דדי ברנע, ראש המוסד עד לפני חודשיים, מונה ליו"ר ולנשיא הגלובלי של אונדס דיפנס (Ondas Defense). אונדס (Ondas) היא חברת החזקות אמריקנית המונה כ-900 עובדים, והיא פועלת בתחום תעשיית הנשק בכלל, ובפרט בתחום התעשייה הביטחונית בישראל. מניות החברה נסחרות בנאסד"ק (Nasdaq). חברת הבת הישראלית, אונדס דיפנס, קמה בתחילת השנה, והמטה שלה שוכן ברעננה. אונדס פועלת בעולמות הפיתוח של מערכות אוטונומיות וטכנולוגיות לתחומי הביטחון והאבטחה. היא מתמקדת, בין היתר, במערכות הגנה אווירית, איסוף ומודיעין, מערכות תקיפה מדויקות וכלים קרקעיים בלתי מאוישים, וכן בפיתוח מערכות המבוססות על בינה מלאכותית. שוויה של אונדס עומד על יותר מ-4 מיליארד דולר. היא פועלת בשוק הישראלי זה שלוש שנים, ובתקופה האחרונה האיצה את צמיחתה, ורכשה חברות ביטחוניות הפועלות בעולמות התוכן של הרובוטיקה הקרקעית והרחפנים. ב-2025 רכשה החברה שבע חברות ישראליות. במאי השנה רכשה החברה את אומניסיס (Omnisys) הישראלית, המפתחת תוכנה לניהול פעילות מבצעית, תמורת 200 מיליון דולר. כך, בבעלות חברת האחזקות יש יותר מ-15 חברות, רובן ישראליות. Ondas announces that Ondas Defense has appointed former Mossad Director David Barnea as Global President and Chairman. Barnea will support global expansion and the integration of Ondas' AI-enabled, multi-domain defense platform spanning Aerial Security, ISR, Precision Strike,… — Ondas Inc. (@OndasHoldings) August 3, 2026 "היתרון המבצעי תלוי בחיבור מודיעין ובינה מלאכותית" "ברנע ייקח חלק מרכזי בפיתוח, יישום והטמעה של טכנולוגיות מתקדמות לתחום הביטחון ולהאצת התרחבותה של החברה", נמסר מאונדס. ברנע – שעבד במוסד משך שלושה עשורים ועמד בראש הארגון מ-2021 – מסר כי "אופי הלחימה משתנה במהירות, כפי שניתן לראות במלחמות במזרח התיכון ובאירופה. היתרון המבצעי תלוי כיום יותר ויותר ביכולת לחבר מודיעין, בינה מלאכותית, תקשורת עמידה ויכולות מדויקות לסביבה מבצעית מתואמת".  בתפקידו החדש, ברנע יהיה אחראי על קידום האסטרטגיה העסקית והטכנולוגית של החברה, על הובלת פעילותה בשווקים בין-לאומיים, על פיתוח טכנולוגיות ביטחוניות וכן על תהליכי רכישות ואינטגרציה עסקית-טכנולוגית. "אני מצפה לעבוד עם צוות החברה, לתמוך בהתרחבותה הגלובלית ולסייע בפיתוח הדור הבא של מערכות הגנה רב-ממדיות המבוססות על בינה מלאכותית", אמר ברנע. אריק ברוק, מנכ"ל אונדס, אמר כי "ניסיונו של ראש המוסד לשעבר רלוונטי באופן ישיר לשלב הבא בצמיחתה של החברה. ברנע מביא עמו שילוב יוצא דופן של ניסיון מבצעי עדכני, שיקול דעת אסטרטגי, מנהיגות טכנולוגית וקשרים בין-לאומיים… ברנע מבין כיצד להוביל ארגון בתהליך שינוי עמוק המותאם למציאות של הלוחמה המודרנית, וכיצד להפוך טכנולוגיות מתפתחות ליכולות מבצעיות המייצרות יתרון אסטרטגי ממשי".

