10:43:39 | ◀︎ | סקר מצא: הקורונה גרמה לישראלים להשתמש יותר באינטרנט | |
11:11:01 | ◀︎ | האקרים רוסים פרצו וגנבו מסמכי מסחר רגישים משר לשעבר בבריטניה | |
12:36:26 | ◀︎ | מחקר: יום העבודה התארך ב-48.5 דקות עקב הקורונה | |
12:56:52 | ◀︎ | בזק השיקה את הדור החדש של הבית החכם | |
13:47:36 | ◀︎ | "ניהול נכון של המעבר לענן יזניק את שוק הבנקאות לעולם החדש" | |
14:16:02 | ◀︎ | מטריקס משתדרגת בבורסה: עוברת למדד ת"א 35 | |
14:24:02 | ◀︎ | האיחוד האירופי פותח בחקירת עסקת גוגל-פיטביט | |
14:54:46 | ◀︎ | הממשל בארה"ב מתריע מפני מתקפות סייבר על תשתיות קריטיות | |
15:20:03 | ◀︎ | שנת הלימודים בפתח? שר החינוך לא הגיע לדיון בכנסת | |
15:29:08 | ◀︎ | תכנית ייחודית לשילוב סטודנטים בפארק ההיי-טק גב-ים נגב | |
15:33:54 | ◀︎ | הרבעון של פייבר: זינוק בהכנסות – אבל גם בהפסדים | |
16:18:08 | ◀︎ | "בינה מלאכותית תהווה מנוע הגברה, 'אמפליפייר' לבינה האנושית" | |
16:52:56 | ◀︎ | האסון בביירות: משפחות מחפשות את יקיריהן במדיה החברתית | |
17:12:21 | ◀︎ | לפתוח את השמיים כדי להציל את ההיי-טק | |
17:57:03 | ◀︎ | סמסונג השיקה חמישה מכשירים חדשים – כולל ה-Note 20 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
05/08/20 17:57
11.48% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
באמצע המשבר הכלכלי של הקורונה, סמסונג קיימה היום (ד') אירוע השקת מכשירים. באירוע, שכמתחייב מהתקופה הנוכחית היה וירטואלי, היא השיקה חמישה מכשירים חדשים, בהם ה-Note 20 וה-Note 20 Ultra, שהחברה מכנה אותם "מכשירי הגלקסי החזקים ביותר עד כה", הטאבלטים TabS7 ו-+S7, והגרסה החדשה של השעון החכם שלה - Galaxy Watch3. לצד כל אלה, היא שחררה לשוק אוזניות חדשות.
ה-Note 20 מבוסס על מערכת ההפעלה אנדרואיד 10 ומגיע עם מסך FJD+ Super AMOLED בגודל של 6.7 אינץ' וברזולוציה של 2400 על 1080. הוא כולל קישוריות בלוטות', ומותאם לדור החמישי (וגם ל-LTE, כמובן). סוללת המכשיר היא בנפח של 4,300 מילי-אמפר לשעה. במכשיר ארבע מצלמות: מצלמת סלפי של 10 מגה-פיקסל, מצלמות Ultra wide ו-של 12 מגה-פיקסל ומצלמת טלפוטו של 64 מגה-פיקסל. הוא כולל מעבד 7 ננו-מטר של 64 ביט. הן בדור החמישי והן ב-LTE, ה-Note 20 מגיע עם זיכרון RAM של 8 ג'יגה-בייט ועם זיכרון פנימי של 256 ג'יגה-בייט. בדור החמישי יש גם גרסה שכוללת זיכרון פנימי מופחת - של 128 ג'יגה.
חלק מהתכונות של "אחיו הגדול", ה-Ultra, דומות לאלה של ה-Note 20, בעיקר מערכת ההפעלה, המעבד ומצלמת הסלפי. ההבדלים הבולטים בין המכשירים הם: מצלמת ה-Wide-angel, שב-Ultra האיכות שלה היא 108 מגה-פיקסל, ומצלמת הטלפוטו, שהאיכות שלה היא 12 מגה-פיקסל; הסוללה, שמגיעה ל-4,500 מילי-אמפר לשעה; והזיכרון - ה-RAM מגיע ל-12 ג'יגה, והזיכרון הפנימי עומד על 256/512 ג'יגה - הן במהדורת ה-LTE והן בדור 5. לעומת זאת, בגודל המכשיר, השוני קטן - גודלו של ה-Galaxy Note 20 Ultra הוא 6.9 אינץ'.
