מיקרוסופט בוחנת עיצוב מעודכן של התפריט 'התחל' ב-Windows 10. לפי הדיווחים החברה רוצה להדגיש מחדש את השימוש באריחים חיים, אלו שמציעים עדכונים מיידיים, כולל התראות כמובן. הענקית מתכננת לפשט את הצלמיות המוצגות, להפחית את מספר הצבעים בהם ניתן להשתמש להצגת האריחים ולהעניק לכל אפיון עיצובי אחוד. לפי החברה זה אמור להקל על המציאה ו/או החיפוש של היישומים המותקנים במחשב. במקביל, כפי שאמורים בקרוב להבין הבוחנים של Windows Insider, היא אינה מתכוונת כאמור להפסיק להשתמש בגרסה הרגילה של Windows 10 באריחים החיים, שימשיכו להתהפך ולהסתובב כדי להציג התראות והודעות חדשות, אם כי בתפריט 'התחל' של Windows 10X היא וויתרה עליהם. למעשה, על פי הערכות, השאלה אינה - למרות המהלך הנוכחי של מיקרוסופט - האם היא תוותר בסופו של דבר על האריחים החיים, אלא רק מתי זה יקרה. אבל בינתיים החזית של החברה אחידה. "האריחים החיים לא עומדים להיעלם, ולא הכרזנו שום דבר שדומה לכך. אלה שנהנים מהאריחים החיים שלהם, יוכלו להמשיך ולעשות זאת", אמר ברנדון ל'בלאנק, מנהל בכיר בקבוצת ה-Windows Insider.

משרד התקשורת הודיע על הטלת עיצומים בסך של כ-1.121 מיליון שקלים על ספקיות אינטרנט שלא הציעו ללקוחותיהם שירותי סינון על מנת להגן על קטינים מפני אתרים ותכנים פוגעניים ברשת. מן המשרד נמסר, כי במהלך בדיקות שערך מינהל פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת התברר, כי בעסקאות שבוצעו לא יידעו הנציגים את הלקוחות בדבר אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט ואפשרויות ההגנה מפניהם. כמו כן לא הוצעו למנויים אפשרות לקבל, ללא תשלום, כלים לסינון אתרים או תכנים, כפי שהן מחויבות ברישיונן. העיצומים שהוטלו: פרימו -   19,560שקלים, טלזר – 87,060 שקלים, טריפל סי -  59,620 שקלים, פרטנר – 225,750 שקלים, הוט נט -  111,060 שקלים, סלקום -  282,370 שקלים, בזק בינלאומי – 298,020 שקלים ואקספון – 37,370 שקלים. המשרד מסר, כי ימשיך לפעול כדי להגביר את המודעות בקרב הציבור לגבי הסכנות הקיימות ברשת האינטרנט והאפשרויות להתגונן מפניהן, וזאת במטרה למנוע פגיעה בקטינים. שימוע – פישוט תהליכים לגורם המעוניין לספק גישה לאינטרנט רחב פס נוסף על כך, פרסם משרד התקשורת שני שימועים נוספים, שלדבריו יעודדו את התחרות ויפחיתו את הנטל הרגולטורי. הראשון עוסק בהקטנת מחויבות כספית ופישוט תהליכים לכל גורם המעוניין לספק גישה לאינטרנט רחב פס לטובת ציבור הצרכנים. בהודעתו ציין המשרד, כי " הליך קבלת רישיון כללי הוא מורכב, ועל כן, כחלק ממדיניות משרד התקשורת לעודד כניסת טכנולוגיות תקשורת חדשות ולקדם תחרות וכניסת מתחרים חדשים לשוק התקשורת, ועל רקע הפעולות שנוקט המשרד לעידוד פריסת תשתיות אינטרנט בפס רחב, המשרד סבור כי יש מקום להנמיך את חסמי הכניסה ודרישות הסף הפורמליות למפעילים חדשים המבקשים לספק את השירות". המשרד מציע שימוע מִדרג אסדרתי, כך שמי שמבקש לספק את השירות, יוכל לעשות זאת בשלב ראשון במתכונת של רישיון מיוחד ולא יחויב ברישיון כללי. מדובר באופן רישוי השירות למבקשים לספק את השירות למי  שאינם בעלי רישיון כללי. שימוע – הפחתת סכומי ערבויות הרישיון לבעלי רישיונות תקשורת ב-50% עד 90% השימוע הנוסף עוסק בעדכון גובה סכומי ערבויות הרישיון לבעלי רישיונות תקשורת, שעיקרו הפחתת גובה סכומי ערבויות אלו ב- 50% עד 90%. בהודעתו, מציין המשרד, כי "בהמשך לבחינה שביצע המשרד בנושא ערבויות הרישיון הקיימות ברשותו, הוחלט לבצע עדכון של סכומי ערבויות אלה לאור שינויים