מכון היהלומים הישראלי השיק באחרונה פלטפורמה דיגיטלית חדשה. זו תסייע ליהלומנים ישראלים להתחרות מול השחקנים המובילים בשוק היהלומים העולמי בעזרת יכולות בינה מלאכותית. המערכת מבוססת על תשתית הענן של אורקל (OCI), והיא פותחה על ידי אנשי דלויט. הפרויקט ארך ארבעה חודשים והסתיים בימים אלה. היקפו הכספי של הפרויקט לא נמסר, אולם גורמים בענף העריכו אותו בכרבע מיליון שקלים. המערכת מאפשרת לאנשי מכון היהלומים לנתח מלאי, לעקוב אחר מגמות ביקוש בשוק העולמי, לקבל המלצות תמחור ולהפיק תחזיות מסחריות. המניע לפרויקט הגיע ברקע שינוי במאזן הכוחות בענף היהלומים העולמי. ישראל, שהייתה במשך שנים אחד המרכזים המשמעותיים בענף, מתמודדת בשנים האחרונות עם תחרות גוברת מצד חברות גדולות בהודו ובסין. אלה נהנות ממאגרי מידע רחבים ומיכולות אנליטיות מתקדמות. לישראל אין מכרות יהלומים, ופעילות הליטוש המקומית מצומצמת ביחס להודו. לכן הבינו במכון, כי היתרון היחסי של הענף הישראלי חייב להישען על חדשנות וטכנולוגיה. המערכת החדשה, נמסר, תאפשר ליהלומנים להעלות לענן מידע על המלאי שברשותם, לרכז ולנהל את הנתונים ולקבל ניתוח מבוסס נתונים של מאפייני האבנים, איכותן, מגמות ביקוש רלוונטיות והמלצות לתמחור תחרותי. במכון מעריכים כי התובנות שמספקת המערכת יסייעו בקבלת החלטות מהירה ומדויקת יותר ובתגובה יעילה לשינויים במחירים ובביקושים. לדברי ארנון יובל, יו"ר מכון היהלומים הישראלי, אמר, כי "הפרויקט הוא חלק מהאסטרטגיה של המכון לחזק את כושר התחרות של תעשיית היהלומים הישראלית. לישראל יש יתרון בחדשנות, והטמעת בינה מלאכותית וכלי ניתוח מתקדמים תאפשר ליהלומנים המקומיים להתחרות טוב יותר בשוק העולמי". שמוליק האוזר, סמנכ"ל חטיבת המכירות באורקל ישראל, ציין, כי "היכולת להפוך נתונים לתובנות ולהביא לקבלת החלטות מהירה היא כיום אחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר של ארגונים בכל ענף. הפרויקט במכון היהלומים הישראלי מדגים כיצד תשתיות ענן ויכולות בינה מלאכותית שלנו מסייעות לארגונים לייעל תהליכים, לקבל החלטות מבוססות נתונים ולחזק את היתרון התחרותי שלהם בעולם המשתנה". אבי חמוי, שותף ו-CTO בפרקטיקת אורקל בדלויט, אמר, כי "רצינו לתת ליהלומן הישראלי שמנהל פעילות בהיקף קטן יחסי את היכולת להבין את השוק, לתמחר נכון יותר, לזהות הזדמנויות ולהגיב מהר יותר למגמות משתנות". המערכת, כאמור, כבר עלתה לאוויר בקרב יהלומנים הפועלים באמצעות המכון. היעד הבא, נמסר מהמכון, "הוא להרחיב את השימוש בה, להאיץ את המעבר למסחר דיגיטלי ולחזק את מעמדה של ישראל בשוק היהלומים העולמי".

