כמו בזירות אחרות, גם הלחימה של ישראל בכלל וצה"ל בפרט נגד החיזבאללה לא מתקיימת רק בשדה הקרב הפיזי. הצבא משתמש בשורה של אמצעים טכנולוגיים כדי להילחם באיום מצפון, כמו גם באיומים ובארגוני הטרור האחרים. כך, למשל, כפי שפורסם באנשים ומחשבים בינואר האחרון, מרכז הל"א וניהול הספקטרום האלקטרו-מגנטי שבאגף התקשוב ביצע אשתקד מאות שיבושים להפלת רחפנים של החמאס, הג'יהאד האסלאמי והחיזבאללה. בחודש שעבר נערך בפיקוד הצפון תרגיל סערת ברקים. במסגרת התרגיל נבחנו הלקחים מהאירועים המבצעיים האחרונים בגבול לבנון, ותורגלו נהלי הקרב והתוכניות האופרטיביות אל מול אפשרות של ימי קרב. עוד תורגלו שיתופי הפעולה בין מערכי האיסוף, האוויר, המודיעין והאש. התרגיל כלל הפעלה של מערכת תקיפת המטרות האחודה של צה״ל, מעגל האש. בתרגיל השתתפו כוחות מאגף התקשוב וההגנה בסייבר לצד כוחות מפיקוד הצפון, מזרועות האוויר והים, מאגף המודיעין ומהמשטרה. בתרגיל מול גבול הלבנון הופעלו תרחישים אפשריים בכלל הממדים. מערך התקשוב של אוגדה 91 לוקח חלק פעיל ואף מעצב את המערכה בגבול הצפוני. "עשינו כל שיכולנו כדי לשבש את פעילות החיזבאללה", אמר בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים סא"ל אייל אבזבקייב, מפקד נופים, גדוד הקשר של האוגדה. חיילים בשטח בזמן התרגיל. צילום: דובר צה"ל במסגרת התרגיל נבחן מתווה להתמודדות עם פיגוע, בלא שהכוחות בשטח נערכו אליו לפני. תפקיד כוחות האוגדה היה לבודד את המרחב, על מנת לבודד את הגזרה שבאחריותה מאזרחים ומחיילים, ולמנוע פגיעה במטרות נעות, קלות לצליפה. "תפקיד גדוד התקשוב שבאחריותי הוא לייצר קשר ולתת פתרונות לשיבושים של הצד השני על כוחותינו. המטרה – לאפשר שליטה מלאה על כל מה שקורה בגזרה שבאחריותה, לשלוט בכל הכוחות הנכנסים ויוצאים מהגזרה, וכן לאפשר לכוחות בשטח לפעול בצורה תקינה, לבצע פעילות טקטית", אמר סא"ל אבזבקייב. לדבריו, "התקשוב משמש מצע, פלטפורמה תקשורתית, והוא מסייע לכוחות בהיבטי פיקוד ושליטה. במסגרת התרגיל בנינו רשת תקשורת פנימית, כדי לקבל שליטה ונתונים על הקורה בגזרה. כל כוח שנכנס קיבל חמ"לים, עם יכולות פיקוד ושליטה". "המשימה: לדאוג שכל מערכות ה-ICT יפעלו כרגיל" לדברי סא"ל אבזבקייב, "היה זה סוג של משחק מוחות מעניין בינינו לבינם. המשימה שלנו הייתה לדאוג לכך שכלל מערכות ה-ICT הצה"ליות, באוגדה ובכוחות שנוספו אליה בתרגיל, יפעלו כרגיל, בלא כל שיבוש. הכוחות עשו שימוש במערכות השו"ב השונות – צי"ד לדרג המבצעי הטקטי וטירת האגם לדרג המטכ"לי – בלי כל הפרעה". הוא הוסיף כי "הגעתם של כוחות נוספים לגזרה מייצרת חתימות, תרמית ודיגיטלית, ופעלנו למניעת הגילוי שלהם על ידי הצד השני". תרגיל סערת ברקים – גם תחת קורת הגג בבסיס. צילום: דובר צה"ל על פי סא"ל אבזבקייב, "עסקנו