שורת מדענים מיבמ פרסמה מאמר חדש שכותרתו "חישובים קוונטיים על מלחים מותכים בשכבת היתוך", שבו הם מתארים מספר דרכים ליצירת תצורות מולקולריות של חומר פוטנציאלי שיכול לשמש לייצור דלק להיתוך גרעיני, שחושבו באמצעות מחשב קוונטי ששולב עם עבודה של מחשב-על קלאסי בפעילות הטרוגנית. החישובים הללו מוגדרים ככאלה שנחשבים כמאתגרים במיוחד אם בוחרים להשתמש במחשוב קלאסי בלבד, אבל השילוב של מחשוב קוונטי בשרשרת החישוב הובילה לתוצאות מהירות יחסית, בשיטה שלפי החברה מאפשרת לחשב את ההתנהגות הקוונטית של אלקטרונים בחומרים מורכבים. יבמ מסרה כי מדובר בצעד משמעותי בדרך למיטוב הייצור וההפקה של טריטיום. חומר זה מהווה גרסה רדיואקטיבית של היסוד מימן, והוא חומר נדיר ביותר בטבע שנחוץ לייצור אנרגיית היתוך ברוב הכורים הפעילים כיום. לפי החברה, החוקרים בחנו היבטים שיאפשרו להגדיל את הכמות של טריטיום, שהכמות הזמינה שלו עדיין מהווה חסם משמעותי להרחבת השימוש בתחנות כוח המבוססות על היתוך גרעיני לאספקת אנרגיה נקייה. מבחינת יבמ, המחקר הזה בחן בנוסף כיצד ניתן לקצר זמני העברת הנתונים בין מחשבים קוונטיים לקלאסיים באופן כללי, מצד אחד, ומצד שני לבדוק את האפשרות שכלל קהילת המחקר בתחום אנרגיית ההיתוך תוכל להשתמש בידע הזה כדי לתכנן ולאמת חומרים חדשים. "פתרון האתגר הזה הוא אחת המטרות המרכזיות של תוכנית "ג'נסיס" של משרד האנרגיה האמריקני, שמטרתה לשלב מחשוב עתיר ביצועים, בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי באתרי המחקר הלאומיים של המשרד לצורך ההאצה של גילויים מדעיים", מסרה החברה.

מונדיאל 2026 מספק שיעור מרתק לא רק בכדורגל, אלא גם לעולם ה-IT. אם בשלב הבתים נדמה היה שזהו "מונדיאל של החלוצים", עם קצב הבקעות גבוה, משחקים פתוחים וכוכבים שמכריעים משחקים, הרי שככל שהטורניר התקדם לשלבי הנוקאאוט התמונה השתנתה. יותר משחקים הוכרעו בהארכות ובפנדלים, והמשמעת ההגנתית, הארגון הטקטי והשוערים הפכו לגורמים שהבדילו בין נבחרות שהמשיכו הלאה לבין כאלה שנפרדו מהטורניר. זו בדיוק הדילמה שמלווה גם את עולם ה-IT. יישומי CRM, BI, דאטה ובינה מלאכותית הם החלוצים של הארגון. פתרונות כמו סיילספורס, Microsoft Dynamics 365, Oracle Fusion Applications, SAP ופלטפורמות BI כמו Microsoft Power BI וטאבלו נמצאים בחזית העסקית. הם פוגשים את הלקוחות, מגדילים מכירות, מספקים תובנות ומאפשרים לארגון לצמוח. הם כובשי השערים של עולם הטכנולוגיה. אבל מאחורי כל שער עומדת הגנה חזקה. בעולם ה-IT אלו פתרונות התשתית, הענן והסייבר. חברות כמו צ'ק פוינט, פאלו אלטו, סיסקו, פורטינט, קראודסטרייק, יבמ ורד האט  בונות את קו ההגנה: הן מגינות על המידע, שומרות על זמינות המערכות ומאפשרות לכל היישומים העסקיים לפעול בצורה רציפה ובטוחה. הן אולי לא זוכות לכותרות היומיומיות, אך ברגעי האמת הן אלו שמונעות את "שערי החובה". גם הבינה המלאכותית ממחישה את האיזון הזה. מודלים כמו Microsoft Copilot, Salesforce Agentforce, Oracle AI, SAP Joule או Google Gemini יכולים לייצר ערך עסקי