הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
18/07/24 17:50
8.42% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"תחום הבינה המלאכותית חווה התקדמות מהירה, אבל יש לבחון אותה בעין ביקורתית, ולשאול האם היא אכן מחקה מחשבה ופעילות של בן אנוש בצורה טובה, כי לא תמיד 2=1+1. בכל הקשור ל-AI, יש לשפר את המצב הקיים – שהוא לא כל כך ורוד", כך אמר רביע מנסור, ארכיטקט ראשי בקבוצת יעל.
מנסור דיבר בפתח וובינר שנערך לפני ימים אחדים ביוזמת אנשים ומחשבים בנושא AI & KMDM, בהנחיית מוטי סדובסקי, יו"ר ועדת התכנים של המפגש – שהוא מנהל מכירות בכיר בקבוצת יעל.
לדברי מנסור, "הבינה המלאכותית, כמו מוח האדם, מבוססת על למידה מניסיון, יכולת הסקה ופתרון בעיות מורכבות. יש לבני אדם מגבלות כלליות ומנגד, יש להם שכל ישר והיגיון. מגבלת ה-AI נובעת מכך שלא בטוח שהתשובה שהיא משיבה היא אכן לפי השכל הישר. הבינה המלאכותית לא יכולה לטפל במיומנויות פיזיות, כגון הליכה, יציבה ונהיגה. בכל הקשור לתנועה ולגמישות, ה-AI מאוד מוגבלת, ולכן תחום הנהיגה האוטונומית, למשל, לא מתקדם מספיק".
"אנחנו לא רואים כיצד ה-AI עוזרת בבית", ציין. "אנחנו לא רואים אצלה יצירתיות, חדשנות, רגשות וקשר חברתי. בנוסף, מתן התשובות לשאלות הוא עניין טכני, ול-AI אין מטרה לבדוק את התשובות, היא לא עונה לשאלה האם התשובה שסיפקה היא נכונה, והיא גם יכולה לחזור ולטעות".
הבינה המלאכותית יודעת לחקות יכולות של המוח האנושי – אבל לא את כולן. צילום: ShutterStock
"אין ל-AI תודעה ורגש – וזה משליך על הטיפול בדאטה"
"בכלים שיש כיום", אמר מנסור, "ה-AI לא יכולה להסיק מסקנות ולקבל תובנות בצורה טובה, כי אין לה תודעה, רגש וקשר חברתי – וזה משליך על הטיפול בדאטה. כדי לעשות ניסיונות הסקה, על הבינה המלאכותית ללמוד מיליוני נתונים, וגם אז היא לעתים טועה. מגבלה נוספת כרוכה בטיפול בנתונים הארגוניים, מה שדורש מיומנות גבוהה, זמן ומשאבים. בעולם אבטחת המידע היא לא מספקת פתרונות פשוטים להיבט ההרשאות והניהול שלהן".
"ניתן לבחון את זה דרך כמות הנתונים: למרות ההתקדמות המסיבית בתחום, עדיין, ילד בן 4 יכול להכיל במוחו 50 פעם יותר נתונים מאשר אלה שיש במודל ה-LLM הגדול בעולם", ציין.
"בעיה נוספת קשורה להטיה: ה-AI מייצרת תשובות שמצויות בעיקר במרכזו של תרשים 'פעמון גאוס'. התשובות כמעט שלא נוגעות בצדדים של הפעמון. היצירתיות, לעומת זאת, מגיעה מהצדדים, והבינה המלאכותית לא מגיעה לשם. לכן היא לא מצליחה, ולא תצליח, למצוא בעיות חדשות", הטעים מנסור.
אינטגרציה מול מערכות רבות
"לצד המשאבים הרבים הדרושים לטיפול בנתונים הארגוניים", אמר, "נדרשת אינטגרציה של הבינה המלאכותית מול מערכות רבות, כי לא כל הדאטה נמצאת במאגרי נתונים שמפעילים LLM. האינטגרציה עם המערכות האחרות מהווה אתגר לא פשוט".
