האם מחשב 2-ב-1 מהסוג הניתק – כלומר, שאפשר להפריד בין המסך לבין המקלדת שמתחברת אליו באופן מגנטי – הוא אכן מחשב או שמא טאבלט? כנראה שכשמערכת ההפעלה היא אנדרואיד, אין בכלל ספק שהכף מוטית לעבר תשובת הטאבלט, אבל במקרה של Windows יש, משום מה, התעקשות על שימוש במילה מחשב. זה בולט במיוחד בסדרת ה-Surface של מיקרוסופט. אני מאלה שבוחרים בצד של הטאבלט, במיוחד כשמדובר במכשירים כמו הדור השני של ThinkPad X12 של לנובו, שהוא אחד המתחרים הבולטים למחשבי/טאבלטי ה-Surface עם המקלדת הניתקת. הסיבה העיקרית לכך היא שכל מה שמניע את המחשב הזה נמצא בחלק של המסך, כשאת המקלדת מוציאים רק במקרה שצריך באמת להקליד משהו ארוך. בהרבה מאוד שימושים, כמו רשתות חברתיות, מענה למייל, וכתיבת הערות קצרות או פתקים, בכלל לא צריך את המקלדת הפיזית. אפשר להסתפק במקלדת וירטואלית ואפילו בעט. אלקטרוני, כמובן. בכל מקרה, ה-ThinkPad X12 Gen 2 מגיע עם מסך 12.3 אינץ' ברזולוציית 1920×1080 פיקסלים ועם הגנה של Gorilla Glass 3. הבהירות היא בינונית משהו, 400 ניט, אבל יש גם ציפוי נגד השתקפויות, שעובד היטב. קצב הריענון בסיסי – כלומר, 60 הרץ, אבל התמונה בסך הכול טובה. ה-ThinkPad X12 Gen 2 של לנובו. צילום: יח"צ הטאבלט מגיב היטב לנגיעות, כולל עבור פתיחה של הסרגלים מהצדדים להצגת ההתראות או להצגת החדשות וענייני היום, כמו בכל Windows 11, ואם אתם מומחים בשימוש בעט – זה מקל על העבודה. המקלדת מתחברת בקלות, במהירות וביציבות רבה – לא צריך לחשוש שהיא תתנתק תוך כדי עבודה, אבל למרות זאת, היא דומה למקלדת של ThinkPad מהשורה, כולל הידית האדומה בצד ומערכת הכפתורים מעל משטח השליטה היחסית קטן. המקשים לא יורדים לעומק מספיק, אולם כל המקשים המתבקשים נמצאים במקומם – כולל אלה שמיועדים לניהול שיחות ועידה מבוססות וידיאו. ה-ThinkPad X12 Gen 2 מגיע גם עם מעמד מובנה מאחור, שנפתח לזווית של כמעט 180 מעלות, כך שבהחלט אפשר לשחק עם זוויות הצפייה והעבודה – בין אם המקלדת מחוברת או לא. החיסרון העיקרי שלו הוא שיש מיעוט חיבורים: שני חיבורי USB-C, שרק אחד מהם משמש גם להטענה. בנוסף, יש חיבור 3.5 מ"מ לאוזניות/מיקרופון, מגירת סים, כפתור שליטה בעוצמת הקול – מה שמבחינתי מהווה עוד הוכחה לכך שזה יותר טאבלט עם מקלדת מאשר מחשב, וגם ידית קטנה לסגירת תריס הפרטיות מעל מצלמת ה-5 מגה-פיקסל שמשולבת בו. מצלמה זו עוזרת לשמירה על הפרטיות ועל אבטחת המחשב על ידי שימוש בזיהוי פנים כדי לפתוח אותהו. כמו כן, יש במקלדת הניתקת חיישן טביעות אצבע – אבל אני לא חושב שזה יהיה חכם במיוחד להשתמש באמצעי הזה במקרה שמתכוונים לעבוד בעיקר בלעדיה. השינוי העיקרי עיקר השינוי בדור השני של מחשב זה מבית לנובו הוא השימוש במעבד Core Ultra 7 164U, שהוא מעבד שדרישת הכוח הבסיסית שלו עומדת על 9 וואט בלבד, ומגיעה לכל היותר ל-30 וואט, במצב טורבו. זה נמוך מאוד ועוזר לשמור על טמפרטורה נמוכה מאוד. מדובר במעבד עם שתי ליבות ביצועים, שמונה ליבות יעילות ושתי ליבות יעילות מאוד. בסך הכול יש 12 ליבות עם 14 נימי עבודה. המהירויות, בהתאם, נמוכות – כי זהו מעבד שמטרתו היא יותר מהכול זמן עבודה: 1.1 גיגה-הרץ עד 4.8 גיגה-הרץ עבור ליבות הביצועים, ו-700 מגה-הרץ עד 23.8 גיגה-הרץ בליבות היעילות. איך זה בא לידי ביטוי בביצועים? אלה יחסית נמוכים, כי בכל זאת מדובר במעבד ממשפחת ה-U של אינטל. אבל בבדיקה המשמעותית ביותר מבחינת המחשב/טאבלט הזה, הוא הציג את הביצועים שמתבקש שהוא יציע: תשע שעות ועוד 13 דקות במבחן ה-Modern Office של PCMark 10. ממש לא צריך לחפש שקע בסביבה בזמן העבודה עם המחשב. ה-ThinkPad X12 Gen 2 מגיע, מעבר למקלדת הנצמדת באופן מגנטי למסך, גם עם העט האלקטרוני Precision Pen של לנובו עצמה. ניתן למשור אותו באמצעות לולאה קטנה שצמודה למקלדת, ואם משאירים את המקלדת בתיק, הוא נצמד מגנטית למחשב/טאבלט בצד הימני בחלק התחתון שלו – ובחוזקה יחסית. אני מציע בכל זאת לשים לזה לב בשבע עיניים. המחשב הגיע אליי בתצורה שמכילה 32 גיגה-בייט זיכרון LPDDR5 ועם 1 טרה-בייט זיכרון אחסון. המחיר: 9,500 שקלים + מע"מ.

