מתקפה רחבת היקף, שביצע האקר בודד, שנעזר ב-AI, האיצה את המעבר מחדירה ראשונית לפגיעה נרחבת בענן בתוך 72 שעות, במקום שבועות. את המתקפה חשפו היום (ד') חוקרי סיגניה. ממצאים ראשוניים מהחקירה מעלים שתוקף בודד השתמש בבינה מלאכותית כמכפיל כוח לצורך סחיטה כספית של ארגון גלובלי, ששמו לא נמסר. החוקרים מצאו ראיות לסקריפטים שפיתח התוקף, פעילות מקבילה אינטנסיבית והתאמה מהירה לסביבות יעד בשירותי ענן. "מאפיינים אלה תואמים יחד לתהליכי עבודה המבוססים על סוכני AI, המתוכננים להוציא לפועל מתקפות במהירות ובהיקף שחורגים מהיכולת המקובלת של מפעיל אנושי בודד", כתבו חוקרי סיגניה. לדבריהם, "מתקפת הסייבר, שהמניעים שלה היו פיננסיים, כללה שימוש בסוכני בינה מלאכותית להאצת איסוף מודיעין על הקורבן, לפיתוח כלי תקיפה, לבניית פקודות ולהתאמה ספציפית לסביבת היעד". פריצות במקביל – במקום שלב אחר שלב לפי המחקר, במקום להסתמך על נוזקות חדשות, או חולשות יום אפס (Zero-day), התוקף השתמש ב-AI כדי להפעיל כמה טכניקות תקיפה מוכרות בענן, על פני שטח תקיפה רחב ובקצב שעלה משמעותית על יכולת התגובה של הקורבן. החדירה בוצעה בסביבת ענן ציבורי והיא לא ניצלה הגדרות תצורה שגויה (Misconfiguration). במקום זאת, התוקף שילב יחד חולשות בשירותי אפליקציה, משאבי ענן ציבורי, מאגרי קוד מקור, תהליכי CI/CD, רכיבי ריצה (Runtime) ומאגרי נתונים. במקביל, הוא ביצע במהירות גילוי הרשאות, איסוף סודות טכנולוגיים, מיפוי סביבת הענן, ניצול צינורות פריסה, שינויים בסביבת הריצה, גישה למסדי נתונים ושיבוש תפעולי. החוקרים מסיגניה הסבירו כי "בניגוד לנתיב תקיפה מסורתי, שמבוצע שלב אחר שלב, פריצה זו, שנעזרה ב-AI, התפתחה בכמה חזיתות במקביל. כשהתוקף זיהה הזדמנויות חדשות, הוא הוציא לפועל במקביל מספר רב של טכניקות רבות, סטנדרטיות לאחר פריצה, וכך דחס פעולות, שבאופן רגיל לוקחות דקות או שעות – לתוך שניות בודדות". עוד הם ציינו שכל מפתח גישה חדש שהושג נוצל במהירות כדי למפות הרשאות ומשאבים קשורים. זה אפשר לתוקף לזהות ביעילות את ההזדמנויות בעלות הערך הרב ביותר לתנועה רוחבית ולגישה לנתונים. בשכבת הנתונים, החקירה חשפה מאות שאילתות SQL ייחודיות שהופעלו על פני עשרות בסיסי נתונים, תוך מיפוי מהיר של סכמות וזיהוי נתונים רלוונטיים. התנהגות דומה נצפתה בשכבת האפליקציה, שם התוקף מיפה קשרים בין תורי SQS, פועלים (Workers) פגיעים, נקודות הזרקת מטענים וקבצי פריסה המשמשים לניהול אשכולות. "יחד, התנהגויות אלו מדגימות התאמה מהירה לסביבה ספציפית, התואמת לפעילות בסיוע AI או לפעילות מנוהלת מרכזית. כך היה אפשר לעבד הקשרים ולהתאים פעולות – במהירות שעולה על מפעיל אנושי", כתבו החוקרים. "מתקפה זו מדגישה כיצד בינה מלאכותית יכולה להעצים את ההשפעה של פערי אבטחה קיימים, תוך חשיפת חסרונות במוכנות הארגונית, ביכולת הניטור ובבשלות התפעולית", אמר אבי דיין, סמנכ"ל תגובה לאירועי סייבר בסיגניה. "הממצאים מחזקים סקר שערכנו, שמצא ש-73% ממקבלי ההחלטות הבכירים בתחום אבטחת המידע לא מאמינים שהארגון שלהם ערוך לחלוטין להגיב למתקפת סייבר חמורה, אם זו תתרחש מחר. והנה, מתקפה שבאופן רגיל הייתה נמשכת שבועות – התרחשה כולה בפחות מ-72 שעות".

