אילון מאסק ממשיך לעשות כותרות, כשהפעם הן קשורות, בשני מקרים שונים, במהומות בבריטניה וב-OpenAI. באחת החזיתות, מאסק, שבאחרונה נחשפה התרומה שלו לדונלד טראמפ בבחירות בארצות הברית, מתערב גם בנעשה בבריטניה: בימים אלה מנהל המיליארדר האמריקני "מלחמת מילים" עם ראש הממשלה החדשה של הממלכה המאוחדת, קיר סטרמר, סביב המהומות שהמדינה חווה בימים אלה. המהומות החלו לפני ימים אחדים בערים שונות בבריטניה, על רקע משבר ההגירה. מפגינים מהימין הקיצוני הבריטי תקפו, בין היתר, מסגדים ומלונות שבהם שוהים מבקשי מקלט. ככל הנראה, המהומות פרצו לאחר שפורסמו פייק ניוז ברשתות החברתיות. שר הטכנולוגיה הבריטי, פיטר קייל, אף נפגש אתמול (ב') עם המנהלים של טיקטוק, מטא וגוגל, "כדי להבהיר להם את האחריות המוטלת עליהם להמשיך לעבוד איתנו על מנת לעצור את ההפצה של מיסאינפורמציה והסתה", לדבריו. ראש ממשלת בריטניה, קיר סטרמר. צילום: ShutterStock בעוד שנציגי מטא, טיקטוק וגוגל נכחו בפגישה, כאמור, מאסק המשיך ב-"מלחמת המילים" מול ראש הממשלה הבריטי. תחילת אותה "מלחמה" הייתה בסרטון מהמהומות שמאסק שיתף, כשלצידו הוא צייץ: "מלחמת אזרחים (בבריטניה – י"ה) היא דבר בלתי נמנע". דובר מטעמו של סטרמר דחה, זמן קצר לאחר מכן, את הדברים ואמר כי "אין כל הצדקה לתגובות כמו זו". "כל מי שמשתמש באלימות אונליין – יפגוש את מלוא כוחו של החוק", הוסיף. בהמשך, מאסק הגיב לציוץ שכלל סרטון של סטרמר שבו הוא גינה אלימות נגד מוסלמים, וכתב: "האם אתה לא צריך להיות מודאג ממתקפות על *כל* הקהילות?". בהמשך הוא כינה את סטרמר: "Two-tier Keir". מעניין יהיה לראות האם "מלחמת המילים" הזאת בין מאסק ליושב בדאונינג 10 תימשך וכיצד, ומה יהיו ההשלכות שלה, אם בכלל. המאבק המשפטי בין מאסק לאלטמן – חוזר בחזית אחרת, מאסק הגיש באחרונה מחדש את תביעתו נגד OpenAI והמייסד והמנכ"ל שלה, סם אלטמן – תביעה שנוגעת לבינה מלאכותית. מאסק הגיש את התביעה בתחילה בחודש פברואר, אולם לפני כחודשיים ביטל אותה. אתמול דווח כי הוא הגיש אותה מחדש. מאסק סייע לאלטמן לייסד את ממציאת ה-ChatGPT ב-2015. בתביעתו הוא טוען כי מאז, החברה זנחה את מטרתה להיות ארגון ללא כוונת רווח שמסייע למין האנושי – לטובת מכירה של חלק מטכנולוגיית ה-AI המתקדמת שלה ללקוחות פרטיים, ובכך ליצירה של רווחים. מאסק, שהשקיע 44 מיליון דולר בסבב הסיד של OpenAI, אף טוען כי בחברה הבטיחו לו שכל הטכנולוגיה שלהם תהיה בקוד פתוח. סם אלטמן, מייסד ומנכ"ל OpenAI. צילום: ShutterStock לטענת מאסק, אלטמן ושותפיו הטעו אותו, ו-"הסתמכו על דאגתו מפני סכנות ה-AI" כדי לקבל את כספו. לדבריו, לא הייתה לאלטמן ושותפיו כל כוונה לעמוד בהבטחה שלהם. על פי כתב התביעה, אלטמן פיתה את מאסק להשקיע ב-OpenAI, וכשהבין שהחברה תחל בקרוב לראות רווחים מטכנולוגיית הבינה המלאכותית הכללית (AGI), הוא (אלטמן) גייס אותו (את מאסק) להיות ה-"בנק" שלו, ו-"הפך את OpenAI לבוננזה ששווה מיליארדים". מאסק כינה את המעשים של אלטמן ושותפיו כלא פחות מ-"בגידה". OpenAI סירבה להגיב על התביעה המחודשת. לאחר הגשת התביעה המקורית היא דחתה את טענותיו של מאסק, ופרסמה תכתובות מייל שמראות שהוא היה מודע לכך שהחברה זקוקה לכסף למימון כוח המחשוב שנועד לפיתוח מודלי ה-AI שלה. זאת, בניגוד לטענת מאסק שהוא הוטעה לחשוב שאין לחברה כוונת רווח. לאחר מכן, עורכי הדין של מאסק ביטלו את התביעה ללא כל הסבר, וכעת, כאמור, היא הוגשה מחדש.