עצום, אך הם תלויים לחלוטין בתשתיות מחשוב, בדאטה איכותית ובמעטפת סייבר חזקה. ללא ההגנה הזו, גם החלוץ המוכשר ביותר לא יצליח להבקיע. הלקח של מונדיאל 2026 ברור: ההתקפה מביאה את מחיאות הכפיים, אבל ההגנה מביאה את הגביע. כך גם בעולם ה-IT – יישומי CRM, BI, דאטה ו-AI מנצחים עסקאות ומייצרים חדשנות, אך תשתיות וסייבר מנצחים את המרוץ לטווח הארוך. הארגונים המובילים אינם שואלים מה חשוב יותר – החלוצים או ההגנה – אלא משקיעים בשניהם. כי בדיוק כפי שבכדורגל אין אלופת עולם בלי איזון, כך גם אין ארגון דיגיטלי שמצליח בלי שילוב בין יישומים עסקיים חדשניים לבין תשתיות וסייבר ברמה עולמית. עוד מספר עובדות מעניינות על הטורניר והנבחרות שעלו לרבע הגמר: שש נבחרות אירופיות, רק אחת מדרום אמריקה, אחת מאפריקה, אף אחת לא מאסיה, אף אחת מהמאחרות לא עלתה לרבע גמר, אף חברת סייבר לא עלתה לשלבים הסופים, שתי חברות מתוך שלוש חברות מעולם ה-AI (חברות שהן רק AI) עלו, שתי חברות ענן (מתוך הארבע שהיו בטורניר) עלו, שתי חברות שיש להן CRM ושתי חברות עם פתרונות BI, אף חברה בתחום החומרה ושלוש חברות בתחום התשתיות. רבע הגמר של מונדיאל 2026 מפגיש את שמונה הנבחרות המרשימות ביותר בטורניר: צרפת, מרוקו, ספרד, בלגיה, נורווגיה, אנגליה, ארגנטינה ושווייץ. אז מה התחזיות שלי לרבע הגמר ( למען ההגינות אומר, כרגע אני רק במקום החמישי בטבלת ההימורים של מלך הטורניר עם 131 נקודות). צרפת–OpenAI מול מרוקו–רד האט זהו מפגש בין הכישרון ההתקפי הגדול של הטורניר לבין אחת הנבחרות המאורגנות והקשוחות ביותר. צרפת הרשימה כבר מול נורווגיה וסנגל, בעוד שמרוקו ממשיכה את מסורת ההפתעות שלה מהמונדיאלים האחרונים ומגיעה אחרי הדחת הולנד. בעולם ההייטק זהו קרב בין החדשנות המהירה של OpenAI לבין היציבות והקוד הפתוח של רד-האט. כמו ChatGPT שמייצר פתרונות יצירתיים במהירות, כך אמבפה וחבריו מחפשים להכריע כל משחק. מנגד, רד האט בונה מערכות אמינות לאורך זמן – בדיוק כמו ההגנה המרוקאית. תחזית: צרפת תשלוט בכדור, אך מרוקו תקשה מאוד. 2:1 לצרפת לאחר משחק צמוד. ספרד–גוגל מול בלגיה–סיילספורס ספרד מגיעה לאחר ניצחון דרמטי על פורטוגל, בעוד בלגיה הרשימה מאוד עם 4 :1  על ארה"ב. זהו קרב בין שתי אימפריות תוכנה: גוגל עם החיפוש, ג'מיני וקלאוד, מול סיילספורס עם CRM, Data Cloud ו-Agentforce. ספרד מייצגת משחק חכם, הנעת כדור וניתוח מידע – כמו מנוע החיפוש של Google. בלגיה משחקת כמו סיילספורס: ממוקדת בלקוחות, יעילה ומנצלת כמעט כל הזדמנות. תחזית: אחרי 120 דקות ו-1:1  – בלגיה עולה בפנדלים. נורווגיה–אנת'רופיק מול אנגליה–יבמ נורווגיה היא ההפתעה הגדולה של הטורניר, עם הולאנד בכושר שיא, בעוד אנגליה ממשיכה להוכיח אופי לאחר הניצחון הדרמטי על מקסיקו. בהיי-טק זהו מאבק בין אנת'רופיק וקלוד, שמדגישים AI בטוח ואמין, לבין יבמ, שמייצגת ניסיון של עשרות שנים, Watsonx ופתרונות ארגוניים. נורווגיה משחקת במהירות וביעילות, ואנגליה בנויה על ניסיון, משמעת ועומק סגל. תחזית: המשחק הצמוד ביותר ברבע הגמר. 2:1 לנורווגיה