הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
16/07/24 11:41
11.11% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ארגונים מכירים היטב את אתגר הטיפול בכמויות עצומות של חשבוניות ספקים, הזמנות, תעודות משלוח ומסמכים פיננסיים אחרים, שנשלחים אליהם כקובצי PDF מקוריים או סרוקים.
המעבר לחשבוניות בקובצי PDF צמצם באופן ניכר את השימוש בדפי נייר ואיפשר לארכב ולתייק דיגיטלית את החשבוניות באופן קל ופשוט. אבל, מהצד השני של המטבע, עדיין יש לבצע תהליך קליטה לחשבוניות במערכות הארגון, כגון מודול כספים של מערכות ERP או מערכות רכש אחרות, ותהליך קליטת החשבוניות כרוך בחילוץ שדות הטקסט הרלוונטיים מכל חשבונית (שם ספק, ח.פ, מספר הזמנה, מספר חשבונית, פריטים, מחירים ליחידה, סה"כ מחיר, מע"מ, אחוזי הנחה ועוד), והקלדתם למערכות הארגון.
כל מי שניסו בעבר להעתיק טקסט מקובצי PDF שיש בהם מבנה טבלאי, או מקבצי PDF סרוקים, נתקלו בקשיים רבים ובסופו של דבר, במרבית המקרים, העדיפו לקרוא את הטקסט מכל שדה רלוונטי בחשבונית, ולהקליד אותו באופן ידני למערכת המחשוב.
"שירות חדש מסוגל לקלוט מסמכי PDF מקוריים וסרוקים כאחד, ולחלץ מהם את כל שדות הטקסט הרלוונטיים עבור הארגון. המידע המחולץ מועבר בפורמטים המתאימים לטעינה ישירה למערכות הארגוניות
המצב הנוכחי: אתגרים בניהול מסמכים פיננסיים
ארגונים רבים מקבלים מדי חודש מאות, אלפי ואף עשרות אלפי חשבוניות, תעודות משלוח והזמנות במסמכי PDF, חלקם מקוריים וחלקם מסמכים סרוקים באיכות שונה. בנוסף לשונות באיכות הסריקה ובתצורת החשבוניות, מדובר בקבצים המתווספים לאותו חלק בעייתי של נתונים ארגוניים הנשמר בפורמטים שאינם מובנים, כולל מסמכים סרוקים ותכתובות.
כיום, הדרך המקובלת בארגונים רבים לטיפול בחשבוניות אלה היא באמצעות קליטה ידנית. המשמעות היא שעובדים בארגון מקבלים מיילים, ובאופן ידני מחלצים את הקבצים, ומקלידים את תכולתם לתוך מערכות כספים או מערכות ERP שונות, לאחר מכן חותמים את החשבונית ומצרפים אותה כצרופה לרשומה שיצרו במערכת הארגונית.
אופן הטיפול הנוכחי בנושא זה סובל ממספר חסרונות: זמן עיבוד ארוך מאוד – לעיתים ארגונים מעסיקים מספר קלדנים שמתקשים לסיים טיפול בכל החשבוניות במסגרת כל חודש; העסקת קלדנים וזמן העיבוד הארוך המתלווה מייצרים הוצאה משמעותית; הקלדה ידנית עלולה לכלול טעויות אנוש, שלפעמים לא פשוט לתקן.
חילוץ הנתונים מהן היה כרוך בקשיים. חשבוניות PDF סרוקות. צילום: אילוסטרציה. מקור: ויקימדיה
כיצד נעשה חילוץ טקסט מסורתי ממסמכים סרוקים?
חילוץ טקסט ממסמכי PDF סרוקים ומתמונות נעשה עד לאחרונה באמצעות טכנולוגיית זיהוי תווים אופטי (OCR) בלבד. החיסרון של טכנולוגיה זו, כשהיא פועלת באופן עצמאי, הינו חוסר היכולת שלה "להבין" את הקונטקסט של המסמך ולהתמודד עם מבנים טבלאיים (כמו אלה שיש בחשבוניות), בעיקר כשהם פרוסים על פני מספר עמודים.
בשלב מסוים, נוספו למערכות OCR רבות גם יכולות בינה מלאכותית, שמאפשרות לבצע Document Understanding, כך שהפתרון יכול "להבין" את הקונטקסט של המסמך ולסייע לפענח אותו בצורה נכונה. אך גם במקרה זה, הפתרונות התקשו, ועדיין מתקשים, להתמודד בצורה אמינה וטובה עם מבנים טבלאיים, בעיקר אלה שפרוסים על פני מספר עמודים ומשלבים עברית, אנגלית ומספרים.
כדי להתגבר על חסרונות אלה, נוספו לפתרונות אלה גם יכולות למידת מכונה, שחייבו את הארגונים "לאמן" את הבינה המלאכותית.
למעשה האימון הוא תהליך שנקרא תיוג (Labeling), ומבוצע לכל מבנה חשבונית של כל ספק באופן שתאפשר לבינה המלאכותית "להכיר" את מבנה החשבוניות של כל ספק קיים, ובהמשך של כל ספק עתידי. לעיתים מדובר בארגון עם אלפי ספקים, כולל כאלה שמתחלפים או נוספים מדי פעם, ויש לתייג כל פרט בכל מבנה חשבונית של כל אחד מהם.
התוצאה של תצורה זו הפכה את הפתרונות המוצעים למורכבים, יקרים, מחייבים תחזוקה מתמדת ולבסוף – מספקים תוצאות חלקיות, כשחשבוניות רבות לא טופלו על ידי הפתרונות לאור זיהוי או פיענוח שגויים.