בצוללות הגרעיניות של בריטניה הוטמעה תוכנה שפותחה ברוסיה ובבלרוס, בניגוד לכללי משרד ההגנה הבריטי – כך חשף אתמול (ב') הדיילי טלגרף, בעקבות דיווח באתר חושפי השחיתויות Whistleblowers UK. לפי העיתון, התוכנה הייתה אמורה להיות מפותחת על ידי צוות פיתוח בריטי, שלחבריו יש זיכוי ביטחוני, אולם העיצוב שלה הוצא בחלקו למיקור-חוץ למפתחים בסיביר ובמינסק, בירת בלרוס. החשש הוא שהקוד שנבנה על ידי המפתחים הרוסים והבלרוסים עלול להיות מנוצל כדי לחשוף את מיקומן של הצוללות. ההסתרה: לתת למפתחים הזרים שמות בדויים של בריטים מתים הממשל הבריטי הבין שמדובר בפרצת אבטחה שמהווה איום רציני על ביטחון המדינה – ופתח בחקירה. מהממצאים עולה כי החברה, רולס רויס סאבמרינס – קבלנית משנה של משרד ההגנה הבריטי – היא שהעבירה את העבודה למיקור-חוץ למהנדסים ברוסיה ובבלרוס. החברה שמרה עובדה זאת תחילה בסוד. היא התלבטה כיצד תוכל להסתיר את מקום העובדים, ושקלה לתת להם שמות בדויים של בריטים מתים. תוך כדי התחקיר הוברר שפוטנציאל הנזק הביטחוני – גדול: כך, עלה חשש כי יכולות הגנה נוספות עלולות להיפגע, כיוון שהתברר שפרויקט קודם הוצא גם הוא למיקור-חוץ למפתחים במינסק. רולס רויס סאבמרינס היא החברה שמטפלת בצוללות הגרעיניות של הצי המלכותי עבור משרד ההגנה בלונדון. לפי החקירה, היא רצתה לשדרג את הצוות האינטרא-נט שלה ומסרה את העבודה בקבלנות משנה לחברת הייעוץ הדיגיטלי WM Reply. זו השתמשה בשירותים של מפתחים מבלרוס, בעלת בריתה הקרובה ביותר של רוסיה, שאחד מהם עבד מביתו בטומסק, סיביר. מערכת האינטרא-נט כללה פרטים אישיים של כל עובדי רולס רויס סאבמרינס, ​וכן את המבנה הארגוני של העובדים בצי הצוללות של בריטניה. בקיץ 2020, הצוות ב-WM Reply החל להתריע בנוגע להשלכות האבטחה בשל השימוש בצוות בלרוסי לפרויקט, והציע ליידע את רולס רויס. הדיון "התמסמס" עד נובמבר, למרות החששות החמורים של כמה מחברי הצוות, שבאו לידי ביטוי בהתכתבויות ביניהם. נאמר להם על ידי הממונים ש-"אין צורך להיבהל" ושאין ליידע את רולס רויס, כיוון שיש חשש שהיא תבטל את הפרויקט – בשווי של חצי מיליון ליש"ט – אם הדבר יתגלה. רק באביב 2021, כאשר החששות דווחו לרולס רויס, נפתחה חקירה. משרד הפנים הבריטי עודכן רק בקיץ 2022, מה שהניב חקירה נוספת, שהסתיימה בפברואר אשתקד. מומחה ביטחוני אמר לדיילי טלגרף כי "כל מי שעובדים על צי הצוללות של בריטניה הם בגדר סיכון לסחיטה או מתקפה ממוקדת". מה אומרים