"אני בדרך כלל מסתכל רק קדימה. אבל היום, אני חייב לעצור לרגע, כי זהו יום היסטורי לוויז, לכל הוויזרדים (העובדים – י"ה) שלנו, לעולם הטכנולוגיה וגם למדינת ישראל", כך כתב היום (ד') ינון קוסטיקה, אחד מארבעת מייסדי וויז, לאחר ההודעה על השלמת מכירתה לגוגל. רכישת וויז על ידי גוגל היא האקזיט הגדול ביותר בתולדות ההיי-טק הישראלי – תמורת 32 מיליארד דולר. וויז תצטרף לגוגל קלאוד והעסקה תאפשר את איחוד יכולות אבטחת הענן והקוד של הנרכשת עם פעילות הקלאוד וה-AI של הנרכשת. יש לציין שלמרות הצטרפותה לגוגל קלאוד, וויז תמשיך לתמוך בכל סביבות הענן המרכזיות בשוק. כל אחד מארבעת מייסדי החברה צפוי להרוויח ממנה 2.2 מיליארד שקלים, לאחר תשלום מסים. קוסטיקה ציין בפוסט שכתב בעמוד הלינקדאין שלו כי "אני מרגיש גאווה עצומה על הזכות לבנות את הצוות הכי טוב שיכולנו לדמיין. צוות שהוציא לפועל בצורה מושלמת חזון בתחום הדינמי ביותר בעולם – אבטחת ענן, עם לקוחות מדהימים, שהאמינו בנו כל הזמן, הפקידו בידינו את עתידם הטכנולוגי והמשיכו לדחוף אותנו קדימה". "לצוותי המוצר, הפיתוח, המחקר וכל הצוותים בישראל ובעולם – אתם ההוכחה ששילוב של מטרה, תושייה ועומק טכנולוגי יכול לנצח הכול", הוסיף. "המורשת שלנו – להמשיך להפיץ אור ותקווה בצבעי הוורוד-כחול-לבן של וויז" "בנימה אישית", כתב קוסטיקה, "וויז הייתה מפעל החיים שלי בשנים האחרונות, אבל היא למעשה תוצאה של 25 שנים של עבודה קשה ללא הפסקה. זהו מסע של התמסרות מוחלטת ואינספור ויתורים אישיים לאורך הדרך. לראות היום לאן הגענו – זה רגע מרגש שקשה לתאר במילים. אני מודה לבעלי, למשפחה ולחברים שלי, שתמכו בי כל הדרך והיו שם עבורי ללא תנאי". "אנחנו ניצבים בפני אתגר עצום: לאבטח את העתיד הטכנולוגי של העולם בעידן ה-AI, על כל ענן", הוסיף. "כל ארגון ומדינה זקוקים להגנה שאנחנו יודעים לתת, ולכן אני גם נרגש מהשותפות עם גוגל – אין שותף טוב יותר למסע הזה". "המורשת שלנו היא להמשיך להפיץ אור ותקווה בצבעי הוורוד-כחול-לבן של וויז (שניים ממייסדיה, קוסטיקה ואסף רפפורט, הם גייז – י"ה). ההצלחה שלנו לא נמדדת רק היום, אלא גם עשור קדימה נראה כאן עוד ועוד חברות שפורצות את הדרך", כתב קוסטיקה. גם ההולכים על ארבע מצטרפים לגוגל שותפו של קוסטיקה לייסוד וויז – המנכ"ל, אסף רפפורט – פרסם פוסט משלו בלינקדאין, ובו תמונה של כלבים עם כובע וסינר ממותגים, וכיתוב ש-"גם החבורה הזאת מצטרפת לגוגל". הוא כתב לצידה ש-"מה שעושה את וויז הוא הצוות והתרבות שלה, הדרך שבה אנחנו בונים ביחד. זה לא משתנה עם ההצטרפות שלנו לגוגל". "נישאר עם אותו הדרייב לפתור בעיות אמיתיות של אבטחת ענן, רק שזה יהיה בסקייל חדש לגמרי. וכן, גם הכלבים באים", ציין רפפורט.

