קבוצת אמן ממשיכה לבלוט בדירוגים האחרונים של STKI שעוסקים בעולם הפיתוח. זאת, על רקע העבודה שיותר ויותר ארגונים מאמצים כלי AI כחלק מתהליכי העבודה והפיתוח שלהם, ואת הפתרונות שהקבוצה מציעה בתחום. בחודשים האחרונים קיימה אמן דיגיטל, שזיהתה את השינוי, עשרות סדנאות מקצועיות בתחום, והיא מרחיבה את הגיוס של מפתחי AI. מפיתוח קוד להובלת תהליך אם עד לפני זמן קצר כלי בינה מלאכותית שימשו בעיקר להשלמת קוד או למשימות נקודתיות, כיום הם כבר לוקחים חלק בתהליך הפיתוח כולו – מתכנון ארכיטקטורה, דרך כתיבת קוד ועד בדיקות ותיעוד. במקביל, גם תפקיד המפתח משתנה. פחות זמן מושקע בכתיבת כל שורת קוד, ויותר בתכנון, קבלת החלטות, אבטחת מידע ובקרת איכות. במילים אחרות, המפתח כבר לא רק כותב קוד, הוא מנהל את תהליך הפיתוח. השינוי הזה בא לידי ביטוי גם בעבודה השוטפת של אמן דיגיטל, כחלק מהעשייה, שמתבטאת בדירוגי STKI האחרונים בעולמות הפיתוח והטרנספורמציה הדיגיטלית. לדברי מיטל קורן, מנהלת פעילות אמן דיגיטל, "אנחנו רואים את השינוי הזה כמעט בכל ארגון שאנחנו עובדים איתו. השאלה היא כבר לא האם להשתמש ב-AI, אלא איך עושים את זה נכון. הכלים יודעים לייצר קוד במהירות, אבל האחריות על התכנון, הארכיטקטורה, האבטחה והאיכות עדיין נשארת אצל המפתחים. מהניסיון שלנו בליווי ארגונים בתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, ההצלחה לא נמדדת רק באימוץ של כליAI , אלא ביכולת לשלב אותם נכון בתהליכי העבודה ובפיתוח עצמו". מהמגמה בשוק ליישום בארגונים השינוי הזה מורגש בשטח: בחודשים האחרונים קיימה אמן דיגיטל עשרות סדנאות והכשרות מקצועיות בתחומי ה-וייב קודינג, פיתוח מבוסס AI ועבודה עם סוכני בינה מלאכותית. השתתפו בהם מאות אנשים, כאשר המטרה הייתה פשוטה: לעזור למפתחים ולארגונים להבין איך עובדים עם הכלים החדשים בצורה מעשית, ולא רק להכיר אותם. לדברי קורן, "אנחנו רואים מעבר מעבודה עם AI כעוזרת שמסייעת במשימות נקודתיות לעבודה עם סוכנים שלוקחים חלק משמעותי בתהליך הפיתוח. זה מחייב את המפתחים לעבוד אחרת, אבל גם פותח אפשרויות חדשות לקיצור תהליכים ולהאצת הפיתוח". במקביל, אמן דיגיטל מרחיבה את פעילות הגיוס בתחום, ומחפשת מפתחים ואנשי טכנולוגיה בעלי אוריינטציה לעולמות ה-AI. זאת, מתוך הערכה שבעתיד הקרוב, היכולת לעבוד לצד כלי בינה מלאכותית תהיה חלק בלתי נפרד מארגז הכלים של כל מפתח.

