הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
08/04/24 14:28
11.32% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברת הסטארט-אפ סייטל (Scytale) – שפיתחה טכנולוגיה חדשנית המסייעת לחברות לעמוד בקומפליינס (Compliance) כגון SOC 2 ,ISO 27001 ,GDPR ,HIPAA ,PCI-DSS ועוד – הודיעה היום (ב') כי היא מגייסת עובדים לשורה של תפקידי פיתוח, מכירות וייעוץ. החברה ציינה כי אחרי שהכפילה את מצבת כוח האדם שלה בשנה האחרונה, היא מתכננת לצמוח לשווקים נוספים ולהרחיב עוד את סל המוצרים שלה במהלך 2024.
הצמיחה של סייטל מגיעה על רקע הצבת תקנים מחמירים של אבטחת מידע ופרטיות כתנאי לשיתופי פעולה עסקיים בחברות הגדולות בעולם. מצב זה הביא לכך שסטארט-אפים המעוניינים להציע פתרונות טכנולוגיים ולמכור אותם, נדרשים למוצר ותהליכים מותאמי קומפליינס מתחילת הדרך. כך לדוגמה, תקן SOC 2 הפך כיום ל-Gold Standard עבור חברות היי-טק רבות, בייחוד לאלו המעוניינות לחדור לשוק האמריקני עם מוצר B2B בסביבת ענן, בזמן שחברות המעוניינות לחדור לשוק האירופי יטמיעו ISO 27001.
נסיקה בדרישות הרגולציה והתקינה לאבטחת ופרטיות מידע
מירן גאליס, מייסד ומנכ"ל סייטל. צילום: לכידת מסך מלינקדאין
הפתרונות של סייטל, לדבריה, מאפשרים לחברות "להקדיש את תשומת הלב לליבת הארגון: פיתוח תוכנה ובניית המוצר, גיוס עובדים, מכירות ושירות לקוחות, זאת בין היתר, בזכות תהליכי ניהול מתקדמים ואוטומציה מקצה לקצה שחוסכים משאבים רבים ואלפי שעות לעובדי החברה".
סייטל נוסדה בשנת 2021 על ידי מירן גאליס, וגייסה עד היום כ-12 מיליון דולר. הפלטפורמה הטכנולוגית של החברה תומכת בגישת Continuous Compliance וניהול חכם, נמצאת בשימוש של מאות חברות טכנולוגיה וסטארט-אפים ברחבי העולם. לחברה 60 עובדים והיא פועלת בשלושה משרדים ברחבי העולם: תל אביב, ניו-יורק ויוהנסבורג. סייטל מציעה את הפתרונות הטכנולוגיים שלה וליווי מקצועי לחברות גלובליות כמו: אינטל, סלברייט, דיל, Flow Security ,Brella Zesty ,Totango ואחרות.
מירן גאליס, מייסד ומנכ"ל סייטל: "אם לפני עשור תקינה ורגולציות אבטחת ופרטיות מידע היו בעיקר נחלת התאגידים, היום זוהי דרישה בסיסית לסטארט-אפים בתחילת הדרך, המעוניינים לחדור לשווקים בארה"ב ואירופה עם המוצרים שפיתחו, ובמקביל לציית לרגולציות ודרישות שהולכות וגוברות משנה לשנה. חברות רבות מתקשות למצוא את הזמן, המשאבים וההון האנושי המתאים לעמידה בכל דרישות התקינה, ולכן הן נדרשות לפתרונות כמו של סייטל. אנו מתמקדים היום בבניית פתרון מקצה לקצה עבור חברות טכנולוגיה שמתמודדות עם האתגרים האלה בדיוק ורוצות את השילוב המושלם בין מוצר לשירות מקצועי ואיכותי. בזכות התנופה והביקושים, אנחנו מגייסים עוד אנשי פיתוח, מכירות וייעוץ, ומצפים להמשיך ולהגדיל את מצבת העובדים גם בשנת 2024, בשביל להמשיך ולהרחיב את הצעת הערך עבור הלקוחות שלנו".
08/04/24 16:11
9.43% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הממשלה אישרה אתמול (א') בישיבתה השבועית את הקמתו של אגף חדש במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. האגף, שהקמתו אושרה לבקשתה של השרה שמכהנת במשרד זה, גילה גמליאל, ייקרא קו האופק, והוא יעסוק בזיהוי של מגמות טכנולוגיות מתפתחות. זאת, בדומה למנגנונים שקיימים במדינות אחרות בעולם ועוסקים בתחום.
