אופיר בן אבי, סמנכ"ל התקשוב ומערכות המידע של המוסד לביטוח לאומי, הלך הבוקר (ה') לעולמו בגיל 52, לאחר שהתמוטט במהלך ריצה. הוא יובא למנוחות מחר בשעה 12:00 בבית העלמין ביישוב הר אדר. בן אבי מילא שורה של תפקידים בכירים בתעשייה ובמגזר הציבורי. כך, הוא שימש מנהל יחידת ממשל זמין במשרד ראש הממשלה בין השנים 2012 ל-2017 והיה במיקרוסופט ישראל. בתחילת 2017 הוא מונה לתפקיד סמנכ"ל הדיגיטל של המרכז לחדשנות דיגיטלית CDI שבבאר שבע. ביולי 2021 מונה בן אבי למנמ"ר הביטוח הלאומי, לאחר שגבר במכרז על עשרות מועמדים, ושימש בתפקיד, כאמור, עד היום. מינויו הגיע אחרי כמעט שנתיים שבהן לא היה לביטוח הלאומי מנמ"ר, לאחר שיהודה סרוסי פרש מתפקיד סמנכ"ל התקשוב ומערכות המידע של המוסד באוקטובר 2019. בן אבי ניהל כמה פרויקטים טכנולוגיים בביטוח הלאומי, בהם פרויקט המחשוב עתיר התקציבים והמורכב תבל, שהחל עוד ב-2010 ונמשך עד ימים אלה. זהו אחד מפרויקטי המחשוב הגדולים שנעשו במגזר הציבורי בשנים האחרונות, והוא נועד לשפר את השירות לציבור באמצעות יישום של תשתית נתונים מרכזית, שמספקת מבט כולל על כל מבוטח, תוך התמקדות במיצוי זכויותיו. כמו כן, הוא הוביל שורה של מהלכי טרנספורמציה דיגיטלית והגנת סייבר בארגון. מהביטוח הלאומי נמסר כי "קיבלנו בתדהמה את ההודעה על פטירתו של חברנו לעבודה אופיר בן אבי. אופיר שימש כסמנכ"ל התקשוב ומערכות המידע של הביטוח הלאומי. הוא הוביל את הביטוח הלאומי וקידם אותו טכנולוגית בשנות דור, בצורה מקצועית ונעימה. כאדם, אופיר היווה מודל לכולנו בנועם הליכותיו, ברגישותו הרבה, ובמתן מענה ואוזן קשבת לכל עובד ועובד מכל דרג במוסד. אנחנו מחזקים את משפחת בן אבי ושולחים את מלוא תנחומינו ובנוסף, אנחנו מחזקים את עובדי מינהל התקשוב ומערכות המידע, שאופיר שימש להם הן כאב רוחני והן כאב מקצועי".

אחד האביזרים הכי פופולריים ביקום הדיגיטלי של מי שמרבה לצאת לדרכים, וגם רק לעיתים, הוא סוללה ניידת. יש כלל אצבע שנתמך מאוד בחוקי מרפי, שמספר, שתמיד ברגע הכי חשוב – הסוללה בטלפון, במחשב או בטאבלט תראה סימני מצוקה מתקדמים גם אם המפרט מספר כי מדובר במשהו גדול במיוחד. אלו הם החיים. המבחר בתחום הזה גדול, ולבאסוס, אחת מחברות האביזרים הידועות, ששולחת ידיה היטב לכל תחום כמעט מסביב, יש כמה סוללות, ואחת החדשות בהן נקראת Free2Pull – וכן, זה שם שאולי לא בדיוק מסגיר את התפקוד של החפיץ הזה, אבל הוא מסגיר את הגימיק השיווקי שלו: סוללה שמצוידת בכבל גמיש, שנמצא בתוך הגוף שלה ואפשר למשוך אותו החוצה כדי לחבר אותה למכשיר שרוצים לטעון. עם סיום העבודה מבצעים משיכה קלה לכבל כדי לגרום לו לחזור למקומו – ואם זה מזכיר