במסגרת הכנת הקרקע לקונסולת המשחקים מהדור הבא שלה, שמכונה בינתיים Project Helix, מיקרוסופט ממשיכה בהרחבת היצע המשחקים שיהיו זמינים מהרגע שהיא תושק. אחרי שהודיעה כי היא מתכננת להביא את כל המשחקים של קונסולת ה-Xbox המקורית לסביבת ה-PC, המבוססת על Windows, מתברר שהיא מתכננת לעשות את ההמרה הזו גם למשחקים של הדור השני של Xbox 360. קונסלה זו הושקה ב-2005, כארבע שנים לאחר השקת הקונסולה המקורית. האתר The Verge חשף כי מיקרוסופט פנתה לכל היצרניות והמפיצות שפיתחו משחקים עבור ה-Xbox 360 כדי להודיע להן שהיא תסייע בתמיכה לאחור עבור המשחקים הללו. זאת, על מנת שהם יתאימו לקונסולת הדור הבא, שאמורה להיות הכי קרובה ל-PC מאז השקת ה-Xbox, ולקונסולות ידניות שמבוססות על Windows. המטרה היא לאפשר לשחקנים לעבור באופן חלק בין הקונסולות השונות, גם באמצע משחק. עוד לא ברור מתי מיקרוסופט מתכוונת להשיק את קונסולת ה-Xbox הבאה שלה, ובכל מקרה, לפי הדיווחים, גם התכונה החדשה לא נמצאת ממש מעבר לפינה. ההשקה של גרסאות מותאמות PC של ה-Xbox המקורית צפויה אמנם ברבעון האחרון של השנה, אבל משחקי ה-Xbox 360 הראשונים שיקבלו תמיכה לאחור צפויים להגיע רק ב-2027. בנוסף, מיקרוסופט החליטה לחזור בה מהכוונה להצטרף לסוני ולוותר על כונן התקליטורים ב-Xbox העתידית, ולעבור להפצת משחקים דיגיטלית בלבד. אפשר לשער שתגובות הנגד הרחיפות להן זכתה סוני לאחר ההכרזה שלה, כולל עצומות שקוראות להשבתת הקונסולות למשך תקופה של שבוע לפחות, גרמו לאנשי חטיבת ה-Xbox במיקרוסופט לחשוב שוב ולשנות את ההחלטה.

רבים מאיתנו מסתמכים על סוכנים חכמים לאוטומציה והאצלה של משימות משמימות שאנחנו, כבני אדם, מעדיפים שלא לעשות (ומי שעוד לא עושה את זה – למה אתם מחכים?). ארגונים, וגם אנשים פרטיים, רוצים לדעת האם הם מקבלים מהסוכן את התוצאות הרצויות. כדי לוודא את זה כיום, אנחנו בדרך כלל עושים הערכה ידנית – יושב אדם, שיש לקוות שמבין את התחום של התוצר הנבדק, ומעריך סובייקטיבית את איכות התוצר שיצר הסוכן המלאכותי. זה מצריך הרבה עבודה, במיוחד בארגונים שמשתמשים בסוכני AI מרובים. כאן נשאלת השאלה: למה בעצם שלא יהיו מדדים אחידים, שיבדקו את איכות התוצר של הסוכן החכם והאם הוא באמת עושה עבודה טובה? זה חשוב במיוחד בתחום אבטחת המידע והסייבר, שם "פספוס" של סוכן והעדר בדיקה יסודית האם הוא עומד במשימות שאנשי האבטחה הגדירו לו עלול לעלות לארגון ביוקר, תרתי משמע. לחלל החדש והנועז הזה נכנסת סולה סקיוריטי הישראלית, שמתמחה בבינה מלאכותית לתחום האבטחה, ויצרה מוצר חדש, שנקרא Open Security. התכלית שלו היא להעריך את איכות העבודה של סוכנים בתחום האבטחה, אבל לא מן הנמנע שהוא ישמש בעתיד גם להערכת תוצרים אחרים, או יהווה השראה ליצירת מדדים כאלה. שוחחתי עם מיכאל ארנזון, מוביל מעבדות המחקר של החברה, SolaX. מיכאל ארנזון, מוביל