בהודעת המשרד נכתב כי "האגף החדש יסרוק את האופק להזדמנויות וסיכונים טכנולוגיים עתידיים לישראל, יעריך מגמות עולמיות כגון שינויי אקלים, גלובליזציה, דמוגרפיה ומהפכות טכנולוגיות, ויחזה אתגרים והזדמנויות, במטרה לאפשר לישראל להתכונן ולהוביל בתחומים שיהפכו משמעותיים בעתיד".
עוד צוין בהודעה כי אגף קו האופק "יחקור ויתמוך בתוכניות ארוכות טווח, וינצל יכולות מתקדמות לבינה מלאכותית ועיבוד נתונים גדולים במעבדה טכנולוגית ייחודית. בנוסף, ינהל האגף קשרים עם גופי סריקת אופק מקבילים בעולם, וישתף פעולה עם גורמי מודיעין ואקדמיה בישראל".
השרה גמליאל אמרה כי "החדשנות הישראלית היא נכס לאומי קריטי ומפתח לחוסנה של מדינת ישראל, במיוחד בעתות משבר. שילובו של אגף קו האופק יאפשר מודיעין אזרחי איכותי לתכנון מושכל של התחומים המדעיים והטכנולוגיים החיוניים לעתידה של מדינת ישראל".
יצוין כי במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה פועלים כיום כמה אגפים, בהם המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי. כמו כן, השרה גמליאל אחראית על רשות החדשנות, שהיא רשות סטטוטורית עצמאית.
08/04/24 17:43
9.43% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור זיהתה גידול משמעותי בדיווחים על העברות כספים חשודות ופרסמה "דגלים אדומים" שעלולים להצביע על פעולות בלתי חוקיות.
בדו"ח שהנפיקה הרשות בימים האחרונים היא מתייחסת בפעם הראשונה לפוטנציאל הניצול של הרשתות החברתיות להעברת כספים לארגוני פשיעה וטרור, ומפרטת כמה מהשיטות לעשות זאת. היא מכנה את התופעה "מונטיזציה" – ניצול לרעה של נכסים דיגיטליים ברשתות חברתיות, על ידי הרעים.
"היכולת להעביר כספים או נכסים דיגיטליים בין אנשים ועסקים התרחבה משמעותית בעשורים האחרונים, וכוללת עתה מנעד נרחב ביותר של ערוצים ואמצעים, כולל אפיקים שעיסוקם המקורי אינו בתחום הפיננסי", נכתב בדו"ח. מנגד, צוין, "רשתות חברתיות ופלטפורמות שונות לשיתוף תוכן רוצות לפתח אפיקי הכנסה נוספים ולהתרחב לתחומי פעילות חדשים, ולכן הן אימצו ושילבו אפשרויות שונות להפקת הכנסה כספית על בסיס התוכן הדיגיטלי המופץ ברשת החברתית והפעילות של משתמשיה – כלומר, מונטיזציה של הפעילות". תופעה זו אינה ייחודית לרשתות החברתיות, אלא קיימת בעולמות תוכן אונליין רבים, כגון הגיימינג והאפליקציות.
לכן, ציינה הרשות, "רשתות חברתיות החלו להציע למשתמשים מגוון שיטות לטובת קידום והשתתפות במודלים שונים של מונטיזציה, לרבות תוכניות תגמול ותמריצים ליוצרים בהתאם למידת הפופולריות שלה זוכים התכנים שלהם, וכן אפיקים עבור העברות כספים או נכסים דיגיטליים בין משתמשים".
כך, נכתב, "פלטפורמות מסוימות מאפשרות העברה ישירה של סכום כספי כטיפ למשתמש אחר, או רכישה של מטבעות דיגיטליים שבאמצעותם ניתן לממן שליחת אימוג'ים או מתנות דיגיטליות – להבעת הוקרה ותמיכה ביוצרים המשתפים תכנים".
כך ניתן לעשות מונטיזציה דרך המדיה החברתית
במשרד המשפטים, שהרשות פועלת תחתיו, הסבירו כי "במסגרת הפעילות הפיננסית המתבצעת בפלטפורמות אלה, המודעות להיבטי הלבנת הון ומימון טרור לעתים אינה מספקת, ועלולה לשמש פתח והזדמנות לניצול לרעה לצורך הלבנת הון ומימון טרור".