ה-Note 20 מגיע בצבעי ארד, שחור ולבן, וה-Note 20 Ultra - בצבעי ארד, ירוק ואפור.
[caption id="attachment_320591" align="alignnone" width="600"] מכשירי ה-Note 20 של סמסונג. מקור: יח"צ[/caption]
ה-Tab S7 שוקל חצי קילו בגרסת ה-LTE ושני גרם נוספים בגרסת הדור החמישי. גודל המסך הוא 11 אינץ' והמכשיר מגיע ברזולוציה של 2560 על 1600. גם כאן, המעבד הוא 64 ביט בגרסת 7 ננו-מטר. המכשיר, כמו גם ה-+S7, מגיע בשני נפחי זיכרון: 6 ג'יגה זיכרון RAM ו-128 ג'יגה של זיכרון פנימי, ו-8 ג'יגה זיכרון RAM ו-256 ג'יגה זיכרון פנימי. בשני המקרים, הוא מגיע עם כרטיס MicroSD. הסוללה של ה-S7 גדולה יחסית ועומדת על נפח של 8,000 מילי-אמפר. הטאבלט כולל אימות ביומטרי עם כפתור צדי. לעומת זאת, האימות הביומטרי של ה-+S7 נעשה על גבי המסך עצמו.
גם כאן, "האח הבכור" ו-"האח הקטן" חולקים תכונות משותפות, כאשר השוני ביניהם ניכר במשקל: זה של ה-Tab S7 עולה לכדי 575 גרם, הן בגרסת ה-LTE והן בגרסת דור 5; גודל המסך - 12.4 אינץ' ברזולוציה של 2800 על 1752; וכמובן נפח הסוללה, שעומד על 10,090 מילי-אמפר לשעה.
שני הטאבלטים החדשים מגיעים בצבעי שחור, כסף וארד.
שעון ואוזניות
ה-Galaxy Watch3, שכאמור, גם אותו סמסונג השיקה היום, מתהדר בצבעי ארד, כסף או שחור. גרסת הטיטניום מגיעה בצבע שחור. הרצועה של הגרסה ה-"רגילה" עשויה מעור וזו של גרסת הטיטניום - ממתכת. המשקל נע בין 43 גרם לגרסת הטיטניום ל-53.8 גרם לגרסה הנוספת, וגדלי המסך - 1.2 או 1.4 אינץ', כשבשני המקרים מדובר ב-Super AMOLED. נפח הסוללה הוא 247 או 340 מילי-אמפר לשעה, זיכרון ה-RAM הוא 1 ג'יגה-בייט והזיכרון הפנימי - 8 ג'יגה-בייט. השעון החדש של סמסונג מבוסס על מערכת ההפעלה Tizen Based Wearable OS 5.5 והוא מגיע עם בלוטות' וקישוריות LTE.
סמסונג השיקה גם אוזניות חדשות בשם Galaxy Buds Live, עם רמקול בגודל 12 מילימטר, משקל של 5.6 גרם, שלושה מיקרופונים - שניים חיצוניים ואחד פנימי, נפח סוללה של 60 מילי-אמפר לשעה, זמן פעולה כולל של עד 29 שעות וזמן שיחה כולל של עד 19 שעות. זמן ההטענה, אומרים בסמסונג, הוא חמש דקות על כל שעת פעולה של האוזניות.
ד"ר טי.אם רו, נשיא ומנהל עסקי המובייל של סמסונג, אמר כי "מעולם בעבר לא הסתמכנו על הטכנולוגיה כמו היום. כך אנחנו נשארים מקושרים, כשאנחנו מתמודדים עם האתגרים יוצאי הדופן (של הקורונה - י"ה) ברחבי העולם. הטכנולוגיה חייבת לעשות את החיים קלים יותר, ולא לסבך אותם. לכן, אנחנו מציגים את חמשת המכשירים החדשים והחזקים שלנו. כל אחד מהם הוא כלי עוצמתי כדי לסייע בהוצאת המקסימום מהעבודה והמשחקים. ביחד, הם מאפשרים לצרכנים להקדיש את זמנם למה שחשוב להם באמת".