"עתיד ה-AI לא ברור, וזה הולך לכמה כיוונים", סיכם מנסור. "יש כמה תפיסות חדשות בתחום זה, אבל גם בהן טמונים סיכונים. יש חשש מאובדן שליטה, מהליכה לכיוונים עם פחות יצירתיות. קיים קושי בשאלה האם אולי ה-AI נשענת על תוכן שגוי, או על כזב, פייק. חשש נוסף מגיע מהכיוון של חיזוק ההטיות ופגיעה בחלשים. נדרשת חשיבה מערכתית וגלובלית כדי להגיע לכלי בינה מלאכותית שיהיו אתיים יותר – לא רק חכמים, אלא גם אנושיים יותר".
18/07/24 13:55
7.37% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
המניות הטכנולוגיות בנאסד"ק רשמו אמש (ד') יום שחור, ש-"זקני וול סטריט" לא חוו מאז 2022: המניות של כמה חברות ענק רשמו ירידות בולטות, והורידו די בחדות את מדד הנאסד"ק קומפוזיט מוטה חברות ההיי-טק, שקטן אתמול ב-2.77%.
הנה כמה דוגמאות לחברות שמניותיהן ירדו מאוד אתמול: AMD רשמה ירידה של 10.21%, אנבידיה קטנה ב-6.62%, קוואלקום – ב-8.61% ומניית דל רשמה ירידה של 6.22%.
המשותף לכל החברות הללו הוא היותן חברות טכנולוגיה, שרובן מעורבות בתחום ה-AI, רובן יצרניות שבבים ורכיבים אלקטרוניים ויש להן קשרי מסחר הדוקים עם סין. למעשה, סין היא מילת המפתח כאן, שכן הירידות החדות באו אחרי שנפוצו שמועות שלפיהן הממשל האמריקני שוב בוחן להטיל סנקציות על יצוא טכנולוגיות של מוליכים למחצה למדינת הענק. במידה שזה יקרה, החברות הללו יסבלו: המכירות שלהן צפויות לקטון מאוד והרווחיות – להיפגע במידה ניכרת. אין ספק שבנסיבות אלה, המניות שלהן ירשמו ירידות בולטות נוספות.
סיבה נוספת לירידות היא הגדלת הסיכוי, או שמא הסיכון, שדונלד טראמפ ייבחר שוב לנשיאות ארצות הברית בבחירות בחודש נובמבר. החשש של המשקיעים הוא שכניסה של טראמפ לבית הלבן לא תהיה טובה לסחר החוץ של ארצות הברית. רק אתמול הוא אמר שהוא רוצה לדרוש תשלום מטאיוון על ההוצאות הביטחוניות הגדולות שארצות הברית מוציאה על הגנתו של חצי האי מפני סין, שרואה בו שטח שלה ומאיימת עליו באופן תדיר. החששות הללו כבר משפיעים גם מחוץ לארצות הברית, במזרח הרחוק: הבוקר, הבורסה של טאיוון נסגרה בירידה של 2.3% וזו של טוקיו – בקיטון של 2.36%.
מה עם ענקיות טק אחרות?
אפל רשמה ביום המסחר אתמול ירידה מתונה יותר מאלה של החברות האחרות שהוצגו כאן – של 2.53%, אולי מאחר שאנליסטים מצביעים על כך שהמכירות שלה בשוק ההודי צפויות לאזן את הירידות שהם חוזים שהחברה תחווה בשוק הסיני; מטא סגרה את יום המסחר עם צניחה של 5.68%; גוגל ירדה ב-1.55%; מיקרוסופט – ב-1.33%; ומניית אמזון הציגה קיטון של 2.64%.
יצוין שיום האתמול היה שחור רק בסקטור מסוים של שוק המניות האמריקני: בעוד שמדד הנאסד"ק קומפוזיט ירד ב-2.77%, כאמור, מדד ה-S&P 500, שכולל את 500 החברות הגדולות ביותר בארצות הברית, ירד ב-1.39% בלבד והדאו ג'ונס 30 עלה ב-0.59%.
