורתיים כלפי הנהגתו של מאסק, המפרטים ממצאים, לכאורה, שהדגימו עלייה בנאצות נגד להט"בים ושחורים בפלטפורמה, כמו גם נסיקה במידע שקרי ומוטעה המתפרסם בשירות, למשל על נושא משבר האקלים, מאז רכישתו בידי מאסק. יצוין כי קודם לפסיקה, בשימוע שנערך בפברואר על מנת בחון את בקשת CCDH לבטל את התיק, השופט ברייר אפילו לעג לטענותיה של X ואמר שהן "מטומטמות", משום שהחברה לא הגישה תביעת לשון הרע נגד העמותה. השופט שב וחזר על הביקורת הזו גם בפסיקתו אתמול. "אם הפרסומים של CCDH היו מכפישים, זה היה דבר אחד, אבל תאגיד X נמנע בזהירות מלומר שכן", כתב ברייר. הוא הוסיף כי X הייתה מעוניינת ברווח כפול – מחד היא ניסתה לבקש ש-"פיצויים עונשיים" יוטלו על CCDH, אך מצד שני לעשות זאת מבלי להגיש תביעת לשון הרע כמתבקש. ???? Breaking: @CCDHate has won dismissal on all counts against @ElonMusk's @X Corp's outrageous and hypocritical SLAPP suit to silence our research. This ruling sends a strong message to those who aim at intimidating and silencing independent research. More from us soon. pic.twitter.com/JzZ0VtvVBa — Imran Ahmed (@Imi_Ahmed) March 25, 2024 עמראן אחמד, מייסד ומנכ"ל המרכז, אמר שהתביעה היא כמו "קמפיין הטרדה צבוע" שמבצע מיליארדר, שמדבר על הגנה על חופש הביטוי אך לאחר מכן משתמש בעושרו כדי לנסות להשתיק את מבקריו. אחמד אף אמר שהתביעה מראה את הצורך בחוק פדרלי, שיחייב חברות טכנולוגיה לפרסם מידע נוסף על פעילותן, כך שהציבור יוכל להבין כיצד פלטפורמות חזקות אלו מעצבות את החברה. "אנו מקווים שהפסיקה פורצת הדרך הזו תעודד חוקרים למען האינטרס הציבורי בכל מקום להמשיך, ואף להגביר, את עבודתם החיונית של החזקת חברות מדיה חברתית אחראיות על השנאה והמידע המוטעה שהן מארחות, ועל הנזק שהן גורמות", אמר אחמד. רוברטה קפלן, עורכת הדין של המרכז, אמרה שהדחייה של התביעה של X מראה "שגם האיש העשיר ביותר לא יכול לכופף את החוק לפי רצונותיו". בהצהרה שפורסמה ב-X, ציינה פלטפורמת המדיה החברתית שהיא "לא מסכימה עם החלטת בית המשפט ומתכוונת לערער".

