בשנתיים האחרונות עולם ההיי-טק הישראלי חווה ירידה משמעותית בהשקעות, בין היתר על רקע המהפכה המשפטית ואירועי מלחמת חרבות ברזל. משקיעים רבים בחרו להתמקד ולהשקיע בתחומים מסוימים, שנחשבים יותר "בטוחים" או "אופנתיים", כמו סייבר ובינה מלאכותית, בעיקר בגלל הביקוש הגובר לפתרונות מתקדמים בתחום הזה. גם ההשקעות בסטארט-אפים בעולם חוו תנודות משמעותיות, בין היתר בעקבות האתגרים הכלכליים הגלובליים, כמו עליות ריבית, אינפלציה, והמצב הכלכלי המתוח שנגרם מהמשך מלחמת רוסיה-אוקראינה. אלא שבשנים האחרונות, גם במדינתנו, אחד התחומים שחווה צמיחה משמעותית הוא תחום טכנולוגיית בריאות האישה, הפמטק (FemTech), כאשר בישראל יש יותר מ-100 חברות פעילות בתחום, והיא בין המדינות הבולטות בפיתוח הפמטק. הערכה של גופי מחקר רבים היא שהשוק העולמי בתחום יגדל במיליארדי דולרים בשנים הקרובות. לפי גוף המחקר והייעוץ Frost & Sullivan, שוק הפמטק הגלובלי עשוי להגיע לשווי של מעל 50 מיליארד דולר עד שנת 2025. המסקנה היא שעם ביקוש הולך וגובר למוצרים ולשירותים בתחום, מדובר בשוק עם פוטנציאל רב מה זה פמטק? הפמטק מתמקד בפיתוח מוצרים ושירותים מותאמים במיוחד לצרכים הבריאותיים של נשים, מתפתח במהירות ומציע הזדמנויות משמעותיות לחדשנות ויזמות. רק לפני חודש פורסם שחברת Flo Health האנגלית, אשר פיתחה אפליקציה למעקב פוריות, גייסה יותר מ- 200 מיליון דולר. אך יחד עם זאת, בהשוואה לתחומים כמו סייבר ובינה מלאכותית – הוא עדיין לא מקבל את אותה רמת תשומת לב והשקעות גלובליות. הצמיחה של הפמטק אינה מקרית. אחת הסיבות לכך היא היסטורית – מחקרים רפואיים מבוססי מגדר התמקדו בעיקר בגברים, דבר שהוביל לפערים משמעותיים באבחון ובטיפול בבעיות רפואיות כלליות בנשים, ויחד עם השינוי בפרדיגמה סוציו-תרבותיות בקשר עם נשים – ישנה מודעות גוברת לחשיבות של שוויון מגדרי הכוללת, בין היתר, העצמת נשים ושימת דגש על בעיות בריאתיות של נשים ומציאת פתרונות. חשוב לציין, הפמטק אינו מתמקד רק בבעיות פוריות, אלא כולל כל מוצר או שירות המספק פתרון לצרכי נשים – בין היתר, גיל המעבר, הריון ולידה, בריאות הנפש, מיניות, ביטחון (אלימות) ומחלות שכיחות בנשים. הפיתוחים הטכנולוגיים כוללים למשל אפליקציות מבוססות בינה מלאכותית (לדוגמה למעקב אחרי המחזור החודשי או זיהוי מצב של טרום דכאון אחרי לידה), מכשירים חכמים לבישים (לדוגמה לזיהוי מצבי סטרס), ואפליקציות ייעודיות המספקות תמיכה רגשית או רפואית לנשים. תחום שעתיד לצמוח מאוד. פמטק – טכנולוגיות בריאות הנשים. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: Shutterstock הערכות: התחום יגדל במיליארדי דולרים בשנים הקרובות הערכה של גופי מחקר רבים היא שהשוק העולמי בתחום יגדל במיליארדי דולרים בשנים הקרובות. לפי גוף המחקר והייעוץ Frost & Sullivan, שוק הפמטק הגלובלי עשוי להגיע לשווי של מעל 50 מיליארד דולר עד שנת 2025. המסקנה היא שעם ביקוש הולך וגובר למוצרים ולשירותים בתחום, מדובר בשוק עם פוטנציאל רב. לצד זאת, ישנם