שירותי חילוץ אוטומטיים
לאחרונה התווספו שירותים חדשניים שמבוססים גם הם על טכנולוגיות מתקדמות של עיבוד תמונה ובינה מלאכותית. אלא שבשונה מהפתרונות המסורתיים, שירותים חדשניים אלו כוללים מספר מנגנונים ייחודיים, תוך כדי שימוש במגוון מודלים של בינה מלאכותית ויכולות למידת מכונה, המאפשרים להפוך את התהליך לאוטומטי לחלוטין, ללא צורך באימון המערכת ובאחוזי הצלחה הקרובים לשלמות. בנוסף, השירות מבצע מגוון רחב של בדיקות שפיות שונות, על מנת להבטיח את הדיוק המוחלט בחילוץ הנתונים.
השירות מסוגל לקלוט מסמכי PDF מקוריים וסרוקים כאחד, ולחלץ מהם את כל שדות הטקסט הרלוונטיים עבור הארגון. המידע המחולץ מועבר בפורמטים המתאימים לטעינה ישירה למערכות הארגוניות.
למעשה, שירות זה מייתר את כל המנגנונים מבוססי כוח האדם הפועלים כיום לביצוע משימות אלה, ומציע את היתרונות הבאים: ללא צורך בהעסקת קלדנים; הפחתה משמעותית של טעויות לעומת הקלדה ידנית; עיבוד מהיר וסיום קליטת חשבוניות בתוך זמן קצר; יכולות ניתוח מעצם הפיכת המידע למידע מובנה.
בעזרת שימוש במנגנונים החדשים, שאינם דורשים התאמות, העולם צועד צעד נוסף אל עבר תהליכים דיגיטליים מלאים.
הכותב הוא סמנכ"ל פתרונות אנטרפרייז בגליל סופטוור
16/07/24 12:20
7.41% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שם ותפקיד: ענת כץ, מנהלת מחלקת תכנון וניהול פרויקטים בחטיבת הטכנולוגיות בישראכרט.
השכלה ושירות צבאי:
לאחר הטירונות שובצתי לקורס בממר"ם ולאחריו שירתתי כמדריכת יישומים במשרד הביטחון. לאחר שהשתחררתי מהצבא, ידעתי שאני רוצה ללמוד תחום טכנולוגי ולעסוק בתפקיד טכנולוגי המשלב אינטראקציה גבוהה עם אנשים, ולא בתפקיד המאופיין בעבודת מחשב בלבד.
בהמלצת חברים למדתי הנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, עם התמחות במערכות מידע ולאחר מכן המשכתי מיד לתואר שני במינהל עסקים גם באונ' בן גוריון.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?
בצבא נחשפתי לראשונה לעולם המחשוב. במסגרת תפקידי כמדריכה במרכז תמיכה והדרכה, ביצעתי מגוון משימות טכנולוגיות, הן פרקטיות, בהן התקנת מחשבים ודיסקים ופתרון תקלות, והן הדרכה של עובדי משרד הביטחון בארץ ובחו"ל על תוכנות שונות. דרך התנסות זו הבנתי שהתפקיד המתאים לי הוא לא תכנות נטו, אלא שאותי מעניין תפקיד המשלב תהליכי עבודה ותהליכים ארגוניים וגם פתרונות שמשלבים פיתוחי תוכנה.
לאחר התואר הראשון, התחלתי לעבוד כמנתחת מערכות בחברה שבנתה פתרונות תוכנה לבתי חולים. ישבתי עם המשתמשים עובדי החברה, הבנתי מהן הפעולות שהם עושים ומה הצרכים שלהם, וממש בניתי להם מערכת שמתאימה להם.
זה נתן לי סיפוק עצום כשראיתי אותם פעם ראשונה משתמשים בתוצר ש"נולד" וראיתי את החשיבות שיש בתפקיד כזה, ומשם היה לי ברור שאמשיך בעולם הזה של פרויקטים טכנולוגיים, המייצרים מציאות מחלום.
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה?
אני חושבת שעשינו כברת דרך ארוכה מאוד וכיום כבר כמעט ואין אפליה. יש המון דוגמאות לנשים בכל שרשרת התפקידים בתעשייה, החל ממנכ"ליות, מנהלות פיתוח ועוד. מי שרוצה יכולה להגיע גם ללימודים וגם לתפקידים בעולם הטכנולוגי. אבל כאמא ל-3 בנות (20, 18 ו-15) חשוב לי להגיד, שעדיין יש לנו תפקיד להמשיך ולחשוף את העולם הזה לבנות מגיל צעיר. שיתופי פעולה בין חברות טכנולוגיה לבתי ספר החל מהיסודי יכולים להציג לנערות צעירות מגוון תפקידים ולגרות את הרצון שלהן להיכנס לתחום.
האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?
לא נתקלתי באפליה כזו, ולשמחתי כיום אני חלק מארגון שמקדם נשים באמצעות כלים ייעודיים ומתן הזדמנויות, והנושא במודעות הארגונית כל הזמן. אני גאה לומר שמעבר לעובדה שיש לנו רוב נשי בחברה, כ-70% מכלל העובדים, גם בתפקידים הבכירים הרוב הוא נשי – כ-60% מההנהלה הבכירה הן נשים ומכהנת יו"רית.