18/07/24 15:46
7.37% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
יזם הטק, אילון מאסק, המוביל את חברות הענק טסלה, SpaceX, הרשת החברתית X, ואחרות, לא נח. בצעד דומיננטי חדש מצידו, התחייב מאסק באחרונה לתרום סכום עתק של 45 מיליון דולר לחודש ל-Super PAC שהוקם לאחרונה, ואשר תומך בקמפיין הבחירות לנשיאות של הנשיא לשעבר, דונלד טראמפ, מועמד המפלגה הרפובליקנית לתפקיד נשיא ארה"ב.
התרומה, שעליה דיווח הוול סטריט ג'ורנל, מסמנת הסלמה משמעותית בהתייצבות של מאסק לצד מטרות ימין פוליטיות, ויותר מכך את תמיכתו הגלויה והחדשה יחסית בטראמפ, שהלכה והתבהרה בחודשים האחרונים.
מאסק, כידוע, הוא מולטי-מיליארדר אניגמטי, שהפך זה מכבר לדמות מעוררת מחלוקת במעגלים העסקיים והחברתיים כאחד. תמיכתו בעמדות ימין ובטראמפ מייצגת שוני מובהק מהנטיות הליברליות המסורתיות יותר של טייקוני עמק הסיליקון. מקורות המקורבים למאסק מציינים כי החלטתו לתמוך בשאיפותיו הפוליטיות של טראמפ נובעת ממה שנתפש בעיניו כהתאמה לאינטרסים שלו של קידום דה-רגולציה וחופש יזמות.
התרומות המאוד נדיבות של מאסק יעברו בחודשים שעד הבחירות לנשיאות ארה"ב, שיערכו בנובמבר הקרוב, לקבוצה פוליטית בשם America PAC, כך לפי הג'ורנל, והקבוצה, כך דווח, תתמקד בקידום רישום בוחרים, הצבעה מוקדמת והצבעה בדואר ובמדינות ה"מתנדנדות".
הביע תמיכה בטראפ עקב ניסיון ההתנשקות. אילון מאסק. צילום: לכידת מסך מחשבון מאסק ב-X
עוד מיליארדרים אמריקנים מתייצבים מאחורי טראמפ
מאסק הודיע רשמית על תמיכתו במועמדותו המחודשת של טראמפ לנשיאות בסוף השבוע. "אני תומך באופן מלא בנשיא טראמפ ומקווה שהוא יתאושש מהר", כתב היזם ב-X, הפלטפורמה החברתית שבבעלותו, אחרי ניסיון ההתנקשות בטראמפ באירוע בחירות שערך במדינת פנסילבניה, ממנו יצא טראמפ עם אוזן שרוטה בלבד, למרבית המזל.
מאסק, האיש העשיר בעולם, שהונו מוערך בכ-250 מיליארד דולר, ידוע מימים ימימה בעמדותיו השמרניות-ימניות, אך ניכר כי הוא הולך ומתקרב באחרונה לטראמפ. סין השאר נפגשו השניים בחודש מרץ לארוחת בוקר במעונו של נלסון פלץ – תורם אחר של טראמפ – שבפלורידה.
אלא שלפי הדיווחים, מאסק אינו המיליארדר האמריקני היחיד שמעוניין בטראמפ כנשיאו ומוכן לקדם זאת בכספו.
מאסק הוא כנראה הבולט מבין כמה תומכים מרכזיים של -PAC החדש, שכוללת גם את מייסד פלנטיר, ג'ו לונסדייל, את משקיעי הקריפטו טיילר וקמרון וינקלבוס, וכן את מי שהיה בעבר שגריר ארה"ב בקנדה, קלי קרפט. מיליארדר אחר שהעביר בבחירות הקודמות כסף ל-PAC של טראמפ, יזם הטק פיטר ת'יל, אמר באחרונה כי הפעם יתמוך בטראמפ רק בהצבעה ולא בכספו. לא ידוע אם שינה את עמדתו זו לאחר ניסיון ההתנקשות שעבר הנשיא לשעבר.
יצוין כי על אף שהתרומות הפרטניות לקמפיין בחירות בארה"ב מוגבלות ל-3,300 דולר לאדם, פרצות במערכת המימון של הקמפיינים מאפשרות לתורמים פוליטיים גדולים לתרום לקרנות התומכות במועמדים שביוקרתם הם מעוניינים. Elon Musk, the world’s richest person, is donating $45 million a month to the Trump campaign.
