בעוד שברחבי מדינת ישראל מהירות האינטרנט המוצעת לצרכן הביתי, באמצעות סיב אופטי, יכולה להגיע ל-10 גיגה-ביט לשנייה לכל היותר, ובפועל הרבה פחות, ביפן שוברים שיאים שנדמה שלקוחים מיקום מקביל. המרכז הלאומי לטכנולוגיות מידע ותקשורת, ה-NICT (ר"ת National Institute of Information and Communications Technology), פרסם כי הצליח להגיע לשיא מהירות חדש בקצב העברת נתונים, באמצעות סיבים אופטיים סטנדרטיים, של 402 טרה-ביט לשנייה. למעשה, זו השנה השלישית בה NICT מבצע את הבדיקה הזו, ובכל שנה הקפיצה עצומה, ובכל המקרים מדובר כאמור בסיב סטנדרטי, מה שמראה עד כמה הפוטנציאל של הסיבים האופטיים הנוכחיים עדיין עצום. הקפיצה לעומת הניסוי הקודם, שבוצע באוקטובר 2023, הייתה הפעם בשיעור של 25% – כלומר השיא הקודם עמד על 321 טרה-ביט לשנייה. 80,000 movies per second ( more than 3 times the Entire Netflix Library), or download Windows 11 in just milliseconds !! Japan's NICT hit a World record of 402 Terabytes per second (Tbps) in a standard commercially available optical fiber. https://t.co/HX5pP92ghB — Jitender Chaturvedi (@drjittu28) July 4, 2024 אבל זה לא רק המהירות, זה גם רוחב הפס הכולל. לראשונה הצליחו החוקרים להפעיל את הבדיקה על כל רצועות התדרים האפשרויות, מ-O ועד U, ובסך הכל השתמשו ב-1,505 אורכי גל כדי להגדיל את רוחב הפס הכולל ל-37.6 טרה-הרץ – שיפור של כ-35% לעומת השיא הקודם שעמד על 27.8 טרה-הרץ. איך זה בא לידי ביטוי בפועל? באופן תיאורטי זה אומר שניתן להוריד קבצים בגודל של כ-20 גיגה-בייט בפחות משנייה. אבל מילת המפתח היא בתיאוריה: הציודים בהם השתמשו החוקרים אינם זמינים בשוק בפועל, והם מחקריים. מעבר לכך, לא קיים ציוד מחשב שמסוגל להתמודד עם מהירויות העברת נתונים כאלה – מהמעבד, דרך זיכרון ה-RAM ועד זיכרון האחסון הכי מודרני. אבל השורה התחתונה היא שבעתיד לא יהיה צורך כנראה להחליף את התשתית של הסיבים האופטיים, אלא רק להחליף את ציוד הקצה.

שווייץ הכריזה על שינוי משמעותי בטכנולוגיית שידורי הרדיו שלה, בדמות תוכנית שגיבשה להפסיק את שידורי ה-FM האנלוגיים ולעבור באופן מלא לרדיו דיגיטלי עד סוף 2024. החלטה זו התקבלה על ידי תאגיד השידור השווייצרי, ה-SRG, בתגובה לירידה בשימוש במכשירי רדיו FM, ובשל עלויות התחזוקה הגבוהות הכרוכות באנטנות FM. המעבר לרדיו דיגיטלי, במיוחד ל-+DAB – שהוא הדור הבא של טכנולוגיית שידור הרדיו הדיגיטלי DAB – שיתבצע בשווייץ נועד לספק למאזיני הרדיו המקומי מגוון רחב יותר של תחנות וכיסוי שידורים משופר.  