האקר הצליח להשיג גישה למערכות ההודעות הפנימיות של OpenAI, וקצר פרטים על עיצוב הבינה המלאכותית של החברה. הניו יורק טיימס דיווח על כך בסוף השבוע. ההאקר הצליח להיכנס לפורום מקוון, שבו עובדי החברה התכתבו על הטכנולוגיות העדכניות ביותר של OpenAI, אך לא הצליח לחדור למערכות הליבה של החברה. בכירי OpenAI שיתפו את העובדים באירוע במשרדי החברה בסן פרנסיסקו באפריל 2023. מנהלי החברה בחרו שלא לפרסם את האירוע, כיוון שבפריצה לא נגנב מידע על לקוחות או שותפים. לפי העיתון, המנהלים "לא ראו בתקרית איום על הביטחון הלאומי, כי הם סברו שההאקר הוא אדם פרטי בלא קשרים לממשלה זרה". החברה גם לא דיווחה לגופי אכיפת החוק, וה-FBI בראשם, על המקרה. מומחי הגנת סייבר, כמו גם חלק מעובדי OpenAI, הביעו חשש כי האקרים ממדינות זרות, דוגמת סין או רוסיה, עלולים לגנוב פרטי טכנולוגיה מסווגים, שגם אם כיום הם משמשים בעיקר ככלי עבודה ומחקר – הם מסוגלים לסכן את הביטחון הלאומי של ארה"ב. זאת, ברקע מאבק הסחר הגלובלי בין ארה"ב לסין, והמתיחות בין רוסיה וארה"ב, שהסלימה עקב מלחמתה של רוסיה באוקראינה. מומחים אחרים העלו שאלות לגבי מידת הרצינות בה OpenAI מתייחסת לאבטחת המידע, כמו גם לגבי הסיכונים הטמונים בבינה מלאכותית. מהחברה נמסר בתגובה כי "… התייחסנו לאירוע, ושיתפנו אותו עם הדירקטוריון שלנו". AI companies are the new gold mines. OpenAI's breach, though limited (https://t.co/aQ3Tm9laPP), highlights the need for stronger security protocols to safeguard the mines. Vast user interactions and sensitive customer info, what else? Let's not wait for a bigger wake-up call. pic.twitter.com/QNB8lQbgOr — Andriy R (@AlterPKC) July 6, 2024 החשש: הסינים "התחפרו" במערך ה-IT של תשתית קריטית בארה"ב כריסטופר ריי, ראש ה-FBI. צילום: ויקיפידיה/FBI באפריל השנה הזהיר כריסטופר ריי, ראש ה-FBI, כי האקרים הקשורים לממשלת סין "התחפרו" במערך ה-IT של תשתית קריטית בארצות הברית, והם מחכים "לרגע המתאים בדיוק כדי להנחית מכה הרסנית". לפי ריי, "מסע פריצה מתמשך בסייבר של סין, אשר ידוע בשם וולט טייפון, הצליח להשיג גישה למספר רב של חברות אמריקניות בתחומי התקשורת, האנרגיה והמים ובמגזרים קריטיים אחרים. הם פעלו באופן ממוקד נגד 23 ארגונים בתחום… סין מפתחת את היכולת להמיט הרס פיזי על התשתית הקריטית שלנו, בזמן שאותו היא תבחר. התוכנית שלה היא להנחית מכות בעלות היקף פגיעה קטן יחסית תחילה – נגד תשתיות אזרחיות. זאת, כדי לנסות לעורר תבהלה". פקידים בכירים בממשל האמריקני אמרו בפברואר השנה כי "האקרים סינים חדרו לרשתות IT כדי לאפשר תנועה לרוחב, ומשם להגיע לנכסי OT ואז לשבש את פעילותם במקרה של סכסוך בין-מעצמתי. ההאקרים חדרו לרשתות של ארגוני תשתיות קריטיות בארצות הברית ושהו שם בהסתר חודשים רבים, ובחלק מהמקרים זמן ארוך יותר, של עד חמש שנים. זאת, כחלק ממבצע סייבר התקפי שהם נערכו אליו".