If democracy is to survive in the US, we need to overturn Citizens United and move to public funding of elections.
We need a government that represents all, not just billionaires.
— Bernie Sanders (@BernieSanders) July 16, 2024 בתגובה על התרומה המשמעותית של מאסק כתב ברני סנדרס, הדמוקרט שמשמש כבר שנים כסנאטור מטעם מדינת ורמונד, בציוץ ב-X כי "אילון מאסק, האדם העשיר בעולם, תורם 45 מיליון דולר בחודש לקמפיין של טראמפ. אם הדמוקרטיה תצליח לשרוד בארה"ב, עלינו להפיל את סיטיזנס יונייטד (Citizens United) ולעבור למימון ציבורי של בחירות. אנחנו צריכים ממשלה שמייצגת את כולם, לא רק מיליארדרים".
בדבריו אלו התייחס סנדרס לפסק הדין המפורסם סיטיזנס יונייטד נגד ועדת הבחירות הפדרלית (FEC) של בית המשפט העליון של ארה"ב משנת 2010. בפסק דין זה קבע רוב שופטים שלתאגידים יש זכות בלתי מוגבלת לממן תעמולת בחירות דרך Super PACs, שהם גופי התרמה חוץ-מפלגתיים, וזאת מתוקף התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית.
מאסק לחץ על טראמפ לבחור בו כסגנו. הסנאטור ג'יי. די. ואנס. צילום: ויקיפדיה
מאסק בוחש בקלחת הפוליטית
לפי דיווחים נוספים, מאסק לא הסתפק רק בתרומות אלא גם הניע מהלכים פוליטיים משמעותיים באופן מוחשי ועשה יד אחת מאחורי הקלעים כדי "לסייע" לטראמפ לבחור את סגנו. מאסק, יחד עם משקיע הטק דיוויד סאקס, וכן עם טאקר קרלסון, כתב פוליטי, סופר ומגיש שמרני של תוכניות אקטואליה יומיות, עשו נפשות אצל טראמפ כדי שיתעדף את סנאטור ג'יי. די. ואנס כמועמד לסגנו, אם יבחר.
אקסיוס דיווח שמאסק, סאקס וקרלסון מיהרו ללחוץ על הנשיא לשעבר, לאחר ניסיון ההתנקשות כנגדו בסוף השבוע, לבחור ב-ואנס, וזאת למרות שבתקופת כהונת טראמפ כנשיא הסנאטור מאוהיו, ואנס, ביקר את הפעילות הראשונה שלו בבית הלבן. הלחץ הצליח ואכן ואנס הוכתר כמועמד להיות סגנו של טראמפ, אם אכן יבחר ב-נובמבר שוב לכהן כנשיא ארה"ב.
18/07/24 16:17
7.37% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשותו של חבר הכנסת איימן עודה, תדון ביום א' הקרוב בהצעת חוק חדשה, שמבקשת לחייב גופים ציבוריים המספקים שירותים דיגיטליים לתת "מענה הולם" לאוכלוסיות שעלולות להתקשות בשימוש באמצעים דיגיטליים, ושקיים חשש שלא יוכלו לקבל את השירותים הללו בלעדי מענה שכזה.
מגיש התוספת לחוק. חבר הכנסת ישראל אייכלר מיהדות התורה. צילום: ויקימדיה
את ההצעה העלה חבר הכנסת ישראל אייכלר (יהדות התורה) ובעקבות בקשתו הוועדה תתכנס כדי לאשר את ההצעה.
בנימוק להצעת החוק נאמר כי "בשנים האחרונות יש מגמה לפיה שירותי ממשלה רבים ניתנים באופן מקוון-דיגיטלי, וזו מגמה חיובית, כמובן", אולם לטענת ח"כ אייכלר, המעבר לדיגיטל עלול לגרום לפגיעה קשה באוכלוסיות הממעטות להשתמש באמצעים דיגיטליים. כמו כן ציין אייכלר שלפעמים גופים שולחים הודעות חשובות בדואר האלקטרוני, עם לינק המוביל לאתר אינטרנט. יש אנשים בעלי אוריינצטיה דיגיטלית מוגבלת שאינם גולשים באינטרנט, ומתקשים במעבר לקישור, ושוב – עלולים בשל כך לא לקבל את השירות.