גוגל הודיעה, כי היא מרחיבה את שילוב יכולות הבינה המלאכותית של ג'מיני בחבילת היישומים הארגונית שלה, עם שורה של כלים חדשים עבור  Docs, Sheets, Slides ו-Drive. הכלים החדשים נועדו לאפשר למשתמשים ליצור טיוטות, מצגות וגיליונות עבודה במהירות, תוך שימוש במידע שמאוחסן במיילים, בצ'אטים ובקבצים האישיים שלהם. לדברי החברה, המטרה היא להפוך את היישומים עצמם לעוזרים חכמים, שמסייעים לבצע משימות במהירות, מבלי לעבור לכלי AI חיצוני או לצ'אטבוט נפרד. ב-Docs מתווסף כלי חדש בשם Help me create, המאפשר למשתמש לתאר בשפה חופשית את המסמך הרצוי. המערכת אוספת מידע רלוונטי מתוך Gmail, Chat ו-Drive ומייצרת טיוטה ראשונית מעוצבת. לדוגמה, ניתן לבקש מג'מיני לנסח ניוזלטר עבור ועד שכונתי על בסיס פרוטוקול ישיבה וקובץ אירועים עתידיים. לאחר יצירת הטיוטה, ניתן לערוך חלקים ספציפיים בלבד בעזרת הכלי Help me write, שמסייע בשיפור ניסוח, בהבהרת רעיונות ובהוספת פרטים – מבלי לייצר מחדש את כל המסמך. כלי נוסף, Match writing style, נועד לאחד מסמכים שנכתבו בידי כמה אנשים בעלי סגנונות שונים. ג'מיני מציע עריכות שמאחדות את הנימה והסגנון לכל אורך המסמך. בנוסף, כלי Match the format מאפשר להעתיק מבנה ועיצוב של מסמך אחר – למשל תבנית של מסלול טיול – ולמלא אותה אוטומטית בפרטים מתוך הודעות אימייל, כמו אישורי טיסה, הזמנות מלון והשכרת רכב. גם Sheets מקבל שדרוג משמעותי. לפי גוגל, ג'מיני הופך מכלי עזר לכלי שיתופי, שמסוגל ליצור גיליון עבודה שלם מתוך בקשה אחת. המשתמש יכול, למשל, לבקש מהמערכת לארגן מעבר דירה לעיר חדשה, והיא תיצור רשימת משימות לאריזה לפי חדרים, רשימת אנשי קשר לשירותים עירוניים וגיליון מעקב להצעות מחיר מחברות הובלה מתוך המיילים. למשימות מורכבות יותר נוסף כלי Fill with Gemini, שממלא טבלאות במהירות על ידי יצירת טקסטים מותאמים, סיווג וסיכום נתונים, או שליפת מידע עדכני מכלי החיפוש. כך, למשל, ניתן ליצור טבלת מעקב להגשת מועמדויות לאוניברסיטאות, כאשר ג'מיני ממלא אוטומטית נתונים, כמו מועדי הרשמה ושכר לימוד. גם Slides נהנה מיכולות חדשות: המשתמש יכול לבקש מג'מיני ליצור שקף שלם במצגת בהתאמה לעיצוב הכללי של המצגת ולמידע הקיים בקבצים, במיילים או ברשת. אם התוצאה אינה מספקת, ניתן לבקש התאמות, כמו שינוי צבעים או הפיכת השקף למינימליסטי יותר. בעתיד מתכננת גוגל לאפשר יצירת מצגת שלמה מתוך הנחיה אחת בלבד. לדוגמה, משתמש יוכל לבקש: "צרי מצגת של חמישה שקפים על הטיול הקרוב שלי לטוקיו". גם Drive משתנה – מתיקיית אחסון פסיבית לכלי עבודה פעיל יותר. חיפוש בשפה טבעית יציג כעת בראש תוצאות החיפוש סיכום אוטומטי של המידע הרלוונטי ביותר מתוך הקבצים, כולל הפניות למקורות, כך שאין צורך לפתוח כל מסמך בנפרד. בנוסף מציגה החברה את הכלי Ask Gemini in Drive, שמאפשר לשאול שאלות מורכבות המבוססות על מסמכים, אימיילים, לוח השנה והמידע מהרשת. לדוגמה, ניתן לבחור את כל הקבצים הקשורים למיסים ולשאול אילו שאלות כדאי להפנות ליועץ המס לפני הגשת הדו"ח. היכולות החדשות מתחילות להיפרס בגרסת בטא ויהיו זמינות תחילה למנויי Google AI Ultra ו-Pro. הכלים עבור Docs, Sheets ו-Slides זמינים באנגלית ברחבי העולם, בעוד שהיכולות החדשות ב-Drive זמינות בשלב הראשון בארצות הברית בלבד.  

