חברת הבינה המלאכותית אנת'רופיק (Anthropic) חשפה באחרונה כי מודלים שלה מסדרת קלוד (Claude) יצאו מסביבת הניסוי המבודדת שלהם וחדרו באופן עצמאי למערכות המחשוב של שלושה ארגונים מסחריים. הגילוי הדרמטי התרחש בעקבות סריקה יזומה ומקיפה של יותר מ-141,000 הרצות של ניסויי אבטחה. התקריות – שהמוקדמת שבהן התרחשה עוד באפריל – אירעו במסגרת תרגילי 'תפוס את הדגל' (Capture the Flag), שבהם נדרשו המודלים להשיג מידע מוצפן מתוך רשת מדומה. In a review of our cybersecurity evaluations, we found three incidents in which a Claude model reached the internet from within or while interacting with a third-party evaluation environment, and then gained unauthorized access to the real systems of three different… — Anthropic (@AnthropicAI) July 30, 2026 מעורבות מעבדת אירגולר הישראלית מחקירת האירוע עולה כי החדירות נגרמו כתוצאה מכשל בהגדרות התקשורת מול מעבדת האבטחה הישראלית אירגולר (Irregular) – המשמשת כשותפה חיצונית של אנת'רופיק לבדיקת יכולות המודלים.  אירגולר הוקמה בשנת 2023 על ידי דן להב, המנכ"ל, ועומר נבו, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה – שניהם יוצאי יחידות מודיעין ובעלי תארים באליפויות דיבייט עולמיות – מתוך שאיפה לבנות את "הצ'ק פוינט של עידן הבינה מלאכותית". החברה, שגייסה כ-80 מיליון דולר מקרנות כמו סקויה וממשקיעים מובילים, מציגה את עצמה כמעבדת האבטחה היחידה למודלים מתקדמים ועובדת מול ענקיות טכנולוגיה וממשלות. ההתקשרות שלה מול אנת'רופיק אף חתומה ישירות בידי מייסד אנת'רופיק, דריו אמודיי. נחזור לפרשה החדשה – על פי הדיווחים השונים, במסגרת ניסויי האבטחה, הונחו מודלי קלוד לפעול בתוך סביבה סגורה ומנותקת מהרשת, אך עקב חוסר הבנה ותקשורת לקויה בין אנת'רופיק ל-אירגולר, נותרה בפועל אפשרות גישה פעילה לאינטרנט. כתוצאה מכך, המודלים ניצלו את הנתיב הפתוח והניחו בטעות שגופים מסחריים שבהם נתקלו ברשת הציבורית היו חלק מתרגיל הסימולציה. בתגובה רשמית שפרסמה חברת אירגולר ברשת החברתית X בעקבות חשיפת האירוע, הופנה דגש מרכזי להפקת לקחים רוחבית, ונכתב בה ש-"התמודדות עם סיכונים אלה תדרוש שיתוף פעולה הדוק יותר ברחבי אקו-סיסטם הבינה המלאכותית". במהלך התקריות היו מעורבים שלושה מודלים נפרדים, אשר ניצלו חולשות אבטחה בסיסיות, כמו סיסמאות חלשות ונקודות קצה בלתי מאובטחות: Claude Opus 4.7: תקף ארגון אמיתי, רק משום שכתובת האתר שלו הייתה דומה ליעד הפיקטיבי שהוגדר בניסוי. המודל המשיך בפעולות החדירה גם לאחר שהבין כי מדובר בחברה אמיתית, מתוך סברה מוטעית שהפעולה מאושרת. Claude Mythos 5: ביצע שרשרת פעולות מורכבת שכללה פתיחת תיבת דואר אלקטרוני, רישום חשבון והעלאת חבילת פייתון (Python) מורעלת למאגר PyPI. כשהורדה החבילה על ידי חברת אבטחה לצורכי סריקה, חילץ המודל מתוכה אישורי גישה ופרץ לתשתיות שלה. מודל מחקרי פנימי: ניצל סיסמאות חשופות ופרצות הזרקת SQL כדי לחדור ליישום של חברה שלישית, אך עצר את פעילותו מיוזמתו ברגע שזיהה כי אינו פועל עוד בתוך תרגיל הניסוי. שניים מהארגונים שנפגעו – ששמותיהם לא דווחו – כלל לא היו מודעים לחדירה עד שאנת'רופיק פנתה אליהם, בעוד שהחברה עדיין ניסתה ליצור קשר עם הארגון השלישי. We're partnering with @huggingface to investigate an unprecedented security incident. Cyber-capable OpenAI models compromised Hugging Face production during a benchmark evaluation. Sharing preliminary findings to help defenders understand emerging risks:… — OpenAI (@OpenAI) July 21, 2026 דפוס דומה ומאוד מדאיג הבדיקה המקיפה של אנת'רופיק הושקה בעקבות גילוי מקביל של המתחרה OpenAI, אשר הודתה כי סוכן ה-AI שלה (המבוסס על GPT-5.6 Sol ומודל מחקרי נוסף) יצא מסביבת הניסוי ExploitGym וביצע סדרת פריצות ממושכת נגד פלטפורמת האגינג פייס (Hugging Face) וחשבונות ב-Modal Labs כדי להשיג