אייכלר הסביר בהמשך מדוע הוא דורש לעגן את הדבר בחוק. מסתבר שלמרות שבחוק המקורי העוסק בביצוע פעולות באמצעים דיגיטליים, משנת 2020, הנחה משרד המשפטים, לעגן בחקיקה את חובת מתן מענה לאזרחים שאין להם גישה לאמצעים דיגיטליים. אולם התברר שבחוק ההסדרים, הוסר הסעיף הזה מהחוק המסוים. לפיכך, חבר הכנסת אייכלר מציע לתקן את החוק השירותים הדיגיטליים ולהוסיף לו את הסעיף החסר.
ח"כ אייכלר גם העלה בעיה נוספת בשירותים הדיגיטליים: גופים רבים מעבירים מסרונים לאזרחים דרך הטלפון הנייד שלהם, אולם יש אזרחים שמחזיקים טלפונים שאין בהם מסרונים, כמו למשל טלפונים כשרים לאוכלוסיה החרדית.
לישיבה ביום א' הוזמנו נציגי מערך הדיגיטל הלאומי, מערך הסייבר, הרשות להגנת הפרטיות וגופים נוספים, ובסיומה צפויה הצבעה על התוספת לחוק.
18/07/24 11:25
6.32% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
סלקום עסקים ערכה את הכנס השנתי שלה לשותפים, באחד הלוקיישנים היפים ביותר בתל אביב, הסורה מארה.
אל האירוע הגיעו כ-100 שותפים עסקיים של החברה – המספקים פתרונות תקשורת, ענן ואבטחת מידע לשורה של ארגונים עסקיים. כל המשתתפים נהנו ממפגש פסגה שכלל נטוורקינג, אוכל טוב והרצאות מרתקות: של רון קופמן – על ספורט והנגיעה שלו לעסקים בכלל ולכל תחומי החיים בפרט; ושל אריק קלישר – מנהל מוצר טכנולוגיות ואבטחת מידע, שהציג את הפתרונות החדשים מבית סלקום עסקים.
בין המשתתפים באירוע – שנערך בהובלת מנכ"ל סלקום דניאל ספיר, סמנכ"לית האגף העסקי בסלקום, סיוון שושן לישע ומנהלת השותפים העסקיים מלי אזולאי – לקחו חלק מייסד קבוצת OMC, יוחאי אזולאי; מנכ"ל GNS, אדיר כהן; מנכ"ל ענן אמת מחשוב, שלומי קפצון; מנכ"ל WECOM, יניב קוריאט; מנכ"ל ITC, ניר גיל; סמנכ"ל מכירות טמרס טלקום, עופר מועלם; ומנכ"ל ובעלים אגאס מחשוב ותקשורת לעסקים, גיל בן שוהם.
סיון שושן לישע, סמנכ"לית האגף העסקי בסלקום: "זוהי זכות לחגוג כל שנה את השותפות החזקה שלנו עם מיטב השותפים, שעובדים מסביב לשעון בכל ימות השנה על מנת לספק לגופים המובילים בתחומם את הפתרונות הטכנולוגיים המתקדמים ביותר".
דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות
כנס השותפים העסקיים של סלקום על הגג ב-סורה מארה. צילום: מידנייט אינפיניטי
אריק קלישר, מנהל מוצר טכנולוגיות ואבטחת מידע, סלקום עסקים. צילום: מידנייט אינפיניטי
רון קופמן בכנס של סלקום עסקים. צילום: מידנייט אינפיניטי
מובילים בפתרונות ענן. סלקום עסקים. צילום: מידנייט אינפיניטי
18/07/24 12:58
6.32% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, הציג היום (ה') תחזית אופטימית לגבי הצמיחה של ענף ההיי-טק בשני הרבעונים הראשונים של השנה.