מעבדות המחקר של סולה סקיוריטי, SolaX. צילום: יח"צ "ידוע שאייג'נטים הפכו להיות מאוד אופנתיים, ופייבל 5, למשל, עושה הרבה רעש", אמר ארנזון. "אבל איך ארגון צריך להגן על המערכות האלה לפני שהתוקף בא? שמנו, בסולה סקיוריטי, לב שכמעט כל יצרן כלי אבטחת מידע – המדדים שיש לו להציג הם המדדים שלו עצמו. לכן, החלטנו לבנות מערכות אחרת, שאלנו אותן שאלות אחרות, ואנחנו מסייעים לארגונים לעבור מחסומים שסוכני האבטחה והסייבר שלהם הגיעו אליהם. במקרים כאלה, צריך לבדוק את התוצר של אותם סוכנים והאם הוא התקבל בהקשר הנכון. זה בדיוק מה ש-Open Security עושה". ארגונים תלויים ב-"דלק השכלי", אמר ארנזון. כמו אדם שמתדלק את הרכב שלו, כלומר: מכניס אליו את הדלק, כך אנשי הארגון מזינים לסוכן את המידע על מה שקורה בו. "כשאתה מפעיל מודל שפה גדול, הוא יעשה את המשימה – אבל בטוח שלא תקבל תמיד את אותה התשובה. וככל שהמשימה יותר מורכבת, אתה יודע שהתוצאה יותר מורכבת, ותצטרך לבצע לה אימות. בתחומים שדורשים דיוק, כמו רפואה, אבטחה והנדסה, אין לך דרך (מיידית – נ"ל) לאמוד האם התוצאה טובה או לא – וארגונים צריכים זה יקרה. Open Security בא לענות על הצורך הזה", ציין. מה השאלה? לפי מה שארנזון מתאר, הכלי בא לענות על כמה שאלות ולבדוק איך הסוכן עובד: איך הוא מתמודד עם אירוע אמת? אם, למשל, הוא מחק מסד נתונים כפעולה הגנתית – האם אפשר לחזות את הפעולה הזו מראש? מה יכולות הגילוי של המודל? מה יכולת קבלת ההחלטות שלו? ואיך הוא מחליט אילו כלים להפעיל? "אחרי שהכלי שלנו עונה על השאלות האלה", הסביר ארנזון, "הוא בודק עד כמה סוכני הבינה המלאכותית של הארגון הלקוח יודעים לא רק למפות את המצב, אלא גם לפעול בצורה בטוחה ונכונה – לפי סטנדרטים מקובלים בתעשייה ותקנים מובילים, למשל של נציב האבטחה הבריטי". Open Security יצא השבוע לגרסת בטא לקהילה (כאן ניתן להתנסות בו), ובסולה סקיוריטי מדגישים שהם בונים על התרומה של הקהילה לפיתוח שלו. כרגע לפחות אין לחברה כוונה להרוויח על המוצר, אלא היא רוצה להוציא ולהציע אותו לעולם ככלי בדיקות פתוח ובעיקר – עם שקיפות מלאה של כל השרשרת. "כל מי שעוסק ב-AI יודע שעניין האמינות מאוד חשוב", הסבירו לי בסולה. "שמנו את הכלי, והוא פתוח לחלוטין. אם בנית סוכן ואתה נותן לו לעבוד על המידע של ארגון דמה כלשהו – אתה יודע למה נתנו את הציון שנתנו. אם יש אי דיוקים, אנחנו מצפים שהקהילה תשפר את המודל". העובדה שהכלי הוא ללא כוונת רווח יכולה להרים גבה. ארנזון מסביר את ההיגיון שמאחורי זה: "כיוון שהעולם מאמץ שיטות עבודה חדשות, בראייתנו יש חשיבות גדולה להציע לא רק כלים שהם למטרות רווח. כיוון שהכול ממש בחיתולים, מבחינתנו היה חבל להפוך את Open Security למוצר מסחרי. ייתכן שזה יקרה בהמשך. כרגע, נשמח שכמה שיותר אנשים יבדקו את האייג'נטים שלהם איתנו ויתרמו מהידע והניסיון שלהם לפרויקט".