רשות העתיקות השלימה בימים אלו את השלב הראשון בהקמת מאגר מידע לאומי לארכיאולוגיה, בפרויקט שכולל תהליכי מודרניזציה של מערכות המחשוב, לרבות יכולות ענן, ביג דאטה ו-AI. הפרויקט מבוצע בעזרת קבוצת יעל, שזכתה במכרז, ומנוהל על ידי סמנכ"ל הטכנולוגיות של הרשות, אלבי מלכה. בראיון לאנשים ומחשבים סיפר מלכה על הרקע לפרויקט, שעלותו נאמדת במיליוני שקלים. לדבריו, לכשיושלם הפרויקט הוא יכלול את אחד ממאגרי המידע הארכיאולוגים הגדולים בארץ ואולי גם בעולם.  מהי רשות העתיקות ומה תפקידה? רשות העתיקות היא תאגיד סטטוטורי מתוקף חוק העתיקות, והמוסד המקצועי המוביל בארכיאולוגיה של ארץ ישראל. הרשות אחראית על עתיקות הארץ ועל אתרי העתיקות; על חשיפתן, שמירתן, שימורן, חקירתן, הצגתן לקהל, וכן על ניהול אוצרות המדינה בישראל. לפי החוק, כל ממצא ארכיאולוגי שנחקר ומתגלה בשטח מדינת ישראל חייב להיות מדווח ומתועד ברשות, ולהישמר במאגריה. יש לזה כמובן השלכות רבות, בין היתר – כשמדובר במחקר אקדמי ותיעוד המורשת, דבר המשמעותי למיצוב מדינת ישראל בכל הנוגע לשת"פ וקשרים הענפים עם אוניברסיטאות בעולם, בנושא המחקר האקדמי. מה היקפי הפעילות של הרשות? אנחנו מנהלים כ-300 חפירות בשנה בממוצע, שתוצאותיהן מפורסמות בארבע סדרות של כתבי-עת מדעיים. אוצרות המדינה שבאחריות הרשות כוללים יותר ממיליון פריטים קדומים, ובהם: מגילות, מטבעות, קטעי מגילות גנוזות, כלי חרס, כלי אבן, כלי זכוכית, תכשיטים, חפצי עץ ומתכת, וכן פריטים ארכיטקטוניים, מתקנים חקלאיים ועוד. מה הם יעדי הפרויקט? להקים את המאגר הלאומי לארכיאולוגיה של ארץ ישראל, ובכך למצב את הרשות והמדינה בתוך חמש שנים כגורם המשמעותי ביותר בכל הנוגע למידע על עתיקות, מורשת ותרבות הארץ. מתי עלה הרעיון ומה הן אבני הדרך שלו? אבן הדרך הראשונה היא לאחד את כל מאגרי המידע העצומים שישנם ברשות מאז הקמתה. הרעיון עלה במסגרת תוכנית אסטרטגית שיזמתי זמן קצר לאחר שהגעתי לכאן, בסוף שנת 2022, לאחר שבחרתי לעבור לכאן מהמשרד לשוויון חברתי. גיליתי לתדהמתי, שהמידע יושב על מערכת הליבה סאן סולאריס, ללא שום אמצעי גיבוי בסיסיים, וגם מפוזר בעשרות מערכות שונות ללא אינטגרציה. מהר מאוד הבנתי שאני נכנס פה לאירוע. ומה עשית? הלכתי למנכ"ל והבהרתי לו את חומרת המצב ואת הסיכונים העצומים, וקיבלתי גיבוי מלא. דבר ראשון, הגדרתי תוכנית עם חזון ומטרות לטווח הקרוב והרחוק. בין היתר, הוגדרה התשתית עליו יתבסס הפרויקט, שכלל כמה תהליכים מרכזיים: ראשית איגום מידע המבוזר במערכות שונות, קבצים ומסמכים קשיחים, ויצירת שפת מידע אחידה. השלב הנוסף, הקמת תשתית שתאפשר את הנגשת המידע לציבור, למוסדות מחקר, לאנשי מקצוע וליזמים, באמצעות ענן נימבוס. כמו כן, בתוכנית יש אתגר של הפעלת יכולות AI לטובת קיצור וייעול תהליכי עבודה, או במילים אחרות קיצור משך הזמן מהחפירה לפרסום. בנוסף, קבענו משימות נוספות כמו חיסול כל מערכות ה-Shadow IT ומעבר לניהול רוחבי אחד, לשדרוג מערכות הליבה ופיתוח מערכות חדשות. אתגרים לא פשוטים. איזה משאבי כוח אדם עמדו לרשותך? קיבלתי החלטה אסטרטגית להתבסס על מיקור חוץ, לטובת קיצור לוח זמנים ותוצרים, והיכן שיש פלטפורמות קיימות שאפשר להתבסס עליהן, לעשות זאת, במקום להמציא את הגלגל מחדש. על איזה פלטפורמות אתם בונים את זה? לצורך הקמת המאגר החלטנו להתבסס על הענן הממשלתי, נימבוס. יש לנו כבר אזור בענן של גוגל, אליו יוזרמו כל המידעים מכלל מערכות הרשות וממקורות חיצוניים. אין לי ספק שללא הנימבוס לא היה לנו סיכוי לבצע את הפרויקט בלוח הזמנים שקבענו לעצמנו. רק כדי לסבר את האוזן, עד היום כבר עברו מעל תשע מאות טרה ל-GCP (ר"ת Google Cloud Platform), וגם התחלנו בפיילוט של AI, כדי לראות את התוצרים שלו והיתכנות. מוקם מאגר שלה. ארכיאולוגיה בישראל. בתמונה: שרידים ארכיאולוגיים של בית כנסת עתיק ביער ביריה שבגליל. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock איפה עומד הפרויקט כרגע? המאגר הושק פנים-ארגונית ויש בו יכולות חיפוש שלא היו בעבר. זה היה שלב מאוד מאתגר. בשלב הראשון עשינו POC עם שישה קבצי חפירה ובדקנו את כל התהליכים. לשמחתי, הבדיקה עברה בהצלחה. עד כמה הלקוחות של הפרויקט שותפים לתכנון? לאורך כל הדרך כשעשינו את הפיילוט נעזרנו בהם לצורך הבנת הערך העסקי/מחקרי עבורם. הם עפו על זה. לא האמינו עד כמה זה יכול להיות יעיל עבורם. לאחר שלב הניסוי, בינואר 2024 העלינו את שלב א' של המאגר, שכולל כמה עשרות מאגרים, ובהמשך הרעיון הוא לצרף אליו מאגרים נוספים ולהקים מאגר נתונים אחד גדול. מי משתמש בזה היום? בשלב ראשון זה מונגש לעובדים שלנו ולקהל החוקרים. בלחיצת כפתור ניתן לקבל בתוך דקות מידע רוחבי על ארכיאולוגיה הרלוונטי לעבודת החוקרים. יש פה מרכיב מאוד מרכזי של GIS – (ר"ת Information System Geographic – מערכת מידע גיאוגרפית). המרכיב הזה מייצר הרבה מידע ויזואלי, תמונות בזמן אמת, מכל מיני מקורות. האינטגרציה של ה-GIS לכל המידע במאגרים זה דבר שלא היה קיים עד היום. מתי יונגש המאגר לציבור? אני מעריך שעד סוף השנה, או תחילת רבעון הראשון של שנה הבאה, נוכל להנגיש מוצר ראשון לציבור. אין ספק שזה יהיה כלי מחקרי בעל חשיבות רבה. ראשית, כי הוא נותן תמונת מצב אמיתית של מיפוי כל השטחים שמיועדים לחפירות, עם חיבור לכל מקורות המידע. החוקר, או כל מי שרוצה לחפור, יכול לדעת בקלות מה מצב השטח, האם מותר לחפור שם ומה צריך לעשות. שנית, זה גם מקצר את תהליכי האישורים שלנו, שכן לפי החוק כל מי שצריך לחפור בכל מקום בשטחי ארץ ישראל, חייב לקבל אישור מאיתנו. מי הם השותפים שלכם לפרויקט? את כל הפרויקט עצמו מלווה קבוצת יעל, שזכתה אצלנו במכרז, לצד חברות נוספות. הן סייעו לנו לאפיין את כל המערכות שמראש מתוכננות לענן (Cloud ready), כולל הסביבה החיצונית. החברות יטפלו בתצורת הדאטה, שזה רובד בפני עצמו. גם צוות גוגל מעורב כיום מאוד בפרויקט בשל מורכבותו, וגם צוותי מערך הדיגיטל שמסייעים המון. כמה עובדים יש לך? נכון לעת הזו לי יש 30 עובדים, בנוסף לאנשי מיקור חוץ. לדעתי הפרויקט הזה מהווה תעודת הצטיינות למינהל, משום שעם כוח אדם קטן משמעותית ממה שנדרש לפרויקט בסדר גודל כזה, הוא מצליח להתמודד עם משימה כל כך גדולה וחשובה.

חברת C2A Security הישראלית – המתמחה בהגנת סייבר למוצרים, בעיקר בתעשיית הרכב והמוביליטי – הודיעה באחרונה על מינויו של גיל-עד באנדל לתפקיד סמנכ"ל אבטחת סייבר. במסגרת תפקידו יוביל באנדל, בעל 30 שנות ניסיון בתחום, את הפעילות המסחרית ואת השותפויות של החברה. טרם הצטרפותו ל-C2A Security, שימש גיל-עד כסמנכ"ל אבטחת סייבר ב-SystemWeaver, כמנהל בכיר לפיתוח עסקי ושיווק מוצר ב-Cymotive, כסמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק ב-Arilou, וכן כסמנכ"ל מוצר, סמנכ"ל מחקר ופיתוח ו-CTO (מנהל טכנולוגיה ראשי) בחברות אבטחת סייבר מובילות. רועי פרידמן, מנכ"ל C2A Security: "אנו שמחים על הצטרפותו של גיל-עד לחברה, ועל כך שיסייע לנו להמשיך להוביל את השוק עם פלטפורמת אבטחת המוצרים מבוססת ניהול הסיכונים שלנו, בתעשיית הרכב, המוביליטי, ובתעשיות נוספות. הניסיון העשיר של גיל-עד באבטחת סייבר לרכב ולרשתות מחשוב, וכן בעבודה בשווקים גלובליים, יסייע לנו רבות בהרחבת הפלטפורמה שלנו באמצעות מוצרים חדשניים ושותפויות אסטרטגיות". "זו תקופה מרתקת בתחום אבטחת הסייבר של מוצרים ורכבים, על רקע רגולציות סייבר שנכנסות לתוקף כמו תקן UN R155 של האיחוד האירופי ותקנות אחרות, שעתידות להמשיך ולעצב את פני התעשייה. אני שמח להצטרף ל-C2A Security בשלב קריטי זה, ולעבוד לצד הצוות המוכשר בחברה ביצירת התקדמות טכנולוגית וטיפוח שותפויות אסטרטגיות", אמר באנדל.

