12:32:50 | ◀︎ | עובדים בחברות AI מתריעים מפני סיכונים בתעשייה | |
12:56:44 | ◀︎ | "נוף האיומים משתנה דרמטית – ובאופן תדיר" | |
14:01:07 | ◀︎ | "השתקת תכנים פרו-ישראליים – פגיעה בביטחון הלאומי" | |
14:48:22 | ◀︎ | אקזיט ענק: סאפ קונה את ווקמי ב-1.5 מיליארד דולר | |
15:28:09 | ◀︎ | AMD הכריזה על מעבדים עם שבב מחשוב עצבי "עצבני" מתמיד | |
15:50:08 | ◀︎ | חשיבות האבטחה בעידן הדיגיטלי: פתרונות ה-MSSP של צ'ק פוינט | |
15:52:33 | ◀︎ | "המנמ"ר.ית – הלב הפועם של כל ארגון" | |
16:12:37 | ◀︎ | אינטל השיקה את הדור החדש של ה-NPU, עם הרבה יותר ביצועי AI | |
16:18:29 | ◀︎ | אריסטה תספק פתרונות AI מוכללים בשיתוף Nvidia | |
17:09:44 | ◀︎ | "אל תמכרו לי מוצר – ספקו פתרונות לבעיות שלי" | |
17:09:44 | ◀︎ | ענת אשכנזי הישראלית מונתה לסמנכ"לית הכספים של גוגל | |
17:50:16 | ◀︎ | כל העיניים על התצפיתניות החטופות |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
05/06/24 14:48
13.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
עסקת ענק: סאפ הודיעה אמש (ג') כי היא רוכשת את חברת התוכנה הישראלית ווקמי ב-1.5 מיליארד דולר. העסקה מבוצעת במחיר של 14 דולר למניה – מה שמעניק פרמיה של 45% על מחיר המניה של ווקמי עם סגירת המסחר בניו יורק אתמול, שעמד על 9.64 דולר.
ווקמי היא חברת תוכנה ישראלית, שנוסדה ב-2011 על ידי דן עדיקא, המנכ"ל שלה, רפי סווירי, נשיא החברה, יובל שלום אוזנה ואייל כהן. היא מספקת פלטפורמת ענן במודל של תוכנה כשירות (SaaS), שמכוונת ואף מובילה משתמשים לביצוע פעולות בזמן שימוש בתוכנה או גלישה באתר האינטרנט. החברה עושה זאת בשיטת "צעד אחר צעד", כלומר: באמצעות שימוש בבלונים שבהם ניתנות למשתמש עצות. כך, הוא לא צריך לעזוב את המסך שבו הוא נמצא, לצפות בסרטונים או לקרוא במדריכים כדי להבין איך להשתמש בתוכנה או לגלוש באתר. בנוסף, ווקמי מספקת לארגונים תובנות אודות ההתנהגויות של משתמשי הקצה, ומציעה כלי תמיכה ומידע כדי שהמשתמש לא יצא מהאפליקציה של הארגון, וכך יאריך את זמן שהייתו בה.
החברה החלה להיסחר בבורסת ניו יורק לפני שלוש שנים בדיוק, לפי שווי של 2.6 מיליארד דולר. שלושה חודשים לאחר מכן היא הגיעה לשיא של 2.8 מיליארד דולר, אולם כמו חברות רבות בתחומה, מאז ירד שוויה מאוד, והיא צנחה לשפל של קצת מעל 600 מיליון דולר. כיום, אחרי שבשבועיים האחרונים זינק שער המניה שלה ב-25% עקב דו"חות רבעוניים חזקים, היא שווה 886 מיליון.
במשך השנים, ווקמי רכשה כמה סטארט-אפים, בהם ישראליים. אחת הרכישות הייתה של אבי (Abbi), שהתמחתה בבדיקות A/B ופיתחה פלטפורמה שמאפשרת להראות למשתמשים באפליקציות פרסומות בהתאם לשימושים קודמים שלו באפליקציה. כמו כן, היא קנתה, בין היתר, את ג'אקו, שמציגה למשתמשים סרטונים קצרים שמראים להם את חוויית הלקוח שלהם, ואת זסט, שמאפשרת לעובדי ידע לחפש תכנים בכמה מקורות תוכן ולהציג את התוצאות בתוכנות שמשמשות אותם.
ווקמי העבירה עם השנים את המטה שלה מישראל לסן פרנסיסקו, אולם כיום הוא יושב בתל אביב. על רשימת לקוחותיה נמנים יבמ ומשרד ההגנה האמריקני. החברה צפויה להשיק בקרוב Copilot משלה, על מנת להציע לארגונים את "הצעד הבא הטוב ביותר, מבוסס AI, לכל סביבת עבודה בכל מקום", לשון הודעת סאפ. בחברה מדגישים כי גם לאחר הרכישה, ווקמי תמשיך לתמוך באפליקציות שאינן של סאפ.