מטא תצטרך בקרוב להתמודד בבית המשפט הפדרלי בארצות הברית עם תביעת ענק: ארבע ממדינות האיחוד – קליפורניה, קולורדו, קנטקי וניו ג'רזי – דורשות המחברה לשלם כ-1.4 טריליון דולר. סכום זה הוא קצת פחות מערך החברה כיום, שעומד על כ-1.5 טריליון דולר. משמעות הדבר היא שהמשפט, שאמור לצאת לדרך באוגוסט הקרוב באוקלנד, עלול לרסק את חברת הענק. הטענה של ארבע המדינות היא שמטא עיצבה בכוונה את האלגוריתם של הרשתות החברתיות המובילות שלה, פייסבוק ואינסטגרם, כדי לגרום למשתמשים ילדים ובני נוער להתמכר לשיטוט ברשת החברתית – כולל המנגנון של הצגת פוסטים בלתי נגמרת. בנוסף, הן מאשימות את החברה שהיא לא מציגה בשקיפות את הסכנות הקשורות לשימוש בפלטפורמות השונות שלה. בשימוע המוקדם דיווחו הנציגים המשפטיים של המדינות התובעות כי הסכום שהגודר בכתב התביעה מתבסס על הערכה של מספר ההפרות הכולל שמטא ביצעה נגד משתמשים צעירים, כפול הקנסות הכספיים המוגדרים בחוקי המדינות. מה אומרים במטא? במטא טוענים כי "התמכרות לרשתות חברתיות" לא מוכרת כמצב פסיכיאטרי לגיטימי, ולכן ההצהרות שסיפקה בנוגע לבטיחות השימוש בפלטפורמות שלה לא הטעו אף אחד. כן היא טוענת שהסכום המבוקש, 1.4 טריליון דולר, לא נתמך בראיות ואין לו תקדים באכיפת חוקי הגנת הצרכן. כך או כך, בקשתה של מטא לדחות את התביעה על הסף כשלה. השופטת בתיק, איבון גונזלס רוג'רס, אף קבעה שהוא יתחיל כבר בחודש הבא, כאמור. בנוסף לתביעה הזו אמור להתחיל בפברואר הקרוב משפט נגד מטא של קבוצה בת 14 מדינות בארצות הברית. בעוד מקרה, 29 מדינות תבעו את מטא בגין הפרה, לכאורה, של החוק הפדרלי להגנת פרטיות הילדים ברשת, שלפיו אין לאסוף פרטים על ילדים מתחת לגיל 13 ללא הסכמה מפורשת מצד ההורים.

"האיחוד האירופי גורר רגליים ולא פועל למניעת זיהומי רוגלות. זאת, על אף שה-iPhone של חבר בפרלמנט האירופי נדבק ברוגלת פגסוס (של NSO הישראלית – י"ה) באופן חצוף, פעמיים", כך האשימו אתמול (ב') ארגוני זכויות אדם ביבשת. NSO הודיעה פעמים רבות בעבר כי כלי המעקב שלה משמשים לגילוי פשעים חמורים ולהגנת ביטחון לאומי במדינות. החברה התמודדה עם האשמות רבות לפיה הייתה שותפה למעקב לא מוצדק ולעתים אף לא חוקי, אחר עיתונאים, פעילים חברתיים, מתנגדי משטר, יריבים פוליטיים ופעילי זכויות אזרח. פירצה לחבר בוועדה שהוקמה לחקר פריצות בשבוע שעבר פורסם מחקר של ארגון זכויות האדם סיטיזן לאב, שלפיו הטלפון של סטליוס קולוגלו מיוון, בעברו עיתונאי חוקר, ששימש כחבר הפרלמנט האירופי בין השנים 2014 ל-2023 – נפרץ על ידי פגסוס לפחות פעמיים בכמה חודשים: באוקטובר 2022 ושוב במרץ 2023. קולוגלו היה חבר בוועדת PEGA של הפרלמנט האירופי בזמן שהותקף בסייבר. PEGA הוקמה ב-2022 על מנת לחקור פריצות לטלפונים באיחוד האירופי. הוועדה התמקדה בעיקר בכלי פריצה ורוגלות. מסקנתה הייתה שממשלות רבות ממדינות האיחוד משתמשות ברוגלות, בדרכים שונות, לא כולן לגיטימיות. מועדי הפריצה לטלפון של חבר הוועדה חופפים את המועדים שבהם התקיימו שימועים מרכזיים בנוגע להמלצות הרשמיות שלה. "העובדה שהמכשיר של קולוגלו היה נגוע ומזוהם בסוג פולשני של רוגלה שרק ממשלות יכולות להשיג, בזמן שהיה מעורב באופן פעיל בוועדת החקירה הפרלמנטרית שחקרה שימוש לרעה ברוגלות על ידי מדינות אירופה, מעלה חששות רציניים לגבי שלמות הפיקוח העצמאי ברמות הגבוהות ביותר ביבשת", אמרה אלינה קסטיו חימנס, יועצת למדיניות במעבדת האבטחה של אמנסטי אינטרנשיונל. "המיקוד החצוף במישהו במעמדו מדגיש עד כמה המערכת הנוכחית לא מספקת, ומהווה קריאת השכמה נוספת לכך שההגנות שהוטמעו כדי למנוע מקרים של ניצול והתעללות שכאלה עדיין לא מיושמות באירופה". "האיחוד האירופי חייב לפעול כעת" ארגוני זכויות אדם קראו למנכ"ל ה-IT ואבטחת הסייבר של האיחוד האירופי (DG ITEC) לפתוח בחקירה מעמיקה בנוגע לפריצת ה-iPhone של קולוגלו, על מנת להביא לאיתור האחראים לה. עוד הם קראו למימוש "בדחיפות ובפומבי" של המלצות ועדת PEGA, שפורסמו במאי 2023, ולחשוף אילו מהנקודות המרכזיות שלה יושמו, או טרם יושמו. "על האיחוד האירופי להבטיח פתרונות יעילים לקורבנות, שיכולים לכלול גישה לראיות, התראות על מועד המעקב והיכולת להטיל אחריות על מי שעומד מאחורי הרוגלות. האיחוד האירופי לא פועל ביעילות במאבקו בתחום, מה שמאפשר התפשטות של רוגלות… אירופה לא יכולה להמשיך לעבור משערורייה לשערורייה בלא השלכות. האיחוד האירופי חייב לפעול כעת", סיכמו הארגונים.

