ארבעת מייסדי וויז – אסף רפפורט, ינון קוסטיקה, עמי לוטבק ורועי רזניק, ורועי מן, ממייסדי מאנדיי, הצטרפו השנה לרשימת המיליארדרים של פורבס, שפורסמה אתמול (ד'). על פי הרשימה, ההון של כל אחד מארבעת מייסדי וויז עומד על מיליארד דולר ושל מן – על 1.3 מיליארד. החמישה מצטרפים לגוורדיה מכובדת של בכירי היי-טק ישראלים שכבר נמצאים ברשימה, או שחזרו אליה: שי בנון, המייסד והמנכ"ל של מנוע החיפוש אלסטיק, עם הון של 1.2 מיליארד דולר; מריוס נכט, יזם ותיק וממייסדי צ'ק פוינט, עם 1.4 מיליארד; זיו אבירם, ממייסדי מובילאיי, עם אותו הסכום; פרופ' אמנון שעשוע, שייסד אותה יחד איתו, עם 1.8 מיליארד; משקיע ההון-סיכון אורן זאב – שני מיליארד; אדם נוימן, מייסד WeWork, עם 2.3 מיליארד דולר; שלמה קרמר, שגם הוא יזם ותיק והיה שותף בייסוד צ'ק פוינט, עם 2.4 מיליארד; שאול שני, בעל השליטה ב-ECI טלקום – 4.3 מיליארד; גיל שויד, מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט, עם 100 מיליון דולר יותר; המשקיע והיזם יורי מילנר עם 5.9 מיליארד; טדי שגיא עם 6.4 מיליארד; והאחים איגור ודמיטרי בוקהם, הבעלים של סטארט-אפ הגיימינג פלייריקס, עם תשעה מיליארד כל אחד. השניים הם גם אנשי ההיי-טק העשירים ביותר בישראל, ובמקום ה-272 מבין עשירי העולם. האיש העשיר ביותר במדינה הוא אייל עופר, עם 24 מיליארד דולר – מה שמקנה לו את המקום ה-84 ברשימה העולמית. האיש העשיר בעולם והאיש העשיר בהיי-טק – לא אותו אחד בצמרת רשימת המיליארדרים של פורבס לא עומד אילון מאסק – הוא נמצא במקום השני, אלא איל האופנה והקוסמטיקה ברנאר ארנו. בעוד שהונו של ארנו עומד על 233 מיליארד דולר, מאסק "מסתפק" ב-195 מיליארד, ובעוד שארנו הרוויח בשנה האחרונה 22 מיליארד דולר, מאסק הרוויח "רק" 15 מיליארד. ככלל, ההיי-טק מהווה רוב מוחץ בצמרת הדירוג של פורבס – שבעה מהנכללים בעשירייה הראשונה מגיעים מהתחום, כשרק שלושה – וורן באפט, איל האנרגיה ההודי מוקש אמבני וכאמור, ארנו – לא. ג'ף בזוס נמצא במקום השלישי עם 194 מיליארד דולר; מארק צוקרברג ברביעי עם 177 מיליארד; לארי אליסון סוגר את החמישייה הראשונה עם 141 מיליארד (ומאחר שצוקרברג עבר אותו, הוא כבר לא היהודי העשיר בעולם, לאחר לא מעט שנים); ביל גייטס, שפעם, ולאורך תקופה ארוכה, היה האיש העשיר ביותר בעולם, נמצא כעת "רק" במקום השביעי עם 128 מיליארד; סטיב באלמר, המנכ"ל לשעבר של מיקרוסופט – בשמיני עם 121 מיליארד; ולארי פייג', מייסד גוגל, נמצא במקום העשירי עם 114 מיליארד דולר. שותפו לייסוד חברת הענק, סרגיי ברין, נמצא מיד אחריו, עם ארבעה מיליארד דולר פחות. מי בהמשך? איל הטלקום המקסיקני קרלוס סלים הלו ובני משפחתו נמצאים במקום ה-14 עם הון של 102 מיליארד דולר; מייקל דל ב-16 עם 91 מיליארד; ג'נסן הואנג מאנבידיה – ב-20 עם הון של 77 מיליארד; ז'אנג יימינג מטיקטוק ב-27 עם 43.4 מיליארד; ובהמשך ניתן למצוא, בין השאר, את מק'ינזי סקוט, גרושתו של בזוס, עם 35.6 מיליארד דולר; ג'ק מא, מייסד עליבאבא (24.5 מיליארד); ואריק שמידט, בעברו מנכ"ל גוגל (20.6 מיליארד). את "100 הגדולים" סוגר אדם שאיננו מתחום הטכנולוגיה, אבל הוא בהחלט מוכר – טייקון התקשורת רופרט מרדוק ומשפחתו, עם הון של 19.5 מיליארד דולר. השנה התווספו לרשימה 141 מיליארדרים חדשים, ובסך הכול נכללים בה 2,781 איש – הנתון הגבוה ביותר אי פעם. הם גם עשירים יותר מאי פעם: ההון של כלל המיליארדרים עומד על 14.2 טריליון דולר – שני טריליון יותר מאשר ב-2023.