לכם את מכשירי המדידה של נגרים, לדוגמה, אתם צודקים. אני חושב שעדיין כמעט בכל בית יש אחד כזה. הגימיק של הכבל הנשלף וחוזר חזרה במשיכה קלה, שהעניק לסוללה את שמה, כאמור, הוא לא היחיד שמציעה באסוס. ל-Free2Pull יש גם תצוגה שמראה את האחוז שנותר בסוללה כדי לשרת את המכשירים המשתוקקים לעוד קצת חשמל. הספרה האחרונה בתצוגה הזו מהבהבת משום מה, ובזמן טעינת הסוללה נדלקת נורית צהובה קטנה מימין למספרים. מצד שמאל יש כפתור שלחיצה עליו מאפשרת "להדליק" את הסוללה – והמטרה שלו היא בעצם רק לראות כמה אחוזים נותרו בסוללה כדי לדעת האם יש צורך להטעין אותה, גם אם היא לא בעבודת הטענה באותו רגע. לחיצה ארוכה על הכפתור הזה מכבה את התצוגה. פנימה והחוצה לסוללה כאמור יש נפח עבודה של 20,000mAh וזה באמצעות ארבע סוללות 5,000mAh שמחוברות זו לזו, והיא יכולה לספק בסך הכל בו זמנית הספק טעינה של עד 65 ואט, אם מחברים אליה שני מכשירים, אבל 60 ואט לכל היותר אם מחברים אליה רק מכשיר אחד. החלוקה במקרה של חיבור שני מכשירים היא 45 ואט למכשיר שדורש יותר, 20 ואט לשני. בכיוון ההפוך, כשרוצים להטעין את הסוללה לקראת שימוש מלא חוזר, אפשר להשתמש בכבל הנשלף או בחיבור מאחור כדי לבצע את העבודה. ההספק המרבי שבו הסוללה נטענת עומד על 60 ואט, וטעינה מלאה מאפס ועד 100% לוקחת בערך שעתיים. אם שולפים את הכבל במלואו, הוא מגיע למרחק של עד 70 ס"מ מהסוללה, אבל ממש לא חייבים לשלוף אותו עד הסוף, רק כמה שצריך. בכל מקרה, משיכה נוספת, כאמור, מזניקה אותו בחזרה למקומו הסודי בתוך גוף הסוללה, והראש נצמד למגנט שנמצא למעלה ומבטיח שלא יקרה כלום לחיבור עצמו. הטענת שני מכשירים במקביל. צילום: באסוס כתב הגנה הסוללה הזו מבית באסוס מציעה כמה וכמה הגנות שונות, שנועדו לשמור עליה מפני פגיעה חשמלית. היא מציעה הגנה נגד טעינת יתר וגם נגד פריקה, הגנה מפני התחממות מיותרת, וכן הגנות מפני קפיצות מתח ו/או קפיצות זרם בעת טעינה. יש גם הגנות נגד קצרים, ויש גם הגנה על הכבל: בחברה טוענים שהוא יכול להחזיק למעלה מ-10,000 כיפופים בלי לפגוע בזרימת החשמל דרכו, ולא משנה הכיוון. המבנה של Free2Pull יחסית גדול. אני לא יודע אם זה בגלל מנגנון המשיכה של הכבל או בגלל התצוגה, אבל בסופו של דבר זו סוללה יחסית גדולה, ששוקלת בערך 435 גרם במידות של 155x72x34 מ"מ, והיא מסיבית גם למראה. וגם אם היא פשוטה, בסופו של דבר את העבודה היא עושה, ואם אתם צריכים הרגשת ביטחון, 20,000mAh בכיס תיק שנמצא בקרבתם זה בטח לא דבר רע, במיוחד כי הוא מתאים גם לניידים מודרניים. כל השאר מסביב זה סוג של גימיק. המחיר יחסית נוח ועומד נכון לכתיבת שורות אלו על כ-255 שקלים ללא דמי משלוח.