גלית כביר (50) מונתה לסמנכ״לית שירות הלקוחות של חברת הטכנולוגיה סינאל (Synel). החברה, הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב, עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של פתרונות תוכנה וחומרה לניהול ההון האנושי ופעילות העובדים בארגון, ובהם מערכות שכר, נוכחות, בקרת כניסה ופתרונות משלימים לארגונים. כביר מביאה עימה יותר מ־25 שנות ניסיון בהובלת מערכי שירות, מצוינות תפעולית וחוויית לקוח בסביבה העסקית ובעולמות ה־B2B. לאורך הקריירה שלה מילאה תפקידי ניהול בכירים בחברות דוגמת גיזה זינגר אבן (GSE) ו-Nextage תל אביב, שם הובילה תהליכי שירות מורכבים, שיפור ממשקי עבודה לקוח והטמעת תפיסות שירות מתקדמות התומכות בשימור לקוחות, בחיזוק האמון ובצמיחה עסקית. במסגרת תפקידה כביר אחראית על ניהול מערך שירות הלקוחות של סינאל ועל מסע הלקוח מקצה לקצה, הובלת תהליכים לשיפור מתמיד של איכות השירות, זמינותו ויעילותו, לצד הטמעת תרבות שירות ארגונית והעמקת הקשר עם לקוחות החברה. כביר היא בעלת תואר ראשון במינהל עסקים בהצטיינות.

רובנו לא חושבים על זה כשאנחנו מזמינים כרטיס טיסה. אנחנו בוחרים יעד, משווים מחירים, לוחצים על 'הזמן' ומקבלים אישור בתוך שניות. אבל מאחורי הפעולה הפשוטה הזו פועלת אחת ממערכות המידע המורכבות ביותר בעולם.  כעת דמיינו את התרחיש הבא: נשאר מקום אחד אחרון בטיסה לאתונה. שני אנשים, משני קצוות העולם, לוחצים כמעט באותו רגע על כפתור הרכישה. אם מערכת ההזמנות אינה מעודכנת בזמן אמת, שניהם עלולים לקבל אישור, ורק מאוחר יותר יתברר שאחד מהם בעצם רכש כרטיס שכבר לא היה קיים. המהפכה האמיתית אינה מתחילה במודל השפה או באלגוריתם. היא מתחילה ביכולת של הארגון להזרים מידע אמין, רציף ובזמן אמת לכל מערכת, לכל עובד ולכל סוכן AI. זו אינה תקלה שולית. בעולם שבו מיליוני עסקאות מתבצעות בכל רגע, נתון שמתעדכן באיחור של דקות – ולעיתים אפילו שניות – עלול לגרום להפסדים כספיים, לפגיעה בחוויית הלקוח ולמשבר אמון. בשנה האחרונה ארגונים רבים מתמקדים בבניית סוכני בינה מלאכותית (AI Agents). הסוכנים הללו אמורים לקבל החלטות, לבצע פעולות ואף לנהל תהליכים עסקיים ללא התערבות אנושית. אבל יש בעיה בסיסית אחת שרבים נוטים להתעלם ממנה: סוכן AI, חכם ככל שיהיה, אינו יכול לקבל החלטות נכונות אם הוא פועל על בסיס מידע מיושן. אם סוכן בינה מלאכותית מקבל מידע שעודכן לפני שעה בלבד, מבחינתו אותו מושב במטוס עדיין פנוי. בפועל, ייתכן שכבר עשרות נוסעים רכשו אותו, שהמחיר השתנה, שנוספו מגבלות חדשות או שהטיסה כבר התמלאה. בינה מלאכותית אינה יודעת להבחין אם הנתון שלפניה אינו רלוונטי – היא פשוט תפיק החלטה שגויה במהירות גבוהה מאוד. ולכן, נתונים בזמן אמת הם כבר לא יתרון אלא תנאי בסיסי, ותעשיית התעופה היא אחת הדוגמאות המובהקות לחשיבות של מידע בזמן אמת. זאת משום שבכל שנייה מתרחשים בה מספר דברים במקביל: רכישות וביטולי כרטיסים; שינויי מחירים דינמיים; עדכוני מושבים; שינויים בשערי עלייה למטוס; עיכובים וביטולי טיסות; ו/או עדכוני מזוודות ובדיקות ביטחוניות.  