אילון מאסק, איל הטכנולוגיה והבעלים של פלטפורמת המדיה החברתית X, ניסה לאחרונה להסביר את הערתו השנויה במחלוקת מנובמבר 2023, שנאמרה כלפי מותגים שאיימו להפסיק את הפרסום שלהם בפלטפורמה. מאסק נדרש להסבר בראיון אחד על אחד, שקיים בפסטיבל הפרסום Lions, בקאן שבצרפת, עם מנכ"ל WPP, מארק ריד. נזכיר כי הפרשה עליה מדובר החלה כשמפרסמים רבים החרימו את X בסוף 2023, לאחר שנתקלו בדיווחים על כך שהמודעות שלהם מופיעות לצד תוכן שנאה ותוכן קיצוני בפלטפורמה המצייצת. מותגים גדולים כמו אפל, סוני, ג'נרל מוטורס ודיסני היו בין אלה שהשהו את הפרסום ב-X באותם ימים, והחרם פגע ב-X הן כלכלית והן מיתוגית. הנטישה הזו של המפרסמים הייתה קשורה בעבותות בדרך הניהול של מאסק את החברה שרכש שנה קודם לכן בסכום עתק של 44 מיליארד דולר. מאסק הגיע באותם ימים להתראיין באירוע DealBook Summit 2023, ושחרר באותה שיחה אמירה שהותירה תדהמה בתעשיית הפרסום. "אם מישהו ינסה לסחוט אותי בפרסום? לסחוט אותי בכסף? שילך להז…", אמר אז יזם הטק המפורסם. והוסיף: "האם זה ברור?" כשהבחין במנכ"ל דיסני, בוב איגר, בקהל, הוא הוסיף בצמוד לאמירה פנייה אליו ואמר: "היי בוב!". בראיון החדש שהעניק בקאן הבעלים האקצנטרי של X ניסה להבהיר למפרסמים, שהם באי האירוע, במה היה העניין. לדברי מאסק, ההתפרצות שלו לא כוונה אל המפרסמים אופן כולל, אלא נבעה מרצונו להגן על חזונו עבור הרשת החברתית, שתהיה פלטפורמה שבה מקודש חופש הביטוי, ומקום שבו "אנשים ממגוון רחב יותר של דעות יכולים להביע את דעותיהם". הוא טען שכמה מפרסמים לחצו ולוחצים על X לצנזר תוכן, וסיפר שהעדיף שלא להכנע להם, וקידם את קונספט חופש הביטוי על פני הפסדים כספיים פוטנציאליים. עם זאת, מאסק הודה שלמפרסמים "יש זכות להופיע ליד תוכן שהם מוצאים תואם למותגים שלהם". בשיחה שמר מאסק על עמדתו לפיה X תעדיף את חופש הביטוי "במקום להסכים לצנזורה תמורת כסף". אלא שההצדקה הזו להערה המזלזלת כלפי המפרסמים שלו לא ביטלה את כל הביקורת על התנהלותו, בעיקר כי יש הטוענים שההגדרה שלו למהות חופש הביטוי מאפשרת הפצת מידע מוטעה, דברי שטנה ואנטישמיות, תיאוריות קונספירציה ושלל "תופינים" דומים בשירות שהוא בעליו. לישב את מאדים ולהתמוגג מהמסע הטרנספורמטיבי מעבר למחלוקת של המולטי-מיליארדר עם המפרסמים, הראיון האחרון הזה שפך עוד אור על שאיפותיו הרחבות יותר של מאסק. כשנשאל על ידי ריד מה מניע אותו, התשובה שלו הייתה דווקא לא כצפוי חופש הביטוי (או כסף), אלא סקרנותו לגבי היקום ורצונו ליצור ציוויליזציה רב-כוכבית. מאסק הדגיש את הצורך בהתיישבות אנושית בקנה מידה גדול של מאדים, כדי להבטיח את הישרדות האנושות. מאסק התייחס גם, מן הסתם, לנושא החם בזירה הטכנולוגית – ל-AI. מצד אחד, לדבריו, אנחנו "בזמן הכי מעניין בהיסטוריה" וצפויים לכולנו בהחלט שינויים קיצוניים, שלדעת מאסק יגיעו במהלך חמש השנים הבאות. בתקופה זו, הוא התנבא, הבינה המלאכותית תעשה כמיטב יכולתה כדי להשאיר אותנו מאושרים ויהיה לנו רובוט אישי שיהפוך לחבר, וצפוי לנו גם עתיד של שפע, שבו העבודה תהפוך לעניין של בחירה. אך מאידך, קיים סיכון שההסתמכות ההולכת וגדלה על הטכנולוגיה החדשנית תמיט עלינו את אסון יום הדין. אבל לפי מאסק, הסיכויים לכך הם "רק" בין 10% ל-20%, כך שאין סיבה להילחץ. מאסק הבהיר ל-ריד שאינו רוצה לחיות לנצח. "אני חושב שחשוב שנמות, לפחות בשלב