"יש שיפור ניכר בחוסן של הרשויות המקומיות בכל מה שקשור לסייבר, והן הגיעו למלחמה במצב טוב יחסית", כך אמר לאנשים ומחשבים קובי מנשה, ראש מחלקת הנחיה והגנה בספקטרום במערך הסייבר הלאומי, שאחראי גם על קידום ההגנה בשלטון המקומי. "אפשר לומר ש-140 מתוך 259 הרשויות המקומיות בארץ מוגדרות במצב טוב – ציון 7 ומעלה מתוך 10. זה שיפור ניכר לעומת 2024, כאשר התחלנו את הפעילות – אז היו רק 30 רשויות במצב טוב". לדבריו, הגדרה גסה של "מצב טוב" היא שמדובר ברשות בעלת הגנה טובה ביחידות הקצה והשרתים, גלישה בטוחה, גיבויים, סגמנטציה, וכן SIEM-SOC ו-IR. בנוסף, חלה ירידה משמעותית בכמות ההתרעות הנקודתיות – מ-600 ב-2024 ל-350-400 ב-2025, וזה מעיד על עלייה ברמת ההגנה. "כמו כן", אמר מנשה, "מדד חשוב הוא שיפור בזמני ההתאוששות – בין 24 ל-48 שעות". אתגרי רגולציה להגנת הסייבר על הרשויות המקומיות עם זאת, מנשה מודע לכך שעדיין יש רשויות מקומיות קטנות חסרות הגנה בסיסית, מאחר שהן מתקשות להשקיע באיוש אנשי מקצוע רלוונטיים והקצאת אמצעים. "אנחנו מעניקים להן סיוע דרך אשכולות הרשויות, או בסיוע נקודתי חינמי לאותן רשויות", אמר. לדברי מנשה, מערך הסייבר משמש גורם מייעץ, מכוון ותומך לשלטון המקומי, ועקב ואקום רגולטורי, אין לו סמכויות אכיפה מולן. אותו ואקום רגולטורי נוצר לאחר שבאפריל 2023 סגר משרד הפנים את היחידה שלו שעסקה באבטחת סייבר ברשויות המקומיות, בטענה שהוא לא אחראי על הנושא. זאת, על אף שמשרד הפנים הוא הרגולטור של השלטון המקומי. "בעקבות זאת", ציין, "מערך הסייבר הלאומי לקח על עצמו לסייע לשלטון המקומי – אף על פי שמבחינה חוקית, השלטון המקומי הוא לא גוף שכפוף ישירות אליו. אלא שאירועי ה-7 באוקטובר האיצו את הצורך בהגנת סייבר על הרשויות, שבחלקן הגדול אין מנמ"ר או מנהל אבטחת מידע, וגם אין להן תקציבים לכך". אתגר נוסף הוא העובדה שנושא הגנת הסייבר בשלטון המקומי לא מוסדר בחוק, "וגם בתוך הרשויות עצמן אין אחידות ברמת ההגנה בסייבר, ואין סטנדרט שמחייב אותן לעמוד בו", אמר מנשה. סיוע בהתנדבות במסגרת התמיכה שלו, מערך הסייבר נותן לרשויות המקומיות התרעות נקודתיות על אירועי סייבר, המבוססות על בנק המידע הרחב שקיים בו, וצוות התגובה לאירועים של המערך מסייע לשלטון המקומי בטיפול באירועי הסייבר כאשר הם קורים. על פי נתוני מערך הסייבר, בין 2024 ל-2025 נרשמה ירידה משמעותית במספר אירועי הסייבר שהמגזר המוניציפלי חווה – מ-35 ל-14 בלבד. מנשה ציין כי רוב האירועים האלה לא היו משמעותיים – "בעיקר ניסיונות פישינג שנבלמו". אחת הסיבות המרכזיות לירידה הזאת הוא שיפור משמעותי בהגנת הסייבר על רשויות קטנות ובינוניות – תוצאה של מכרז שפרסם המרכז לשלטון מקומי. כמו כן, מערך הדיגיטל הלאומי מספק ל-50 רשויות מקומיות, בחינם, שירותי G-SOC (אבטחת סייבר ממשלתית), שנועדו במקור למשרדי הממשלה. בנוסף, המערך מנהל קשר הדוק עם ספקי השירותים המרכזיים, "המהווים גורם משמעותי בשרשרת האספקה למגזר השלטון המקומי. הקשר בא לידי ביטוי בעיקר בהעברת התרעות רוחביות ונקודתיות, קידום הגנה ושיתוף ידע", אמר מנשה. במקביל, הוא ציין שחלה עלייה משמעותית ברמת ההגנה והמודעות, במיוחד ברשויות הגדולות והבינוניות – הרבה בזכות שיתוף הפעולה עם הרשויות והמנמ"רים עצמם. "עם זאת", אמר מנשה, "הרשויות הקטנות עדיין מהוות אתגר משמעותי. חוק הגנת הסייבר העתידי צפוי להקנות למערך את הסמכויות והמשאבים הנדרשים להשלמת המשימה ולהסדרת תחום קריטי זה".