לאחר הארכה. ההיסטוריה חוזרת כאשר הוויקינגים פולשים לאנגליה וגונבים מהם את האפשרות למשחק נקמה נגד ארגנטינה בחצי גמר. השאלה היא האם הולאנד יוכל להמשיך לשחק באנגליה אחרי ההדחה של אנגליה שהוא יגרום לה? ארגנטינה–מיקרוסופט מול שווייץ–פינסטרה ארגנטינה שרדה מותחן מול מצרים, בעוד שווייץ הוכיחה אופי עצום עם ניצחון בפנדלים על קולומביה לאחר 120 דקות ללא שערים. כמו מיקרוסופט, שמצליחה לשלב Windows, Azure ו-Copilot לפלטפורמה אחת, כך ארגנטינה משלבת ניסיון, כוכבים ואיכות, וראינו בחצי גמר את מסי אבל גם שיש לו נבחרת וחברים שעוזרים. פינסטרה מייצגת את עולם הבנקאות והתשתיות הפיננסיות – יציבה, מחושבת וממעטת לטעות. מסי, למרות החמצת הפנדל בשמינית הגמר, עדיין מסוגל להכריע כל משחק ברגע אחד, בדיוק כפי שמיקרוסופט יודעת לנצח בזכות העוצמה של המערכת כולה ולא רק בזכות מוצר אחד. תחזית: 2:0 לארגנטינה. לסיכום, התחזית שלנו לחצי הגמר: צרפת-OpenAI – בלגיה -סיילספורס: הקרב הגדול בין בינת ה-AI המובילה לבין מלכת ה-CRM. נורווגיה-אנת'רופיק – ארגנטינה-מיקרוסופט: הדור החדש של ה-AI מול ענקית הפלטפורמות. אם התחזית הזו תתממש, חצי הגמר יהפוך גם לקרב בין ארבע פילוסופיות שונות של עולם ההיי-טק: חדשנות גנרטיבית (OpenAI), ניהול לקוחות ודאטה (סיילספורס), בינה מלאכותית בטוחה (אנת'רופיק) ופלטפורמות ארגוניות מקיפות (מיקרוסופט).   מוזמנים לשלוח לי תגובות בווצאפ לסלולרי שלי 052-4344300.   הכותב הוא סמנכ"ל בכיר ומנהל של אשכול של חברות במטריקס.

"כולנו, מרגע שאנחנו חוצים איזה גבול מסוים, מאבדים הרבה מרשת הביטחון שמורכבת בין השאר מההרגלים שיש לנו ביום-יום. החריגות בחיים, למשל מה שקורה בעת מקרה חירום בריאותי, לא מתחשבות בחיים. ברגע כזה האויב האמיתי שנוצר הוא זמן השיהוי – זה שעובר מרגע שמתגלה המשבר ועד לטיפול בו – ואירוע רפואי כזה היה אחד הגורמים העיקריים להקמת החברה שלנו", כך סיפר אייל קוט, מנהל הטכנולוגיה הראשי של פספורטקארד (PassportCard) במסגרת בימת מהפכת ה-AI ב-Fintech Junction 2026 – הכנס השנתי הגדול שהפיקה לינקס (Lynx) מבית אנשים ומחשבים ונערך אתמול (יום ד') במלון הילטון בתל אביב. מהפכת הבינה המלאכותית: ממענה לשאלות לביצוע פעולות קוט עלה לבמה כדי לדבר על הדור הבא של ה-AI, שלא רק תענה על שאלות, אלא גם תנקוט פעולה, עם מערכות AI סוכנית שיכולות לתכנן, לקבל החלטות ולבצע משימות עסקיות, כדי לספק לארגונים הזדמנויות חדשניות למיכון ויעילות תהליכים. "ברוב הארגונים שואלים מה זה אומר לי AI, כמה כסף זה יעזור לי לחסוך? אני אומר לכם שזו השאלה הלא נכונה. צריך לשאול איך ה-AI עוזרת ללקוחות, איך היא נותנת להם חוויה טובה יותר, כיצד היא משנה את הדרך בה הלקוחות פועלים מול הארגון", הוא אמר, כשהוא טוען שהחברות שיבינו זאת הן אלו שישרדו. רילוקיישן, ביטוח וניהול זמן שיהוי "אז איך אנחנו משנים את החיים של הלקוחות שלנו? אנחנו עובדים, בין השאר, באופן גלובלי עם חברות ענק שמעסיקות עובדים רבים בכל רחבי העולם, ובמסגרת הזו יש כמובן גם אנשים שעוברים