ישראכרט יוצאת לפרויקט MSO (ר"ת Model/System Observatory) רחב היקף למיפוי, ניתוח והבנה של מערכות הלגאסי בארגון. הפרויקט החל בימים אלה וצפוי להימשך כשנתיים. חברת אקורייט מקבוצת UCL נבחרה להוביל את הפרויקט עבור ישראכרט. היקפו הכספי לא נמסר, אולם גורמים בשוק מעריכים כי הוא מסתכם במאות אלפי שקלים. במסגרת הפרויקט תסייע אקורייט לישראכרט לנתח את מערכות הליבה הוותיקות שלה, למפות תהליכים עסקיים וטכנולוגיים, לזהות קשרים בין רכיבי קוד, מסכים, ג'ובים, קבצים ומבני נתונים ולהנגיש את הידע הארגוני שנצבר לאורך השנים במערכות המרכזיות. פתרון ה-MSO יוצר שכבת ידע עסקית וטכנולוגית מעל מערכות הליבה. הוא מסייע לקצר תהליכי אפיון ותיעוד, ותומך בהיערכות לפרויקטי מודרניזציה, מעבר לענן ושילוב יכולות בינה מלאכותית. יתרונו המרכזי הוא בכך, שאינו מחייב החלפה של המערכות או התהליכים הקיימים, אלא מוסיף שכבת ידע, המנגישה את המידע הארגוני לעובדים, ובהמשך גם למערכות ולסוכני AI. קהל היעד הראשוני של הפרויקט כולל מנתחי מערכות ומפתחים בישראכרט. בהמשך צפויה המערכת לשרת גם סוכני בינה מלאכותית ועשרות בעלי תפקידים נוספים ברחבי הארגון. לדברי דביר בן אהרון, CTO  ישראכרט, "תהליכי המודרניזציה והטמעת יכולות של בינה מלאכותית בתהליכי הפיתוח מחייבים הבנה מדויקת ונגישה של מערכות הליבה ושל ההיגיון העסקי הגלום בהן. בארגונים גדולים האתגר הוא להפוך ידע מורכב ומבוזר לנכס ארגוני מובנה, שניתן להסתמך עליו בתהליכי ניתוח, פיתוח ושינוי." יוסי רודריק, מנכ"ל אקורייט מקבוצת UCL, אמר, כי "ארגונים גדולים מבינים כיום שהדרך למודרניזציה, לענן ולבינה מלאכותית מתחילה בהבנה מדויקת של מערכות הליבה הקיימות. MSO מאפשר להפוך קוד ותיעוד טכנולוגי מורכב לשכבת ידע עסקית נגישה, ובכך מסייע לארגון לקבל החלטות מהירות, בטוחות ומדויקות יותר."

בעיות הזיכרון מכות שוב: לפי דיווחים, אפל מתקשה לספק את הביקוש למחשב ה-MacBook Air שלה – הדגם שנחשב לפופולרי ביותר מבין כל המחשבים שהיא מציעה לשוק. נכון להיום, החברה נאלצת להודיע ללקוחת שרוצים להזמין את המחשב שיש בעיה עם הזמינות שלו. בחנויות של אפל, המקוונות והפיזיות, מוסבר לרוכשים הפוטנציאליים שאי אפשר לספק את ה-Air באופן מיידי ונדרשת המתנה של כמה שבועות. בחלק מהדגמים מדובר בהמתנה של עד חודש וחצי – במיוחד אלו שכמות הזיכרון בהם גדולה יותר מאשר בדגמים הבסיסיים. מדובר באותן בעיות שכבר השפיעו על הזמינות של המחשבים הנייחים שמציעה החברה, עם דגמי ה-Mac mini וה-Mac Studio. כמו יצרניות מחשבים וטלפונים אחרות, אפל פשוט לא מצליחה לבנות מלאי שיספיק לאספקה שוטפת ורציפה של מוצריה. האם גם מחירי ה-iPhone יעלו? הסיבה לכך היא משבר הזיכרונות שעובר על עולם המחשוב. בעקבותיו, אפל העלתה ביוני האחרון את המחירים של 14 מוצרים שונים, כולל ה-MacBook Air, שמחירו הבסיסי עלה מ-1,099 ל-1,299 דולר. עם זאת, היא עדיין לא העלתה את המחירים של מכשירי ה-iPhone, ומומחים מעריכים שלא תהיה לה ברירה אלא לעשות זאת. כמו כן, היא העריכה בסוף השבוע כי המשבר יאט את הצמיחה שלה ברבעונים הקרובים. בנוסף, אפל נאלצה לבטל, או לפחות להשהות, את מבצע החזרה לבית הספר שלה שהיה אמור כבר לצאת לדרך בחודש שעבר. אפל נוקטת בדרכים שונות כדי לנסות להקל על השפעות המשבר. בין היתר, היא הודיעה שהיא מחפשת לרכוש זיכרונות מיצרניות סיניות.