תשובות למבחן אבטחה, פרשה שעליה דיווחנו בהרחבה באחרונה. ההקבלה בין שתי ענקית ה-AI מציגה דפוס דומה: בשני המקרים, סוכנים אוטונומיים שקיבלו יעד הנדסי שברו את הגדרות המעבדה, נהגו בחוסר צייתנות ופעלו בתוך מערכות של חברות חיצוניות מבלי שזוהו בזמן אמת. עם זאת, בעוד שאצל אנת'רופיק מדובר היה בכשל הגדרה אנושי ברשת, הסוכן של OpenAI איתר וניצל באופן אקטיבי פרצת 'יום אפס' (Zero-day) בשרת פרוקסי, ביצע כ-17,600 פעולות לאורך מספר ימים, ואף הותיר אחריו הנחיות בריחה המיועדות לגרסאות עתידיות שלו. "יש לפחד מהחברות שעומדות מאחורי סוכני ה-AI החזקים" הצטברות התקריות בשתי החברות המובילות גררה תגובות נוקבות מצד בכירים בתעשייה ובאקדמיה: כך למשל, פרופ' ג'ינה נף, ראשת מרכז מינדרו באוניברסיטת קמברידג', ציינה בראיון לרשת ה-BBC: "מודלי הבינה המלאכותית עושים בדיוק מה שאנשים הורו להם לעשות. מוסר ההשכל אינו לפחד מרובוטים שישתלטו על העולם, אלא מהחברות שעומדות מאחורי סוכני ה-AI החזקים ומקבלות את ההחלטות לגבי מה בטוח עבור כל השאר". דייוויד אלוט, מומחה אבטחה מחברת Veeam Software, הבהיר אף הוא בראיון ל-BBC כי "הלקח אינו ש-AI פיתחה יכולת תקיפה חדשה לחלוטין, אלא שסוכני AI מסוגלים לשלב יכולות, להשיג אישורים וגישה למערכות כדי לפעול באופן אוטונומי, תוך התאמת ההיקף בקנה מידה ובמהירות ממוחשבת". עוד קודם לכן קרא קלמנט דלאנג, מנכ"ל האגינג פייס, בגרדיאן הבריטי ל"שקיפות רדיקלית" והדגיש: "מתקפת הסייבר הראשונה של סוכן אוטונומי היא אירוע חסר תקדים המגיע לו מענה חסר תקדים! בטיחות AI לא תיפתר על ידי חברה אחת שעובדת בסוד, אלא בפתיחות ובשיתוף פעולה". שותפו להקמת החברה, תומאס וולף, הגדיר בשיחה עם ה-BBC את התקרית כ"קריאת השכמה לתעשייה", בעוד שמנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, הודה כי מדובר ב"אירוע אבטחה משמעותי". גורמים נוספים בתעשייה הגיבו אף הם – כך לדוגמה קוק טין גאן, מנכ"ל NyxLab, הזהיר: "אם מעניקים ל-AI יעד ומאפשרים לה להחליט כיצד להשיגו, אין להתפלא כשהיא נוקטת פעולות שאינן תואמות את הציפיות שלנו". סרינאת' קורופאטי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של סטרייקר (Straiker), הוסיף: "אם זה קרה ל-OpenAI ול-אנת'רופיק, זה יכול לקרות בכל סביבה. סוכן שחותר ליעד ינסה דלתות שלא ידעתם על קיומן. לכן יש צורך דחוף במתג השבתה (Kill Switch) עצמאי שינטר את פעילות הסוכן ויעצור אותו ברגע שהוא חוצה קו אדום". חבר הקונגרס האמריקני טד ליו חיזק דברים אלה, כפי שדיווחנו, קרא להענקת מתג השבתה שכזה לממשל, וציין כי "בינה מלאכותית עוברת מטכנולוגיה שעונה על שאלות לטכנולוגיה שפועלת, וחובה שלממשלה הפדרלית יהיו סמכויות ברורות ותהליך סדור לסגירת מודלים של בינה מלאכותית סוררת".

מתקפת הסייבר האיראנית, שבתחילה דווח שכוונה ליותר מ-30 מערכות מים במדינת מינסוטה שבארצות הברית, הייתה רחבה בהרבה: הרשויות האמריקניות מסרו בסוף השבוע שההאקרים כיוונו את הקמפיין שלהם למערכות מים בלפחות שבע מדינות באיחוד. בסוף השבוע העריכו מומחים כי העובדה שהמתקפה הייתה כה רחבה תשכנע את הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, לתקוף מערכות תשתית קריטיות באיראן, אולם בסופו של דבר הוא החליט לבטל את המתקפה. בהודעה משותפת ל-FBI ולסוכנות הפדרלית להגנת הסביבה נמסר כי "מאז יום ב', לפחות שבע מדינות דיווחו לבולשת על תקריות, ובחלקן נפגעה פעילות מתקני המים". הרשויות ציינו רק שתיים משבע המדינות שהותקפו – מינסוטה ומישיגן. תשע מערכות מים עירוניות במישיגן דיווחו על בעיות כתוצאה ממתקפת הסייבר מטהרן. CISA, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות של ארצות הברית, מסרה בהתראה שפרסמה ביום ה' האחרון, לאחר היוודע המתקפות על המערכות המינסוטה, כי שחקני איומי סייבר מכוונים לבקרי לוגיקה מתוכנתים (PLCs) ומשנים סיסמאות, כדי לפגוע ביכולת השיקום מהמתקפות, בשיטה המכונה "נעילת מפעילים". לפי