מדינות כשהגבולות כיום בין רילוקשיין לניידות במהלך העבודה הולכים ומטשטשים. אנחנו רוצים להיות לצד הלקוח לאורך כל האירוע, ובמסגרת הביטוחית לספק מענה לכל תרחיש רפואי, גם בכל מעבר חוצה גבולות, עם תמיכה לאורך כל החיים ועם פאנל אחד למעסיק שיכול לבחון כל הזמן מה המצב", הוא סיפר. זה, הוא אמר, נובע מכך שכאמור בניגוד למגמה, שאלו בחברה איזה שירות עוד אפשר לתת שעד עכשיו לא היו אמצעים לספק אותו. "ההמרה הפנימית שלנו הייתה לא רק איך לספק את השירות הזה, אלא איך לעשות את זה מהר יותר. כשסוכנים יוצרים קוד זה פי חמש מהר יותר, ולכן צוואר הבקבוק זז – כעת הוא נמצא בזה באשרור, בשיקול הדעת האנושי, ברגולציה. אם הניהול לא משנה צורה, הוא זה שמעכב את אספקה של הצרכים של הלקוחות". הוא הוסיף כי, "כשאפשר לנוע כיום מרעיון לביצוע תוך שעות, אני צריך להתחיל לחשוב אחרת כדי שלא יהיה שיהוי. הוא חייב לרדת לקצב של ימים ואפילו פחות, כשזמן פיתוח השתנה מ-10 עד 14 ימים לעד 24 שעות. אנחנו עם ה-AI יכולים לספק תשובות הרבה מהירות, ולא יכול להיות ריחוק בין משתמשי הקצה לבית התוכנה שמפתח. המשתמשים בקצה חייבים להיות חלק מהפיתוח". קוט סיפק מגוון רחב של אפשרויות, מתמיכת לקוחות אוטונומית ופיתוח תוכנה ועד פעולות וקבלת החלטות חכמות, בהן AI סוכנית מוכנה כבר היום לעצב מחדש תעשיות רבות, "באותו אופן שעשו מחשוב ענן וטכנולוגיית מובייל בעשורים קודמים, אבל בקצב כזה של יצירה היא צריכה להיות משותפת, השאיפה שלנו היא שהמשתמשים העסקיים יהפכו לבעלים של המערכות שנבנות עבורן". קוט ציין שמבחינת פספורטקארד היא הופכת את המשתמשים העסקיים שלה בעצם למפתחים, כשהיא נותנת להם את המערכת שמאפשרת למשתמשי הקצה לבנות את הסוכנים שהם זקוקים להם. "ואם נסגור את המעגל לפתיחה, האויב נותר אותו אויב, וזה זמן השיהוי, אבל כיום זה לא זמן ההקלדה של המפתחים אלא קבלת ההחלטות העסקית והביצוע שלהן", הוא סיכם.

"השאלה האם בינה מלאכותית מספקת ערך היא שגויה. הבעיה האמיתית היא שרוב הארגונים עדיין לא מצליחים באופן דרמטי בתחום, ומשיגים רק איים קטנים של ערך בתוך ים של פיילוטים ורעשי רקע. ה-AI בנויה על נתונים, ומימוש נכון שלה יביא עסקי אמיתי", כך אמר עמית סיון, מנכ"ל אס.פי.דאטה, נציגת קליק (Qlik) בישראל. סיון דיבר בפתח כנס שערך הסניף הישראלי של ענקית הדאטה וה-BI. הכנס, The AI Reality Tour,בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ה') באולם האירועים איסט בתל אביב, בהשתתפות לקוחות החברה ושותפיה העסקיים. סיון ציטט מחקר של Boston Consulting Group שלפיו רק 5% מהארגונים מוכנים לעידן ה-AI. "יש פה פרדוקס: ארגונים משיגים ערך מה-AI, אבל היא לא מגיעה לשלב הייצור. יש לצמצם את הפער הזה: להפוך את השימוש בה למערכת קבלת החלטות מבוקרת, שכל סוכן ואפליקציה עובדים בה על אותם נתונים וניתוחים מהימנים". "בעברי ניגנתי בחצוצרה בתזמורת", אמר, "וזה דומה לעולם הטכני. לכל אחד ואחת בהרכב יש תפקיד שאותו הם עושים הכי טוב, עם הקשבה וסנכרון. קליק מתמחה בדבר אחד: לעסוק בדאטה ובניתוח