אקספריס (Experis) ישראל הודיעה על מינויה של ניצן ברק לתפקיד מנהלת חטיבת התעשיות הביטחוניות בחברה. מדובר בחטיבה שמעניקה מענה ישיר לביקוש הגובר בישראל ובעולם לפתרונות הון אנושי טכנולוגי מתקדם עבור התעשייה הביטחונית, ומטרתה לספק עבורן מעטפת מקיפה של גיוס, הכשרה, השמה ושירותים מנוהלים בתחומי הליבה הטכנולוגיים. ברק הצטרפה לאקספריס לפני 5 שנים כמנהלת לקוחות אסטרטגיים עם ניסיון משמעותי במכירות לשווקים בינלאומיים. במהלך עבודתה בחברה הובילה מהלכים רחבי היקף בפיתוח עסקי וניהול לקוחות מקצה לקצה, שהובילו בהמשך לקידומה לתפקיד מנהלת מכירות ופיתוח עסקי – תפקיד שממנו היא מקודמת כעת להובלת חטיבת התעשיות הביטחוניות החדשה. ברק היא בוגרת תואר ראשון במשאבי אנוש ממכללת תל חי.

שחקני איום המכוונים לסביבות ענן מעדיפים כיום לערוך מסעות תקיפה בהם הם משיגים גישה ראשונית למערכות הקורבן על ידי ניצול פגיעויות – בניגוד לעבר, אז המתקפות היו מבוססות אישורי גישה גנובים או מזויפים; כך לפי חוקרי האיומים של גוגל קלאוד. המסמך מנתח את נוף איומי הענן וההתפתחויות שלו לפי התנהגות התוקפים במחצית השנייה של 2025. "אנשי הצוות שלנו הבחינו בשינוי יסודי בנוף האיומים", אמרה קריסטל ליסטר, יועצת אבטחה וראשת תוכנית דו"חות האיומים במערך האבטחה של ענקית הענן. באופן מסורתי, שחקני איום נסמכו על אישורי גישה חלשים, או חלקיים, וכן על תצורות שגויות על מנת לקבל גישה לסביבות גוגל קלאוד. אלא שבמחצית השנייה של השנה החולפת החלו שחקני האיום לנצל יותר ויותר פגיעויות צד שלישי שלא תוקנו. דפוס תקיפה זה – של ניצול פגיעויות ולא של אישורי גישה – היווה 44.5% מכלל וקטורי החדירה הראשיים במחצית השנייה של 2025. הנתון משקף עלייה משמעותית – בהשוואה לנתון שעמד על 2.9% במחצית הראשונה של השנה שעברה. לעומת זאת, השימוש לרעה וניצול אישורי גישה חלשים או חלקיים כנקודת מוצא למתקפות – ירד מ-47.1% במחצית הראשונה של השנה, ל-27.2% במחצית השנייה של 2025. אחת הפגיעויות הנפוצות שניצלו ההאקרים שתקפו בענן הייתה CVE-2025-55182, הידועה יותר בשם React2Shell. זו פגיעות קריטית, המאפשרת השתלטות מרחוק על רכיבים של שרת React, בעזרת נוזקות. הפגיעות עלולה לאפשר לתוקפים להשתלט על השרתים ולפגוע בנתונים שעליהם. חוקרי איומים קישרו אותה למתקפות סייבר של שחקני איום הפועלים בחסות מדינתית, הקשורים הן לצפון קוריאה והן לסין. "בעוד שהתשתית הבסיסית של גוגל קלאוד נשארת בטוחה, שחקני האיום מצליחים לתקוף יישומים לא מוטלאים ולא מעודכנים ומנצלים הגדרות שגויות שעשו משתמשים ברמת הפיירוול", אמרו החוקרים של ענקית הענן. החברה גם הזהירה, כי התוקפים הפכו מהירים יותר, בשל "ניצול המוני" של פגיעויות תוכנה שנחשפו בפומבי. לפי הדו"ח, חלון הזמנים בין גילוי הפגיעויות לניצול המוני שלהן הצטמצם משמעותית – משבועות לימים ספורים. כך, הזהירו החוקרים, "אם ארגונים לא תיקנו פגיעויות בתוך ימים ספורים מאז שפורסמו – הרי