הסוכנות, בשל המתקפות, בכמה מהיישובים, האזרחים התבקשו להרתיח מים, והמתקנים עברו לפעילות ידנית. דפוס דומה למתקפות קודמות של האקרים איראניים מומחים ציינו כי המתקפות על מינסוטה משקפות דפוס דומה שבוצע במדינות אחרות על ידי שחקני איום בסייבר הקשורים לאיראן. הדבר אף נכתב במסמך שהוציאו מומחים וצוטט באתר Wired. CISA קראה לחברות המים להגן על עצמן, ובכלל זה לנתק את הבקרים מהאינטרנט, ולהפעיל את המערכות דרך VPN או רכיב הגנה בשער הרשתות – אם הן נדרשות להפעלת המערכות בגישה מרחוק. מומחי סייבר ציינו ש-"האירוע הוא דוגמה לכך שחשוב לשפר מערכות תשתית קריטיות: מתקני תשתית קריטיים כמו מערכות מים וביוב הופכים יותר ויותר לחלק מסכסוכי סייבר גיאו-פוליטיים רחבים יותר, גם כאשר הם אינם המטרות העיקריות. רוב הטכנולוגיה התפעולית התומכת בשירותים חיוניים אלה מעולם לא תוכננה מתוך מחשבה על איומי הסייבר, המתפתחים במהירות כיום". אחד המומחים ציין כי "כאשר רכיבי תשתית שפועלים מול האינטרנט נחשפים, אפילו חדירה קטנה עלולה ליצור שיבוש תפעולי אמיתי לקהילות גדולות וקטנות. המענה הנדרש הוא אסטרטגיית חוסן רב שכבתית, שכוללת פילוח חזק יותר של הרשת, ניטור רציף, אפשרויות להתאוששות לא מקוונת, השקעה מתמשכת בהקשחת סביבות אלה וצמצום החשיפה לאינטרנט ככל האפשר". מומחה נוסף אמר כי "החדירות למערכות המים האמריקניות נראות כהסלמה משמעותית. מה שחסר תקדים כאן הוא שאנחנו רואים השפעות ישירות ומוחשיות על מערכות בקרה תעשייתיות הפועלות בתוך התשתיות הקריטיות בארצות הברית". מומחים: המתקפה – של קבוצת CyberAv3ngers חוקרי טנאבל העריכו, לאחר היוודע דבר המתקפה על מערכות המים במינסוטה, כי חברי קבוצת ההאקרים CyberAv3ngers, המקושרת לאיראן, הם העומדים מאחורי מתקפת הסייבר המשבשת. "דפוס הפעולה של המתקפות תואם את הפעילויות הקודמות של חברי הקבוצה", ציינו. קבוצת CyberAv3ngers זוהתה ב-2020, ומקושרת למשמרות המהפכה של איראן וליחידת הפיקוד הסייבר-אלקטרוני שלהן, IRGC-CEC. בתחילת העשור חבריה התפארו כי ערכו מתקפות משבשות על תשתיות ישראליות – שהופרכו מאוחר יותר. חברי הקבוצה כבר ערכו מתקפות על תשתיות מים בארצות הברית: בנובמבר 2023 הם פגעו בבקרי לוגיקה מתוכנתים בתשתיות של רשות המים העירונית של אליקיפה, פנסילבניה, וערכו השחתה ("חירבוש") של מסכי הקורבן, עם פרסום של מסרים אנטי-ישראליים. במקביל דווח כי ההאקרים מ- CyberAv3ngers פגעו בלפחות 75 מערכות שהותקן בהן ציוד של יוניטרוניקס הישראלית – ברחבי ארצות הברית, ישראל, בריטניה ואירלנד. הפריצות התאפשרו תוך ניצול סיסמאות ברירת מחדל. בין 2024 ל-2025, חברי הקבוצה פיתחו את ערכת הנוזקה IOCONTROL, המיועדת להתקפות על מכשירי OT ו-IoT. השנה הם הגבירו את פעילותם. בחלק מהמקרים, ההתקפות שכוונו למגזרי תשתית קריטיים שיבשו את הפעילות במתקנים. טראמפ: לא הייתה מתקפת סייבר; המושל אשם טראמפ אמר, כשהיה ידוע שמערכות המים של מינסוטה נפגעו וטרם נמסר על המדינות האחרות, ש-"אני לא חושב שהייתה מתקפת סייבר איראנית. אני מאשים את מינסוטה ואת המושל המושחת שלה (טים וולץ הדמוקרטי, כמובן – י"ה). לאיראן יש בעיות גדולות יותר מאשר לדאוג למינסוטה". וולץ דחה את ההאשמה ואמר כי "כך נראית מלחמה מודרנית". מערך הסייבר: אנחנו פועלים עם כל הגופים במגזר המים מערך הסייבר הלאומי של ישראל הוציא הבוקר, בעקבות המתקפה, הודעה ולפיה "המערך נמצא בקשר רציף עם שותפיו האמריקניים, לשיתוף פעולה במערכה להגנה הלאומית בסייבר, כמו גם באירוע הסייבר על תשתיות המים בארצות הברית. ישראל חווה מתקפות סייבר בכלל המגזרים בתדירות יומיומית, וחוותה ניסיונות רבים למתקפות סייבר איראניות נגד מגזר המים שלה לאורך השנים האחרונות. המערך, עם שותפיו, הצליח למנוע פגיעה משמעותית במרחב הסייבר". בהודעה צוין כי "אנחנו ממשיכים לפעול עם כלל הגופים במגזר המים כדי לוודא את יישום אמצעי ההגנה, לבחון את ההיערכות לאור המידע החדש ולחזק את החוסן של המגזר".