שלה. ה-BI לא מת – השם 'בינה עסקית' השתנה, כי לבסוף כל ה-AI בנויה על דאטה". "AI מחוללת שינויים עמוקים", ציין, "אך לא תמיד מניבה החזר השקעה. קשה לחשב עלויות ו'כלכלת הטוקנים' עולה כסף, ויש להימנע מעלויות היוצאות משליטה. יש לרתום את ה-AI לטובת ה-BI בזמן קצר, תוך ניצול השקעות העבר, של התשתית הקיימת שלנו. זה ייעשה על בסיס שלושה עקרונות: הקשר, אמון וזמינות וגישה חופשית לכל מידע בכל מקום. ההבנה העסקית של ההקשר מגיעה מהמנוע שלנו, המחבר ומבין הקשרים עסקיים. לצדו פועלת רשת סוכנים מאחורי הקלעים, המעניקה ערך עסקי. לצד זאת, יש לענות לאתגר הטיפול בדאטה, לשמור על אמינות, ניקיון ודיוק הנתונים. אז נדרש לאפשר לסוכני ה-AI לעבוד מול ועם כל ספקית AI, ולא לנעול אותם למודל אחד. יש להימנע מעבודה בפלטפורמות שרוצות 'להשתלט' על הלקוח ולנעול אותו, שלא יוכל לעבוד עם כלל מקורות המידע והטכנולוגיות. אנו מציעים פלטפורמה שקופה, מתמחה, אגנוסטית, המדברת עם כולם, פיתוח של חברה עצמאית ללא אג'נדות נסתרות. האגנוסטיות שלנו מספקת חיבור לכלל מנועי ה-AI, עם סקיילביליות – יכולת גידול מהירה". "כמענה לאתגר היעילות והעלויות", ציין סיון, "אנו מציעים חיסכון של עד פי 10 בעלויות עיבוד ושליפת מידע עבור יישומי AI, הודות לאינדוקס יעיל ולמנוע האנליטי של קליק". בכנס הושקה חוויית ה-Agentic AI החדשה ב-Qlik Cloud: "סוכני AI בפלטפורמה, הפועלים על בסיס נתונים אמינים, מזהים תובנות באופן יזום, משוחחים בשפה טבעית והופכים תובנות לפעולות עסקיות בזמן אמת", הסביר סיון. "השקנו את פתרונות ה-AI שלנו במרץ, ויותר מאלף ארגונים בעולם, וכמה עשרות בישראל, כבר הטמיעו אותם", סיכם סיון, "קליק הקימה לפני יותר משנה ענן מקומי בישראל, מבוסס AWS, שמאפשר SaaS מלא, מאובטח, עם ריבונות נתונים וביצועים גבוהים. אנחנו מציעים פלטפורמת דאטה מקצה לקצה, עם גישה רעננה לניתוח נתונים, שרשרת ערך, אנליטיקה מתקדמת, עבודה בשירות עצמי – ובעברית. בלא נתונים וניתוח שלהם לא תהיה AI. אנו פועלים ברובדי 3 ו-5 בנימבוס. אנו חווים צמיחה עקבית בהיקף דו-ספרתי באחוזים, למרות האתגרים הגיאו-פוליטיים. נמשיך להגדיל את היקף העסקים שלנו בארץ".

מטריקס רוכשת 80% ממניות לאור אנרגיה, תמורת 73 מיליון שקל. כך דיווחה החברה היום (ה') לבורסה. הרכישה מרחיבה את סל הפתרונות של מטריקס בתחום המערכות האלקטרו-מכניות המתקדמות, ומגדילה את היצע הקבוצה בפתרונות למערכת הביטחון ולתעשיות הביטחוניות בישראל ובעולם. לאור אנרגיה קמה ב-1993 על ידי אורי כספי ומוחזקת כיום על ידו ועל ידי חברת Benning הגרמנית בחלקים שווים. החברה מתמחה בפיתוח, הנדסה, אינטגרציה וייצור של מערכות אנרגיה, חשמל ומערכות אלקטרו-מכניות מורכבות למשימות קריטיות. בין פתרונותיה: קרונות שליטה ובקרה למערכות מבצעיות, מערכות אספקת וגיבוי אנרגיה, מערכות המרת הספק ופתרונות ייעודיים המשלבים חומרה, תוכנה והנדסה מתקדמת. החברה מעסיקה 65 עובדים, מפעילה מרכז הנדסה ומפעל ייצור באזור התעשייה ציפורית. מרבית פעילותה מבוצעת עבור מערכת הביטחון והתעשיות הביטחוניות