בהיבט הניטור רבות, לרבות יכולות לניטור מרחוק של מערכות ועומסים, וגילוי פרו-אקטיבי של תקלות וצווארי בקבוק. לחלק מהכוחות היו מערכות משואה בגרסה 700 ולחלקם – בגרסה 750. דאגנו לסנכרון בין המערכות בגרסאות השונות. כמו כן, אפשרנו לכוחות להשתמש בסלולר הצבאי המוצפן בצורה תקינה, תוך ניצול היכולות האפליקטיביות של תשתית הסלולר, לטובת תקשורת והעברת נתונים, כולל נתוני חוזי, וקבוצות בצ'ט". "התקשוב – גורם קריטי בפעילות המבצעית" אבזבקייב, בן 43, היה נגד בעברו, ובמסגרת זו הוא מילא כמה תפקידים בגדוד 376, אמירים – גדוד תקשוב ארצי מטכ"לי נייד. לאחר שעבר קורס קצינים לפני יותר מעשור הוא שימש כקצין הקשר של חטיבת הנח"ל ושל החטיבה המרחבית בחברון. עוד היה אבזבקייב סגן מפקד גדוד הקשר של אוגדה 162 ומג"ד הקשר של אוגדה 80. הוא הוסיף כי "כל הכוחות בשטח עבדו יחד, באופן מתואם וללא שיבוש. קלטנו כוחות שחברו לגזרה, פתחנו מפקדות ופעלנו לאחזקתן בהיבטי ICT, עיבינו וחיזקנו את התשתיות במרחב לטובת שרידויות, וניהלנו את הספקטרום – כממד משמעותי במערכה. הצלחנו לאפשר לכולם לעבוד בצורה תקינה עם כלל המערכות. אפשרנו לאוגדה לבצע את משימתה במסגרת התרגיל". לסיכום אמר סא"ל אבזבקייב כי "המערכה מעניינת. התקשוב הוא גורם קריטי, שמאפשר לבצע מעגלים מבצעיים באופן אפקטיבי, והוא תופס יותר ויותר נפח בפעילות המבצעית. סייענו לכוחות בשטח בתרחישים בהגנה ובהתקפה, לרבות אירועים מבצעיים מתפרצים בגבול, צבירת כוחות, הפעלת אש מהירה והגנה על יישובי הצפון. עזרנו לשיפור המוכנות אל מול צבא הטרור חיזבאללה. זירת הלחימה משתנה באופן יום יומי ואנחנו, אנשי התקשוב, נדרשים להשתנות בחשיבה ובפעולה. מי שלא יעשה זאת – לא ישרוד את המערכה הבאה".

בית המשפט הפדרלי בטקסס קבע השבוע את אחד העונשים הכספיים הכבדים ביותר אי פעם בהיבט של הפרת פטנטים בארצות הברית. מדובר בסכום של 2.18 מיליארד דולר, שאותו תצטרך ענקית השבבים אינטל (Intel) לשלם לחברת VLSI, שמחזיקה בפטנטים שהופרו החל מ-2019, אחרי שרכשה אותם כחלק מעסקה עם NXP. לפי התביעה, מדובר בפטנטים שעוסקים בחידושים שמסייעים בהיבטים של העוצמה והמהירות של המעבדים, שהם המפתחות החשובים ביותר של המעבדים כיום, לצד צריכת כוח, בשוק המחשבים האישיים והשרתים כאחד. לפי השופט, מדובר בהפרה של שני פטנטים, שעל אחד חויבה החברה בכ-1.5 מיליארד דולר ועל השני כ-675 מיליון דולר. הראשון היה שייך במקור לפריסקייל החל ב-2012, והשני לסיגמה-טל מ-2010. פריסקייל רכשה את סיגמה-טל ונמכרה בעצמה ל-NXP ב-2015, וכאמור מכרה את הפטנטים כחלק מעסקה ב-2019 לתובעת VLSI. מדובר בחברה שמחזיקה בפטנטים שונים ומשונים ואינה מייצרת הכנסות באופן קבוע, ו-NXP אמורה לקבל חלק מכספי התביעה. השופט קבע בהחלטתו, שהחוק אינו