כלל ידוע בעולם ההיי-טק הוא שהחדשנות מתחילה מהנכונות להעז ומההבנה שהכישלון הוא חלק מההצלחה. אותו כישלון הוא מנת חלקם של העובדים ובעיקר של המנהלים. ביורו 2024, אנחנו רואים שככל שהם מגיעים לשלבים המכריעים, המאמנים מפחדים להיכשל, ויותר משהם מעזים לכבוש, הם קודם כל דואגים לא לספוג. התוצאה של התפיסה הזאת מובילה למשחקים משעממים ולפחות גולים מאשר בשלב המוקדמות. לכן, לא מפתיע ששלושה מארבעת המשחקים ברבע גמר הטורניר הלכו להארכה ושניים אף לפנדלים, לאחר שגם בהארכה לא הושגה הכרעה. משחק נוסף, אגב, כמעט הגיע לפנדלים, אבל אלה נמנעו עם שער ברגע האחרון של ההארכה. המשחק היחיד שהוכרע ב-"זמן החוקי", של 90 הדקות, היה גם זה הפתוח והמעניין ביותר מביניהם. משחק הגמר – ברבע הגמר המשחק הראשון של רבע הגמר היה יכול בקלות להיות משחק הגמר. הנבחרת הביתית, גרמניה-סאפ, אירחה את ספרד-גוגל. בעולם התוכנה יש שיתוף פעולה חזק בין סאפ לגוגל. בשנה שעברה הן הכריזו על שיתוף פעולה ביניהן במסגרת Rise with SAP, כולל הפעלת פתרון ה-ERP של החברה הגרמנית על הענן של גוגל. בעולם הכדורגל, יש סוג של שיתוף פעולה בכך שהרבה שחקנים ספרדים משחקים בבונדסליגה – הליגה הגרמנית, ולהפך. המשחק הבטיח רבות – וגם קיים. לשתי הנבחרות יש הגנות חזקות (עד למשחק הזה, ספרד-גוגל ספגה רק שער אחד, וגם הוא היה עצמי), ולשתיהן יש התקפות חזקות ומהירות, שכבשו שערים רבים. הכוכב הגדול של המשחק, ולא לטובה, היה השופט, שלא שלט בו, הוציא המון צהובים ולא שרק לפנדל ברור לגרמניה-סאפ. אגב, היה אפשר לצפות שהמשחק הביתי יביא גם לשיפוט ביתי, אבל זה לא קרה, כנראה משום שהשופט האנגלי עוד זוכר לגרמנים את מלחמת העולם השנייה והבליץ על ערי אנגליה. המחצית הראשונה הייתה יחסית שקולה, עם יתרון קל לספרד-גוגל, שחיפשה את השער יותר מגרמניה-סאפ. מהצד השני, נראה היה שגרמניה-סאפ מחפשת בחצי הראשון יותר את הרגליים של שחקני ספרד-גוגל. את המחצית השנייה פתחו הגוגלרים מחצי האי האיברי בצורה חזקה, וכבשו את שער היתרון. לאחר הכיבוש, ובעקבות כמה חילופים, התהפכו היוצרות, וגרמניה-סאפ הוציאה את כל האפליקציות המובילות שלה כדי לכבוש את שער השוויון שתי דקות לפני תום 90 הדקות. בהארכה, כשנראה היה שהסאפים מארץ הריין יעשו מהפך, ואחד מוצדק, השופט מנע זאת ממנה, וספרד-גוגל, שלא העזה יותר מדי במשך רוב המשחק, יצאה להתקפה כמעט אחרונה, וכבשה את גול הניצחון שתי דקות לפני סיומה. לסיכום: בהיפוך מהאמירה של גארי ליניקר, שלפיה כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף גרמניה מנצחת, הפעם ניתן לומר שכדורגל משחקים 120 דקות ובסוף גרמניה מפסידה. הגיע הזמן שכריסטיאנו רונאלדו ילמד מלארי אליסון יש שלוש נקודות דמיון בין המשחק בין גרמניה-סאפ לספרד-גוגל לבין המשחק השני של רבע הגמר – בין צרפת-אמזון לפורטוגל-אורקל: גם משחק זה יכול היה להיות משחק גמר, גם כאן מדובר היה בהתמודדות בין שחקנית