המומחים? מומחים הסבירו בסוף השבוע כי "אסטרטגית, הדבר הגדול בצוללות הוא שקשה מאוד לזהותן והן מאוד ניידות. אם למישהו יש גישה למערכת מעקב שמראה היכן הצוללות נמצאות בכל עת, זה נותן לו יתרון אסטרטגי עצום – במקרה של תכנון מתקפה על בריטניה". מומחה אחר ציין כי "הביטחון הלאומי של בריטניה עלול היה להיפגע אם פרטים אישיים של בעלי ידע מסווג על צי הצוללות הגרעיניות של בריטניה היו נופלים לידיים הלא נכונות. זה היה יוצר מצב שבו הם חשופים לסחטנות או למתקפות ממוקדות". לדברי מומחה אחר, "רוסיה, בעלת בריתה הקרובה ביותר של בלרוס, היא אחד מאיומי הביטחון הלאומי הראשיים על בריטניה. האיום מורכב מיכולת, הזדמנות וכוונה – ויש להם את כל המרכיבים". בן וואלאס, שהיה שר ההגנה של בריטניה, אמר לדיילי טלגרף כי "התקרית מותירה אותנו פגיעים בפוטנציה. יש חשש לערעור הביטחון הלאומי שלנו. פעם אחר פעם, מדינות כמו סין ורוסיה התמקדו בשרשראות האספקה ​​של קבלני הביטחון שלנו. זו לא תופעה חדשה". רולס רויס סאבמרינס מסרה בתגובה כי "באופן קטגורי, בשום שלב לא היה סיכון של גישה לנתונים, מסווגים או אחרים, או שהם היו זמינים לאנשים שאינם בעלי זיכוי ביטחוני. בעקבות חקירה פנימית קפדנית, ​​הפסקנו לעבוד עם WM Reply". WM Reply הכחישה את הטענה שפעולותיה עלולות לסכן את הביטחון הלאומי הבריטי.  

רשות החדשנות ומשרד הביטחון פותחים תוכנית בתקציב כולל של 10 מיליון שקלים, להכשרה ועידוד יזמות טכנולוגית בקרב משרתי המילואים וחיילים משוחררים. התוכנית מבקשת לשלב בין הצורך של חיילים.ות משוחררים.ות ומילואימניקים.ות להשתלב בהיי-טק הישראלי לבין הצורך של התעשייה והחברות לצמצם את המחסור בכוח אדם בענף. הרשות, יחד עם האגף והקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון, פרסמו היום (ג') קול קורא להגשת בקשות לתמיכה בתוכניות חדשות לפיתוח ההון האנושי בתעשיית ההיי-טק בישראל, לרבות בתחומים ספציפיים. המימון הממשלתי יעמוד על 50%-70% מתקציב כל אחת מהתוכניות שייבחרו, בהתאם להוראות ולנהלי המסלול. התוכניות המוגשות יכולות לכלול, בין היתר: היכרות עם היבטים טכנולוגיים וכלכליים של עולם היזמות, וחשיפה למגמות טכנולוגיות עכשוויות ועתידיות, כגון בינה מלאכותית, אגרו-טק ושבבים; זיהוי אתגרים, צרכים והזדמנויות, היכרות עם מודלים עסקיים והיכרות עם עולם ההשקעות, קרנות הון-סיכון וגופי השקעה נוספים; מתודולוגיות לרעיונאות ולחשיבה יצירתית, ויכולת להציג תמונת עתיד וחזון ולרתום אחרים לדרך; מרחב התנסויות – התנסות מעשית בתהליך היזמות, הכולל מחקר וחשיבה רעיונית, תיקוף הרעיון (ולידציה) והבשלתו באמצעות כלל הכלים שנלמדו בתוכנית, התנסות בעבודת צוות והצגה סופית מול קהל; ואקסלרציה – ליווי של יזמים שכבר הקימו סטארט-אפים, תוך חשיפה לתכנים שיסייעו ליזם.