חברת מטא (Meta) השיקה באחרונה את Muse Image – מודל בינה מלאכותית מתקדם ליצירת תמונות שפותח במעבדות סופר-האינטליגנציה (MSL) שלה. ענקית הטק כבר שילבה את הכלי ישירות בתוך אפליקציות הדגל של החברה, ובראשן אינסטגרם, ווטסאפ ואפליקציית Meta AI הייעודית, במטרה לאפשר למיליארדי משתמשים לייצר ולערוך תוכן ויזואלי בקלות מתוך מסכי השיחה. המערכת החכמה נסמכת על טכנולוגיית Muse Spark ואינה מסתפקת רק בפיקסלים – היא מסוגלת לכתוב קוד, לחפש מידע בזמן אמת ברשת כדי לדייק את התוצאות, ואפילו להדגים כיצד ייראו רהיטים בסלון הבית באמצעות חיבור אל ה-מרקט פלייס של פייסבוק (Facebook Marketplace). בפוסט ההשקה הרשמי של מטא, החברה תיארה את הכלי בהתלהבות רבה, והציגה אותו כסייע אקטיבי: "Muse Image פועל כשותף היצירתי שמכיר את העולם שלכם, ומקל על הפיכת הרעיונות שלכם לתוצרים ויזואליים באיכות גבוהה שניתן להוריד ולשתף בכל מקום". בחברה הוסיפו והסבירו את מגוון היכולות האפשריות: "בין אם אתם רוצים למקם את חיית המחמד שלכם בציור מפורסם, או לשלב תמונת סלפי עם תמונת חופשה כדי ליצור גלויה אישית, Meta AI מטפלת עבורכם בהיגיון המורכב…".  ראש תחום ה-AI במטא, אלכסנדר וואנג, מיהר גם הוא להציג את החזון וצייץ ברשת X: "זה אישי. תעלו תמונות שלכם, תתייגו חברים, תשאבו השראה ממה שטרנדי…". 1/ releasing muse image today — the first image generation model from MSL. it's agentic: pairs with muse spark to reason through your prompt, search the web, and plan before it generates. people get what they meant on the first try. live now in the Meta AI app. pic.twitter.com/7KUk0DS1as — Alexandr Wang (@alexandr_wang) July 7, 2026 בכל מקרה, נראה כי מחולל התמונות הוא רק יריית הפתיחה של מטא. יחד עם ההכרזה עליו, החברה סיפקה גם הצצה ל-Muse Video, מודל חדש המיועד ליצירת סרטוני וידיאו. הכלי המסקרן נמצא כעת בשלבי פיתוח וטרם שוחרר לקהל הרחב, אך הוא צפוי בעתיד הקרוב לאפשר ייצור סרטונים באותה הפשטות שבה המערכת מייצרת כיום תמונות. למרות שמדובר בגרסה מוקדמת בלבד, המודל כבר רושם הישגים ומתברג במקום השלישי והמכובד בדירוג מחוללי הווידיאו של אתר Arena AI. במטא מצהירים כי פיתוח הווידאו מקרב אותם צעד נוסף לעבר חזון ה"סופר-אינטליגנציה האישית", וכן טוענים כי בעתיד צפוי הכלי להשתלב גם במערכות הפרסום של החברה. Alongside the release of Muse Image, we’re sharing an early preview of Muse Video. It offers competitive performance in prompt adherence, visual fidelity, and temporal consistency. We’re investing in areas with current performance gaps, such as audio-video synchronization and… https://t.co/kftRoTgq6W pic.twitter.com/iIFeFGLzoE — AI at Meta (@AIatMeta) July 7, 2026 "שדה מוקשים של פרטיות שמחכה להתפוצץ" אם לחזור אל מחולל התמונות – למרות החדשנות, השקת המוצר מלווה בביקורת חריפה על השלכותיו בתחום הפרטיות. במוקד הסערה עומד פיצ'ר ייעודי המאפשר למשתמשים לתייג חשבונות אינסטגרם של אחרים (באמצעות @), ולשאוב את תמונותיהם כדי לייצר תמונות בינה מלאכותית חדשות והיפר-ריאליסטיות (דיפ-פייק) – זאת ללא כל צורך בהסכמה מראש מצד המצולמים. בדיקות שערכו עיתונאים מאתר הטכנולוגיה גיזמודו הוכיחו כי אכן ניתן לייצר תמונות של אנשים זרים לחלוטין שמחזיקים בחשבון ציבורי, בדיוק באותה קלות שבה יצרו תמונות של המנכ"ל מארק צוקרברג.  