העסקה נתונה לאישורם של בעלי המניות של ווקמי ולאישורים הרגולטוריים, והיא צפויה להיסגר ברבעון הבא.
"הרכישה – אבן דרך במסע של ווקמי"
כריסטיאן קליין, מנכ"ל סאפ, אמר כי "אפליקציות, תהליכים, דאטה ואנשים הם ארבעת המרכיבים העיקריים לטרנספורמציה עסקית מוצלחת. עם רכישת ווקמי, אנחנו מכפילים את התמיכה שאנחנו מעניקים למשתמשי הקצה שלנו ומסייעים להם לאמץ במהירות פתרונות ופיצ'רים חדשים, על מנת לקבל את הערך המקסימלי מההשקעות שלהם ב-IT".
עדיקא ציין כי "הרכישה מהווה אבן דרך בולטת במסע שלנו, ומעניקה לנו את המשאבים ובסיס הלקוחות שאנחנו צריכים כדי להרחיב את המוצר שלנו ואת הגעתנו לשוק. על ידי מינוף האקו-סיסטם הרחב של סאפ, נוכל לנצל הזדמנויות לצמיחה ולתת ערך רב יותר ללקוחותינו. ביחד, אנחנו צופים לעתיד של חדשנות".
05/06/24 15:28
13.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מיקרוסופט טרם שילבה את היכולות החדשות שמיועדות למחשבי Pilot+ PC עבור הגרסאות הרגילות של Windows 11 – כלומר, עבור מעבדי x86, אבל יצרניות המעבדים הגדולות כבר מתכוננות לעשות זאת. הראשונה הייתה AMD, שהכריזה באחרונה על Ryzen AI 300 עבור מחשבים ניידים, כשהיא משלבת בדור החדש את השם המפורש כדי להדגיש עבור מה המעבדים מיועדים.
גולת הכותרת של המעבדים החדשים היא שבב מחשוב עצבי "עצבני" יותר מתמיד. השבב החדש, הדור השני של ליבות ה-XDNA של AMD, מסוגל, לדבריה, לספק עוצמת חישוב של עד 50 טריליון פעולות בשנייה (TOPS) – יותר חזק מהמעבדים המתחרים של קוואלקום ושל אינטל.
אלא שזה לא הדבר היחיד שחדש במעבדי ה-Ryzen AI 300: יש להם ליבות חדשות, המבוססות על Zen 5, וכן שבבים גרפיים חדשים, המבוססים על RDNA 3.5.
בינתיים הכריזה החברה על שני מעבדים. ל-Ryzen AI 9 HX 370 יש 12 ליבות מחשוב (4 ביצועים ו-8 יעילות) במהירות מרבית של 5.1 גיגה-הרץ, NPU חדש ואת השבב הגרפי Radeon 890M, בעל 16 ליבות. ל-Ryzen AI 9 365 יש 10 ליבות מחשוב (4 ביצועים ו-6 יעילות) במהירות מרבית של 5 גיגה-הרץ, ולצד ה-NPU יש את השבב הגרפי Radeon 880M, שמציע 12 ליבות.
כמה חברות כבר הכריזו על מחשבים עם המעבדים החדשים, והם אמורים להגיע לשוק החל ביולי הקרוב, עוד לפני העדכון הגדול הבא של Windows – שיכיל, כאמור, את תכונות הבינה המלאכותית החדשות.
05/06/24 12:32
10.17% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
קבוצה של עובדים בהווה ובעבר בחברות בינה מלאכותית פרסמה אתמול (ג') מכתב פתוח שמתריע מפני העדר פיקוח בטיחותי בתעשייה וקורא להגברת ההגנות על חושפי שחיתויות. 11 עובדי OpenAI בהווה ובעבר חתמו על המכתב, יחד עם שני עובדי Google DeepMind בהווה או לשעבר – אחד מהם עבד בעבר ב-Anthropic.
"לחברות בינה מלאכותית יש מידע משמעותי שאינו ציבורי על היכולות והמגבלות של המערכות שלהן, הלימה של אמצעי ההגנה שלהן ורמות הסיכון של נזקים מסוגים שונים", נכתב במכתב. "עם זאת, כרגע יש להן רק מחויבויות חלשות לחלוק חלק מהמידע הזה עם ממשלות, ושום מחויבות לשתפו עם החברה האזרחית. אנחנו לא חושבים שאפשר לסמוך על כולן שישתפו זאת מרצון".