מוקדם יותר החודש הכריזה אפל כי שדרגה את אוזניות AirPods Pro 2 שלה עם תכונה שהופכת אותם למעין עזרי שמע, המסייעים למשתמשים עם לקויות שמיעה. אלא שגבר הודי שמיהר לרכוש עבור סבתו כבדת השמיעה את המכשיר, גילה לאחר הקנייה כי התכונה החדשנית חסומה בארצו.   ריתוויק ג'יאסימהה, חובב טכנולוגיה מהודו, סיפר בגילוי לב כי רכש זוג אוזניות AirPods Pro 2 עבור הסבתא שלו, הסובלת מליקוי שמיעה. לדבריו, הוא קיווה להשתמש באוזניות כתחליף למכשירי שמיעה. מכשירי שמיעה בהודו הם עניין יקר מאוד, כשטווח המחירים שלהם נע בין 600 ל-9,500 דולר(!). לעומת זאת, אוזניות AirPods Pro 2 עולות בהודו כ-300 דולר – מחצית ממחירו של מכשיר השמיעה הזול ביותר בשוק. זו הייתה הסיבה שכשג'יאסימהה גילה לתדהמתו שתכונת השמיעה של אפל חסומה גיאוגרפית בהודו הוא בחר שלא להרים ידיים. ג'יאסימהה חבר לגילדת חובבי הטכנולוגיה Lagrange Point ויחד הם פיתחו פתרון יצירתי ששילב כלוב פאראדיי ואותות מיקרוגל, במטרה לזייף את מיקום האוזניות ולפתוח את תכונת השמיעה בהודו. Apple released a hearing aids feature for the AirPods Pro a while ago. I bought a pair for grandma, but then realized that the feature was geoblocked in India So we at @_lagrangepoint decided to unblock it. It ended up involving a leaky microwave and building a Faraday cage: pic.twitter.com/G7E3Bl6f7W — Rithwik Jayasimha (@thel3l) November 12, 2024 איך משנים את זיהוי המיקום? למרות שהציוד של ג'יאסימהה עמד בדרישות התוכנה והחומרה של אפל (מערכת הפעלה iOS או iPadOS 18.1 ומעלה, אוזניות AirPods Pro 2 עם גרסת קושחה 7B19 ומעלה), מיקומו הגיאוגרפי הוא שגרם לכך שהתכונה לא תהיה זמינה עבורו. למעשה אפילו לאחר שינוי כתובת ה-IP ושפת המכשיר, ה-iPad ששימש להגדרת האוזניות זיהה את מיקומו. לפיכך האתגר שעמד בפני ג'יאסימהה וחבריו מהגילדה היה משמעותי, כשאת הפריצה הגיאוגרפית הם הצילחו להשיג למעשה רק בזכות ניצול חולשה במנגנון זיהוי המיקום של ה-iPad. המכשיר, כך לפי הדיווחים במדיה העולמית, משתמש ב-SSID ובכתובות MAC של נתבים בסביבה כדי לקבוע את מיקומו, אפילו ללא חיבור סלולרי או GPS פעיל. כדי להתגבר על המכשול, ג'יאסימהה אלתרו כלוב פאראדיי מקופסת קרטון וציפו אותו בנייר אלומיניום. בתוך הכלוב הונח ה-iPad יחד עם לוח ESP32, שתפקידו להחליף בין מאה SSID שונים השייכים לרשתות Wi-Fi בקליפורניה. בנוסף, על מנת לחסום לחלוטין כל אות Wi-Fi בסביבה, הכלוב הוצב על גבי מיקרוגל שפעל בעוצמה מלאה. Our hacky proof of concept was a Faraday cage built of aluminum foil, placed right above to the jammer–microwave that was turned on at full power It was literally as sketch as it looked: pic.twitter.com/61QRGFJNMA — Rithwik Jayasimha (@thel3l) November 12, 2024 לאחר ניסיונות כושלים רבים, כוונון הכלוב, מספר הפעלות מחדש והמתנה של שלוש שעות, הצליח הצוות הנחוש להערים על ה-iPad ו"לשכנע" אותו שהוא ממוקם בארצות הברית. ההצלחה אושרה כאשר קונסולת ה-Mac דיווחה על מיקומו החדש של ה-iPad, וג'יאסימהה הצליח להתחבר לאוזניות ולהפעיל תכונת השמיעה. לאחר שהוכיחו את היתכנות הפריצה, ג'יאסימהה וחבריו בנו כלוב פאראדיי יציב יותר וחזרו על התהליך מספר פעמים. במטרה להנגיש את הפתרון לקהל רחב יותר, הם אף הקימו מחנה "פתיחת מכשירי שמיעה" במשרדי Lagrange Point בבנגלור שבהודו. במקום הם מסייעים לתושבי העיר ליהנות גם כן מתכונת השמיעה באוזניות AirPods Pro 2. נכון למועד כתיבת שורות אלו, על אף הדיווחים בתקשורת – אפל לא הגיבה על הפריצה המתוקשרת. יתכן שבחברה חוקרים את העניין, וכן אפשר שבענקית הטק מקופרטינו כבר שוקדים על צעדים כדי למנוע פריצות דומות בעתיד.