05/08/20 10:43
8.2% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
[caption id="attachment_256658" align="alignleft" width="300"] איגוד האינטרנט הישראלי[/caption]
סקר של איגוד האינטרנט הישראלי מעלה כי תשלומים וקניות ברשת, קיצור תורים, שימוש בשירותי בנקאות דיגיטליים ומילוי טפסים מקוונים - רשמו גידול משמעותי נוסף בחודשים האחרונים, מאז פרוץ מגיפת הקורונה. עוד עולה מהסקר כי הפערים בשימוש בשירותים מקוונים בין החברה היהודית לערבית הצטמצמו באחרונה, אולם נותרו משמעותיים.
מאז פרוץ המגיפה, 89% מכלל משתמשי האינטרנט בישראל נוהגים לבצע תשלומים ולקצר תורים ברשת, זאת לעומת 66% בסקר דומה שערך האיגוד ב-2017.
85% מהנשאלים כיום ציינו שהם מבצעים קניות באתרים ישראליים ובינלאומיים, לעומת 63% שביצעו קניות אונליין ב-2017; כ-80% ממשתמשי האינטרנט בישראל נהגו לעשות שימוש בשירותי בנקאות דיגיטליים, ובחודשים האחרונים הצטרפו אליהם 8% נוספים; 75% מהנשאלים קבעו תורים דרך האינטרנט לפני משבר הקורונה, ואליהם הצטרפו בחודשים האחרונים 9% נוספים – עלייה של 12%; 64% ממשתמשי האינטרנט נהגו לבצע תשלומים ברשת בעבר, ובחודשים האחרונים נוספו אליהם 4%.
עוד נמצאה עלייה גבוהה במילוי טפסים באתרי ממשלה. 21% מהגולשים החלו בתקופה האחרונה למלא טפסים באתרים דוגמת ביטוח לאומי, רשות המיסים ומס הכנסה. זו עלייה ניכרת: לפני תקופת הקורונה רק 54% עשו זאת. בחברה הערבית הנתון עומד על 40% בלבד, גם לאחר עלייה של 18% בתקופה האחרונה.
לגבי שביעות הרצון מחוויית השימוש באינטרנט - גלישה רציפה, כמות ניתוקים ומהירות הגלישה: רק 15% מרוצים מאד, 38% מרוצים במידה סבירה, ו-47% מרוצים ברמה בינונית ומטה.
פערים גבוהים נמצאו ברמת שביעות רצון בין השירותים הדיגיטליים הניתנים על ידי גורמי המדינה, לעומת השירותים הדיגיטליים הניתנים על ידי גורמים מסחריים. הישראלים מרוצים במיוחד משירותי הדיגיטל שמעניקות קופות החולים (46% קיבלו את הדירוג "מצוין"), ומשירותי הבנקאות המקוונת, שזכו לדירוג זהה בקרב 43% מהנסקרים.
עם זאת - שביעות הרצון הנמוכה ביותר נרשמה ביחס לשירותים הממשלתיים בדיגיטל: רק 10% מהנסקרים דירגו את שירותי לשכת התעסוקה ורשות המיסים כמצוינים, ורק 17% דירגו את שירותי הביטוח הלאומי בדיגיטל כמצוינים.
הפער ערבים-יהודים נותר קבוע וגדול
הפער בשימוש בשירותים ברשת בין החברה הערבית ליהודית נשאר גדול וקבוע, למרות העלייה בשימוש של החברה הערבית באינטרנט בתקופת הקורונה.
כך, רק 62% מהערבים בישראל מבצעים תשלומים ומקצרים תורים ברשת - וזאת למרות שמדובר בעלייה גדולה מ-40% שעשו זאת לפני שלוש שנים. בכל מקרה, מדובר עדיין בפער גדול לעומת 89% מהציבור הכללי שמבצע תשלומים ומקצר תורים ברשת. כך גם בשירותי בנק דיגיטליים, בהם עשו שימוש רק 50% מהחברה הערבית לפני תקופת הקורונה ועוד 9% הצטרפו בתקופת הקורונה - לעומת 88% מהציבור הכללי.
[caption id="attachment_314573" align="alignnone" width="600"] יותר תשלומים אונליין. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]
שיעור השימוש ברשתות החברתיות צמח דרמטית בשלוש השנים האחרונות. 51% מכלל האוכלוסייה משתמשים ברשתות חברתיות לפחות פעם ביום, בהשוואה ל-36% שדיווחו כי עשו כך ב-2017. כיום רק 11% מכלל הציבור לא משתמשים בכלל ברשתות חברתיות, לעומת 30% ב-2017.