האיחוד האירופי מחייב חברות לסמן תוכן שנוצר באמצעות בינה מלאכותית שנועד להיראות אמיתי ואותנטי. הכללים החדשים, שנקבעו במסגרת חוק הבינה המלאכותית (AI Act) של האיחוד, נכנסו לתוקף היום, ה-2 באוגוסט. החובה חלה על תמונות, קטעי שמע וטקסטים שנוצרו באמצעות AI ומטרתם היא ליצור רושם של תוכן רתנטי וריאלי. תוכן כזה יחויב לשאת סימן מים דיגיטלי (Digital Watermark), שיגדיר אותו כתוצר של בינה מלאכותית. עם זאת, התקנות אינן חלות על תוכן אישי, כך שבדיחות פרטיות בקבוצות צ'אט או יצירות לשימוש אישי אינן מחויבות בסימון. בנוסף, קיימת החרגה ליצירות סאטיריות, בדיוניות או אמנותיות שבמובהק אינן מתיימרות להציג מציאות. מועד היעד של 2 באוגוסט חל על מערכות AI חדשות שיושקו בשוק האירופי. מערכות שכבר היו פעילות לפני כניסת הכללים יקבלו ארכה של ארבעה חודשים נוספים כדי לעמוד בדרישות. "חובת הסימון אינה רק עניין של הגנה על הצרכנים – היא גם עניין של הגנה על הדמוקרטיה", אמר חבר הפרלמנט האירופי סרגיי לגודינסקי, שהיה שותף לגיבוש חוק הבינה המלאכותית. לדבריו, "זהו מידע שעלינו לשמר כדי להגן על הדמוקרטיה ועל האותנטיות של העובדות ברשת." אי-עמידה בדרישות עלולה לגרור קנסות כבדים של עד 3% ממחזור ההכנסות הגלובליות של החברה המפירה. האיחוד האירופי אף פרסם תוויות רשמיות בשחור-לבן שכל ארגון יכול להשתמש בהן, אך החברות רשאיות גם לעצב תוויות משלהן כל עוד הן עומדות בדרישות. לגברי מומחים, רוב התוכן שנוצר באמצעות AI ברשתות החברתיות כבר מסומן כיום, אולם הציבור עשוי לגלות את התוויות גם "בתחומים שבהם נעשה שימוש נרחב בבינה מלאכותית מבלי שאנשים מודעים לכך – כמו פרסום, תעשיית הקולנוע וההוצאה לאור". ואכן, רוב הרשתות החברתיות הגדולות כבר מחזיקות במדיניות המחייבת סימון של תמונות ריאליסטיות שנוצרו באמצעות AI, אך בפועל המנגנונים אינם מושלמים. בטיקטוק, למשל, היוצרים נדרשים לסמן תוכן שנוצר באמצעות בינה מלאכותית, אולם בפועל לא מעט תכנים מצליחים לחמוק מהפיקוח. אחת התופעות האחרונות היא סרטונים קצרים המציגים "רופאים" שנוצרו באמצעות AI, שמעניקים עצות בריאות מפוקפקות. גם גוגל מפעילה את מערכת SynthID, שלדבריה כבר שימשה לסימון של יותר מ-100 מיליארד תמונות וכמות עצומה של קטעי קול – בהיקף מצטבר השווה לכ-60 אלף שנות שמע. מטא מצידה מפעילה מנגנונים, שמסייעים למשתמשים לזהות תמונות ריאליסטיות, שנוצרו באמצעות AI, כולל מגוון תוויות וסימונים ייעודיים.

ב-8 בספטמבר השנה תיערך הוועידה הראשונה בישראל בנושא בינה מלאכותית פיזית (Physical AI), בהפקת אנשים ומחשבים ובשיתוף המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה. בניגוד לבינה המלאכותית המוכרת מעולם התוכנה, ה-Physical AI מחברת בין מודלי AI למכונות, רובוטים, שבבים, רכבים אוטונומיים ועוד חומרה חכמה. זהו אחד התחומים הצומחים בעולם הדיפ-טיק, ויש לו פוטנציאל לשנות תעשיות שלמות. לקראת הכנס התארח בפודקאסט אנשים ומחשבים גיא אלתגר, סמנכ"ל במטה הלאומי לבינה מלאכותית. אלתגר מוביל במטה את תחום ה-Physical AI, ויציג בכנס את תוכניות הממשלה לקידומו בישראל. ספר קצת על עצמך – רקע, השכלה וקריירה. "התחלתי את דרכי בלימודי משפטים וכלכלה באוניברסיטת תל אביב, אבל הבנתי שזה לא הכיוון שלי. המשכתי לתואר שני במנהל עסקים ועברתי לעולם העסקי. לפני כשש שנים הקמתי סטארט-אפ בתחום הרובוטיקה – והתאהבתי בתחום". לפני שש שנים הרובוטיקה עדיין לא הייתה במרכז השיח. מה משך אותך דווקא לתחום הזה? "התאהבתי בטכנולוגיה ובמולטי-דיסציפלינריות של התחום. בוויקס, שם התחלתי את הקריירה הטכנולוגית שלי, נחשפתי לעולם הסטארט-אפים, ומשם הדרך