ענן מובילה לשחקנית מובילה בתחום האפליקציות הארגוניות, וגם כאן בסוף הייתה ידה של יצרנית הענן על העליונה. אין הרבה מה לספר על המשחק מעבר לכך שכריסטיאנו רונאלדו-לארי אליסון שוב לא הצליח להבקיע. זה כנראה פשוט לא הולך לו. אחזור ואכתוב כאן את מה שכתבתי באחד הטורים הקודמים: רונאלדו היה צריך לתת יותר לשחקנים אחרים את האפשרות לנסות ולהבקיע, כמו שאליסון נותן לצפרא כץ להוביל את החברה לשיאים חדשים, ולא כופה את עצמו. כריסטיאנו רונאלדו, כוכב נבחרת פורטוגל-אורקל. צילום: ShutterStock בשמינית הגמר ניצלה פורטוגל-אורקל בבעיטות ה-11, בזכות השוער שלה, אבל הפעם ניצבה מולה מכונה משומנת, שכבשה את כל השערים בשלב הפנדלים. אנחנו עדיין מחכים שצרפת-אמזון תבקיע שער מהשדה בעזרת שחקן שלה, אבל נראה שכרגע היא נהנית מהשערים העצמיים, כמו שאמזון נהנית מפתרונות של יצרנים מצד שלישי במרקטפלייס שלה. פפה מפורטוגל בכה בסיום המשחק וכנראה שיפרוש, וגם רונאלדו כנראה נמצא בסוף דרכו כשחקן בנבחרת. מאמן אנגליה-רד-האט הקשיב לקהילת הקוד הפתוח המשחק השלישי הפגיש את אנגליה-רד-האט הגאה, שהגם שהיא הגיעה לרבע הגמר – אכזבה עד כה, עם שווייץ-BMC המפתיעה, ששיחקה בטורניר הזה כדורגל שיטתי והשיגה תוצאות מפתיעות – כראוי ל-BMC, שיש לה את כלי ניהול התשתיות הטובים בעולם. סוף סוף הוא הקשיב לקהילת הקוד הפתוח. מאמן נבחרת אנגליה-רד-האט, גארת' סאות'גייט. צילום: BigStock אנגליה-רד-האט שוב עלתה בהרכב לא נכון ושיחקה בצורה שבלונית. חבל מאוד שהמאמן הגרוע שלה, גארת' סאות'גייט, לא מקשיב לאוהדים של הנבחרת האנגלית – או, אם תרצו, לקהילת הקוד הפתוח, שאומרים לו שהוא צריך להעז ולשים בהרכב את השחקנים הטובים ביותר, ולא את אלה שכל הזמן מאכזבים. מהצד השני, המאמן השווייצרי הפעיל את התוכנות שמציעה BMC כדי להגן על השער ולצאת בהתקפות מסודרות, מהירות ומתוזמנות – כמו שקונטרול M יודעת לארגן את ה-JOBים בדרך למימוש תהליכי מחשוב חלקים 24/7. בדקה ה-75 באה שווייץ-BMC על שכרה וכבשה את שער היתרון, והיה נראה שהיא תעלה לשלב הבא. אלא שאז הבין המאמן האנגלי שהוא צריך לשמוע לקהילת מפתחי הקוד הפתוח, עשה את החילופים הנדרשים ויצר הרכב תוקף. התוצאה הייתה מהירה ובתוך חמש דקות אנגליה-רד-האט השוותה. משם המשחק הלך לעוד הארכה ולבעיטות 11, שבהן נבחרת שלושת האריות הפתיעה בקור הרוח ובאפקטיביות בכיבוש, ואילו הנבחרת מארץ האלפים, שהחטיאה את הבעיטה הראשונה, למדה שמה שחשוב זה לא כלי הניהול של BMC, אלא חוכמת ההמונים של קהילת הקוד הפתוח. למרות שלושת טריליוני הדולרים בכיס – אנבידיה הפסידה במשחק האחרון ברבע הגמר נפגשו הנבחרת האהובה עלינו, הישראלים, הולנד-מאנדיי, וזו השנואה עלינו, טורקיה-אנבידיה. למרבה הצער, היינו צריכים לראות ביציע את ארדואן, שבא לעודד את הנבחרת שלו. טורקיה-אנבידיה, ששולטת בעולם התשתיות והחומרה ל-AI, וגם ביציעים, היא אחת הנבחרות המפתיעות ביורו הנוכחי, כמו