גם אתגרים ייחודיים. ראשית, על אף היות הנשים 50% מהאוכלוסיה, קיימת תפישה מוטעית בקרב חלק מהמשקיעים לפיה מדובר בשוק נישתי וקטן יחסית. זו תפישה שמעכבת השקעות משמעותיות בפיתוחים בתחום ויוצרת קשיים בגיוס הון. נוסף על כך, מאחר שהתחום עדיין יחסית חדש, נתוני השוק מוגבלים וקיים קושי ביצירת תחזיות כלכליות אמינות. שנית, על יזמיות ויזמים להביא לשבירת ה"טאבו" החברתי ולהגביר את המודעות לנושאים רגישים שנדחקים לעיתים לשוליים או מוסתרים מהשיח הציבורי. חלון ההזדמנויות של סטארט-אפים להביא את הרעיון שלהם לידי הגשמה נתקל לעיתים בקושי להסביר למשקיעים את הצורך במוצר/שירות ולמצוא מכנה משותף או נקודת הזדהות עימם. הרבה יותר קל ופשוט לדבר על פתרונות בתחום הסייבר, החקלאות או אפילו המחלות כמו הסרטן, מאשר להציג בעיה רפואית של נשים, למשל פיתוח פתרון לבעיות שחוות נשים בגיל המעבר. אתגר זה מהווה גם משימה חברתית, שבמרכזה הבאת הנושאים למרכז השיח הכלכלי והציבורי. אף על פי כן, חשוב לזכור שאתגרים אלו גם מייצרים הזדמנויות לצמיחה, לבידול בשוק העולמי, ומקנים יתרון להובלת חדשנות בתחום. תחום הכולל איסוף מידע אישי ופרטי אופי המוצרים בתחום דורש איסוף מידע אישי ופרטי על משתמשותיו. הכניסה לתחום הפמטק אינה רק עניין טכנולוגי, ויש לקחת בחשבון גם היבטים משפטיים, ובעיקר ורגולטוריים. ככל שהשירות או המוצר כוללים איסוף מידע אישי או רפואי על המשתמשות, יהיה על החברה להתמודד מול רגולציות מחמירות שנוגעות לאבטחת מידע והגנת פרטיות. הסביבה הרגולטורית העולמית, הכוללת תקנות כמו ה-GDPR באירופה וה-HIPAA בארה"ב, מציבה רף גבוה לעמידה בדרישות החוק. אלה אינם מיוחדים לתחום הפמטק, שכן הם חולשים על כל ספק שאוסף ומשתמש במידע של הלקוחות והלקוחות הפוטנציאלים שלו, אבל לא ניתן להתעלם מכך, לאור העובדה שאופי המוצרים בתחום דורש איסוף מידע אישי ופרטי על משתמשותיו. בנוסף, על החברות להשקיע משאבים רבים ביישום מערכות אבטחה מתקדמות על מנת להגן על נתוני המשתמשות, ולוודא שכל מידע שנאסף מוגן מפני גישה בלתי מורשית או שימוש לא הולם. צריך לקחת בחשבון שכל כשל באבטחת המידע עלול גם לערער את אמון המשתמשות ולפגוע במוניטין החברה. ככל שהמוצר הוא מוצר רפואי בהגדרה, יתכן שהוא יצטרך לקבל אישור של הרוגלטור המקומי, בין אם זה ה-FDA בארצות הברית או אישור CE באירופה. אישור כזה כולל גם הליך ניסויים של המכשיר הרפואי, וכמובן מלווה בשלבים ומשאבים רבים. בנוסף, חשוב להגן על הטכנולוגיה. כמו ביתר עולם ההיי-טק, גם תחום הפמטק מבוסס לרוב על טכנולוגיות חדשניות או השמה של טכנולוגיות באופן חדשני. הגנה על הקניין הרוחני באותן טכנולוגיות או מוצרים חדשניים היא קריטית ליזמיות וליזמים. קניין רוחני כולל הגנה על פטנטים לפתרונות טכנולוגיים, סמני מסחר לפרסום ומיתוג, מדגמים (עיצובים) לחיצוניות ואסתטיקה של המוצר וזכויות יוצרים לתוכנה והתוכן שנוצר עבור המיזם. היזמיות והיזמים חייבים לזהות את כל נכסי הקניין הרוחני שיש להם, גם בפוטנציאל, ולהתוות דרכי פעולה