סין עוקבת אחרי 1.4 מיליארד תושביה בהיקפים חסרי תקדים: במצלמות, מעקב סלולרי ותעודות זהות דיגיטליות. הניו יורק טיימס חשף בסוף השבוע שהרשויות הסיניות עוקבות גם אחרי זרים. המעקב נעשה תוך פילוח הרשומות עליהם לפי לאום, תאריך לידה, מין, מצב משפחתי, כתובת ועיסוק, ולפעמים גם דת. בסיס הנתונים שנחשף כלל גם צילומי זרים בצומתי תנועה, בשווקים, בקניונים ובמקומות אחרים, כולל מסגדים. לצד איסוף נתונים ממצלמות מעקב, נאספים גם רשומות רפואיות, חשבונות, ונעשה שימוש בכלים לזיהוי פנים – כדי לנטר ולנתח את התנהגות הזרים. הפילוח היה לפי שדות של המקומות שבהם נהגו, בתי חולים שבהם ביקרו, תשלומי דלק, מועדי טיסות ורכבות, כולל מספרי מושבים. מארק הופר, חוקר סייבר ועיתונאי המתגורר באמסטרדם, קורא באינטרנט על האופן שבו סין עוקבת אחרי אזרחיה, נושא שמרתק אותו מאז שעבד שם ככתב חוץ. הופר נתקל ב"פלטפורמת בקרה דינמית לאנשי צוות מחו"ל". היה זה לוח מחוונים עתידני, העוקב אחרי זרים בעיר ג'אנגג'יאקו שבצפון סין, אתר סקי פופולרי שאירח חלק מאולימפיאדת החורף ב-2022. לוח המחוונים של המערכת עוקב אחרי יותר מ-700 זרים המתגוררים בעיר. בסך הכל, היו בו כניסות של כמעט 12,000 אנשים, שכללו נמלטים, תושבים מהונג קונג ומטאיוואן, ויותר מ-300 עיתונאים זרים. הופר זיהה באתר את דמותו, ואת מספרי דרכונו והטלפון הנייד שהשתמש בסין – ונדהם. מאז ינואר השנה הוא הוריד כמה שיותר נתונים, עד שהאתר נסגר במאי. הופר הצליח להיכנס בראשונה למערכת – האוגרת מידע אישי רגיש – בשל חוסר באבטחה והגנת הפרטיות: כשניסה להתחבר לפלטפורמה, שם משתמש וסיסמה כבר מולאו – ולכן הצליח. הניו יורק טיימס מצא קשרים בין הפלטפורמה לבין Origin Dynamic – חברה בבייג'ינג בבעלות ממשלתית חלקית – שמספקת רובוטיקה, שירותי מעקב וציוד למשטרה. החברה הגישה בקשה לפטנט ב-2023 עבור מערכת דומה, שאותה תיארה כ"ממשק מידע לאזרחים שאינם סינים" והייתה כמעט זהה לפלטפורמה שהופר מצא במקרה. לפי הופר, "לוח המחוונים תוכנן עבור לשכת הביטחון הציבורי של ג'אנגג'יאקו, שזו מחלקת המשטרה של העיר. הוא כלל מידע שרק הרשויות הסיניות יכלו לגשת אליו". Origin Dynamic ומשרד הביטחון הציבורי (מעין משטרה, י"ה) של ג'אנגג'יאקו לא הגיבו לדיווח. "תחת שי ג'ינפינג, נשיא סין, המפלגה הקומוניסטית הסינית השלטת פיקחה על השימוש בביג דאטה, 'בשם ביטחון הציבור' כדי לדכא התנגדות ולמנוע פיגועי טרור פוטנציאליים", סיכם העיתון.