החלטה זו הגיעה למרות שהמועצה הפדרלית של שווייץ לתקשורת חשפה כי כ-20% ממאזיני הרדיו השווייצריים עדיין משתמשים אך ורק ב-FM, בעוד שערוצים דיגיטליים, כולל +DAB וסטרימינג, מהווים 80% מנתח ההאזנה לרדיו במדינה. על פי הדיווחים השונים בעניין, ההחלטה להפסיק את שידורי ה-FM קשורה לאימוץ המורחב של מכשירי רדיו בטכנולוגיית +DAB בכלי הרכב החדשים שנרכשים במדינה, כמו גם לזמינות של מכשירי רדיו +DAB פשוטים, שעלותם נחשבת זולה, משמע פחותה מ-100 פרנק (כ-400 שקל). בנוסף, המעבר לשידור דיגיטלי צפוי להביא ליעילות אנרגיה רבה יותר, לחסכון בעלויות ולשיפור איכות השמע עבור המאזינים. פסטורליה המאפשרת לדאוג בגלל טכנולוגיות שידור. שווייץ. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock לבטי טכנולוגיית השידור: צרות טובות לשווייצרים השינוי המתוכנן לשידור בשיטה הדיגיטלית בלבד עורר ויכוח מסוים בשווייץ, עם חששות שהועלו לגבי הצורך בשינוי והנכונות של המדינות השכנות לאמץ את שיטת +DAB. אבל למרות הספקנות הנשמעה, המועצה הפדרלית של שווייץ האריכה את הרישיונות לשידורים אנלוגיים ב-FM, לתחנות שעדיין לא השלימו את הליך ההגירה לפורמט הדיגיטלי, רק עד סוף 2026. בהיעדר בעיות משמעותיות, כמו מלחמות או חילופי שלטון תדירים, הסוגיה של FM או שידור דיגיטלי היא נושא ששווייץ נקרעת לגביו כבר מזה תקופה. בסתיו 2020, חברי קבוצת העבודה האחראית להגירה דיגיטלית, ששמה DigiMig, הסכימו לכבות את משדרי ה-FM עד באוגוסט 2022. אלא ששנה לפני תאריך היעד הזה, הוא נדחה שוב, לתאריך המתוכנן המקורי – ה-31 בדצמבר 2024. רוג'ר שוואווינסקי, יזם ומגיש תקשורת שווייצרי, הביע דאגה מההפסקה הקרובה של שידורי ה-FM במדינה, והדגיש כי אין בכך צורך דחוף, במיוחד בהתחשב באימוץ האיטי יותר של +DAB במדינות השכנות, כמו אוסטריה, איטליה וצרפת. שוואווינסקי מתח ביקורת על DigiMig וטען שהוא "ארגון יחסי ציבור של מקדמי DAB". לפי התקשורת, ההחלטה של ה-​​SRG להפסיק את שידורי ה-FM עד 2024 מונעת ממצבו הפיננסי המתוח של הארגון, עקב ירידה בהכנסות מפרסום, מה שהפך השקעות נוספות בטכנולוגיית שידור מיושנת – לבלתי מוצדקות. בנוסף, מן הסתם, המעבר הצפוי במדינה לשידור דיגיטלי בלבד משקף את ההעדפות המתפתחות ואת ההתקדמות הטכנולוגית בתעשיית השידור.