להגנה עליהן מפני מתחרים, דבר שיגרום למיצוב ובידול של אותן חברות בשוק תחרותי. אפשר בהחלט לסכם ולומר ש-תחום הפמטק מציע פוטנציאל עצום והזדמנות ייחודית להניע שינוי בעולמות בריאות האישה, באמצעות טכנולוגיות חדשות שמותאמות לצרכים הייחודיים של נשים. ככל שהמודעות לחשיבות הנושאים הללו תגדל והסטיגמה סביבם תדעך, הביקוש לפתרונות חדשניים בתחום צפוי לגדול בצורה ניכרת. בכך, גם היזמים ייהנו מהמיזמים הרווחיים, וגם הנשים ברחבי העולם ייהנו מטכנולוגיה שנוצרה במיוחד כדי להתמודד עם בעיות שעד כה לא נעשה שימוש בטכנולוגיה לפתרונן. כותבת המאמר היא שותפה במשרד ברנע ג'פה לנדה ובעלת ניסיון רב בליווי מיזמים בתחום הפמטק

גוגל החלה בהשקה מתגלגלת של עיצוב חדש עבור אפליקציית היומן שלה, Google Calendar. לפי החברה, מדובר בעדכון עבור גרסת הדפדפן של האפליקציה, כפי שהיא מוצגת בעת שגולשים אליה באמצעות מערכת הפעלה המיועדת למחשבים מכל סוג. העיצוב החדש – שמומש גם עבור אפליקציית המשימות של גוגל, שלמעשה נגישה ישירות מתוך היומן – מבוסס על הקווים המנחים שהגדירה החברה בדור השלישי של Material Design – ובעיקר הקנייה של מראה מודרני יותר לכל הבקרות המוצגות באפליקציה, בין אם מדובר בכפתורים או בתיבות דו-שיח, במטרה להפוך אותם לנגישים וקלים יותר לתפעול. קיבל גם מצב כהה. יומן גוגל בווב. צילום: גוגל בין השאר משתמשת כעת האפליקציה בטיפוגרפיה מעודכנת, וכן מציעה צלמיות בעל מראה חד ורענן יותר – כך לפחות לפי גוגל. אבל כנראה שהשינוי המשמעותי ביותר הוא האפשרות לבחור כעת ברקע כהה לשימוש באפליקציה, עם כל ההתאמות הנדרשות, או לקבוע שהאפליקציה תתאים את צבע הרגע שלה לבהיר או כהה, בהתאם לצבע הרקע הפעיל במערכת ההפעלה באותו זמן נתון. כאמור, מדובר בעדכון מתגלגל והוא יכול להמשך במקרים מסוימים אפילו עד תחילת דצמבר שנה זו, למרות שברוב המדינות בעולם זה אמור להתרחש במסגרת השבוע הקרוב לכל היותר.

פושעי סייבר, האקרים בחסות מדינות וקבוצות של האקטיביסטים – כל אלה פעילים באופן גובר בתקופה שלפני הבחירות בארה"ב, כך לפי מחקר חדש של FortiGuard Labs, גוף מודיעין האיומים והמחקר של פורטינט (Fortinet). לפי המחקר, מתקפות פישינג המכוונות למצביעים, אתרי רישום זדוניים המתחזים למועמדים ומתקפות נוספות המתוכננות כדי לנצל אנשים – "מקבלים את הבמה המרכזית, ככל שהבחירות לנשיאות בארה"ב מתקרבות". החוקרים כתבו כי "הונאות המתמקדות בבחירות בארה"ב מציפות את הרשת האפלה". הם חשפו גורמי איום המוכרים ערכות פישינג ייעודיות בסכום של 1,260 דולר לערכה. אלה נוצרו כדי להתחזות למועמדים לנשיאות ותוכננו לקצור מידע אישי – שמות, כתובות ופרטי כרטיסי אשראי, המשמשים לתרומות לקמפיינים. ???? Phishing Scams ???? Ransomware Surge ???? Malicious Domain Registrations As we gear up for the U.S. Presidential election, we've uncovered alarming #cyber threats targeting U.S.