שאנבידיה עלתה בשנה האחרונה עלייה מטאורית, שנדמה שאיש לא ציפה לה. מייסדי מאנדיי והמנכ"לים המשותפים של החברה, ערן זינמן (מימין) ורועי מן. צילום: נתנאל טוביאס המשחק הבטיח רבות, כי שתי הנבחרות-חברות רוצות לשלוט, ולא מפחדות להעז ולתקוף. התוצאה של זה הייתה משחק מעניין ורב תהפוכות ושערים. קודם כל, סוף סוף נכבש שער במחצית הראשונה ברבע גמר ביורו הזה: טורקיה-אנבידיה הצליחה להבקיע עם הראש, לאחר טעות חמורה של שוער הולנד-מאנדיי. בדקות שלאחר מכן, הנבחרת ההולנדית-מאנדיית נראתה המומה, כולל המאמן שלה, קומאן-רועי מן (מה שהזכיר לי את המראה של ביידן בעימות מול טראמפ), מן ושותפו, ערן זינמן, יודעים מה הם עושים: מן המשיך עם אותו הרכב עד לכיבוש שער השוויון, תוך מימוש עוד ועוד התקפות שהזכירו את האוטומציות שמציעה מאנדיי במסגרת המוצר שלה. בנוסף, היה סנכרון מושלם בהרמה של ממפיס דמפיס לראשו של סטפן דה וריי, כמו יכולות הסנכרון שיש בין מאנדיי לתוכנות היומן הפופולריות. לאחר השוויון, ביצע קומאן-מן את השינוי הנדרש בנבחרת, ובתוך חמש דקות מהשער הראשון חל המהפך. אנבידיה-טורקיה לא ויתרה, לוותר והתחילה לתקוף בחמת זעם עם כל מנועי ה-AI ושאר הטכנולוגיות שלה, אלא שהבעיטות היו אל ליד השער, והכדורים לא נכנסו פנימה. כך יצא שלמרבה השמחה של הישראלים ולמרבה צערו של ארדואן (מה שהגדיל את השמחה שלנו), טורקיה-אנבידיה סיימה את דרכה בטורניר.

למרות החרם האמריקני, מתברר שההכנסות של אנבידיה בשוק הסיני הולכות להיות גבוהות מאוד גם בשנה הכספית הנוכחית שלה. החברה אמנם לא יכולה למכור את מעבדי הבינה המלאכותית הכי חזקים שלה, כמו ה-A100 וה-H100, במדינה, אבל היא כן יכולה למכור את מעבדי ה-H20 מופחתי הביצועים. לפי דיווח של הפייננשל טיימס, היא עתידה למכור השנה במדינת הענק הרבה מאוד מהם: יותר ממיליון יחידות, שיכניסו לקופת החברה סכום ענק של יותר מ-12 מיליארד דולר. בסין "שואבים" כמעט כל שבב בינה מלאכותית שמישהו מהם יכול לשים עליו יד, ויש הברחות לא מעטות של מוצרי העילית – כולל של אלה שהממשל האמריקני אוסר למכור באופן ישיר לחברות במדינה היריבה. מצב המכירות של אנבידיה שם טוב מאוד, ועל אף שהחברה המקומית וואווי מציעה את ה-Ascend 910B, שאמור להיות מעבד שווה כוחות ושווה מחיר – אנבידיה מוכרת שני מעבדי H20 על כל מעבד אחד של וואווי שנמכר. אין ספק שאנבידיה הייתה יכולה להכניס הרבה יותר כסף אם היא הייתה יכולה למכור את מעבדי ה-H100 לסין במקום ה-H20. מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, צוטט באחרונה כאומר ש-"המצב בסין עכשיו הרבה יותר תחרותי, בגלל המגבלות על הטכנולוגיה שלנו. עם זאת, אנחנו ממשיכים לעשות כמיטב יכולתנו כדי לשרת את הלקוחות בשווקים שם". ההערכה היא שאם צפי המכירות של ה-H20 יתממש, המכירות לסין עשויות להוות קצת פחות מ-10% מכלל ההכנסות של אנבידיה בשנה הכספית הקרובה – בשוק שרק ממשיך לצמוח עבורה.