ליזמות הייתה טבעית עבורי. באותה התקופה, הרובוטיקה עדיין נתפסה כמעט כמדע בדיוני. כיום כבר ברור שהעתיד הזה הגיע, והוא חלק בלתי נפרד מחזון הבינה המלאכותית הפיזית. הצטרפתי למטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה משום שאני מאמין בתחום הזה ורוצה לסייע לקהילת ה-Physical AI בישראל לייצר השפעה אמיתית". הסבר למאזינים מהי בעצם בינה מלאכותית פיזית. "מדובר בשילוב בין שני עולמות: מצד אחד – מודלי הבינה המלאכותית שאנחנו מכירים מעולם התוכנה, ומהצד השני – עולם החומרה. החומרה יכולה להיות שבב זעיר, רובוט, רחפן, רכב אוטונומי, מצלמה חכמה או כל מערכת פיזית אחרת. במילים פשוטות: בכל מקום שבו AI פוגשת חומרה ופועלת עליה או באמצעותה – אנחנו נמצאים בעולם ה-Physical AI". זה נשמע כמעט מובן מאליו. למה התחום הפך לנושא חם דווקא עכשיו? "כאשר הבינה המלאכותית יוצאת מעולם התוכנה ופועלת בעולם הפיזי, מתחילים להופיע אתגרים חדשים. בעולם התוכנה אפשר לעדכן קוד ולראות תוצאות כמעט מיד. בעולם הפיזי יש אינספור משתנים, בהם חומרים, סביבה, בטיחות, תנועה ואינטראקציה עם בני אדם. לכן הפיתוח מורכב הרבה יותר". בינה מלאכותית פיזית – העתיד, ולמעשה כבר ההווה, של ה-AI. צילום: ShutterStock GenAI מה התרומה של ה-AI לעולם החומרה? "אחד התחומים החשובים הוא Reinforcement Learning (למידה מבוססת חיזוקים – י"ה), שמאפשרת למערכת ללמוד מניסיון ולשפר ביצועים לאורך זמן. קחו, למשל, כוס זכוכית. צריך ללמד את הרובוט לזהות שמדובר בזכוכית ולא בכוס חד פעמית, להבין כיצד לאחוז בה מבלי לשבור אותה, ולבצע את המשימה שוב ושוב בצורה מדויקת. זוהי דוגמה אחת. יש אלפי דוגמאות כאלה בחיי היום יום. העתיד של ה-Physical AI הוא ביכולת של המערכת להבין את העולם הפיזי, לזהות חומרים וחפצים – ולפעול בהתאם". מדוע הממשלה החליטה להתמקד דווקא בתחום הזה? "המטה הלאומי לבינה מלאכותית פועל במשרד ראש הממשלה, שרואה בתחום יעד אסטרטגי כחלק מהחזון להפוך את ישראל למובילה עולמית ב-AI, תוך האצה, שגשוג וריבונות בתחום. השאיפה היא להוביל בכל הוורטיקלים – חקלאות, בריאות, אנרגיה, תעשייה, תחבורה וגם ביטחון. כדי לעשות זאת, חייבים להיות בחזית גם בתחום המשלב AI עם מערכות חומרה. מבחינתנו זו משימה בעלת חשיבות לאומית". איך זה יבוא לידי ביטוי? "בקרוב נפרסם בקשה לקבלת מידע (RFI) להקמת מרכז ניסויים לאומי לבינה מלאכותית פיזית. אנחנו מכנים אותו כרגע נומוס (Nomos), ויש המכנים אותו פיזילנד. הרעיון הוא להקים מתחם פיתוח וניסויים ענק ומגוון, שבו חברות סטארט-אפ, חברות ותיקות, חוקרים ואנשי אקדמיה יוכלו לפתח, לאמן ולבחון מערכות AI פיזיות בתנאים המדמים כמעט אחד לאחד את העולם האמיתי. אם רוצים לבדוק פתרון לבית חולים – יהיה שם מודל של בית חולים. אם מדובר בשדה תעופה – יוקם מתחם שמדמה טרמינל. כך גם לגבי בתי ספר, מפעלים, מחסנים וסביבות נוספות. המטרה היא להאיץ את פיתוח המוצרים, לקצר את זמן ההגעה לשוק ולאפשר לחברות ישראליות להתחרות בזירה הבינלאומית". מה צפוי בכנס ב-8 בספטמבר? "המטרה המרכזית היא להראות שיש בישראל קהילה מקצועית בתחום ה-Physical AI, לחבר בין האנשים הפועלים בו ולעודד שיתופי פעולה, חילופי ידע ויצירת אקו-סיסטם משותף. זה רלוונטי גם לתחום הביטחוני: ראש המטה, תא"ל (מיל') ארז אסקל, מביא עימו ניסיון רב בפיתוח ובהטמעת טכנולוגיות מתקדמות במערכות הביטחון. לצערנו, המציאות בישראל יצרה גם ניסיון מבצעי משמעותי בתחומים אלה. אנחנו מקווים שהכנס יסייע גם למשוך לישראל חברות בינלאומיות, שיקימו כאן מרכזי פיתוח, יגדילו את התעסוקה ויחזקו את מעמדה של ישראל כמרכז עולמי בתחום הבינה המלאכותית הפיזית".