מסוים", אמר. "אם אנחנו חיים יותר מדי זמן, אני חושב שזה כן מאבן את החברה". הוא הדגים את כוונתו ואמר שאם לא נמות אז למשל "לא יהיה שינוי במנהיגות, כי המנהיגים אף פעם לא ימותו". לקראת סוף הראיון איחל מאסק ל-ריד "תהנה מהמסע". כעת נותר רק לקוות שגם שמשתמשי X, המפרסמים והציבור בכלל יהנו מהמסע ומשלל הפיתוחים שמשנים את העולם כיום ושמאחורי חלקם – חיבור מוח למחשב, מנהור תחבורה והורדתה אל מתחת לקעקע, לווייני סטארלינק שהופכים לאלמנט משמעותי במלחמות, ועוד – ניצב לא אחר מאשר מאסק עצמו.

כמה חברות בולטות השיקו אתמול (ד') את מחשבי ה-Copilot+PC הראשונים. אלה עונים לתקן החדש שמיקרוסופט מנסה להטביע בשוק עבור מחשבים עם יכולת מחשוב עצבית – עוצמה של 40TOPS. בנוסף, המחשבים החדשים מגיעים עם Windows 11, שמציעה עדכונים ליכולות הבינה המלאכותית שלה, כולל יצירת כתוביות בזמן אמת, יצירת תמונות ועוד – והכול במחשב עצמו. יצוין שבינתיים, המחשבים החדשים לא כוללים את Recall – התכונה שאמורה לאפשר למשתמשים לחזור לאחור לכל רגע בעבודה ובשימושיות. זאת, על אף שמיקרוסופט התגאתה בתכונה הזאת יותר מכל באירוע שבו היא הציגה את המערכת החדשה. הסיבה שבגללה המחשבים החדשים לא מגיעים עם Recall היא בעיות אבטחה ושימושיות שונות, שגרמו לחברה להחזיר אותה לבדיקת בטא של אנשי Windows Insider. מחשבי ה-Copilot+PC הראשונים מושקים קודם כל עבור מעבדי ARM ולא עבור מעבדי ה-x86 של אינטל, ששולטים בשוק. הם מבוססים על מעבדי ה-Snapdragon X החדשים והייעודיים של קוואלקום. יש לציין שלקוואלקום יש בלעדיות להרצת Windows בסביבת ARM עד אמצע 2025. לכן, ההערכה הרווחת היא שחברות אחרות ייכנסו לשוק אם המכירות של המחשבים החדשים יפתיעו לטובה. כך או כך, מדיה-טק ואנבידיה נוטשות לשם עיניים בבירור. עד היום קוואלקום לא נחלה הצלחה עם המעבדים למחשבי ה-Windragon, שלא לומר כשלה, אבל הפעם בחברה מקווים לתפוס נתח שוק משמעותי יותר. אילו חברות השיקו ואילו מחשבים הושקו? מיקרוסופט שולחת לשוק שני מחשבי Copilot+PC חדשים: Surface Laptop עם מסכי 13.8 ו-15 אינץ', שאותם היא כבר הציגה בכנס בחודש שעבר. המחשבים הללו אמורים להציע עד 22 שעות עבודה במחיר התחלתי של כ-1,000 דולר. לצד זה היא משיקה את Surface Pro בעיצוב של 2-ב-1 עם מסך ניתק, שלטענת החברה מציע עד 90% ביצועים יותר מאשר הדור הקודם. כמו כן, המכשיר מגיע עם מסך OLED ועם מקלדת בעיצוב חדש. גם במקרה הזה, המחיר ההתחלתי הוא 1,000 דולר. אייסר משיקה את Swift 14 AI עם מסך 14.5 אינץ' ברזולוציית 2.5K, ועם עד 32 גיגה-בייט זיכרון RAM ו-1 טרה בייט זיכרון אחסון. המשקל הוא 1.36 ק"ג וזמן העבודה – עד 26 שעות. המחיר ההתחלתי של המחשב עומד על 1,100 דולר. לנובו הציגה את Yoga Slin 7x, שהוא על הגבול שבין מחשב צרכני לעסקי, עם מסך OLED בגודל 14 אינץ' ברזולוציית 3K ובהירות גבוהה יחסית של 500 ניט, וסוללה יחסית גדולה של 70WHr, שאמורה להספיק ליום שלם של עבודה. המחיר ההתחלתי: כ-1,300 דולר. HP מציעה שני מחשבים חדשים: הראשון הוא Omnibook X עם Snapdragon X Elite, ועם עד 32 גיגה-בייט זיכרון RAM ועד 2 טרה-בייט אחסון. מעל זה יש מסך 14 אינץ' ברזולוציית 2.2K. המחיר התחלתי שלו הוא 1,150 דולר. המחשב שני, EliteBook Ultra G1q, מוגדר על ידי HP כמחשב עסקי יותר, ואחד הדברים שזה אומר הוא שילוב של טכנולוגיית המצלמה של החברת הבת