16/07/24 13:45
7.41% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
כמו עוד גופים גדולים במשק, וכמו משרדים אחרים בממשלה, גם משרד התקשורת הבין מיד עם תחילת המלחמה שמשהו השתנה, ושהאתגרים שעומדים בפניו מאותו הרגע הם הרבה יותר גדולים. היבטים כמו שרידות, תפקודיות, חיזוק תשתיות וכדומה החלו להדהד בעוצמה גם בחלל המשרד הממשלתי הזה, שאף לו יש יחידת סייבר – שבמקרה שלה פועלת מול חברות הטלקום שבמשק הישראלי.
"המלחמה גרמה לנו להבין את החשיבות שלנו כמשרד ממשלתי ואת חשיבות השירות שאנחנו נותנים לאנשים ולארגונים. היא הביאה למציאות שבה שאלנו את עצמנו מה אנחנו עושים. אנחנו לא גוף מבצעי ולא ביטחוני, ועדיין, ב-7 באוקטובר התעוררנו למציאות קשה ושונה, שמחדדת את ההבנה עד כמה חשובה תשתית התקשורת, עד כמה חיוני שהיא תפעל כמו שצריך. עד לאותו היום דיברו על תשתיות התקשורת כתשתיות מאפשרות, אבל המלחמה מראה עד כמה מדובר בתשתית לאומית קריטית, שחשובה להצלת חיים, ויש צורך להכיר גם במשרד התקשרות כספק תשתית לאומית חיונית", כך אמרה עו"ד עינבל משש, מנכ"לית המשרד, ב-IT for IDF – כנס התקשוב הביטחוני הענק של אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים. את הכנס הינחה סא"ל (מיל') אודי קאוף, יו"ר ועדת התכנים של האירוע.
"הפכנו מרגולטור לאופרטור"
היא סיפרה כי במשרד הבינו מיד שאחד הדברים החשובים ביותר הוא שמירה על רציפות תפקודית. "זה היה אחד הדברים הכי מרכזיים שעמדנו בפניו", אמרה עו"ד משש. "בתוך כל הפגיעות וכל ההרס שגרמו אירועי ה-7 באוקטובר, הייתה גם פגיעה בתשתיות תקשורת בתקיפה של החמאס – של המשק כולו ושל כוחות הביטחון בפרט, והתפקיד של המשרד היה קודם כל לסדר את זה כאן ומהר. אני שמחה החברות השונות הבינו מיד את החשיבות ואת גודל המשימה, והושיטו עזרה מיידית".
"במקביל", ציינה, "פתחנו חמ"ל לעבודה בשיתוף פעולה עם פיקוד העורף, גופים אחרים בצה"ל, משרדי ממשלה נוספים וכאמור, גם עם חברות התקשורת – כדי לפתור בעיות. הפכנו מיד מרגולטור לאופרטור".
עו"ד משש חשפה שהפגיעות באתרי התקשורת השונים הקשו על התפקוד, ושבעזרת הפעילות המשותפת ושל המגזר האזרחי העסקי הצליח המשרד לחזק, לשקם ולתקן את מערכות התקשורת בצורה מהירה, כדי לאפשר המשך פעילות תקינה של המשק.
הזירה הצפונית וזירת הסייבר
"במקביל, הבנו שאנחנו צריכים להאיץ את התהליכים, גם כדי להיות מוכנים לפריצת מלחמה בזירה הצפונית – עם אתגר של אספקת גיבוי ושרידות", ציינה עו"ד משש. "המשק זקוק לשירות התקשורת באופן רציף, כל הזמן, וחיפשנו מקומות לבניית אתרים חלופיים, וגם לשימוש במערכות לוויין לצורך גיבוי חלק מהתשתיות, לדוגמה. יש לנו הקצבה של 40 מיליון שקלים כדי להגביר את השרידות והחיזוק, וזה מגה פרויקט עבור משרד רגולטורי שכמונו".
"המלחמה היא לא רק בזירה הנראית לעין, ומשרד התקשורת הוא מרכז שאליו מתחברים הגופים. התוצאה הדי צפויה של זה היא שמתחילת המלחמה, חברות התקשורת סובלות מתקיפות סייבר באיכות גבוהה יותר מאשר לפני כן. משק התקשורת חווה בחודשיים הראשונים של המלחמה כ-300 תקיפות פישינג, ומדובר בעלייה של 20%. יש גם כמות הרבה יותר גדולה של מתקפות מניעת שירות, שמשפיעות בעיקר על המגזר הפיננסי, וזה מראה עד כמה הפגיעה יכולה להיות קשה למשק כולו", אמרה.
"אנחנו מקדמים חקיקה כדי שחברות התקשורת יפעלו תחת תקנות ולא באופן התנדבותי כדי לחזק את הגנת הסייבר שלהן. המצב מחייב אותנו להיערך, כמשרד ממשלתי, לכל האתגרים, ואנחנו ממשיכים לקדם לא מעט צעדים, כמו חלוקה של טלפונים לווייניים באזורים שונים ואינטרנט שחיברנו למקלטים ציבוריים. אלא שהתובנה הכי חשובה שלנו מהמלחמה היא שתשתיות התקשורת קריטיות ומצילות חיים, ולכן זה אומר שאנחנו צריכים להבטיח את הקיום, האיכות והאבטחה שלהן. אנחנו שואפים לוודא מוכנות של כל שוק התקשורת לשעת חירום – ובלי חברות התקשורת אי אפשר לבצע את זה. זה בנפשנו ואנחנו מחויבים לכך – ועם כל האתגרים והחוסר בכוח אדם, היינו צריכים לעבוד מסביב לשעון בצורה הטובה ביותר שאפשר, ובלי להוריד את הרגל מהגז", סיכמה מנכ"לית משרד התקשורת.