תופעה מטרידה שהחלה בצפון ישראל התפשטה כעת אל אזור המרכז – שיבושים ב-GPS. הדיווחים הראשונים על שיבושי GPS בישראל הגיעו לפני מספר חודשים, בעיקר מתושבי חיפה ואזור המפרץ ומאזורים אחרים בצפון הארץ. תושבים רבים דיווחו כבר אז כי אפליקציות ניווט כמו ווייז (Waze) וגוגל מפות (Google Maps) מציגות עבורם מיקום שגוי, ולרוב ממקמות אותם בלבנון, או אם לדייק – בשדה התעופה של ביירות. אלא שכעת, החל מהבוקר (ה') נראה שהתופעה מתרחבת: דיווחים רבים זורמים גם מתושבי מרכז הארץ, ביניהם מתל אביב, גבעתיים ורמת גן, על שיבושים דומים. בהתאמה החלו הגולשים גם לדווח ברשתות החברתיות הבוקר על כשלי ה-GPS שבהם נתקלו, וניכר היה שחלקם כועס או מתוסכל מהמצב החדש. עוד ניתן היה לגלות שחלק מהמשתמשים עברו להיות ממוקמים על ידי ה-GPS ברובע הדאחִיֶיה בבירות, הידוע כמעוז חיזבאללה שיעי. אני לא יודע מי מכם אחראי על זה אבל תפסיקו להזיז לי את הGPS לדאחייה של ביירות תודה pic.twitter.com/CCLPz7F8iP — Tzafrir Rehan ‏???????????????????? (@TzafrirR) October 25, 2023 הסיבה: חשש מפני התקפות איראניות גורמים ביטחוניים מסבירים כי שיבושי ה-GPS נובעים מ"פעילות מבצעית" שמטרתה להגן על ישראל מפני התקפות אוויריות ורקטיות מכיוון איראן או חיזבאללה. כלי טיס מתקדמים רבים, כמו כטב"מים, וכן חלק מהטילים כיום, הם מונחי GPS ונשענים על מערכת ה-GPS לשם ניווט ופגיעה במטרות. שיבוש מכוון של המערכת יכול להקשות, ואף למנוע, מאותם כלי טיס וטילים לפגוע ביעדים שאיראן וגוף הפרוקסי שלה, חיזבאללה, מעוניינים לטווח בישראל. בין הנהגים יש רבים המתקוממים על ווייז או גוגל וחושדים בהן שהשיבוש הוא בגללן, אלא שעל פי דיווחים, גורם ביטחוני בכיר אישר כי צה"ל הוא הגורם שמפעיל את שיבושי ה-GPS – במכוון. דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, כבר התבטא בנושא בעבר ואמר: "על האזרחים להיות מודעים לכך שהפעלת השיבוש יכולה לגרום לתקלות זמניות ביישומים מבוססי מיקום". לאיראנים שעוקבים אחרינו ברשת: 1. ה-GPS בת"א חושב שאנחנו בביירות. 2. וליתר דיוק – ברובע הדאחיה. 3. הטילים שלכם מונחי GPS. 4. אז יאללה, "2-3 שַׁ-גֵּר". ושיהיה בהצלחה… pic.twitter.com/3z420NRg4l — Neri Yarkoni (@YarkoniNeri) April 4, 2024 השלכות ההפרעות ומה ניתן לעשות מולן על אף הזהרותיו של תא"ל הגרי, שיבושי ה-GPS הללו גורמים למטרד משמעותי עבור נהגים רבים, אשר מורגלים בסתמכות על אפליקציות ניווט בשימוש יומיומי. אלא שמעבר לקושי בניווט, שיבושי ה-GPS משפיעים גם על תחומים נוספים, כמו: תחבורה ציבורית: אפליקציות רבות של תחבורה ציבורית, כמו מוֹבִיט (Moovit), נעזרות ב-GPS על מנת לספק מידע מדויק על זמני הגעה ותוואי הנסיעה של האוטובוסים. כתוצאה מהשיבושים, נוסעים רבים מתקשים להסתמך על אפליקציות אלו ומוצאים עצמם מתכננים באופן הרבה פחות יעיל את נסיעותיהם, ממתינים יותר בתחנות ובכלל – מבזבזים זמן יקר לריק. שירותי משלוחים: חברות משלוחים רבות, כמו וולט ותן ביס, נעזרות ב-GPS על מנת לתכנן מסלולים ולעדכן לקוחות לגבי הצפי להגעת המשלוח אל ביתם. שיבושי ה-GPS גורמים לעיכובים בזמני המשלוח ולפגיעה בשירות. חקלאות: אולי לא היינו מודעים לכך עד כה, אבל מערכות חקלאיות מתקדמות רבות נעזרות ב-GPS לשם ניהול מדויק של ריסוס, זריעה והשקיית שדות ושטחים חקלאיים. שיבושי ה-GPS עלולים להשפיע על יעילותן של מערכות אלו, ולפיכך – על תפוקת היבולים. נכון לעכשיו, לא ברור עד מתי יימשכו שיבושי ה-GPS. גורמים ביטחוניים מציינים כי משך הפעילות ייקבע בהתאם למצב הביטחוני ולרמת האיום מצד איראן וחיזבאללה. ההמלצות לציבור כעת הן: נסו לשתמש במפות מודפסות באזורים שאינכם מכירים ושבהם אתם מתכננים לנווט, כגיבוי למקרה שתתקלו בשיבושי GPS; השתמשו באפליקציות ניווט חלופיות שאינן מסתמכות על GPS, כמו למשל Mapy.cz. ולבסוף, לא תהיה ברירה אלא להפגין סבלנות וסובלנות – שיבושי ה-GPS גורמים למטרד עבור כולנו, אבל עשויים ממש להציל חיים ולמנוע פגיעות כואבות בעורף הישראלי, לכן חשוב במיוחד לקחת נשימה ולהתייחס למצב בהבנה.