דורש שמישהו יידע שהוא מפר פטנט כדי לקבוע שהוא אכן הפר אותו, ושבמקרה של התביעה הנוכחית מדובר בעיוורון מכוון, ושהחברה כלל לא בדקה אם קיים פטנט שהיא משתמשת בו בחידושים שלה, אך קבע שלא הייתה כאן הפרה מכוונת, אחרת היה משלש את הסכומים. הוא גם לא קיבל את הטענה שאחת ההפרות בכלל לא קיימת כי היא קשורה לעבודה שבוצעה על ידי המהנדסים של אינטל. לפי אינטל, התביעה הזאת נגדה היא פוטנציאל ההכנסות היחיד ש-VLSI יכולה להציג. "היא לקחה שני פטנטים מהמדף שאף אחד לא השתמש בהם ואמרה שהיא רוצה שני מיליארד דולר", טען עו"ד וויליאם לי, שייצג את אינטל. ואולם בית המשפט חשב אחרת, ואינטל כבר הודיעה שתגיש ערעור על ההחלטה. "אנחנו לא חושבים שמגיע להם יותר מ-2.2 מיליון דולרים. אנחנו מאוד לא מסכימים להחלטה. אנחנו בטוחים שהערעור שלנו יתקבל", מסרה אינטל.

לא כל כופרה זוכה לאותה תהודה פרסומית, וחבל שכך. בחודשים האחרונים הכופרה Conti תקפה 180 ארגונים לכל הפחות, בהם מערכות ה-IT של בית משפט בלואיזיאנה ומחשבי יצרנית השבבים אדבנטק מטאיוואן. ייחודה, בין השאר, הוא ביכולת לקבל גישה להרשאות מנהל דומיין בתוך 16 דקות מרגע ניצול הפרצה בפיירוול. סופוס (Sophos) פרסמה סדרת תחקירים על הכופרה Conti  – כופרה ב"סחיטה כפולה", המופעלת על ידי גורם אנושי. התוקפים גונבים נתונים מיעדיהם לפני שהם מצפינים אותם, ואז מאיימים לחשוף את המידע הגנוב באתר "Conti News" אם הארגון לא משלם את דמי הכופר. האתר מפרסם נתונים שנגנבו מהקורבנות. המחקר הראשון הציג את רצף הזמן של מתקפת Conti פעילה, מהפריצה הראשונית ועד החזרה לעבודה של ארגון המטרה, לצד פעילות צוות התגובה של סופוס, שנטרל וחקר את ההתקפה. בצד הטכני, הציגו חוקרי מעבדות סופוס כיצד התוקפים מסוגלים לחסום ניתוח של הכופרה באמצעות פריסת אותות של Cobalt Strike – תוכנה המשמשת לבחינת הגנות בארגון, על גבי המכונות המותקפות. לאחר מכן ההאקרים טוענים את הקוד ישירות אל תוך הזיכרון, כך שהם אינם משאירים ממצאים שהחוקרים יכולים לבחון. "זו הייתה התקפה מהירה ובעלת פוטנציאל הרסני מאוד", אמר פיטר מקינזי, מנהל צוות תגובה מהירה בסופוס. "גילינו כי התוקפים הצליחו לפרוץ לרשת המטרה ולקבל גישה להרשאות מנהל דומיין תוך 16 דקות מרגע ניצול הפרצה בפיירוול. תוך שעות, התוקפים הצליחו להפעיל את אותות Cobalt Strike על השרתים – שהפכו לשדרה המרכזית למתקפת הכופרה". לדבריו, "בהתקפות הנשלטות על ידי אנשים, התוקפים יכולים לבצע התאמות ולהגיב למצבים משתנים בזמן אמת. במקרה הזה, התוקפים השיגו במקביל גישה לשני שרתים, כך שכאשר המותקפים זיהו ונטרלו אחד מהם – הם האמינו שהצליחו לעצור את ההתקפה בזמן – אבל התוקפים פשוט החליפו שרת והמשיכו את ההתקפה באמצעות השרת החלופי. יצירת תוכנית ב' היא גישה נפוצה