שוק הסמארטפונים העולמי רשם הכנסות של 109 מיליארד דולר ברבעון השני של 2026 – עלייה של 7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והנתון הגבוה ביותר אי פעם לרבעון שני. כך עולה מנתוני חברת המחקר קאונטרפוינט (Counterpoint Research). זאת, למרות שמספר המכשירים שסופקו לשוק דווקא ירד. הפער בין העלייה בהכנסות לבין הירידה בהיקף המשלוחים נבע מעלייה ניכרת במחיר המכירה הממוצע (ASP), שזינק ב-17% לשיא של 400  דולר למכשיר. העלייה מיוחסת לביקוש המתמשך לסמארטפונים יוקרתיים ולעליות מחירים של מכשירי אנדרואיד בעקבות המחסור בשבבי זיכרון שגורם להתייקרותם. אפל הייתה הכוכבת הגדולה של הרבעון, עם זינוק של 22% בהכנסות –  שיא חדש עבור החברה ברבעון השני. הצמיחה נתמכה בעלייה של 13% במשלוחים של מכשירי ה-iPhone ובעלייה של  8% במחיר המכירה הממוצע, מה שהקפיץ את נתח ההכנסות של אפל לשיא של 49% מכלל שוק הסמארטפונים. לדברי טארון פאתאק, מנהל מחקר בקאונטרפוינט, הביצועים של אפל נבעו מהביקוש המתמשך לסדרת iPhone 17 ובעיקר לדגם הבסיסי ול-iPhone 17 Pro Max, שהמשיכו להגדיל את משקלם של המכשירים היוקרתיים במכירות החברה. בניגוד למתחרות, שהעלו מחירים באופן ניכר, אפל שמרה לרוב על רמות המחירים הקיימות. לדברי פאתאק, הדבר מעיד על יכולתה של החברה לספוג את העלייה בעלויות הייצור ולהיות פחות חשופה למשבר בשוק שבבי הזיכרון. עם זאת, הוא מעריך, כי אפל תיאלץ להעלות מחירים ברבעונים הקרובים, אך מדגיש, כי מדיניות המחירים הנוכחית כבר חיזקה את מעמדה התחרותי ואפשרה לה לצמוח הן בהכנסות והן בהיקף המכירות. סין, אירופה והשווקים המתפתחים היו בין מוקדי הכוח של אפל, כאשר שמירה על מחירים יציבים הפכה את מכשיריה לאטרקטיביים יותר בהשוואה למכשירי אנדרואיד שהתייקרו. במקום השני דורגה סמסונג עם נתח הכנסות של 16% החברה רשמה עלייה של 9% הן בהכנסות והן במשלוחים הודות לביקוש יציב לסדרת ה-Galaxy A ולהמשך ההצלחה של סדרת Galaxy S26, לצד צמיחה משמעותית בצפון אמריקה, במזרח התיכון ובאפריקה. לעומת זאת, שיאומי רשמה את הירידה החדה ביותר במשלוחים מבין חמש יצרניות הסמארטפונים הגדולות – צניחה של26% , שהובילה לירידה של 17% בהכנסות, למרות עלייה של 13% במחיר המכירה הממוצע, כחלק מהמעבר של החברה למכשירים יקרים יותר. גם אופו ו-ויבו רשמו ירידות בהכנסות, של 10% ו-11%, בהתאמה. שילפי ג'יין, אנליסטית בכירה בחברת המחקר ציינה, כי שוק הסמארטפונים נכנס לשלב שבו הערך הכספי של המכירות, ולא מספר המכשירים שנמכרים, הוא מנוע הצמיחה המרכזי. לדבריה, היצרניות מגלגלות יותר ויותר את העלייה בעלויות הרכיבים אל הצרכנים. בחברת המחקר מעריכים, כי המחסור בשבבי זיכרון לא צפוי להיפתר בטווח הקרוב, ולכן צפויות עליות מחירים נוספות לצד ירידה נוספת במשלוחי הסמארטפונים במהלך המחצית השנייה של 2026.