שם ותפקיד: הילה מרקוביץ, מנהלת תפעול (COO) בסייפוקס (CyFox). ותק בתעשייה: 20 שנה. תפקידים קודמים: סמנכ"לית תפעול בפיינאפ. השכלה: בוגרת תואר ראשון במדעי המחשב בבר אילן ובוגרת קורס דירקטורים. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? נמשכתי לתחום הטכנולוגיה כי מעניין אותי העיסוק בחדשנות. יש בתעשייה הזו דינמיות מתמדת, שמחייבת אותך ללמוד ולהתפתח כל הזמן, וזה מאפשר לי לאתגר את עצמי ולהישאר מחוברת למה שמתרחש בעולם. כך הגעתי ללימודים במדעי המחשב, שבסיומם היה לי ברור שאני מעוניינת לעבוד ולפעול בתחום. כאשר  סיימתי את התואר נפתחה בפניי האופציה לעבוד בתפקיד ניהולי טכנולוגי בחברה לאבטחת מידע, ומשם הדברים התגלגלו. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? לא נתקלתי באפליה באופן אישי, אבל היא קיימת. ולדעתי, קיים קשר בין אפליית נשים והמספר הנמוך של נשים בתעשייה. האפליה נגד נשים והמספר הנמוך של נשים בתחום קשורים באופן הדדי ומעמיקים זה את זה. ראשית, ישנם חסמים תרבותיים שמרחיקים נשים מלבחור או להתמיד בתחום הטכנולוגי. מיעוט דמויות נשיות לחיקוי ותהליכי גיוס מוטים לעיתים, במודע או שלא במודע, לטובת גברים, יוצרים תדמית של עולם גברי מנוכר כלפי נשים. בנוסף, לעיתים קיימות הטיות בתהליכי קידום וביכולתן של נשים להתקדם למשרות בכירות או טכניות מורכבות. גורמים אלו יוצרים מעין מעגל קסמים: כשהסביבה לא תומכת ומסייעת לשילוב נשים ולשימורן, רבות עוזבות את התחום, מה שמחזק את התפיסה שיש פחות נשים בתעשייה ושהתחום אינו מתאים להן. במקביל, הנוכחות הנמוכה של נשים גורמת גם להעמקת הסטריאוטיפים על פערי יכולות בין גברים לנשים, אשר מעמיקים את האפליה הקיימת. האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? קשה לי להצביע על משהו מובהק, מה שכן היה בולט לאורך השנים זו העובדה שתמיד הייתי די בודדה בחדרי ישיבות מול חבורה של גברים. עם זאת, זה נתן לי מקום להתבלט ולהביא חשיבה שונה וזווית שונה. באופן אישי לא נתקלתי באפליה. תמיד הייתה לי הזכות לעבוד עם בעלי תפקידים שראו בי שווה בין שווים.

"העולם משתנה בשנתיים האחרונות, אבל לא מבחינים בכך בכל מקום. הכל משתנה: בסביבה הפיזית יש רחפנים, כטב"מים ומכוניות אוטונומיות, השינויים המתחוללים קורים בכל שדה, מהביולוגיה הסינטטית דרך זכויות אזרח, עד רובוטים והדפסה בתלת-ממד וכלה בשינויים בתפישות תרבותיות. כל ממשלה וכל שלטון, כבר משחר ההיסטוריה, נועדה להעניק שירותים לאזרחים ולשפר אותם. כניסת הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI), מהווה הזדמנות לממשלת ישראל: לעשות עוד קפיצת מדרגה בשירות לאזרחים, להיות ממשלה עוד יותר דיגיטלית ולהביא למצב בו ה-AI מסייע לצמצום או חיסול הביורוקרטיה וככזה, מתפקד כמערכת ההפעלה הממשלתית", כך אמר ד"ר תומר סימון, המדען הראשי של מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט ישראל. ד"ר סימון דיבר בכנס AI e-GOV 2024. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ה') באולם אירועים לאגו בראשון לציון. את הכנס הנחו ד"ר נחמן אורון, יועץ בכיר למערך הדיגיטל, ויהודה קונפורטס, עורך ראשי של הקבוצה.