בהתקפות בהפעלה אנושית. זו תזכורת לכך, שגם אם נעצרה פעילות חשודה מסוימת ברשת, אין להסיק מכך שההתקפה באמת הסתיימה". הארגונים שהמידע שלהם פורסם באתר Conti News, לפי מדינות. תרשים: סופוס מקינזי הוסיף, כי "לאחר חילוץ הנתונים, התוקפים הפעילו Cobalt Strike בכמעט 300 מכשירים והפעילו את הכופרה. הצד המותקף  נותר בלא אפשרויות, אלא לכבות תשתית חיונית ולעצור את הפעילות השוטפת. אנשי המקצוע שלנו הצליחו לנטרל ולהכיל את ההתקפה תוך 45 דקות. בתוך יום אחד הארגון המותקף  הצליח לאחזר מחשבים שנפגעו ולחזור לפעילות מלאה". לדבריו, "יש חברות שאין להן גישה לצוות אבטחת IT ייעודי, ולעיתים קרובות זהו המנמ"ר שנמצא בקו ההתקפה הראשון של הכופרה. הם אלה שמגיעים לעבודה בוקר אחד כדי לגלות שהכל נעול ומוצאים את מכתב דרישת הכופר על המסך. לעיתים, דרישות אלו מלוות בהודעות דואר אלקטרוני מאיימות או בשיחות". המחקר מסתיים בשורת המלצות מעשיות: כבו פרוטוקולים לשליטה מרחוק הפונים לרשת, RDP, כדי למנוע מהעבריינים גישה לרשת; אם יש צורך בגישה ל-RDP, עשו זאת מאחורי חיבור VPN; השתמשו באבטחת מידע רב שכבתית כדי למנוע, להגן ולזהות מתקפות סייבר, כולל יכולות זיהוי ותגובה בנקודות קצה (EDR) וצוותים לתגובה מנוהלת אשר צופים ברשת 24/7; היו מודעים לסממנים המוקדמים לנוכחות תוקפים כדי לעצור מתקפות כופרה; צרו תוכנית תגובה יעילה לאירועים ועדכנו אותה על פי הצורך; אם אתם חשים שאין לכם את המשאבים או הכישורים כדי לעשות זאת – לנטר איומים או להגיב לאירועים, שקלו לפנות למומחים חיצוניים.

איידנטיק (Identiq) הישראלית, אשר הקימה את הרשת הבינלאומית הראשונה בעולם לאימות זהויות, השלימה גיוס של 47 מיליון דולר. זהו הגיוס הראשון של החברה אחרי גיוס ה-Seed, והוא הובל על ידי Insight Partners ו-Entrée Capital, בהשתתפות נוספת מצד אמדוקס (Amdocs) ו-Sony Innovation Fund by IGV ומשקיעים קיימים, כולל Vertex Ventures, Oryzn Capital, ו-Slow Ventures. איידנטיק בונה את רשת אימות המשתמשים הגדולה בעולם, ומאפשרת לחברות לעבוד יחד על מנת לאמת זהויות צרכנים, פרטי תשלום ומידע רגיש אחר מבלי לשתף או לחשוף נתונים פרטיים. הצמיחה האדירה של הרשת בשנה האחרונה נוצרה על ידי חברות אינטרנט מובילות, שחוו במשך זמן רב גניבת נתונים, אתגרי פרטיות, הונאות והתקפות תכופות מצד נוכלים, שמתחזים למשתמשים אמיתיים. כספי הגיוס ישמשו את חברה כדי להאיץ עוד יותר את צמיחת הרשת שלה על ידי צירוף חברים, שכל אחד מהם משפר את איכות האימות והכיסוי של שאר המשתמשים, מה שיוצר אפקט מתגלגל, המייצר ערך מוסף למשתמשים הקיימים בעקבות משיפור הכיסוי, עדכון הנתונים ודיוקם. הטכנולוגיה הייחודית של איידנטיק, המאפשרת להשוות את פרטי המשתמש החדש מול זהויות שכבר אומתו על ידי חברות