ית בבניית המיזם, בין היתר בבניית התוכנית העסקית, חיבור למנטורים, גיוס לקוחות, תיקוף שוק, בניית MVP וגיוס הון. גובה המענק: תוכנית שהתקציב המבוקש שלה הוא עד סכום כולל של מיליון שקלים – יינתן בגינה מענק בשיעור של 70% מהתקציב המאושר, בהתאם להחלטת ועדת המחקר. תוכנית שהתקציב המבוקש שלה עולה על סכום כולל של מיליון שקלים ומגיע עד לחמישה מיליון – יינתן בגינה מענק בשיעור של 50% מהתקציב המאושר, בהתאם להחלטת ועדת המחקר. הבקשות יוגשו לתקופת ביצוע של עד שנה או שנתיים. רשות החדשנות מעודדת הגשת תוכניות שיכללו תוכן מקצועי נרחב, המתייחס לכלל המיומנויות הנדרשות לעובדים וליזמים בתעשייה עתירת הידע בישראל. "המטרה: לרתום את יכולות הפיקוד והניהול של החיילים להיי-טק" דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר כי "חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים נעמדו כאיש אחד להגן על מדינתנו מאז ה-7 באוקטובר. את יכולות הפיקוד והניהול שאותם הם היו צריכים להפגין, ואת היצירתיות שאותה הם היו צריכים להפעיל לצורך מילוי תפקידם אנחנו רוצים עתה לרתום לטובת ההיי-טק הישראלי. תוכנית ההכשרה והעידוד ליזמות משלבת בין צרכי התעשייה לפוטנציאל המצוין שקיים בקרב החיילים המשוחררים ואנשי המילואים. אנחנו רואים בתוכנית זו הזדמנות ייחודית לאפשר לאוכלוסייה חשובה זו להתחיל דרך חדשה, ובה בעת להפוך את היצירתיות והרעיונות של החיילים והמילואימניקים למציאות באמצעות הנבטת יוזמות וחברות סטארט-אפ חדשות, שיחזקו את האב החדשנות הישראלי". איל הנס, ראש האגף ומנהל הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון, ציין כי "תוכנית זו מהווה מנוף חשוב לשילוב החיילים המשוחררים ואנשי המילואים זכאי האגף והקרן בשוק העבודה העכשווי, וזאת באמצעות מתן כלים חדשניים וידע ייחודי, בדגש על עולם התוכן של היזמות. התוכנית נבנתה מתוך רצון להוקיר את האוכלוסייה החשובה הזו, שמהווה חוד החנית של החברה הישראלית, ולפתוח עבור בניה ובנותיה חלון הזדמנויות יוצא דופן לאופקים חדשים." הקול הקורא פתוח להגשת בקשות עד ל-15 בספטמבר בשעה 12:00.