בתנאי השוק לאורך השנים. בחינת גובה סכומי הערבויות בראי החשיפה המשרדית העלה כי יש מקום לערוך הפחתה משמעותית בגובה ערבויות אלה". "עדכונם של סכומי ערבויות הרישיון תביא להקלה בנטל הרגולטורי הקיים לבעלי הרישיונות בשוק התקשורת בהליכי העמדת הערבות ובעלויות הנדרשות להקמתה ולהחזקתה", מסר המשרד. "בכוחה של הפחתה זו לאפשר לחברות התקשורת להפנות הון ומשאבים להשקעות ופיתוח ולתרום להתפתחות התחרות בשווקים השונים באמצעות צמצום חסם כניסה משמעותי". [caption id="attachment_311725" align="alignnone" width="600"] גובה סכומי ערבויות הרישיון הקיימים והמוצעים. מקור: עיבודי אגף כלכלה, משרד התקשורת[/caption]

פיצ'ר חדש לעוזרת האישית של גוגל: החברה השיקה אמש (ד') את ריד איט (Read It) - תכונה שמאפשרת להמיר את הטקסט הכתוב כמעט בכל דף אינטרנט לקול, ולהקריא אותו למשתמש-המאזין. חלק נכבד מהתכונה החדשה פותח על ידי אנשי המו"פ של גוגל בישראל. למרות זאת, בשלב זה התכונה זמינה ב-44 שפות, שעברית אינה אחת מהן. לצד התכונה, החברה השיקה גרסת API של ריד איט למפתחים. בגוגל אומרים שריד איט תסייע לכבדי ראייה, בעלי דיסלקציה ועוד להבין טוב יותר את הכתוב באתרי האינטרנט, ולאלה שמעדיפים שמיעה על פני קריאה - לעשות זאת. פרופ' יוסי מטיאס, מנהל מרכז המו"פ של גוגל בישראל, העיד במפגש עם עיתונאים שהוא נוהג "לקרוא" מאמרים בנושאים שונים באמצעות התכונה בריצת הבוקר היומית שלו. הטכנולוגיה של ריד איט מבוססת על בינה מלאכותית, לימוד מכונה ועוד, ובגוגל אומרים שהם מתכוונים להשתמש בה לפיתוח מוצרים נוספים. התכונה מצטרפת לשלל הפונקציות הכלולות בגוגל אסיסטנט, והוצגה בפעם הראשונה בתערוכת CES האחרונה, שנערכה בינואר בלאס וגאס. היא זמינה בשלב זה למשתמשי אנדרואיד בלבד, ועדיין לא ידוע מתי תושק גרסה ל-iOS, אם כי לפי אנשי גוגל, היא כבר נמצאת בעבודה. לדברי פרופ' מטיאס, "אנחנו רוצים לאפשר להמיר כל טקסט או אתר באינטרנט לשמיעה, כדי שהוא יהיה זמין לכולם. הדרך לעשות את זה היא באמצעות גוגל אסיסטנט, שמטרתה לעזור לאנשים להשיג את המטרות שלהם. עם התכונה החדשה ניתן לשמוע כמעט כל אתר באינטרנט". כדי להפעיל את התכונה צריך לבצע שתי פעולות אקטיביות: לא רק להיכנס לעמוד שרוצים לשמוע, אלא גם לומר "Read this page" באנגלית, גם אם בוחרים לשמוע את הטקסט בשפה אחרת. יצוין שיש כמה סוגי טקסטים שריד איט לא תוכנתה להקריא, כגון טבלאות ותוצאות של משחקי ספורט. בניגוד למוצרים אחרים של גוגל, כמו ווייז, שבהם מדבר הקריין בצורה מונוטונית, רובוטית משהו, הקראת טקסטים מהאינטרנט - שיכולים להיות מצחיקים, עצובים, דרמטיים וכו'... - מצריכה אותו להביע רגשות. המפתחים התגברו גם על הבעיה הזאת וריד איט יודעת להתאים את צורת הקריאה לאופי הטקסט. "עוד לא הגענו לעברית מספיק טובה" הרעיון לפיתוח ריד איט נולד במוחו של רוני אמירה מגוגל ישראל, שסיפר על כך לפרופ' מטיאס בפינת הקפה במשרד. הוא נוצר כחלק מהמגמה של החברה לאפשר לעובדים שלה להתעסק ב-20% מהזמן שלהם בפיתוח רעיונות ומוצרים חדשים. תהליך הפיתוח - משלב הרעיון ועד ליציאת המוצר - נמשך שלוש שנים. כאמור, על אף שהתכונה פותחה בישראל, היא לא תומכת, בינתיים, בעברית (אם כי כן בערבית). מנהל המוצר, דוד קדוש, אמר כי "עברית היא שפה מאתגרת, מאחר שיש לה מאפיינים מיוחדים. זאת אחת השפות היחידות בעולם שכדי להבין אותה צריך להבין את ההקשר של המשפט. אנחנו עובדים על זה ועדיין לא יודעים מתי ריד איט תתמוך בעברית - עוד לא הגענו לעברית מספיק טובה כדי לשחרר לשוק".