אוליגו סקיוריטי, שפיתחה פלטפורמה לעצירת מתקפות סייבר בעידן ה-AI, הודיעה היום (ג') כי השלימה סבב גיוס של 60 מיליון דולר. את הסבב הובילה קרן בליסטיק ונצ'רס, ובין המשתתפים בו היו יסמין לוקץ', איל וולדמן, וכן הקרנות גרינפילד פרטנרס, רד דוט קפיטל, לייטספיד ונצ'ר פרטנרס ו-TLV פרטנרס. החברה הוקמה ב-2022 על ידי נדב צ'רנינסקי, המנכ"ל, גל אלבז, סמנכ"ל הטכנולוגיות, ואבשלום חילו, סמנכ"ל המוצר. השלושה הם חברי ילדות, קצינים בוגרי יחידות הסייבר של אמ"ן (81 ,8200) וחיל התקשוב (מצו"ב). אוליגו סקיוריטי מעסיקה 100 עובדים, מהם 70 במרכז הפיתוח בישראל, והשאר במשרדים בניו יורק ובסן פרנסיסקו. אוליגו מציעה אבטחה ב-"זמן ריצה" (Runtime) לאפליקציות, ענן ומערכות בינה מלאכותית, תוך שילוב ניטור סביבת הריצה עם הגנה בזמן אמת. מהחברה נמסר כי באמצעות צפייה בהתנהגות הקוד בזמן התרחשותו, הפלטפורמה שלה מזהה אילו חולשות ניתנות לתקיפה, מאתרת התנהגות זדונית בזמן אמת וחוסמת ניסיונות תקיפה מבלי לשבש את סביבת הפרודקשן. התוצאה, אומרים באוליגו, היא חסימה של ניסיונות התקיפה, צמצום ה-"רעש" שנוצר מהכמויות העצומות של החולשות וקניית זמן בין מחזורי התיקון באמצעות חסימת ניצול לרעה (Exploit Blocking). החברה הגדילה בשנה האחרונה את ההכנסות השנתיות החוזרות שלה (ARR) ביותר מ-300%, יותר מהכפילה את שוויה מאז סבב B והמשיכה להתרחב. ארגונים מאמצים את הפתרון שלה מתוך הבנה שאבטחת ה-Runtime היא שכבת הגנה חיונית לעצירת מתקפות מודרניות. ההון הנוסף ישמש להמשך פיתוח המוצר והרחבת פעילות החדירה לשווקים ברחבי העולם. כמו כן, היא נבחרה על ידי AWS כשותפת אבטחת ה-Runtime למערכות בינה מלאכותית עבור AWS Security Hub Extended. "הבינה המלאכותית שינתה באופן מהותי את הכלכלה של מציאת חולשות", אמר צ'רנינסקי. "ארגונים מתמודדים כיום עם דור חדש של תוקפים, שנעזרים בבינה מלאכותית, ומסוגלים לאתר ולנצל חולשות במהירות. כתוצאה מכך, סביבת ה-Runtime הפכה למקום היחיד שבו ניתן לראות ולעצור תוקפים בזמן אמת. זהו העתיד שלקראתו אנחנו בונים את עצמנו כבר מהיום הראשון שלנו כחברה".

בעולם הרפואה הממוחשבת, תחום ההפריה החוץ-גופית (IVF) זכה בשנים האחרונות לפיתוחים רבים, אך רובם המכריע של פתרונות הבינה המלאכותית התמקדו בשלבים מאוחרים יותר – הערכה ואבחון של העוברים. תהליך הערכה זה מתבצע על מבנה תאי גדול ויציב יחסית (בלסטוציסט), המצולם לאורך זמן במערכות הדמיה מובנות. לעומת זאת, התמודדות עם תא הזרע הבודד בשלב ה-ICSI (הזרקת זרע ישירה לביצית) מייצרת אתגר עיבוד תמונה מורכב בהרבה: מדובר במבנה תאי זעיר, הנבחר מתוך מאות אלפים ברגע אחד בזמן אמת, כשהוא נע בתוך טיפת נוזל תחת הגדלה גבוהה. עד כה, החסם הטכנולוגי וה"חומרתי" הזה מנע אימוץ רחב של פתרונות בשלב מוקדם זה, בעיקר משום שפתרונות בעבר דרשו ציוד אופטי יקר ולא סטנדרטי, שלא היה קיים במעבדות. אך כעת חל שינוי מהותי בתחום – הסטארט-אפ הישראלי בטרפיט (BetterFit) פיצח את החסם מהעבר באמצעות פיתוח "תוכנתי" טהור. מערכת ה-AI של בטרפיט משתלבת ישירות בזרימת העבודה הקיימת במעבדה. לכידת התמונה מתבצעת דרך המצלמה הסטנדרטית המחוברת למיקרוסקופ המעבדה, ללא צורך באופטיקה ייעודית או בתוספת חומרה. בזמן אמת, האלגוריתם מחלץ ומנתח כ-50 מאפיינים