דל מפטרת בימים אלה עובדים, כדי "להפוך לחברה רזה יותר", לדבריה. החברה אישרה את דבר הפיטורים במענה לדיווחים בעיתונות הטכנולוגית בארצות הברית, אולם לא מסרה מספרים. כמו כן, טרם התקבלה תגובה מהחברה בישראל האם הפעילות המקומית של החברה כלולה בגל הפיטורים. בעיתונות הטכנולוגית בארצות הברית למדו על הפיטורים מהודעות בפורומים מתאימים, משינויי סטטוס בלינקדאין, כולל של עובדים ותיקים בחברה, ומדיווחים של עובדים שראו את עמיתיהם אורזים את החפצים שלהם. רבים מאותם עובדים מגיעים מפעילות המכירות של החברה. במזכר ששלחו לעובדים ביל סקאנל, נשיא פעילות המכירות והלקוחות הגלובלית ב-דל, וג'ון ביירן, נשיא תחום הערוצים הגלובליים בחברה, הם השתמשו במילים "ייעול שכבות הניהול", במקום במילה "פיטורים". השניים צופים ש-דל תצמח מהר יותר מהצמיחה בשוק, עקב "השאת ערך טובה יותר של ה-IT המודרני והבינה המלאכותית" ללקוחותיה. בהודעה הרשמית של החברה נכתב כי "דרך ארגון מחדש של הצוותים שלנו שאחראים על ההגעה לשוק של המוצרים, ובמסגרת סדרה מתמשכת של פעולות, אנחנו הופכים לחברה רזה יותר. אנחנו מאחדים צוותים ומתעדפים היכן אנחנו משקיעים לאורך ולרוחב החברה. אנחנו מצמיחים את העסקים שלנו באופן שוטף, כדי לספק את החדשנות, הערך והשירות הטובים ביותר ללקוחות ולשותפים שלנו". גל שני של פיטורים בשנתיים כמה מהעובדים של דל הביעו תסכול על גל הפיטורים ברשתות החברתיות ובפורומים, וחשש שהם ייכללו בגל זה. אחד מהם כתב באתר Thelayoff.com, תחת הכותרת "יותר ממספר ב-דל", כי "אני לא בטוח אם אהיה הפעם ברשימה, אבל רבים יהיו". הוא הוסיף כי "עם התדירות (הגבוהה – י"ה) של הפיטורים, אני לא יכול להיות בטוח שלא יהיו עוד (גלי פיטורים – י"ה) בעתיד. שרדתי עד כה, אבל כמעט חצי מהצוות שלי הלך, לעומת מה שהיה לפני שנתיים". ואמנם, הגל הנוכחי בא לאחר שבשנה שעברה פיטרה החברה כ-13 אלף איש והפחיתה את מספר העובדים שלה ל-120 אלף. על פי הרג'יסטר, המטרה הסופית של החברה היא לצמצם את מספר העובדים שלה לפחות מ-100 אלף. עוד נכתב בדיווח כי מרבית העובדים המפוטרים יקבלו פיצויי פיטורים בסכום של שכר של חודשיים ועוד בין שבוע ל-26 שבועות, כמו גם בונוסים חלקיים, במידה שהם זכאים לכאלה. דל חוותה בשנה הכספית האחרונה ירידה של 14% במכירות שלה, ואלה עמדו על 88.4 מיליארד דולר.

אחרי שהשיקה במאי האחרון את iPad Pro עם המעבד החדש M4, אפל מתכוננת כעת להמשך ההשקה של מוצרים מעודכנים עם מעבד זה, לאורך כל הגזרה. באפל השתמשו במוצר הראשון כסוג של בדיקת שטח, ועכשיו מגיע פרק מסיבי למדי, שבו החברה אמורה לעדכן עם המעבד החדש את כל מחשבי ה-MacBook Pro, את מחשבי ה-Mac mini וגם את מחשבי ה-iMac שלה. אפל אמורה להשיק את המוצרים הללו, עם מעבדי M4 בכמה רמות, עד סוף השנה הנוכחית, כדי להציע את המחשבים החדשים עוד לפני עונת החגים של דצמבר. אבל, יש כמה קווי מוצרים של החברה שיכללו את מעבד ה-M4 רק ב-2025, ומדובר במחשבי ה-MacBook Air, ה-Mac Pro וגם ה-Mac Studio. מעבר לשדרוג הצפוי והשנתי של המעבדים, יש עוד משהו שה-iPad Pro שימש עבורו כמקרה בוחן: זה היה הדגם הכי קל ודק של המוצר המסוים הזה אי פעם, ואת הפילוסופיה והגישה הזו מקווה אפל ליישם לכלל שורת מוצרי המחשוב שלה המבוססים על M4. זה תואם לדיווחים שהופיעו בעבר על כך שאפל מפתחת את ה-MacBook Pro הכי דק שלה אי פעם.