ששירותי הענן שלהם פגיעים למתקפות סייבר". הם ציינו לדוגמה, כי בתוך 48 שעות בלבד מהחשיפה הפומבית של React2Shell בדצמבר 2025, כמה שחקני איום כבר ניצלו את הפגיעות כדי להדביק קורבנות בנוזקות לכריית מטבעות קריפטו. ממצא נוסף מהמחקר העלה, כי חדירה ראשונית לענן על בסיס זהות היוותה בסיס ל-83% מהפריצות. "שחקני האיום המשיכו לעבור מפישינג מסורתי להנדסה חברתית מבוססת קול (Vishing), ולאיסוף אישורים מטוקנים של SaaS צד שלישי – כדי לאפשר חילוץ נתונים שקט בקנה מידה גדול". עוד נכתב, כי "האקרים צפון קוריאנים עקפו את גבולות הרשת המסורתיים באמצעות הנדסה חברתית. הם ניצלו חיבור אישי לחברה, מה שאפשר להם לעבור לענן ולפגוע בקוברנטיס, כדי לגנוב מיליונים במטבעות קריפטו". החוקרים העריכו, כי השנה, "אירועים שונים – כמו סכסוכים גיאו-פוליטיים הולכים וגדלים, משחקי המונדיאל ובחירות האמצע בארה"ב – יהוו רקע להנדסה חברתית בהיקף גבוה ולהתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS) – המכוונות לנתונים שבענן". "כדי לצמצם סיכונים אלה בכל סביבה, אנשי אבטחת המידע והגנת הסייבר בענן צריכים להתמקד בבקרות גישה לזהות, ולעשות שימוש בכלי נראות מרכזיים לאבטחת נתונים", סיכמו חוקרי ענקית הענן. "ארגונים צריכים לעבור מתיקונים ידניים להגנות אוטומטיות כדי למנוע מצב של ניצול בקצה הרשת לפני שניתן ליישם עדכוני תוכנה".  

"שאלת ההגנה על הנתונים עולה כל הזמן ביומיום, אבל עוד יותר עכשיו – בתקופה של מלחמה – והשאלה היא מה עושים במקרה שנפגעים. יש כמה תרחישי חירום שיכולים להתרחש: תקיפת סייבר או פגיעה פיזית באתר, שגורמים להשבתה של כל השירותים או חלקם, בעיות בחשמל או בתקשורת, וגם משהו שלא מדברים עליו באופן יום יומי, גם לא בישראל, וזה הצמצום בצוותי ה-IT במקרי חירום, כמו במלחמה כעת, כשרבים מבין העובדים מוקפצים למילואים", כך אמר אילן בן שטרית, מהנדס מכירות של הפתרון האבטחה של חברת רובריק (Rubrik) שמאחוריו עומדת אינוקום מבית קבוצת אמן.  בן שטרית לקח חלק בוובינר המיוחד, בהשתתפות מנמ"רים ומנהלי IT, שערכה באחרונה אנשים ומחשבים, ושנועד על מנת ללמוד על ההיערכות בזמן מלחמה.  הפתרון שמציעה רובריק מבטיח, כך לפי בן שטרית, חוסן עסקי בעתות חירום, ולמנוע פגיעה מהותית במרכז הנתונים העיקרי, שעלולה להשבית את הארגון, וגם לעזור לשמור טוב יותר על האבטחה, גם עם הצוות חסר אנשים. "הפתרון מיועד לעולמות החוסן והמניעה. 'רובריק' מבוסס בראש ובראשונה על אסטרטגיית אמון, והוא פועל בעצם בכמה מישורים עיקריים, שאחד הראשונים הוא מניעה של שינוי או מחיקה של מידע מגובה. זו יכולת מובנית שלא צריך ליצור עבורה משהו מצד שלישי. עוד נושא מאוד חשוב, במיוחד בשעות חירום, זה הפרדה בין סביבות, כך שבחשש לפגיעה – תמיד תהיה סביבת עבודה שהיא מוגנת ובטוחה", הוא אמר. הוא ציין עוד שני היבטים חשובים, מבין התכונות האחרות במערכת, שמאוד חשובות למתפעלי המערכת: "וזה זיהוי רב-שלבי, וכן בניית