גם הביקורת מצד הגולשים לא איחרה לבוא; משתמש ברשת X שצוטט באתר TechCrunch (בעקבות דיווח ב-The Verge) תיאר את המצב בחריפות: "משיכת משתמשים אמיתיים לתוך תמונות שנוצרו ללא הסכמה מפורשת היא שדה מוקשים של פרטיות שמחכה להתפוצץ". Meta’s Muse Image embeds unlimited access to public photos for AI remixes, enabling face synthesis without consent and with no notification to victims. This privacy flaw expands across Stories and even search results, forcing users to manually opt o… harm.https://t.co/8E6YVsFkqR — Mia Ⓜ️ (@Mia_SideChat) July 8, 2026 מה שמטריד משתמשים רבים הוא שברירת המחדל של אינסטגרם כיום מתירה גישה זו לכל חשבון פומבי. המדיניות הרשמית של מטא, כפי שעודכנה לאחרונה בעמודי העזרה, מבהירה כי "אנשים עשויים להיות מסוגלים ליצור תוכן באמצעות תוכן האינסטגרם שלך, עם תכונות בינה מלאכותית במטא", ומוסיפה הבהרה בעייתית לא פחות: "לא תקבלו התרעה על תוכן שנוצר באמצעות מאפייני AI במטא". בתגובה לזעם הציבורי ולחששות מדיפ-פייק, מטא הדגישה את יכולת הבחירה וההגנה שבידי המשתמשים. בבלוג החברה נכתב: "יש לכם שליטה על האופן שבו התוכן שלכם יכול להיות מתוייג ליצירת AI, עם הגדרה פשוטה לכיבוי התכונה הזו בכל עת".  בנוסף, דובר מטעם החברה מסר בתגובה ל-גיזמודו כי: "ל-Muse Image יש הגנות מובנות כדי לסייע במניעת יצירת תוכן שמפר את המדיניות, לרבות דימויים אלימים, מיניים או מכפישים של אנשים אמיתיים. תוכן שמפר את המדיניות שלנו… כפוף לאכיפה תחת כללי הקהילה שלנו".

אנבידיה היא החברה שהכי טוב לעבוד בה בהיי-טק הישראלי, ובכלל במדינה – כך עולה מהדירוג השנתי של חברת המחקר והמידע העסקי CofaceBDI. חברת הענק שומרת על המעמד הזה זו השנה השלישית ברציפות. בהמשך הרשימה, במקום השני בדירוג חברות ההיי-טק, נמצאת גוגל, ואחריה מיקרוסופט, אפלייד מטריאילס ישראל וסאפ. צ'ק פוינט ירדה למקום השישי, ואת העשירייה הראשונה סוגרות נייס במקום השביעי, עם עלייה של שבעה מקומות לעומת השנה שעברה, מטא, אפל ודל. אינטל, עד לא מזמן החברה הרב לאומית בעלת מספר העובדים הרב ביותר בארץ, נמצאת במקום ה-11. בפעם הראשונה, CofaceBDI פרסמה דירוג נפרד של חברות היי-טק קטנות: הסטארט-אפ שמעסיק עד 100 עובדים שהכי כדאי לעבוד בו הוא Fitness22 – חברה מפתח תקווה שמפתחת אפליקציות בתחום הכושר. בדירוג נפרד, התעשייה האווירית היא החברה שהכי כדאי לעבוד בה בתעשיות הביטחוניות, כשאחריה אלביט, רפאל, תאת טכנולוגיות ותומר (לשעבר תע"ש). אנבידיה פועלת בישראל בלא פחות משבעה אתרים: האתר המרכזי ומרכז הפיתוח הראשי ביקנעם, שמבוססים על רכישת הענק של מלאנוקס, משרדים בתל אביב, מרכזי פיתוח ברעננה, ירושלים, קריית גת ותל חי, וכן מרכז מו"פ בבאר שבע, שנחנך אתמול (ג'). החברה מעסיקה בישראל מעל 6,000 עובדים, שמפתחים פתרונות בעולמות התקשורת והרשתות לדאטה סנטרים, התוכנה ותשתיות הענן, וכן מעבדי GPU ופעילות מו"פ בתחום הבינה המלאכותית. בנוסף, היא מפעילה בארץ את תוכנית Nvidia Inception, שתומכת במאות סטארט-אפים ישראליים בתחומי ה-AI והדאטה. בימים אלה נמצאת אנבידיה בהליכי בנייה של קמפוס ענק בקריית טבעון, שצפוי להעסיק מעל 10,000 עובדים. השלמתו עתידה להיות עד 2031. יחסי עבודה טובים – בראש סדר העדיפויות של עובדי הטק