ברשות פירטו את הדרכים שבהן ניתן לעשות מונטיזציה דרך המדיה החברתית: פרסום – תגמול עבור הצגת פרסומות או שילוב מותגים בתכנים בערוץ; תגמול למפעילי הערוצים על ידי הפלטפורמה בהתאם להיקף הצפיות בתכנים שעולים לערוץ; הקמת מועדון חברים/מנויים באמצעות גביית תשלום חודשי עבור הצטרפות למועדון או למנוי; שליחה ישירה של כספים כטיפ ליוצרים; הענקת פריטים וירטואליים, "מתנות"; תוכניות "חבר מביא חבר", לתמרוץ עבור צירוף משתמשים חדשים לפלטפורמה, והשתתפות במשימות שונות; יצירת אפקטים – תוכנית תגמול ליוצרים עבור יצירה ושיתוף של אפקטים ויזואליים שאותם ניתן לשלב בסרטונים; קידום תגובות; ותוכן בלעדי, שמאפשר ליוצרים להציע תכנים ייחודיים בתשלום.
בדו"ח צוין כי "בשנה האחרונה חל גידול משמעותי בהיקף הדיווחים שמעבירים גופים פיננסיים לרשות, על העברות כספים בהיקפים גדולים שמתבצעות בפלטפורמות אלה. לעתים מדובר במחזורי פעילות של עשרות עד מאות אלפי שקלים בתקופת זמן יחסית קצרה, של בין חודש לשנה, באופן שלא תואם הבעת תמיכה תמימה ביוצר כלשהו ומעלה חשש ממשי לניצולם כאמצעי חלופי להעברות כספים בין ישויות, לרבות בגין פעילות בלתי לגיטימית".
זהירות, דגל אדום. צילום: ShutterStock
מהם הדגלים האדומים?
בסיום הדו"ח, אנשי הרשות להלבנת הון ומימון טרור פירטו שורת "דגלים אדומים", כדי "לחזק את המודעות הציבורית לתופעה ואת יכולת המגזר הפיננסי לזהות ולהתריע אודות פעילות בלתי רגילה הקשורה בהכנסה המופקת מפעילות ברשת חברתית, או העברת כספים שמבוצעת אל רשת חברתית". נכתב בו ש-"ככל שמזוהים דגלים רבים יותר גובר החשש שאכן מדובר בפעילות בעלת זיקה להלבנת הון או מימון טרור".
הדגלים האדומים הם: ביצוע עסקאות בהיקף גבוה מול חשבון או ערוץ בודד ברשת חברתית, ללא הצדקה נראית לעין; ביצוע עסקאות בהיקף גבוה מול חשבון או ערוץ חדש ברשת חברתית; היקפי הכספים המועברים לרשת החברתית לא תואמים את פרופיל הלקוח; ביצוע עסקאות בהיקף גבוה מצד אדם בעל מאפיינים שאינם תואמים משתמש ברשת החברתית; זיכויים מרשת חברתית בהיקף או תדירות גבוהים, ללא הסבר סביר; קבלת זיכויים מרשת שכזו והעברת הסכום בזמן קצר לצד ג'; ביצוע עסקאות בהיקף משמעותי לערוץ שלא מתקיימת בו פעילות מהותית; ביצוע עסקאות לערוץ שכולל תוכן מסית או תכנים שמעלים חשש לפעילות פלילית; שימוש בלתי סביר בכרטיס נטען לצורך ביצוע עסקאות מול רשת סושיאל מדיה; אמצעי תשלום שעיקר הפעילות בו היא עסקאות מול רשתות חברתיות; הפקדת כספים ו/או העברה מצד ג', וביצוע רכישות בסמוך ברשת חברתית; נטילת הלוואות עבור מימון רכישות ברשתות חברתיות; זיכויים חריגים מאמצעי תשלום דיגיטליים או מחשבונות תשלום המתקבלים בחשבון או בכרטיס אשראי, שמקורם בערוצים של רשתות חברתיות ושאינם תואמים את פרופיל בעל החשבון או הכרטיס; ואי התאמה של התוכן העסקי בערוץ להצהרה של הלקוח בעת פתיחת החשבון בנוגע לתחומי פעילותו העסקית".
08/04/24 09:51
7.55% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
זהויות של עובדים, ספקי צד שלישי ויתר הזהויות האנושיות המתחברות לסביבה הארגונית – מהוות לעתים קרובות בעיה של הגנת סייבר. מחקר חדש שערכה סייברארק (CyberArk) הישראלית בקרב 4,000 עובדי משרד בארה"ב, בחן לעומק כיצד הם משתמשים בדפדפן האינטרנט שלהם – שהוא יישום העבודה הנפוץ ביותר, ומה הסיכון הנגזר מכך לארגון. אחד הממצאים הלא מפתיעים, אך מדאיגים – הוא שלרוב העובדים יש הרשאות גישה רגישות.