-based entities, voters, and the electoral process. https://t.co/e0M3CZ1kOz via @SecureWorld pic.twitter.com/5ppgNK87to — FortiGuard Labs (@FortiGuardLabs) October 23, 2024 יותר מ-1,000 אתרים זדוניים חדשים מתחילת שנה מתחילת השנה, החוקרים זיהו יותר מ-1,000 שמות אתרים חדשים שנרשמו, המשלבים מונחים הקשורים לבחירות והתייחסויות לדמויות פוליטיות בולטות. אתרי הונאה של גיוס תרומות, כולל secure[.]actsblues[.]com, מיועדים כדי לחקות את האתר האמיתי עבור ActBlue (secure[.]actblue[.]com) – פלטפורמת גיוס כספים אמריקנית בלא מטרות רווח, וגם ועדת פעילות פוליטית. שני ספקי האירוח הפופולריים ביותר עבור אתרי אינטרנט בנושאי הבחירות הם AWS ו-Cloudflare. "גורמי האיום משתמשים בשירותים אלה כדי לשפר את הלגיטימציה והחוסן של האתרים הזדוניים שלהם", ציינו החוקרים. "גורמי האיום מפעילים גישה מרוכזת, כדי לנהל ביעילות אתרים זדוניים רבים ולהוציא לפועל קמפיינים בסייבר בקנה מידה גדול". חוקרי FortiGuard Labs כתבו כי "יש מספר משמעותי של מאגרי נתונים מגוונים, הזמינים בפורומים ברשת האפלה. הם מתמקדים בארה"ב, כולל מספרי ביטוח לאומי, שמות משתמש, כתובות דוא"ל, סיסמאות, נתוני כרטיסי אשראי, תאריכי לידה ומידע אישי מזהה אחר, שניתן לנצל כדי לפגוע ביושרה של הבחירות". לדבריהם, "יותר מ-1.3 מיליארד נתונים של Combo lists, הכוללים שמות משתמשים, כתובות דוא"ל וסיסמאות, מעידים על סיכון ניכר למתקפות Credential-stuffing – מתקפות בהן ההאקרים משתמשים במידע הגנוב כדי לקבל גישה לא מורשית לחשבונות". עוד הם ציינו: "הגילוי של 300,000 רשומות של נתוני כרטיסי אשראי, הכוללים CVV, שמות, מספרי כרטיס, תאריך תפוגה ותאריך לידה – מדגיש את סיכוני ההונאות הפיננסיות האפשריים, והמיקוד במצביעים ובפקידי הבחירות. מאגרי נתונים של יותר מ-2 מיליארד פרטי משתמשים ברשת האפלה מצביעים על חשיפה מוגברת למתקפות גניבת זהות ומתקפות פישינג ממוקדות". החוקרים הוסיפו כי 10% מ Our #FortiGuardLabs' researchers discovered a surge in cyber threats targeting the 2024 U.S. Presidential election—with #phishing, fake domains, and sensitive data sales on the darknet. https://t.co/jP3hyPC2vq via @InfosecurityMag pic.twitter.com/SPGZtUQSJj — FortiGuard Labs (@FortiGuardLabs) October 21, 2024 "ממשלת ארה"ב מהווה יעד יותר ויותר אטרקטיבי"  "מתקפות כופרה המתמקדות בסוכנויות ממשלתיות לפני הבחירות, עלולות להשפיע על תהליך הבחירות ואמון הציבור במוסדות הממשלתיים", נכתב בדו"ח, בו נמצאה עלייה של 28% במתקפות שכאלו כנגד ממשלת ארה"ב, בהשוואה ל-2023. "הדארקנט הפכה למקום המרכז איומים ייעודיים לארה"ב, היכן שגורמים זדוניים סוחרים במידע רגיש ועלולים לנצל פגיעויות. 3% מ לדברי דרק מאנקי, אסטרטג אבטחה ראשי וסמנכ"ל מודיעין איומים גלובלי בפורטינט, "ככל שהבחירות לנשיאות ארה"ב מתקרבות, איומי הסייבר עלולים להשפיע על היושרה והאמינות של תהליך הבחירות ורווחת האזרחים המשתתפים בהן. פושעי סייבר לסוגיהם פעילים באופן הולך וגובר בתקופה שלפני הבחירות".