אחרות ברשת, מביאה לתעשייה נתונים ברמת איכות חדשה וברמת הדיוק העדכנית ביותר. הפרוטוקול והגישה החדשה של החברה מציעים לארגונים גלובליים אלטרנטיבה טובה יותר, בעלות נמוכה יותר ובבטיחות גבוהה יותר מאשר ספקי מידע צד-שלישי, הגובים לעתים קרובות מחיר גבוה עבור מידע לא עדכני. "איידנטיק הגיעה למסה קריטית, ואנחנו מתרגשים מאפקט הרשת שנוצר וימשיך להאיץ את צמיחתה המהירה", אמר ג'ף הורינג, ממייסדי החברה והדירקטור המנהל של Insight Partners, שיצטרף לדירקטוריון איידנטיק. "ל-Insight Partners יש היסטוריה של תמיכה בחברות המגדירות תחומים מחדש, ולאיידנטיק יש את כל הסממנים של חברה כזו. הם מאפשרים לחברות הגדולות בעולם לשתף פעולה במאבקן בהונאות ובפתרון בעיות אימות הנתונים והפרטיות המורכבות ביותר. אנו מצפים להשתמש במנוע הצמיחה שלנו באופן מיידי, כדי לסייע לאיידנטיק להגדיל את חדירתה לשוק ואת פיתוח מוצריה". "היכולת שלנו להוביל את השוק מחוזקת על ידי המשקיעים שלנו", אמר איתי לוי, מייסד שותף ומנכ"ל איידנטיק. "הוכחנו שהפרטיות היא נכס עוצמתי, כאשר חברות פורצ'ן 500 רבות מסתמכות על הרשת שלנו כדי לזהות ולאמת באופן חיובי את המשתמשים שלהן. זה מבטיח שלמשתמש מהימן תהיה תמיד את החוויה המהירה והטובה ביותר בזמן השימוש בשירותים של החברות השותפות ברשת".

הפתיחה הכמעט כללית של המשק, שצפויה ביום א' הקרוב, מהווה שלב מהותי בחזרה לפעילות כלכלית מלאה ובהתאוששות ממשבר הקורונה. זאת, מתוך תקווה שהחיסונים יעשו את שלהם – וההפרות למיניהן לא, ולא נצטרך עוד סגר, חלילה. על פי תחזיות של בנק ישראל, השנה תחל ההתאוששות הכלכלית של המשק שלנו, אבל היא תבוא לידי ביטוי ביתר שאת ב-2022. אלא שמכנס תעשייה 4.0 של אנשים ומחשבים, שנערך השבוע, עלתה תובנה בולטת שבלעדי היישום שלה המשק לא יצמח, או יצמח בקצב איטי הרבה יותר: היכולת של מפעלי תעשיה בתחומים השונים לעלות על גל היציאה מהמשבר תלויה בהשקעות שיבצעו בעליהם בטרנספורמציה דיגיטלית – ברצפת הייצור, בבק אופיס ובחיבור ביניהם. הקורונה תפסה את התעשייה היצרנית בישראל לא מוכנה בעליל. מתוך 13,202 מפעלים תעשייתיים שיש במדינה (על פי נתוני התאחדות התעשיינים, הנכונים לסוף 2019), רק אחוז קטן מאוד ביצעו או היו במהלך תהליכי חדשנות כלשהם, וגם אז – לא בצורה מלאה, במקרים רבים. אחת הסיבות לכך, כפי שהסתברה בכנס, היא שתעשייה 4.0 זה לא מונח קסם, ולא ניתן ליישם את הטרנספורמציה הדיגיטלית – שכאמור, מהווה חלק מהותי בה – בבת אחת. ההכרח הוא לעשות את התהליך בשלבים. בהתחלה, צריך לבצע סקר ומיפוי של הצרכים, ולקבוע את סדרי העדיפויות של המפעל. המצב במרבית המפעלים בארץ הוא שרצפת הייצור מכילה מערכות שהותקנו לפני 30 שנה ויותר. המסקנה המתבקשת – שצריך להחליף אותן – לא ריאלית בגלל העלויות