חברי הנהלת וואן השתתפו לאחרונה באירוע קיק-אוף לשנת 2020. המנהלים ערכו סיור מרתק במילק אנד האני, מזקקת הוויסקי הראשונה בישראל שזכתה בפרסים בינלאומיים. במהלך הסיור במזקקה קיבלו המנהלים של וואן הסברים על תהליך ייצור הוויסקי, וכמובן שזכו לטעום כמה סוגים שונים של וויסקי משובח מתוצרת הארץ. בהיותה מזקקת הוויסקי הראשונה בישראל, מילק אנד האני רואה את עצמה כסוג של סטארט-אפ, המקדם יזמות וחדשנות בתעשייה המאוד מסורתית של ייצור וויסקי. מנכ"ל וואן, עדי אייל, סיכם שנה מצוינת, והודה לחברי ההנהלה על תרומתם להצלחת החברה. בהמשך דבריו עדכן את המשתתפים בהישגי החברה וכן בדבר סבב מינויים משמעותי בהנהלת וואן, והוסיף כי "יותר מכל, אני שמח לקדם מנהלים בכירים ומצוינים שצמחו אצלנו בתוך החברה, ובכך לחזק את הנהלת הקבוצה כולה". בהמשך הערב השתתפו המנהלים בארוחת שף פרטית במתחם קופיולה בתל אביב, שבמהלכה קיימו דיון אסטרטגי כחלק מההיערכות לעוד שנה של חדשנות טכנולוגית בשירותם של הלקוחות המובילים במשק. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות [caption id="attachment_311745" align="alignnone" width="600"] מימין לשמאל: רן רייכברג, מנכ"ל וואן Tingz; אלי כהן, ה-CTO של וואן; יוסי צייגר, מנכ"ל הראל טכנולוגיות; עודד טהורי, מנכ"ל וואן BI. צילום: יח"צ[/caption] [caption id="attachment_311746" align="alignnone" width="600"] ארוחת שף פרטית במתחם קופיולה בתל אביב. צילום: יח"צ[/caption] [caption id="attachment_311747" align="alignnone" width="600"] מימין לשמאל: אלי כהן, CTO וואן; יוסי צייגר, מנכ"ל הראל טכנולוגיות; רונן בנבניסטי, מנכ"ל וואן ERP; עדי אייל, מנכ"ל וואן; סיריל סימון, מנכ"ל סטנגה; שלי כהן, מנכ"ל אוטומציה החדשה; אילה קדרון, מנהלת חטיבת פיתוח ומוצרים, וואן; יעקב רובינפיין, מנכ"ל חטיבת המגזר הביטחוני, וואן; צור אבנית, מנכ"ל חטיבות יועצים, בדיקות ומרכזי תמיכה, וואן; טל פרנקל, מנכ"ל FBC; שני אנקוריון, מנכ"לית XacTech; שמעון קצובס, מנהל חטיבת אורקל ונטסוויט; עדי שיין, מנהל מערך מכירות ללקוחות אסטרטגיים, וואן; שלום דיין, מנכ"ל חטיבת התשתיות והאינטגרציה; יובל טל, מנכ"ל וואן סמבה; עודד טהורי, מנכ"ל וואן BI. צילום: יח"צ[/caption] [caption id="attachment_311748" align="alignnone" width="600"] טועמים סוגי וויסקי מתוצרת כחול-לבן, במזקקת H&M. צילום: יח"צ[/caption]

בפעם השנייה השנה, קרן הון-סיכון קונה חברת היי-טק בעסקת ענק: לאחר שאינסייט פרטנרס רכשה לפני כחודש וחצי את וים תמורת חמישה מיליארד דולר, הפעם זאת תומא בראבו, שקונה את חברת האבטחה סופוס בסכום נמוך יותר, אבל עדיין גבוה - 3.9 מיליארד. סופוס קיבלה את ההצעה של הקרן לפני כארבעה חודשים, והיום (ד') הוכרז על העסקה, שתתבצע כולה במזומן. זאת, לאחר שבעלי המניות של סופוס אישרו אותה בדצמבר האחרון. תומא בראבו היא קרן הון פרטית, הממוקדת במגזר התוכנה ושירותי הטכנולוגיה. במסגרת ההסכם, בעלי המניות של סופוס יקבלו 7.7 דולר למנייה. המחיר למנייה מהווה פרמיה של 168% על מחיר הנפקת החברה ביוני 2015. יצוין כי תומא בראבו ביצעה 230 עסקות תוכנה בשווי של יותר מחצי טריליון דולר מאז 2003 וכיום בבעלותה 38 חברות בעולם זה. אלה מניבות הכנסות