עם הופעת הבינה המלאכותית, עובדים רבים חשבו שסוף סוף נגמרו הימים של עבודה עמוסה, אך בשל בעיות הכשרה מתמשכות ובעיות אמון, העובדים עדיין לא מממשים את כל היתרונות שקיימים ב-AI. כך עולה מסקר חדש של סלאק (SLACK) על שוק העבודה, שמפרסמת סיילספורס, שנערך בקרב 10,045 עובדים המועסקים במשרה מלאה בארגונים שונים ברחבי העולם בתפקידי הנהלה, הנהלה בכירה, ניהול ביניים, הנהלה זוטרה וצוות בכיר. למעשה, הסקר מראה שעובדים מתכננים למקד את זמנם הפנוי בדיוק במשימות שהם צריכים להאציל לבינה מלאכותית, תוך דחיפה של תחומי מיקוד בעלי ערך גבוה, כמו חדשנות, יצירתיות ופיתוח מקצועי. עם זאת, לאלו שהוכשרו להשתמש בבינה מלאכותית יש סיכוי גבוה פי 19 לשפר את הפרודוקטיביות שלהם. הסקר מגלה, שללא ההכשרה וההכוונה הדרושים, ייתכן שהעובדים לא ינצלו מספיק את היעילות בשימוש ב-AI, ובמקום לנצל את הזמן שהבינה המלאכותית חוסכת, העובדים צפויים להשקיע 37% יותר מזמנם במשימות אדמיניסטרטיביות שגרתיות. עוד עולה מהסקר, כי העובדים מדווחים שהם סובלים מעומס ומשחיקה ומבלים חלקים נכבדים מהיום שלהם במשימות שגרתיות, רובם (64%) חווים שחיקה פעם בחודש או יותר, כשליש אומרים שהם לחוצים באופן קבוע ו- 30% אינם חשים תשוקה לעבודתם. כמו כן, אנשים מבלים שליש מהיום שלהם במשימות ש"אינן משמעותיות לעבודה שלהם", כמו פגישות מיותרות, מיילים בעלי ערך נמוך והזנת נתונים. נתונים נוספים מהסקר: השימוש בבינה מלאכותית בקרב עובדים עלה ב-23% מאז ינואר וב-60% מאז ספטמבר. כמחצית (47%) מהעובדים מביעים התלהבות מהטיפול של הבינה המלאכותית במשימות בעבודתם. כשנשאלו כיצד הם מתכננים לבלות את הזמן שנחסך על ידי AI, השיבו העובדים, כי יבצעו משימות ניהוליות, במקום לקדם משימות פיתוח מקצועיות בעלות ערך גבוה כמו חדשנות, יצירה ויצירת קשרים עם עמיתים, שלא יקבלו תעדוף גבוה. למעשה, עובדים צפויים להשקיע 37% יותר מזמנם בעבודה אדמיניסטרטיבית מאשר במשימות אלו. לא סומכים על AI למשימות עבודה 93% מהעובדים אינם רואים בתפוקות בינה מלאכותית מספיק מהימנות עבור משימות הקשורות לעבודה, ורק 15% מהעובדים מסכימים שיש להם את ההשכלה וההכשרה הדרושים כדי להשתמש בבינה מלאכותית ביעילות. פערי אמון וידע אלה מעכבים את העובדים ממינוף מלא של בינה מלאכותית. כדי שהעובדים יוכלו לסמוך ולהאציל משימות לבינה מלאכותית, חברות חייבות להכשיר את כוח העבודה שלהן כיצד להפיק את המרב ממנה. עובדים בחברות שהקנו הרשאות לשימוש בבינה מלאכותית נוטים כמעט פי 6 להתנסות בכלי בינה מלאכותית. לאלו שהוכשרו להשתמש בבינה מלאכותית יש סיכוי גבוה פי 19 שהיא תשפר להם את הפרודוקטיביות. "אנחנו בנקודת מפנה מכרעת עם AI", אומרת כריסטינה ג'אנצר, ראש מעבדות Slack Workforce. "אם אנחנו רוצים להפיק את המרב ממה שבינה מלאכותית יכולה להציע מבלי רק להגביר את הלחץ והשחיקה, עלינו לצייד את הצוותים בכלים שהם יכולים לסמוך עליהם ולעזור לעובדים לכוון את הזמן הנוסף הזה לעבודה מתגמלת".  

תרמית כופרה חדשה, של קבוצה בשם Volcano demon (שד הר הגעש), משלבת חדש עם ישן: לפי החוקרים של חברת האבטחה והלוחמה בכופרות האליקון, התוקפים לא מפנים את הנפגעים אל אתר כדי לשלם את הכופר, אלא מתקשרים לחברות באופן פיזי, באמצעות הטלפון, שוב ושוב – וממספרים שאינם מזוהים, כמובן – כדי לאיים ולהלחיץ, עד לתשלום. לפי האליקון, קבוצת ההאקרים משתמשת בתהליכים ידועים בתקיפות כופרה: אחרי החדירה לרשת חבריה מבצעים מיפוי, מסמנים כמה שיותר קבצים שנדמה שהם חשובים, מורידים אותם לשרתים שלהם ואז מפעילים את תוכנה ההצפנה כדי לנעול את הקבצים – וגם מערכות שלמות. מערכת ההתקפה מכונה LukaLocker, והיא פועלת "היטב" בסביבות Windows, אבל גם לינוקס. בחברת האבטחה אומרים שהשדים מהר הגעש יודעים לנקות היטב את העקבות שלהם, כדי שלא ניתן יהיה לבצע מחקר פלילי. הם גם מצליחים, ברמה גבוהה, לחסום את פתרונות האנטי רושעות השונים. החקירה החלה כבר בחודש שעבר, אך מתפרסמת רק כעת. ככל הידוע, חברות שנפגעו עד עתה לא הצליחו לשחרר את האחיזה של התוקפים – אם כי אין מידע על חברות שכבר שילמו את הכופר.