CofaceBDI מבססת את הקביעות שלה על סקרי עובדים וניתוח של חוויית העובד בישראל. החברה אף בחנה את העדפות העובדים במקום העבודה על פי סדר חשיבות. עובדי ההיי-טק מציבים בראש סדר העדיפויות שלהם יחסי עבודה טובים, כשלאחר מכן עומדים הניהול של הממונה הישיר עליהם והגמישות שמקום העבודה מציע להם. על רקע גלי הפיטורים בענף, דירוג החשיבות של משתנה היציבות התעסוקתית עלה מהמקום החמישי אשתקד לרביעי השנה. בכלל המשק, משתנה זה מדורג גבוה אף יותר – במקום השלישי. רוב עובדי הטק חשים שיש להם אוזן קשבת בארגון 73.3% מעובדי ההיי-טק שהשיבו לסקר העידו שיש להם למי לפנות כשמרגישים עומס נפשי, לעומת 69.5% בכלל המשק. מספר עובדי הטק שחשים שהם מקבלים שכר הוגן עומד על 60%, בהשוואה ל-52% בכלל המשק. בנוסף, על אף העבודה המאומצת בהיי-טק, עובדי הענף חשים פחות שחיקה מאשר העובדים בכלל המשק: 37.6% לעומת 43%. רק 45.6% קיבלו הכשרת AI מהארגון החשיבות של הכשרות AI לעובדים וההבנה שהסיכוי של עובדי ההיי-טק שלא יכירו את התחום לעומק לשרוד בענף נמוך מאוד נדונים שוב ושוב בכנסים ובפורומים שונים בענף. למרות זאת, חברות רבות בהיי-טק טרם הדביקו את הקצב: בעוד ש-74.1% מהעובדים העידו כי הם משתמשים בכלי AI במסגרת עבודתם היומיומית, רק 45.6% דיווחו שקיבלו הכשרה מסודרת לכך מהארגון . דניאלה רז-ויינרב, סמנכ"לית דאטה ומוצר ב-CofaceBDi, סקרה את המגמות הבולטות בשוק התעסוקה בהיי-טק, ואמרה כי "לאחר גלי פיטורים, האטה בגיוסים ותנודתיות בשוק, חברות שמצליחות לשדר ודאות, שקיפות ניהולית ואופק מקצועי זוכות ליתרון תחרותי בעיני העובדים. חברות ישראליות מעסיקות היקפים גדולים של עובדים בחו"ל, ובמקביל נדרשות לשמר את מרכזי הידע בישראל באמצעות חוויית עובד חזקה, גמישות והזדהות עם המשימה. שוק העבודה בהיי-טק עובר ממיקוד בצמיחה מהירה למיקוד ביעילות, מומחיות, פרודוקטיביות ויכולת לייצר ערך עסקי מדיד. לצד ביקוש לטאלנטים, ניכרת מגמה של התייעלות ארגונית, מיקוד בתפקידים קריטיים והעדפת עובדים בעלי תרומה עסקית ברורה". רז-ויינרב הדגישה כי "מיומנויות של AI, אוטומציה, אבטחת מידע וניתוח נתונים הופכות לדרישות רוחביות גם בתפקידים שאינם טכנולוגיים בלבד. הדרישה היא כבר לא רק למפתחים – חברות מחפשות עובדים בעלי שילוב של יכולות טכנולוגיות, הבנה עסקית, גמישות, עבודה גלובלית ויכולת למידה מהירה".

בכירי ההיי-טק מזהירים מזה חודשים מההשפעה לרעה של משבר שער הדולר – ההתחזקות המשמעותית של השקל למולו – על הענף. נתונים שפרסמה היום (ד') הלמ"ס מראים כי טענותיהם היו צודקות: עולה מהם שהמשבר השפיע לשלילה באופן משמעותי על אחת מכל שתי חברות היי-טק (49%). יתרה מזאת, הוא הזיק ל-58% מעובדות ועובדי הענף. הלמ"ס בחנה את השפעת משבר שער הדולר על המשק ועל המגזרים השונים בו. ההיי-טק הוא המגזר שנפגע ביותר מהמשבר, והוא נמצא הרבה מעל הנתון הכלל משקי, שעומד על 18% מהארגונים ו-24% מהעובדים. רק 3% מהארגונים הושפעו לטובה מהמשבר. ההשפעה השלילית על המעסיקים והמועסקים, לפי ענף. צילום: הלמ"ס למה דווקא ההיי-טק ומה עושה הממשלה? הפגיעה הקשה בהיי-טק של הייסוף הבולט בשער השקל אל מול הדולר נעוצה בכך שמדובר בענף שמתבסס במידה רבה על יצוא ועל השקעות בינלאומיות. וכשהדולר פחות אטרקטיבי אל מול השקל, ומחירי השירותים של חברות ישראליות מתייקרים – ההשפעה מורגשת במהרה. לממשלה לקח זמן להיכנס לעובי הקורה, ונדרשו