לפי החוקרים, "במכשירים אישיים חסרים לעתים קרובות אמצעי אבטחה שיש במכשירים הארגוניים, כגון הצפנת מידע, אתחול מאובטח, או גישה ל-VPN. במקביל, כשפרטי ההתחברות לסביבות העבודה ולסביבות האישיות מאוחסנים באותו דפדפן, די בכך שגורם עוין מקבל גישה למחשב, או למכשיר הנייד של העובד – ואז הוא יכול לגשת לכל הסיסמאות השמורות שלו, מה שמעמיד בסיכון את המידע הארגוני, וגם האישי". כך, המחקר העלה, כי ל-58% מהעובדים יש גישה למידע רגיש של החברה, כגון רשומות משאבי אנוש, נתוני לקוחות ותחזיות לגבי מכירות או ייצור.
עוד עלה, כי כמעט כל העובדים, יותר מ-97% מהם, משתמשים באותם המכשירים – טלפונים, מחשבים ניידים ונייחים וטאבלטים – לצורכי עבודה וגם לפעילות אישית. יותר משלושה רבעים מהעובדים, 78% מהם – משתמשים במכשיר השייך לעבודה כדי לגשת למידע חסוי בעבודה ולצורך גלישה אישית. 17% מהם עושים זאת תמיד. נתון נוסף העולה מהמחקר הוא, שיותר משני שלישים מהעובדים, 68% מהם, השתמשו באותן סיסמאות עבור יישומים ארגוניים ואישיים.
לפי החוקרים, "דפדפן האינטרנט הוא היישום הארגוני הנפוץ ביותר. הדפדפנים משמשים יותר ויותר לגישה ליישומים עסקיים קריטיים והפכו לשער כניסה בלתי מוגן לנכסי המידע הקריטיים ביותר של החברה. כדי לגשת לנכסים אלו, ארגונים משתמשים בדפדפנים מסורתיים מוכווני צרכן, שתוכננו לצורך נוחות המשתמשים ולא לצורכי אבטחה". המחקר העלה, כי למרות ש-92% מהעובדים אמרו שצוות האבטחה בחברה קבע מדיניות גלישה בטוחה – 65% אמרו כי נאלצו להפר מדיניות זו כדי לבצע את עבודתם. 12% מהם הפרו "תמיד" את מדיניות הגלישה הבטוחה. 59% מהעובדים דיווחו על שמירת שמות משתמש וסיסמאות של מקום העבודה בדפדפן האינטרנט של מכשיר העבודה שלהם.
סייברארק השיקה דפדפן ארגוני ראשון, המבוסס על אבטחת זהויות. לדברי החברה, "גורמי מאקרו, כמו המעבר לסביבות היברידיות וההתקדמות בתחום הבינה המלאכותית, מאפשרים לתוקפים פחות מיומנים להוציא לפועל מתקפות מזיקות יותר, בהיקף גדול יותר. הם הופכים את ההתמקדות באבטחת זהויות להיבט קריטי בשיפור ההגנה על נכסי מידע קריטיים".
"ריבוי אפליקציות SaaS, משאבי ענן ואפליקציות עסקיות קריטיות, שהגישה אליהם היא דרך הדפדפן – מהווים סיכונים חדשים ומשמעותיים שהתוקפים החלו לנצל במהירות", אמר גיל רפפורט, מנהל פתרונות ראשי בסייברארק. "לשיטות המסורתיות לניהול גישה חסרים מנגנוני הבקרה הנכונים, המאפשרים לראות ולאבטח את מסע הזהות (identity journey) במלואו, מקצה לקצה". הוא ציין כי "אנו מספקים דפדפן ארגוני חזק, שמוסיף פרודוקטיביות ושכבות של בקרת אבטחה ופרטיות לדפדפן – שהוא האפליקציה הנפוצה ביותר בשימוש ברוב הארגונים. כך, אנו מרחיבים את אבטחת הזהויות לכל סוגי המשתמשים, לא משנה איך הם ניגשים לנכסי מידע רגיש בחברה".
08/04/24 13:56
7.55% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"נימבוס, הענן הממשלתי, הוא פרויקט הדגל הטכנולוגי של מדינת ישראל. אחד מהרבדים בו הוא רובד 5, ומטרתו היא הוספת פתרונות ומוצרים לשוק הדיגיטלי הממשלתי בענן. על אף שעל פניו זה נראה מסובך, מדובר בהליך רכישה פשוט ומהיר של הגופים והמשרדים הממשלתיים", כך אמר דדי קמרמן, מנהל פיתוח עסקי ממשלתי-ציבורי בנספרו (NessPRO), קבוצת הפצת הפתרונות והמוצרים של נס (Ness).