ועדת התגמולים והדירקטוריון של נייס אישרו היום (ב') את מענק הפרישה של ברק עילם מתפקיד המנכ"ל – 50 אלף מניות חסומות שלה בסך שווה ערך לכ-8.6 מיליון שקלים, לפי השער הנוכחי של מניית החברה. זאת, על אף שבעלי המניות דחו את המענק באספה שהתקיימה ביום ד' האחרון. 60% מהמניות יבשילו ב-1 ביולי 2025, כשעילם יעזוב סופית את החברה, ו-40% יתבססו על התוצאות העסקיות שלה ב-2024. החברה הדואלית, שנסחרת בתל אביב ובניו יורק, הודיעה היום ל-SEC ולבורסה בארץ כי "בעקבות האספה הכללית של בעלי המניות של החברה, ועדת התגמול ומועצת המנהלים שלה דנו בתוצאות ההצבעה על המענק למנכ"ל… והחליטו לאשר אותו עם שינויים ספציפיים, שנעשו לאור המשוב שהתקבל מבעלי המניות ומהחברות שמייעצות להם. הכול נעשה ברשות מועצת המנהלים, לפי חוק החברות הישראלי". יצוין כי החוק מאפשר לנייס לתת לעילם את המענק על אף התנגדות בעלי המניות, ובלבד שמועצת המנהלים אישרה אותו שוב – כמו שקרה כאן. עילם הודיע על פרישתו בחודש מאי, לאחר כעשור בתפקיד מנכ"ל נייס. הוא יכהן בתפקיד עד ל-31 בדצמבר שנה זו, כאשר לאחר מכן הוא יישאר בנייס למשך חודשיים נוספים ועד סוף יוני ישמש כיועץ לחברה. או אז, הוא יפרוש ממנה סופית וכאמור, חלק מהמניות החסומות שהוא עתיד לקבל – ישתחררו. יש לציין שבתקופתו של עילם צמחה נייס להיות אחת החברות הגדולות ביותר בהיי-טק הישראלי, כאשר ביום ההודעה על פרישתו היא הגיעה לשווי של 48.7 מיליארד שקלים. עם זאת, מאז אותה הפרישה שער המניה שלה צנח בכ-16% ושוויה הנוכחי עומד על קרוב ל-40 מיליארד שקלים. עילם הצטרף לנייס לאחר שהשתחרר משירות ביחידה 8200. הוא החל לעבוד כמהנדס תוכנה, ולאחר מכן כיהן בתפקידי שיווק ומכירות בכירים. בין היתר, הוא הקים וניהל את חטיבת האנליטיקה של החברה ושימש נשיא נייס אמריקה. עילם מונה למנכ"ל נייס ב-2014, ובתקופתו הפך אותה לחברת תוכנה שמספקת פלטפורמות ענן ופתרונות מבוססי אנליטיקה. במהלך כהונתו ביצעה נייס את הרכישה הגדולה בתולדותיה – זו של חברת הענן אן קונטקט, תמורת 940 מיליון דולר. עדיין לא נקבע מי יחליף את עילם בתפקיד.