בהמשך לדיווחים הקודמים על מתקפת הסייבר האוטונומית שביצעו סוכני הבינה המלאכותית של חברת OpenAI (המודל GPT-5.6 Sol לצד אב-טיפוס מחקרי), אשר ברחו מסביבת הבדיקות (ExploitGym) דרך פרצת Artifactory ופרצו לשרתי האגינג פייס (Hugging Face) ולחשבונות חיצוניים נוספים ברשת – כעת מגיעה תגובה מפורטת וראשונה של הנהלת הפלטפורמה הנפגעת. "כשחושבים על מתקפה, לא חושבים על חברה אמריקנית מובילה" "זה הרגיש לנו מוזר מאוד וחסר תקדים", אמר קלמנט דלאנג בריאיון לתוכנית Face the Nation של רשת CBS News.  בריאיון התייחס מייסד משותף ומנכ"ל האגינג פייס לאירוע, והגדיר אותו כפעם הראשונה שבה מערכת אוטונומית מבצעת חדירה בהיקף כה נרחב – כ-17,000 פעולות בתוך כארבעה ימים וחצי בלבד. דלאנג הוסיף והבהיר את גודל ההפתעה מזהות הפורץ: "כשמדברים על מתקפת סייבר, חושבים על מדינות או על קבוצות האקרים. לא חושבים על חברה אמריקנית מובילה ופופולרית כמו OpenAI". בתשובה לשאלה האם המפתחים איבדו שליטה במודלים שלהם, השיב: "מדובר במערכת טכנולוגית שנבנתה על ידי מהנדסים, ומהנדסים יכולים לטעות. הם בנו מערכת אוטונומית ועשו טעויות, וכתוצאה מכך אנו מתמודדים עם הבעיה הזו". הוא המשיל את האירועים למדיח כלים אוטונומי, שמעניקים לו חופש פעולה לנקות, אך אם מזינים לתוכו מוצר שגוי או מתרחשת דליפה – נוצרת תקלה חמורה. הפרדוקס של המודלים הסגורים: "נזקקנו למודל פתוח כדי להגן על עצמנו" על פי דבריו של דלאנג בראיון, החקירה הפורנזית של התקרית חשפה מגבלה חמורה בשימוש במודלים סגורים מסחריים לצורכי הגנת סייבר. "לא יכולנו לעשות זאת באמצעות API, מפני שהיו להם מנגנוני הגנה (guardrails) שמנעו פעילות בתחום אבטחת הסייבר, והיינו חייבים להריץ מודל על גבי התשתית שלנו – ולכן נזקקנו למודל פתוח", אמר דלאנג ל-CBS News. לדבריו, הניסיון שנצבר באירוע מוכיח כי מודלים פתוחים הם הכלי היחיד שמאפשר למגינים להתמודד עם איומים אוטונומיים. "זו הדרך היחידה של מגינים להגן על עצמם בסיכונים מהסוג הזה,, קבע המנכ"ל, שהסביר: "הם מסירים את אסימטריית הכוחות והיכולות. אם יש לך מערכות חזקות מאוד ומערכות חלשות מאוד שמגינות, שם נוצרת הבעיה. אבל אם מאזנים ויוצרים סימטריה בין תוקפים למגינים, בדרך כלל מגיעים לעולם בטוח יותר". כפי שציין דלאנג בראיון, האגינג פייס השתמשה לצורך הניתוח הפורנזי בגרסה מותאמת של חברת אנבידיה (Nvidia) למודל קוד פתוח שמקורו בסין. "הדבר