מתחילת 2022 ועד נובמבר של אותה שנה, כש-ChatGPT הושק, שיעור דורשי העבודה בהיי-טק עמד על כ-4% מכלל דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה. מאז, שיעורם כמעט ושולש: לאורך התקופה שלאחר השקת ChatGPT עומד שיעורם על כ-9%, וכיום מגיע לכ-11% מכלל דורשי העבודה; כך לפי דו"ח חדש של שירות התעסוקה, שבחן את שוק העבודה בענף ההיי-טק בין 2019-2026. הדו"ח מצביע על שינוי משמעותי במאפייני שוק העבודה בענף: אף שהעלייה במספר דורשי העבודה בהיי-טק החלה עוד לפני השקת ChatGPT, נמצא מתאם גבוה בין התרחבות השימוש בבינה המלאכותית לבין המשך העלייה במספר דורשי העבודה בענף.  הדו"ח מעלה כמה שינויים בולטים. האחד – לא רק ג'וניורים, גם עובדים ותיקים מצטרפים למעגל דורשי העבודה. כיום, העלייה החדה ביותר נרשמת דווקא בקרב עובדים ותיקים ובעלי ניסיון. מאז 2023 גדל מספר דורשי העבודה בעלי יותר משמונה שנות ניסיון בכ-181%, לעומת עלייה של כ-43% בלבד בקרב עובדים בעלי 0-4 שנות ניסיון. לפי הדו"ח, ההשפעה בולטת במיוחד במקצועות החשופים יותר לשימושי AI ובפרט בקרב עובדי תוכנה. מחצית מדורשי העבודה בענף – נכון למאי 2026 – הם עובדי תוכנה. "הנתונים מלמדים על קשר, לפחות מתאמי, לשימוש ב-AI ובעיקר בקרב עובדי תוכנה", נמסר. מספר דורשי העבודה שהם עובדי תוכנה במקצועות בעלי חשיפה גבוהה ל-AI גדל מאז 2022 בכ-18%, בעוד שבקרב יתר מקצועות ההיי-טק, בעלי חשיפה גבוהה ל-AI, העלייה הסתכמה בכ-3% בלבד, ובקצב משתנה.  שירות התעסוקה חוזה כי היקף דורשי העבודה בהיי-טק צפוי להמשיך לעלות בחודשי הקיץ ולהגיע לשיא נוסף, לפני התמתנות אפשרית לקראת סוף השנה.  ממצאי הדו"ח, נמסר, "מצביעים ששוק ההיי-טק נכנס לשלב חדש של התאמות, בו ההתפתחויות הטכנולוגיות, ובראשן הבינה המלאכותית, משנות את מבנה הביקוש לעובדים ואת מאפייני התעסוקה בענף".  עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה. צילום: ניב קנטור ענף ההיי-טק, תמונת מצב  במהלך 2025 עמד מספר העובדים הממוצע בהיי-טק על כ-404 אלף, נתון הרחוק מהמגמה החזויה לנוכח קצב העלייה שנרשם בשנים 2012-2023. בעשור שקדם ל-2023 מספר העובדים בענף הכפיל עצמו בכ-1.9 ועלה מ-213 אלף ב-2012 לכ-396 אלף ב-2023. אולם אז נעצרה מגמת העלייה ואף נרשמה ירידה במהלך 2024 (כ-391 אלף) כשלאחריה התחדשה עלייה מסוימת ב-2025. "מדובר בהאטה בקצב הגיוס ובבלימת העלייה העקבית", נמסר.  