לא מעט פניות והפצרות מבכירי הענף ומהארגונים שמייצגים אותו כדי להתקבל לפגישה אצל שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ועל מנת שהאוצר יפרסם תוכנית סיוע. התוכנית, שהאוצר הכריז עליה בשבוע שעבר, כוללת סיוע מיידי של 1.6 מיליארד שקלים לסטארט-אפים ולחברות צמיחה, בשיטת המאצ'ינג: על כל דולר שהחברה תביא ממשקיעים או מהון עצמי – הממשלה תשים דולר משלה. סעיפים נוספים בתוכנית הם השקעה של 175 מיליון שקלים במיכון ובציוד מתקדם בתעשייה, וכן הרחבת פעילות מכון הייצוא ומתן מענקים ליצואנים מהענף, בסכום כולל של 25 מיליון שקלים. 10 מיליון ייועדו להכשרות מקצועיות, בשיתוף מעסיקים. יצוין כי תוכנית האוצר לא כוללת את הסעיף העיקרי, שסמוטריץ' הודיע בעצמו כי הוא נשקל: מתן אפשרות לחברות היי-טק לשלם חלק מהמסים בדולרים. הכוונה הייתה לאפשר לחברות לשלם מס על עסקאות על פי סכום העסקה בדולרים, ולא לחייב את המרתו לשקלים – פעולה שהחברות נדרשות לבצע כיום כדי לשלם את המסים במטבע הישראלי. אם צעד זה יינקט, הוא עשוי למנוע לחץ של ייסוף נוסף על השקל. באיגודים שמייצגים את ההיי-טק קיבלו את התוכנית בדעות מעורבות: בהתאחדות התעשיינים, שאיגוד ההיי-טק הישראלי הוא חלק ממנה, אמרו כי התוכנית מבורכת, אולם יש להרחיב אותה. באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) טענו שהתוכנית עוסקת ביצירת מנועי צמיחה עתידיים ולא נותנת מענה לאתגרים המיידיים שנוצרו לענף בעקבות התחזקות השקל. בנתוני הלמ"ס יש כמה ממצאים מעניינים נוספים: 34% מהחברות שנסקרו על ידי הלשכה, בכלל הענפים, דיווחו כי הן ספגו את השינוי החד בשערי החליפין בשולי הרווח שלהן, 19% מסרו שהן העלו מחירים ו-15% – שהקפיאו השקעות וגיוסי עובדים. ב-45% מהחברות צופים כי המשבר ישפיע על המחירים שהן מציעות בשלושת החודשים הקרובים.

בקבוצת iTalent, המתמחה בניהול הליכי גיוס וסורסינג לחברות היי-טק, ציינו באחרונה 16 אביבים לייסוד החברה.  השנה האחרונה הייתה משמעותית במיוחד עבור קבוצת iTalent, וכללה מינוי מנכ"לית חדשה לחברה, הקמת חברה בת ייעודית לגיוס בכירים בשם iLeadx ולקראת האירוע המכונן – גם השקת מוצר חדש בשם on-site, הכולל שירות של מגייסת in house עבור הלקוחות.  אירוע הקוקטיילים לכבוד כל אלו כלל רבים מבכירי ה-HR מהחזית הראשונה של ההיי-טק, והדובדבן שבחגיגה היה דני פרידלנדר, הפסיכולוג כוכב "חתונמי", שהגיע בגרסה הכי טובה של עצמו (או לכל הפחות, כך קרא להרצאה שנשא).  דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות מימין לשמאל: אילנית לוי ביטון, מנכ"לית iTalent; מירב שובל חינקיס, Head of People היוצאת מקרן פיטנגו. צילום: איתמר סיידא יוגב גולדיס, CPO של Komodor; ליטל ירון מנכ"לית iLeadx. צילום: איתמר סיידא  

ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם בהוצאה הלאומית למו"פ אזרחי, המהווה 6.35% מהתמ"ג, ובמקום השני בעולם ברישום פטנטים בתחום הבינה המלאכותית. עם זאת, היא מאבדת גובה בתחום המחקר, כך עולה מנתונים שהוצגו לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בראשות ח"כ יאסר חוג'יראת.  בדיון הציגו נציגי המשרד, העומדים בראש אגפים שונים, את פעילות משרד המדע והחדשנות בתחומי אחריותם. בין היתר נמסר כי המשרד תומך כיום ב-231 מרכזי מדע ברשויות המקומיות וב-11 מרכזי פיזיקה אזוריים, תוך דגש על צמצום פערים בפריפריה באמצעות תוכניות כמו "מדעניות העתיד", וקידום מרכזי מו"פ יישומיים בחברה הערבית.  