קמרמן דיבר בוובינר שערכה החברה לארגוני הממשלה והגופים הציבוריים שכפופים לענן הממשלתי נימבוס, שהתקיים באחרונה.
הוא תיאר בפני משתתפי הוובינר כיצד להפוך את הליך ההרכשה ברובד 5 בנימבוס למהיר ופשוט. "מינהל הרכש במשרד האוצר", אמר, "פרסם הסבר מצוין ומפורט לתהליך. בשלב ראשון, כשמשרד ממשלתי רוצה מוצר, אנשיו נכנסים למרקט פלייס ומחפש פתרונות שמתאימים לו. לאחר שנמצא מוצר שעומד בצרכים הטכניים וגם בתקציב, הוא ממלא את המסמכים המטפלים בהשוואת עלויות ופתרונות. לאחר מכן, המשרד אמור להחתים את המסמכים על ידי החשב והגורם הטכני אצלו, ואז לשלוח למינהל הרכש, שבודק שהבקשה תואמת את המכרז. בשלב הבא, אנחנו, בנספרו, כמי שמייצגים את הפתרונות ברובד 5 וספקית הענן, נלווה את המשרד הממשלתי: עליו לפנות למערכת ספקית הענן ולמלא את המסמכים במהירות. כך, כל שנותר הוא לקבל התראה שההצעה עלתה, לאשר את ההצעה שנשלחה – והסתיים ההליך. או אז, ניתן להשתמש ברישיון ולהתחיל לעבוד עם המוצר או השירות המבוקש".
קמרמן סיכם באומרו כי "מדובר בהליך מהיר ופשוט. יש לנו ניסיון רב בתחום ואנחנו יכולים לסייע בליווי של כל ההליך, ובכל שאלה, כדי שאפשר יהיה לקבל את המוצרים שלנו, שאותם בחרנו בקפידה. רובד 5 משמעו שהממשלה רוצה מוצרים SaaS-יים. זה אמנם קשה ומורכב, אבל אנחנו מאמינים ששווה להתעקש, כי זה מה שהשוק נדרש לו".
הפתרון של נו ניים
טל קפיטולניק, ארכיטקט פתרונות אבטחת מידע בנספרו, הציג את הפתרון של נו ניים (Noname Security), שאותו החברה מייצגת בישראל ונמצא אף הוא ברובד 5. לדבריו, "יותר מ-80% מתעבורת הרשת העולמית כיום נעשית דרך ממשקי תוכנה (APIs). הטרנספורמציה הדיגיטלית היא בחזית – וה-APIs מצויים מאחורי הקלעים". הוא ציין כי "נו ניים מתמחה באבטחת ממשקי תוכנה, והיא מהמובילות בתחום".
"הרגולטור הישראלי אימץ את הרגולציה האירופית, שמחייבת בנקים ומוסדות פיננסיים לאפשר לפתח פתרונות חיצוניים על גבי הפלטפורמות שלהם באמצעות הנגשת APIs. ההנחיות החדשות דורשות מעשרות גופים בישראל להנגיש באמצעות ממשקי תוכנה את המידע הרגיש והפרטי ביותר. אלא שרוב המתקפות עוברות בחזית זו, ולכן עלה הצורך להגן על APIs עם כלי ייעודי", אמר.
קפיטולניק ציין כי "נו ניים יודעת לזהות APIs בתוך כלל תעבורת הרשת, למפות אותם ולפענח את סוג המידע העובר בהם, כמו גם לבחון האם הם מנוהלים ומוגנים כראוי. הטכנולוגיה מאפשרת זיהוי אנומליות יעיל ביותר ובזמן אמת, בשל יכולות לימוד מכונה ייחודיות (Unsupervised machine learning), שמזהות מתקפות לסוגיהן. הכלי יכול להיות מותקן על הענן בצורה מלאה, חלקית או מקומית באתר הלקוח, בהתאם לצרכי הלקוחות".
פלטפורמת Mend
משה מוזס, מנהל תחום DevSecOps בנספרו, הציג את פלטפורמת Mend לפיתוח מאובטח ברובד 5. לדבריו, "צוותי המפתחים וצוותי האבטחה בארגונים נדרשים לעבוד יחד, כדי להפחית ביעילות את סיכון היישום, תוך איזון בין סדרי עדיפויות שונים: צוותי הפיתוח רוצים לעמוד במועדי היציאה לשוק עם הפתרון, ואילו אלה של האבטחה רוצים לצמצם את הנתון, ההולך וגדל, של נקודות תורפה".