ראש חדש לאגף התקשוב וההגנה בסייבר בצה"ל: האלוף אביעד דגן רייס נכנס אתמול (ב') לתפקיד. האלוף דגן רייס הוא טייס F-16, והשתתף בסוף השבוע האחרון בתקיפה באיראן – הוא טס באחד מעשרות מטוסי הקרב שהשתתפו באירוע ההיסטורי. דגן רייס השתתף גם בתקיפת הכור הגרעיני בסוריה ב-2007. הוא החליף כראש אגף התקשוב את האלוף ערן ניב, ששירת בתפקיד בשנתיים האחרונות ומסיים בימים אלה 35 שנות שירות בצה"ל. טקס חילופי המפקדים נערך אתמול בקריה בתל אביב, בהשתתפות שר הביטחון, יואב גלנט, הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי, חברי פורום מטכ"ל ובני המשפחה של שני האלופים. הרמטכ"ל אמר בטקס כי "הלחימה בעזה זכתה וזוכה למענה תקשובי ברמה גבוהה, וגם כעת בלבנון ובזירות נוספות". הוא פנה לראש אגף התקשוב היוצא ולזה הנכנס ואמר: "ערן, השכלת, יחד עם פקודיך, לבנות את האגף בצורה חזקה ויציבה, וכל הזמן להתקדם ולהשתנות. אביעד, אתה האיש להמשיך ליצור ולחזק את החיבורים. אתה מתייצב למול האתגר הזה, ותחזק ותשפר את האגף היכן שנדרש". האלוף ערן ניב, ראש אגף התקשוב היוצא. צילום: פלי הנמר (ארכיון) האלוף ניב, בן 54, התגייס ב-1989 לחטיבת הצנחנים. בין השנים 2006-2007 הוא שירת כראש ענף מערכות המידע באגף התקשוב. הוא עמד בראש האגף מ-2022. ניב אמר בטקס כי "לאנשי עוטף עזה, שם גדלתי – יקרים ואמיצים שנרצחו, חוללו, נחטפו, ובתיהם נהרסו, ולאנשי הצפון, הכמהים לשוב לבתיהם, אומר שלא ננוח ולא נשקוט עד שישוקם העוול הזה, וישובו החטופים לבתיהם, ויפריחו את השממה, ויגדלו את יבולם, ויחנכו את ילדיהם לתפארת מדינת ישראל. הביטחון יהיה מרכז מאמצינו עוד שנים רבות. אנשי האגף והמערך הקרבי והמבצעי בפיקודים ובזרועות פעלו ופועלים במקצועיות, נחישות והתמדה, לצד אלפי אנשי מילואים בעלי ידע ואומץ בלתי נתפסים, על מנת להשתתף במאמץ להשגת מטרות המלחמה". האלוף דגן רייס, בן 51, התגייס ב-1991 לקורס טיס, השתחרר ב-1998 וחזר לשירות ב-2005. בשנים 2010-2013 הוא שירת כמפקד טייסת 201, "האחת". בין 2018 ל-2021 הוא פיקד על בסיס חיל האוויר חצרים. בשנים 2021-2023 הוא עמד בראש מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית באגף התקשוב. בתקופתו הוקמה במנהלת שבראשותו מחלקה לטיפול בנתונים על בסיס AI. דגן רייס הינו בעל תואר ראשון במדעי המחשב ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, וכן בעל תואר שני בביטחון לאומי מהאוניברסיטה לביטחון לאומי בוושינגטון. הוא אמר בטקס כי "פגשתי אגף שחותר למגע בביצוע משימותיו, ועושה זאת ביצירתיות ובנחישות. אני מתחייב להמשיך בדרך זו ולבנות את המדרגה הבאה, ומאידך גיסא, לבחון כל דבר בעיניים ביקורתיות, לעודד פתיחות ודעה שונה. נמשיך לעשות כל שביכולתנו לפעול להשגת מטרות המלחמה, להמשך בבניין כוחו של צה"ל בממדי הסייבר, הדיגיטל והספקטרום, ולעמוד באופן מלא במשימות אגף התקשוב וההגנה בסייבר".

"הגרלת המיליון" של אילון מאסק מגיעה לבית המשפט: התובע המחוזי בפילדלפיה הגיש נגדו אתמול (ב') תביעה, בקריאה לעצור את ההגרלה שעורך האיש העשיר ביותר בעולם, שמנהל קמפיין למען בחירתו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ בחזרה לבית הלבן. מאסק הזמין משתמשים ב-X מוקדם יותר החודש, בסמוך מאוד לבחירות שייערכו בשבוע הבא, לחתום על עצומה שמביעה תמיכה בשני התיקונים הראשונים לחוקה האמריקנית: זה שמבטיח את חופש הביטוי וזה שמעגן את הזכות לשאת נשק. בכל יום, עד ליום הבחירות, הוא מגריל מיליון דולר, שיוענקו לאחד החותמים על העצומה. כמו כן, כל אזרח פנסילבניה שחותם על העצומה מקבל 100 דולר. הנתונים של החותמים מועברים ל-PAC – הקבוצה שיזמה את העצומה, ושפועלת למען בחירתו של