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי ד"ר סימון, "כבר לפני אלפי שנים ראינו ניצנים ראשונים של חדשנות בממשלים ושלטונות. סכסוך העבודה הראשון של עובדי ממשל היה במצרים, בכמה תרבויות עתיקות ניהלו כבר רשומות – מה מצב המלאי במתבנים למשל – בספריות שונות נמצאו רשומות ורשימות רבות של פקידי שלטון, היו אלה הגרסאות הראשוניות של ממשל זמין". "במאה ה-15", המשיך וסיפר ד"ר סימון, "המצאת טכנולוגיית הדפוס הביאה למהפכה, שבמובנים מסוימים היא שאפשרה את הקמת הממשלה בתפישתה המודרנית, עם תיעוד, ניהול רשומות, טפסים, תקנים, רגולציות וחוקים. פה החלה הכשרת הפקידות הממשלתית. טכנולוגיה אחת הביאה להזנקה של כלל יכולות הממשל של מדינות בעולם. הייתה זו קפיצת מדרגה, מעין הופעת WARD ראשוני, עם הופעה מסיבית של עשרות בתי דפוס ברחבי אירופה – בתוך חמישים שנים. כך נוצרו אגמי המידע הראשונים". יכולה שדרג באופן דרמטי שירותי ממשל לאזרח. בינה מלאכותית יוצרת. צילום: Shutterstock "אנו בפתח שלב חדש של 'בינה ממשלתית'" "כעת", אמר ד"ר סימון, "אנו בפתח שלב חדש של 'בינה ממשלתית'. לכל אורך ההיסטוריה היה רצון לשפר את השירות לאזרחים, וכעת הבינה הממשלתית נותנת עוד יכולות לשלטון, לחשוב ולראות כמו בן אנוש, להסיק מסקנות מבוססות נתונים, לתכנן ולקבל החלטות מושכלות". "בשנים האחרונות", ציין, "מדינות הופכות את הממשלות שלהן לדיגיטליות. ממשלה דיגיטלית מורכבת ממשל דיגיטלי, כלכלה דיגיטלית וחברה דיגיטלית. את שלושת המרכיבים הללו עוטפות הטכנולוגיה והמנהיגות. כך, הגענו לדור 3 של e-Gov: הדור הראשון היה בעת כניסת המחשבים האישיים, וכך העובדים הממשלתיים החליפו את מכונות הכתיבה שלהם; הדור השני של ממשל דיגיטלי היה בחיבור כל משרדי הממשלה; דור 3 בממשל דיגיטלי מתאפיין בהנגשת שירותי דיגיטל לציבור". "כך", ציין ד"ר סימון, "מחקרים מעלים כי בעבר העלות של הגעת אזרח ללשכת שדירת ממשלתית פיזית, הייתה יקרה פי 50 ממענה של שירות דיגיטלי. היום הנתון קפץ ועומד על פער של בין פי 500 ל-פי אלף. מדובר בפוטנציאל חסכון כספי אדיר. לשם השוואה, באסטוניה, המדינה הדיגיטלית בעולם, אזרחים ואזרחיות לא פוגשים עובדי ממשל מהלידה עד המוות". "היעד", סיכם ד"ר סימון, "הוא שהממשלה תאפשר לעסקים ולאזרחים לפעול סביב השעון. שהבינה הממשלתית תביא לכך שמקבלי ההחלטות יעבדו על בסיס נתונים ולא תחושות, ושיידעו לעומק את צורכי האזרחים. זהו הממשל החדש: AGI, שילוב בין הממשל, בינה מלאכותית ויכולות אוטונומיות. זו מערכת ההפעלה החדשה שהממשלה נדרשת לה, שתביא לצמצום הביורוקרטיה. אנו רק בפתחה של המהפכה, שתחבר חיבור בצורה שקופה לאזרחים, ותעבוד על בסיס נתונים. נולדה לפתע הזדמנות לחשיבה מחודשת ולבנייה מחדש את ארכיטקטורת המחשוב העתידית. יש פה הזדמנות להוביל מהפכה שלמה". ד"ר נחמן אורון, יועץ בכיר למערך הדיגיטל. צילום: ניב קנטור "השינוי הגדול ביותר לא יהיה המהירות, אלא האיכות" המנחה, ד"ר אורון, אמר בפתח הכנס כי "אנו עדים להופעתן של מערכות בינה מלאכותית, המסוגלות לעבד ולסנתז מידע מאלפי מאמרים אקדמיים בתוך שעות; ליצור ולבחון השערות בכמה תחומים במקביל; ליצור, לנפות באגים ולמטב מערכות תוכנה מורכבות תוך כדי הסבר; לשמור על זיכרון מתמשך וללמוד מאינטראקציות, תוך בניית מודלים מתוחכמים יותר ויותר של המשימות". לדבריו, "השינוי הגדול ביותר לא יהיה המהירות, אלא האיכות. מערכות AI אלו יוכלו לשקול מיליוני מקרי קצה, להתחשב בצרכים מגוונים של משתמשים, ולצפות בעיות שצוותים אנושיים עלולים להחמיץ אחרי חודשים של תכנון". "השאלה" סיים, "אינה האם הטרנספורמציה הזו מגיעה – אלא האם אנחנו מוכנים לרתום אותה. הממשלות שיסתגלו הכי מהר לא יהיו רק יעילות יותר; הן ישנו באופן יסודי את מה שאזרחים מצפים משירותים ממשלתיים דיגיטליים. העתיד אינו מגיע – הוא נוחת מהר יותר ממה שאנחנו יכולים לדמיין. ותפקידנו הוא לעצב טרנספורמציה זו".