לפי שירות התעסוקה, "היקף דורשי העבודה בתחומי ההיי-טק הרשומים בשירות מצוי במגמת עלייה עקבית הנמשכת עד היום, אף כי התמתנה במידת מה באחרונה. להוציא אירועי החירום בשנים האחרונות, בהם גם מספר דורשי העבודה בהיי-טק עלה משמעותית, במאי האחרון האמיר מספר דורשי העבודה בהיי-טק לשיאו ההיסטורי ועמד על כ-16.3 אלף. בהשוואה ל-2019, מספר דורשי העבודה בהיי-טק הממוצע כיום הוא כ-פי שניים ממספרם ב-2019 (7.7 אלף). בדומה, גם השיעור שמהווים דורשי העבודה בהיי-טק מכלל דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה, האמיר בערך פי שניים (פרט לאירועי חירום, בהם ירד שיעורם) ועומד כיום על כ-11%, לעומת כ-5.78% ב-2019".  מספר דורשי העבודה בהיי-טק בקרב עובדי תוכנה בעלי חשיפה גבוהה בעבודתם ל-AI עלה ב-18% בשנים 2022-2026, בעוד שבקרב עובדי היי-טק, בעלי חשיפה גבוהה ל-AI שאינם עובדי תוכנה – נרשמה עלייה של 3% בלבד. בתוכם, מספר דורשי העבודה שהם עובדי תוכנה עלה בהיקפים המשמעותיים ביותר. אף שהעלייה החלה קודם לכניסת ה-AI בכל זאת היא מתואמת איתה. כך, ככל שגוברת כניסת ה-AI לשוק העבודה, עולה מספר דורשי העבודה בהיי-טק וגם השיעור שהם מהווים מכלל דורשי העבודה".  "בעידן של בינה מלאכותית כולם מוכרחים לעבור Scaling Up" עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה, אמרה כי "בשוק המשתנה, עלינו להיות כל העת עם יד על הדופק: לזהות את המגמות בזמן, להיערך אליהן ולהוביל את פיתוח ההון האנושי של ישראל. כבר היום, אנחנו מפתחים מענים שיסייעו לעובדים לבצע קפיצת מדרגה מקצועית ולהשתלב מחדש במוקדי הצמיחה של הכלכלה הישראלית". עו"ד משש הוסיפה כי "בין היתר, אנחנו פועלים לשילוב דורשי עבודה בהיי-טק כעובדי טק, בענפים שאינם טכנולוגיים. התמורה מכך כפולה – לא רק לדורשי העבודה עצמם אלא למשק הישראלי כולו, כי בעידן של בינה מלאכותית כולם מוכרחים לעבור Scaling Up".  לדברי משש, "שוק העבודה בהיי-טק נמצא בעיצומו של שינוי עמוק. AI, לצד תמורות כלכליות ומבניות בענף, משנים את הביקוש למיומנויות ואת דפוסי התעסוקה, ואנו כבר מזהים שהשינויים אינם נוגעים רק לעובדים בתחילת דרכם, אלא גם לעובדים מנוסים".

בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים, המערכות הממוחשבות הפכו לליבם של ארגונים, עסקים ומוסדות, ולאחרונה חלה עלייה חדה בתקיפות הסייבר עליהם.  מתקפת סייבר היא ניסיון בלתי מורשה לגשת, להשתמש, לשנות ולהשמיד מידע במערכות מחשבים. מתקפות שכאלו יכולות להיות מכוונות כלפי יחידים, ארגונים או ממשלות. כל עסק חשוף למתקפת סייבר על בסיס יומי. "בניגוד לעסקים גדולים, להם המשאבים הפנימיים להתארגנות, עסקים קטנים אינם בנויים לתת מענה להגן על עצמם מפני התקפת סייבר וכדי לצמצם משמעותית הסיכון עליהם להשתמש במיקור חוץ ישנם סוגים רבים ושונים למתקפות הסייבר וביניהם:  חדירה: מתקפה שבה התוקף משיג גישה בלתי מורשית למערכת מחשבים של המשרד ולמידע המצוי בו…  וירוסים: תוכניות מחשב זדוניות שיכולות להדביק מחשבים בווירוסים המשתקים את העבודה ויכולים לגרום נזק לתוכנה ולחומרה של המחשב רוגלות: תוכנות זדוניות שיכולות לעקוב אחר פעילויות של משתמשים ולגנוב מידע אישי תקיפות DDoS: התקפות שבהן התוקף משתמש במספר מחשבים כדי לשלוח כמות גדולה של תנועה לרשת, מה שיכול להשבית את פעילותה  תקיפות כופר: מתקפות שבהן התוקף חוסם את הגישה למידע של המשתמש ומאיים לפרסם אותו או למחוק אותו אם לא ישלם כופר בכל עת, צפויות תקיפות סייבר שונות כנגד ארגונים ואזרחים במדינת ישראל, שמנסות לשבש את פעילותנו ולבוא בדרישת תשלום דמי כופר. באמצעות ביצוע ההמלצות המוזכרות בהמשך, ניתן להקטין את הסיכון ולסייע במניעת אירועי סייבר, ועל כן – רצוי ליישמן מוקדם ככל האפשר. מוסדות קטנים כגדולים חייבים להשקיע בהגנה ובאבטחה של תשתיות המחשוב המשמעות של כך זה ברורה: ארגונים, עסקים ומוסדות קטנים כגדולים חייבים להשקיע בהגנה ובאבטחה של תשתיות המחשוב, כדי להפוך את מלאכת התקיפה לקשה יותר ובכך לשנות את המאזן לטובתם. בניגוד לארגונים גדולים מונחי רגולציה, המקציבים להיערכותם להגנה על הארגון תקציבים גדולים ומשתמשים באמצעים הכוללים כלים וכוח אדם, הארגונים הקטנים נמנעים מלנקוט בצעדים ואמצעי ההגנה המומלצים, הן בגין היעדר רגולציה עבורם והן בגין העלויות הנדרשות להעמדת שירות שנותן ניהול מלא על ההגנה 24/7, כולל טיפול מיידי בקיומה של תקיפה ובקיומו של גורם זדוני במערכות שלהם.  להגנה על הארגון ממתקפות סייבר. שירות EDR מנוהל. צילום: אילוסטרציה. ג'מיני התקפות סייבר מסבות נזקים כבדים ובהם ניתן למנות את הפגיעה בפרטיות שמביאה לחשיפת מידע אישי, תוך כדי אובדן נתונים חשובים וכן הפרעה לפעילות העסקית השוטפת וגרימת הפסדים כספיים כגון תשלומי כופר או עלות תיקון נזקים שנגרמים.  כדי לצמצם את הנזקים מהתקפות הסייבר עלינו להשתמש בתוכנות אבטחת מידע, כגון אנטי-וירוס וחומת אש, שיכולות לעזור להגן על מחשבים מפני ההתקפות, לעדכן את התוכנה מאחר שהעדכונים כוללים תיקוני אבטחה המסייעים להגן מההתקפות, להשתמש בסיסמאות חזקות העוזרות להגן מפני פריצה, ולהיות ערים לסימנים של התקפות סייבר, כגון הודעות דואר או תוכנות זדוניות שמנסים להוריד למחשב.  על ידי נקיטת אמצעי זהירות, ניתן להגן על מחשבים מפני התקפות סייבר ולמנוע נזקים ורצוי שההגנה על הארגון תכלול: הגנה על מיילים – רכיב הגנת סייבר על הדואר האלקטרוני הארגוני, הכולל ניטור, בקרה ותגובה 24/7, על מנת למנוע תקיפות המגיעות בדואר אלקטרוני (פישינג); וזאת בצד הגנה על נקודות קצה הגנת סייבר על תחנות קצה ושרתים, הכוללים ניטור, בקרה ותגובה 24/7 על מנת למנוע אירועי כופר, גניבה או פגיעה במידע.  