כ-30 בכירות ובכירים בהיי-טק, במשק, בביטחון ובאקדמיה עתרו היום (ה') לבג"ץ בדרישה להוציא את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לנבצרות או לפסול את כהונתו. זאת, מאחר שלטענתם, הוא מצוי בניגוד עניינים ומאריך את המלחמה כדי לחמוק ממשפט. העתירה הוגשה בהמשך למכתב ששלחו הבכירים ליועצת המשפטית לממשלה בשבוע שעבר. יצוין כי בעוד שעל המכתב חתומים יותר מ-50 איש, מספר העותרים עומד על 30. אנשי ההיי-טק מבין העותרים הם: היזם הוותיק דב מורן, המשקיעים ינקי מרגלית, גבי צ'רטוק ויובל רכבי, ויהודית ויהודה ברוניצקי, מייסדי אורמת וכלת וחתן פרס ישראל. על פי העותרים, העתירה הוגשה "בגלל ניגוד העניינים שבו נתניהו מצוי בין אחריותו לפעול לטובת המדינה בניהול המלחמה לבין השימוש שהוא עושה, לכאורה, במלחמה כדי לדחות ולעכב את משפטו הפלילי בתיקי האלפים". יצוין כי בג"ץ דחה בעבר, ברוב של 11-0, עתירה שביקשה שלא לתת לנתניהו את המנדט להרכיב את הממשלה מאחר שהפר את ניגוד העניינים שבו הוא לכאורה נמצא. עם זאת, על פי העותרים בעתירה הנוכחית, זוהי "העתירה הראשונה לבג"ץ שמבקשת לפסול את נתניהו לא מאחר שהפר את הסדר ניגוד העניינים, אלא בגלל עצם הימצאותו בניגוד עניינים מובנה בין תפקידו הציבורי לבין משפטו הפלילי. על סמך פרוטוקולים מבית המשפט המחוזי בירושלים, שם מתנהל משפטו הפלילי של נתניהו, העותרים טוענים כי ראש הממשלה השתמש מספר פעמים מאז פרוץ המלחמה בעיסוקו סביב ניהולה כהצדקה להגשת בקשות לדחיות ולעיכובים במשפטו". לטענת העותרים, הדבר מחייב להורות על פסילת נתניהו מכהונתו או על הוצאתו לנבצרות. זאת, לאור פסיקת בית המשפט העליון בסוגיית ניגוד העניינים, ולפיה די בחשש סביר לניגוד עניינים כדי לפסול כהונה. עוד מסתמכים העותרים על חוות דעת שהגישה בעבר היועצת המשפטית לממשלה, שמשקפת את פסיקת בית המשפט העליון בנושא ושבה נקבע באופן עקרוני, כי אם לא ניתן למנוע ניגוד עניינים מצד בעל תפקיד ציבורי באמצעות הסדר ניגוד עניינים, מהסוג האוסר כיום על נתניהו לעסוק במערכת המשפט, הדרך לטפל בכך היא פסילת הכהונה. "לטובת האינטרס הציבורי, מתחייב להורות על פסילת כהונת נתניהו" בעתירה צוין כי "כראש הממשלה, שעומד בראש קבינט המלחמה, נתונה לנתניהו הסמכות לשלוט ולקבוע את 'גובה הלהבות' במלחמה, קרי – לקבל החלטות בנוגע למידת עצימותה של הלחימה, למשך הזמן עד לסיומה, לרוחב התפרסותה על פני זירות נוספות וכל החלטה אחרת, שמשפיעה באופן ישיר ומיידי על עצימותו של ההליך הפלילי המתנהל בעניינו. בדרך זו זוכה נתניהו בשליטה משמעותית על התארכותו של ההליך, על היקף התפרסותו, על קצב שמיעת העדים במסגרתו ועל תדירות הדיונים. לפיכך, אין חולק כי קיים חשש ממשי ביותר להימצאותו בניגוד עניינים מובנה, עוצמתי, חריג ובלתי ניתן להתרה". "בנסיבות אלה", כתבו העותרים, "אין מנוס ומתחייב, לטובת האינטרס הציבורי, להורות על פסילת כהונתו בתפקידו הציבורי הרם. בלא אמון הציבור באדם העומד בראש הממשלה ואחראי לקבלת ההחלטות במלחמה בכך שהאינטרס האחד והיחידי העומד לנגד עיניו הוא האינטרס הציבורי, נפגע אנושות החוסן הציבורי ונחלשת יכולתה של החברה להילחם להגנתה". מערכת אנשים ומחשבים פנתה ללשכת נתניהו לבקשת תגובה, וזו טרם התקבלה.