בישראל. "צעד נוסף בבניית מעמד מטריקס כקבוצת טק מובילה בתחום הביטחוני" לפי הרוכשת, "החיבור בין לאור אנרגיה לבין מטריקס, ובפרט עם פעילות מטריקס תשתיות ואינטגרציה ומערכות משובצות מחשב ופעילות התוכנה, התקשורת והסייבר, יאפשר לחברה להציע פתרונות מקצה לקצה מלאים – החל משלב התכנון, ההנדסה והפיתוח, דרך הייצור, האינטגרציה וההטמעה ועד לשירות, תחזוקה ותמיכה לאורך מחזור החיים של המערכות". מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, אמר כי "הרכישה מהווה מהלך אסטרטגי נוסף בבניית מעמדה של מטריקס כאחת מקבוצות הטכנולוגיה המובילות בתחום הביטחוני. נציע ללקוחותינו פתרונות רחבים ומלאים יותר, תוך שילוב של חומרה, תוכנה, הנדסה, אינטגרציה ושירות תחת קורת גג אחת. כבר כיום, עוד לפני השלמת העסקה, היקף הפעילות הביטחונית של מטריקס עולה על מיליארד שקל בשנה", הצהיר. כספי ציין כי "השילוב בין היכולות ההנדסיות והייצוריות שפיתחנו במשך שנים לבין היכולות של מטריקס ייצור ערך משמעותי ללקוחותינו ויאפשר לנו להוביל יחד פרויקטים גדולים ומורכבים יותר עבור מערכת הביטחון והתעשיות הביטחוניות".

במפגש מיוחד לשותפים עסקיים הציגה חברת לנובו (Lenovo) באחרונה את החזון הטכנולוגי שלה לעידן הבינה המלאכותית, את פתרונות המחשוב והדאטה סנטר ואת תפקידה כשותפת הטכנולוגיה הרשמית של פיפ"א (FIFA) במונדיאל 2026. בחלל המרווח של אולמי בון בון בתל אביב קיימה לנובו ישראל את אירוע השותפים השנתי שלה. במהלך האירוע הציגה לנובו את אסטרטגיית ה-AI שלה ואת פתרונות המחשוב של החברה, תוך הדגשת האקו-סיסטם הרחב, המחבר בין מחשוב אישי, שרתים, בינה מלאכותית ותשתיות מתקדמות לפתרון מקצה לקצה עבור ארגונים. אחד משיאי האירוע הוקדש לשיתוף הפעולה של לנובו עם פיפ"א, שבמסגרתו הוצג כיצד טכנולוגיות מתקדמות של לנובו מסייעות בניהול ובהפעלת אחד מאירועי הספורט הגדולים בעולם, החל מהפעלת תשתיות ה-IT של הטורניר, דרך עיבוד וניתוח כמויות עצומות של מידע בזמן אמת, ועד לשיפור חוויית הצפייה של מאות מיליוני אוהדים ברחבי העולם.  המשתתפים נחשפו לדוגמאות לשימוש ב-AI וביכולות מחשוב מתקדמות, ובהן ניתוחים טקטיים, הדמיות תלת-ממד המסייעות לבחינת מהלכים, הפקת תובנות בזמן אמת ותשתיות המאפשרות לנהל אירוע גלובלי מורכב, אמין ורציף.  את האירוע חתמה הרצאתה המרתקת של שופטת הכדורגל ספיר ברמן, על הסיפורים שמשנים את כללי המשחק. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות שופטת הכדורגל ספיר ברמן. צילום: יואב אלון אלירן בן עזרא, מנהל מוצר בתחום המחשוב העסקי בלנובו ישראל. צילום: יואב אלון