מורפולוגיים עדינים בראש תא הזרע – מאפיינים שאינם ניתנים לזיהוי בעין אנושית – ומפיק על בסיסם המלצה אובייקטיבית בתוך כשלוש שניות בלבד. המערכת של בטרפיט, כך על פי החברה, מותאמת לרוץ על חומרת מחשוב סטנדרטית תוך התגברות על שונות בתנאי התאורה ואיכות הדגימות בין מעבדות שונות. בטרפיט – האתגרים האלגוריתמיים והמשמעות הקלינית של הפיתוח מאחורי המיזם החדשני עומדים שני מייסדים בעלי שיעור קומה: פרופ' זאב שוהם ופרופ' משה פליגלמן. פרופ' שוהם הוא מומחה למיילדות וגינקולוגיה, כיהן בעבר כמנהל יחידת ה-IVF במרכז הרפואי קפלן, ומשמש מזה 25 שנה כעורך-שותף של ספר הלימוד המרכזי בעולם בתחום ההפריה החוץ-גופית. שותפו להקמה, פרופ' פליגלמן, הוא קלינאי-מדען ויזם שניהל בעבר את החטיבה הקרדיולוגית במרכז הרפואי כרמל. שוחחנו עם פרופ' שוהם כדי להבין לעומק את פריצת הדרך הטכנולוגית של בטרפיט, האתגרים האלגוריתמיים והמשמעות הקלינית של הכלי. "בחירת עובר מתבצעת על מבנה גדול יחסית, יציב לאורך שעות עד ימים, המצולם באמצעות מערכות שכבר מוטמעות במעבדות רבות", הסביר פרופ' שוהם. "כלומר, קיימת שם תשתית נתונים נוחה לאימון מודלים. תא הזרע, לעומת זאת, הוא מבנה תאי זעיר, שנבחר מתוך אלפים או מאות אלפים ברגע אחד בזמן אמת, תחת הגדלה גבוהה בתוך טיפת נוזל נעה. על האמבריולוג להחליט תוך שניות, עוד לפני שיש בכלל תוצאה ביולוגית לבחון. זהו חסם טכני וגם חסם של זמן – כל עיכוב בעיבוד פוגע ישירות בזרימת העבודה במעבדת ההפריה החוץ-גופית". "היה כאן גם חסם חומרתי משמעותי", הוסיף פרופ' שוהם. "פתרונות קודמים בתחום, כגון הדמיה בהגדלה אולטרה-גבוהה, דרשו אמצעים טכניים אופטיים שאינם קיימים במעבדות ה-IVF הסטנדרטיות, מה שהגביל אימוץ נרחב. האלגוריתם של בטרפיט תוכנן מראש לעבוד בתנאי המעבדה הסטנדרטיים, ולחלץ תוכנתית את המאפיינים העדינים באמצעות מודלים חזותיים מותאמים. החדשנות שלנו היא בעיקר בשכבת התוכנה והאלגוריתם, ולא בהוספת חומרה מורכבת ויקרה למעבדה". ייחודו של האלגוריתם טמון בכך שהוא מאומן על בסיס התוצאה הביולוגית בפועל (Ground Truth) ולא רק על הערכות מומחים. לשאלתנו על הדרך שבה המערכת לומדת מהתוצאה הביולוגית, הסביר פרופ' שוהם כי "רוב הכלים שנוסו עד כה בתחום אומנו לחקות את השיפוט הסובייקטיבי של אמבריולוגים, כלומר, ה'תווית' שממנה המודל למד הייתה דעת מומחה, לא תוצאה ביולוגית אובייקטיבית". לדבריו, הבעיה היא שההסכמה בין אמבריולוגים על איכות תא זרע היא נמוכה יחסית, כפי שעלה בבירור מהסקר הבינלאומי שערכה החברה. "בגישת בטרפיט", הרחיב פרופ' שוהם, "כל תא זרע שנבחר ונוצל להזרקה מתועד ומקושר לתוצאה הביולוגית שנצפתה בפועל באותו מחזור טיפול – בעיקר האם התרחשה הפריה תקינה, ובהמשך גם התפתחות עוברית. כך נבנה מאגר נתונים מתויג ברמת 'קרקע-אמת' אמיתית, שעליו מאומן המודל בלמידה מפוקחת. במקום ללמוד לחקות דעה אנושית וסובייקטיבית, המודל לומד לפענח אילו תבניות מורפולוגיות אכן מנבאות תוצאה קלינית מוכחת בשטח". בנוגע לבניית מאגר הנתונים הייחודי והאפשרות לשירותים עתידיים כמו