יצרנית השבבים הטאיוואנית TSMC, היצרנית הראשית של מעבדי קוואלקום, אפל ואנבידיה, השביתה חלק מקווי הייצור שלה לאחר רעידת האדמה בעוצמה 7.4 שפקדה את טאייוואן. כזכור, מדובר ברעידת האדמה החזקה ביותר שהתרחשה במדינת האי ב-25 השנים האחרונות. רעידת האדמה הובילה לשורה של כמה רעידות משנה, ויש עדיין חשש גדול מגל צונמי גדול שיכול לפגוע באי, ו-TSMC היא לא החברה היחידה, כמובן, שהפסיקה את הייצור לצורך בדיקות של המבנים. אחת האחרות היא יצרנית המוליכים למחצה UMC. "אין נזק לכלים הקריטיים שלנו, כולל כל כלי הליתוגרפיה האולטרה-סגולית הקיצונית שלנו. מספר קטן של כלים ניזוקו בחלק מהמתקנים, אך החברה פורסת את כל המשאבים הזמינים כדי להבטיח התאוששות מלאה", מסרה החברה אתמול בערב, אך לא התחייבה ולא סיפקה מועד חזרה לעבודה משוער. ההערכה היא, ש-TSMC תחזור לפעילות מלאה מהר למדי, אבל עדיין לא ברור כמה זמן תתרחש ההשבתה, כשכל יום פוגע באופן קשה – בגלל הריכוזיות הנוכחית – בשרשרת אספקת המעבדים, שגם כך לחוצה מאוד.

מבין 90 מיזמים שהוגשו לקרן לחדשנות של אלו"ט, נבחרו באחרונה ארבעה מיזמים, שמטרתם לפתח פתרונות פורצי דרך בתחומים בהם לא קיים מענה מספק לאוכלוסיית האנשים על רצף האוטיזם. המיזמים זכו במימון בהיקף כולל של מיליון שקל, לצד מעורבות בפעילות היזמים באמצעות ליווי ותמיכה מקצועית ו/או על ידי הטמעת המיזמים והמחקר במסגרות אלו"ט השונות. הקריטריונים לבחירת המיזמים היו מידת התרומה הפוטנציאלית לאוכלוסיית היעד, העומק הטכנולוגי, ניסיון היזם או החוקר עם צרכי אוכלוסיית היעד, בשלות המוצר ועוד. הקרן לחדשנות של אלו"ט היא גוף יוצא דופן בנוף קרנות התמיכה, כיוון שעד היום כל הפיתוחים לטובת אוכלוסיית א.נשים על הרצף האוטיסטי בארץ נעשו ביוזמה ובמימון של גופים אחרים, שאינם מטפלים באוכלוסיית היעד בעצמם. בנוסף, תמיכתה של אלו"ט הינה לצורך קידום התחום, ללא כל כוונת רווח. טקס עם הפנים לאנשים על הרצף בטקס שהתקיים ביום ג' השבוע – יום המודעות הבינ"ל לאוטיזם – במכללה האקדמית תל אביב יפו, הוכרזו המיזמים הזוכים. בזמן ההכרזה על הזוכים באירוע, הוצגו גם מבחר מיזמים מובילים ונערך טקס חלוקת מענקים למיזמים הנבחרים של הקרן. בין המשתתפים באירוע היו גם אנשים על הרצף האוטיסטי, לכן האירוע היה מונגש. במסגרת זו, במקום מחיאות כפיים, היושבים בקהל התבקשו בסיום כל הרצאה להחליף את מחיאות הכפיים הרגילות בהרמת ידיהם באוויר, תוך תנועה סיבובית של פרק היד. זאת, על מנת להפחית חרדות והצפה חושית. כמו כן נעשה שימוש בשיטת "רמזור תקשורת", לפיו המשתתפים השתמשו בתגי תקשורת צבעוניים, שמאפשרים לאנשים על הרצף להבהיר ללא מילים את העדפות התקשורת שלהם עם אחרים על גבי תגי שם: ירוק – ניתן לפנות אלי ולתקשר איתי באופן חופשי, צהוב – אני מעדיף לתקשר רק עם אנשים שאני מכיר, אדום – אני לא מעוניין שיתקשרו איתי בשלב זה. כמו כן, האירוע התקיים ללא פלאשים של מצלמות ובעמעום אורות בזמן ההקרנה. מימין לשמאל: נעם אורן, מנמ״ר אלו״ט; דדי עטאס, מנכ"ל אלו"ט; אילנה מושקין, קו-פאונדרית של מיזם TA'AL; רונית שוסל, מנהלת החטיבה לפיתוח ידע, מחקר והכשר באלו"ט ומובילת הקרן; ועמנואל כהן, יזם TYPE IT. צילום: יפעת פער מי הם המיזמים הזוכים? TA`AL הוא פתרון לשילוב מוצלח בתעסוקה של אנשים על הספקטרום. יותר ויותר מעסיקים כבר מבינים את החשיבות בשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה או בארגון שלהם, אך רבים לא יודעים מאיפה להתחיל ואיך