שירות EDR מנוהל    כדי לתת מענה מקסימלי להגנה על נקודות הקצה בארגון הקטן רצוי לקבל שירות של  (ר"ת Endpoint Detection and Response) EDR מנוהל, שמטרתו לספק הגנה למחשבים ושרתים על ידי חסימת מגוון התקפות סייבר בשלבי ההתחלה וכך למנוע חדירה למערכות באמצעות מערכות EDR מנוהל, לספק התרעה לממונים במקרה של מתקפה, או ניסיון החדרת מזיקים למערכת, כולל אבחון וניתוח האירוע והמלצות על דרכי מניעה. וכן לספק ללקוח תגובה ראשונית למניעת אירוע. השירות המומלץ, יהיה באמצעות פריסת EDR במחשבי העסק. התהליך מלווה בהטמעת המערכת, הכוללת תהליך למידה שלה כשלאחריו מעבר למצב הגנה וחסימה וביצוע הטמעה ואופטימיזציה של חוקים במערכת ובניית POLICY לפי מאפייני העבודה בו.  מרגע סיום הפריסה מומלץ שהלקוח יהיה מנוטר על ידי צוות סייבר מיומן (SOC), כשהאירועים הנרשמים נבדקים על ידי צוות הבקרה שמיידע את העסק.  תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות מחייב עסקים ומוסדות המנהלים מידע אישי לשמור עליו, למנוע אובדן או דליפה, ולהבטיח גישה למידע באמצעות כלים המאפשרים שמירה עליו (שם, טלפון, אימייל, כתובת וכו'), זאת בצד מניעת גישה בלתי מורשית או אובדן, וכן קבלת אפשרות לשחזור מידע במקרה של תקלה, תוך כדי מתן אפשרות למחיקה או עדכון שלו.  יש לנקוט בצעדים לעמידה בדרישות באמצעות מיפוי המידע, רישום סוגי מידע אישי שהעסק אוסף ומאחסן והצפנת קבצים ומסדי נתונים על ידי גורם מקצועי, ניהול הרשאות גישה לפי תפקיד ועדכון סיסמאות באופן תקופתי.  ביצוע גיבוי המידע נדרש כדי לאפשר התאוששות במקרה של תקיפה, וכאן על העסק לשלב בין גיבוי מקומי לענן (Hybrid Backup), תוך כדי תהליך מימוש הגנה לעמידה בדרישות תיקון 13 למיפוי מידע אישי, זיהוי סוגי המידע שהעסק אוסף ומאחסן הצפנתו, ניהול הרשאות וגישה וגיבוי אוטומטי של המידע.  לסיכום, בניגוד לעסקים גדולים, להם המשאבים הפנימיים להתארגנות, עסקים קטנים אינם בנויים לתת מענה להגן על עצמם מפני התקפת סייבר וכדי לצמצם משמעותית הסיכון עליהם להשתמש במיקור חוץ, שערוך לתת הגנה על עסקים שהם בין עובד אחד לעשרה עובדים, בהשגחה וטיפול מלאים (24/7) ובמחיר אטרקטיבי, וכדאי להיערך לכך ולמצוא את הגורם שייתן את המענה גם לעסקים אלה.  הכותב הוא הבעלים והמנכ"ל של Cyber4All

יבואנית אופנת הפרימיום הגדולה קבוצת אירני, בבעלות משפחת אירני, הודיעה על מינויו של גלעד צירקל לתפקיד ה-CTO של הקבוצה. צירקל מביא עימו ניסיון עשיר בהובלת חדשנות, פיתוח מוצרים וטכנולוגיות בקנה מידה בינלאומי. בתפקידו האחרון עסק בפיתוח והטמעת כלי AI בקרן ההון סיכון אלף (Aleph). כמו כן, כיהן כ-CTO ו-Co-Founder של Cymbio, שנרכשה על ידי פייפאל (PayPal), ובעבר הוביל פיתוחים טכנולוגיים מורכבים עבור חברות גלובליות. גלעד צירקל, CTO קבוצת אירני, מסר בתגובה: "פגשתי הנהלה עם חשיבה ארוכת טווח, אומץ לחדש ורצון אמיתי לבנות את העתיד. אני שמח להצטרף למסע הזה ולהוביל את פיתוח היכולות האסטרטגיות בתחומי ה-AI והריטייל, כחלק מהמשך הצמיחה וההובלה של הקבוצה". יפעת אירני, מנכ"לית משותפת ומבעלי קבוצת אירני, מסרה: "מינויו של גלעד לקבוצה הוא נדבך משמעותי באסטרטגיה שלנו להציב את הטכנולוגיה והבינה המלאכותית בליבת הפעילות העסקית". 54F – זרוע טכנולוגית חדשה קבוצת אירני הודיעה בנוסף למינוי כי היא מקימה זרוע טכנולוגית חדשה, 54F שמה, אשר תעסוק בפיתוח פתרונות טכנולוגיים בתחום הבינה המלאכותית, שיתנו מענה לאתגרים בפניהם עומדת תעשיית הריטייל. הקבוצה השקיעה בהקמת המעבדה החדשה 50 מיליון שקל. היא תפעל כחברה בתוך הקבוצה, ותפתח מוצרי AI וסוכנים חכמים. בין היתר סוכנים אלו יעסקו בחוויית הלקוח, שרשרת האספקה, השיווק, התפעול וקבלת החלטות מבוססות דאטה. בשנת 2021 הקימה הקבוצה קרן השקעות בסטארט-אפים בתחומי הריטייל והמסחר הדיגיטלי, שהשקיעה עד היום בעשר חברות הזנק. קבוצת אירני מעסיקה למעלה מאלפיים עובדים בישראל ובאירופה. בין היתר היא מייצגת מותגי אופנה יוקרתיים כמו ראלף לורן, הוגו בוס, סן לורן ועוד, והיא משווקת את מוצריה באמצעות 145 חנויות, מטה באמסטרדם ושותפויות עם חברות בינלאומיות.