פלטפורמת פיתוח הקוד הפופולרית גיטהאב (GitHub) מתמודדת עם חולשת אבטחה משמעותית בשירות ה-Agentic Workflows שלה, המאפשר לאוטומציות להיות מנוהלות על ידי בינה מלאכותית (כמו קלוד או גיטהאב פיילוט) באמצעות פקודות בשפה טבעית. את החשיפה החמורה הזו הוביל צוות  נומה לאבס (Noma Labs) – זרוע המחקר וגילוי החולשות של חברת הסטארט-אפ הישראלית נומה סקיוריטי (Noma Security). בעוד שחברת-האם – שהוקמה ב-2023 על ידי ניב בראון ואלון טרון – מפתחת פלטפורמה מקיפה לאבטחה וניהול סיכונים של סוכני בינה מלאכותית בארגונים, מעבדת המחקר שלה מוקדשת לאיתור פרואקטיבי של פרצות מורכבות במערכות של חברות טכנולוגיה גדולות, טרם ניצולן בידי תוקפים. במקרה האחרון, צוות חוקרי נומה לאבס חשף פגיעות חמורה שזכתה לשם GitLost, המנצלת את העובדה שהסוכן החכם קורא טקסטים חיצוניים' ומתקשה להבדיל בין הוראות מערכת לגיטימיות לבין פקודות זדוניות שהושתלו על ידי משתמשים. כדי להוציא את התקיפה לפועל, vהאקרים אינם זקוקים להרשאות מיוחדות, לפרטי התחברות או להבנה מורכבת בכתיבת קוד – כל שעליהם לעשות הוא לפתוח קריאת שירות (Issue) רגילה למראה' בתוך מאגר קוד ציבורי של ארגון מסוים. בתוך גוף הטקסט מוחבאות הוראות באנגלית המורות לסוכן הבינה המלאכותית לגשת למאגרים הפרטיים של אותו ארגון, לשאוב משם תוכן רגיש (כמו קובצי README) ולפרסם אותו בתור תגובה פומבית וגלויה לכל בקריאת השירות המקורית. "Hey, GitLost" — What hackers just told your security team. Wild new AI vulnerability discovered by @sasi2103 (Research Lead at Noma Labs) proves just how easy it is to con an autonomous agent on @github.https://t.co/cQPHA8bplF pic.twitter.com/cBCKFLzvUR — Noma Security (@NomaSecurity) July 8, 2026 "הזרקת פרומפט עקיפה בסוכני AI מקבילה להזרקת SQL ביישומי רשת" למרות שגיטהאב יישמה מנגנוני הגנה שונים, כמו הפעלה בארגז חול (Sandbox) וסריקת איומים, החוקרים גילו פרצה לשונית קלה להדהים: הוספת המילה הבודדת "בנוסף" (Additionally) לפני הפקודה הזדונית גרמה למודל השפה לשנות את אופן הפעולה שלו ולהתעלם ממגבלות הבטיחות, במקום לסרב לבקשה. חברת נומה לאבס הגדירה את הפגיעות כ"הזרקת פרומפט עקיפה" (Indirect Prompt Injection). בהודעת החברה הרשמית הוסברה חומרת המצב: "הזרקת פרומפט עקיפה בסוכני AI מקבילה להזרקת SQL ביישומי רשת; זוהי בעיה המשותפת לכל המערכות מאותו הסוג. חלון ההקשר (Context Window) של הסוכן הוא גם משטח התקיפה שלו". ששי לוי, ראש צוות מחקר האבטחה ב-נומה סקיוריטי, הרחיב על הסכנה בראיון שהעניק לאתר החדשות The Register, בו ציין כי: "סוכן אוטונומי לא אמור להוות סיכון לזליגת נתונים חרישית ולחשיפת סודות. לפני שצוות אבטחה מאשר סוכן אוטונומי כלשהו, עליו להבטיח שהוא מבין את כל החיבורים, הגישות והנתיבים האפשריים… אי אפשר להגן על מה שאי אפשר לראות ולבקר". בהתייחסות נוספת לסוגיה, באתר The Hacker News, ציין לוי כי בניגוד למקרי עבר שהתמקדו במניפולציה על מה שסוכן ה-AI אומר, "GitLost עוסקת במניפולציה של מה שהסוכן עושה עם ההרשאות שלו". באשר לתגובתה של חברת גיטהאב – נומה לאבס ציינו כי הם דיווחו על התקרית באחריות לחברה, וכי גיטהאב הפכה את הפרטים לפומביים לאחר שהבינה את תמונת המצב במלואה. עם זאת, על פי הדיווח של The Register, גיטהאב טרם יישמה תיקוני אבטחה או הוסיפה אזהרות במסמכי התיעוד שלה כפי שהוצע לה, ולא העבירה תגובה רשמית לפניות גוף התקשורת בנושא.