מאת: אוראל בן שושן | מנהל שירות לקוחות, Voicenter מהי חוויית לקוח? ככל שרמת הרגשות החיוביים אותם ירגיש הלקוח באינטראקציה תהיה גבוהה מרמת הציפייה שאיתה הגיע – חוויית הלקוח שלו תתפש כטובה יותר. חוויית לקוח היא לא רק האופן שבו נציג החברה מספק שירות והשאלה האם הנציג היה נחמד או פחות נחמד באופן ספציפי, אלא הרבה מעבר לכך: "חוויית לקוח היא האופן שבו לקוחות תופשים את סך האינטראקציות עם הארגון, לאורך זמן ובנקודות מגע שונות". זאת אומרת שהארגון שלכם נבחן באופן בלתי פוסק על חוויית הלקוח שהוא מספק בכלל ערוצי התקשורת, בנקודות המגע עם הארגון ובמיוחד ברגע האמת. כדי להבין היכן אתם נתפסים מול הלקוחות שלכם, עליכם לענות על מספר שאלות, לדוגמא: – בשיחה של לקוח עם אחד מנציגי החברה, האם הצלחתם לעזור לו בזמן אמת כאשר הוא היה צריך אתכם? – כמה קל או קשה היה ללקוח שלכם להגיע לאיש הקשר המתאים בעזרת נתב השיחות שהגדרתם? – האם קיימות ביקורת שליליות או חיוביות שלכם ברשת? – כמה קל או קשה לקבל אינפורמציה מאתר החברה? חוויית הלקוח נוצרת בנקודת המפגש בין ציפיות הלקוח אל בין ההתנסות בפועל באינטראקציה עם הארגון (אנשי שירות, אתר אינטרנט, אפליקציה, מערכת ניתוב שיחות…). ככל שרמת הרגשות החיוביים אותם ירגיש הלקוח באינטראקציה תהיה גבוהה מרמת הציפייה שאיתה הגיע, חוויית הלקוח תתפש כטובה יותר. מכיוון שחוויית הלקוח נמדדת על ידי רגשות אינדיבידואלים של לקוח ספציפי אל מול חברה, על מנת למדוד אותה יש לנקוט באמצעי מדידה המתאימים לכך באמצעות סקרים, קבוצות מיקוד ועוד. מדד נאמנות לקוחות (NPS) – מדד זה מבוסס על סקר של שאלה אחת בלבד, שנמצאה אפקטיבית ומהימנה במידת הייצוג והחיזוי שלה לנאמנות ושביעות רצון לקוחות. שאלה לדוגמה: באיזו מידה תהיה מוכן להמליץ על המוצר/השירות/החברה לחבר או עמית? סקלת התשובות נעה בין 1-10, כאשר הדירוגים השונים מקבלים ציונים ומסווגים בסופו של דבר לסוגי לקוחות: מקדמים, פאסיביים ומרחיקים או מכפישים. מדד זה מצוין על מנת לבדוק אפקטיביות של הטמעת תכניות/שינויים בחברה, וכיצד הם משפיעים על שביעות הרצון של לקוחותיכם. מדד שביעות רצון (CSAT) – שאלה ישירה אודות שביעות רצון הלקוח בנוגע לאינטראקציה ספציפית או שביעות רצון באופן כללי. שאלה לדוגמה: מהי מידת שביעות הרצון הכללית שלך מהחברה/השירות/המוצר? היתרון במדד זה הינו קלות מדידת שביעות רצון הלקוח והפקת תובנה מיידית, האם היא מתאימה לחווייה שאתם מעוניינים לספק ללקוח. סקלת התשובות המקובלת היא מספרית או מילולית. מדד מאמץ לקוחות (CES) – כולנו מעוניינים שהאינטראקציה עם העסק/הארגון תהיה פשוטה, קלה ויעילה בנוגע לאינטראקציה ספציפית. שאלה לדוגמה: באיזו מידה היה לך קל לפתור/להתקין/להשתמש במוצר/בשירות. השימוש במדד זה יעיל מייד בתום האינטראקציה עם הלקוח, כאשר הזיכרון מדויק וטרי ופחות כאשר מנסים למדוד חווייה כללית. סקלת התשובות המקובלת היא מספרית או מילולית. חוויית לקוח מצוינת היא לא משהו שקורה במקרה. מדובר במגוון החלטות מודעות שהתקבלו מראש על ידי מובילי הארגון, שמטרתן