OpenAI הגנה על שיטות העבודה שלה בהצהרה, וציינה שיש לה דרכים כגון קווי גבול לדיווח על בעיות בחברה וכי היא לא פרסמה טכנולוגיה לפני שהיו לה אמצעי הגנה מתאימים. גוגל לא הגיבה מיד לבקשת תגובה.
"אנו גאים ברקורד שלנו לספק את מערכות הבינה המלאכותית הטובות והבטוחות ביותר ומאמינים בגישה המדעית שלנו להתמודדות עם סיכונים. אנו מסכימים כי דיון קפדני הוא חיוני בהתחשב במשמעות של טכנולוגיה זו ונמשיך לתקשר עם ממשלות, חברה אזרחית וקהילות אחרות ברחבי העולם", אמר דובר OpenAI.
החשש מפני הנזקים הפוטנציאליים של בינה מלאכותית קיים כבר זמן רב, אך תנופת הבינה המלאכותית של השנים האחרונות העצימה את החששות הללו והותירה את הרגולטורים במאמץ להדביק את ההתקדמות הטכנולוגית. בעוד שחברות בינה מלאכותית הצהירו בפומבי על מחויבותן לפיתוח בטוח של הטכנולוגיה, חוקרים ועובדים הזהירו מפני חוסר פיקוח, מכיוון שכלי בינה מלאכותית מחמירים את הנזקים החברתיים הקיימים או יוצרים חדשים לגמרי.
המכתב הפתוח, שדווח עליו לראשונה בניו יורק טיימס, קורא גם להגברת ההגנות לעובדים בחברות בינה מלאכותית מתקדמות, שמחליטים להביע חששות בטיחותיים, וקורא להתחייבות לארבעה עקרונות הנוגעים לשקיפות ואחריות, כולל הוראה שלפיה חברות לא יאלצו עובדים לחתום על הסכם האוסר עליהם להביע בפומבי נושאים הקשורים לסיכונים של AI, ומנגנון שיאפשר לעובדים לחלוק חששות עם חברי דירקטוריון באופן אנונימי.
"כל עוד אין פיקוח ממשלתי אפקטיבי על התאגידים הללו, עובדים בהווה ובעבר הם בין האנשים הבודדים שיכולים להביע עליהם ביקורת באוזני הציבור", נכתב במכתב. "עם זאת, הסכמי סודיות רחבים חוסמים אותנו מלהביע את דאגותינו, למעט החברות שאולי לא מצליחות לטפל בבעיות הללו".
חברות כמו OpenAI גם נקטו טקטיקות אגרסיביות כדי למנוע מעובדים לדבר בחופשיות על עבודתם, כאשר אתר Vox דיווח בשבוע שעבר כי OpenAI גרמה לעובדים שעוזבים את החברה לחתום על מסמכי סודיות מגבילים ביותר או לאבד את כל ההון העצמי שלהם. סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, התנצל בעקבות הדיווח ואמר, כי ישנה את נוהלי העזיבה.
ברקע המכתב יצוין גם כי שני עובדים בכירים ב-OpenAI, המייסד השותף איליה סוצקבר, וחוקר הבטיחות המפתח יאן לייק, התפטרו מהחברה בחודש שעבר. לאחר עזיבתו, טען לייק, כי OpenAI נטשה את תרבות הבטיחות לטובת "מוצרים מבריקים".
05/06/24 17:50
10.17% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בסוף השבוע האחרון שחררה התנועה למאבק באנטישמיות (CAM) סרטון המציג את התמונות האייקוניות של התצפיתניות החטופות לירי אלבג, קרינה ארייב, אגם ברגר, דניאלה גלבוע ונעמה לוי "לפני" ו"אחרי" החטיפה, כשהן "מרחפות" בין קשתות שער ברנדנבורג בלב ברלין. מ-CAM נמסר כי מטרת הסרטון, שצבר עד כה כבר למעלה מחמישה מיליון (!) צפיות, "לתרום למאמצי ההסברה הישראלית בזירה הבינלאומית בצורה חדשנית ופורצת דרך, שמעוררת את סקרנות הצופה, גוררת שאלות ומייצרת באז משמעותי, ולהשאיר בראש החדשות את סוגיית החטופים ואת הדרישה לשחרורם". על הפרויקט חתום הפרסומאי יהב דרייזין, והוא עושה שימוש בצילום וידיאו בטכנולוגיית תלת ממד על מנת לייצר אפקט מוחשי של רחפנים במרחב.