מתגברים על החסמים הקיימים. המיזם שואף לשנות את המצב הזה, גם עבור אותם עובדים וגם עבור המעסיקים שלהם. באמצעות שימוש וניתוח מבוסס AI של דאטה המערכת מתאימה את משימות התעסוקה לפי יכולות העובדים ומסייעת להם לעקוב אחרי המשימות שהוקצו להם. המיזם TA`AL מסייע לעובדים ולמעסיקים בתיאום ציפיות ובתקשורת ביניהם, מאפשר ליווי שוטף על פני זמן, ללא צורך במשאבי ניהול גדולים, ומעודד חווית אוטונומיה ומסוגלות בקרב המשתמשים. TYPE IT היא אפליקציה ללימוד הקלדה, קריאה ואוצר מילים לאנשים עם אוטיזם ועם מוגבלויות אחרות. השאלה "באיזה גיל כדאי ללמד ילד לקרוא ולכתוב?" היא מאתגרת יותר עבור הורים לילדים אוטיסטים ובעלי מוגבלויות אחרים. אפליקציית TYPE IT מסייעת בתהליך הלמידה החשוב, בזיהוי קשיים עבור אותם ילדים, והכי חשוב – מאפשרת לימוד ברוגע ובכיף ללא תסכולים, תוך הפחתת חוויות של חוסר הצלחה. המיזם כולל פיתוח של מקלדת וירטואלית ללמידה, המותאמת עבור ילדים עם אוטיזם ומוגבלויות אחרים, כגון: מוגבלות שכלית-התפתחותית, דיסלקציה, דיספרקסיה, ADHD ועוד, ולילדים בגילאי טרום בית הספר. האפליקציה נשענת על מערכת אבחון מבוססת AI, המנתחת מגוון רחב של נתונים שנאספים על ידי המקלדת, ומאפשרת אבחון המוגבלויות והקשיים של כל משתמש, תוך בניית תהליך למידה מהנה, משמעותי ומותאם עבורו. יצוין כי TA'AL ו-TYPE IT הם מיזמים בפרוטפוליו של האקוטיזם (HackAutism). מיזם נוסף הוא שיטה שמגלה יכולות חבויות בילדים ובוגרים על הרצף, שאינם ורבליים – דרך הראייה. המחקר חושף קוגניציה נסתרת בקרב אנשים על הרצף, בעיקר מי שאינם מדברים או עם דיבור מינימלי. השיטה, שפיתחו חוקרי קבוצת ראייה באוניברסיטת בר אילן, בודקת יכולות קריאה באמצעות עקיבת עיניים, בדיקה שאורכת דקות ספורות ויכולה לשנות את עולמו של אדם על הרצף מקצה לקצה – היא פותחת למי שאינו ורבלי הזדמנות לתקשר עם העולם. בשיטה הזו ניתן לזהות את האוטיסטים שרכשו את מיומנות הקריאה, אבל בשל קשיי תפקוד, היעדר שפה, וקשיים נוספים, היכולת הזו לא זוהתה אצלם עד כה. למחקר ערך רב, כיוון שהוא יאפשר הנגשת אמצעים טכנולוגים להבעה בהקלדה: על בסיס השיטה יותאמו טיפול ותוכנית לימודית, בהתאם לחוזקות הנבדקים, מה שיביא לשיפור תקשורת בין-אישית ויתרום לאיכות חייהם. בנוסף, השיטה תאפשר שינוי חשוב באופן בו אנשים על הרצף שלא רכשו שפה, יתפשו על ידי הסביבה כבעלי מסוגלות. שפה משותפת הוא המיזם הרביעי והאחרון שנבחר, ומטרתו לגשר בין קהילת האנשים על הרצף לקהילת המטפלים והחוקרים בתחום. נכון להיום קיים פער לא מבוטל בתקשורת בין קהילת האוטיסטים לבין המטפלים והחוקרים בתחום. המיזם ייצור גוף ידע משותף שיסייע לשתי הקהילות להבין טוב יותר אחת את השנייה, כדי לשפר את איכות החיים והמענה לאנשים על הרצף. המחקר מתמקד בבחינת מאפייני השפה והתקשורת האוטיסטית, באמצעות שפה חיובית ואפירמטיבית במקום שפה "גרעונית". התוצר יכלול כתיבת מדריך לגישור בין השפה האוטיסטית לשפה הנוירוטיפיקלית (של אנשים ללא אוטיזם). מדובר במחקר ייחודי, שבוחן את מאפייני השפה והתקשורת האוטיסטיים – המאפיינים המרכזיים עליהם מבוססת האבחנה (כהגדרתה על פי המודל הרפואי ה-DSM'י) – לאור הנחות מודל הגיוון הנוירולוגי. ישתתפו בו יחד אוטיסטים ואנשי מקצוע. "ארבעת המיזמים שזכו מבטאים מענים מקוריים למגוון צרכים" "לפני שמונה חודשים יצאה הקרן בקול קורא ובעקבותיו הגיעו 90 פניות של מיזמים פורצי דרך בתחומי המחקר, הטכנולוגיה והשירותים לטובת קהילת האנשים על הרצף האוטיסטי – במגוון גילאים ותפקודים", סיפרה רונית שוסל, מנהלת החטיבה לפיתוח ידע, מחקר והכשרה באלו"ט, ומובילת הקרן.  