תעשיית המחשוב נמצאת בתהליך שינוי מתמיד ומואץ. טכנולוגיות רבות אשר פרצו לחיינו בשנים האחרונות משנות שוב ושוב את תפיסת הפיתוח, ההטמעה והניהול של מוצרים טכנולוגיים. בין השינויים הללו בולטות במיוחד ההשפעות של מהפכת מחשוב הענן וההתקדמות המטאורית של טכנולוגיות ה-AI. המהפכות האלו קשורות זו בזו. מהפכת הענן שינתה את הצורה שבה מפותחים מוצרי תוכנה חדשים כמעט מכל בחינה: ארכיטקטורה, תשתיות פיתוח, מוצרי תשתית, כמו מנועי נתונים, ומוצרי קישוריות, ניהול אבטחת מידע ועוד. מהפכת ה-AI משנה לחלוטין את הגישה לפתרון בעיות טכנולוגיות מורכבות כמו ראייה ממוחשבת (הבנת תמונה ווידיאו), עיבוד שפה טבעית, ניתוח אותות ואנליטיקה. חברות שמפתחות מוצרים עתירי טכנולוגיה מעוניינות לרתום את השינויים האלו כדי לצמצם סיכונים, לקצר זמני פיתוח ולאפשר חדשנות תחרותית במוצרים שלהם. אולם כאשר המוצר הטכנולוגי רגיש לביצועים, דורש ממשק עם נכסים פיזיים כמו מצלמות, מוצרי רשת ואבטחה, בקרים של מכונה או מערכות מחשוב מקומיות קיימות, הארכיטקטורה כבר לא יכולה להיות מבוססת ענן בלבד. האתגר של ביצוע משימות מחשוביות משמעותיות קרוב לנכסים פיזיים הוביל את מגמת השילוב של מחשוב קצה (Edge Computing) משמעותי. מחשוב קצה הפך בשנים האחרונות לגישה טכנולוגית מקובלת, המבצעת עיבוד נתונים קרוב למקור שלהם בקצה הרשת, במקום לשלוח את כל המידע לענן או למרכז נתונים מרוחק. בעידן שבו נפח הנתונים גדל בקצב מסחרר ובינה מלאכותית דורשת ומאפשרת תגובות בזמן אמת, מחשוב קצה הופך להיות הפתרון האידיאלי. העיבוד המקומי מאפשר קשר מיידי עם נכסים פיזיים ותגובה מהירה יותר, מפחית את העומס על התשתיות, משפר את אבטחת המידע ומאפשר פעולה גם במצב לא מקוון. עם זאת, מחשוב קצה מציב אתגרים חדשים, כמו הצורך בניהול מורכב של מספר רב של מכשירים, אבטחת מידע מפני התקפות סייבר והתאמת פתרונות חומרה ותוכנה לסביבות מגוונות. אתגרים במחשוב קצה למרות האתגרים, מחשוב הקצה הופך לטכנולוגיה מרכזית בעידן הבינה המלאכותית ומחשוב הענן בשל יתרונותיו הרבים. אתגר מרכזי בניהול מחשוב קצה הוא ניהול הצי (Fleet Management) – ניהול התקני קצה מרובים, כלומר כיצד  ניתן  לנהל תצורה בהיבטי חומרה, קושחה ותוכנה על כל רבדיה על פני התקנה מבוזרת ומרובת התקנים של מחשבי קצה. הניהול הזה מורכב יותר ממה שנראה במבט ראשון. מצד אחד, אפשר היה להתייחס לכל המערכות כמו Network appliances. במוצרים כאלו, כמו מתגים, נתבים ודומיהם, התוכנה היא יחידה פשוטה ואחודה, העדכונים הם נדירים, מלאים ומחליפים את כל התוכנה כולה כולל מערכת הפעלה, רכיבי הניהול וכל תוכנה נדרשת נוספת. הדפוס המקובל כאן הוא שימוש בשני שטחי אחסון לגרסה א' ולגרסה ב'. אם גרסה א' פעילה, העדכון יחליף את מערכת התוכנה השמורה בשטח אחסון ב' ובהפעלה הבאה שטח אחסון