יהב דרייזין: "הצלחנו לפצח דרך חדשנית ובולטת על מנת להעביר מסרים הסברתיים קשים בזירה הבינלאומית. סדרת הסרטונים שיצרנו ביחד עם התנועה למאבק באנטישמיות זוכים לחשיפה אדירה ומייצרים שיח וסיקור בינלאומי נרחב. אנחנו עושים שימוש בכלים קריאטיביים וטכנולוגיים מעולם השיווק ורותמים אותם להסברה ויצירת שיחה. הסרטונים הקודמים עסקו גם הם בנושא החטופים ואכזריות החמאס, והם צולמו במגוון יעדים מוכרים בערים מרכזיות ברחבי העולם, על מנת להנגיש את המסרים לקהל הבינלאומי.
הסרטון הנוכחי, כאמור, נועד להפנות את תשומת הלב העולמית למצוקתן של התצפיתניות החטופות המוחזקות עדיין בשבי החמאס, והכיתוב ALL EYES ON THEM עם ההאשטאגים "bringthemhomenow#" ו-"turnthehorrorintohope#" מחדד את המסר ומתכתב עם הכיתוב הפרו-פלסטיני "כל העיניים על רפיח" שנגע לפעולה הצבאית בלב עזה".
05/06/24 12:56
8.47% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"נוף איומי הסייבר השתנה דרמטית: היקף האיומים הוכפל דרמטית בהשוואה לשנה שעברה, היקף התשלום של דמי הכופר זינק ב-500%, עלות הנזק ממתקפה עומדת בממוצע על שני מיליון דולר, ועלות ההתאוששות עלתה לכמעט מיליון דולר. כך, תחומי ההמשכיות העסקית ושמירת הנתונים הפכו לחשובות מאי פעם. כיום, עם מתקפות מבוססות בינה מלאכותית, האיומים משתנים באופן תדיר, לעתים מדי שעה. לכן, ארגונים צריכים לא רק לבדוק את ההתאוששות שלהם בקביעות, אלא שעליהם גם לדעת שיש להם מקום נקי להתאוששות בענן, עם יכולת להקים שם סביבות שלמות ומלאות, ובזמן קצר. ארגונים נדרשים למוצר ושירות מוכללים, בענן וגם בקרקע, שיספק חוסן סייבר – עם גמישות ועבודה בסביבות היברידיות", כך אמר איציק סקוברוניק, ראש צוות מהנדסי מערכת בקומוולט (Commvault) ישראל.
סקוברוניק דיבר בכנס הלקוחות והשותפים השנתי, Commvault SHIFT, שערך הסניף הישראלי של ספקית פתרונות החוסן בסייבר והגנת הנתונים. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ג'), באולם הגן בשפיים והנחה אותו איתמר מינמר, כתב הטכנולוגיה של חדשות 12.
לדבריו, "הבנו שארגונים נדרשים ליכולות טובות יותר בעולם ההתאוששות. לכן השקנו בנובמבר האחרון את פלטפורמת הגנת הנתונים, הגיבוי והשחזור Commvault Cloud, הכוללת את מערך אחסון הגיבוי Hyperscale X שלנו ואת מערכת הגנת הנתונים בענן Metalic. ארגונים מקבלים פלטפורמת הגנה כשירות בענן. זאת, עם יכולות משופרות בהיבטי הביצועים, היציבות ודרישות האבטחה, עם פתרונות פשוטים לניהול ולתפעול ורמת אבטחה גבוהה, הכוללת הגנות ייעודיות מפני מחיקה או הצפנת נתונים בשל מתקפות כופרה, וקיצור משך הגיבוי – משמע אבטחה בשילוב גיבוי".
"ההגנה על היישומים הארגוניים", הסביר, "קיבלה האצה עם הוספת רכיבי AI לפתרון. כך אנו מאפשרים ללקוחות לקבל ערך מוסף משילוב בינה מלאכותית בעולמות ההגנה ולקבל תפיסת חוסן מורחבת".
כך, אמר סקורבוניק, "הגדרנו מחדש את תפיסת הגנת הנתונים הארגונית, וכללנו בה טכנולוגיות התרעה מראש על מתקפות סייבר עוד בטרם הן קורות. אנו חברת ניהול והגנת הנתונים היחידה, המעניקה אזהרה שכזו מפני תקיפות סייבר, לצד ניטור איומים מעמיק והונאה של התוקפים".