פולי, שמשתמשת ישירות ב-NPU. כמות הזיכרון היא 15 גיגה-בייט RAM ועד 1 טרה-בייט אחסון, ויש תמיכה בטעינה מהירה של מחצית הסוללה במחצית השעה. המחיר ההתחלתי עומד על 1,700 דולר. אסוס השיקה את Vivobook S 15, עם מסך יחסית גדול של 15.6 אינץ'. גם הוא מבוסס על Snapdragon X Elite, והוא מגיע עם מצלמת AiSense, שיודעת לבצע דברים באופן אוטומטי, כולל התמקדות בדובר בשיחה מרובת משתתפים. מסך ה-OLED של המכשיר מציע רזולוציית 3K עם קצב ריענון של 120 הרץ, ויש גם סוללה שמבטיחה עד 18 שעות עבודה ותמיכה בצליל תלת-ממדי. כל זאת במחיר התחלתי של 1,300 דולר. דל מציעה הכי הרבה מחשבי Copilot+PC מיד על ההתחלה: XPS 13 עם Snapdragon X Elite במחיר התחלתי של 1,300 דולר, מחשבי Inspiron 14 ו-Inspiron 14 Plus ב-1,100 דולר, ומחשבי Latitude 5455/7455, שהם תואמי Latitude 5450/7450 אבל מגיעים עם המעבדים החדשים של קוואלקום. רוב המחשבים הללו יגיעו לשוק הישראלי, וחלקם כבר בשבועות הקרובים. המחשב של סמסונג, Galaxy Book 4 Edge, במחיר התחלתי של 1,350 דולר, לא יגיע לשוק המקומי, לפחות לא בייבוא מוסדר. גם המחשבים של מיקרוסופט לא יגיעו באופן מוסדר, כמו תמיד. אינטל ו-AMD הציגו את התשובות שלהן בתערוכת קומפיוטקס, שנערכה בתחילת החודש, בדמות מעבדים שמסוגלים לביצועי בינה מלאכותית שגבוהים יותר ממה שמציעים מעבדי ה-Snapdragon X. מחשבים המבוססים על המעבדים הללו, Lunar Lake ו-Ryzen AI 300, אמורים להגיע לשוק במהלך הרבעון האחרון של השנה. עם זאת, השדרוג של Windows 11 עם התכונות החדשות של Copilot+PC יגיע לסביבת ה-x86 רק מאוחר יותר, לקראת סוף השנה. האם זה יספיק למחשבים החדשים, שהושקו אתמול, לתפוס שוק?

השבוע נערכו שלושה דיונים בוועדות של הכנסת שעסקו בהיי-טק, טכנולוגיה וחדשנות, ובעיקר במצב הלא טוב שלו: אחד מהם, שנערך בוועדת המשנה לבינה מלאכותית, עסק במעמדה של ישראל בתחום זה, השני, שהתקיים בוועדת המשנה להיי-טק, נסב סביב השפעת המלחמה על הענף, והשלישי היה דיון בוועדת הכספים שהתמקד בקריפטו. בכל הדיונים עלה כחוט שני המסר הברור: מדינת ישראל צריכה להעמיד את ההיי-טק, החדשנות והמדע בראש סדר העדיפויות הלאומי – הן במעשים והן בתקציבים. אולם, הביטוי "מילים לחוד ומעשים לחוד" יהיה נכון בהקשר זה, ככל הנראה ולמרבה הצער, גם בעתיד הקרוב. גם מקבלי ההחלטות יודעים שנדרש להשקיע עוד כסף בטכנולוגיה ובחדשנות, אבל הם עסוקים במלחמה, בהישרדות ובעיקר בריבים מטופשים על חוקים מיותרים. לכך יש להוסיף דו"חות שמפרסמים גופים שונים על מצב ההיי-טק, שלטענת גורמים רבים בענף מציירים תמונה ורודה מדי על מצבו. אחד הבולטים שבדו"חות הללו הוא הדו"ח האחרון של רשות החדשנות, שבחלקו הראשון כולל נתונים על מצב הענף ב-2023, ומראה שבמהלך השנה חלה התאוששות מסוימת בהיי-טק. עוד הוא מציין שהשפעת המלחמה על הנתונים הכלל שנתיים הייתה קטנה, אבל את זה יש לייחס לכך שהמלחמה פרצה ברבעון האחרון שלה. מנגד, אותו דו"ח כולל נתוני סקר שנערך בקרב כמה מאות מנהלים בהיי-טק, שממנו משתקפת התמונה האמיתית על הענף, שהיא עגומה ומדאיגה: האטה בפעילות, עצירה משמעותית בהשקעות, עיכובים בפרויקטים וצפי לצמצום בהיקפי גיוס כוח אדם. אלא שהבעיה בכך היא שסקרים שסוקרים מנהלים הם לא נתונים מתוקפים, כי הם לא מתבססים על תוצאות מחקריות, כי אם על הדיווחים שלהם. "קונספציה על מלא" כך או כך, המציאות