הגבוהות, והיא עוד פחות ישימה בשנה כמו זו. וזאת נקודת פתיחה לא טובה בכלל, בלשון המעטה. פערי השכר בין ההיי-טק לתעשייה המסורתית התעשייה בישראל סובלת מזה כמה עשורים מתדמית ירודה, והפוקוס של הכלכלה הישראלית הוא על חברות ההיי-טק בכלל והסטארט-אפ בפרט, ועל מגזרי השירותים. זאת, על אף שבמפעלי התעשיה הועסקו לפני הקורונה (בסוף 2019) כ-368 אלף עובדים והתוצר של התעשיה הישראלית עמד באותה השנה על 159 מיליארד שקלים. כתוצאה מכך, בולטים הפערים בין המגזר היצרני לבין ההיי-טק: מנתוני הדו"ח של התאחדות התעשיינים עולה שבסוף 2019, השכר הממוצע בענפי הטכנולוגיה עמד על 24 אלף שקלים, לעומת 14 אלף למשרת שכיר ממוצעת בתעשייה. השכר הנמוך בתעשייה הוא פונקציה של כושר הייצור, יעילות המפעל ויכולתו לעמוד בתחרות. כאשר אין השקעות בחדשנות ובטכנולוגיה, המפעלים מתקשים להתקיים. תוסיפו לזה את משבר הקורונה ותקבלו את העובדה שחלק מהם לא שורדים ולא ישרדו אותו. לכן, הקריאה המרכזית לתעשיינים של המרצים בכנס – הן מהחברות הטכנולוגיות והן מהממשלה – הייתה: לכו להשקיע בטכנולוגיה, תפתחו את הראש, כדי שתוכלו להתחסן מפני המציאות החדשה, של משבר הקורונה והעידן שאחריו. אייריס מיינל, מייסדת ומנכ"לית מיינל מנג'מנט קונסלטינג. צילום: יח"צ בכל זאת, קצת נחמה משתתפי האירוע יכולים היו אולי למצוא נחמה קטנה כאשר צפו (אונליין, כמובן) בהרצאתה המרתקת של אייריס מיינל, בעלת חברת ייעוץ לחדשנות בתעשייה, שממנה ניתן היה ללמוד שאנחנו, בישראל, לא לבד. בכל העולם התעשיה נאבקת על קיומה, האתגרים נעשים קשים יותר ככל שהתחרות מחריפה והתשתיות הדיגיטליות מצמיחות מתחרים שיכולים לחדור לענפים בקלות, כי אין להם את הגיבנת של המערכות הישנות. מיינל התמקדה בהרצאתה בניתוח של הסיבות לכך שמרבית פרויקטי הטרנספורמציה הדיגיטלית נכשלים – ולא רק בתעשייה. יש לכך סיבות רבות, אולם המרכזית שבהן היא שארגונים, כולל מפעלים, שמים את מרכז תשומת הלב והדגש על הטכנולוגיה, ולא על ההון האנושי, שאותו הם כמעט שזונחים. הם לא משקיעים מספיק בו, לא בשינוי ארגוני ולא בחדשנות בתהליכים עסקיים. "עזבו את הטכנולוגיה", קראה מיינל לצופיה הרבים. במילים אחרות, אמרה האורחת: השקיעו בטכנולוגיה, אבל לא לפני שתבינו מה רוצים העובדים ומה מתאים להם. לצד זאת, ציינה, אל תוותרו את החזון, שיתווה לכם כיצד ייראה המפעל שלכם בעוד חמש שנים. מיינל ציינה שיתוף פעולה כמרכיב מאוד חשוב בהצלחת הטרנספורמציה הדיגיטלית והתעשייה 4.0 – בתוך המפעלים וביניהם לבין גורמים אחרים. נראה שבישראל מהלך כזה מתבקש, כי יש לא מעט מפעלים שנחשבים לגדולים ושמשקיעים בחדשנות. נצבר שם ידע רב ושיתופו עם מפעלים קטנים וחלשים יותר יכול לקדם את החדשנות בהם ובתעשייה הישראלית בכלל, כדי שהיציאה מהמשבר לא תיעצר.