המעניין הוא שהשתמשנו בגרסה האמריקנית של מודל סיני – בגרסה של אנבידיה, ששיפרה אותו. זה היופי במודלים פתוחים: ברגע שהם משותפים, ולא משנה מאיפה הם מגיעים, מסין או מכל מקום אחר, חברות אמריקניות יכולות לשנות אותם, לערבב (remix) אותם, לארח אותם ולהריץ אותם בעצמן". "הסתרת מודלים אינה הפתרון": דרישה לשקיפות ולחשיפת "עקבות הביצוע" על פי ניתוחו של דלאנג, כפי שהציג בראיון, הניסיון למנוע סיכונים באמצעות החזקת טכנולוגיה בדלתיים סגורות הוכח כלא יעיל, מכיוון שהמתקפה הנוכחית התרחשה דווקא על גבי מודל מחקרי שטרם שוחרר לציבור. "כשהמקרים הללו מתרחשים עם מודלים שטרם שוחררו, מבינים שריכוז יכולות וכוחות מאחורי דלתיים סגורות, או אפילו מניעת הפצתם לציבור, אינם הפתרון", הבהיר דלאנג ל-CBS News. "הפתרון הוא לא להגביל את ההתקדמות או למנוע מחברות לשחרר מודלים, אלא בדיוק ההפך: לתת גישה ליותר אנשים כדי שיוכלו להגן על עצמם, לדמוקרט את הטכנולוגיה ולהפוך אותה לשקופה יותר". לפי עמדתו של דלאנג, הרגולציה אינה צריכה להתמקד בחוקים הלוחצים לכיוון של הענקת "מתג השבתה" (Kill switch) לממשל, אלא בהחלת חובת דיווח ושקיפות. דלאנג התייחס לכך ששני חברי הקונגרס, טד ליו, הדמוקרט, ונתנאל מורן, הרפובליקני, הציגו באחרונה הצעת חוק בשם "חוק הורדת מתג ההשבתה של בינה מלאכותית".  לדברי מנכ"ל האגינג פייס, "עבור אבטחת סייבר, צריכה להיות חובת דיווח על סוכנים ועל מתקפות סייבר. יותר שקיפות – ככה אנחנו לומדים, מבינים את הטכנולוגיה ובונים את המערכות ואת מנגנוני הנגד כדי לוודא שכולם בטוחים". לדברי דלאנג, כחלק מאותה שקיפות נדרשת, יש לחייב חברות לחשוף את נתוני הפעילות הפנימיים של הסוכנים. הוא אמר ש-"אנחנו צריכים להיות מסוגלים לראות את מה שאנחנו קוראים לו 'עקבות הביצוע של הסוכן' (agent traces) – שזה בעצם מה שהמהנדסים ביקשו מהסוכנים, ואז אילו צעדים הסוכנים נקטו בפועל. זאת כדי להבין אם זו הייתה טעות אנושית, טעות מערכתית או טעות של ה-AI, ולבנות את עתיד הרגולציה ואת פעולות החברות בהתאם". דלאנג חתם את דבריו בראיון ל-CBS News בקריאה לקביעת אחריות משפטית ברורה על מפתחי ה-AI. "מתקפות סייבר צריכות להישאר מוכלות במסגרת המשפטית בארה"ב ולהישאר בלתי חוקיות, כדי למנוע התפוצצות שלהן בעתיד. אנחנו לא רוצים להגיע לעולם שבו כולם מתמודדים עם מתקפות סייבר כל הזמן בגלל סוכנים – והחברות שיוצרות את הסוכנים הללו אינן נושאות באחריות".