לפלטפורמה שלנו, הוסיף, "יש כמה יכולות המבדלות אותנו משאר השחקנים בשוק: האחת, ניתוח סיכונים מבוסס למידת מכונה (ML) לטובת גילוי, ניתוח ואבטחת נתונים רגישים, כחלק מהמאמץ למנוע חשיפת סייבר והסתננות פוטנציאלית של נתונים. עוד אנו מציעים יכולת לבדוק את תוכן הגיבוי, כדי לזהות מערכי נתונים מוצפנים, פגומים או חשודים. כך, ארגונים יכולים לערוך סריקת איומים לטובת איתור נוזקות ואיומים המגיעים מהתוכן שעבר גיבוי, ולוודא כי השחזורים נקיים וכך למנוע הדבקה מחדש. עם מנועי בינה מלאכותית מתוחכמים, אנו מזהים טוב ומהר יותר אותם איומים ומונעים מצב של שחזור עותקים פגומים".
באחרונה, ציין, "השקנו טכנולוגיה לעולם החדרים הנקיים – Cleanroom Recovery: סביבת התאוששות מבודדת ומאובטחת, שנועדה לבודד נתונים ולהגן עליהם מפני תקלה או מתקפת סייבר. הפתרון מציע לארגונים יכולת שחזור בטוח ומאובטח של הנתונים, עם עותק נקי ומבודד ומיקום שבו אפשר לשחזר את הנתונים לפי דרישה – לענן. הפתרון מאפשר לערוך בדיקות התאוששות בקביעות, לטובת התאוששות נקייה".
"קומוולט רכשה את אפראניקס (Appranix), שפיתחה פתרון לשיקום יישומי ענן, שנפגעו מתקלה או ממתקפה – על מנת לסייע לארגונים לשוב ולפעול בצורה תקינה, ובמהירות", הסביר, "כדי להביא לצמצום זמן ההשבתה לאחר אירוע, העומד בממוצע על 24 ימים לאחר מתקפת כופרה. המענה שלנו לשיקום הנתונים הוא עם מיכון ופתרונות הדור הבא של 'חדר נקי'. כך אנו עונים לצורך לבנות מחדש יישומי ענן קריטיים שנפגעו, לשקם את הנתונים שעליהם ואת תשתית הענן – שמריצה את הכל".
סקורבוניק סיכם באומרו, כי "אנו מביאים את עולם חוסן הסייבר לשלב הבא, עם מענה מוכלל של התמודדות עם סיכונים, מוכנות למתקפות והתאוששות מאסון, לצד בנייה מחדש של יישומי ענן. המענה רחב יותר מפתרונות גיבוי והתאוששות מאסון מסורתיים".
05/06/24 16:12
8.47% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
התשובה של אינטל לדור החדש של מעבדי הבינה המלאכותית הגיעה במסגרת תערוכת קומפיוטקס, שנערכת בימים אלה בטייפה, בירת טייוואן. כפי שהיה צפוי, החברה הציגה את הפלטפורמה המלאה של מעבדי ה-Lunar Lake – הדור השני של מעבדי ה-Core Ultra שמיועדים למחשבים ניידים, ובעיקר את הדור החדש של ה-NPU, שמציע בשיא לא פחות מפי ארבעה ביצועי בינה מלאכותית מאשר בדור הראשון שלו.
מעבדי ה-Lunar Lake, שפותחו בישראל, יגיעו לשוק ברבעון האחרון של 2024 – ובינתיים לא ברור בכלל כמה דגמים יוצגו – הם התשובה של אינטל לתקן ה-Copilot+ PC שמיקרוסופט הציגה באחרונה. אלא שיותר מזה, מדובר במענה שלה למעבדי ה-Snapdragon X של קוואלקום, שהוצגו באירוע של מיקרוסופט כראשונים שתומכים בתקן החדש. בנוסף, אינטל לא שוכחת שהתחרות שלה בזירת הבינה המלאכותית, בקרב יצרניות ה-x86, היא מול AMD, שהכריזה גם היא על שני מעבדי בינה מלאכותית ראשונים בסדרת ה-Ryzen AI 300 במסגרת הכנס – ושתיהן מחכות שמיקרוסופט תיישם את החידושים של Copilot+ PC גם עבור מעבדים שלא מבוססים על ARM. זה יקרה, כנראה, רק בסתיו, בעדכון הגדול הבא של Windows 11.
כאמור, ההיבט המשמעותי ביותר במעבדי ה-Lunar Lake הוא הדור החדש של ה-NPU, שבאינטל מכנים NPU 4. הוא מציע ביצועי בינה מלאכותית של עד 48 טריליון פעולות בשנייה (TOPS) – יותר מה-40 טריליון שדורשת מיקרוסופט לעמידות בתקן, וגם קצת יותר מה-45 טריליון פעולות שמציעים מעבדי ה-Snapdragon X. כפי שהוזכר לעיל, מדובר בקפיצה דורית של יותר מ-400%. במעבדי ה-Meteor Lake, ביצועי ליבות השבב העצבי הציעו לכל היותר 11.5 פעולות בשנייה.