ענקית הטכנולוגיה אפל (Apple) חתמה על הסכם היסטורי להרחבת שיתוף הפעולה עם יצרנית השבבים ברודקום (Broadcom), בעסקה ששוויה צפוי לעלות על 30 מיליארד דולר.  במסגרת החוזה, שיימשך לפחות עד שנת 2031, ייצרו החברות למעלה מ-15 מיליארד רכיבי תקשורת אלחוטית על אדמת ארצות הברית.  נדבך מרכזי בעסקה כולל השקעה של 1.5 מיליארד דולר בשדרוג ובהרחבת מתקן הייצור של ברודקום בפורט קולינס, קולורדו, שבו ייוצרו מסנני תדרי רדיו (FBAR) ורכיבי תקשורת מותאמים אישית (ASIC) עבור דורות שונים של מכשירי אפל. ההתקשרות הנוכחית היא למעשה המשך ישיר לשיתוף פעולה ארוך שנים בין שתי החברות, כאשר ברודקום מספקת זה מכבר רכיבי תקשורת קריטיים למכשירי ה-iPhone, לרבות שבבי Wi-Fi ובלוטות'.  בשנת 2023 חתמו השתיים על עסקת ענק קודמת, שנועדה לפיתוח וייצור של רכיבי תדרי רדיו התומכים בטכנולוגיית הדור החמישי (5G). למרות היסטוריה ענפה זו, בשנים האחרונות גברו החששות בשוק כי אפל – אשר עברה לתכנון עצמאי של רכיבים, דוגמת מעבדי ה-M וה-A ומודמים סלולריים – תנטוש בהדרגה את תלותה בברודקום. העסקה החדשה מפיגה חששות אלו לחלוטין, ומבצרת את מעמדה העסקי של ברודקום, שעד כה אפל נחשבה ללקוחה מרכזית שלה, האחראית לכ-20% מכלל הכנסותיה השנתיות. Apple, following through on a pledge to boost spending on US-made components, said its expanded agreement with Broadcom is expected to top $30 billion and will include investing $1.5 billion in expanding the chip maker’s Colorado facilities https://t.co/sksR8tctPk https://t.co/OaCyT84KtI — Mark Gurman (@markgurman) July 8, 2026 "להקל על נטל הייצור של רכיבי מפתח" ג'ייקוב בורן, אנליסט מחברת eMarketer, התייחס למשמעות ההסכם והסביר לרויטרס כי "הארכת החוזה הזו מבטיחה שרשרת אספקה יציבה עבור אפל ומקלה על נטל הייצור של רכיבי מפתח ל-iPhone". הוא הוסיף כי הודות להתחייבות זו, ברודקום מחלצת את עצמה מהאיום של נטישת לקוח כה משמעותי.  במקביל, יציבות פיננסית זו צפויה לאפשר לברודקום לתעל את תזרים המזומנים שלה בביטחון לעבר צמיחה והתרחבות בתחום שבבי הבינה המלאכותית.  יצוין כי בדיווחים נחשף גם כבדרך אגב כי ברודקום כבר מעורבת טכנולוגית גם במאמציה של אפל לפרוס שרת בינה מלאכותית ייעודי משלה, שעשוי להיכנס לפעולה כבר בשנה הבאה. We’re proud to expand our work with Broadcom with a new agreement to produce billions more chips in the US! It's our largest ever American Manufacturing Program commitment and an important step in our work to build an end-to-end silicon supply chain in the US. — Tim Cook (@tim_cook) July 8, 2026 "מאיץ עוד יותר את המחויבות שלנו לייצור וחדשנות" שדרת הניהול של שתי החברות בירכה על המהלך, שמתכתב היטב עם ההתחייבות האסטרטגית של אפל להשקיע 600 מיליארד דולר בתמיכה בכלכלה ובייצור המקומי בארה"ב.  בהודעה רשמית מטעם אפל, אמר מנכ"ל החברה, טים קוק: "לאפל ולברודקום יש היסטוריה ארוכה יחד, והשלב החדש הזה בשותפות שלנו מאיץ עוד יותר את המחויבות שלנו לייצור וחדשנות באמריקה".  קוק, שצפוי לפרוש מתפקידו ב-1 בספטמבר הקרוב ולהעביר את השרביט לאיש החומרה הוותיק ג'ון טרנוס, הדגיש כי הרכיבים החדשניים שייוצרו בקולורדו הם חיוניים לביצועים שהלקוחות מצפים להם. בנוסף, הוא פנה לדרג המדיני וספציפית אל דונלד טראמפ כשאמר: "אנו אסירי תודה לנשיא ולממשלו על התמיכה בפרויקטים חשובים מסוג זה". מנכ"ל ונשיא ברודקום, הוק טאן, התייחס אף הוא לעסקה והתגאה במומנטום של החברה: "ברודקום גאה להמשיך ולעבוד עם אפל לאחר עשרות שנים של הצלחה משותפת, ואנו חולקים מחויבות חזקה לחדשנות אמריקאית. עם התחייבותה החדשה של אפל, אנו שמחים להרחיב את טביעת הרגל היצרנית שלנו בפורט קולינס, שם אנו יוצרים טכנולוגיה פורצת דרך המחברת בין אנשים ברחבי העולם".