גוגל (Google) הבהירה אתמול את תוכניותיה בנושא מודעות מטורגטות, והבטיחה לא להשתמש בשיטות אחרות לעקוב אחר משתמשים באינטרנט לאחר שתפסיק את התמיכה בעוגיות בדפדפן Chrome עד תחילת 2022. בבלוג רשמי שפרסמה, הצהירה ענקית החיפוש כי תשתמש רק בטכנולוגיות ששומרות על פרטיות, המסתמכות על שיטות כמו התממה או קיבוץ של נתונים. גוגל כבר הודיעה בינואר 2020 על סיום התמיכה בדפדפן Chrome שלה בעוגיות צד שלישי, המהוות רכיב חשוב באקוסיסטם של הפרסום – תוך שנתיים. דייוויד טמקין, דירקטור לניהול מוצר פרטיות וביטחון של מודעות, אמר בבלוג, כי "אנו מבהירים היום, כי ברגע שייפסקו עוגיות צד שלישי, לא נבנה מזהים אחרים למעקב אחר פרטים הגולשים ברשת, וגם לא נשתמש בהם במוצרינו". העוגיות – פיסות קוד קטנות שאתרים שותלים בדפדפן המשתמש – מאפשרות לעקוב אחר המשתמשים כשהם גולשים בין אתרים שונים, ומאפשרות למפרסמים לשלוח להם מודעות מטורגטות. כדי להפסיק את התמיכה בעוגיות בדפדפן Chrome, השיקה גוגל את  יוזמת Privacy Sandbox במטרה למצוא פתרון שמגן על פרטיות המשתמש ומאפשר לתוכן להישאר חופשי ברשת. החברה הודיעה כי היא בטוחה מאוד בהתקדמות התוכניות שלה להחלפת העוגיות, וכי היא מתכננת להתחיל לבדוק אפשרות אחת יחד עם המפרסמים ב-Google Ads ברבעון הבא, שתקבץ אנשים בקבוצות על בסיס התנהגות גלישה דומה, כך שרק פרטי זיהוי קבוצתיים ולא אישיים ישמשו לטרגט אותם.

חזי כאלו, לשעבר מנכ"ל בנק ישראל, מצטרף לקרן הון-הסיכון SIBF (ר"ת South Israel Bridging Fund), כחבר בוועדה המייעצת שלה – כך היא הודיעה היום (ה'). בנוסף, כאלו יכהן כחבר דירקטוריון בחברות הפורטפוליו של הקרן, מטעמה. קרן SIBF משקיעה בחברות היי-טק וסטארט-אפ שונות ויש לה ארבעה מנהלים: אור בן שושן, אביב כהן, בועז אור-שרגא ואלי בן סימון. היא מנהלת סכומים של מאות מיליוני דולרים ובנובמבר האחרון גייסה 200 מיליון דולר. כאלו סיים את תפקידו כמנכ"ל בנק ישראל לפני כחצי שנה, לאחר 12 שנים. הוא יצטרף לחברי הוועדה המייעצת האחרים של קרן SIBF: תמיר פרדו, לשעבר ראש המוסד, ד"ר אתי לוצאטו, שותפה מנהלת בקבוצת לוצאטו, ד"ר גדעון שטיין, לשעבר סמנכ"ל הטכנולוגיות של מובילאיי, ופרופ' אריאל שמיר, דיקן בית הספר למדעי המחשב במרכז הבינתחומי בהרצליה. "מחשבה פורצת דרך ועשייה כחול לבן היו מאז ומתמיד חלק מאבני הדרך של אומת הסטארט-אפ", אמר כאלו. "כמי שהוביל פרויקטים רבים של מחשוב והקמת מאגרי מידע לאומיים, אני מכיר מקרוב את חשיבות האנליזה והשמירה על המידע, כמו גם ניהול בכלים טכנולוגיים מתקדמים. אחרי היכרות מעמיקה עם המודל החדשני של הקרן, פעילותה, והאנשים העומדים בראשה, אני מצטרף לעשייה שלה". שורה של פרויקטים טכנולוגיים בבנק ישראל כאלו, 69, נשוי ואב לשלושה מכוכב יאיר, הוא בעל תואר ראשון במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה ובוגר בהצטיינות של המכללה לביטחון לאומי. הוא מומחה לניהול ומחשוב, כולל השתלמות בתחום ה-IT באוניברסיטת הרווארד. הוא כיהן כמנכ"ל בנק ישראל לצד שלושה נגידים: פרופ' סטנלי פישר, פרופ' קרנית פלוג ופרופ' אמיר ירון. בשנים האחרונות ניהל כאלו את הפרויקטים הטכנולוגיים בבנק ישראל יחד עם המנמ"ר, אבנר זיו, שהודיע על פרישתו מעט לפניו, וקיבל ב-2019 פרס מיוחד מטעם אנשים ומחשבים. הפרויקט המרכזי שבהם היה הקמת המאגר הלאומי לנתוני אשראי, שמאגד את כל נתוני האשראי של אזרחי ישראל. כמו כן, בתקופתו בוצע פרויקט לשדרוג והתאמת תשתיות הבנק לעמידה בתקנות בטיחות והתנהלות בחירום – הן ברמה הפיזית והן ברמה הטכנולוגית. כחלק ממנו, בוצעו שימור של מבנה הבנק בירושלים, הקמת בניין לטכנולוגיה וחירום, שמבטיח רציפות תפקודית מלאה של הבנק בעתות משבר, והקמת מרכז מבקרים בסיטי של תל אביב. פרויקטים טכנולוגיים נוספים שביצע הבנק בתקופת כהונתו של כאלו הם הקמת היחידה להמשכיות עסקית וגיבוש "תורת לחימה" להיערכותו לעתות חירום, ניהול סיכונים וציות; קידום מערך התשלומים האלקטרוניים; שדרוג המערכים הטכנולוגיים של הבנק והטמעת טכנולוגיה לטיפול בביג דטה;והתאמת בנק ישראל ושירותיו לתקופת הקורונה. לפני שהגיע לבנק ישראל שימש כאלו כראש אגף בשב"כ וכסמנכ"ל בשירותי בריאות כללית. בנוסף לקרן SIBF, כאלו משמש כחבר בוועדה המייעצת של סטארט-אפ אבטחת המידע סייבונט. חבר נוסף בוועדה זו הוא הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל (מיל') דן חלוץ. כמו כן, כאלו חבר בוועד המנהל של הפורום הכלכלי הערבי, שמוקדש לקידום ושילוב הערבים בחברה ובכלכלה הישראליות, וכיו"ר עמותת טק קריירה, שפועלת לקידום מובילה קידום צעירים ישראלים יוצאי אתיופיה לקריירה טכנולוגית בתחום ההיי-טק. הוא מבצע את שני התפקידים הללו בהתנדבות.

התנאים שאפל (Apple) מעניקה למפתחי האפליקציות כנראה מטרידים גם את רשות התחרות והשווקים הבריטית (CMA), שפתחה בחקירה בעקבות תלונות על כך שהדרישות המוטלות עליהם הן לא תחרותיות ולא הוגנות. ה-CMA פרסמה הצהרה, שהיא פועלת בעקבות תלונות שקיבלה ממפתחים וגם בשל הערכותיה שלה על המגזר הדיגיטלי. בנוסף היא ציינה, כי החקירה תבדוק האם לאפל יש מעמד שולט בבריטניה בהקשר להפצה של אפליקציות במכשיריה, ואם כן – האם אפל מציבה תנאים לא תחרותיים ולא הוגנים למפתחים שמשתמשים ב-App Store, שבסופו של דבר מביאים לכך שלמשתמשים יש פחות אפשרויות בחירה, או שהם נאלצים לשלם מחירים גבוהים יותר עבור אפליקציות ותוספים. לדברי ה-CMA, החקירה הראשונית, איסוף המידע מחברות אחרות ופרסום התוצאות תפורסם עד ספטמבר 2021. כזכור, אפל מתמודדת עם תביעות נוספות הנוגעות לכללים הקשורים להפצת אפליקציות בחנות שלה, כמו גם בנוגע למדיניותה על רכישות בתוך אפליקציות.