היא לגרום לכל חלקי הארגון לפעול בסנכרון ובכך להקל, להסיר מכשולים ולהנעים את אינטראקציית הלקוח אל מול החברה. יש חברות המגדילות ומהנדסות את "מסע הלקוח" שעוברים הלקוחות אל מול החברה. הן בוחנות כל שלב ושלב ומחליטות כיצד לפעול בכל רגע על מנת שהלקוח יצא עם חיוך. חוויית לקוח אינה פרויקט חד פעמי, אלא הלך רוח של חברה. ציפיות הלקוחות מהחברה משתנות ללא הרף ועל מנת לשמור על לקוחות מרוצים על הארגון להיות מסוגל לעקוב אחר שינויים מהירים ולהגיב בהתאם. ההשקעה בחוויית הלקוח שווה לכם המון כסף חוויית לקוח הוא צמד מילים שנשמע מצוין, והאמת שגם הרעיון נחמד, אבל למה בשורה התחתונה שווה לכם להשקיע בה? אז בסיכום בשלוש מילים – 'שווה המון כסף'. מחקרים מוכיחים שלחוויית הלקוח יש מתאם גבוה ביותר לנאמנות לקוחות (מי לא אוהב לקוח שחוזר לרכוש שוב את המוצרים שלנו?) שמשפיע על:  – הגדלת מוכנות של לקוח לבצע רכישה חוזרת. – הקטנת הסבירות לנטישת לקוחות. – הגדלת הסבירות שלקוח ימליץ עליכם לחבר או קולגה. – מקסום ערך של לקוחות קיימים (עולה פי שבע להחתים לקוח חדש מלשמר לקוח קיים). – הקטנת עלות רכישת לקוחות חדשים והוצאות על פרסום (WOM, הגעת לקוחות בעקבות המלצות מפה לאוזן). בסופו של דבר כל הנ"ל משפיעים באופן ישיר על מדדי CLV – ערך חיי לקוח (כמה כסף שווה כל לקוח לעסק) – וכמובן על שורת הרווח הסופית. אז אל תשכחו להיות שם בשביל הלקוחות שלכם, הם אלה שבסופו של דבר יחליטו מה יהיה עתיד העסק שלכם. לפרטים נוספים אודות שדרוג חוויית הלקוחות שלכם – היכנסו לאתר Voicenter

מליאת הכנסת אישרה אתמול (ב') בקריאה שנייה ושלישית תיקון מקיף בחוק הגנת הפרטיות, שקידם סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, ח"כ יריב לוין. התיקון, כך נמסר מאגף דוברות הסברה ותקשורת במשרד המשפטים, יגביר את ההגנה על זכות היסוד לפרטיות של הציבור בישראל ויחזק את ההתמודדות כנגד איומי הסייבר הגוברים. ובנוסף, התיקון קובע הסדרים חדשים ומתקדמים ומקנה כלי אכיפה יעילים, שיתאימו לאתגרי העידן הדיגיטלי. עוד נמסר כי התיקון לחוק, שקודם על ידי המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי בייעוץ וחקיקה והרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, "מהווה אבן דרך חשובה בהתאמת החוק הישראלי למציאות הטכנולוגית של ימינו, מגביר את ההגנה על הזכות לפרטיות ומידע אישי ומחזק את יכולות האכיפה של הרשות בגין הפרות החוק, ההכרחי לחיזוק החוסן, לרבות תקיפות סייבר וצמצום הסיכון לאירועי דלף מידע עתידיים. כמו כן, הוא משפיע באופן מהותי על המגזר העסקי ומפחית נטל רגולטורי משמעותי בצמצום חובת רישום מאגרי מידע דיגיטליים. התיקון לחוק מהווה צעד חשוב גם בראי ההתאמה של ישראל לדיני הגנת הפרטיות באירופה וההכרה במדינת ישראל על ידי האיחוד האירופי כמדינה בעלת תאימות לדין האירופי". תיקון נרחב בחוק אמור לשמור טוב יותר עליה. פרטיות האזרחים. צילום: BigStock מה כולל התיקון? התיקון המקיף לחוק הגנת הפרטיות שאושר בכנסת כולל את השינויים העיקרים הבאים: הרחבת סמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הפרטיות, לרבות הסמכות להטיל עיצומים כספיים משמעותיים, והסמכות לפעול להוצאת צו הפסקת עיבוד מידע; חובת מינוי ממונה הגנת הפרטיות בארגונים רבים במשק; קביעת הסדר מיוחד בתחום הפרטיות בגופים ביטחוניים; הפחתת הנטל הרגולטורי באמצעות צמצום משמעותי של חובת רישום מאגרי מידע דיגיטליים; קביעת איסור גורף על עיבוד מידע אישי, שנאסף באופן לא חוקי ועקב עבירות פליליות חדשות במאגרי מידע; התאמת כלל ההגדרות בחוק להתפתחויות הטכנולוגיות, החברתיות והמשקיות ולהסדרים הקיימים בחקיקה מודרנית של הגנת הפרטיות במדינות מובילות; וסמכות לפסוק פיצויים לאזרח שהופרה פרטיותו. סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, חבר הכנסת יריב לוין: "הצורך בעדכון חוק הגנת הפרטיות מתחייב על רקע המציאות הנוכחית. הגברת סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות וביצוע ההתאמות המתחייבות בחוק, בהתאם לרגולציה המקובלת בעולם, הכרחיים לשם שיפור ההגנה על המידע האישי של הציבור ומניעת ניצולו לרעה. חקיקה זו הכרחית גם בעקבות ההכרה של האיחוד האירופי בישראל כמדינה שרמת הגנת המידע האישי בה הולמת את הסטנדרט האירופי, שאושררה לאחרונה, והיא בעלת חשיבות גדולה למשק ולכלכלה הישראלית, ליחסי המסחר בין ישראל לאירופה, וחוסכת נטל רגולטורי משמעותי לחברות ועסקים רבים בישראל. ברצוני להודות למשנה ליועצת המשפטית לממשלה עוה"ד אביטל סומפלינסקי ולצוותה, לראש רשות הגנת הפרטיות, עוה"ד גלעד סממה ולצוותו, על קידום נושא חשוב זה".

מאיה שוורץ מונתה באחרונה לדירקטורית חיצונית ב-Fundit – פלטפורמת ההשקעות האלטרנטיביות מקבוצת Headstart, קבוצת מימון ההמונים הראשונה והגדולה בישראל, שהוקמה בשנת 2011. שוורץ, שלמדה הנדסת מכונות בממכללתו של סטף וורטהיימר ושהיא בעלת תואר ראשון במחשבים וניהול מהאוניברסיטה הפתוחה, מכהנת בשנתיים האחרונות כמנכל"ית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. את דרכה המקצועית התחילה כמנהלת פרויקטים במפעלים של משפחת ורטהיימר, בהם הטמיעה פרויקטים גדולים בתחומי התעשייה החכמה. כחלק מתפקידיה הקודמים ניהלה שוורץ פרויקט לשיקום עסקים בצפון לאחר מלחמת לבנון השנייה. בהמשך כיהנה כסמנכ"לית פיתוח עסקי של חברת דרומה-צפונה, התומכת במגזר התעשייתי בפריפריה, הקימה מתחם עבודה שיתופי לסטארטאפים בשם PITCH ביקנעם, ובמקביל סיפקה שירותי ייעוץ למפעלים. מאיה שוורץ, דירקטורית Fundit הנכנסת: "שמחה ונרגשת להצטרף לצוות המקצוענים של Fundit. אני מאמינה בפלטפורמה הזו, המאפשרת ומנגישה יזמים לגיוסי הון משמעותיים. בעיקר בתקופה המאתגרת בה אנו נמצאים, נדרשות יכולות שונות בכדי להגיע למשקיעים". רינת ברמן, מנכ"לית Fundit: "אנו שמחים מאוד על הצטרפותה של מאיה כדח"צית ל-Fundit. מאיה מביאה עימה ניסיון עשיר בייזום והובלת פרויקטים המשלבים עסקים, טכנולוגיה ואימפקט חברתי. אנו בטוחים שהיא תהיה שותפה מרכזית ומשמעותית בעשייה שלנו ב-Fundit, במאמצינו להמשיך ולקדם את תחום ההשקעות האלטרנטיביות והיזמות בישראל".