16/07/24 13:56
7.41% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בעוד שעל פי נתונים, מעל 45% מהחברות מוטות הטכנולוגיה עושות בימים אלה פיילוט של שימוש ב-AI, רק 10% מהן נמצאות בשלב מאוחר יותר – אלה נתונים שציין אתמול (ב') פבל פלוטוב, מנהל שותפויות וסטארט-אפים ביבמ ישראל, בכנס Future of AI & Fintech Junction של Lynx מבית אנשים ומחשבים. הנתונים האלה אמנם לא מראים ישירות שרוב החברות זונחות את השימוש ב-AI לאחר שלב הפיילוט, אבל מעלות את השאלה האם זה קורה.
כך או כך, דבריו של פלוטוב בכנס עסקו בשאלה: כיצד ניתן לקחת את ההייפ הרחב שיש סביב ה-AI ולהפוך אותו לערך עסקי אמיתי? השאלה הזאת מקבלת משנה תוקף, שלא לומר משנה כדאיות, לאור התחזיות שלפיהן שוק הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) יעמוד בשנים הקרובות על סכום אסטרונומי של מעל שבעה טריליון דולר.
צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין
פלוטוב מנה שלושה שלבים עיקריים בפרויקטי AI – בנייה, הרצה וניהול. אלא שלפני כן, אמר, "אחד הדברים הכי חשובים בפרויקט בינה מלאכותית הוא בחירה בתרחיש השימוש (ה-Use case) הנכון. ברגע שעושים את זה, עוברים את אחד החסמים הכי גדולים בהבאת ה-AI לייצור".
"בשלב הבנייה", ציין פלוטוב, "חשוב להשקיע מחשבה ולא לבחור אוטומטית במודל הגדול ביותר, אלא להעיף את זה המתאים ביותר. זה לא בהכרח אותו הדבר. לאחר הבחירה במודל המתאים ביותר צריך לענות על השאלות: איך מפיקים את הערך המקסימלי? ועם אילו כלים? חשוב שתהיה הגמישות המלאה לעשות זאת".
לדבריו, "שלב ההרצה כולל את הפרטיות, האבטחה והעלות. אלמנט העלות מאוד חשוב, וסטארט-אפים רבים לא לוקחים את זה בחשבון. חשוב לקחת את העלויות בחשבון מראש, כדי שזה לא ימנע מהחברות לעבור לשלב הייצור".
"השלב השלישי הוא ניהול מעגל החיים של המוצר מהרעיון ועד לייצור. בשלב זה, חשוב להתייחס לניהול סיכונים, תאימות ורגולציות", אמר פלוטוב.
"הסוגיות והשאלות שצוינו כאן מביאות ארגונים להחליט באיזו פלטפורמה לבחור ולאימוץ של תרבות ארגונית שלא רק מסתכלת על האתגר המיידי, כי אם על האתגרים שנמצאים במעלה הדרך", הוסיף.
פלוטוב הציג בקצרה את פלטפורמת ה-AI של יבמ, WatsonX, ואמר כי היא "אמינה, שקופה, גמישה ופתוחה, ובנויה על בסיס שיתוף פעולה עם קהילת הקוד הפתוח. יש ב-WatsonX שלושה מודולים – AI, דאטה ובסיס נתונים, וניתן להתקין את הפתרון בענן או על בסיס תוכנה כשירות (SaaS)". כמו כן, הוא הציג את גרניט (Granite) – מודלים בסיסיים מבית יבמ של בינה מלאכותית, שנועדו לארגונים. הם בנויים מאפס כד לסייע להבטיח אמון וסקלאביליות עבור אפליקציות המונעות על ידי AI. לדבריו, הפתרון מציע הפחתת עלויות שימוש של פי 65 לעומת מודל ה-GPT-4.
נדב תמם, מנהל אזורי לארגוני אנטרפרייז באיירוולקס. צילום: נוקה גרין
נדב תמם, מנהל אזורי לארגוני אנטרפרייז באיירוולקס (Airwallex), הציג את החברה ואת המוצר שלה. "איירוולקס היא חברה אוסטרלית שהוקמה ב-2015 ומעסיקה 1,600 עובדים. לפני כשנה היא פתחה את הסניף הישראלי שלה. החברה שווה 5.6 מיליארד דולר, והיא מתקדמת לקראת הנפקה בצעדי ענק", אמר.
המוצר של איירוולקס הוא בעולם ה-Embedded Finance – או, בפשטות, היכולת למכור שירותים פיננסיים לחברות לא פיננסיות. "הפלטפורמה שלנו מאפשרת לארגונים לקבל הכנסות מפעילויות שאינן בעסקי הליבה שלהם, מתחומים אחרים מזה שהם נוסדו בו", אמר תמם. הוא ציין כדוגמה את שופיפיי, שלדבריו "מכניסה כיום את מרבית ההכנסות שלה משירותים פיננסיים, באמצעות המוצר שלנו, על אף שהיא הוקמה כאתר אי-קומרס".
"למעשה", ציין, "מה שהפתרון שלנו מאפשר לארגון הוא להכיר את הלקוח שלו מזווית נוספת, לראות את התמונה המלאה עליו. ללקוח, הוא מאפשר לקבל מהארגון הרבה יותר ממה שהוא קיבל קודם".