אבל, כפי שלמדנו בדור הראשון של מעבדים אלה, ובכל מעבדי הבינה המלאכותית, מאחורי הקלעים בוחרת מערכת ההפעלה – קרי, Windows – באילו ליבות תורץ משימת הבינה המלאכותית הייעודית. הבסיס להרצת מטלות בינה מלאכותית היה כרטיס המסך, ואינטל באה מוכנה לקרב גם בהיבט הזה: היא הציגה את Xe2 – הדור החדש של הפלטפורמה הגרפית שלה לשילוב במעבדים של החברה. לדבריה, מדובר בשבב שמציע עד פי שניים ביצועים לעומת ה-Xe המקורי, ובמספרים של בינה מלאכותית זה אומר, לטענתה, עד 67 טריליון פעולות בשנייה – כך שבסך הכול יכולים מעבדי ה-Lunar Lake להציע עד 120TOPS, "הרבה מעבר לכל מתחרה אחר כיום, ועם חסכון של עד 50% בצריכת החשמל", טוענים באינטל.
"לאחר כמה שנים של פיתוח אינטנסיבי, אנחנו גאים להציג את Lunar Lake – מעבד מהפכני שעומד להשתלט על שוק המחשבים הניידים. בניגוד למעבדים אחרים, שפשוט מתאימים גרסה מוקטנת של מעבד שולחני למחשב נייד, Lunar Lake תוכנן מההתחלה ועד הסוף במיוחד עבור מחשבים ניידים", אמר אריק גיחון, מהנדס באינטל, שהציג את המעבד החדש בטייפה.
גישה שונה של מבנה המעבד
המעבדים החדשים שונים מאוד מהדור הקודם. זה לא רק ליבות יעילות וליבות ביצועים שמבוססות על ארכיטקטורה חדשה, וזה לא רק NPU יותר חזק, זו גישה שונה של מבנה של מעבד, עם שתי שכבות לעומת ארבע בדור הקודם, שאחת מהן הייתה עוד ליבות יעילות אף יותר. יש כאן עוד דבר חדש: זיכרון שהוא חלק מהחבילה, או MoP. בפועל, זה אומר שאינטל תציג מעבדים שכבר מגיעים עם זיכרון מערכת שמותקן בהם ישירות, ומכיוון שמדובר בזיכרון שהוא על השבב עצמו, הוא יהיה מהיר במיוחד, ואף מהיר יותר מזיכרונות חיצוניים. מדובר בזיכרון LPDDR5x במהירות של 8,533 מגה-הרץ, שיוצע בנפחים של 16 ו-32 גיגה-בייט – כשהמשתמשים, כמובן, יוכלו להתקין במחשב עוד זיכרון לצידו.
מה עוד?
מעבר לכך, אינטל הציגה בכנס את מעבדי הדאטה הסנטר החדשים שלה, ממשפחת ה-Xeon 6, שיוצעו בשתי סדרות: אחת שמבוססת על ליבות ביצועים והשנייה שמבוססת על ליבות יעילות, ליישומים עם צורך בצפיפות גבוהה ויעילות אנרגטית. הם מגיעים עם טכנולוגיה בשם MXFP4, שמשפרת את ביצועי המעבד בזמן שהוא מעבד נתונים, ומציעים שיפור ביצועים של עד פי 6.5 בהשוואה לדור הרביעי של המעבדים.
במסגרת הזו אינטל הציגה את Xeon 6900E, שהוא המעבד עם כמות הליבות הגדולה ביותר שהיא מציעה. כפי ששמו רומז, מדובר בליבות יעילות, והכמות היא לא פחות מ-288 ליבות על פיסת סיליקון אחת. המעבדים המבוססים על ליבות ביצועים יוצעו עם 128 ליבות לכל היותר, והם צפויים להגיע לשוק במהלך הרבעון השלישי של השנה.
בנוסף חשפה אינטל עוד פרטים על מאיץ הבינה המלאכותית של החברה, Gaudi 3, שצפוי להציג קפיצה משמעותית בביצועי ה-AI. לפי אינטל, הוא מציע עד פי ארבעה ביצועי BF16 וגידול של פי 1.5 ברוחב הפס לזיכרון בהשוואה לקודמו. בנוסף, בחברה טוענים ש-Gaudi 3 מסוגל להאיץ את הזמן הדרוש לאימון מודלים גדולים כמו GPT-3 ו-Llama2 בעד 50% בהשוואה ל-Nvidia H100.