בשנים האחרונות היו לא מעט לקוחות של דואר ישראל שחוו חוויות לקוח לא ממש טובות, אם להשתמש בלשון המעטה – ובעיקר זמני המתנה ארוכים להגעה של חבילות שהוזמנו. חלק לא קטן מהבעיות הללו כבר נפתרו, אבל בדואר רוצים לשפר עוד את השירות ללקוחות שלהם, שאלה בעצם אנחנו, או לפחות חלק גדול מאתנו. לכן, החברה הכריזה לפני ימים אחדים על מה שהיא מכנה "מהלך אסטרטגי לשיפור חוויית הלקוח ומערך שירות הלקוחות". החברה חתמה על עסקה עם סיילספורס, מהחברות הגדולות בעולמות הענן, הבינה המלאכותית וה-CRM, שבמסגרתה יוטמעו, בשיתוף אולקלאוד, מערכות שיחברו בין ממשקי השירות בדיגיטל, במוקד הטלפוני ובסניפי הדואר – "ליצירת פלטפורמה כוללת ויעילה". זאת, על מנת לתת שירות פרסונלי וחכם, המבוסס על בינה מלאכותית יוצרת (GenAI). היקף הפרויקט לא נמסר, אולם עלותו מוערכת במיליוני שקלים. המערכות שיוטמעו הן פתרונות ענן השירות, הדאטה והשיווק של סיילספורס. הטמעתן החלה באחרונה ותימשך כחצי שנה, ועל פי דואר ישראל, הן יאפשרו לו איחוד כל המידע והפרטים של הלקוח במערכת אחת, במקום במספר מערכות שונות, ותיעוד של כל נקודות המגע שלו עם הדואר. זה יאפשר בתורו הפקת תובנות בזמן אמת, וכך נציג השירות יוכל להציע פתרונות והצעות מותאמות אישית ללקוח, על פי הצרכים שלו. כמו כן, הפרויקט אמור להביא לחיסכון משמעותי בזמן, שיאפשר לנציג השירות לתת מענה יותר ממוקד ויעיל ללקוח, וכך לטפל ביותר לקוחות בזמן משמרת. בחברה אף חוזים כי המערכות של סיילספורס יסייעו לה להגדיל את רווחיה על ידי הצעות פרו-אקטיביות של מוצרים שונים המתאימים ללקוח, על פי המידע והנתונים שלו. דואר ישראל נמצא בימים אלה בתהליך הפרטה, לקראת מכירה למשקיע פרטי בחודשים הקרובים. החברה מתמקדת בשנה האחרונה בהשקעות משמעותיות בטרנספורמציה דיגיטלית ואוטומציה, לשדרוג השירות ולביסוס תשתית להטמעת טכנולוגיות עתידות. אלי גליצקי, סמנכ"ל מערכות מידע בדואר ישראל. צילום: יח"צ "הפרויקט – לאחר הטמעה מוצלחת של פתרונות על גבי תשתית סיילספורס" אלי גליצקי, סמנכ"ל מערכות מידע בדואר ישראל, אמר כי "בשנים האחרונות הטמענו בהצלחה מגוון פתרונות על גבי תשתית סיילספורס לתהליכי התפעול מול הלקוחות העסקיים, ויצרנו ערך אמיתי להם ולדואר. הפרויקט החדש, שאליו יצאנו עתה בשיתוף סיילספורס ואולקלאוד, ישדרג את היכולות הללו וירחיב אותן גם למערך השירות ללקוחות הפרטיים, תוך הטמעת כלים טכנולוגיים מתקדמים ליצירת חוויית לקוח חדשנית". איתי מרגלית, סגן נשיא אזורי ומנהל הפעילות העסקית של סיילספורס ישראל. צילום: נתנאל טוביאס איתי מרגלית, סגן נשיא אזורי ומנהל הפעילות העסקית של סיילספורס ישראל, ציין כי הפרויקט יאפשר לדואר ישראל "ביצוע טרנספורמציה דיגיטלית ושיפור תהליכי העבודה במחלקות השונות. הפתרונות שלנו למערך השירות של הדואר יספקו נקודת מבט מקיפה וכוללת על מכלול הצרכים של לקוחותיו, ויאפשרו לבנות עם הלקוח מערכת יחסים אמינה יותר ומותאמת אישית. כמו כן, הם יאפשרו למקסם יעילות ותהליכים, ולהשתמש ביכולות AI מתקדמות". רונית רובין, נשיאת אולקלאוד לאזור EMEA. צילום: דורון לצטר רונית רובין, נשיאת אולקלאוד לאזור EMEA, ציינה כי "הטמעת פתרונות סיילספורס באמצעות צוות המומחים של אולקלאוד תאפשר לדואר להציע ללקוחותיו חוויית שירות ייחודית, פרסונלית, ותקנה לו מבט לקוח של 360 מעלות, לאורך כל שלבי המסע. אנחנו בטוחים כי פרויקט זה ושיתוף הפעולה של אולקלאוד עם סיילספורס ועם דואר ישראל יביאו להצלחת החברה".