"בנוסף", אמר תמם, "אנחנו מציעים מוצר לקבלת תשלומים, שבו הלקוח משלם לתוך הפלטפורמה, הארגון מושך את הכסף ואנחנו לוקחים עמלה. כמו כן, הארגון יכול לשלם לספקים שלו באמצעות הפלטפורמה שלנו. הרחבת הפתרון קלה ופשוטה, ומאפשרת לקבל שירותים פיננסיים יותר מתקדמים".
סופיה טופולב לוז, סמנכ"לית תקשורת ביוזר וויי. צילום: נדב כהן יונתן
סופיה טופולב לוז, סמנכ"לית תקשורת ביוזר וויי, דיברה על נגישות של אתרי אינטרנט ופלטפורמות דיגיטליות בכלל לאנשים עם מוגבלות – התחום שבו החברה עוסקת. "השאלה הראשונה שחברות שבאמת ובתמים רוצות לפתור את שאלת הנגישות הדיגיטלית בפלטפורמות שלהן שואלות היא: איך אפשר לספק נגישות באופן סקלאבילי?", ציינה.
טופולב לוז אמנם ציינה את העובדה שנגישות דיגיטלית היא חוק ושארגונים לא יכולים לבחור האם לעשות זאת או לא, אבל עמדה גם על הכדאיות הכלכלית שיש בכך. "לאנשים עם מוגבלות יש כוח קנייה של 13 טריליון דולר", אמרה. "בנוסף, בעוד שנתיים, 23% מהקמעונאות יהיו באי-קומרס. מחקרים מראים שאם יש בעיות נגישות באתר, שני שלישים מהצרכנים לא חוזרים – כך שזה פוגע כלכלית בחברה".
"לגלות בעיות נגישות דיגיטלית זה לא בעיה כל כך גדולה", הוסיפה טופולב לוז. "ב-96% מהאתרים שיש בהם בעיות נגישות, אפשר לגלות אותן ב-10 שניות של סריקה".
היא קראה לארגונים "להתחיל לחשוב על נגישות דיגיטלית כמו שחושבים על GDPR, סייבר ועוד דברים הכרחיים".
לסיכום היא ציינה כי "הבינה מלאכותית יכולה להגדיל את הנגישות הדיגיטלית. יש לה תפקיד חשוב בעולם הנגישות – בין אם זה עם ממשקים מלאכותיים, שמדברים כמו בני אדם ועוזרים לאנשים עם בעיות ראייה, ובין אם בצורות רבות אחרות".
16/07/24 14:06
6.17% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שלומי פליוטקל מונה באחרונה לסמנכ"ל פיתוח עסקי ותפעול (VP Business Development & Operations) בחברת סייפר פלייס (Safer Place), המפתחת ומשווקת פלטפורמה טכנולוגית חדשנית (PaaS) מבוססת וידיאו לאכיפת חוקי תנועה וחנייה. במסגרת התפקיד יהיה פליוטקל אחראי על הובלת תהליכים חוצי ארגון, חיזוק והרחבת מעגל השותפים והלקוחות, וניהול פרויקטים חדשניים ומורכבים. לפליוטקל ניסיון של יותר מעשור כסמנכ"ל בחברות המובילות בשוק הישראלי בתחום התקשורת, ה-IoT/OT, באבטחת מידע ופתרונות SaaS, כמו גם היכרות עמוקה עם המגזר הציבורי והמוניציפלי.
אלי מעוז, מנכ"ל סייפר פלייס: "אנו שמחים ומברכים על הצטרפותו של שלומי ל-סייפר פלייס ובטוחים שאישיותו, יכולותיו וניסיונו הרב יסייעו לחברה להתקדם במימוש האסטרטגיה שלה בשוק – ובהמשך צמיחתה".
"אני שמח ונרגש להצטרף לצוות סייפר פלייס", מסר פליוטקל. "השילוב של הפתרון הייחודי שהחברה מספקת לרשויות ותרומתה המשמעותית מזה שנים רבות לשיפור הבטיחות בדרכים, הן בישראל והן בחו"ל, ריתקו אותי להצטרף לעשייה המבורכת ולהמשיך לסייע בשימור מעמדה כמובילה בשוק הישראלי".
16/07/24 16:01
6.17% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"האח הגדול" – בשתי מילים אלה נפתח הפרק בדו"ח מבקר המדינה הדן בשימוש של הרשויות המקומיות במצלמות מעקב. על פי המבקר, מתניהו אנגלמן, "השימוש במצלמות זינק בתוך 20 שנים, אך החוק לא מסדיר את השימוש בהן – ולאף גורם אין מידע מרוכז עליהן. הרשויות לא מגנות כנדרש על פרטיות התושבים: נמצאו מצלמות מעקב שמאפשרות צילומי תקריב למרחבים פרטיים". הפרק נכלל בדו"ח הביקורת השנתי של המבקר על השלטון המקומי, שמתפרסם היום (ג').
כך, למשל, המקר מצא שבירושלים גדל מספר מצלמות המעקב בין 2011 ל-2024 פי 47: מ-80 מצלמות ל-3,800. בבאר שבע גדל מספרן פי 271 ובפתח תקווה – פי 67.
"למרות מגמת העלייה במספרן של מצלמות המעקב שהציבו הרשויות המקומיות, נמצא כי לא קיים בידי אף גורם ציבורי בישראל ריכוז נתונים בנוגע למספרן, לסוגן ולמאפייניהן הטכנולוגיים", כתב מבקר המדינה. עוד ציין אנגלמן כי "בישראל אין בגדר החוק התייחסות לסוגיית הצבת מצלמות מעקב במרחב הציבורי, והשימוש במצלמות הללו מוסדר רק באמצעות ההוראות הכלליות של חוק הגנת הפרטיות וההנחיות של הרשות להגנת הפרטיות".