מוזס אמר כי "הפלטפורמה של Mend מעניקה תמיכה מלאה לכל האתגרים, לרבות ניהול והגנה על קוד פתוח, סריקת קוד סטטית, אבטחת קונטיינרים, ניהול תלויות, אבטחת שרשרת האספקה וכל הדרוש לטובת ניהול יזום של הסיכונים הטמונים בתהליך פיתוח".
פתרון גלאסבוקס
סיים את הוובינר הראל עדן, מנהל החטיבה חטיבת פתרונות דיגיטל ודאטה בנספרו, שהציג את הפתרון של גלאסבוקס (GlassBox), שגם הוא עלה לרובד 5. "הפתרון", אמר, "מספק 'עיניים' על כל מה שקורה בערוצי הדיגיטל, טכני, התנהגותי ועסקי, תוך הקלטה של תעבורת הסשנים והתנהגות הלקוחות בכל רגע נתון – מי נטש את התהליך העסקי, מה היה מסע הלקוח, מתי בוצע ומה הייתה פעולת ההמשך, ועוד עשרות סוגי תובנות עסקיות. הפתרון מנתח את כלל הנתונים, ועל בסיסם מפיק תובנות שמניעות לפעולה במגוון מוקדים בארגון".
הוא סיכם בציינו כי "בתחום זה יש לנו עשרות לקוחות ענק בישראל, ביניהם הבנקים הגדולים, חברות אשראי, חברות ביטוח, ארגוני בריאות וממשלה, ומאות לקוחות בעולם, לרבות שבעת הבנקים המובילים גלובלית".
08/04/24 16:22
7.55% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אילון מאסק, יזם הטק הדומיננטי שהוא בין היתר גם הבעלים של פלטפורמת המדיה החברתית X, מצא את עצמו שוב במאבק משפטי סוער, והפעם עם לא אחר מאשר בית המשפט העליון של ברזיל.
הכל התחיל כשהשופט אלכסנדר דה מוראס הורה לחברה שעומדת מאחורי הרשת החברתית המצייצת לחסום חשבונות ספציפיים ב-X. עדיין לא ברור מה היה התוכן המסוים שהניע את הדרישה לחסימה שהגישה ברזיל לפלטפורמה, אך בדיווחים השונים נכתב כי מדובר על חדשות כזב שהחשבונות הללו הפיצו דרך X.
מאסק, המחזיק מעצמו לוחם גדול של חופש הביטוי, התנגד לדרישה זו של ברזיל בתוקף. היזם, ש"על הנייר" מוגדר כיו"ר X כיום, אבל מנהל את הפלטפורמה ביד רמה בפועל, טען שהדרישה אינו חוקתית ואפילו קרא לפיטורי דה מוראס.
כך קרה ש-X, בהנהגתו של מאסק, סירבה להיענות לתביעת ברזיל בדבר חסימת החשבונות המסוימים והסירוב הזה לא נשאר ללא תגובה.
ההתסבכות בברזיל והקנס היומי שנקבע ל-X
לא מוותר למאסק על אף כוחו. השופט השופט הברזילאי אלכסנדר דה מוראס. צילום: ויקיפדיה
ההתרסה הזו מטעם מאסק עוררה תגובה חריפה במיוחד בברזיל, שאותה אפשר כי מאסק לא צפה. השופט דה מוראס פתח בחקירה נגד מאסק בטענה לשיבוש הליכי הליכי משפט, לכאורה. הוא גם האשים את מאסק ב"השפעה בלתי חוקית על דעת הקהל" ובהסתה לשנאה.
בנוסף, דה מוראס קבע ש-X תחויב בתשלום קנס יומי של 100,000 ריאל (שהם 19,740 דולר, נכון לשערי היום – ב'), אם לא תעמוד בהוראות הצו לחסום את החשבונות המדוברים.
במקביל, ממשלתו של הנשיא לולה דה סילבה תמכה בשופט ובהחלטתו וציינה כי היא דוגלת בתקנות ופיקוח מחמיר שיושתו על גופי מדיה חברתית, כדי להבטיח ציות לחוקי המדינה.
מאסק התייחס אתמול (א') לפרשה ב-X, ונראה כי אין לו כל כוונה לפייס את השופט או את הרשויות.
בציוץ שפרסם, ושבו תייג ללא היסוס את השופט דה מוראס, כתב היזם – האדם העשיר בעולם ואחת הדמויות הבולטות בו – בנחרצות כי: "בקרוב, ???? תפרסם את כל מה שנדרש על ידי @Alexandre וכיצד בקשות אלו מפרות את החוק הברזילאי. השופט הזה בגד בחוצפה ושוב ושוב בחוקה ובעם בברזיל. הוא צריך להתפטר או שיש להדיח אותו. בושה, @Alexandre, בושה. Coming shortly, ???? will publish everything demanded by @Alexandre and how those requests violate Brazilian law.