הגנה מפני פריצה פנימית", אמר. "חשוב לי לציין יכולת בולטת במיוחד שהושקה לפני כשנה, שהיא הגנה מפני מתקפות על סביבות של Active Directory, ושוב – זו מערכת מובנית שלא צריך לבצע עבורה הכנות והתקנות מיוחדות". עוד דבר חשוב שהזכיר בן שטרית בוובינר הוא זיהוי ההתקפה. "צריך לדעת לזהות את ההתקפה עוד לפני השחזור. שחזור פשוט ומסורתי הוא כבר לא אידיאלי, מן הסתם. זה לא רק להחזיר את תמונת המצב האחרונה, זה לשחזר מחדש סביבה נקייה, ואני עושה את זאת כשהמערכת יודעת כבר לזהות קרוב ל-1.6 מיליון פוגענים שמסתובבים כרגע בעולם, וגם זה משהו שבנוי במערכת ואני לא צריך להביא את זה משום מקום". מעבר מאובטח לעבודה מרחוק עם גישת אפס אמון דניס פוזולוטין, סמנכ"ל טכנולוגיות וחדשנות בחברת סיטריקס (Citrix), דיבר בוובינר על המעבר ממשרד למרחב מוגן באמצעות הפתרונות של סיטריקס לעבודה מרחוק. "בתקופה הזו אני גאה להגיד שהצוותים שלי נמצאים עכשיו בהרבה מאוד מקומות אסטרטגיים ועובדים כל הזמן, והטכנולוגיה של סיטריקס עוזרת להרבה מאוד ארגונים להתמודד עם המצב הזה. אנחנו עובדים כיום עם גופים ביטחוניים, עם הצבא, נמצאים בממשלה, נמצאים בתשתיות אסטרטגיות, ונמצאים גם בגופים פיננסיים. ואנחנו שמחים שהטכנולוגיה שלנו עוזרת להתמודד עם מצב החירום הזה ומאפשרת המשכיות עסקית ומתן שירות, עם הרבה מאוד אתגרים, כולל העובדה שרבים אינם עובדים מהמשרד אלא מתחברים מכל מקום, כולל מהמרחב המוגן", הוא אמר. מדברי פוזולוטין למדנו שהחברה מציעה את הפתרון המסוים הזה כבר עשרות שנים. "אנחנו היינו הראשונים שחשבנו ונתנו מענה להתחברות מכל מקום ובכל מצב בצורה מאובטחת, ואנחנו עושים את זה עם מגוון רחב של טכנולוגיות בתוך המוצר שלנו, כמו למשל להתחבר למחשבים שלכם מרחוק, לספק גישה לאפליקציות ארגוניות בצורה מאובטחת בלי לחשוף שום מידע שיישאר על המחשב האישי שלכם. אנחנו עושים את זה גם עבור שולחנות עבודה וירטואליים בין אם הם באופן מקומי, ואנחנו עושים את זה עכשיו גם עבור אפליקציות רשת ו-SaaS", ציין. לפי פוזולוטין, הפלטפורמה עובדת בגישת 'אפס אמון', עבור כל האפליקציות. "זה מתחיל מהבנה בסיסית האם האדם שמתחבר עושה את זה ממקום ומכשיר מאובטח", סיפר. "אנחנו בודקים וסורקים את המכשיר עימו מתחברים, ואחרי זה מחליטים איזה משאבים הוא יקבל, איזה אפליקציות ואיזה שולחנות עבודה, ומה מותר לו לעשות או לא – למשל אפשרות להדפיס מחוץ לארגון – וגם האם מותר לו להעתיק חומר מתוך הארגון או אסור לו". הוא הוסיף כי "אנחנו לא עושים את זה רק בזמן החיבור, אלא כל הזמן בודקים את הפעילות שלו מול המדיניות, מה שקורה בקצה שלו וגם מה שקורה במרכז הנתונים, וברגע שאנחנו מזהים אנומליות – אנחנו יודעים לעצור את זה ולהתריע, להזהיר את המשתמש שהוא עושה פעולה לא תקינה ואפילו להקליט מה הוא עושה באותם רגעים, וכמובן לעשות אסקלציה. ואנחנו יודעים גם להתמודד עם אנשים שמתחברים עם מכשירים משלהם (BYOD), ולאו דווקא מכשירים ארגוניים".