זיהוי סמנים גנטיים, הדגיש הפרופ' כי מדובר בתוכנית ארוכת טווח: "ככל שמאגר הנתונים גדל ומתרחב למספר מרכזים ומדינות, ונשאר מקושר לתוצאות קליניות, נפתחת אפשרות לחקור מיתאמים נוספים בין מאפיינים מורפולוגיים לבין מידע ברמת המחזור והתוצאה". עם זאת, הוא הבהיר כי מדובר בכיוון מחקרי עתידי, הדורש אימות מדעי ושאינו מהווה יכולת מוכחת כיום, וכי כל הרחבה כזו תהיה כפופה לרגולציה קפדנית ולשיקולים אתיים מחמירים. כאשר נשאל על תגובת הצוותים המקצועיים לפער הדיוק הקיים ולעבודה לצד הבינה המלאכותית, הסביר פרופ' שוהם כי השונות המשמעותית בין המומחים המנוסים היא עובדה מוכרת. "התגובה הראשונית של אמבריולוגים היא לרוב הכרה מיידית בבעיה; הם מודעים לכך שההערכה החזותית תחת לחץ זמן היא מאתגרת ולא תמיד עקבית", אמר. "האמון במערכת נבנה בהדרגה ולא באופן מיידי, בעיקר דרך חשיפה חוזרת שבה ההמלצה מוצגת לצד השיקול הראשוני של האמבריולוג עצמו. כך הוא יכול להשוות ולבסס אמון על ניסיון מצטבר, ולא להסתמך על 'קופסה שחורה'. מכיוון שהמערכת מוגדרת ככלי תומך החלטה בלבד וההחלטה הסופית תמיד נשארת בידיו, האמבריולוג שומר על תחושת שליטה מקצועית מלאה, מה שמקל משמעותית על תהליך האימוץ בהשוואה לכלי שהיה מחליט באופן אוטונומי". במישור הפרקטי, ציין פרופ' שוהם כי החברה נמצאת כעת בשלבי הקמה של רשת אתרי מחקר קליני רב-לאומית, הכוללת אתרים בישראל ובעולם. מעבדות IVF המעוניינות להשתלב כאתר מחקר יכולות לפנות לחברה לבירור אפשרויות שיתוף פעולה, בעוד שזוגות מטופלים יכולים להשתלב בתוכנית דרך אתרי המחקר המשתתפים, בכפוף לאישורי ועדת הלסינקי ונהלי ההסכמה מדעת. על אף שהמערכת עדיין בשלבי פיתוח, פרופ' שוהם משתף כי המשוב מהצוותים הקליניים נוגע בעיקר להפחתת חוסר הוודאות. לדבריו, מעבר לשיפור בשיעורי ההפריה, השימוש בכלי שמוסיף שכבת אובייקטיביות בשלב הקריטי מעניק לזוגות ולצוות המטפל תחושה מרגיעה שנעשה כל מאמץ טכנולוגי אפשרי במחזור הטיפול. "לעזור לאנשים להפוך להורים ולהקים משפחה" מי שמחבר את הפיתוח הטכנולוגי והרפואי המורכב אל המציאות היומיומית של המטופלים הוא צבי בהט, מנכ"ל בטרפיט מאז נובמבר 2025, המביא עימו מעל 20 שנות ניסיון במכשור רפואי. בהט סיכם את החזון של החברה ברוח אנושית עמוקה ואמר כי "בסופו של דבר, מאחורי כל הטכנולוגיה, המעבדות, האלגוריתמים והנתונים, יש מטרה מאוד אנושית: לעזור לאנשים להפוך להורים ולהקים משפחה". לדבריו, "לפי ארגון הבריאות העולמי, כמעט אחד מכל שישה אנשים בגיל הפוריות יחווה אי-פוריות במהלך חייו. נדמה שכיום כמעט כל אחד מאיתנו מכיר חברים, בני משפחה או עמיתים שעברו טיפולי IVF. אם בעבר הנושא נשמר לעיתים קרובות בפרטיות ובדיסקרטיות, היום מדברים עליו הרבה יותר בפתיחות, וזה רק מדגיש עד כמה הוא נפוץ ועד כמה הוא נוגע בכולנו. מאחורי המספרים נמצאים אנשים שעוברים מסע מורכב, פיזית ורגשית. המחשבה שאם נצליח, נוכל לעזור אפילו לחלק מהם להגדיל את הסיכוי להריון וללידה, היא מבחינתנו המשמעות האמיתית של בטרפיט – הרבה מעבר להצלחה טכנולוגית או עסקית".