פרופ' ירון דיבר בכנס נשיאות המגזר העסקי שנערך היום בתל אביב, שם הציג הנגיד מצגת בושא "כלכלת ישראל, אתגרים והזדמנויות". בהתייחסו לענף ההיי-טק, ציין הנגיד כי המשבר העולמי בענף זה, וההשפעות של האירועים בישראל, כולל המלחמה, העלו חשש כי ההיי-טק עלול להיקלע למשבר הדומה למשבר הדוט קום, כתוצאה ממנו שוק ההיי-טק המקומי נפגע, וחברות רבות נסגרו.
נגיד בנק ישראל שלל בדבריו את החשש ממצב זה, וטען כי חברות ההיי-טק של היום לא דומות במבנה שלהן לחברות שהיו בתקופת הדוט קום.
בנוסף התייחס הפרופ' ירון בכנס בין היתר גם למצב היי-טק. "ב-דוט קום הענף התאפיין בריכוזיות בתת סקטורים בודדים, כאשר חלק מהחברות התאפיינו בחוסר בשלות עסקית", אמר הנגיד. לדבריו, כיום, ההיי-טק הרבה יותר מבוזר ורוב גדול של החברות נמצא כבר בשלב הייצור. על פי נתונים רשמיים, 59 אחוזים מחברות הטק כבר פעילות בשוק עם מוצרים שפותחו, 18 אחוזים הן בשלבי בטא, אלפא וניסוי, והיתר הן עדיין חברות מו"פ.
אחרי ירידה – עלייה בגיוסים ברבעון השני של 2024 בישראל
הנגיד הציג בכנס שקף של התפלגות חברות ההיי-טק לפי סקטורים. הסקטור הגדול הוא המד-טק – טכנולוגיות רפואיות שכולל פיתוח מכשירים ותוכנות. שני הסקטורים הגדולים אחרי המד-טק הם שירותי תוכנה ופינטק. יתר הסקטורים הם תרופות, אגרו-טק, IT, פתרונות תוכנה ארגוניים, סייבר ופרסום.
בהמשך הסקירה על ענף ההיי-טק חזר הנגיד על התחזית האופטימית לגבי היקף הגיוסים, כפי שפורסמו בדו"חות שונים של הלמ"ס, רשות החדשנות ו-IVC.
לדבריו, "לאחר ירידה בהיקף הגיוסים בשנה החולפת, ניכרת עלייה ברבעון השני של 2024 בישראל, יותר מבשאר העולם. גם נתוני הפעילות הריאלית של הענף השתפרו, וניכרת עלייה במדדים מובילים כגון מדד הפדיון בענף, וכן בהיקף הייצוא לעומת 2023 והתייצבות במספר מהמועסקים בענף.
הנגיד גם הציג את ההמלצות העיקריות מהתוכנית האסטרטגית של בנק ישראל, כפי שהוצגה בפני ראשי המגזר העסקי. בין היתר קרא להגברת הדיגיטליזיה בשירותי הממשלה, במיוחד בכל מה שקשור לשירותים למגזר העסקי, ביטול רגולציה עודפת ואימוץ תקינה בינלאומית.
18/07/24 14:24
5.26% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברת הטכנולוגיה לתחומי השכר ומשאבי האנוש דיל, שבין מקימיה איש העסקים הישראלי אלכס בואזיז, הודיעה היום (ה') על רכישה שלישית של חברה שהיא מבצעת מתחילת השנה: היא קונה את חברת הפצת מוצרי המחשוב הבריטית הופי (Hofy), שעוסקת באספקת וניהול מכשירים. סכום העסקה לא נמסר, אולם על פי ההערכות בשוק הוא עומד על יותר מ-100 מיליון דולר. כל 120 עובדי הנרכשת ייקלטו בדיל, שמתכננת לגייס השנה יותר מ-1,000 עובדים.
הופי היא חברת אספקת וניהול ציוד IT שמספקת שירות ומכשור לארגונים ב-127 מדינות ברחבי העולם. החברה נוסדה על ידי עובד לשעבר בדיל – מיכאל גינזו, שהיה מנהל מוצר בחברה – וכן על ידי סמי בורמום. השניים הקימו את החברה ב-2020 – שנתיים לאחר הקמת דיל, וזו גייסה עד כה 30 מיליון דולר. סבב הגיוס האחרון של דיל עמד על 630 מיליון דולר, לפי הערכת שווי של 12 מיליארד.