כל שינוי כזה חייב להגיע באופן מיידי לכל המערכות הרלוונטיות: אתר המכירות, אפליקציית חברת התעופה, מוקדי השירות, מערכות שדות התעופה וסוכני הבינה המלאכותית שפועלים מאחורי הקלעים. ולכן, קריטי שבמקום להעביר מידע אחת לכמה דקות או שעות באמצעות קובצי Batch, כל אירוע – רכישת כרטיס, ביטול, שינוי מחיר או עדכון במלאי המושבים – חייב להיות מוזרם באופן מיידי לכל המערכות שזקוקות לו. כך כל גורם בארגון פועל על בסיס אותה תמונת מצב עדכנית, ומצבים שבהם אותו מושב נמכר לשני נוסעי -ם פשוט אינם מתרחשים. יסייעו יותר ויותר בשלל משימות יומיומיות לכולנו. סוכני ה-AI. צילום: עיבוד ממוחשב - ChatGPT. מקור: Shutterstock AI, bixstock, Shuttertock יותר ויותר סוכני AI יבצעו עבורנו פעולות יומיומיות בשנים הקרובות נראה יותר ויותר סוכני AI שמבצעים עבורנו פעולות יומיומיות: הזמנת טיסות, תכנון חופשות, פתיחת חשבון בנק, אישור הלוואות או טיפול בתביעות ביטוח. אבל כדי שסוכן כזה יוכל לפעול באופן אמין, הוא חייב לדעת מה קורה עכשיו ולא מה קרה לפני שעה. אם סוכן AI יציע ללקוח כרטיס שכבר נמכר, יחשב מחיר שכבר השתנה או יתבסס על מלאי שאינו קיים, הוא עלול לגרום לנזק עסקי ולפגיעה באמון הלקוחות. לכן השאלה האמיתית כבר אינה עד כמה מודל הבינה המלאכותית מתקדם, אלא האם הוא מחובר לנתונים החיים של הארגון. ההתלהבות סביב בינה מלאכותית מובנת – מדובר בטכנולוגיה שתשנה כמעט כל תחום בחיינו.  אבל לפני שמפתחים עוד סוכן AI, חשוב לשאול שאלה פשוטה: האם הנתונים שעליהם הוא מתבסס מעודכנים בזמן אמת? המהפכה האמיתית אינה מתחילה במודל השפה או באלגוריתם. היא מתחילה ביכולת של הארגון להזרים מידע אמין, רציף ובזמן אמת לכל מערכת, לכל עובד ולכל סוכן AI. כי בסופו של דבר, גם הבינה המלאכותית המתקדמת בעולם לא יכולה לקבל החלטה נכונה אם היא מסתכלת על המציאות של אתמול.  כותב המאמר הוא מנהל פעילות קונפלואנט בישראל

בזק סיימה את הרבעון השני של השנה עם עלייה של 1.4% בהכנסות וזינוק של 38% ברווח הנקי – כך עולה מהדו"חות הכספיים שהיא פרסמה היום (ד'). מגמת הגידול נרשמה אצל כל חברות הקבוצה. כמו כן, בזק הודיעה כי היא פרסה את רשת הסיבים האופטיים שלה למעל שלושה מיליון משקי בית. ההכנסות הרבעוניות של קבוצת בזק הגיעו ל-2.17 מיליארד שקלים והרווח הנקי שלה עמד על 315 מיליון. התזרים החופשי של הקבוצה צנח ב-33% ל-155 מיליון שקלים