ומצב ההיי-טק מחייבים את מקבלי ההחלטות וראשי הענף להסתכל לה בעיניים ולקחת בחשבון את מה שאותם מנהלים הצביעו עליו בסקר. ולא רק הם: על החברים בממשלה, בכנסת ובצמרת ההיי-טק לקחת בחשבון גם דברים כמו אלה שאמר היזם אביב דרור בדיון של ועדת המשנה להיי-טק, שבו הוא דיבר כנציג של פורום ההיי-טק הישראלי. דבריו היו חדים, חריפים וממוקדים: "אנחנו נמצאים במצב קטסטרופלי ובקונספציה על מלא, גם בתחום ההיי-טק. הענף נמצא במשבר חמור. איך יכול להיות שרבים בענף ובפוליטיקה עדיין מסבירים שאנחנו נמצאים במקום טוב ושהשוק גדול מכדי ליפול? האם הם לא רואים את תהליכי העומק?". "אנחנו, היזמים ואנשי ההיי-טק, מהווים המודיעין של ראשי הענף ומקבלי ההחלטות, ואנחנו אומרים שהמצב לא טוב ושהקריסה עוד לפנינו", אמר. "מישהו היה משקיע עכשיו בדירה באוקראינה? ככה תופסים בעולם גם אותנו. אבל, בארץ יש עיוורון, ומקבלי ההחלטות אומרים שהכול ורוד והכול טוב. אגרות החוב הממשלתיות של ישראל מתומחרות כמו אלה של הפיליפינים, העולם רואה אותנו כמו מדינת עולם שלישי". מקבלי ההחלטות יודעים שנדרש להשקיע עוד כסף בטכנולוגיה ובחדשנות, אבל הם עסוקים במלחמה, בהישרדות ובעיקר בריבים מטופשים על חוקים מיותרים גם דבריו של יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, מריאן כהן, כיוונו לאותו המקום. הוא חזר וציין כי עם כל החשיבות לעיסוק בסטארט-אפים ולצורך הדחוף לסייע להם כדי שלא ייסגרו, אסור לשכוח את תעשיית ההיי-טק היצרנית בארץ, שהיא האחראית לחלק ניכר מההכנסות של ישראל מייצוא. התעשיינים, אמר כהן, מושפעים משווקים לא אוהדים בחו"ל, עסקאות שמוקפאות וקושי לקבל חומרי גלם, משום ששרשראות האספקה עדיין מושפעות מהמלחמה המתמשכת של רוסיה נגד אוקראינה. נושא נוסף שבו עסקה ועדת המשנה היה העדר ההשקעות המשמעותיות של הגופים המוסדיים בהיי-טק הישראלי. אלה מחזיקים בנכסים פיננסיים של טריליוני דולרים (שלושה טריליון, לפי יו"ר הוועדה, ח"כ אביגדור ליברמן), ויש להם פוטנציאל להזרים לענף 15 מיליארד דולר. עד ה-6 באוקטובר, הדיונים בנושא היו על אש קטנה. למוסדיים יש טיעונים נכונים חלקית, שלפיהם חדשנות והיי-טק אינם נושאי הליבה שהם עוסקים בהם, ושרמת הסיכון בענף דורשת הגנות הרבה יותר חזקות. אלא שלמרבה הצער, עצירת ההשקעות הזרות לא הולכת להשתנות בטווח הנראה לעין, ומדינת ישראל צריכה לחשב מסלול מחדש ולמצוא מקורות חלופיים לסייע, ולו חלקית, לקרנות הישראליות. כניסת המוסדיים להשקעות יותר מסיביות בהיי-טק עשויה להמתיק במעט את הגלולה המרה. ח"כ ליברמן דרבן את נציגי המוסדיים ואמר להם שלא יחכו לממשלה, שבעולם תקין הייתה נכנסת לאירוע – מה שהיא עוד לא עשתה. באשר לדיון בוועדת הכספים – היו"ר, ח"כ משה גפני, שומע כבר זמן רב את טענות נציגי חברות הקריפטו על התעללות הרגולטורים במי שרוצה ליישם את הטכנולוגיות הללו בישראל. הוא הורה לרשות המיסים להגיש בתוך שלושה שבועות תוכנית שנועדה להסיר את החסמים הביורוקרטיים בענף זה. השורה התחתונה: הדיונים שהתקיימו השבוע בהיי-טק בכנסת הם מסוג הדיונים שהיו צריכים להתקיים אצל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עקב חשיבותם הרבה וכי הם חלק מהיום שאחרי. הם לא מתקיימים, כי יש מי שמעדיפים לתחזק קונספציה שלפיה ענף ההיי-טק חזק ויציב, ואין צורך בשינוי סדרי העדיפויות. צריך לקוות שמישהו שם למעלה יתעורר – ומהר.