שם: "טל ניאגו יסעור". תפקיד: "מייסדת ומנכ"לית איהאוס (ehouse) – סטארט-אפ טכנולוגי המפתח פתרונות לעולם האיקומרס. החברה מספקת מעטפת לוגיסטית למאות עסקי איקומרס באחסון, ליקוט, אריזה ושילוח. במקביל, החברה פיתחה מערכת טכנולוגית המרכזת ומנתחת נתונים ממאות עסקים ועוזרת להם לתפעל את כל הצד האחורי של החנות שלהם". ותק בתפקיד: "הקמתי את איהאוס בסוף שנת 2020, בעיצומה של תקופת הקורונה, לאחר שזיהיתי את הצורך של בעלי עסקי איקומרס בפתרון אחד שינהל עבורם את כל המעטפת התפעולית. מאז החברה צמחה ומלווה כיום מאות עסקים, תוך שילוב בין טכנולוגיה, לוגיסטיקה ותובנות מבוססות נתונים על עולם המסחר המקוון". תפקידים קודמים: "יזמת מגיל 23. לפני איהאוס הקמתי את חברת איזי בילד (EasyBuild), שעסקה בייעול תהליכי שיפוצים בעזרת טכנולוגיה והקמת מערך אופרטיבי. במקביל לזה, הקמתי מותג איקומרס בשם טיפיס (TIPIS) המוכר מדבקות קיר לעיצוב הבית". השכלה ושירות צבאי: "בצבא שירתי במודיעין. יש לי תואר שני Executive MBA במנהל עסקים בין-לאומי התמחות ביזמות וחדשנות באוניברסיטת רייכמן. תואר ראשון B.Design במכללה למנהל". מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "הנגיעה הראשונה שלי בעולם הטכנולוגיה הייתה לאחר שנחשפתי כמעצבת לעולם המסובך של שיפוצים והחלטתי שמאוד מעניין אותי לפתור את הבעיה בעזרת שילוב של כלים טכנולוגיים בעולמות הבנייה והאופרציה. לאחר מכן נתקלתי בבעיה האמיתית בעולמות האיקומרס של מותגים צומחים, והחלטתי לפתור אותה קודם כל עבור עצמי ואז לשמחתי גיליתי שיש עוד המון מותגים צומחים שמחפשים את הפתרון שאנחנו מציעים. בתקופת הקורונה ניהלתי מהבית עסק קטן לאיקומרס וגיליתי שהתפעול הלוגיסטי, האריזות, המשלוחים והמלאי, גוזל ממני יותר זמן מהמכירות עצמן. מתוך התסכול הזה נולד איהאוס. מבחינתי, טכנולוגיה היא לא המטרה, אלא הכלי המאפשר לפתור בעיות אמיתיות ולתת לעסקים קטנים יכולות שבעבר היו שמורות רק לחברות גדולות". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? "אני חושבת שהיום האתגר הוא פחות להיכנס לתעשייה, ויותר להעז להוביל. יותר נשים מקימות חברות, אבל עדיין יש פחות נשים שמובילות סטארט-אפים, מגייסות השקעות או מנהלות חברות צומחות. לשמחתי אני רואה שינוי בשנים האחרונות, אבל יש עוד דרך לעשות. ככל שיהיו יותר נשים שיקימו חברות ויציגו הצלחות, כך זה יהפוך לנפוץ יותר בדור הבא". האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? "באופן אישי לא הרגשתי שמגדר היה החסם המרכזי שלי. האתגרים הגדולים שלי היו אלה שכל יזם מכיר, לקבל החלטות קשות, להתמודד עם חוסר ודאות ולהמשיך להוביל גם כשהדרך משתנה. אחד הרגעים המשמעותיים מבחינתי היה דווקא כשהחלטתי ברגע האחרון לא למכור את החברה, אלא לקחת עליה אחריות מלאה, לרכוש את חלקם של השותפים ולהוביל אותה בדרך חדשה. זו הייתה החלטה מקצועית ואישית שלימדה אותי הרבה יותר מכל אתגר אחר".

חברת מוסט וונטד (MostWanted) – המתמחה באיתור וגיוס בכירים להיי-טק – מינתה את  (Director of Executive Search). במסגרת תפקידה החדש, תצטרף בן אור לפעילות ה-Executive Search של החברה, תנהל קשרים מול הנהלות ותוביל איתור מועמדים לתפקידי C-Level ו-VP בתעשיית הטכנולוגיה. בן אור מביאה איתה ניסיון של יותר מ-10 שנים בניהול פרויקטים ומשאבי אנוש בעולמות התוכנה והדיגיטל. בתפקידה האחרון כיהנה כ-HRBP גלובלית בחברת GigaSpaces. לצד פעילותה המקצועית, היא מתנדבת בפרויקט ״אמץ עובד״ ומעניקה ייעוץ למחפשי עבודה בהיי-טק. ניצן רון, מנכ"ל מוסט וונטד, מסר: "ההצטרפות של חן היא בשורה עבורנו ועבור לקוחותינו בתעשיית ההייטק. בשוק דינמי, שבו גיוס בכירים דורש דיוק מקסימלי, החיבור בין מועמד לארגון חייב להישען על הבנה עמוקה של תרבות והון אנושי. הניסיון של חן בארגונים טכנולוגיים הופך אותה לאדם המדויק להצטרף לפעילות שלנו".