This judge has brazenly and repeatedly betrayed the constitution and people of Brazil. He should resign or be impeached.
Shame @Alexandre, shame.
— Elon Musk (@elonmusk) April 7, 2024 הוא טען שדה מוראס הטיל קנסות כבדים, איים לעצור עובדי X ולהגביל את הגישה של X בברזיל. מאסק הצהיר ש-X תפסיד ככל הנראה את כל ההכנסות בברזיל ושיסגור את הפעילות של הפלטפורמה שם, אם המצב ימשך, אבל קבע כי "העקרונות חשובים יותר מהרווח".
מוקדם יותר, בשבת, צייץ מאסק באותו עניין: "אנחנו מסירים את כל ההגבלות. השופט הזה החיל קנסות אדירים, איים לעצור את העובדים שלנו ולנתק את הגישה ל-???? בברזיל. כתוצאה מכך, כנראה נאבד את כל ההכנסות בברזיל ונצטרך לסגור את המשרד שלנו שם. אבל עקרונות חשובים יותר מרווח". We are lifting all restrictions. This judge has applied massive fines, threatened to arrest our employees and cut off access to ???? in Brazil.
As a result, we will probably lose all revenue in Brazil and have to shut down our office there.
But principles matter more than…
— Elon Musk (@elonmusk) April 6, 2024 מי חזק יותר – מאסק או הממשלות?
למעשה ה"תאקל" של מאסק עם רשויות המשפט של ברזיל מעלה שאלות שמעבר לפרשה הספציפית – לגבי דינמיקת הכוח בין ענקיות המדיה החברתית לממשלות וכן בנוגע לדאגות לגבי השפעה זרה על השיח המקוון ואחריותן של פלטפורמות לבלימת פייק ניוז או מידע מוטעה המועבר הלאה באמצעותן.
להתגלגלות הפרשה בהמשך ולתוצאות המאבק המשפטי המסוים עשויות להיות השלכות משמעותיות, משום שיכולה להיות להן השפעה על גבולות חופש הביטוי ב-X בתוך ברזיל, ובנוסף המקרה יכול ליצור תקדים שעל פיו יפעלו גם מדינות אחרות. כמו כן המאבק החדש שמאסק "מככב" בו יכול להשפיע על האופן שבו חברות מדיה חברתית מנווטות אתגרים משפטיים מול ממשלות שונות ודרישותיהן.
אילון מאסק לצד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ונציג צה"ל, בסיור בכפר עזה בעת ביקורו בישראל. צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
יצוין כי זו אינה ההסתבכות הראשונה של מאסק עם הרשויות בעניין X. בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר היזם התזזיתי התמודד עם ביקורת בישראל על הטיפול של X בתכנים הקשורים לסכסוך הישראלי-פלסטיני, ואף נטען נגדו בהרחבה בישראל שהוא אנטישמי. לבסוף לקח מאסק טיסה, חצה את האוקיינוס והתייצב בכבודו ובעצמו בעוטף עזה, שם ערך לו ראש הממשלה בנימין נתניהו סיור והציג לפניו את ממדי הזוועות שחוללו מחבלי חמאס בישובים. מאסק חזר מהנסיעה הזו כשהוא מאמץ פיוס מתוקשר עם ישראל ואף כשהוא עונד את דיסקית מטה החזרת החטופים.
אז מה יקרה עם מאסק וברזיל, והאם האיש שנחשב כאיל הטכנולוגיה הבולט ביותר בעולם ישנה את עמדתו לבסוף ויטוס גם אליה, כדי לכבות את ה"שריפה" החדשה שהצית? ובכן, נכון לעכשיו עדיין לא ברור לאן יזרום הסיפור. שני הצדדים דבקים בינתיים בקנאות בעמדתם וקשה לחזות פיוס שייתר את המשפט או הנקסות. בשבועות הקרובים, ככל הנראה, נראה התפתחויות נוספות בסאגה החדשה הזו.
יצוין כי הפרשה מציתה ויכוחים מרתקים במדיה החברתית על חופש הביטוי, סמכות רגולטורית וטווח ההגעה של ענקיות טכנולוגיה זרות לתודעת הציבור במדינות בהן הן פועלות.
08/04/24 10:24
5.66% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברת קארל צייס סמס הגרמנית אירחה בסניפה הישראלי את שגריר גרמניה בישראל, שטפן זייברט, אשר נחשף לעשייה הטכנולוגית בחברה, הממוקמת בפארק הייטק צפון.