חבר הנאמנים של עמותת מחשבה טובה נפגש לאחרונה בתל אביב יחד עם בכירי המשק, כדי להשפיע על העתיד הטכנולוגי-חברתי בישראל. בין הנוכחים נצפו ניל קורני, חנה רדו, ד"ר אסטורה מודנה, עו"ד איילת טורם, אל"מ במיל' טליה גזית ורבים אחרים. במסגרת המפגש, הציגה העמותה תמונה אופטימית: ילדים ובני נוער מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית משתלבים בלב העשייה הביטחונית והטכנולוגית, ומסמנים את דור ההובלה הבא של ההיי-טק והסייבר הישראלי. תחת הכותרת "מבט אל העתיד", האירוע יצר חיבור בין בכירי הצמרת הכלכלית לבין בוגרי תוכניות הדגל של העמותה – "אקוטק" ו"הסטרטאפיסטים". הצעירים, שהחלו את דרכם כנערים בתוכניות, שיתפו מסיפוריהם: כיום הם משרתים ביחידות טכנולוגיות מתקדמות בצה"ל, במערכות ביטחוניות ואף מקימים מיזמים חדשניים. סיפוריהם המחישו כיצד השקעה בכישורים ובידע משנה מסלול חיים ומאפשרת השתלבות במוקדי ההשפעה המרכזיים של המשק. במהלך הערב עדכנו החברים על חילופי הנהגה עתידיים בעמותה. לאחר 17 שנות פעילות ענפה, מנכ"לית העמותה, אורנית בן ישר – אשר הובילה את צמיחתה ב-13 השנים האחרונות והגיעה להישגים משמעותיים בפיתוח תכניות מותאמות למגוון אוכלוסיות – תפרוש. לתפקיד יכנס תומר סמרקנדי, שמטרתו להמשיך ולהרחיב את הפעילות בשנים הבאות. עוד הוכרז על הצטרפות חמש נשים מובילות לחבר הנאמנים: אורנה קרני (מטעם FinTLV), נועה רוזנברג סגלוביץ (מטעם לייטרקס), סופי שולמן (מטעם כלכליסט), לירון עזריאלנט (מטעם מרון קפיטל) ויעל פלר טל (מטעם קבוצת אמיליה). צעד זה משקף אמון עמוק בהשפעה ארוכת הטווח של העשייה של העמותה. את המפגש כיבדו בנוכחותם בכירים רבים ובהם גם: ד"ר אסטורה מודנה, מייסד ויו"ר העמותה ושותף בקרן טרה ונצ'ר פרטנרס העוסקת בתחום ה-VC; עו"ד איילת טורם, שותפה מנהלת במשרד APM&CO ומנכ"לית APMakers Innovative Capital; ניל קורני, מנכ"ל סיטיבנק ישראל; אל"מ במיל' טליה גזית, מנכ"לית PwC נקסט; חיים פרידמן, שותף מייסד של ליינבירד; איתי ז'לטני, שותף ב-EY ישראל; חנה רדו, יו"ר ומייסדת קבוצת תשעשרה; גיל תומר, מנכ"ל שותף ביוניפארם; משה פרבר, יזם היי-טק; עידית לוסקי, דירקטורית חיצונית בבזק; שרית רבינוביץ, יועצת פיננסית; תימור ארבל סדרס, מנכ"לית לאומיטק לשעבר; ומשה תמיר, מנכ"ל ומייסד אקסל. המסר שעלה מהערב היה ברור: הפער החברתי אינו גזירת גורל. כשפותחים דלת לטכנולוגיה – פותחים דלת לעתיד. ובמרכז העתיד הזה עומדים ילדים מהפריפריה, שכבר היום הופכים למובילים הטכנולוגיים ולמנהיגים הבאים של ישראל. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות קיימו את המפגש השנתי שלהם. חבר הנאמנים של עמותת מחשבה טובה. צילום: גבריאל סטרוק