73% מהציבור הערבי משתמשים ברשתות החברתיות כמה פעמים ביום. בתקופת הקורונה, מקור המידע עליו הכי סמכו בחברה הערבית (27%) היו הרשתות החברתיות, ורק לאחריו (19%) טלוויזיה, רדיו ועיתונים מודפסים. בנושא זה חשף הסקר גם כי החברה החרדית הסתמכה בעיקר (20%) על אתרי חדשות מגזריים והציבור הכללי (20%) הסתמך בעיקר על אתרי חדשות גדולים. ככלל מדובר באחוז נמוך של אמון במקורות המידע כולם.
שינוי בקרב החרדים
מהסקר עולה כי שינוי בשימוש באינטרנט לצורכי עבודה נרשם גם בקרב החברה החרדית. 27% נוספו לחרדים הגולשים ועבדו בכל יום מהאינטרנט בבית בתקופת הקורונה, לעומת 22% מקרב כלל משתמשי האינטרנט ו-13% בלבד מקרב החברה הערבית.
63% מקרב משתמשי האינטרנט היהודים והערבים דיווחו כי למדו מהבית בתקופה זו, לעומת 43% מהחברה החרדית. 45% מציבור המשתמשים ציינו כי חוויית הלימוד והעבודה מרחוק הייתה עבורם חוויה חיובית; באוכלוסייה הערבית החוויה הייתה פחות טובה.
[caption id="attachment_191137" align="alignnone" width="600"] עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי. צילום: יח"צ[/caption]
לדברי עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, "המשבר המתמשך בשל מגפת הקורונה ממחיש באופן הברור ביותר באיזו מידה האינטרנט הוא משאב קריטי לתפקוד החברה והכלכלה". לדבריו, "בתשתית האינטרנט הישראלי, המנוהלת על ידי האיגוד, נצפתה בתקופה האחרונה עלייה של 30% ברישום שמות מתחם (דומיינים) במרחב IL ועלייה של כ-100% בהיקף תעבורת האינטרנט במחלף האינטרנט הישראלי".
עו"ד הכהן סיכם כי "על מקבלי ההחלטות לשים לב לפערים באיכות השימוש וזמינות המידע בין האוכלוסייה היהודית לערבית, ולגבש מיידית מנגנונים ליצירת שוויון מהותי בין האוכלוסיות".
05/08/20 12:36
8.2% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מחקר חדש שאת תוצאותיו פרסם אתמול (ג') המגזין בלומברג (Bloomberg) חשף שמה שרבים מאיתנו חשו שקורה, אבל לא ידעו בוודאות האם הרגשתם נכונה, נכון - אנחנו עובדים יותר מאז פרוץ מגיפת הקורונה.
הכתבה של בלומברג נפתחה כך: "מהעיר ניו יורק לתל אביב, מהפכת התקשורת פירושה עבודה רבה יותר". המסקנה הזו היא נגזרת ממסקנות מחקר שסקר 3.1 מיליון איש בלמעלה מ-21,000 חברות ברחבי 16 ערים בצפון אמריקה, אירופה והמזרח התיכון.
תוצאות המחקר, שפרסמה הלשכה הלאומית למחקר כלכלי האמריקנית, ה-NBER (ר"ת National Bureau of Economic Research), גילו שיום עבודה ממוצע בתקופת מגיפת הקורונה נמשך 48.5 דקות יותר מיום עבודה ממוצע לפני המשבר. עוד התגלה במחקר כי מספר הפגישות שאנחנו לוקחים בהן חלק גדל גם הוא ב-13% בתקופת הקורונה, ושאנשים שלחו בממוצע 1.4 מיילים יותר פר-יום לעמיתיהם לעבודה בזמן קורונה. המחקר מצא עוד כי עבודה מהבית מגדילה את הפרודוקטיביות שלנו, אולי בגלל כל הנתונים שנמצאו, שמעידים בפשטות על כך שאנחנו באמת עובדים יותר.
בין הממצאים המטרידים למדי של המחקר נמצא נתון אחד מעודד בלבד - משך הפגישות הממוצע התקצר.
[caption id="attachment_314005" align="alignnone" width="600"] פגישות עבודה בעידן המשבר. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]
את המחקר ערכו חוקרים מבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד (Harvard) ובאוניברסיטת ניו יורק (NYU), וה-NBER, גוף פרטי ללא מטרות רווח הפועל בארה"ב, היא שחשפה את הפרטים אודות השינוי בדפוסי העבודה שלנו בתקופת המגיפה העולמית.