וואן ליין מקבוצת וואן טכנולוגיות חתמה באחרונה על הסכם עם ג'ין טכנולוגיות, שלפיו היא תטמיע בארגון את פלטפורמת המולטי-צ'אנל מבוססת ה-AI שלה Jeen Talk ותספק אותה ללקוחותיה בישראל. ההסכם הוא לשלוש שנים והיקפו עומד על 3.6 מיליון שקלים. פלטפורמת Jeen Talk היא פתרון בינה מלאכותית רב ערוצי לניהול אינטראקציות עם לקוחות, שמאפשר לארגונים להקים ולהפעיל סוכנים קוליים ואינטראקטיביים במגוון ערוצי תקשורת. הפלטפורמה כוללת יכולות תמלול וניתוח שיחות בזמן אמת, ומוצעת במודל שימוש מנוהל (SaaS) וכן בתצורת התקנה מקומית (און-פרם). היא מבוססת על טכנולוגיה פתוחה, שמאפשרת לארגונים לפתח, להתאים ולנהל באופן עצמאי סוכנים קוליים מבוססי AI, בהתאם לצורכיהם. ההתקשרות מגיעה לאחר השלמת פיילוטים אצל לקוחות קצה של וואן ליין. במסגרת ההסכם צפויה ג'ין להרחיב את פעילותה ביישום, ניהול ופיתוח פתרונות קונטקט סנטר מבוססי בינה מלאכותית ברמת אנטרפרייז עבור מוקדי שירות וממשקי תקשורת עם לקוחות, ולהעמיק את השימוש בטכנולוגיות AI לשיפור מערכי שירות, תקשורת ותפעול בארגונים גדולים. עודד טהורי, מנכ"ל ג'ין טכנולוגיות, אמר כי "ארגונים בישראל נמצאים כיום בתהליך מואץ של אימוץ פתרונות בינה מלאכותית, שמטרתם לשפר את חוויית הלקוח, לייעל תהליכים ולהפוך מידע ארגוני לידע נגיש ושימושי. פלטפורמת Jeen Talk מהווה פתרון AI מתקדם לסביבות עסקיות מורכבות, ואנחנו מקיימים כיום כמה פיילוטים בתשלום עם משרדי ממשלה ועם חברות מובילות במשק, שמשתמשים בה במגוון תרחישים עסקיים". לדברי אבי אטיאס, מנכ"ל וואן ליין (לשעבר בזק אונליין), "אנחנו פועלים לאורך שנים בתחום ניהול מערכי השירות, המכירה והתמיכה. שיתוף הפעולה עם ג'ין טכנולוגיות והטמעת פלטפורמת Jeen Talk יאפשרו לנו להרחיב את סל הפתרונות שאנחנו מציעים ללקוחותינו, למנף את יכולות הבינה המלאכותית לשיפור חוויית הלקוח, ולפתח מערכי שירות מתקדמים, יעילים ומותאמים לצרכים המשתנים של הארגונים בישראל".

לא רק אפל העולמית מחליפה מנכ"ל, אלא גם הסניף הישראלי של החברה: טל ענבר מונה לתפקיד במקומו של רוני פרידמן, שעובר לנהל את חטיבת Chip-AI. החטיבה משתמשת במודלי AI לתכנון שבבים. אפל ישראל הודיעה לעובדיה על חילופי התפקידים הבוקר (ב'). ענבר הצטרף לאפל לאחר שזו רכשה את אנוביט ב-2012, ומכהן כמנהל קבוצת הנדסת האחסון במרכז המו"פ של החברה בארץ – תפקיד בו הוא ימשיך לשמש גם לאחר מינויו לתפקיד החדש. הוא, וכן פרידמן, יהיו כפופים לסרי סנתנאם, סגן הנשיא של קבוצת הנדסת הסיליקון של אפל. פרידמן מונה למנהל מרכז המו"פ של אפל בישראל ב-2017, ובתקופתו הפך המרכז לאחד המוקדים הבולטים בפעילות פיתוח השבבים של החברה. בשנים האחרונות פותחו במרכז שבבי הסיליקון למחשבי ה-Mac של אפל. הצלחתו של פרידמן בישראל הביאה את הנהלת אפל להחליט לקדם אותו לתפקיד העולמי. אפל ישראל הוקמה בד בבד עם רכישת אנוביט בסכום של 390 מיליון דולר. היא פועלת מהרצליה, חיפה וירושלים, וכוללת פעילות שיווק ומכירות, כמו גם את מרכז המו"פ הראשון של אפל מחוץ לארצות הברית, שהיה הפעילות הראשונה של החברה בארץ. מה עושה חטיבת Chip-AI? חטיבת Chip-AI, שפרידמן היה אחד המסייעים להקמתה בשנה שעברה, פועלת בשני צירים מרכזיים: האחד הוא פיתוח רכיבי AI במכשירי הקצה של אפל, ובפרט מאיץ ה-NPU בכל מעבדי סדרות ה-A (למכשירי ה-iPhone) וה-M (למכשירי ה-Mac וה-iPad). הציר השני הוא תכנון ופיתוח שבבי AI לשרתים ולענן. זאת, במטרה להפחית את התלות של אפל במעבדים של חברות כמו אנבידיה. חלק משמעותי מתכנון ופיתוח השבבים, בשני צירי הפעילות, מבוצע מישראל.