חברת הסייבר הישראלית סמפריס, שפועלת בתחום ניהול ואבטחת הזהויות בארגונים, סיימה גיוס של 125 מיליון דולר לפי שווי של מעל מיליארד דולר – כך הודיעה החברה היום (ה'). בכך היא מצטרפת למועדון של חברות הסייבר הישראליות שזוכות למעמד של יוניקורן. החברה גייסה את הכסף, בהון ובחוב, מג'יי.פי. מורגן ומהרקולס קפיטל, והוא מצטרף לסבב C בהיקף של 200 מיליון דולר שהחברה גייסה ב-2022, בהובלת KKR. בסמפריס מייעדים את הכספים להשקעה בחדשנות המוצר ולתמיכה בגידול במספר הלקוחות שלה. סמפריס נוסדה ב-2013 על ידי מיקי ברזמן, המנכ"ל, גיא טברובסקי, סמנכ"ל הטכנולוגיות, ומתן ליברמן, שמנהל את פעילות החברה בישראל. היא מעסיקה מעל 400 עובדים, מתוכם 150 בארץ והשאר במשרדים בניו ג'רזי ובקנדה. על לקוחות החברה נמנות חברות ידועות כגון לנובו, יונייטד איירליינס, סטארבאקס והרץ. אלה מריצים על גבי המערכת שלה מעל 100 מיליון זהויות משתמשים שונות. בארבע השנים האחרונות מופיעה סמפריס ברשימת 500 חברות הטכנולוגיה הצומחות של דלויט, ובסוף השנה שעברה היא הייתה אחת מ-17 חברות ישראליות שנכללו ברשימת Cyber 60 של פורצ'ן, שכללה את חברות הסייבר המבטיחות ל-2024, על פי המגזין. פלטפורמת ההגנה של סמפריס מוגנת בפטנט, ונבנתה במטרה לאבטח סביבות אקטיב דיירקטורי היברידיות. בחברה אומרים כי היא מצמצמת את שיעור ההצלחה של כופרות ומתקפות הרסניות אחרות ועל פי החברה, ויכולה להניב לארגונים חיסכון של מליוני דולרים, כמו גם קיצור זמן השבתת המערכות ב-90%, צמצום של 40% בזמן שהם משקיעים במעקב ידני אחר איומים, והפחתת סיכון הסייבר הכולל לפני, במהלך ולאחר המתקפה. שלושה מינויים חדשים לצד הגיוס, סמפריס הודיעה על שלושה מינויים חדשים בהנהלתה: ג'ף בריי מונה לסמנכ"ל הכספים שלה, מייק דה גאטנו למנהל ההכנסות הראשי ואנבל לואיס – ליועצת המשפטית של החברה. סקוט בלוסטיין, מנכ"ל ומנמ"ר הרקולס קפיטל, אמר כי "סמפריס בולטת בתחום הקריטי של הגנה על מערכות זהות, עם מניעה, זיהוי ותגובה. ארגונים מובילים ברחבי העולם תלויים בה כדי לשמור על סביבת האקטיב דיירקטורי ההיברידית שלהם, שהיא הסביבה הבסיסית לתשתית המחשבים, ומטורגטת באופן קבוע על ידי תוקפים".