לדבריה, "ארבעת המיזמים שזכו מבטאים מענים מקוריים למגוון צרכים, שביכולתם לתרום תרומה איכותית לאיכות חייהם של אנשים על הרצף האוטיסטי, מתוך התייחסות מכבדת המקדמת חוויית אוטונומיה, מימוש יכולות והשתתפות מיטבית".  "אלו"ט החליטה על המהלך הזה ועל מימונו בעצמה, כדי להביא את החדשנות לשטח ולממש הלכה למעשה את הרעיונות הזוכים לטובת אוכלוסיית היעד", אמר דדי עטאס, מנכ"ל אלו"ט. "ראינו לא פעם רעיונות מצוינים שעלו בהאקתונים ובמהלכים מבורכים שעשו גופים אחרים, אך ללא השקעה אמיתית וליווי צמוד, הם נותרו בגדר רעיונות. היתרון של אלו"ט הוא בזכות המסגרות שאנחנו מפעילים, הידע הרב שנצבר בארגון ב-50 שנות ניסיון מקצועי, ופריסת המסגרות הארצית וצוותי עבודה מקצועיים מובילים במטה ובשטח".

ועדת התקשורת הפדרלית האמריקנית, ה-FCC, הודיעה באחרונה על כוונתה להחזיר את חוקי ניטרליות הרשת – מערכת תקנות שבוטלה במהלך תקופת נשיאותו של דונלד טראמפ. יו"ר ה-FCC, ג'סיקה רוזנוורצל, תיארה הצעה שתסווג גם אינטרנט בפס רחב נייח וגם נייד כ'שירותי טלקומוניקציה חיוניים' במסגרת Title II של חוק התקשורת (Communications Act) של ארה"ב. מהלך זה, לדבריה, יבטיח ששירותי פס רחב יטופלו כמשאב חיוני הראוי לפיקוח של הוועדה. לדברי רוזנוורצל, "חזרה לסטנדרט הפופולרי והמוחלט של ה-FCC של ניטרליות רשת תאפשר לסוכנות לשמש שוב כתומכת צרכנית חזקה של אינטרנט פתוח".  חוקי ניטרליות הרשת – שהגבילו את כוחן של ספקיות שירותי האינטרנט להשפיע על מהירויות הטעינה של אתרים או יישומים ספציפיים – יושמו לראשונה בשנת 2015 בתקופת ממשל אובמה. חוקים אלה נועדו למנוע מספקי שירותים לחסום או לשבש תעבורת פס רחב ו/או ליצור נתיבים מהירים בתשלום שיוצעו למשתמשים. עם זאת, תקנות אלה הוסרו באופן שנוי במחלוקת בשנת 2017, בתקופת ממשל טראמפ, משום שהרפובליקנים התנגדו להם עקרונית. ההחלטה לבטל את ניטרליות הרשת זכתה לביקורת על כך שבעקבותיה נמנע מה-FCC לפעול לאבטחת רשתות פס רחב, להגן על נתוני צרכנים ולהבטיח שהאינטרנט יישאר מהיר, פתוח והוגן. החוקים יפעלו למען הצרכנים או לאו? תלוי את מי שואלים ממשל ביידן–האריס הנוכחי הביע זה מכבר רצון להחזיר את החוקים הללו. מינויה של אנה גומז, מנכ"לית לשעבר במינהל התקשורת והמידע הלאומי, ה-NTIA, לנציבה החמישית ב-2023 התיר את ה"פלונטר" הפוליטי שאפיין את עמדות נציבי ה-FCC השונות, והעניק לדמוקרטים רוב, שהם מקווים להשתמש בו כדי להחזיר את כללי ניטרליות הרשת לפני מועד הבחירות לנשיאות, בנובמבר. ההצעה של ה-FCC להחזיר את ניטרליות הרשת נתקלה, כצפוי וכמו בעבר, בהתנגדות מצד מפעילים ואיגודי תעשייה. אוון סוורצטראובר, עמית בכיר ב-Foundation for American Innovation ויועץ מדיניות לשעבר של יו"ר ה-FCC בימי טראמפ, אג'יט פאי, והנציב ברנדן קאר, הצהיר כי הסוכנות נראית מוכנה לאוכף על ספקיות הפס הרחב את כללי Title II, אך לדבריו אלו יגדילו את עלויות התאימות עבור ספקיות האינטרנט ואת מחיר פריסת הרשתות. למרות ההתנגדות, ה-FCC מתקדמת עם הצעתה. היו"ר רוזנוורצל עתידה להפיץ את הצעתה לעמיתיה הנציבים – לבדיקתם. בנוסף, טיוטה פומבית של ההצעה תפורסם באתר האינטרנט של ה-FCC. הנציבים ישקלו ויצביעו על ההצעה בפגישה הפתוחה של הנציבות, שנקבעה ל-25 באפריל. אם יאומצו בהצבעה, הסיווג מחדש והכללים ייכנסו לתוקף בתוך 60 יום.