"מערך ה-IT הממשלתי ניצב למול לא מעט אתגרים: אנחנו פועלים בעצימות גדולה יותר, כל יום יותר קשה יותר והחזון המרשים של הדיגיטל במשרדי הממשלה מתנפץ למול קרקע המציאות, עם חסמים שקשה לנהל בסביבה ממשלתית מאתגרת. חלק חשוב בהצלחה שלנו טמון במימוש וניצול טכנולוגיות חדשניות, ובראשן בינה מלאכותית", כך אמרה שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי. לב עמי דיברה בכנס AI e-GOV 2024. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ה') באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהנחיית ד"ר נחמן אורון, יועץ בכיר למערך הדיגיטל, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין "כולנו יחד חווים קשיים", אמרה לב עמי. "המטרה שלנו היא לרוץ יותר מהר, כדי שנוכל ליהנות מיתרונות הטכנולוגיה. המעבר לענן מהווה אתגר גדול, שדורש תכנון, תקציב, יכולות וידע. כולם שותפים למסע לענן ועלינו להכיר ולנצל את ההזדמנויות הטמונות ב-AI. כלים חדשים עומדים לרשותנו, שלא היו קיימים לפני שנה וחצי, עם היצע של אלפי פתרונות". לסיכום היא ציינה כי "האתגר הגדול הוא להפוך את המשבר להזדמנות. עלינו לנצל זאת ולקחת אותנו למקומות טובים יותר. זה ייעשה גם בעזרת מנהיגות דיגיטלית, בהתמודדות עם החסמים ובהמשך הריצה, כי זה מסע לטווח קצר – וגם ארוך". עופרה פרנקל, מנמ"רית ראשית בממשלה. צילום: ניב קנטור עופרה פרנקל, מנמ"רית ראשית בממשלה, אמרה בדבריה בכנס כי "המעבר לענן תומך בחדשנות. נכנסנו למיזם נימבוס (פרויקט הענן הממשלתי – י"ה) כי הוא מביא ויביא ערך. זהו פרויקט הדגל של הממשלה, משום שהוא מקדם ערכים עסקיים במשרדים. נימבוס הוא הגשר הראשוני לצריכת כל הטוב הטכנולוגי הקיים". "אנחנו רוצים להמשיך ולשפר את השירותים לאזרחים – שיהיו יותר מקצועיים, יותר אפקטיביים ובעלויות פחותות. אנחנו מקדמים את הטכנולוגיה במרוכז, להשגת המטרות הללו", אמרה פרנקל. "בשנה האחרונה", ציינה, "משרדי הממשלה עסקו בהכנת מפת דרכים ממשלתית לפרויקט נימבוס, ומונו צוותים משרדיים למעבר לענן. אחד הערכים שצמחו ממפת הדרכים הוא שכל המשרדים יצרו תקן אחיד של מיפוי ודירגו מה נכון לתעדף בעת ההגירה לענן, כדי לקבל ערכים מוספים". לדברי פרנקל, "אנחנו מאגמים את הכול לתוכנית ממשלתית אחת, שתהווה בסיס לפעילות שלנו, כולל הידוק הקשר בין הציר הטכנולוגי והציר העסקי, בחינת החוסרים והפערים והשלמה שלהם, יכולת להשתפר וקבלת תובנות. יחד עם משרדי הממשלה והשותפים העסקיים אנחנו בונים את הממשלה הדיגיטלית העתידית – ממשלה זמינה יותר, שמתמקדת באבטחת מידע והגנת הפרטיות". מירב פרץ בלינסקי, סמנכ"לית דאטה ובינה מלאכותית במערך הדיגיטל הלאומי. צילום: ניב קנטור עוד דיברה בכנס מירב פרץ בלינסקי, סמנכ"לית דאטה ובינה מלאכותית במערך הדיגיטל הלאומי. היא אמרה כי "אנחנו פועלים לשילוב זרועות של כלל הכוחות, בין המגזר הממשלתי, האקדמיה והמגזר העסקי, כדי ליצור השפעות מהירות". לדבריה, "המגזר הממשלתי ניצב למול שלושה אתגרים מרכזיים: חוק הגנת הפרטיות, שקובע שנדרשת שמירה על הנתונים והצורך במידתיות בהעברתם לשיפור השירותים; המחסור בהון אנושי – אתגר שאנחנו עונים עליו באמצעות פתיחת הכשרות חדשות; ואתגר תרבותי, שאל מולו אנחנו פועלים לחיסול העבודה הנפרדת, ב-'עמודים', של משרדי הממשלה. אנחנו מנסים לייצר תרבות פורצת 'עמודים'". פרץ בלינסקי סיימה בציינה כי "תוכנית העבודה האסטרטגית של הממשלה במגזר הציבורי כוללת כמה היבטים – משילות, הון אנושי וארכיטקטורה, ולצידם מעטפת של בינה מלאכותית בממשל הציבורי". יוגב שמני, מנהל חטיבת הטכנולוגיה במערך הדיגיטל הלאומי. צילום: ניב קנטור דובר נוסף באירוע היה יוגב שמני, מנהל חטיבת הטכנולוגיה במערך הדיגיטל הלאומי. הוא ציין ש-"יש כמיליון כניסות בחודש לשירותי הממשלה. זו עדות לכך שהאזרחים רוצים לצרוך שירותים ממשלתיים אונליין. המלחמה הביאה לגידול משמעותי בהיקף הכניסות לשירותים השונים. אנחנו פועלים להעלאה של עוד שירותים לרשת ולשיפור השירות. מיזם ארנק דיגיטלי לאומי יצא לדרך, ונעלה אותו ב-2025".