רכישת הופי היא הרכישה השמינית שמבצעת החברה וכאמור, השלישית מתחילת השנה. החברות הנוספות שדיל רכשה הן צייטגולד, רוטס, פיי גרופ, ליגאל פד, קאפבייס, זאווי ופיי ספייס. דיל מעסיקה יותר מ-4,000 חברי צוות במעל 100 מדינות ברחבי העולם, מהם 150 עובדים בישראל, ובאחרונה דיווחה החברה על הכנסות חוזרות שנתיות (ARR) של חצי מיליארד דולר.
בדיל אומרים כי הרכישה של הופי תאפשר למנהלי משאבי אנוש לאחד את סט הכלים שלהם ולקבל שירות IT ברמה גוהה, לצד הפתרונות האחרים של דיל, בהם ניהול עובדים שכירים ברחבי העולם, ארגון ויזות ורילוקיישנים, ניהול פרילנסרים ושירותי שכר בינלאומיים. ועוד.
שיתוף פעולה בן שנתיים וחצי
יצוין ששתי החברות משתפות פעולה בשנתיים וחצי האחרונות, כאשר דיל מנהלת את שירותי ה-IT והצוותים הגלובליים שלה בשיתוף הופי. משראו מנהלי שתי החברות כי טוב, הם החליטו לאחד כוחות ולבצע את עסקת הרכישה.
לאחר הטמעת הופי באופן מלא בדיל מתכננת החברה להשיק את Deel IT – פלטפורמת שירותי IT גלובליים מקצה לקצה, שתכלול שירותים כגון אספקת תוכנה וניהול גישה לאפליקציות ואינטגרציות עם ניהול מכשירים ניידים (MDM). כל זאת, תוך מתן אפשרות לשליטה ותצוגה מלאה של מערך ה-IT הארגוני.
בואזיז, שמשמש כמנכ"ל דיל, אמר כי "הרכישה הנוכחית הינה צעד משמעותי במשימה שלנו לספק לעסקים פלטפורמת משאבי אנוש ושכר מקיפה. המומחיות של הופי באספקת וניהול מכשירים תאפשר לנו להציע ללקוחותינו שירות IT גלובלי חדש, שיפשט ויקל על תפעול ה-IT שלהם ויסייע להם להתמקד בדבר החשוב ביותר – הרחבת עסקיהם".
18/07/24 15:26
5.26% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ענקית הגנת הסייבר הרוסית קספרסקי עוזבת את ארצות הברית – כך היא הודיעה אתמול (ד').
קספרסקי מסרה כי קיבלה את "ההחלטה העצובה והקשה" לעזוב כיוון ש-"ההזדמנויות העסקיות בארצות הברית כבר לא קיימות".
הצעד בא לאחר שהממשל האמריקני הודיע על כוונתו לאסור מכירה של תוכנת אנטי וירוס מתוצרת קספרסקי. העילה להוצאת הצו החריג היא חשש לפגיעה בביטחון הלאומי של ארצות הברית, בשל קשריה, לכאורה, של החברה הרוסית לקרמלין.
שרת המסחר האמריקנית, ג'ינה ריימונדו, אמרה באחרונה כי "השפעתה של מוסקבה על החברה התבררה כסיכון משמעותי לתשתיות ולשירותים בארצות הברית. נאלצנו לנקוט בפעולה זו בשל היכולת והכוונה של רוסיה לאסוף ולהפעיל נשק של (איסוף, ריגול – י"ה) של מידע אישי של אמריקנים".
קספרסקי מסרה בתגובה כי בכוונתה לחפש את "כל האפשרויות הזמינות מבחינה חוקית" כדי להילחם באיסור – ואתמול היא חדלה מכך. ענקית הגנת הסייבר הרוסית, שפעלה בארצות הברית במשך שני עשורים, הכחישה שהיא מעורבת בכל פעילות שהיא שמאיימת על הביטחון האמריקני.