בשבוע שעבר טען מייקל קרציוס, שר המדע והטכנולוגיה של ארצות הברית, כי Moonshot AI, חברת בינה מלאכותית מבייג'ינג שבסין, זיקקה את מודל פייבל שאנת'רופיק שחררה באחרונה כדי לפתח את מודל Kimi K3 שלה. אמר – וצדק: חוקרי צבא מסין עשו שימוש בפלטים של מודלי AI אמריקניים מובילים שפותחו על ידי OpenAI ואנת'רופיק כדי לאמן מודלי בינה מלאכותית מקומיים. הניצול נחשף בסקירה של יותר מ-80 מאמרים אקדמיים ופטנטים סיניים, ופורסם בסוף השבוע על ידי סוכנות רויטרס. זיקוק בעולם ה-AI משמעו תהליך שבו שואבים ממודל חזק מיליוני תשובות ומאמנים עליהן מודל חדש, שמחקה אותו. כך, פלטים ממערכת AI חזקה משמשים לאימון מודלים קטנים ומיוחדים, שניתן לפרוס אותם מקומית, ללא עוצמות מחשוב ענקיות, שנדרשות לבניית מערכות AI מאפס. הממצאים, שלא דווחו בעבר, מספקים הצצה נדירה לאופן שבו מוסדות צבא וביטחון מסין מנצלים AI מארצות הברית כדי לקצר את זמן פיתוחי המודלים והמערכות שלהם. זה קורה למרות המאמצים האמריקניים להגביל את גישת סין לשבבים מתקדמים ולטכנולוגיות אחרות, בעלות חשיבות אסטרטגית. מודלי AI אמריקניים – דרך של הסינים לצמצם את הפער עם האמריקנים לפי המסמכים, צבא סין עשה שימוש נרחב בטכניקת זיקוק מודל. סקירת המאמרים והפטנטים, שכללה מחקר שנערך על ידי מכון המחקר קרן ג'יימסטאון מוושינגטון, הראתה שחוקרים שקשורים לצבא סין ולמוסדות ביטחוניים נוספים במדינה עושים שימוש נרחב בשיטת פעולה זו. לפי המאמרים, "ארגוני ההגנה הסיניים רואים במודלים מובילים של AI אמריקניות כמקור לתובנות טכניות, כמו גם כדרך לצמצם את הפער עם היריבים האמריקניים". סאני צ'אנג, עמית מחקר בקרן ג'יימסטאון, שניתח יותר מ-60 מאמרים, אמר כי "מדענים צבאיים סינים לוכדים באופן שיטתי את שלבי ההיגיון של המודלים המערביים, כדי להתאים אותם למעקב, ללוחמת סייבר ולקבלת החלטות טקטיות". לדבריו, "ללמד מודל את התשובה הנכונה זה דבר אחד, אבל ללמד אותו את ההיגיון מאחורי התשובה זה הרבה יותר קשה. המאמרים מעידים שחוקרים סיניים הקשורים לצבא עושים זאת: מנסים להעביר את ההיגיון היקר והקנייני הזה ממודלים מערביים – למערכות קטנות יותר, שהם יכולים לשלוט ולפרוס מקומית". כך, למשל, באחד המאמרים, שפורסם בשנה שעברה על ידי חוקרי PLA 96941, יחידת מודיעין צבאית ולוחמת סייבר בבייג'ינג, תואר השימוש ב-GPT-3.5 של OpenAI לעיבוד קוד מקור צבאי רגיש. כדי לצלוח את המגבלה ב-GPT, שמונעת ממודלי צד שלישי לטפל במידע מסווג, הם השתמשו ב-GPT-3.5 לסיכום קוד תוכנה ואימנו מודל מקומי על סיכומים אלה, כך שיוכלו לפעול ברשתות צבא סיניות. התגובות סין דחתה את ההאשמות וטענה שוושינגטון פועלת ל-"בניית הגמוניה של בינה מלאכותית". עוד היא טענה ש-"חברות אמריקניות נקטו בפרקטיקות דומות". Moonshot AI הכחישה את האשמות הממשל בוושינגטון שלפיהן דגם Kimi K3 שלה נבנה באמצעות זיקוק, וטענה שהוא מבוסס של חידושים קנייניים. הבית הלבן, הפנטגון, משרד החוץ הסיני, צבא סין ו-OpenAI לא הגיבו לדיווח. "סוג של גניבת קניין רוחני" מומחים ציינו כי חברות בינה מלאכותית אמריקניות לחצו על מקבלי ההחלטות בוושינגטון להקשות על צדדים שלישיים להעתיק או לשכפל מודלים מסחריים מתקדמים, וכינו זאת "סוג של גניבת קניין רוחני". לדבריהם, זיקוק מודלים של בינה מלאכותית מאפשר למפתחים רבות מהיכולות המרכזיות של המודל. אחד מהם הזכיר כי בתחילת השנה אנת'רופיק האשימה את עליבאבא הסינית בזיקוק מודל קלוד שלה. אנת'רופיק טענה אז שהקמפיין הסיני השתמש ב-25 אלף חשבונות מזויפים כדי להריץ 28.8 מיליון אינטראקציות על קלוד במשך שישה שבועות. "בהתחשב בנפח שכזה, המטרה הייתה בבירור שכפול (של המודל – י"ה)", טענה החברה. מומחה אחר הסביר כי "כאשר מודל לומד להסיק דרך חולשות תוכנה, פערי אבטחה ונתיבי תקיפה, העתקת ההתנהגות שלו מעתיקה גם את היכולת האנליטית הזו". מומחים רבים ציינו שחברות סיניות גונבות מחברות מערביות, בקביעות ובאופן שגרתי, טכנולוגיות, קניין רוחני וסודות מסחריים אחרים, לעיתים בתמיכה בשתיקה מצד השלטון בבייג'ינג. "העתקת מודלים של בינה מלאכותית ממשיכה מסורת ארוכה ומבוססת של גניבת קניין רוחני בחסות סין", כתבו. "זה בדיוק כמו מפעלי הדיסקים המזויפים של מוזיקה, שפעלו בסין במלוא המרץ לפני 20 שנה". מנגד, היו מי שאמרו שחברות בינה מלאכותית כמו OpenAI ואנת'רופיק בנו את עצמן על שימוש בנתונים ובתוכן של אחרים, כאשר אלה נלקחו כמעט לחלוטין ללא הסכמה או פיצוי.