שנתיות של כ-12 מיליארד דולר ומעסיקות 40 אלף עובדים. השווי של תומא בראבו עומד על שבעה מיליארד דולר - פחות מפי שניים מהעסקה הנוכחית. סופוס היא חברה בריטית שהוקמה על ידי ג'אן הרוסקה ופיטר לאמר, והחלה לייצר את מוצרי האנטי וירוס וההצפנה הראשונים שלה ב-1985. כיום מגנים מוצרי החברה על כ-420 אלף ארגונים ו-100 מיליון משתמשים ב-150 מדינות, במגוון תתי תחומים באבטחת מידע והגנת הסייבר: אבטחת נקודות קצה ורשתות מפני מתקפות מתפתחות כמו כופרות, נוזקות, ניצול פרצות ופגיעויות, סינון נתונים ופישינג. לענקית האבטחה יש הסכמי שותפות עם 53 אלף מפיצים, משווקים וספקי שירותים מנוהלים. המטה שלה יושב באבינגדון, אוקספורדשייר. בשנתה הכספית 2019, שהסתיימה ב-31 במרץ, זינקו ההכנסות של סופוס ל-710.6 מיליון דולר - עלייה של 11.2% לעומת 639 מיליון בשנה הכספית הקודמת. רווחי החברה עמדו אז על 26.9 מיליון דולר - נתון המשקף שיפור ניכר לעומת הפסד של 60.9 מיליון. במחצית הראשונה של שנתה הכספית 2020 גדלו הכנסותיה ב-4.7% ל-365.8 מיליון דולר, לאחר שבתקופה המקבילה בשנה שלפני כן הן עמדו על 349.5 מיליון. במאי 2010 נרכשה סופוס על ידי אפקס פרטנרס, חברת השקעות פרטית שפועלת מלונדון, תמורת 830 מיליון דולר. מעט יותר מחמש שנים לאחר מכן היא גייסה חצי מיליארד דולר והנפיקה את עצמה בבורסה בלונדון, לפי ערך של 1.6 מיליארד דולר. כעת היא נמכרת בפי 3.5. יצוין כי תומא בראבו פעילה באופן מיוחד בעולם האבטחה ברשת וערכה כמה רכישות: היא קנתה את ברקודה נטוורקס בפברואר 2018 תמורת 1.6 מיליארד דולר; את ספקית ניהול אירועי האבטחה לוגרית'ם ביולי 2018; את אימפרבה הישראלית באוקטובר באותה השנה תמורת 2.1 מיליארד דולר; ואת ספקית אבטחת האפליקציות וראקוד חודש לאחר מכן, תמורת 950 מיליון. תקופה של שינויים בעולם אבטחת המידע תומא בראבו משתלטת על סופוס בתקופה שבה רבים מהמתחרים המובילים שלה עוברים שינויים גדולים. כך, סימנטק פוצלה וברודקום רכשה את עסקי האבטחה הארגונית שלה תמורת 10.7 מיליארד דולר במזומן. כחודשיים לאחר השלמת העסקה, ברודקום מכרה את יחידת שירותי האבטחה של סימנטק לאקסנצ'ר תמורת סכום שלא פורסם. יריבתה המיתולוגית של סימנטק, מק'אפי, מינתה מנכ"ל חדש והיא מחפשת אחר קרן הון פרטית שתרכוש אותה. ווברוט נמכרה לקרבונייט, שנמכרה בתורה לאופן טקסט. כמו כן, בחודש שעבר דווח כי סיסקו תרכוש את פייראיי. על פי הדיווח, שתי החברות מנהלות משא ומתן מזה תקופה ארוכה והן "קרובות מתמיד" להציג הצעה לרכישה רשמית, שככל הנראה תיעשה בשבועות הקרובים. כריס הגרמן, מנכ"ל סופוס, אמר בהודעה על הרכישה כי "אנחנו מתחילים כעת את הפרק הבא של צמיחה, שיהיה המשך למשימתנו להביא לעולם את טכנולוגיית הגנת הסייבר האפקטיבית ביותר. ברבעון האחרון, מערך מוצרי הדור הבא שלנו היווה יותר מ-60% מכלל הפעילות העסקית, וייצר צמיחה שנתית של 44%. באחרונה השקנו את טכנולוגיית אבטחת הרשת Sophos XG Firewall עם ארכיטקטורת Xstream. עם תומא בראבו, אנחנו מאמינים שנוכל להאיץ את ההתקדמות שלנו". סת' בורו, שותף מנהל בתומא בראבו, ציין כי "סופוס מעלה בקביעות את הרף עם אבטחה מסונכרנת, טכנולוגיית למידה עמוקה וצמיחה מהירה בערוץ ה-MSP. נסייע למנף את ההצלחה שלה ולהעמיק את החדשנות באבטחת הסייבר".