יותר מ-100 ארגונים קיבלו היום (ה') אותות הוקרה על פועלם בעולם ה-ICT בשנה החולפת. אלה ניתנו להם בטקס הענקת אותות ההצטיינות בתחרות מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים. הטקס נערך במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. זו השנה ה-21 שבה מתקיים הטקס. הוא החל בדברי ברכה של פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, והנחו אותו דפנה ליאל, עיתונאית ערוץ 12, ונטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק והאירועים של אנשים ומחשבים. לתחרות הוגשו 1,343 פרויקטים, בתחומי פרויקטי IT, דיגיטל וחדשנות, והזוכים נבחנו ונבחרו על ידי צוות של עשרות שופטים בלתי תלויים. אילו ארגונים ופרויקטים זכו? כדי לדעת אתם מוזמנים ללחוץ כאן. הזוכים מוצגים לפי סדר אלפביתי.

צה"ל השתמש מאז תחילת המלחמה במערכת AI כדי לזהות 37 אלף מטרות פוטנציאליות של החמאס והג'יהאד האסלאמי – כך עולה מתחקיר שפורסם אתמול (ד') באתר שיחה מקומית הישראלי (ובגרסה האנגלית שלו, 972+) ובעיתון הבריטי הגרדיאן. בתחקיר מוזכרת מערכת בשם לבנדר, שלא דווח עליה בעבר. הוא מתבסס על שישה מקורות מודיעין ישראליים, "שמעורבים במלחמה", ושטענו כי בכירים בצה"ל מאפשרים הרג של אזרחים פלסטינים בהיקף גדול. לבנדר היא, על פי התחקיר, מערכת המבוססת על לימוד מכונה, והיא מהווה שלב חדש ומתקדם במערכת היחסים שבין אדם למכונה בצבא. בדיווח אמנם לא צוין אילו נתונים בדיוק נאספו ובמה האלגוריתם שמאחורי לבנדר מתמקד, אולם נכתב כי בסיס הנתונים שלה כולל דאטה על עשרות אלפי אנשים, והיא יעילה יותר מהאמצעים שהשתמשו בהם לפניה וחוסכת לצה"ל שעות אדם רבות. הפיתוח של המערכת הואץ לאחר ה-7 באוקטובר, והדרישות למטרות נוספות הלכו וגדלו ככל שהתמשכה הלחימה, נכתב. אחד המרואיינים לכתבה אמר כי "המכונה עשתה את זה (את הזיהוי וההרג – י"ה) ב-'קור רוח', וזה עשה את הפעולה לקלה יותר". גורם אחר ציין כי "השקעתי 20 שניות בכל מטרה (שעלתה במערכת – י"ה), ועשיתי זאת עשרות פעמים בכל יום. לא היה לי כל ערך, כאדם, חוץ מאשר להיות חותמת של אישור. זה חסך המון זמן". על פי שיחה מקומית והגרדיאן, המערכת, שפותחה ב-8200, השתמשה בכמות גדולה מאוד של דאטה כדי לזהות פעילים בחמאס ובג'יהאד האסלאמי, במקרים רבים זוטרים, ובכל פגיעה בפעיל זוטר שהיווה מטרה שלה נפגעו 20 אזרחים – מה שבצבא מכנים "בלתי מעורבים". "אם היה מדובר ב-15 או 20 אזרחים – היה לנו אישור לירות" בתחקיר נטען, על סמך חלק מגורמי המודיעין המצוטטים, שבחלק מהמקרים, לפני הירי על המטרה הצבא העריך, על פי הנתונים שעלו מהמערכת, כמה אזרחים עלולים להיפגע ממנו, וכי אם היה מדובר ב-15 או 20 אזרחים – היה להם אישור לירות. כמו כן דווח שהצבא העדיף להפציץ בתים ב-"פצצות טיפשות", כי זה היה "יותר קל וזול". "אתה לא רוצה לבזבז פצצות יקרות על אנשים לא חשובים – זה מאוד יקר למדינה ויש מחסור בפצצות האלה", אמר המקור. על פי המצוטטים בתחקיר, בחלק מהמלחמה, ההגדרה של פעיל חמאס, או מחבל, שניתנה למערכת הייתה