חברת הטכנולוגיה הגלובלית קומיט (Commit), שמתמחה באספקת פתרונות ושירותי קצה לקצה מתקדמים, נבחרה על ידי MongoDB לשמש כשותפת אספקת שירותים מקצועיים מוסמכת (MongoDB Professional Services Delivery Partner). בזכות הסמכה זו, קומיט הופכת לשותפה המקומית היחידה בישראל שמורשית לספק באופן רשמי שירותי ייעוץ, ליווי ויישום מקצועיים של MongoDB. הבחירה בקומיט מהווה הבעת אמון משמעותית במובילותה הטכנולוגית ובמעמדה בשוק המקומי, במיוחד לאור העובדה ש־MongoDB היא מפלטפורמות מסדי הנתונים הנפוצות והצומחות ביותר בקרב חברות וארגונים בישראל. במסגרת השותפות, קומיט מעניקה ללקוחותיה שירותי ייעוץ ויישום ברמה הגבוהה ביותר, המאפשרים שיפור משמעותי בביצועים, לצד ליווי צמוד בפרויקטי מיגרציה מורכבים למוצרי הדגל של MongoDB. בראש מוצרים אלה עומדת פלטפורמת הנתונים בענן MongoDB Atlas, שמאפשרת לארגונים להקים תשתית נתונים מתקדמת, מאובטחת וסקיילבילית עבור יישומים מבוססי AI. שירותים אלה ניתנים ברמה המקומית, תוך ליווי של מומחי דאטה בעלי מעל 10 שנות ניסיון טכנולוגי עשיר. שיתוף הפעולה החדש מאפשר ללקוחות בישראל ולחברות רב לאומיות שפועלות באזור ליהנות מהיצע שירותים מקיף, מקצה לקצה ובמענה מקומי מהיר. צוות המומחים של קומיט יספק פתרונות מקיפים, לרבות תכנון ארכיטקטורה, אופטימיזציה של ביצועי שאילתות, ייעוץ בתחומי הרגולציה ואבטחת המידע, וליווי מלא במעבר ממסדי נתונים מסורתיים ומיושנים לפלטפורמת הנתונים המודרנית MongoDB Atlas. מדובר בשירות קריטי עבור ארגונים שמבקשים למקסם את ביצועי היישומים מונעי הנתונים שלהם, לבנות תשתית נתונים מוכנה לעידן הבינה המלאכותית (AI-Ready) ולהאיץ את צמיחתם העסקית. "אבן דרך אסטרטגית וחותמת איכות למומחיות שלנו" דוד לוריא, מנכ"ל Commit Data בקומיט, אמר כי "הבחירה בנו כשותף השירותים המקצועיים המוסמך והיחיד של MongoDB בישראל היא אבן דרך אסטרטגית וחותמת איכות רשמית לעומק המומחיות שלנו בעולמות ה־NoSQL ופלטפורמות הנתונים המודרניות. אנחנו רואים בשותפות זו הכרה משמעותית במובילות הטכנולוגית של קומיט ובסיוע שאנחנו מעניקים לארגונים במסעות הטרנספורמציה הדיגיטלית וה-AI שלהם, תוך חתירה בלתי מתפשרת לאופטימיזציית ביצועים מרבית". מירב הכרי, מנהלת SI ושותפי אקו-סיסטם בישראל (Director of SI & Ecosystem Partners Israel) ב-MongoDB, ציינה כי "ישראל היא אחד משווקי הטכנולוגיה הדינמיים והחדשניים ביותר בעולם, ואנחנו ממשיכים להשקיע בשותפים מקומיים חזקים שיכולים לתמוך בלקוחותינו בקנה מידה רחב וברמת מצוינות חסרת פשרות. שותפות השירותים החדשה עם קומיט משקפת את עומק מומחיותה בטכנולוגיה של MongoDB ואת יכולות הביצוע המוכחות שלה בשטח. יחד אנחנו מרחיבים את היצע השירותים המקומי הזמין ללקוחות, ומסייעים להם לבנות את הדור הבא של יישומים קריטיים ופתרונות מבוססי AI על גבי MongoDB".