חברת UST אירחה בשבוע שעבר את יום המשקיעים השנתי של MassChallenge, אקסלרטור ה-non equity הגדול והמגוון בישראל. באירוע השתתפו נציגים של חברות סטארט-אפ בפורטפוליו של האקסלרטור, ממגוון סקטורים ותחומים: PlusMusic – שירות סטרימינג אינטראקטיבי למוזיקה מבוסס AI,replantin  – המפתחת מכונת מכירה אוטונומית לתוצרת חקלאית, Shela – המפתחת כלי לזיהוי מוקדם של סיבוכי הריון באמצעות AI וביומרקרים,  Sunshine Robotics – אשר פיתחה רובוט לניקוי פאנלים סולאריים, ועוד. כמו כן, נכחו משקיעים מהקרנות eHealth Ventures, Pitango, LifeSci Partners, aMoon, Ground Up, AgTech investment consultant (Galit Sharabani), lool ventures, Firstime Ventures ו-GM Ventures.   בתחילת האירוע נשאו דברי פתיחה מנואל סושולץ מ-Sweetwood Capital, שהציג את נוף ההשקעות לשנת 2024 בישראל ובעולם, מוטי זיגל, מנכ"ל MassChallenge ישראל ויובל וולמן, מנהל הפעילות של UST  בישראל ונשיא CyberProof. לאחר מכן הסטארט-אפים התחלקו לשולחנות עגולים עם משקיעים סקטוריאליים על מנת לקבל משוב על אסטרטגיית גיוס הכספים שלהם ולהכינם להצלחה וצמיחה לאחר סיום התוכנית של MassChallenge. הרצאת הנעילה בנושא גיוסי הון בעתות משבר ניתנה על ידי ערן בילסקי מקרן Entrée Capital. מוטי זיגל, מנכ"ל MassChallenge: "בעקבות האירועים הטראגיים של ה-7 באוקטובר והעימות המתמשך, אנו עוברים תקופה מאתגרת במיוחד. היום, יש לכם, כיזמים, הזדמנות ייחודית לשמוע ישירות ממשקיעים כיצד הם תופסים את הסטארט-אפים שלכם. במקום פיץ' רגיל שעלול להסתיים ב'לא' גנרי או ב'תחזרו כשתהיה לכם יותר אחיזה בשוק', אתם יכולים לשאול את השאלות הדחופות ולמצוא פתרונות לאתגרים הגדולים ביותר העומדים בפניכם בגיוס הכספים. אני מקווה שתצאו מכאן מצוידים בכלים להתגבר על המכשולים שאתם ניצבים בפניהם כשמדובר בהשגת השקעה. בזמנים הקשים שבהם אנו נמצאים, ההבנה כיצד לגייס כספים בהצלחה חשובה יותר מאי פעם".

המתקפה הגלובלית נגד מכשירי ה-iPhone במטרה לגרום למשתמשים לאבד שליטה על הטלפונים שלהם באמצעות חשיפת ה-Apple ID שלהם נמצאת בעיצומה, ולמעשה מגיעה לשיא חדש. לפי כמה דיווחים כל מכשירי ה-iPhone בעולם נמצאים תחת מתקפה, ובמספרים זה אומר 1.46 מיליארד מכשירים, לא פחות. מדובר במתקפת סייבר מסוג סמישינג – מתקפת דיוג, שבה מתחזים לגורם ידוע ואמין במטרה לגרום לאנשים "להיפרד" מהמידע הפרטי שלהם. במקרה הזה ההתקפה מתבצעת בעיקר באמצעות הודעות טקסט, אבל גם על ידי שימוש בדואר אלקטרוני, כשההתחזות היא לאפל עצמה. הקישורים בהודעות הללו מובילים את המשתמשים התמימים לאתרי אינטרנט שבהם הם מתבקשים לספק את ה-Apple ID שלהם. מדובר באתרים שמתחזים היטב גם באמצעות שילוב, לכאורה, של אמצעי הגנה שונים, כולל CAPTCHA. ניסיונות השכנוע מבוססים על הודעות שמציגות מצב דחוף שחייב פתרון מיידי. באפל מציעים להשתמש, כמובן, בהגנה המוכרת של זיהוי דו שלבי. ברגע שמשתמשים ב-Apple ID נשלחת הודעת טקסט למשתמש עם קוד בן שש ספרות, שאותו הוא צריך להקליד באתר כדי לקבל גישה. זה אומר שאם פושעי סייבר ישימו ידיים על Apple ID, הם לא יוכלו לשנות את הסיסמה ולהשאיר את המשתמש מחוץ למכשיר שלו, כי בקשת האישור לשינוי הסיסמה תגיע למשתמש עם קוד מספרי שהוא צריך, כאמור, להקליד. בלי זה לא תהיה בעיה לשנות את הסיסמה ובעצם לגנוב למשתמש את החשבון. והכי פשוט, אם אתם מקבלים הודעת טקסט מאפל, אל תלחצו על הקישורים. בדקו קודם כל מול אתר התמיכה של החברה, או פנו לנציג.