רחבה יותר מאשר בחלקים האחרים שלה, "והמכונה התחילה להראות לנו גם אנשי הגנה אזרחית וקציני משטרה, שמביש לבזבז פצצות עליהם. הם עוזרים לחמאס, אבל הם לא באמת מסוכנים". כשנשאל האם היו כללים כלשהם שעל פיהם הם פעלו, אחד הגורמים המצוטטים בכתבה השיב שכן, "אבל הם היו קלילים מאוד. הרגנו אנשים עם 'נזק אגבי' בעשרות, ובצד הגבוה של זה". יצוין כי בשבוע שעבר פורסם דיווח בניו יורק טיימס, שלפיו מערכת הביטחון מפעילה טכנולוגיות לזיהוי פנים כדי ללכוד מבוקשים, בין היתר על בסיס Google Photos ותמונות שמצלמים כטב"מים. תגובת דובר צה"ל דובר צה"ל מסר בתגובה לתחקיר של הגרדיאן ושיחה מקומית כי "חלק מהטענות שהועלו בשאלות שלכם חסרות בסיס עובדתי, ואחרות מראות על הבנה לקויה של דרכי הפעולה של צה"ל ושל החוק הבינלאומי". "בהמשך למתקפה הרצחנית של ארגון הטרור חמאס ב-7 באוקטובר, צה"ל פועל על מנת לנטרל את היכולות הצבאיות שלו", צוין בתגובה. עוד נכתב כי "כדרך פעולה, החמאס ממקם את הפעילים ואת המתקנים הצבאיים שלו בלב אוכלוסייה אזרחית. הוא משתמש באזרחים, בצורה שיטתית, כמגן אנושי, ומנהל קרבות מתוך בתים, כולל בתי מגורים, בתי חולים, מסגדים, בתי ספר ומתקנים של האו"ם. בניגוד לחמאס, צה"ל מחויב לחוק הבינלאומי ופועל על פיו. ככזה, צה"ל יורה רק על מטרות צבאיות ופעילים צבאיים, ובהתאם לכללי המידתיות ולאמצעי זהירות. תאונות יוצאות דופן נבחנות ונחקרות". "תהליך הזיהוי של מטרות צבאיות על ידי צה"ל כולל סוגים שונים של כלים ושיטות", נכתב, "כולל כלי ניהול ידע, שמשתמשים בהם כדי לסייע לאנליסטים שלנו לאסוף ולנתח את המודיעין בצורה הטובה ביותר, ממגוון מקורות. בניגוד לטענות, צה"ל לא משתמש במערכת בינה מלאכותית שמזהה מחבלים או מנסה לזהות האם אדם הוא מחבל או לא. מערכות המידע משמשות רק ככלי ניתוח לאנליסטים בתהליך זיהוי המטרה. לפי דרכי הפעולה של צה"ל, האנליסטים חייבים לבצע בדיקות עצמאיות, שבהן הם מוודאים שהמטרה עונה להגדרות, על פי החוק הבינלאומי והגבלות נוספות שצה"ל נטל על עצמו". "לא מערכת, אלא פשוט בסיס נתונים" "ה-'מערכת' שאתם שואלים עליה אינה מערכת, אלא פשוט בסיס נתונים שנועד להצליב מקורות מודיעין, על מנת ליצור שכבות מידע מעודכנות של דרכי הפעולה של ארגוני הטרור. לא מדובר ברשימה של מטרות צבאיות שאפשר לתקוף אותן", על פי דובר צה"ל. בתגובה צוין שלפי החוק הבינלאומי, מחבלי הזרוע הצבאית של החמאס מהווים מטרה חוקית, וכי כל המדינות שמצייתות לחוק הזה פועלות כך. באשר לטענות על מספר ההרוגים האזרחים שניתן להרוג בכל פגיעה במטרה צבאית, נמסר כי "על כל מטרה, צה"ל יוצר הערכה של היתרונות הצבאיים שבפגיעה בה, כמו גם של הנזק האגבי. הערכת הנזק האגבי נעשית על בסיס מספר רב של שיטות ואמצעים לאיסוף מודיעין, כדי שתהיה כמה שיותר מדויקת". עוד נכתב ש-"צה"ל נוקט במאמצים מגוונים כדי לצמצם את הנזק לאזרחים למינימום האפשרי בנסיבות המבצעיות שישנן בזמן התקיפה". כמו כן, בצבא "דוחים מכל וכל את הטענות שנוגעות למדיניות כלשהי להרוג עשרות אלפי אנשים בבתיהם".