תכונה חדשה שהוסיפה גוגל לשירות Google Earth שלה יצרה מהומה גדולה, שגרמה לחברה לבטל אותה למחרת. התכונה החדשה אפשרה לאנשים להשתמש ב-GenAI כדי להוסיף למפות של גוגל תמונות פיקטיביות – ותוך כמה שעות הוצפה המערכת בכמות גדולה של תמונות של אירועים שלא התרחשו, כאילו הן מייצגות משהו שקרה באמת. אנשים תלו, בין השאר, מתקן ייצור גרעיני באירן, הוסיפו תמונה מחנה מגורשים אמריקני ליד הגבול עם מקסיקו, שינו תוואי שטח מוכרים, וגם היה מי ש"שחזר" את אירועי ה-11 בספטמבר, 2001 – תוכן מטעה ושטחי רב, שבדיקה לעומק שלו חושפת שאין מאחוריו כלום, אבל כזה שבמבט ראשון יכול להטעות אנשים רבים. הוספת התמונה הובילה כמעט מייד לגל של תגובות שיצאו נגד החברה ונגד ההחלטה שלה בכלל להוסיף כלי כזה, במיוחד לשירות שנחשב אמין. תגובות הנגד הגיעו גם מצד גורמי אבטחה, עיתונאים ואנשים מתחום המדעים, וזאת למרות שגוגל ציינה כי התמונות שנוצרו באמצעות הכלי החדש סומנו כתוכן AI ולא שולבו בשכבת המפות הציבורית של Google Earth. "אנחנו יודעים שאנשים סומכים באופן ייחודי על Google Earth כדי לקבל תמונת מצב מהימנה של העולם. ראינו אנשי מקצוע המשתמשים בתכונה זו למגוון מטרות שימושיות, אולם ראינו גם שאנשים  משתפים צילומי מסך של תמונות שנוצרו, שנראה כי הן מפירות את המדיניות שלנו. אי לכך אנחנו עוצרים את השימוש בתכונה הזו ב-Google Earth בזמן שאנו עובדים על יישום חזק יותר", הודיעה החברה בחשבון ה-X הרשמי שלה, לאחר שביטלה את ההשקה ואת כל התוכן שנוסף בינתיים למפות – אם כי די בטוח שגם לאחר מכן יהיו הרבה מאוד תגובות נגד.

העלייה בדרישות העיבוד עבור מודלי AI מקומיים בסביבת עננים מרובים (Multi Cloud), לצד אילוצי תקציב ויעדי קיימות, מציבים בפני מנמ"רים את הצורך לבחור בין ארכיטקטורת מכונות וירטואליות לבין ארכיטקטורת קונטיינרים. בעוד שמכונות וירטואליות מספקות בידוד ואבטחת מידע, קונטיינרים מציעים גמישות ומבטלים את התקורה של מערכת ההפעלה האורחת (Guest OS tax), מה שמניב ביצועי קלט/פלט (I/O) קרובים לרמת החומרה.  עם זאת, קונטיינרים דורשים מערכת ניהול ואוטומציית יישומים כמו קוברנטיס (Kubernetes), שתבצע תזמור, והיא צורכת משאבים בעצמה ומקזזת חלק מהחיסכון. המציאות בשטח מייצרת פרדוקס: התשתית המינימליסטית ביותר אינה בהכרח החסכונית או הפרודוקטיבית ביותר עבור הארגון.  גישת ה-Bare Metal דומה להפעלת גנרטור נייד ונפרד לכל בית, הפועל ברציפות ומבזבז דלק גם עבור נורה בודדת נקודת המסה הקריטית  ארגונים רבים מניחים בטעות שמעבר לשרתים פיזיים נקיים או החומרה החשופה (Bare Metal) ללא שכבות תיווך יספק את הביצועים והחיסכון המרביים. בפועל, ניהול עצמאי של אלפי רכיבי תוכנה זעירים (קונטיינרים) ישירות על החומרה מייצר עומס תפעולי כבד, יוצר "איים" מבודדים של משאבים תקועים שאינם ניתנים לשיתוף, וגורם להאטה בשל מאבק הרכיבים על ליבת השרת. צפיפות גבוהה על ליבה משותפת מייצרת צווארי בקבוק ושיהוי בביצועים. כדי לשמור על הפרדה, עומס עבודה בודד עלול לדרוש חמישה שרתים פיזיים לפחות, ללא קשר לצריכה האמיתית, כך שאפליקציה בודדת יכולה להגיע לניהול של 22 שרתים פיזיים. הארגון נאלץ לרכוש שרתים פיזיים רבים נוספים, שנותרים ללא ניצול. השילוב בין טכנולוגיית קונטיינרים לבין פלטפורמה אחודה פותר את הפרדוקס: הוא מאפשר להריץ שרתים וירטואליים לצד קונטיינרים יחד, ובכך מייעל את חלוקת המשאבים ומפחית דרמטית את כמות החומרה הנדרשת ועלויותיה. וירטואליזציה של קונטיינרים  פלטפורמה ייעודית לניהול קוברנטיס מאפשרת להריץ מספר צמתי קוברנטיס כמכונות וירטואליות על גבי צומת פיזי יחיד. ברמת