"עברתי מסע, והוא הסתיים בהצלחה. הצלחתי לקבל משהו אחד, והוא – הזדמנות. קיבלתי הזדמנות להשפיע לחיוב על העתיד שלי, הדלתות נפתחו לי בזמן וחברה אחת קיבלה אותי לעבודה. וכך, בחלוף יותר מחמש שנות שירות בצה"ל, כיום אני היי-טקיסט", כך אמר מאור בראנץ, מומחה DevOps בנס קלאוד, קבוצת הענן של נס. בראנץ הביא את סיפורו כלוחם שהפך לאיש היי-טק במהלך המלחמה בכנס AI e-GOV 2024. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ה') באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהנחיית ד"ר נחמן אורון, יועץ בכיר למערך הדיגיטל הלאומי, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין תובנה שנולדה תוך כדי המלחמה "הסיפור שלי", אמר בראנץ, "מתחיל ביום חמישי, ה-5 באוקטובר 2023. הייתי אז לוחם קרבי בשירות קבע, בדרך לשחרור. בדקנו קו שהיינו צפויים לתפוס כעבור כמה ימים, אחרי החגים. יצאתי הביתה לסוף השבוע. כידוע, החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה מתכנן תוכניות". "בבוקר השבת הארורה של ה-7 באוקטובר", ציין, "התעוררתי לקול האזעקות. כאשר ראיתי את הטנדרים של המחבלים משוטטים ביישובי הדרום, הבנתי שזה רציני. כל חיילי הגדוד התרכזו בנקודת איסוף בתוך שעות ספורות, ואחר הצהריים עלינו על מסוק שלקח אותנו דרומה. התחלנו להילחם ביישובי העוטף, יישוב אחד אחר השני. חווינו אירועים לא קלים והיינו עדים למראות שלא יישכחו. אחד מחבריי היה אורי דנינו בן ה-25 מירושלים, שנחטף מהמסיבה ברעים כשניסה להציל מבלים שהכיר באותו היום. הוא נרצח על ידי החמאס לפני חודשיים". "המשכנו בלחימה בעוטף ונערכנו לכניסה קרקעית לרצועה. לחמנו במשך חודשים, לחימה עיקשת וארוכה, עם בשורות טובות ורעות", הוסיף. קורס ברצועת עזה בראנץ סיפר כי "בפברואר השנה הבנתי שעליי לקדם את עצמי, למצוא את מקומי באזרחות, כי המלחמה לא נגמרת. השתחררתי משירות קבע וישר נכנסתי למילואים. העולם הטכנולוגי משך אותי וחיפשתי מקום ללימודי תואר. נתקלתי בפייסבוק במודעה שקוראת לחיילים משוחררים להשתלם בקורס DevOps וענן. הסתקרנתי ובדקתי מה זה". "עמותת עתידים רוצה להביא לייצוג שוויוני של בנות ובני הפריפריה החברתית והגיאוגרפית במוקדי המצוינות של צה"ל, התעשיה וההיי-טק, בתחומי המדעים והטכנולוגיה, ונכנסתי לתוכנית שבסיומה רכשתי השכלה מקצועית, בקורס שנעשה בשיתוף בינה לבין נס וארך 4.5 חודשים. הלימודים היו היברידיים, אבל לא במובן המקצועי המוכר, אלא קורס שעברתי בחלקו בבית ובחלקו ברצועת עזה, כדי לנסות להדביק את קצב הלימוד", אמר בראנץ. לסיכום הוא ציין כי "כיום אני עובד נס וממשיך להתמחות בעוד עולמות תוכן טכנולוגיים. כמוני ישנם עוד לוחמים רבים שהשתחררו מצה"ל ויש להם זיקה לעולם הטכנולוגי, וכל מה שהם נזקקים לו הוא הזדמנות, כמו שהייתה לי".