עדי קפלן, מנמ"ר, סמנכ"ל וראש חטיבת הטכנולוגיות בבנק דיסקונט, ישתתף בפאנל מנמ"רים בכירים מהמגזר הפיננסי, שייערך במסגרת כנס Future of AI & FinTech Junction 2024 Annual Summit של Lynx מבית אנשים ומחשבים. הכנס יתקיים ביום ב', ה-15 ביולי, באקספו תל אביב. קפלן בן ה-51 גדל בפתח תקווה, וכיום הוא מתגורר במושב קדרון, נשוי לשרי ואב לשישה ילדים – ליאור, אייל, שני, ליה, נדב ואורי. לאחר שירותו בצה"ל, בכמה תפקידי קצונה בחיל הקשר, הוא השלים תואר ראשון במדעי המחשב ותואר שני במנהל עסקים. את דרכו המקצועית הוא החל כמתכנת בהינקס מקבוצת סיסקו, ולאחר כשנתיים עבר לעסוק, במשך כמה שנים, בפיתוח, אפיון וניתוח מערכות בבנק הפועלים ובבנק דיסקונט. בין 2006 ל-2018 קפלן מילא כמה תפקידים בחטיבת הטכנולוגיה והמחשוב של בנק הפועלים – תחילה בתחומי המסחר בשוק ההון, חדר העסקאות וניירות הערך, לאחר מכן כמנהל אבטחת המידע, ואחרי כמה תפקידי ניהול נוספים בעולמות הפיתוח הוא מונה למנהל אגף הפיתוח. במקביל, באותן השנים שימש קפלן כחבר מטעם בנק הפועלים בדירקטוריון שב"א ומס"ב, והחל מ-2016 – כיו"ר הדירקטוריון. ב-2018 הוא מונה למשנה למנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים ומנכ"ל כללביט מערכות – חטיבת ה-IT של כלל אחזקות. החל מ-2021 הוא משמש כמנמ"ר, סמנכ"ל וראש חטיבת טכנולוגיות בבנק דיסקונט. מהם אתגרי התפקיד שלך? "החטיבה ובנק דיסקונט כולו מתמודדים עם סביבה דינמית ומשתנה. ענף השירותים הפיננסיים נתון לשינויים מתמשכים, המונעים על ידי התפתחויות טכנולוגיות, רגולציות חדשות וציפיות משתנות של לקוחות. התחרות בין המוסדות הפיננסיים מתפתחת בקצב גבוה, ואנחנו חווים אתגרים ממשיים בגיוס ובשימור כוח אדם טכנולוגי איכותי. בנוסף, בשנים האחרונות איומי הסייבר הולכים וגוברים – מה שמהווה סיכון משמעותי, שמצריך אבטחה חזקה ויכולת גבוהה של ניטור. הדרישה להתמודד עם אירועים משתנים אלה בתוך נסיבות מורכבות ואי ודאות גדולה מהווה אתגר עבורי, כמנהל החטיבה. כמו כן, ישנם אתגרים שקשורים לרצון ולצורך לקדם את האסטרטגיה של הבנק ולייצר דליוורי עסקי משמעותי, תוך יצירת שותפויות עסקיות חדשניות, למול החובה שלי, כמנהל החטיבה, ליישום הרגולציות הרבות החלות על הבנק, לטיפול ב-'חובות טכנולוגיים' במערכות שלו, ולתחזק ולשמר על הקיים, תוך זמינות מלאה ללקוחותינו". מהי מדיניות הארגון שלך בכל הנוגע למהפכת ה-AI? "בנק דיסקונט שם דגש חזק על אימוץ טכנולוגיות AI, כחלק ממהפכת הדיגיטל שהוא עובר בשנים האחרונות. לתפיסתי, השימוש בכלי AI הוא לא מטרה שעומדת בפני עצמה, אלא אמצעי שיש להשתמש בו על פי עקרונות סדורים, לתמיכה באסטרטגיה העסקית של הבנק. על מנת ליהנות מיתרונות הבינה המלאכותית, הבנק נדרש לבצע שינויים והתאמות במודל ההפעלה שלו בתחומים רבים, ולבחור את היוז קייסס המתאימים ביותר לנושא ולבחינתו. השנה, בנק דיסקונט עוסק רבות בלמידה מעמיקה של הכלים הקיימים בשוק ויכולותיהם, בבניית התשתית הטכנולוגית ובגיבוש עקרונות סדורים לטובת השתלבות אפקטיבית במהפכת ה-AI. כל זאת נעשה תוך בחינת מכלול הסיכונים – בין היתר, הטכנולוגיים, הרגולטוריים והמשפטיים". פאנל המגזר הפיננסי הוא אחד משורה של פאנלים והרצאות שיתקיימו בכנס Future of AI & FinTech Junction 2024 Annual Summit, ויעסקו בהתפתחויות החמות ובטכנולוגיות החדשות בעולמות הפינטק וה-AI.