לא פחות מ-19.8% משרתי הנתונים הקיימים כיום בשוק, ומבוססים על SQL Server, כבר אינם נתמכים בידי מיקרוסופט. בנוסף, בקרוב מאוד, ב-9 ביולי, עומדת להגיע לסיומה התמיכה המוארכת ב-SQL Server 2014, וזה אומר שעוד 14% מהשרתים לא יזכו לתמיכה יותר, כך שכמעט שליש מהשוק הזה יהיה ללא תמיכה. במיקרוסופט מציינים שהחברה תהיה מוכנה לספק עוד שלוש שנות תמיכה נוספות, בתשלום לא מועט, עבור גרסת 2014 של שרת נתוני ה-SQL שלה, אבל זה לא משנה את התמונה הגדולה של שוק שרתי ה-SQL Server: זו מראה שהרוב המכריע של המשתמשים עובדים עם גרסאות מיושנות. למעשה, הנתונים מראים שרק 0.34% מהשוק פועל על הגרסה המעודכנת ביותר, SQL Server 2022. רוב השוק, 44.33%, עובד עם גרסת 2019 של התוכנה. בפועל אחוז המשתמשים ב-SQL Server 2000 R2 ומטה עומד על 0.71%, יותר מנתח השוק של הגרסה הכי מעודכנת, כאמור. "לא באמת אכפת מספיק ממה שהיה קודם" את הנתונים האלה אספה חברת לואנסוויפר – חברה המציעה פלטפורמה לניהול נכסי IT. התוצאות מבוססות על בדיקה של יותר ממיליון שרתים אותם מנהלת החברה. רואל דקנוי, מנהל אסטרטגיה ראשי ב-לואנסוופיר. צילום: דף הלינקדאין של דקנוי לדברי רואל דקנוי, מנהל אסטרטגיה ראשי ב-לואנסוופיר, מצב זה גורם לאתגר שעומד בפני מיקרוסופט, כשהיא מנסה לשכנע אנשים לעבור מ-Windows 10 ל-Windows 11. "המנהלנים מתמודדים עם בעיה דומה אך הרבה פחות ידועה. כמובן שמומחי ה-IT מודעים הרבה יותר לסיכונים של הפעלת תהליכים קריטיים לעסקים על תוכנה מיושנת, אבל לשכנע את הדירקטוריון להקצות כספים לעדכונים יכול להיות מאתגר", הוא ציין. בנוסף ציין דקנוי כי ההתייחסות כרגע בשוק היא שרק אם תהיה בעיה ממש מעשית, אז ינסו לטפל בכך. "ההנחה הבסיסית היא כי רק עוד רגע אנחנו גם ככה עוברים לענן. אם אנחנו עושים את זה, אנחנו עושים את השני, אבל עכשיו אנחנו חושבים על בינה מלאכותית בכלל. אני חושב שיש לנו את ההרגל הגרוע הזה בעולם הטכנולוגיה של לא באמת אכפת מספיק ממה שהיה קודם, ומכאן נובעות הרבה מהבעיות", הוא אמר.

כתב: הילל יוסף. "חברת ERP Logic הינה חברה גלובלית, שפועלת בעולם יישום מערכות SAP ושותפת זהב שלה בישראל. אנחנו חווים ביקוש וגידול בהתעניינות מצד הלקוחות בפתרון ה-ERP של SAP בענן, S4 HANA Public Cloud. אנחנו מעריכים כי הטמעת פתרון זה תניב ללקוחות הארגוניים ערך רב", אמר ארז דהן, מנכ"ל ERP Logic. דהן עומד בראש הסניף הישראלי של החברה מאז 2019. "הוא אמר כי ERP Logic מתמחה ביישום מערכות SAP זה שני עשורים, פעילה ב-12 מדינות ברחבי העולם, ביניהן ארצות הברית, קנדה, סין, הודו, חלק מאירופה וישראל – ומונה מעל 1,000 מומחי SAP. הסניף הישראלי כולל מרכז מצוינות, ייעוץ, פיתוח ויישום עם עשרות מומחים, ומשרת מעל 70 לקוחות ארגוניים. המרכז נמצא בתנופה גדולה עם ההשקה של GROW with SAP בארץ, שמביא איתו יתרונות מובנים עבור השוק הישראלי. GROW with SAP עטוף ביכולות טכנולוגיות וחדשניות בענן, שמביאות לקיצור זמני הפרויקט, יכולות ניתוח, בקרה ושקיפות, ולהטמעה מהירה, בשילוב כלי בינה מלאכותית מובנים. מעבר ליכולות ה-ERP הקלאסיות מהווה המערכת פלטפורמה עצמאית למגוון פתרונות: איחוד דו"חות, גזברות, רכש מרכזי, תכנון תקציב ועוד. בנוסף, המערכת כוללת תמיכה בעברית, לוקאליזציה מלאה ותמיכה בכל חוקי המס בישראל, ומאושרת על ידי רשויות המס בישראל". עוד הוסיף דהן כי "אלפי לקוחות ברחבי העולם עושים שימוש בפתרון GROW with SAP ומנצלים את היתרונות הגלומים בו. כספקית IT גלובלית, אנחנו משלבים את הניסיון הרב הנצבר בהטמעת המערכת בקרב לקוחותינו בעולם לטובת פעילותנו בישראל. יש לנו פעילות גדולה של Off Shore בהודו, המאפשרת לנו להביא את הידע שנצבר בעולם ולהפחית את ה-TCO (עלות בעלות כוללת) של עלויות המערכת בשלבי הפרויקט והתחזוקה". "השלמנו בעת האחרונה כמה פרויקטים אסטרטגיים להטמעת המערכת. כדוגמה ניתן לציין את Mlead – החברה שמנהלת את פרויקט הרכבת התחתית בתל אביב. זהו פרויקט מוצלח מאוד, שעלה לאוויר בזמן שיא ובתקציב מבוקר. דוגמאות נוספות הן של החברות Rocheux ו-Avanos Medical. זאת, בנוסף