המרוץ של תעשיית ההיי-טק כבר אינו מתנהל סביב השאלה מי יפתח את הפיצ'ר הבא, אלא מי יגדיר את השוק הבא. בעידן הבינה המלאכותית, הערך האמיתי נוצר לא רק משיפור מוצרים קיימים, אלא מיצירת קטגוריות חדשות – כאלה שלקוחות כלל לא ידעו שהם צריכים עד שהוצגו בפניהם.  לישראל יש יתרון מוכח בדיוק בנקודה הזו – לאורך השנים חברות ישראליות לא רק השתלבו בשווקים קיימים, אלא סייעו ליצור חדשים. תשלומים דיגיטליים, מניעת הונאות ותשתיות ציות הן דוגמאות לתחומים שבהם החדשנות המקומית הקדימה את הביקוש. פעמים רבות הצורך להתמודד עם אתגרי ביטחון, סייבר והונאות אילץ יזמים ומהנדסים לפתור בעיות שהעולם העסקי עדיין לא ידע להגדיר. בעידן הבינה המלאכותית שבו השוק משנה צורה וזז מהר, יצירת קטגוריה חדשה הופכת לאתגר גדול יותר, אבל זה דווקא יוצר יתרון נוסף ליזמים הישראלים – שטובים בלזוז מהר ולשמור על גמישות כך למשל, וויז (Wiz) לא הסתפקה בפיתוח עוד כלי לאבטחת ענן, אלא שינתה את הדרך שבה ארגונים מנהלים סיכוני ענן; ולמשל BioCatch הפכה את הביומטריה ההתנהגותית מחידוש טכנולוגי לכלי עבודה מרכזי עבור בנקים ברחבי העולם. ההצלחה שלהן לא נבעה רק מטכנולוגיה טובה יותר, אלא מהיכולת להגדיר מחדש את הבעיה ואת הדרך לפתור אותה. אילו קטגוריות חדשות עדיין ממתינות למי שיגדיר אותן ראשון? היתרון הזה הופך משמעותי במיוחד על רקע התחזיות לשוק הפינטק. לפי מקינזי, הענף צפוי לצמוח מהכנסות של כ-650 מיליארד דולר ב-2025 לכמעט שני טריליון דולר עד 2030, כאשר הבינה המלאכותית תהיה מנוע הצמיחה המרכזי. במציאות הזו, השאלה החשובה אינה כיצד להתחרות בשחקנים הקיימים, אלא אילו קטגוריות חדשות עדיין ממתינות למי שיגדיר אותן ראשון. בעידן הבינה המלאכותית שבו השוק משנה צורה וזז מהר, יצירת קטגוריה חדשה הופכת לאתגר גדול יותר, אבל זה דווקא יוצר יתרון נוסף ליזמים הישראלים – שטובים בלזוז מהר ולשמור על גמישות.  גם כללי המשחק של גיוסי ההון משתנים. בעוד שההשקעות בשלבים מוקדמים נעשו זהירות יותר, חלק גדל והולך מהכסף זורם למספר מצומצם של עסקאות ענק. דווקא כאן בולט יתרונה של ישראל: יעילות הון. יותר ויותר חברות מקומיות מצליחות להגיע להכנסות משמעותיות עם צוותים קטנים, משום שה-AI אינה תוספת למוצר – אלא התשתית שעליה הוא נבנה.  במציאות הזו, לא תמיד נדרש גיוס של מאות מיליוני דולרים; לעיתים די בגיוס של כ-10 מיליון דולר וביכולת ביצוע גבוהה כדי לבנות קטגוריה חדשה לפני המתחרים.  אלא שיצירת קטגוריה אינה נשענת רק על טכנולוגיה. היא דורשת הבנה עמוקה של האופן שבו ארגוני אנטרפרייז מקבלים החלטות – החל ממחזורי רכש ורגולציה ועד אינטגרציה עם מערכות מורכבות.  