טראמפ לנשיאות. מאסק אף משתתף באירועים ועצרות בחירות של המועמד הרפובליקני. פילדלפיה היא העיר הגדולה והידועה ביותר בפנסילבניה – אחת משבע המדינות המתנדנדות בארצות הברית, שככל הנראה יקבעו מי ייבחר לנשיאות – טראמפ או סגנית הנשיא והמועמדת הדמוקרטית, קמלה האריס. לפי אתר 270towin, שמציג את ממוצע הסקרים בבחירות לנשיאות (270 הוא מספר האלקטורים שדרושים כדי להיבחר), האריס מובילה בפנסילבניה בשיעור זעיר של 0.3%, עם 48.3% לה לעומת 48% לטראמפ. מדובר במדינה משמעותית למדי, שכן יש לה 19 אלקטורים. התובע: "זה לוטו, ולוטו בלתי חוקי" התובע, לארי קרסנר, כתב בתביעה כי "חייבים לעצור את PAC ומאסק באופן מיידי, לפני הבחירות הקרובות ב-5 בנובמבר. הם משטים באזרחי פילדלפיה ובאזרחים אחרים, כולל במדינות המתנדנדות, לתת את פרטי הזהות האישיים שלהם, ומקבלים יתרון פוליטי בתמורה לסיכוי לזכות במיליון דולר. זה לוטו, ולוטו בלתי חוקי". קרסנר ציין ש-"תחת החוק בפנסילבניה, כל הגרלות הלוטו חייבות להיות תחת רגולציה". כמו כן, הוא העלה את השאלה האם ההגרלה עוברת על החוק שאוסר על קניית קולות. מאסק טוען שלא מדובר בתשלום לבוחרים על מנת להצביע בבחירות, אלא בעידוד חתימה על העצומה בלבד. לדבריו, "כדי להיות ברור, זאת לא עצומה שמעודדת להצביע או להירשם כדי להצביע. זאת עצומה שבאמת ובתמים מטרתה היא להביע תמיכה בחוקת ארצות הברית, ובפרט בחופש הביטוי ובזכות לשאת נשק". PAC לא מסרה תגובה במענה לפניות של אמצעי תקשורת בעקבות הגשת התביעה. בית המשפט יקיים דיון בתיק ביום ו' הקרוב בשעות אחר הצהרים (שעון ישראל).

דונלד טראמפ – נשיא ארה"ב לשעבר ומועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות בבחירות 2024 – התארח באחרונה בפודקאסט הפופולרי של ג'ו רוגן, The Joe Rogan Experience, שם שיתףמספר הצהרות שייצרו תגובות סוערות במיוחד בארצות הברית ומחוצה לה. בין השאר הצית טראמפ מחדש בדבריו לרוגן דיון סוער, עקב טענתו שטאיוואן "גנבה את עסקי השבבים שלנו" ושלכן היא צריכה לשלם לארצות הברית עבור ההגנה עליה. מדבריו של טראמפ עולה כי הוא מאמין ש-טאיוואן ניצלה יתרון לא הוגן במגזר המוליכים למחצה, שהוא תחום קריטי לכלכלת ארה"ב. טראמפ הצהיר, "אתה יודע, טאיוואן, הם גנבו את עסקי השבבים שלנו… והם רוצים הגנה". דברים אלו הם המשך של תסכול מתמשך שמביע המועמד הרפובליקני לנשיאות מההשפעה הטאיוואנית העצומה על ייצור המוליכים למחצה, ומתלותה של ארצו במדינה אחרת בתחום החיוני. Trump is essentially proposing a tax on all chips imported from Taiwan pic.twitter.com/hOdF6c1jcT — Mykhaïlo Golub (@golub) October 27, 2024 קביעה זו של טראמפ גררה ביקורת משמעותית מצד מומחים, הטוענים כי הצלחתה של טאיוואן בתחום אינה נובעת מ"גניבה" אלא מהשקעה אסטרטגית וחדשנות לאורך עשרות שנים. בין המגיבים נכללה גם אנליסטית התעשייה המוערכת סטייסי רסגון מחברת אליאנס-ברנשטיין (AllianceBernstein) שתיארה את נקודת המבט של טראמפ על הסוגיה כ"מגוחכת", משום שהרעיון של "גניבה" מתנגש במה שהוא, לדבריה, המציאות המורכבת של שרשראות האספקה ה​​גלובליות. אמירות אלו מצד מי שיכול להיבחר להיות נשיא ארה"ב הבא גרמו לחרדה בטייוואן, שכן ארצות הברית היא תומכתה הבינלאומית החשובה ביותר ונותנת הנשק העיקרית שלה. כמובן שההשלכות של דבריו של טראמפ מרחיקות לכת, במיוחד ברקע הבחירות הקרובות לנשיאות, שיערכו בחודש הבא. אנליסטים חוששים שסנטימנטים כאלה יכולים להשפיע על יחסי ארה"ב-טאיוואן בכלל ועל שוק המוליכים למחצה העולמי בפרט, ולא לטובה. צפויה למיסוי מחמיר אם טראמפ יבחר לנשיאות. TSMC. צילום: Shutterstock החשש: הטלת מיסוי קשוח על TSMC תייצר שינוי עולמי