במהלך הביקור נפגש השגריר עם הנהלת צייס בישראל ושמע סקירה על טכנולוגיית החברה, כאשר במוקד הביקור עומדת בחינת השקעות עתידיות נוספות של חברת צייס בישראל וחיזוק תעשיית ההיי-טק בצפון. בהמשך שמע השגריר סקירה מקיפה מפי מנכ"ל הפארק רם לוינסון, על החברות המקומיות והבינלאומיות הפועלות במקום, ועל הפעילות הענפה המתקיימת בפארק.
השגריר אמר בביקורו, כי "מבחינה כלכלית, לגרמניה ולישראל יש חוזקות שמשלימות זו את זו. לגרמניה, מצד אחד, יש תעשייה מפותחת מאוד, והיא מנוסה בקנה מידה ובתהליכים. מהצד השני, סצינת ההיי-טק המוערכת של ישראל, שהיא הכוח המניע של הכלכלה החדשנית שלה. תענוג גדול לראות כיצד אלה מתאחדים במרכז המחקר והפיתוח החדשני של קארל צייס בישראל".
08/04/24 11:00
5.66% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
במלאת חצי שנה למלחמת ישראל-חמאס פרסם מכון RISE Israel (לשעבר SNPI) דו"ח, המנתח את השפעות המצב על ההיי-טק הישראלי.
לפי הדו"ח החדש של המכון, מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, ההשקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות ירדו ביותר מ-30% בחצי שנה, ביחס לחצי השנה שלפני המלחמה, לצד ירידה של 23% במספר המשקיעים הזרים, כשכמחצית מההשקעות ברבעון האחרון היו ב-שש חברות בלבד. עוד נאמר בדו"ח כי במושגים של השקעות, בהשוואה גלובלית, הירידה בישראל חדה יותר: לעומת עלייה של 3% בהשקעות בארה"ב וירידה של 22% באירופה, בחצי השנה האחרונה. המכון ציין עם זאת כי ברבעון הראשון של 2024, גם ארה"ב וגם אירופה חוו ירידות בסך כמות ההשקעות. בנוסף, סך ההשקעות ברבעון האחרון בארץ עמד על 1.6 מיליארד דולר: היתכנות להתייצבות, אך ברמת שפל מאז 2017 – כשתיקון הנתונים לפי האינפלציה הדולרית מראה כי הקצב הנוכחי הוא הנמוך ביותר מאז 2015.
כ-50% מסך ההשקעות ברבעון הראשון של 2024 התרחשו, כאמור, בשש חברות שגייסו מגה-סבבים (100 מיליון דולר ויותר). ללא חברות אלה, סך ההשקעות היה עומד על 864 מיליון דולר בלבד.
המלחמה גם פגעה, כפי שצוין, במשקיעים הזרים שהשקיעו בארץ, ומספרם ירד ב-23% בחודשי המלחמה ביחס לחצי השנה שלפני כן, לצד ירידה של 30% במספר המשקיעים הישראלים.
אורי גבאי, מנכ"ל RISE Israel. צילום: מיכה לובטון
"בין הסימנים העיקריים לדאגה: הפגיעה המשמעותית בתדמית ישראל"
בנוסף, ולא פחות חשוב – הדו"ח מצא כי אחרי שיפור חד שנרשם באוקטובר – בהמשך חל היפוך מגמה בסנטימנט עובדי ההיי-טק העולמי כלפי ישראל. עם זאת, נכון לינואר, הסנטימנט נותר גבוה יותר ביחס לזה שנמדד לפני המלחמה.
מנכ"ל RISE Israel, אורי גבאי: "מלחמת 'חרבות ברזל' החריפה את המשבר בהיי-טק הישראלי, שהחל עם ההאטה הגלובלית והעמיק עם אי-היציבות המקומית. הנתונים מעידים על התייצבות ברמות נמוכות במיוחד, שמחזירות את ההיי-טק הישראלי שנים אחורה, תוך תלות הולכת וגדלה בחברות בודדות שמגייסות הון משמעותי. בין הסימנים העיקריים לדאגה: הפגיעה המשמעותית בתדמית של ישראל, כפי שבאה לביטוי בירידה בסנטימנט של עובדי ומשקיעי הסקטור הטכנולוגי העולמי אחרי אוקטובר. עלינו לזכור שההיי-טק הישראלי נשען ברובו על השקעות זרות, וככל שמשקיעים זרים יחששו להשקיע בישראל – אנו עלולים להידרדר לשפל ממנו יהיה קשה להתאושש".