ב' יהיה השטח הפעיל. ניהול כזה של מחשוב קצה מבוסס תוכנה מודרנית הוא כואב ויקר. יש מספר דפוסי שימוש סביב מוצרי תוכנה מודרנית ומוצרי AI שעבורם עדכונים אטומיים (כאלו שמחליפים את כל המערכת) הם בלתי סבירים. מיחשוב AI מבוסס מודלים, שמתעדכנים בקצב מהיר יותר מאשר כלל המערכת, ולא סביר להחליף את כולה רק כדי לשדרג מודל. בנוסף, מוצרי תוכנה מודרניים מבוססים על טכנולוגיות כמו קוברנטיס, מחשוב מבוסס קונטיינרים ומיקרו-שירותים. עבור מוצרים אלו לא מבצעים שדרוגים מלאים כלל, אלא מחליפים את קובץ הקונטיינר ומפעילים את המיקרו-שירות שהוא תומך בו מחדש. ארכיטקטורות מודרניות מעודדות שיפורים קטנים תכופים ולא שינויים גדולים נדירים, לכן אין זה הגיוני להחליף את כל המערכת בכל מיקרו-שדרוג. בנוסף, שדרוג מלא הוא ארוך ודורש להפעיל מחדש את כל המערכת, דבר העשוי להיות יקר מבחינה תפעולית וכולל סיכון גבוה יותר. הפתרון: תוכנות ניהול למחשוב קצה הפתרון מגיע מתחום תוכנות הניהול למחשוב קצה. מוצרים אלו משווקים כמוצר ייעודי או כחלק מפתרון IoT רחב. כדי להתמודד עם האתגרים האלו, מוצרים מודרניים לניהול יחידות רבות ומבוזרות של  מחשבי קצה כוללים יכולות לעדכוני רכיבים, כמו קונטיינרים ומודלים של AI ובקרה עליהם, זאת בנוסף לכל היכולות הקלאסיות של ניהול התקני קצה מבוזרים, כמו ניטור, הטמעה ראשונית ואיסוף לוגים. מכיוון שהתמיכה במיקרו-עדכונים דורשת תשתיות תומכות ברמת מערכת ההפעלה, מוצרים כאלו כבר אינם מוצרי ניהול בלבד, אלא פלטפורמות תוכנה מלאות לעולם ה-Edge. מוצרים כאלו זמינים מיצרני חומרה ל-Edge עם תמיכה במוצרים שלהם בלבד, הכוללים ניהול  מסודר גם של גרסאות קושחה מבית היצרן, או כמוצרים גנריים המטפלים ברמת מערכת ההפעלה ומעלה.   הכותב הוא CTO בהייפר גלובל.

כעשרים ראשי סגל של מושלים בארה"ב ביקרו בשבוע שעבר במשרדי חברת קרביין (Carbyne) בתל אביב. הם הגיעו לארץ במסגרת ביקור שיזמה התנועה למאבק באנטישמיות (CAM – ר"ת Combat Anticimism Movement). על פי נתוני הליגה נגד השמצה, התקריות האנטישמיות בארה"ב זינקו ב-360% בעקבות המתקפה על ישראל ב-7 באוקטובר. חוסר הביטחון והאיומים הניצבים בפני הקהילה היהודית בארה"ב וברחבי העולם הם חסרי תקדים. במהלך שהותה בישראל, ביקרה הקואליציה בחברות טכנולוגיה ישראליות נוספות, בכנסת, בעיר העתיקה ובעיר דוד בירושלים, וכן בישובי עוטף עזה.  את הביקור במשרדי קרביין אירחו נעם פרנקל, מנהל המו"פ של קרביין, ומיכל רז, סמנכ"לית בכירה לשותפויות גלובליות בקרביין. במהלך הביקור קיבלו נציגי הממשל האמריקני הדגמות בלעדיות של הטכנולוגיות מצילות החיים שפיתחה קרביין הישראלית. טכנולוגיות אלה, המיושמות במוקדי חירום והצלה (911) ברחבי ארה"ב, כולל בפלורידה, ג'ורג'יה, לואיזיאנה, אוהיו, אוקלהומה וטקסס, משפרות את התגובה