המבקר מצא שחלק מהרשויות המקומיות שנבדקו – בני ברק, דליית אל כרמל, נשר, חיפה וראשון לציון – לא פועלות בכל הכלים העומדים לרשותן להגנה על פרטיות התושבים ולעמידה בהנחיית הרשות להגנת הפרטיות ביחס למצלמות מעקב.
מצלמות ציבוריות שמאפשרות לצלם מרחבים פרטיים
בכל הרשויות שנבדקו נמצא שניתן לבצע במצלמות המעקב שנדגמו צילומי תקריב למרחבים פרטיים – "דבר שעלול לגרום לפגיעה של ממש בפרטיות התושבים", לפי המבקר. "חלק מהרשויות", נכתב, "לא בחנו, קודם התקנת המצלמות, את הצורך להסוות את המרחבים הפרטיים בטווח הצילום שלהן".
עוד נמצא שכל הרשויות שנבדקו התקינו מצלמות מעקב לזיהוי לוחיות רישוי באופן אוטומטי, בלא הסמכה מפורשת לכך, ושאף אחת מהן לא ביצעה שימוע ציבורי קודם להצבת מצלמות המעקב. כמו כן, הביקורת העלתה שחלק מהעיריות לא הציבו מצלמות מעקב בשכונות שבהן שיעור העבירות היה גבוה מהממוצע, או לא ברחובות המובילים במספר העבירות.
"לרשויות אין מדיניות אחידה, או שהן לא מיישמות אותה"
בניגוד להנחיית הרשות להגנת הפרטיות, צוין, "חלק מהעיריות לא ציינו באתרים שלהן את מיקומי המצלמות ואת השטח המכוסה על ידן… לרשויות שנבדקו אין מדיניות אחידה בנושא, או שהן לא מיישמות אותה".
עוד כתב אנגלמן כי "הרשויות המקומיות לא קיימו הליך סדור שבו בחנו מפעם לפעם אם הנסיבות שהצדיקו את הצבת המצלמות מלכתחילה עדיין עומדות בתוקפן, והאם נדרש להמשיך ולהפעיל אותן, כנדרש בהנחיית הרשות להגנת הפרטיות".
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: ניב קנטור
במבדק חדירה שביצע משרד מבקר המדינה באחת הרשויות המקומיות "זוהו 11 ממצאים ברמת סיכון שונות: שניים ברמת סיכון קריטית, ארבעה ברמת סיכון גבוהה וחמישה – ברמה בינונית".
המבקר ממליץ למשרד המשפטים להסדיר בחקיקה את סוגיית השימוש במצלמות מעקב במרחב הציבורי על ידי הרשויות המקומיות. "על הרשויות המקומיות שנבדקו לפעול לתיקון הליקויים ולשמור על עקרון השקיפות ועל זכות היסוד של התושבים לפרטיות", ציין.
חופש המידע ברשויות המקומיות – או שמא היעדרו?
עוד כתב המבקר ש-"25 שנים מאז חוקק חוק חופש המידע ו-11 שנים מאז הוקמה היחידה הממשלתית לחופש המידע, ל-95% מהרשויות הציבוריות במדינה שחוק זה חל עליהן, ובכללן הרשויות המקומיות, אין גוף מאסדר, שיבטיח שהן פועלות ליישמו בצורה מיטבית".
מבקר המדינה מצא כי סמכויות היחידה הממשלתית חלות על 91 (5%) בלבד מכלל הרשויות הציבוריות – 31 משרדי ממשלה ו-60 יחידות סמך, ואף לא על רשות מקומית אחת.
"שקיפות הפעילות ברשויות המקומיות ומילוי חובותיהן לפי חוק חופש המידע צריכים להיות אינטרס ראשון במעלה של משרד הפנים", קובע המבקר. "ואולם, בהתנגדותו של משרד הפנים למילוי התפקיד בעצמו ואף למינוי גורם אחר שימלא אותו, הוא תורם במו ידיו להמשך המצב הקיים, שבו אין גוף שמאסדר את פעילותן של הרשויות המקומיות בתחום זה".
אנגלמן הדגיש כי "הקושי המתמשך לאכוף את חובת הדיווח על יישום החוק ברשויות המקומיות מומחש ביתר שאת בקרב רשויות החברה הערבית, שרבות מהן לא ממלאות את חובתן החוקית לפעול לשקיפות המידע ולשיתופו בקרב הציבור".
המבקר מצא שרק 23% (20) מהרשויות המקומיות בחברה הערבית דיווחו על בקשות למידע בכל אחת מהשנים 2019-2022; 16% מהן (14) לא דיווחו כלל על בקשות למידע בשנים אלה; 24% (20) לא דיווחו בשלוש מארבע השנים; ו-37% מהן (31) לא דיווחו באחת או שתיים מארבע השנים.
"יש מקום שהרשויות המקומיות ירחיבו את פעילותן לקידום השקיפות ולפרסום יזום של מידע מהותי שיש בו עניין ציבורי – כך שתתאפשר גישה למידע לכלל הציבור ולא למבקש המידע בלבד", ציין.
"בהיעדר כללים סדורים והנחיות בתחום, הביקורת מצאה הבדלים בפעילותן של הרשויות – בתחום חופש המידע, שקיפות המידע באתרי הרשויות ושיתוף המידע", הוסיף אנגלמן. "השוני בפעילותן של הרשויות המקומיות הוא לא רצוי. אף שחל שיפור במרוצת השנים, לא נעשה די – הן ברמת השלטון המקומי והן ברמת השלטון המרכזי – כדי לעודד את הציבור לממש את זכותו לקבל מידע על פי חוק חופש המידע".