כאן בא לידי ביטוי הערך של שותפים אסטרטגיים גלובליים. חברות שמצליחות ליצור קטגוריה חדשה הן לא בהכרח אלה שמחזיקות בטכנולוגיה המתקדמת ביותר, אלא אלה שמבינות כיצד ארגוני אנטרפרייז חושבים, רוכשים ומטמיעים חדשנות. שותף גלובלי מביא איתו הרבה יותר מהון – הוא פותח דלתות ללקוחות, לשווקים ולניסיון מצטבר בקנה מידה עולמי.  בסופו של דבר, עידן הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק. המנצחים לא יהיו החברות שיוסיפו עוד פיצ'ר למוצר קיים, אלא אלה שיגרמו לשוק להבין שהוא זקוק לפתרון חדש לחלוטין. המרוץ האמיתי כבר אינו על בניית המוצר הבא – אלא על בניית הקטגוריה הבאה. הכותבת, לילך דנביץ', דירקטורית אסטרטגיה ושותפויות ב-NTT Israel, תשתתף בפאנל Building the Next Global Tech Champions from Israel בכנס FinTech Junction – לפרטים והרשמה היכנסו לקישור הזה

איך ייראו מערכות ה-ERP שלנו בשנים הקרובות? חברת טכנולוגיות המידע אברא (abra), יחד עם חברת פריוריטי (Priority), קיימו לאחרונה מפגש מקצועי במשרדי אברא, שעסק כולו בעיצוב פניו של הארגון החכם.   מומחי הטכנולוגיה של אברא הציגו במפגש דוגמאות בולטות (Use Cases) ליכולות ה-AI החדשות שפותחו באברא, ושניתן להפעיל מעל מערכות פריוריטי. ראשית הוצג עוזר תפעולי חכם בשפה טבעית: פיתוח המאפשר למנהלים פשוט "לשוחח" עם ה-Priority בשפה חופשית. כמו כן הוצג כלי לניהול מלאי ורכש חזוי (Predictive Inventory): כלי AI שמסייע למנהלי הרכש בפריוריטי על ידי ניתוח אוטומטי של מגמות שוק, זמני אספקה ונתונים חיצוניים, וממליץ על עדכון עתודות המלאי או פתיחת הזמנות רכש חלופיות בהתאם. בנוסף, הוצג כלי לקליטה חכמה של מסמכים (אפס הקלדות): המערכת סורקת מסמכים מורכבים כמו חשבוניות ספקים, חוזים ומיילים, מבינה את ההקשר ומעדכנת את השדות הרלוונטיים בתוך ה-Priority.  שגיב גרינשפן, מנכ"ל פריוריטי: "אנחנו נמצאים בעיצומה של קפיצת מדרגה משמעותית בתוך עולם העבודה החדש. שילוב יכולות ה‑AI בתוך מערכות הליבה של פריוריטי מאפשר למנהלים ולעובדים לקבל תובנות מדויקות, לפעול מהר יותר ולהפוך את הדאטה הארגונית לכוח מניע של צמיחה. רק לאחרונה הכרזנו על השקת ה‑AI Agents  וה‑aiERP Companion – מהלך שמבחינתנו מאפשר לכל עובד ליהנות מצוות סוכנים חכם המותאם אישית לתפקידו ולצרכיו".  שרון אלפסי, EVP באברא, סיכמה את המפגש: "ארגונים מחזיקים כיום בכמויות עצומות של מידע בתוך ה-ERP שלהם, והמטרה שלנו היא להנגיש אותו. הכלים שהצגנו מקצרים את הדרך בין הדאטה הרחוקה לבין קבלת ההחלטה ביומיום, והופכים את העבודה עם מערכת הליבה לאינטואיטיבית ומהירה בהרבה". דיילי ציפי צפתה, נצפתה, וחזרה עם תמונה