לאירועי חירום בכך שהן מאפשרות שיגור מהיר ויעיל יותר של עזרה באמצעות טכנולוגיות הדור הבא. בממוצע, הטכנולוגיה של קרביין מגדילה את דיוק התגובה ב-300% ומקצרת ב-20% את זמני התגובה לשיחות נכנסות. קיצור זמן השיחה בדקה אחת בלבד מוערך כמציל חיים של 10,000 בני אדם בשנה. בנוסף, יכולות תרגום שיחה מבוססות AI של קרביין מפחיתים את זמני השיחה שאינם באנגלית בכחמש דקות. במהלך הביקור צוינו כמה מהרשויות שקרביין פועלת בהן והביאה לשיפור משמעותי בפעילות תקשורת החירום – כך למשל בטקסס ובניו אורלינס קרביין שינתה לחלוטין את פעילות תקשורת החירום, עם התקנת תשתית טכנולוגית מקיפה מבוססת בינה מלאכותית, הכוללת יכולות מיון שיחות חירום לפי דחיפות ותרגום דו-כיווני. בנוסף, הוצגו בפני חברי המשלחת שני אירועים בולטים בהם ניצלו חיים בארה"ב – באוהיו, נערה שנלקחה ברכב בניגוד לרצונה, חולצה באמצעות הכלי לאיתור מיקום בזמן אמת של קרביין. בפלורידה, קרביין והוועדה לשימור דגים וחיות בר בפלורידה תמכו במאמצי החיפוש וההצלה של מטוס שהתרסק. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה

באחרונה התקיים ברומא כנס TIBCO Summit השנתי, שקיבץ אליו את נציגי לקוחות החברה מרחבי אזור EMEA (ר"ת אירופה, המזרח התיכון ואפריקה). הנהלת החברה הציגה בו את אסטרטגיית המוצרים החדשה שלה. בין מאות משתתפי הכנס היו נציגי Integration Yael מקבוצת יעל, שמטמיעה את פתרונות טיבקו (TIBCO) בשוק הישראלי מזה שנים רבות, ומציעה את יכולות האינטגרציה המרשימות של פתרונות החברה. לצידם השתתפו נציגי לקוחות ישראלים של החברה, שאחראית לפיתוחו של הכלי שנחשב למוביל עולמי בתחום האינטגרציה לעסקים. עלי אחמד, מנכ"ל טיבקו, פתח את הכנס והציג בפני המשתתפים את עשייתה. טיבקו מציעה מענה שלם לארגונים גדולים – פתרונות אינטגרציה חדשניים בהיבטים של ביצועים, יכולות גידול, אמינות וניהול מרכזי, בסביבת ענן לפי בחירה. לצד זאת, הוא הציג גידול של כ-8% מדי שנה בעסקי החברה ותיאר את המיקוד שלה בתחומי האינטגרציה. הדגש העיקרי בדברים היה על השימוש בפתרון ככלי המאפשר לכל ארגון להשתמש בענן לפי רצונו – Bring Your Own Cloud. באירוע הוצגו קווי המוצרים החדשים של טיבקו, שמשלבת פתרונות High End בסביבות און-פרם וסביבות ענן. מאט אליס, סמנכ"ל מוצרים בטיבקו, הציג את עיקרי אסטרטגיית המוצרים של החברה, שמדגישה שילוב דאטה, יכולות ניהול, בקרה ופיתוח במקום אחד מרכזי, בסביבות שונות, כמו גם את היכולת לבחור בין ענן פרטי לציבורי ושילובו בסביבת און-פרם בארגון, ואת TIBCO Platform, שמספקת מענה מתקדם לצורכי RT, לצד גמישות מרבית ועוצמה. בתמונה: נציגי קבוצת יעל והלקוחות – אורלי כהן ממשרד האוצר, מקס צ'רנוגלז מאל על, ארז אבן פז ותמיר מולד ממכון ויצמן, ורדית מרום מפליינג קרגו ומוטי סדובסקי מקבוצת יעל.