לפרויקטים נוספים שנמצאים בשלבים מתקדמים ויעלו לאוויר בתחילת שנת 2025", אמר. "הדור החדש של SAP S/4 HANA בענן" רמי מנחם, סמנכ"ל התפעול ב-SAP ישראל, ציין כי "השקנו באחרונה את GROW with SAP בישראל. הפתרון הינו הדור החדש של SAP S/4 HANA בענן, בגרסת ה-Public Cloud, והוא מיועד ליישומים חדשים של ארגונים בצמיחה. הפתרון משתלב במגמות העולמיות והמקומיות – הגירה לענן ציבורי ושימוש בבינה מלאכותית מובנית". "בשנתיים האחרונות אנחנו רואים את לקוחות האנטפרייז ERP שלנו עוברים מ-ECC ל-RISE with SAP – גרסת ה-Private Cloud של SAP S/4HANA, המאפשרת את שדרוג ה-ERP שלהם לענן, תוך שימור ההשקעה", אמר. "לעומתם", ציין מנחם, "ארגונים בצמיחה, שרוצים לאמץ ERP חדש בענן, יכולים ליהנות ב-GROW with SAP מתהליכים עסקיים מובנים מראש לפי תעשיות, בשילוב טכנולוגיות מתקדמות. כך, אנחנו בונים לארגונים תהליכים עסקיים מבוססי AI, המניבים חיסכון כספי עם יכולות אוטומציה ותובנות עסקיות". "יותר מ-5,000 לקוחות ארגוניים בעולם כבר הטמיעו את המערכת, הכוללת לקואליזציות ל-59 מדינות שונות ותמיכה ב-33 שפות, כולל ישראל ובעברית", אמר. "המוצר מיועד ללקוחות חדשים, ומאפשר שינוי והתאמה לצרכי הלקוח. יכולות ה-Business AI משולבות במוצר ומספקות למשתמשים יכולות רבות בעולמות הכספים, רכש, מלאי, משאבי אנוש ועוד. SAP יצרה שיתופי פעולה עם כל יצרניות ה-AI המובילות בעולם, תוך הבנה שאנחנו מתמקדים בניהול הדאטה ותהליכים עסקיים והן מביאות את הטכנולוגיה. יש למערכת Co-Pilot שנקרא Joule ומאפשר בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) בתוך המערכת. היכולת הזו מאפשרת למשתמש לשאול את Joule שאלות עסקיות בשפה יומיומית ולבצע פעולות במערכת – הזמנות, חיפושים, כתיבת קוד וכו'…". מנחם הוסיף כי "GROW with SAP הוא פתרון אסטרטגי, שחיכינו לו רבות, והוא עתיד לשנות את שוק ה-ERP בישראל. בעולם אנחנו כבר רואים שמות גדולים שאימצו את הפתרון: גוגל, PWC, פוג'יטסו, מקדונלנד'ס, פייפאל ועוד". דהן סיים בציינו כי "עם פתרון GROW with SAP אנחנו מעניקים יכולות נרחבות לחברות בצמיחה, עם פרויקט בזמן ומחיר קצובים. להערכתי, בשל הביקוש ההולך וגובר לפתרונות אלה, בשנת 2025 מגוון לקוחות יסבו את מערכת ה ERP שלהם ל-GROW With SAP. אין ספק כי השילוב בין חברת SAP לחברת ERP Logic, כאינטגרטור, יביא ערכים רבים לשוק הישראלי ולחברות ישראליות גלובליות שפועלות בחו"ל". החברות מזמינות אתכם לכנס השקה מיוחד שבו תודגם המערכת, יוצגו סיפורי לקוח, והקהל הטכנולוגי והניהולי יוכל להתרשם מהערכים, היכולות המובנות והאפשרויות העסקיות הייחודיות שהמערכת מביאה עימה. האירוע יתקיים במשרדי SAP ביום ב', ה-8 ביולי. לפרטים נוספים והרשמה לחצו כאן.

שם ותפקיד: רוני זק, מנהלת לקוחות בחטיבת המומחים והיועצים בחברת נס (Ness). השכלה ושירות צבאי: בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה וקצינת רכש מחשוב בחיל הים. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? את תחום הטכנולוגיה פגשתי לראשונה בשירות הקבע שלי בחיל הים. הייתי אמונה על כלל רכש המחשוב לחיל. מתוקף תפקידי נחשפתי למגוון רחב של טכנולוגיות תוכנה, חומרה, תשתיות וציוד קצה. היחידה שבה שירתתי התעסקה במערכות מידע, תשתיות מחשוב ופיתוח תוכנה, ובצורה די טבעית המשכתי לתפקידים עם אופי טכנולוגי גם באזרחות. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני נמצאת בשוק העבודה למעלה מעשור, ובתחושה שלי, הפער הולך ומצטמצם משמעותית. כיום ב-נס אני נמצאת בפעילות שעוסקת בהשמה ומיקור חוץ של מומחים ויועצים טכנולוגיים, וכל שכבת הניהול של החטיבה היא 100% נשים! הן המקבילות שלי והן המנהלת שלי. בכל מקום שעבדתי בו, כיהנו מנהלות בכירות, גם בתפקידי ניהול וגם בתפקידים טכנולוגים. ב-נס אני מנהלת כ-140 עובדים ועובדות וגם אצלי ישנן נשים מרשימות מאוד בתפקידים עסקיים, ובתפקידים טכנולוגיים בהם אבטחת מידע וסיסטם. ככלל אצלנו ב-נס, מחצית מהחברה הן נשים. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לא, לשמחתי לא חוויתי אפליה כזאת.