05/06/24 17:09
8.47% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
עוד ישראלית בכירה בהיי-טק העולמי: אלפבית, החברה האם של גוגל, הודיעה היום (ד') כי מינתה את ענת אשכנזי לסמנכ"לית הכספים של החברה ולסגנית נשיא בכירה בה. היא תחליף בתפקיד את סמנכ"לית הכספים הוותיקה של גוגל ולאחר מכן אלפבית, רות פורת, שביולי אשתקד מונתה לנשיאת החברה ולמנהלת ההשקעות הראשית שלה.
אשכנזי תצטרף לאלפבית ב-31 ביולי. היא תעבוד מאזור המפרץ בקליפורניה ותדווח למנכ"ל, סונדאר פיצ'אי.
בימים אלה משמשת אשכנזי כסגנית נשיא וסמנכ"לית הכספים של איליי לילי, ועומדת לפרוש מהחברה לאחר 23 שנים של עבודה בה. במשך השנים שימשה אשכנזי בתפקידים בעולמות הפיננסים, האסטרטגיה והתפעול באיליי לילי. לפני תפקידה הנוכחי, היא שימשה כסגנית נשיא בכירה וסמנכ"לית הכספים של מעבדות המחקר של החברה. היא בעלת תואר שני מאוניברסיטת תל אביב, ותואר ראשון בכלכלה וניהול עסקים מהאוניברסיטה העברית.
פיצ'אי ציין כי "אנחנו שמחים מאוד שמצאנו סמנכ"לית כספים כל כך חזקה, עם רקורד מרשים של פוקוס על השקעות ארוכות טווח, שמאיצות חדשנות וצמיחה. עידן הבינה המלאכותית נותן לנו הזדמנות יוצאת דופן להשקיע בסכומים גדולים במוצרי הליבה שלנו, ליצור מוצרים חדשים לחלוטין, עבור המשתמשים והלקוחות שלנו. אני מצפה לעבוד עם אשכנזי, בהשקעות בהמשך צמיחת החברה".
לדברי אשכנזי, "הצמיחה וההתפתחות של גוגל ב-25 השנים האחרונות הן דבר מרשים, שמסייע למיליארדי אנשים ולמיליוני עסקים ברחבי העולם. היום, ההזדמנות להשפיע גדולה מבעבר, ואני חשה כבוד להצטרף לפיצ'אי ולהנהלת החברה, על מנת להשקיע בעתיד שלה".
05/06/24 17:09
6.78% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"אחד המשאבים שאין לנו, המנמ"רים.יות, הוא זמן. לכן, הבקשה שלי מספקי ה-IT היא: אל תספרו לי על בינה מלאכותית יוצרת, או על ענן, ועל היתרונות הגלומים בטכנולוגיות החדשות. תנו לי את מה שאני צריך. אל תמכרו לי מוצר, ספקו פתרונות לבעיות שלי", כך קרא עופר לוינגר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של ישראכרט.
לוינגר דיבר במפגש של C3 – פורום המנמ"רים והמנכ"לים מבית אנשים ומחשבים, שנערך היום (ד') ביורדי הסירה בתל אביב. את המפגש פתח פלי הנמר, יזם ומנהיג הקבוצה, והנחה אותו רונן זרצקי, יו"ר הפורום. נושאו היה "אתגרי המנמ"ר – עשה יותר ושלם פחות".
לדברי לוינגר, "המנכ"לים רוצים גם יותר תפוקות וגם חיסכון, אבל בבחירה בין שתי האפשרויות, הם יעדיפו 'עוד', עם מה שיש – על פני חיסכון. לכן, האתגר של מנהלי ה-IT הוא איך לייעל ולשפר, לצד תמיכה בתחומים החדשים. קושי נוסף הופיע ב-7 באוקטובר, עקב האירועים".
"לשיטתי", אמר, "יש שלושה מרכיבים שתומכים בתהליכי הייעול והחדשנות: אנשים טובים, שמקדישים זמן ותשומת לב לנושא, טכנולוגיה ותהליכים".
מערכות מורשת, No Code – וגיטהאב
לוינגר ציין כי "ערכנו פיילוט עם GitHub Copilot למפתחים, והתוצאות היו מעבר למצופה – חיסכון, הגדלת האפקטיביות וקיצור זמן עבודת המפתחים. עם ההצלחה, נפרוש את הכלי בעוד מקומות בארגון".
לדבריו, "אתגר נוסף קשור למערכות המורשת (לגאסי) ולעובדים עליהן, שנמצאים בגיל של לקראת פרישה. פה, הבינה המלאכותית מסייעת לנו לחלץ הקשרים מהקוד, כדי שהעובדים הצעירים יבינו מה נעשה ומה קורה במערכות".