הביצועים, שימוש בנתיבי I/O וירטואליים מותאמים מאפשר לעקוף את הירידה בביצועים, המגיעה לעיתים לפי 3.4 בסביבות Bare Metal בצפיפות גבוהה. במקביל, ניצולת המשאבים משתפרת: במקום להחזיק שרתים בניצולת של 20% ומטה כטווח ביטחון, המשאבים מוקצים דינמית לפי דרישה בזמן אמת ומאפשרים דחיסה בטוחה. הדבר מוביל לאיחוד משאבים, שכן רכיבי ה- Control Plane רצים כמכונות וירטואליות על גבי מארחים משותפים, ובכך מצמצמים את דוגמת 22 השרתים הפיזיים ל-ששה שרתים בלבד. בסגנון אחר, גישת ה-Bare Metal דומה להפעלת גנרטור נייד ונפרד לכל בית, הפועל ברציפות ומבזבז דלק גם עבור נורה בודדת. לעומתה, הגישה הווירטואלית מתפקדת כרשת חשמל אזורית שמנתבת את האנרגיה דינמית על פי דרישה ובכך מונעת את הבזבוז התשתיתי.  חיסכון אנרגטי ותפעולי  המודל הווירטואלי מתורגם לחיסכון בתקציב ובמדדי ה-ESG (קיימות ארגונית). שרת ארגוני ממוצע צורך כ-500 וואט במקסימום עוצמה, כך שתשתית מבוזרת של 22 שרתים בחצי מהמאמץ צורכת כ-5,500 וואט. לעומת זאת, איחוד עומסי העבודה ל-6 שרתים בניצולת של 75% מוריד את הצריכה לכ-2,250 וואט בלבד. מדובר בחיסכון מוערך של יותר מ-50% בצריכת החשמל, לצד צמצום שטח רצפת הייצור ועלויות הקירור של חדר המחשב. תרחישי שימוש ומסקנות חומרה חשופה, Bare Metal, נותרת הארכיטקטורה המתאימה עבור עומסי עבודה עתירי משאבים באופן קיצוני, כגון יישומי מסחר פיננסי, עיבודי AI/ML כבדים או פריסות קצה מסוימות. השורה התחתונה: יעילות במחשוב ארגוני דורשת איזון בין ביצועים, חסינות תפעולית וחיסכון באנרגיה. בעוד שנתונים תיאורטיים מראים ש-קונטיינרים על חומרה חשופה הם פתרון רזה, הניסיון בשטח מוכיח כי מורכבות ניהולית בלתי מבוקרת פוגעת ב-ROI.  הכותב הוא מנהל הנדסת מערכות בנוטניקס ישראל

חברת YouCC מקבוצת אוקטלי הודיעה על הצטרפותה של בלידר (Bleader) לחברה, במהלך אסטרטגי המחזק את מעמדה של YouCC בתחומי הטרנספורמציה העסקית לענן, הדאטה, הבינה המלאכותית והסייבר. המהלך מהווה שלב נוסף באסטרטגיית הצמיחה של YouCC, אשר בשנים האחרונות רשמה קצב צמיחה גבוה בתחומי הענן, אבטחת המידע בענן והשירותים המנוהלים. כעת מרחיבה החברה את פעילותה לעולמות הדאטה וה-AI, מתוך רצון לייצר מענה אסטרטגי אחד, שמסוגל להוביל בארגונים את כלל תהליך הטרנספורמציה העסקית והטכנולוגית. בלידר, הפועלת בתחומי הדאטה והבינה המלאכותית, מביאה עימה מומחיות בגיבוש אסטרטגיות טכנולוגיות בתחומי הדאטה וה-AI, הקמת פלטפורמות נתונים והנדסת נתונים, אנליטיקה מתקדמת ופרויקטי AI מורכבים בליבת הפעילות של ארגוני אנטרפרייז. החברה הובילה בשנים האחרונות פרויקטים בארגונים מובילים, ובהם שופרסל, מימון ישיר, נקסין (Nexxen), פפאיה גלובל (Papaya Global), וכאל (CAL). במסגרת המהלך תמשיך בלידר לפעול כחברה בתוך YouCC, תחת הנהלתה ותחומי ההתמחות שלה. עמית שקד יצטרף להנהלת קבוצת YouCC, ימשיך לכהן כמנכ"ל בלידר ויוביל את פעילותה. רימון כהן, מנכ"ל YouCC, אמר, כי "בשנים האחרונות הפכה YouCC לאחת מחברות הענן ואבטחת המידע בענן הצומחות בישראל. החיבור עם בלידר הוא השלב הבא באסטרטגיית הצמיחה שלנו. ארגונים כבר לא מחפשים מספר ספקים, הם מחפשים שותף אחד שמסוגל להוביל אותם מקצה לקצה במעבר ובביסוס תשתיות הענן. זה בדיוק מה שאנחנו בונים." שקד, מנכ"ל בלידר, ציין, כי "ההצטרפות ל-YouCC מחזקת משמעותית את בלידר ומאפשרת לנו להעניק ללקוחות ערך רחב יותר, מבלי לשנות את הדרך שבה הם עובדים איתנו. יחד נוכל להוביל פרויקטי טרנספורמציה מורכבים ומאובטחים מקצה לקצה, תחת קבוצה אחת". תמונה של רימון כהן: צלמת: לילך אוזן  תמונה של עמית שקד: ללא קרדיט