והחוב שלה עומד על מעל חמישה מיליארד שקלים. התוצאות לפי חברה ההכנסות של בזק קווי הציגו ברבעון גידול של 1.1% ל-1.1 מיליארד שקלים והרווח הנקי צמח ב-20% ל-259 מיליון. פעילות האינטרנט, שאחראית לקצת יותר מ-50% מהכנסות החברה, ירדה ב-1.2% ופעילות הטלפוניה קטנה ב-5.7%. מספר מנויי האינטרנט של בזק קווי עמד בסוף הרבעון על 1.472 מיליון, מהם 1.061 מיליון מנויים לרשת הסיבים. פלאפון סיימה את הרבעון עם עלייה של 3% בהכנסות ל-511 מיליון שקלים, כאשר מכירות ציוד הקצה גדלו בכמעט 10% ל-148 מיליון. הרווח הנקי הציג גידול של שני מיליון שקלים ל-34 מיליון. מספר מנויי החברה גדל משנה לשנה בכ-52 אלף ועמד בתום התקופה המדווחת על 2.707 מיליון, מתוכם 1.473 מיליון מנויים בדור החמישי. ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי, בנטרול דמי קישוריות, ירדה בשקל אחד ל-45 שקלים. יס הציגה גידול של 8.7% בהכנסות ל-348 מיליון שקלים ומעבר מהפסד נקי של 22 מיליון שקלים לרווח נקי של 12 מיליון. מספר מנויי הטלוויזיה של יס נותר כמעט ללא שינוי ועמד על 563 אלף, אולם מספר מנויי ה-IP גדל משנה לשנה מ-480 אלף ל-506 אלף. ההכנסה החודשית הממוצעת ממנוי עלתה ב-15 שקלים – ל-204 שקלים. הרווח הנקי של בזק בינלאומי טק זינק ברבעון ב-267% ועמד על 11 מיליון שקלים. ההכנסות עלו ב-4.9% ל-276 מיליון. התזרים החופשי היה מאוזן ברבעון המקביל וירד ברבעון המדווח לתזרים שלילי של 13 מיליון שקלים, בעיקר כתוצאה משינויים בהון החוזר. בהתאם למדיניות של בזק, דירקטוריון החברה המליץ לאספה הכללית של בעלי המניות לחלק דיבידנד בסך של 415 מיליון שקלים, שהם 15 אגורות למניה. "חשיבות התשתיות הדיגיטליות מחזקת את מנועי הצמיחה שלנו" תומר ראב"ד, יו"ר קבוצת בזק, אמר כי "התוצאות החזקות של הרבעון השני ממחישות את תנופת העשייה בקבוצה, שבאה לידי ביטוי בגידול העקבי בכל המדדים הפיננסיים, לצד גידול במצבת הלקוחות שלנו בכלל זרועות הפעילות – החל מההצטרפות לסיבים של בזק, דרך גידול במנויי דור 5 בפלאפון, ועד לעלייה במנויים וברווחיות של יס. החשיבות של התשתיות הדיגיטליות בתקופה זו מחזקת את כל מנועי הליבה שלנו ואנחנו צופים המשך התרחבות – גם דרך רכישות וגם דרך השקעות תומכות צמיחה בעולמות התשתיות והכבלים הבינלאומיים". "במבט קדימה, לצד הצמיחה האורגנית, אנו בוחנים באופן פעיל הזדמנויות למיזוגים ורכישות שיתמכו באסטרטגיית הקבוצה, ייצרו סינרגיות טכנולוגיות ויחזקו את היתרון התחרותי שלנו בשוק. במקביל, אנחנו פועלים במרץ לביסוס מעמדה של ישראל כצומת דיגיטלי גלובלי, באמצעות פרויקט הכבל התת ימי. פרויקט זה יבטיח יתירות וביטחון תקשורתי, יחבר אותנו לצירי המידע העולמיים ויהווה מנוע צמיחה אסטרטגי לשנים הבאות", הוסיף ראב"ד.  