באחרונה דיווחנו כי בארה"ב התרחשה מתקפת סייבר שפגעה – ב-26 וב-27 ביולי – ביותר מ-30 תאגידי מים במדינת מינסוטה. מספר תאגידי מים דיווחו על מגוון תקלות, כגון הפסקות חשמל, כשלים בתקשורת סלולרית או תקלות במערכות בקרה (SCADA). התוקפים כיוונו לבקרים מתוכנתים (PLCs), שהיו חשופים באופן רשלני לאינטרנט. מתקפות אלו אינן מורכבות; התוקפים פורצים לבקרים המחוברים לרשת וחשופים לפגיעה. תגובה מהירה אפשרה להכיל את האירוע ולמנוע פגיעה נרחבת יותר. למרות העובדה כי לא ניתן למנוע אירועים באופן מוחלט, ארגונים שמנהלים תשתיות קריטיות במדינה חייבים לפעול באחריות. הם יכולים ליזום מספר פעולות בהשקעה נמוכה, כדי למזער את הסיכוי לפגיעה ולהקטין את הנזקים אם תקיפה התרחשה גורמים המעורבים בחקירה עדיין לא זיהו את התוקף, וגם לא ברור עדיין האם דלפו נתונים ממערכות המחשוב. ניכר כי אופי והיקף ההשפעה השתנו בהתאם למערכת. בארצות הברית חוו מתקפות סייבר איראניות עליהן. תשתיות מים. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: שאטרסטוק חברת MNIT מסרה כי לאירועים היו מאפיינים משותפים, כולל עיתוי, שיטות חדירה למערכות וסוג התשתיות החיוניות שבהן התמקדה התקיפה, ולכן מאמינים שזו הייתה פעולה של מדינה עוינת.  תקיפות מסוג זה מיוחסות לארגון התקיפה CyberAv3ngers ולקבוצות אחרות המסונפות למשמרות המהפכה באיראן, שמאז 2023 נוהגות לכוון תקיפות לתשתיות קריטיות. למרות העובדה כי לא ניתן למנוע אירועים באופן מוחלט, ארגונים שמנהלים תשתיות קריטיות במדינה חייבים לפעול באחריות. הם יכולים ליזום מספר פעולות בהשקעה נמוכה, כדי למזער את הסיכוי לפגיעה ולהקטין את הנזקים אם תקיפה התרחשה. הפעולות הללו כוללות בין השאר: שדרוג ההגנה הפיזית ההיקפית על המתקנים; ביצוע קישור מאובטח בין אזורי מחשוב; התקנת פתרונות טכנולוגיים לזיהוי והתרעה; וביצוע סקר חולשות ופגיעויות לפחות פעם בשנה.  בנוסף, חשוב ביותר: ארגונים המפעילים תשתיות קריטיות חייבים לבצע הדרכות סייבר לצוות ותרגול תגובה מהירה ויעילה לאירועים. כותב המאמר הוא יועץ ומרצה בתחום אבטחת סייבר למערכות תפעוליות ושילוב בינה מלאכותית. כמו כן הכותר הוא יו"ר הכנס השנתי בישראל ICSCYBERSEC&AI 2027 – המאורגן ומופק על ידי אנשים ומחשבים. הכנס ה-11 ייערך ב"לאגו" ראשל"צ ב-6 בינואר 2027