לרעה TSMC (החברה לייצור מוליכים למחצה של טאיוואן) היא המובילה העולמית בייצור שבבים ולפיכך שחקנית מפתח בתחום זה. טראמפ הצהיר כבר כי החברה צפויה להידרש להתמודד עם מכסים פוטנציאליים גבוהים במיוחד, אם יקבל בחזרה את כס הנשיאות. זו כנראה הסיבה לכך שלדבריו בפודקאסט של רוגן נרשמו גם לא מעט תגובות לחוצות בשוק הפיננסים, שהראו שאפילו ספקולציות בלבד לגבי המיסוי החדש והמחמיר, הצליחו להוביל להפסדים משמעותיים, כפי שניתן היה לראות בירידות אחרונות במחיר מניית TSMC. כתוצאה מהתגובות החמורות להצהרת טראמפ, רויטרס דיווחה היום (ג') על ביקור דחוף בטייוואן שאליו יצאה הדיפלומטית האמריקנית אינגריד לארסון, מנהלת סניף וושינגטון של המכון האמריקני בטייוואן (The American Institute in Taiwan). לארסון מסייעת בתפקידה לשמירה על תקינות היחסים של וושינגטון וטייפה, ובמהלך ביקורה כעת היא צפויה להיפגש עם בכירים בטייוואן ולדון בהמשך שיתוף הפעולה האמריקני-טייוואני בנושאים כמו ביטחון אזורי, סחר והשקעות, ותקשורת בין-אישית, חינוכית ותרבותית. הביקור נועד להדגיש את מחויבות ארצות הברית לטייוואן, ולשמר את השותפות המתפתחת בין שתי המדינות. משקיפים בתעשייה מדגישים שקיים כעת צורך בניווט זהיר של דיונים גיאופוליטיים כמו אלו של ארה"ב וטאיוואן, שכן מלחמת סחר רחבה יותר עלולה להביא להשפעות שליליות על שרשראות האספקה ​​ועל שווקי כלל הטכנולוגיה. אנליסטים רבים הדגישו שההשלכות של בחירת טראמפ כנשיאה הבא של ארה"ב, יכולות ליצור סביבה מאתגרת עבור חברות מוליכים למחצה, לא רק בארה"ב אלא בכל העולם.

רגע לפני שנדב צפריר נכנס לתפקיד מנכ"ל צ'ק פוינט במקום גיל שויד – חילופים שצפויים לקרות בחודש דצמבר השנה, החברה פרסמה היום (ג') את התוצאות הכספיות שלה לרבעון השלישי. היא השיגה בו גידול של 7% בהכנסות ועלייה של 1% בלבד ברווח הנקי. הכנסות ענקית אבטחת הסייבר הישראלית עמדו ברבעון על 635 מיליון דולר, מעל לתחזית של החברה, והרווח הנקי שלה על 207 מיליון. הרישיונות – דרך הפעולה של צ'ק פוינט מול לקוחות מזה שנים – היו סעיף בולט בהכנסות שלה גם ברבעון הזה: הן גדלו ב-12% ל-277 מיליון דולר. בחברה מייחסים זאת במידה רבה לגידול דו ספרתי באחוזים בהכנסות מרישיונות למוצר הדגל שלה, אינפיניטי. הרווח התפעולי של החברה ירד בפחות מ-4% ל-218 מיליון דולר והרווח הנקי למניה רשם עלייה של שמונה סנט ל-1.83 דולר. גם תזרים המזומנים גדל – במקרה הזה ביותר מ-10%, ל-249 מיליון. זאת, על אף רכישת סייברינט במהלך הרבעון תמורת 186 מיליון דולר – רכישה שצ'ק פוינט הגדירה את ההוצאות בגינה כ-"לא משמעותיות". החברה קנתה במהלך הרבעון מניות שלה (Buy Back) בסך של 350 מיליון דולר. שויד אמר כי "אנחנו מפרסמים תוצאות כספיות נהדרות, שנבעו במידה רבה מגידול דו ספרתי במוצר האינפיניטי ובשירותים למוצר זה, כמו גם לאבטחת אימיילים – על ידי פתרון הרמוני". הוא ציין כי "עם רכישת סייברינט הרחבנו את השירותים שאנחנו מציעים לתחום ה-SOC (מרכזי אבטחה תפעוליים – י"ה). רכישה זו מאפשרת לנו להציע פתרון מבוסס AI לניהול חשיפות ואיומים בצורה פרו-אקטיבית. עם סיומה של השנה, אנחנו מצפים להמשך ההצלחה עם פתרון האינפיניטי ולהמשך האימוץ של המוצרים שלנו". גיל שויד, שייסד את צ'ק פוינט ב-1993 יחד עם שלמה קרמר ומריוס נכט, יפנה בקרוב את מקומו כמנכ"ל החברה – תפקיד שהוא ממלא מהיום שבו החברה נוסדה – ויהיה יו"ר פעיל שלה. הוא יעבוד יחד עם מחליפו בתפקיד, תא"ל (מיל') נדב צפריר, לשעבר מפקד יחידה 8200 וממייסדי Team8. מדובר במהלך משמעותי בעולם הסייבר, שכן שויד הוא אחד החלוצים והבולטים בתחום בישראל (וגם חתן פרס ישראל), והוא עוזב את התפקיד לאחר יותר משלושה עשורים.