חברת OpenAI יצאה אתמול במתקפת נגד פומבית ויוצאת דופן נגד אפל, כאשר פרסמה פוסט חריף בבלוג הרשמי שלה תחת הכותרת "אפל טועה בהבנה". במסגרת המהלך המפתיע מגיע בתגובה לתביעת הענק שהגישה אפל ב-10 ביולי נגד OpenAI, שבה האשימה את מפתחת ChatGPT בגניבה שיטתית של סודות מסחריים וקניין רוחני הנוגעים לחומרה. אפל טענה אז כי מעבדת ה-AI גייסה בכירים ומהנדסים משורותיה, ובהם את מנהל החומרה הנוכחי של OpenAI טאנג טאן וT, מהנדס החשמל לשעבר צ'אנג ליו, במטרה להשתמש בידע הסודי שלהם לשם פיתוח מכשירים מתחרים ולעקוף מנגנוני אבטחה. העימות המשפטי בין השתיים החריף במיוחד על רקע כניסתה של OpenAI לעולם החומרה, לאחר שרכשה את חברת IO Products (שהוקמה על ידי מעצב אפל לשעבר, ג'וני אייב) תמורת 6.4 מיליארד דולר. הצהרותיו האחרונות של נשיא OpenAI, גרג ברוקמן, בראיון שהעניק לעיתונאית ג'ואנה סטרן, עליהן דיווחנו, שופכות אור על האיום התחרותי שחשה קופרטינו. ברוקמן אישר רשמית כי החברה אינה מסתפקת בפיתוח תוכנה ושוקדת על יצירת "משפחה של מכשירים" ייעודיים, אשר מוצרי החומרה הראשונים מתוכה "צפויים להגיע בקרוב". מהלך זה מתבצע בשיתוף פעולה הדוק עם אייב, ומשתלב עם חזונו של המנכ"ל סם אלטמן ל"מכשיר ליבה שלישי" – מתקן היקפי, נטול מסך, המודע לסביבתו ומופעל בעיקר באמצעות הקול. באפל חוששים מאוד מתפישת המחשוב הקולית החדשה הזו, המבוססת על ההנחה ש"עידן ההקלדה והלחיצות נמצא לקראת סופו". ענקית הטק חוששת ספציפית כי המכשירים של OpenAI יציעו אלטרנטיבה מהפכנית שתייתר את מכשירי הדגל הפופולריים והרווחיים שלה, בראשם ה-iPhone וה-iPad, ותערער את שליטתה בשוק הצרכני.  Apple is getting this wrong. https://t.co/IStp6WhOrS — OpenAI Newsroom (@OpenAINewsroom) August 4, 2026 המציאות הלא נעימה נחשפה בפוסט בימים האחרונים הגיע המאבק, כאמור, לנקודת רתיחה חדשה עם הצגת "ההוכחות" של OpenAI, שהתמקדה בטענת אפל כי פנתה אליה כבר בפברואר וזו התעלמה מהפנייה. לפי OpenAI, מכתב האזהרה הרשמי אכן נשלח באותו חודש על ידי עורכי הדין החיצוניים של אפל ממשרד Weil, Gotshal & Manges אל היועץ המשפטי של OpenAI, צ'ה צ'אנג – אלא שצ'אנג מעולם לא השיב לו. הבלבול האמיתי, לטענת החברה, נגע לאימייל המשך נפרד: עורך הדין של אפל, גבריאל גרוס, שלח אל צ'אנג הודעה בה הודה לו על "שיחת טלפון" שמעולם לא התקיימה – הודעה שיועדה למעשה לעובד לשעבר אחר בשם וואנג, ששם משפחתו התבלבל עם זה של צ'אנג. לאחר ש-צ'אנג התלונן בפני המחלקה המשפטית של אפל על התנהלותו של גרוס, שלח האחרון התנצלות והבהיר כי הם פועלים ל"פתרון הבעיות" – ואז אפל גזרה על עצמה שתיקה של כחמישה חודשים, עד שהגישה בפתאומיות את התביעה. סלע מחלוקת מרכזי נוסף נוגע להאשמות נגד מהנדס החשמל לשעבר, ליו. אפל האשימה את ליו בכך שפרץ לרשת הפנימית שלה באמצעות באג אבטחה והוריד עשרות קבצים סודיים לאחר עזיבתו. אלא שהודעות ה-iMessage שפרסמה OpenAI