המבקר המליץ למנות גורם מאסדר (רגולטורי), שיוכל להנחות את הרשויות בתחום, לפקח עליהן ולאכוף יישומם של נהלים. "מומלץ לבחון את האפשרות להרחיב את סמכויות היחידה הממשלתית לחופש המידע, שהיא הגורם המקצועי הבקיא בתחום זה ולה ראייה מערכתית רחבה בנושא, כך שיחולו גם על הרשויות המקומיות. כל עוד לא נקבע גורם מאסדר לרשויות המקומיות בתחום, מומלץ שמשרד הפנים יהיה מעורב יותר בכל הקשור להגברת השקיפות בשלטון המקומי", כתב.
עו"ד ד"ר דן חי. צילום: שחר פליישמן
מומחה לפרטיות: "המצב החוקי מקשה על השלטת הסדר"
לדברי ד"ר דן חי, מבכירי המומחים בארץ בתחום הגנת הפרטיות, הגיב על ממצאי הדו"ח ואמר: "נושא המצלמות במרחב הציבורי הוא נושא ראוי מאוד לבדיקת המבקר, לנוכח ריבוי המצלמות במרחב. מדובר בנושא שגם הרשות להגנת הפרטיות נתנה את דעתה עליו, בשתי הנחיות שהוציאה בעבר. מכל אלה עולה בברור שהיה ראוי שהנושא יוסדר בחוק. הסדרה כזו תקבע מתי לגיטימי לעשות שימוש בכלי של המצלמות במרחב הציבורי, להבדיל ממרחב פרטי של חברה; מה דינם של הסרטים שמצולמים ונאספים; מהם המקרים בהם מותר למצלמה לחדור למרחב פרטי; ועוד נושאים. בהיעדר חקיקה, הנושא פתוח למרחב תמרון גדול, שנובע ממרחב פרשנות רחב של החוק בנושא, שהוא חוק ישן הקודם לתקופתנו. במצב כזה קשה להשליט סדר".
16/07/24 16:01
6.17% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"תחום המחשוב ברשויות המקומיות אינו מוסדר. משרד הפנים לא פרסם הנחיות מחייבות לרשויות אלו, ולא הגדיר סטנדרט לרמת המחשוב בהן, ולכן כל רשות פועלת על פי ראות עיניה", כך קובע מבקר המדינה, בדו"ח על רשויות המקומיות שהתפרסם היום (ג').
המבקר קובע בדו"ח זה כי עד היום אין לשום גורם ממשלתי, ולא למרכז השלטון המקומי, תמונת מצב בנוגע למערכות המידע ברשויות המקומיות, ובפרט הקטנות. אין כל מידע על תוכנה, חומרה, ערוצי פנייה או על מערך השירותים המקוונים. גם משרד הפנים וגם מערך הדיגיטל הלאומי לא קבעו מהן המערכות שצריכות להיות שם, ובפועל כל רשות פועלת באופן עצמאי.
מנתונים שפרסם המבקר בפרק זה עולה כי רק ב-80 רשויות, מתוך 259, מועסקים מנמ"רים, כאשר 30 מהם הם במיקור חוץ. בכל אחת מהרשויות האלו נמצאו ליקויי אבטחה שלא טופלו כראוי.
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: ניב קנטור
רק 10 אחוזים מהרשויות שלחו נציגות לתוכנית מובילים דיגיטליים
זאת ועוד, משרד הפנים מוביל מזה שש שנים תוכנית של מובילים דיגיטליים, שלקחו בה חלק עד היום 69 רשויות, המהוות 27 אחוזים מכלל הרשויות – אבל רק 10 אחוזים מהן שלחו נציגים לפרויקט חשוב זה. המבקר דגם את ההשתתפות ברשויות שבהן נערכה ביקורת, כגון בית דגן, אליכין, ג'לג'וליה, מרחבים, פרדיס וקריית יערים. אף אחת מהרשויות האלו לא הכשירה מובילים דיגיטליים, כך קבע המבקר.
המבקר התייחס לתפקוד הרשויות בזמן המלחמה וקבע שב-28 רשויות, מתוכן 20 קטנות, לא הופעל מוקד חירום לאורך כל שעות היממה ושרק 13 רשויות סיפקו מענה מקוון, דבר שלא היה רלוונטי לשעת חירום.
המבקר קובע גם כי למרות שמערך הדיגיטל אישר ל-231 רשויות תקציב לשדרוג תשתיות המחשוב שלהן, עדיין 56 אחוז מסכום ההתחייבות לא מומש על ידי הרשויות. המבקר הוסיף וקבע כי הסיבה לכך היא בין היתר היעדר ליווי נכון בהליך ההגשה לקול קורא, ומודל תקצובי לא מיטבי.
לגבי הליקויים באבטחת המידע, המבקר קורא לרשויות לתקן את הליקויים, וברשויות שבהן יש קושי להעסיק ממונה על הגנת המידע, מומלץ גורם מקצועי, שהוא חלק משכבת הניהול של הרשות, בעל סמכויות ביצוע.
לא התקבלה תגובת משרד הפנים לממצאי המבקר ברשויות המקומיות עד למועד פרסום ידיעה זו.