"לפני שנה", אמר, "התחלנו הליך מעבר לפלטפורמת No Code. אחרי שנה לא קלה, קצב הפיתוח הואץ, והביא לשחרור משאבים ולשביעות רצון הלקוחות".
לוינגר סיים באומרו כי "אין יותר פרויקטים פשוטים – כולם גדולים, מורכבים וחוצי עולמות תוכן. גילינו שיש לנו קושי בחיבור כלל חלקי הפרויקט, ויש ליטול 'בעלות' על האירוע כדי להגיע לנקודת הסיום בצורה טובה יותר".
ניצן שרון, ה-CTO של אורקל ישראל. צילום: ניב קנטור
ניצן שרון, ה-CTO של אורקל ישראל, דיבר במפגש על "ניהול נבון ונכון בתקופה של מציאות משתנה". לדבריו, "המנמ"רים נדרשים לתכנון טכנולוגי ואנושי, לעמידה ביעדי הארגון, להתייעלות ולצמצום עלויות. לפי גרטנר, הם חווים דרישה לפיתוחים חדשים, כאשר התקציב מגביל אותם, כי הוא לא גדל בהתאם לדרישות. הם צריכים לבנות תרבות עם ניהול נכון וחכם במציאות משתנה. אנחנו מסייעים להם: אורקל נדרשה לאתגרים אלה, פיתחה תהליכים ובנתה קבוצות יעוץ והטמעה, שמסייעות למנמ"רים לעמוד בהם".
גילי שלזינגר, ראשת תחום תוכנה כשירות באורקל ישראל. צילום: ניב קנטור
גילי שלזינגר, ראשת תחום תוכנה כשירות (SaaS) באורקל ישראל, הציגה סיפור לקוח של קבוצת אלקטרה. "הקבוצה מונה אלפי עובדים", סיפרה. "אתגרי המחשוב שלה נבעו מכך שהיו לה תהליכים מסובכים מאוד, חלקם ידניים, כוח אדם עם פערי ידע טכני, אפליקציות לגאסי וצוותים רבים שעבדו ב-'איים'. כל אלה הביאו להוצאות כספיות רבות על רישוי ותחזוקה. הם לא היו יכולים לחזות גידול בדרישות ל-IT, וגם חוויית המשתמשים נפגעה".
היא אמרה כי "זיהינו שאבן הנגף העיקרית במחשוב של אלקטרה היא מערכות המורשת שבדאטה סנטר שלה. עם קבוצת השירותים המקצועיים שלנו ערכנו – על בסיס מתודולוגיה סדורה – מיפוי וחיקור של נכסי המחשוב שלהם. בנינו עבורם תוכנית עבודה ליציאה מהדאטה סנטר ולמעבר לענן – עם כמה שפחות סבל לארגון". היא הוסיפה שבמסגרת המעבר של אלקטרה לענן, הקבוצה בחרה בשני פתרונות: EPM, לתכנון ואיחוד תקציב, ו-HCM, שמטרתו היא "לענות לאתגר העסקי בעולם משאבי האנוש – שם היו להם עשרות מערכות שפותחו בטכנולוגיות שונות וישנות, וריבוי תהליכים ידניים".
צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין
לדבריה, "המעבר לענן אורקל הניב לאלקטרה חיסכון, כי התשתיות שלנו זולות בכ-40% מהעננים האחרים. כיוון שיש לנו את התשתית הכי מהירה, ההרצה של עומסי העבודה שלהם הביאה להורדת עלויות נוספת".
כך, הסבירה, "אנשי אלקטרה העבירו באופן מדורג את אפליקציות הלגאסי של החברה לעבודה בתצורת שירותים מודרניים, על ענן אורקל, חסכו עלויות ובארגון יש כיום עובדים יותר מרוצים".
שלזינגר התייחסה בדבריה לשינוי מודל התמחור שעשתה ברודקום ל-VMware שבבעלותה, וציינה כי "שירותי VM על הענן שלנו הם החלופה הזולה, ומאפשרים שליטה מלאה על התקנת VM על הענן. אנשי אלקטרה העבירו 80 מהרכיבים הווירטואליים שלהם לעבוד בתצורה זו, וחסכו לחברה כסף רב".
לסיום אמרה שלזינגר כי "אם אתם.ן עושים.ות שינוי, חשוב שהוא ייעשה בליווי קבוצת ייעוץ. זו מלווה בצמידות את הלקוח, מבינה את צרכיו ומסייעת בתכנון יחד איתו".