כמו כן הוצגו נתונים על פעילות אגף "קו האופק", שהוקם מכוח החלטת ממשלה ועוסק, בין היתר, בתכנון אסטרטגי ארוך טווח במשרדי הממשלה, בזיהוי טכנולוגיות מתפתחות ובהיערכות ישראל לקראתן. נציגי אגף המדען הראשי הציגו את פעילות האגף, ובין היתר דיווחו על קידום קרן למחקרים מגוונים בהיקף של 92 מיליון שקל. בנוסף, 11.3 מיליון שקל הושקעו בתוכנית ממשלתית רוחבית לקידום חשיבה מדעית בתהליכי קבלת ההחלטות בממשלה.  תמונה פחות ורודה תמונה פחות אופטימית הציגו נציגי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (המולמו"פ). הם הזהירו מפני תלות מסוכנת במימון זר למחקרים, המהווה יותר מ-50% מסך ההשקעות. המועצה חזרה על המלצתה לממשלה לגבש בדחיפות אסטרטגיה לאומית לבינה מלאכותית ולחזק את המחקר הבסיסי. עוד ציינו נציגי המולמו"פ כי נרשמה ירידה במספר המחקרים הישראליים שזכו למימון במסגרת תוכנית הורייזן (Horizon) – בשנת 2025 זכו 77 מחקרים במימון, לעומת 110 מחקרים בשנה שקדמה לה.  אלפיים חברות בתחום ה-AI  עוד נמסר כי בישראל פועלות כיום כ-2,000 חברות בתחום הבינה המלאכותית, וכ-34% מהאוכלוסייה כבר משתמשים בכלי בינה מלאכותית. עם זאת, למרות שחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם פועלות בישראל בזכות ההון האנושי האיכותי, קצב הגידול בשימוש בבינה מלאכותית בישראל איטי בהשוואה למדינות ה-OECD.  כל הדוברים, ובהם עומר שכטר, מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הדגישו כי הממשלה חייבת להגדיל את תקציב משרד המדע והחדשנות, כדי לשמר את העליונות הטכנולוגית של ישראל. בשנת 2026 עמד תקציב המשרד על 576 מיליון שקל, לעומת 645 מיליון שקל בשנת 2025. הקיטון נובע מהקיצוץ הרוחבי שבוצע בתקציבי כלל משרדי הממשלה בעקבות המצב הביטחוני.  עוד הוצגו לוועדה נתוני פעילות המשרד מאז שנת 2024, המועד שבו נכנסה השרה גילה גמליאל לתפקידה, לאחר שהחליפה את אופיר אקוניס, שמונה לקונסול ישראל בניו יורק.  בין היתר נמסר כי בתקופה זו הושקעו 56 מיליון שקל בהטמעת בינה מלאכותית ברשויות המקומיות, ו-26 מיליון שקל הוקצו לעידוד יוזמות במוסדות מחקר, בשיתוף הוועדה לתכנון ולתקצוב (הות"ת). עוד נמסר כי כיום 16.5% מכלל המועסקים במשק עובדים בענף ההיי-טק – ובכך הושג היעד שהציבה הממשלה.

לפעמים נוטים לחשוב שמשחק כדורגל מוכרע ברגע שנוצר פער של שניים או שלושה שערים. אלא שההיסטוריה של המונדיאלים מלמדת את ההיפך: על הבמה הגדולה בעולם נולדו כמה מהקאמבקים הגדולים בתולדות הספורט. אוסטריה חזרה מפיגור 3:0 לניצחון 5:7 על שווייץ ברבע הגמר של 1954, במשחק הפורה ביותר בתולדות המונדיאל, עם 12 שערים. גם הגמר באותה השנה נחרט בזיכרון, כאשר גרמניה המערבית חזרה מפיגור 2:0 מול הונגריה וזכתה בגביע. 12 שנים אחר כך, פורטוגל מחקה פיגור 3:0 מול צפון קוריאה וניצחה 3:5, וב-2018, בלגיה השלימה מהפך מ-2:0 ל-2:3 מול יפן. המשותף לכל המהפכים האלה הוא האמונה שהייתה בליבות השחקנים שהמשחק עדיין חי, גם כשהנבחרת שלהם פיגרה ובגדול. בכדורגל, ברגע שנכבש שער מצמק, המומנטום משתנה, הביטחון עובר צד והלחץ עובר להיות דווקא על הקבוצה המובילה. יש כאן שיעור חשוב גם לעולם ההיי-טק: חברות רבות מצאו את עצמן בפיגור משמעותי מול מתחרות גדולות יותר, עם פחות כסף, פחות עובדים ופחות לקוחות. אבל, עם מוצר טוב