איש צוות של חברת אמזון המועסק במשרדיה אשר ממוקמים כמה רחובות מהמטה המרכזי של ענקית הקמעונאות אונליין בסיאטל, ארה"ב, נבדק ונמצא כנשא של נגיף הקורונה. לחברה הענקית המפעילה סניפים במקומות רבים בעולם יש כבר גם שתי עובדות במילאנו שבאיטליה שאובחנו כחולות בקורונה. לפי דיווחים שונים בתקשורת, המטה של החברה שוכן בשדרה השביעית, ואילו המשרד שבו הועסק הנשא מכונה SEA53, או בשם 'ברזיל', ונמצא בבניין בשדרה התשיעית בעיר. באזור סמוך שוכנים גם משרדיה החדשים של גוגל. דובר החברה אישר לניו יורק פוסט את החדשות אתמול (ג') בערב. מאוחר יותר, לפי בלומברג, אמזון בישרה רשמית לתקשורת על תוצאת הבדיקה החיובית לווירוס הקורונה אצל העובד. בהודעת החברה נמסר כי "אנו תומכים בעובד שנפגע, ושנמצא בבידוד". עם זאת אמזון טענה בהצהרתה כי העובד לא היה מועסק פיזית בבניין ברזיל. לפי הדיווחים, העובד שוחרר מהעבודה מאז שחלה ב-25 בפברואר. עובדים עמיתים שלו באמזון, אשר באו איתו במגע, קיבלו הודעה על המצב אבל לא צוו להיכנס לבידוד. [caption id="attachment_309312" align="alignnone" width="600"] נגיף הקורונה. אילוסטרציה: BigStock[/caption] סיאטל ומדינת וושינגטון בלב ההתפרצות באמריקה קורבנות נגיף הקורונה בארה"ב מתרכזים כולם באזור סיאטל שבמדינת וושינגטון. בסך הכל נרשמו 27 מקרים מאושרים באזור, ומספר המתים מהווירוס, נכון לאתמול בערב, הגיע לתשעה - חלקם הארי של הנפגעים והמתים הם שוכני בית אבות סיעודי בקירקלנד. ברחבי העולם ידוע רשמית על יותר מ-90,000 חולים, ויותר מ-3,000 אנשים בסך הכל שמתו כתוצאה מהקורונה. ארגון הבריאות העולמי הודיע הלילה ששיעור התמותה מנגיף הקורונה עומד למעשה על 3.4%, הערכה חדשה וגבוהה בהרבה מהנתון של 2% מתים מבין הנשאים, שהוערך בשלבים מוקדמים יותר. חברות טכנולוגיות רבות בוחרות בימים אלו לערוך שיחות ופגישות ועידה אונליין - רק כדי לנסות לרסן את התפשטות המגיפה. טוויטר וענקיות אחרות דוחקות באנשי הצוות שלהן לעבוד מהבית, ואסרו על מבקרים להגיע לקמפוסים שלהן. נזכיר כי עובד גוגל בציריך, שוויץ, נבדק גם הוא ויצא חיובי לקורונה בסוף החודש שעבר. באמזון ספציפית אומרים שהם מנקים באופן קבוע את אזורי העבודה. בנוסף החברה הפצירה בעובדיה להימנע מנסיעות לא חיוניות, וכן הורדו כמיליון מוצרים מהמדפים שלה אונליין, שמוכריהם טענו באופן שקרי כי הם מרפאים את הקורונה, או כאלו שמחיריהם הועלו לכאורה בשל השפעת הנגיף, אולם לשווא.