מנהיג החמאס, יחיא סינוואר, חוסל על ידי ישראל בחודש שעבר – אבל זה לא הפריע להאקרים איראניים לשלוח אמש והבוקר הודעות פישינג לישראלים רבים. מדובר באחת משורה של מתקפות סייבר שישראל חווה היום, כולל אחת מסוכנת במיוחד, משום שהיא מזמינה ישראלים להוריד אפליקציה המתחזה לזו של פיקוד העורף – ומבטלת את ההתרעות האמיתיות שהפיקוד שולח לטלפון כשיש אזעקות. במהלך הלילה והבוקר קיבלו ישראלים רבים הודעת SMS עם איומים קשים שנשלחו כביכול מסינוואר. ההודעה כללה לינק שהוביל לאתר של קבוצת ההאקרים האיראנית Anonymous for Justice, שכבר תקפה גופים ציבוריים ואחרים בישראל – אתר שכולל וירוסים. בחלק מהמקרים, המשתמשים גם שמעו את תוכן ההודעה. כמו כן, כמה חברות חוו היום מתקפות – ושמותיהן לא נמסרו. הודעה מ-"סינוואר" שנשלחה לישראלים רבים, עם הלינק הזדוני. מערך הסייבר הלאומי מסר בשעות הצהרים כי "במהלך הלילה התקבלו דיווחים רבים מאזרחים על הודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים מזיקים. בסיוע הצוותים שלנו, הקישור כבר לא זמין. מבדיקה שערכנו, לחיצה על הקישור הובילה להורדת תוכנה זדונית לטלפון שלכם, שעלולה לאפשר שליחה של הודעות SMS מאיימות מהמספר שלכם לאנשי הקשר". "אם לחצתם על הקישור אך לא המשכתם בתהליך ההתקנה ולא הענקתם הרשאות לאפליקציה, הטלפון ככל הנראה לא נפגע", נכתב בהודעת המערך. "ככלל, אנחנו ממליצים להוריד אפליקציות לנייד אך ורק דרך חנויות האפליקציות הרשמיות. חשוב לשמור על ערנות ולדווח לנו, למוקד 119, על כל חשד נוסף". שויד: "ישראל תחת מתקפה גם בתחום הסייבר" גיל שויד, מנכ"ל צ'ק פוינט, אמר היום (ג') במסיבת העיתונאים שהחברה עורכת בכל רבעון סביב פרסום הדו"חות הכספיים שלה כי "אפשר לפתור את השליחה של מאות אלפי ואף מיליוני הודעות SMS לאזרחים, ואני לא מבין למה ספקי התקשורת מאפשרים את זה". לדבריו, "ישראל תחת מתקפה גם בתחום הסייבר. מדובר במגמה כלל עולמית, אבל הגידול בקצב המתקפות על ישראל והתחכום שלהן הרבה יותר גבוה מאשר על מדינות אחרות. ברבעון האחרון, ארגון ישראלי ממוצע חווה 2,328 מתקפות, כאשר מגזרים ספציפיים כמו תקשורת, חינוך ומחקר מותקפים פי שניים ממגזרים אחרים. חלק ניכר מהמתקפות האלה הוא שלוחות מדינה – בעיקר איראן. זה החלק הווירטואלי של המלחמה הפיזית, ואנחנו, בישראל, צריכים להיות מוטרדים ולהעלות את רמת האבטחה". שויד התייחס להשפעה של המלחמה ואמר כי "יש לה השפעה רבה על תעשיות שונות בתחום ההיי-טק – למשל על סטארט-אפים, שיותר ויותר מתקשים לגייס כסף, אבל עלינו ההשפעה היא מועטה".