16/07/24 11:05
4.94% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מאת: עידו ופנר, סמנכ"ל למדינות מזרח אירופה ומדינות הים התיכון בקינדריל
חברת קינדריל – ספקית שירותי תשתית ה-IT הגדולה בעולם – הודיעה על הישגים משמעותיים עבור פלטפורמת האינטגרציה הפתוחה המובילה שלה, קינדריל ברידג' (Kyndryl Bridge), המונעת על ידי בינה מלאכותית, ושכיום יש לה יכולות בתחום הבינה המלאכותית הג'נרטיבית.
עם יותר מ-1,200 לקוחות אנטרפרייז ו-190 הצעות של שירותים חדשים במגוון תחומים, קינדריל ברידג' מבצעת מהפכה בנוף ה-IT, על ידי סיפוק תבונות שמסייעות לשפר את הביצועים, ולחסוך בעלויות משמעותיות.
מעבר לציפיות עם תובנות ושירותים חסרי תקדים
צוות הפיתוח שלנו דואג לכך שהפלטפורמה תלמד את הדאטה של הלקוחות ותייצר תבונות חדשות בכל רגע נתון. מדובר במעל ל-שלושה מיליון תובנות פעולה בחודש, מה שמאפשר ללקוחות ארגוניים להאיץ את הערך העסקי ולייעל את סביבות הטכנולוגיה שלהם. תובנות אלו, בשילוב עם 100 מיליון אוטומציות חודשיות של הפלטפורמה, מביאות למהירות, אמינות ופרודוקטיביות חסרות תקדים.
באמצעות אספקה מהירה של יכולות מהפכניות, תוך שימוש בדאטה של הלקוחות, בינה מלאכותית עם יכולות בתחום ה-AIOps, ובנוסף, שילוב יכולות מתחום הבינה המלאכותית הג'נרטיבית, אנו מפשטים ומייעלים את המורכבות של סביבות הענן וכל מערך ה-IT בארגון.
ההשקעה המתמשכת שלנו בקינדריל ברידג' מבטיחה שלקוחותינו ימקסמו את השקעותיהם בטכנולוגיה, ישיגו רווחי פרודוקטיביות ויאיצו את מסעותיהם הדיגיטליים, ובנוסף, הוספנו יכולות מתחום הבינה המלאכותית הג'נרטיבית, במסגרתן נוכל לשאול את הפלטפורמה שאלות בשפה חופשית בנוגע לדאטה ולסייע בפתרון תקלות באופן מהיר יותר.
רווחי פרודוקטיביות משמעותיים והתאמה לתקנות
לקוחות המשתמשים בקינדריל ברידג' חווים ירדה דרמטית בתקלות הקשורות ל-IT – עד 95% בתעשיית הייצור, 93% בלוגיסטיקה, 92% בשירותים פיננסיים ו-86% במגזר הציבורי. בנוסף, הפלטפורמה מסייעת בהתאמה מוגברת לדרישות התקנות, מה שמגביר את היעילות התפעולית והחדשנות.
יכולות מוכנות לעתיד על מנת לענות על הדרישות הגלובליות
קינדריל ברידג' צפויה להציג מספר שירותים חדשים ברבעונים הקרובים, כולל: יכולות נוספות בבינה מלאכותית — קינדריל מביאה יכולות נוספות למפת הדרכים של יישומי הבינה המלאכותית בארגונים, על ידי הצעת מגוון שירותים שיעזרו ללקוחות לבנות את התשתית ואת הנתונים בצורה המהימנה, ואת המודלים הדרושים כדי לנצל את היתרונות של הבינה המלאכותית. ההצעות החדשות יכללו ארסנל של כלים בתחום למידת מכונה (MLOps) וכלים למבצעי מודלים של שפה גדולה (LLMOps), וכן את קונסולת הנתונים והבינה המלאכותית של קינדריל, שתיצור תצוגה מאוחדת מקצה לקצה של נתוני הלקוחות – מחזור חייהם – לשיפור התובנות וההפעלה של הבינה המלאכותית.
התאמה לתקנות אבטחה: אינטגרציה והמחשת נתונים למעקב אחר שרשרת האספקה של חומרה, תוכנה, קבלני משנה, ספקים, ולעמידה בדרישות תקנות, עם יכולות חדשות להתמודד עם שינויים רגולטוריים.
מודרניזציה ארגונית – הדור הבא של יכולות אספקת שירותי תחזוקה של מיינפריים מבית קינדריל יבוסס על טכנולוגיות בינה מלאכותית, כדי להאיץ את פעילות אספקת המיינפריים המנוהלת על ידי קינדריל ברידג'. הטכנולוגיות החדשות, בשילוב עם המומחיות של קינדריל במיינפריים והתובנות התפעוליות שמספק קינדריל ברידג', יעזרו לארגונים למודרניזציה של עומסי העבודה שלהם במיינפריים, לשלב אותם עם הענן או להעביר אותם מפלטפורמת המיינפריים לענן היברידי. סיכום
הפלטפורמה של קינדריל ברידג' מספקת תצפית הוליסטית רחבה, מגבירה פרודקטיביות ויעילות תפעולית ומגבירה חדשנות, בעזרת הניסיון הרחב שצברנו בתעשייה במשך שלושה עשורים – את כל הידע הזה הכנסנו לפלטפורמה אחת, המונעת על ידי בינה מלאכותית ואלפי אוטומציות. ככל שהפלטפורמה ממשיכה להתפתח, היא תספק יותר יכולות וערך עסקי גדול עוד יותר, כדי לעזור לארגונים להתמודד עם המורכבות של סביבות מרובות עננים וסביבות ה-IT המסורתית.