"אנו נמצאים בשלב המעבר ממדע קוונטי לטכנולוגיה קוונטית". כך אמר ד"ר טל דוד, המנהל הטרי של התוכנית הלאומית למדע וטכנולוגיה קוונטיים באירוע שגרירי ההיי-טק, שהתקיים בשבוע שעבר בהרצליה. "תפקידי לרכז את הפעילות של ישראל בתחומים הקשורים לטכנולוגיות קוונטיות, שהיום מבוזרת בגופים ממשלתיים רבים, כדי שנגיע לנקודת מוצא משותפת", אמר דוד. המונח טכנולוגיה קוונטית משמעו לקחת את ההיבטים הבסיסיים של  הפיזיקה הקוונטית ואת נושא הסופר פוזיציה (היכולת של מערכת להיות בכמה מצבים בין 0 ל-1 בו זמנית א.ב.), ולהיעזר בתחומים שבהם הביצועים שלה עולים על אלה שאינם עושים שימוש בפיזיקת הקוונטים. קיים מירוץ בינלאומי בתחום הטכנולוגיה הקוונטית. רק לאחרונה שמענו על הודו, שהקימה פרויקט דומה לקידום הטכנולוגיה קוונטית, וזה מצטרף לתוכניות נוספות, כגון תוכנית הדגל האירופית שמתוכננת לעשות מהפכה בתחום על פני עשור. ולא רק מדינות, גם חברות גדולות כמו יבמ, גוגל ואמזון, שבונות מחשבים קוונטיים, וכן חברות הבונות מערכות תקשורת קוונטית או קריפטוגרפיה קוונטית. "רואים שהטכנולוגיות הקוונטית נמצאת בשלושה אזורי יישום. הראשון בהם הוא מטלורגיה ומדידת דיוק. התחום בשני הוא מחשוב ותקשורת קוונטיים, ולאחרונה שומעים על תחומים נוספים, כגון אימות קוונטי ואינטרנט קוונטי". "לישראל יש יתרונות באקוסיסטם של הטכנולוגיה הקוונטית: תשתית אקדמית וטכנולוגית שנבנתה כאן שנים - ברוב האוניברסיטאות בישראל יש מחלקות מובילות לנושא הקוואנטי, וזו אקדמיה מולטי-דיסציפלינרית, המשלבת פיזיקה, הנדסה ומדעי המחשב. בתעשייה קיימים פה מרכזי מו"פ רב לאומיים בעלי יכולות רלוונטיות, כמו מרכז המו"פ של יבמ, לצד חברות ישראליות כמו מלאנוקס, אקיוביט, קוונטום מאשינס וקוונטום LR. בישראל פעילים היום שבעה סטארט-אפים בתחום, ולאחרונה אנו רואים עלייה בסטארט-אפים הנוצרים. "ישראל תשקיע 360 מיליון דולר בתחום, וחלקים מהתוכנית כבר מיושמים היום". לדבריו, בנוסף לקשרים בין האקדמיה לתעשייה מבקשים בתוכנית הלאומית לטכנולוגיית קוונטים לפתח את הקשר הבינלאומי בנושא. פיצוח ה-RSA ד"ר יונתן כהן, ממייסדי וסמנכ"ל הטכנולוגיות של קוואנטום מאשינס, נתן הרצאה אקדמית למתקדמים בנושא חישוב ומחשוב קוונטי, והסביר מדוע יש לחשוש מפני פיצוחה של בעיית RSA, פרוטוקול האבטחה שעליו מבוסס כל המחשוב כיום. RSA הוא פרוטוקול ההצפנה הנפוץ ביותר באינטרנט. כולנו משתמשים בו לאבטחת מידע  וכמובן בטרנזקציות כספיות. ה-RSA מבוסס על בעיה מתמטית קשה מאוד, שעושה שימוש במספרים ראשוניים ארוכים. מחשב קלאסי רגיל יכול לפתור את הבעיה, אבל זה ייקח לו כמיליארד שנה. מחשב קוונטי, אם כי בקנה מידה גדול בהרבה מזה שקיים היום, יוכל לפתור את הבעיה בתוך שעה. המחשבים הקוונטיים והמחשבים הקלאסיים שונים זה מזה בהיבטים הבסיסיים ביותר של חוקי הטבע ולא רק במהירות. לא מדובר בגודל רכיבי המחשב או בארכיטקטורה. [caption id="attachment_311785" align="alignnone" width="600"] ד"ר יונתן כהן, ממייסדי וסמנכ"ל הטכנולוגיות, קוונטום מאשינס. צילום: גיל לופו[/caption] כהן מספר על החברה שהוא  מנהל, ומציין כי "החברה מפתחת את שפת התכנות QUA ואת מערכת התזמור הקוונטית", המאפשרת לשפר את