חושפות תמונה שונה לחלוטין: קולגות לשעבר מ-אפל המשיכו לפנות אל ליו שבועות ארוכים לאחר שעזב, והתחננו בפניו שיסייע להם לאתר קבצים, להעביר מסמכים ולפתור בעיות טכניות מורכבות. OpenAI טוענת כי כל גישה שהייתה ל-ליו למערכות אפל נבעה מ"גישה שיורית" (residual access) – כשל אבטחה נפוץ באפל, שבו החברה אינה חוסמת כראוי הרשאות של עובדים עוזבים, בייחוד בשל מדיניותה המאפשרת שימוש בחשבונות iCloud אישיים לצורכי עבודה. פעולתה של אפל בזירה המשפטית כללה הגשת בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על OpenAI להשתמש בסודותיה, לצד דרישה ל"גילוי מסמכים מזורז" וקיום חקירות תחת שבועה של ליו, טאן ובכירים נוספים. בהתפתחות דרמטית במיוחד, אפל חשפה במסמכים החדשים כי היא חושדת שלפחות 11 עובדים לשעבר נוספים שעברו ל-OpenAI לקחו עימם מידע חסוי ורגיש מקופרטינו. אפל אף האשימה את OpenAI בכך שהסכימה באופן עקרוני להימנע משימוש בקניין הרוחני שלה, אך סירבה לאפשר למומחי פורנזיקה חיצוניים לבדוק את מחשביה ומערכותיה. נמצאים בפיתוח – מכשירי חומרה פיזיים של OpenAI. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT "אתם תוקפים פרקטיקות עסקיות רגילות ומקובלות בתעשייה" התעשייה כולה עוקבת בעניין רב אחר הדרמה הבלתי נגמרת. פטריק קארן, שותף במשרד עורכי הדין Quinn Emanuel המייצג את OpenAI, כתב במכתב רשמי חד ומושחז לעורכי הדין של אפל כי "התיק הזה נטול כל בסיס". לדבריו, "בקשתה של אפל לצו מניעה מבוססת על ספקולציות במקרה הטוב ומצג שווא של העובדות… אתם תוקפים פרקטיקות עסקיות רגילות ומקובלות בתעשייה, ומתלוננים על מצבים שנגרמו כתוצאה מהנהלים וההחלטות שלכם עצמכם". מנגד, מומחים רבים מטילים ספק ביעילות האסטרטגיה של OpenAI. ג'ון גרובר, מחבר הבלוג הטכנולוגי המשפיע Daring Fireball, תהה מדוע OpenAI מתייחסת לתיק כאל בעיית יחסי ציבור, במקום כאל בעיה משפטית, וכתב כי התכתובות שפורסמו אינן סותרות את הטענות המהותיות של אפל בנוגע להורדת 37 מסמכים קריטיים מענן צד-שלישי. גם דן מורן מהאתר Six Colors הביע ספקנות רבה וציין כי המהלך של OpenAI מרגיש כמו "דפיקה חזקה על השולחן" מחוסר ברירה משפטית ועובדתית. האנליסט ג'ים קריימר מרשת CNBC סיכם זאת בקצרה ב-X וכתב: "אפל הולכת על צו מניעה זמני נגד OpenAI… הכפפות הוסרו". לאנס אולנוף, עורך בכיר ב-TechRadar, הציע זווית אנושית יותר וציין כי ההודעות משקפות קושי אמיתי של אפל לשמור על הזיכרון הארגוני שלה בשל בריחת מוחות. מנגד, העיתונאי מ.ג. סיגלר מהאתר Spyglass הסביר כי המטרה האמיתית של אפל היא לייצר תקדים משפטי שיאפשר לה לבצע חקירה עמוקה (Discovery) בתוך מסמכיה של OpenAI. סיגלר העריך כי "אפל מנסה להשתמש במקרה הזה כטריז כדי לפתוח לרווחה את הדלתות לכל התקשורת הפנימית ב-OpenAI הנוגעת למה שעובדי אפל לשעבר – המונים למעלה מ-400 איש – מפתחים שם כיום, כמו רמקולים חכמים או מכשירי חומרה מבוססי AI".