יותר, פיתוח מהיר יותר או חדשנות ששינתה את כללי המשחק, הן הפכו למובילות. כך נולדו לא מעט סיפורי הצלחה, שהפכו סטארט-אפים קטנים למובילי שוק. הלקח מהמונדיאל ברור: פיגור הוא נתון, לא גזר דין. כל עוד נשאר זמן על השעון, יש סיכוי למהפך. הנבחרות הגדולות והחברות המצליחות ביותר אינן אלה שלעולם לא נקלעות למשבר, אלא אלה שמצליחות להגיב אליו מהר, לשמור על אמונה ולהפוך לחץ להזדמנות. ולמשחקים: ארגנטינה-מיקרוסופט נגד מצרים-היי-בוב אתמול (ג') הסתיים שלב שמינית הגמר במונדיאל הנוכחי, ונקבעו העולות הסופיות לרבע הגמר. ראינו אמש אמנם משחק אחד די משעמם, אבל גם מותחן סופר מעניין ומפתיע. על המגרש, באותו משחק שהתברר כסרט מתח של ממש, עלו ארגנטינה-מיקרוסופט ומצרים-היי-בוב. לכאורה, זה משחק שאלופת העולם-אחת החברות הגדולות בתבל הייתה אמורה "לקחת בהליכה". אלא שהמצרים-היי-בובים הראו שהם לא פראיירים, ונתנו פייט. מצרים-היי-בוב פתחה בסערה, ונראה שפתרונות ה־HR של היי-בוב סייעו למצרים לבנות קבוצה מגובשת והתקפית. החברים מארץ הפרעונים הובילו 2:0, בזכות שער נגיחה במחצית הראשונה ובזכות שער במתקפה קטלנית, שהוכיח שכאשר אתה בונה תהליך HR של כלל מחזור החיים של העובד בארגון (Hire to fire) בצורה נכונה, אתה יכול להוביל מתפרצת מההגנה להתקפה – ולכבוש. לפני הגול השני היה שער שנפסל למצרים-היי-בוב, בעקבות עבירה בתחילת המהלך. זאת הייתה החלטת VAR נכונה, ששמרה על חוקי המשחק, בדיוק כפי שמערכת בקרה טובה מונעת שגיאה עוד בתחילת התהליך. מהצד השני, אפשר להבין את הזעם של אנשי נבחרת מצרים, שהרגישו שלפני ה-VAR, אין סיכוי שהשער היה נפסל. כוכב המונדיאל… והוא כן יודע שהוא כזה. ליאו מסי. צילום: Fabideciria, ShutterStock בדקה ה-79, כשנראה היה שהכול אבוד וארגנטינה-מיקרוסופט – כאמור, אלופת העולם – תודח מהטורניר כבר בשמינית הגמר, נכנסו לפעולה כל הכוכבים של ארגנטינה-מיקרוסופט, עם היכולות של Azure ,Copilot ו-Dynamics 365. מאמן נבחרת ארגנטינה, ליונל סקאלוני, החליף שחקנים, ביצע שינוי טקטי, קיבל, יחד עם השחקנים, החלטות טובות בזמן אמת וניהל את המשחק כמו ארגון שיודע להתאושש ממשבר. ליאו מסי-סאטיה נאדלה, על אף שהחמיץ פנדל בפעם השנייה במונדיאל הזה (שיא נוסף שהוא קבע), לא נשבר: הוא כבש שער אחד – את שערו השמיני בטורניר, שהעלה אותו לראש טבלת הכובשים – ובישל שער שני, במהלך שבו הוא שבר גם את שיא הבישולים במונדיאלים. הוא נתן הוכחה שהכוכבים הם אלה שיודעים לעשות התאוששות מאסון (DR) ותוכנית המשכיות עסקית (BCP) לכל מצב, ולהתאושש במהירות הרבה ביותר. ואיזו מהירות: זה היה בליץ של 20 דקות, כולל תוספת זמן ארוכה במיוחד, שבמהלכה נכבש שער הניצחון. המהפך הזה המחיש כיצד שילוב בין ניסיון, מנהיגות ויכולת להגיב ללחץ הוא היתרון הגדול של ארגנטינה מול מצרים, ושל מיקרוסופט מול היי-בוב. ההיי-בובים מארץ הנילוס מסיימים את הטורניר עם הרבה מחמאות, אחרי שהיו קרובים מאוד להפתעת ענק. לעומתם, ארגנטינה-מיקרוסופט ממשיכה לרבע הגמר, כשהיא מגיעה עם הרבה ביטחון ובעיקר עם מסי-נאדלה. שווייץ-פינסטרה נגד קולומביה-טופ גרופ שווייץ-פינסטרה וקולומביה-טופ גרופ סיפקו משחק שלא ייכנס לספרי ההיסטוריה עקב שערים, אלא בזכות המשמעת הטקטית. במשך 120 דקות, Fusion ו-Phoenix של פינסטרה ניסו לנהל את קצב המשחק כמו מערכת ליבה בנקאית יציבה, אך בכל פעם נתקלו במערך הפתרונות של טופ רמדור, פנורמה