הביצועים ולמצות את הפוטנציאל של כל מחשב קוונטי ואף להטמיע מחשבים קוונטיים בענן באופן אופטימלי. עוד הוסיף, ש"המערכת תאפשר לרכיבים הקוואנטיים במחשבים היברידיים לתקשר עם הרכיבים הרגילים", ובכך הוכיח את יתרונות החדשנות המולטי-דיסציפלינרית הישראלית. הזמנה לשיתוף פעולה עם הולנד ד"ר רחלי קרייסברג, מנכ"לית מרכז החדשנות של הולנד ישראל ונספחת החדשנות של הולנד בישראל, אמרה, כי ממשלת הולנד הקצתה 23.5 מיליון יורו לקוואנטום ב-5 חמש השנים הבאות, ובהולנד פועלים מרכזי מו"פ בנושא קוואנטום, בהם קיוטק באוניברסיטה הטכנית דלפט, הפועל בשיתוף עם מיקרוסופט ואינטל. היא הזמינה את האקדמאים והיזמים הישראלים להשתלב בתוכניות השונות של ממשלת הולנד בנוגע לקוואנטום וציינה: "כולנו צריכים ליצור מסה קריטית של פעילות בתחום - והדרך לכך היא בשיתופי פעולה". [caption id="attachment_311764" align="alignnone" width="600"] ד"ר רחלי קרייסברג, מנכ"לית מרכז החדשנות של הולנד ישראל ונספחת החדשנות של הולנד בישראל. צילום: גיל לופו[/caption] אן-מארי פיינמן, ממייסדי וינובה (רשות החדשנות השוודית) ומייסדת וינובה ישראל (הסניף הראשון מחוץ לשוודיה, מתוך שלושה), סיפרה, שתקציב וינובה העולמי ל-2020 עומד על 300 מיליון דולר וכולל הקמת האב חדשנות פיזי בישראל. [caption id="attachment_311766" align="alignnone" width="600"] אן-מארי פיינמן, ממייסדי וינובה ומייסדת וינובה ישראל. צילום: גיל לופו[/caption] רותי אדר, מנהלת מרכז החדשנות של סמסונג בישראל הציגה את חזון סמסונג לנושא מהפכת הקוואנטום. מהפכת הקוואנטום תפתור עולם שלם של אתגרים, אחד מהם הוא האצת תהליך פיתוח התרופות – שבכל עשור משכו מוכפל! מחשוב קוונטי מקצר את התהליך ויאפשר את הפיכת ההאטה להאצה בפיתוח תרופות. "העולם הפיזי מבוסס על אלגוריתמים קוונטיים. כימיה קוונטית היא סוס המירוץ שיאפשר סימולציות של מולקולות מורכבות. עולמות הפארמה והפיננסים הם הבאים בתור - בעזרת הקוואנטום נגיע לאופטימיזציה של תיקי השקעות ושל פיתוח תרופות חדשות. התעשייה עצמה כבר מודעת למהפכה, רק בשבוע שעבר ישבתי במפגש עם חברת ביטוח, שמגלה עניין בתחום ומעוניינת בפתרונות". לאור בהלת הקורונה, ייתכן כי ישראל תתפוס מקום חשוב בפיתוחים העתידיים של סמסונג. [caption id="attachment_311759" align="alignnone" width="600"] רותי אדר, מנהלת מרכז החדשנות של סמסונג בישראל. צילום: גיל לופו[/caption] צילומים: גיל לופו  

דיפלומטים ממדינות שונות שמשרתים בישראל מורגלים להשתתף בכנסים ומפגשים שמשרד החוץ וגופים אחרים מארגנים, כחלק מפעילותם פה. אבל נראה שאת אחד האירועים, שהם נטלו בו חלק השבוע, הם לא ישכחו זמן רב: אירוע שהפגיש בין נציגי סטארט-אפיסטים חרדיים, בוגרי ביזלאבס, החממה הטכנולוגית של מתחם החדשנות החרדי ביזמקס, לעשרות דיפלומטים המוצבים בישראל - שגרירים, נספחים כלכליים, נציגי סחר ואחרים. האירוע נערך ביוזמת ביזמקס יחד עם משרד החוץ, ומטרתו הייתה להציג לקהילה הבינלאומית עוד פן של המשך הצמיחה של אומת הסטארט-אפ. בין הדיפלומטים שהשתתפו באירוע בלטו נציגי שגרירויות ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה, קנדה, ונציגים ממדינות רבות מאירופה, אסיה, דרום אמריקה ואפריקה. מהצד הישראלי נטלו בו חלק, בין היתר, מנכ"ל משרד החוץ, יובל רותם, סמנכ"לית רשות החדשנות, נעמי קריגר כרמי, מנכ"ל קרן ק.