רכישה חדשה ומשמעותית בעולם הטק נחשפה בלעדית באחרונה על ידי אתר אקסיוס, אשר דיווח כי ענקית הטכנולוגיה מטא (Meta) רכשה את פלטפורמת הרשת החברתית שמוקדשת לסוכני בינה מלאכותית, מולטבוק (Moltbook). אף על פי שסכום הרכישה ותנאיה הפיננסיים לא פורסמו באופן רשמי, ידוע כי במסגרת העסקה יצטרפו מייסדי הפלטפורמה, מאט שליכט ובן פאר, אל מעבדות אינטליגנציית העל של מטא (MSL), תחת ניהולו של אלכסנדר וואנג, והם צפויים להתחיל שם את עבודתם כבר בתוך ימים ספורים. המניע המרכזי מאחורי הרצון של מטא לבעלות על הפלטפורמה טמון באסטרטגיה העתידית שלה לשלב סוכני AI אינטראקטיביים, שישוחחו וייצרו תוכן, בתוך הרשתות החברתיות הקיימות שבבעלותה, פייסבוק (Facebook), ת'רדס (Threads) ואינסטגרם (Instagram). Meta Acquires Moltbook, the Social Network Built for AI Agents. On March 10, 2026, Meta confirmed the deal, bringing Moltbook’s founders and team into its AI research division.@Meta @AIatMeta @moltbook pic.twitter.com/ssiG2w6JQM — MobileAppDaily (@mobileappdaily) March 11, 2026 להקדים את המתחרות ולשלוט בדור הבא של הרשתות החברתיות כפי שצוין ב-TechCrunch, בחברת מטא אישרו את עצם קיום הרכישה והצהירו כי הצטרפות צוות מולטבוק פותחת דרכים חדשות עבור סוכנים לעבוד למען אנשים ועסקים. בחברה ציינו כי היכולת לחבר בין הבוטים דרך מעין 'ספר טלפונים' דיגיטלי שפועל 24/7 באופן עצמאי, היא פריצת דרך של ממש בתחום וצעד חדשני ומשנה משחק. בנוסף לכך, כפי שציין ביזנס אינסיידר, הרכישה מעידה שמטא אינה מתמקדת רק בתחרות על ביצועי המודלים עצמם, אלא מגלה עניין אסטרטגי במרחב האקולוגי בו בוטים מתקשרים אלו עם אלו, מתוך כוונה להקדים את מתחרותיה ולשלוט בדור הבא של הרשתות החברתיות. כדי להבין את עוצמת התופעה, יש לחזור לימיה הראשונים של מולטבוק, אשר, כפי שדיווחנו, הושקה מוקדם יותר השנה כמרחב דיגיטלי נטול בני אנוש, שבו משתמשים אמיתיים נותרו מחוץ לשיח והסתפקו בצפייה בלבד, כמעין "מצב גן חיות". הרשת התבססה על סוכנים שפעלו מקומית על מחשבי המפעילים, והחלו עד מהרה להפגין התנהגויות מפתיעות ועצמאיות לכאורה. סוכנים אלו ביצעו יוזמות כמו כתיבת קוד ותיקון באגים באישון לילה, גלישה עצמאית בסרטוני טיקטוק, ואפילו יצירת קשר טלפוני קולי עם המפעילים האנושיים שלהם דרך שירותים חיצוניים. המערכת ייצרה כאוס מרתק שהגיע לשיאו כאשר נראה היה כי הבוטים אפילו פיתחו אמונות חדשות וייסדו דתות וירטואליות, דוגמת "דת הסרטנים", תוך דיונים פילוסופיים על עתידם ועצמאותם.  עם זאת, הצלחת הפלטפורמה לוותה במשבר משמעותי כאשר בחלוף ימים ספורים ממועד השקתה בלבד חשפו בה חוקרי חברת הסייבר הישראלית וויז (Wiz), כפי שדיווחנו, חולשת אבטחה חמורה וקריטית. ראשית – כשל האבטחה הזה איפשר גישה חופשית למסד הנתונים, וגרם לדליפתם של 1.5 מיליון מפתחות גישה, לצד הודעות פרטיות וכתובות דואר אלקטרוני של אלפי בני אדם. שנית, החשיפה ניפצה את המיתוס סביב האוטונומיה המלאה של הרשת, שכן התברר כי מאחורי הקלעים של השירות פעלו גם הרבה מאוד בני אדם – היחס בפועל עמד על מפעיל אנושי אחד לכל 88 סוכנים. הממצאים הללו של וויז הוכיחו שרבים מהבוטים הופעלו למעשה באופן ישיר על ידי אנשים שהריצו סקריפטים המוניים, וזאת משום שלפלטפורמה לא היה מנגנון אימות שיוודא כי מי שכותב מאחורי הקלעים הוא אכן סוכן בינה מלאכותית.