וניפנדו של טופ גרופ, שסגר כל נתיב התקפה. בניגוד לניצחון 2:0 על אלג'יריה-מדפורנט במשחק הקודם, שבו שווייץ-פינסטרה הצליחה למצוא את הפרצה, השערים והניצחון כבר במחצית הראשונה, הפעם קולומביה-טופ גרופ ביצעה "פרויקט הגנה" שנוהל בצורה קפדנית: ההגנה עבדה בסנכרון מלא, המעברים היו מהירים וכמעט כל ניסיון של השווייצרים-פינסטרים נעצר לפני שהפך להזדמנות אמיתית. אולם, גם קולומביה-טופ גרופ התקשתה לפרוץ את מעטפת האמינות-מערך ההגנה של שווייץ-פינסטרה. פתרונות התשלומים וניהול הסיכונים של הפינסטרים ממדינת האלפים תפקדו כמו קו הגנה שלא מאפשר טעויות, וכל התקפה של קבוצת הצמרת מדרום אמריקה נבלמה בדיוק של מערכת פיננסית שפועלת 24/7 ללא תקלות. בהארכה, שתי הקבוצות שיחקו בעיקר על אמינות ולא על סיכון. שווייץ המשיכה להסתמך על היציבות של מוצרי הליבה של פינסטרה, בעוד קולומביה הוכיחה את כוחה בניהול מערכות מורכבות בעזרת מוצרי ה-TopPLM של טופ גרופ, וביכולת לחבר בין כל חלקי המשחק בלי לאבד שליטה. בדו קרב הפנדלים, רגע האמת, שווייץ-פינסטרה החטיאה רק פעם אחת, כמו מערכת בנקאית שמבצעת מיליוני עסקאות בדיוק מרבי, וניצחה 4:3. אמנם, קולומביה-טופ גרופ נלחמה עד הבעיטה האחרונה והראתה מדוע ארגונים מעדיפים לבחור את ניפנדו בתור מערכת ניהול הרכש שלהם, אך הפעם, הדיוק והיעילות של השעון השווייצרי של פינסטרה הכריעו. שווייץ-פינסטרה העפילה לרבע הגמר, שם תחכה לה ארגנטינה–מיקרוסופט. זה יהיה מפגש מסקרן בין היציבות והאמינות של עולם ה-Core Banking לבין החדשנות, ה-AI והאקו-סיסטם הרחב של הענקית מרדמונד. או מבואנוס איירס.

חברת אנבידיה (NVIDIA) חנכה אתמול (ג') את מרכז המחקר והפיתוח החדש שלה בבאר שבע. האתר ממוקם בפארק ההיי-טק גב-ים ומשתרע על פני 3,000 מ"ר, שטח הגדול פי שלושה מהאתר הקודם של החברה בעיר. בטקס נכחו בין השאר עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה, תמיר עזרזר, סגן נשיא בכיר לפיתוח שבבים; ורוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, לצד עובדי האתר.  במרכז של אנבידיה בב"ש מועסקים כיום מעל 150 עובדים, והחברה מתכננת לגייס מאות נוספים למו"פ, לעבודה בפיתוח טכנולוגיות המהוות תשתית לעיבוד בינה מלאכותית. בין המשרות הפתוחות: פיתוח שבבי Spectrum-X ו-ConnectX, הנדסת חומרה, תוכנה ואבטחת מידע. זהו האתר הדרומי ביותר של אנבידיה בישראל, הפועלת גם ביקנעם, תל אביב, רעננה ותל חי. אנבידיה מעסיקה בישראל מעל 6,000 עובדים. מאז רכישת חברת מלאנוקס (Mellanox) בשנת 2020, שילשה החברה את כוח האדם שלה בארץ. גוזרים את הסרט וחונכים את המתקן של אנבידיה בב"ש. רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע; תמיר עזרזר, סגן נשיא בכיר לפיתוח שבבים באנבידיה; ועמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה. צילום: יח"צ אנבידיה "נוכחות אנבידיה מבססת את מעמדה של ב"ש כמרכז טכנולוגי משמעותי" לדברי קריג, "המרכז הוקם לפני למעלה מעשור במטרה לחבר בין האקדמיה המקומית לתעשייה. האתר החדש נועד לחזק את האקוסיסטם הטכנולוגי בדרום ולטפח את דור המהנדסים הבא בפיתוח טכנולוגיות המצויות בליבת הפעילות הגלובלית של החברה". ראש העיר דנילוביץ' ציין כי "הרחבת הפעילות של החברה בעיר מהווה ביטוי לצמיחת ההון האנושי בנגב. נוכחות חברת טכנולוגיה מובילה שמקימה מאות משרות חדשות מבססת את מעמדה של באר שבע כמרכז טכנולוגי משמעותי".