מ.ח., מוטי פלדשטיין, מייסד ויו"ר אחים גלובל, מוטי אייכלר, סמנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, אודי בן דרור, ובכירים נוספים. עוד השתתפו בכינוס משקיעים, נציגי קרנות הון-סיכון, נציגי חברות רב לאומיות ואנשי עסקים ישראליים שמתעניינים בהשקעות ובשיתופי פעולה עם סצנת הסטארט-אפים החרדית המתעוררת, במטרה לסייע ליזמים החרדים לפתוח שווקים חדשים בעולם. לדברי נעם כץ, סמנכ"ל דיפלומטיה ציבורית במשרד החוץ, "הסטארט-אפים החרדיים יכולים להיות חלון הראווה של החדשנות ושל תעשיית ההיי-טק הישראליות". גיל שורקה, מנכ"ל חממת ביזלאבס, אמר כי "המיזמים הטכנולוגיים שהוצגו באירוע הם חוד החנית של תעשיית ההיי-טק החרדית". [caption id="attachment_311823" align="alignnone" width="600"] מימין: גדעון קופרמן, מנכ"ל בראשית; איציק קרומבי, מנכ"ל ביזמקס; דן חג'ג' מבלאק בלט; אריה טנץ מ-Snapp IP; אהרון ברייאר מ-SelfCAD; יונתן הלר מפול פיוריטי; אלי וייס מבונדור; קלמן לייבוביץ' מלונטיר; הרב אליהו דורדק משנן לי; גיל שורקה, מנכ"ל ביזלאבס; ומשה לייבוביץ' וישעיה מוסקוביץ' מהילאבלס. צילום: יוגב כהן[/caption] אלה שבעת הסטארט-אפים שהציגו באירוע בלאק-בט - חברת HRtech, שמפתחת פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית לגיוס מועמדים טובים יותר, בזול יותר ובאופן המהיר ביותר. היזמים: דן חג'ג' ועזרא פאייה. בונדור - חברת פודטק ודליוורי בעלת אפליקציה חכמה ואינטואיטיבית להזמנת מזון נישתי בכל העולם באופן קל ומהיר. האפליקציה מאפשרת לכל אחד לבצע את ההזמנות לפי השפה והעדפות כשרות שלו, וסוג המטבח המועדף עליו. היזם: אלי וייס. לונטיר - חברה לפיתוח ווב ו-MarTech, שמציעה פתרון לקמפיינים שיווקיים ללא שינוי בקוד המוצר. המערכת מעלה את הדטה מכל המערכות השונות, בסנכרון עם פייסבוק וגוגל, והצוות יכול להפעיל בקלות קמפיינים שיווקיים. היזמים: קלמן לייבוביץ' ושחר הסי. פול פיוריטי - חברת ווטרטק וקלינטק בעלת טכנולוגיה לחיטוי וחמצון טבעי במים, שמסייע לפתרון בעיות תברואתיות במי המקוואות. החברה היא בעלת פטנט, באישור משרד הבריאות ומכון התקנים. היזמים: יונתן הלר ותומר לוי. SelfCAD - חברה שמפתחת תוכנה מלאה ליצירת אובייקטים בתלת ממד. המוצר כבר נמצא בשימוש ומהווה פלטפורמה קלה ואינטואיטיבית לעיצוב והדפסה בתלת ממד. הוא מייתר את הצורך להשתמש בתוכנות עריכה גרפיות מתקדמות ומאפשרת לכל אחד לעצב לעצמו ולהדפיס את מה שהוא רוצה - ב-3D. היזם: אהרון ברייאר. Snapp IP - חברת פודטק שמפתחת טכנולוגיה זולה, ירוקה ונקייה לייצור גז ממים עבור לחות. בחברה אומרים כי הטכנולוגיה שלה מאפשרת להאריך את חיי המדף של ירקות ופירות בצורה משמעותית, וכך לסייע בפתרון משבר המזון העולמי. היזם: אריה טנץ. שנן לי - חברת אד-טק המיישמת טכנולוגיה לזיהוי דיבור, שמסייעת לתלמידים לתרגל קריאה שוטפת, מדויקת והבעתית של טקסט. משוב מדויק ומפורט בקול ובצבע מעודד את התלמיד לתקן את עצמו, ומכוון את המורה להתערבות יעילה ומהירה. היזם: הרב אליהו דורדק.