"אנו פועלים בתחום של אימונותרפיה לסרטן, כלומר טיפולים שמפעילים את המערכת החיסונית של הגוף, כדי לתקוף את התאים הסרטניים. אנו עורכים אנליזה למידע, שמאפשרת לזהות אילו מטרות תרופתיות, או תאים, כדאי להפעיל במלחמה נגד התאים הסרטניים. אנו גם מבצעים ניסויים קליניים בעצמנו, או בשיתופי פעולה עם חברות פארמה גלובליות", כך אמר ד"ר רועי גרניט, ראש תחום גילוי ממוחשב בקומפיוגן (Compugen). החברה הוקמה ב-1993, הונפקה ב-2000 בבורסת נאסד"ק, וב-2002 נרשמה בבורסה בתל אביב כמניה דואלית. לחברה שני מרכזי פיתוח עיקריים, בחולון ובדרום סן פרנסיסקו. שווי השוק שלה עומד על 576 מיליון שקלים, והמנכ"לית והנשיאה היא ענת כהן-דייג. "אנחנו מנתחים סוגי מידע מגוון", אמר, "גנים, חלבונים ושכבות נוספות של מידע, שמאפשרים לנו להבין את מנגנוני הפעולה של התאים הסרטניים ולהתמודד איתם. מדובר בכמויות מידע עצומות. בתחילת הדרך היינו חלוצים ופיתחנו את כל הכלים שלנו לבד. היום אנחנו מפתחים רבים מהכלים החישוביים לבד, ובמקביל, אנו רוכשים כלים ומערכות בתחום לטובת קידום המחקר שלנו". "הבסיס של התשתית הטכנולוגית שלנו נבנה לפני שהיו שירותים זמינים ללמידת מכונה ובינה מלאכותית", אמר אורן גולן, ראש צוות ה-DevOps בחברה, "היינו חלוצים בעיבוד מהיר של מידע ביולוגי. הבנו שאנחנו יכולים לקצר זמני פיתוח ולחסוך בעלויות בשל המעבר לענן, ולפני שלוש שנים התחלנו במעבר. בשלב הראשון ביצענו Lift & Shift והעברנו את המערכות בלא לבצע שינויים מהותיים בפלטפורמה. בשלב השני התחלנו לנצל את יכולות הענן לטובת, למשל, הרצה של חישובים מורכבים, בלא מגבלות הדאטה סנטר שלנו". אורן גולן, ראש צוות ה-DevOps בקומפיוג'ן. צילום: יוסי צבקר "גם לחוקרים שלנו נחסך זמן רב", הוסיף ד"ר גרניט, "עם הדאטה סנטר המקומי הם נדרשו לחכות לאנשי התשתית, שיקצו להם את המשאבים הנחוצים. כיום הם יכולים להקצות לעצמם את המשאבים – בסיסי נתונים שונים, שירותי חישוב ועוד. כל זאת, בלא שאנשי התשתית צריכים להתערב כלל. כמובן שהכל נעשה תחת הרשאות מתאימות וגם תחת מגבלות כספיות. החוקרים יכולים עכשיו 'לשחק' עם הנתונים בכמה אופנים". "אנו ארגון שהגיע לענן כשהשוק היה בוגר", סיכם גולן, "AWS הציעה את השילוב המיטבי של שירותים בתחומי למידת מכונה ובינה מלאכותית, יחד עם אבטחת מידע והגנת הפרטיות. כיום אנחנו משתמשים בשירותים כמו Amazon EC2, Amazon RDS, Amazon S3 ועוד. באחרונה אנו עושים שימוש ב-Amazon Bedrock – שירות הבינה המלאכותית היוצרת. בשילוב עם העוצמה של שבבי GPU, אנחנו יכולים עכשיו לבחון מודלים בצורה מתקדמת ולבנות יכולות לזיהוי מהיר יותר בעזרת AI. המעבר לענן מאפשר לנו לקדם את המחקר שלנו בעזרת כוח מחשוב בלתי מוגבל, לצד יכולות בינה מלאכותית יוצרת".