סיום הפעילות – החל מעוד יומיים
"החל מה-20 ביולי 2024, קספרסקי תסיים בהדרגה את פעילותה בארצות הברית ותבטל נציגויות ומשרדים במדינה", נכתב בהודעת החברה. אתר האינטרנט האמריקני שלה כבר הפסיק למכור את כלי האנטי וירוס והגנת הסייבר שלה, והמנסים לרכוש באתר מקבלים הודעה שלפיה "הרכישה אינה זמינה ללקוחות בארצות הברית".
החרם על קספרסקי מסתייע בסמכויות רחבות שהטיל ממשל טראמפ ב-2017 והורחבו על ידי הנשיא ביידן – כדי לאסור או להגביל עסקאות בין חברות אמריקניות וחברות טכנולוגיה ממדינות של "יריבים זרים", כמו רוסיה וסין. זאת, על רקע החשדות להתערבות רוסית בבחירות לבית הלבן ב-2016. בתגובה לצעדים אלה, ענקית הגנת הסייבר הרוסית הודיעה שתעביר את קוד המקור שלה לבחינתם של גורמים חיצוניים. ב-2018 היא מסרה שהעבירה כמה מתהליכי הליבה שלה מרוסיה לשווייץ.
החשד: קשרים הדוקים מדי עם הקרמלין. קספרסקי. צילום: BigStock
מטה קספרסקי נמצא במוסקבה, ויש לה משרדים ב-31 מדינות, המשרתים יותר מ-400 מיליון משתמשים ו-270 אלף לקוחות עסקיים במעל 200 מדינות – כך לפי משרד המסחר האמריקני. היקף הלקוחות בארצות המושפעים מהתוכנה הרוסית, או מהאיסור למכור אותה – לא ניתן לפרסום, בטענה כי "אלה נתונים עסקיים מסווגים". עם זאת, פקיד במשרד המסחר צוטט ברויטרס כאומר שמדובר ב-"מספר משמעותי", והוא כולל ממשלים של מדינות בארצות הברית, גופים מקומיים (ברמות של מחוזות ונפות בתוך המדינות) וכן חברות המספקות טלקומוניקציה, חשמל ושירותי בריאות.
לא פעם נטען כי למוצרי קספרסקי, שפועלים למניעת נוזקות, יש יכולת לגשת לכמויות משמעותיות של נתוני משתמשים – מה שמציף חשש שנתונים אלה יעברו לרשויות ברוסיה. זאת, בהסתמך על חשיפת סוכנות בלומברג מ-2017 שלפיה יוג'ין (יבגני) קספרסקי עבד בקג"ב בתחילת דרכו הבוגרת, ואף למד הצפנה בשירות הביון. עוד נטען שיש, לכאורה, קשרים בין קספרסקי לשירות הביטחון הפדרלי הרוסי, ה-FSB, בפרט – ולקרמלין בכלל.
היסטוריה של חשדות ומאבקים
המאבק בין הממשל האמריקני לענקית הגנת הסייבר הרוסית החל, כאמור, בעשור הקודם, לאחר שהממשל טען שממשלת רוסיה יכולה לאלץ את קספרסקי ואף כופה עליה למסור לה נתונים, או להשתמש בתוכנת האנטי וירוס שלה, כדי לנסות לפרוץ או לעקוב אחרי אמריקנים. קספרסקי הכחישה את ההאשמות הללו בתוקף.
ב-2022, נציבות התקשורת הפדרלית האמריקנית, ה-FCC, הוסיפה את קספרסקי לרשימת הגופים המהווים "סיכון בלתי מתקבל על הדעת לביטחון הלאומי של ארצות הברית". הייתה זו הפעם הראשונה שחברה רוסית נוספה לרשימה, שמורכבת מחברות סיניות דוגמת וואווי ו-ZTE. נוסף לקספרסקי, ה-FCC הוסיפה לרשימה את צ'יינה טלקום ו-China Mobile International USA.
באותה השנה, המשרד הפדרלי לביטחון מידע בגרמניה – ה-BSI – הנפיק אזהרה לארגונים מפני שימוש בתוכנות קספרסקי, מחשש שהן עלולות להיות מנוצלות לריגול סייבר או לשיגור מתקפות סייבר, ברקע מלחמת רוסיה ואוקראינה. איטליה הלכה בעקבות גרמניה ועשתה צעד דומה.