החוקרים, שלדבריהם המחקר שלהם הוא מהגדולים ביותר שנערכו עד כה בנושא, השוו את התנהגות העובדים במשך תקופות של שמונה שבועות, לפני ואחרי הגעת נגיף הקורונה לחיינו, בכל הנוגע בשעות שהקדישו לעבודתם, כמו גם ניתחו את היקפי השימוש של הנסקרים בדוא"ל לצורכי עבודה ואת הנתונים אודות פגישות עבודה, שמן הסתם נערכו אונליין בזמן הקורונה והסגר, או הבידוד.
יצוין כי בישראל, ובממוצע בכל האזורים שנסקרו, המצב כנראה טוב יחסית למתרחש באמריקה - בהתבסס על נתוני VPN שנסקרו, התברר כי עובדים ברחבי ארה"ב הוסיפו לא פחות משלוש שעות תמימות ביום להיקף עבודתם הממוצע. עוד חשפו הנתונים שהעובדים מהבית התחברו ל-VPN - המסייע באבטחת הארגונים בעבודה מרחוק - לצורכי עבודה בשעות לא שגרתיות.
מרואיינים ששוחחו עם בלומברג ייחסו את השינויים שחשף המחקר לאילוצים שונים כמו הטיפול בילדים, ששהו עימם בבתים, וטשטוש הגבולות בין העבודה לחיי המשפחה, כמו גם לעייפות ולמתחים שהם חוו עקב המיתון הכלכלי והחששות שהמגיפה הביאה לחייהם.
האם כבר חזרנו לשגרה ואם לאו - מתי נחזור?
יצוין כי בכמה ערים במקומות שנסקרו במחקר, ביניהן שיקגו ולוס אנג'לס, אורך יום העבודה הממוצע כבר שב לרמות הממוצעות שלו בתקופת טרום המגיפה. עם זאת, לפי החוקרים ומסקנותיהם, ימי העבודה הארוכים יותר עדיין המשיכו להתקיים ברוב חלקי אירופה, בניו יורק ובסן חוזה לפחות עד חודש מאי.
[caption id="attachment_312341" align="alignnone" width="600"] האם נשוב לשגרה? משבר הקורונה. אילוסטרציה: BigStock[/caption]
בלומברג פרסם את דברי ג'ף פולצר, פרופסור במחלקה להתנהגות ארגונית בבית הספר למינהל עסקים בהרווארד, שהצהיר עם פרסום התוצאות כי "אנשים התאימו (לדרישות המצב - ג"פ) את דפוסי העבודה שלהם". פולצר אמר כי הוא לא מצפה שהרגלי העבודה של אנשים יחזרו לרמות של ימי טרום הקורונה בקרוב, אך עם זאת, לדבריו, נדרש מחקר נוסף כדי לנתח אם ההרגלים השתנו לצמיתות.
חברות רבות בוחנות בזמן הנוכחי את ההשפעה של העבודה מהבית על מורל העובדים, על תרבות הארגון וכמובן - על פריון העבודה. הארגונים מנסים לבחון ולחשב את משמעות שינוי שיטות העבודה שנכפה עלינו ואת השפעתו על עתיד לבוא.
05/08/20 12:56
8.2% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברת בזק השיקה הבוקר (ד') את הדור החדש של שירות הבית החכם, המהווה שדרוג לשירות שהשיקה לפני כחמש שנים.
שירות Be Home 2.0 החדש מאפשר לנהל מגוון גלאים ומתגים חכמים ולעקוב מרחוק אחר הנעשה בבית. הדור החדש של הבית החכם מבוסס על נתב ה-Be, המשמש כ"מוח" של המערכת כולה ומאפשר מגוון גדול יותר של גלאים ומתגים מיום השקת השירות ועד לתמיכה במאות גלאים ומתגים נוספים בעתיד. השירות מנוהל באמצעות אפליקציה חכמה, שיודעת לחבר בין כלל הגלאים וליצור ביניהם מערכת גומלין, כך שכל אחד יכול להיות הטריגר שמפעיל את האחר. כך ניתן להגדיר תרחישים ולקבוע מראש פעולות שיתקיימו באופן אוטומטי, תוך ניהול הרכיבים החכמים באמצעות אפליקציה בעלת ממשק פשוט ובעברית.
השירות החדש הוא פרי שיתוף פעולה של בזק עם חברת Alarm.com, מחברות ה-IoT המובילות והגדולות בעולם. חברת Alarm.com מספקת שירותים לשישה מיליון משקי בית ומתפעלת כ-100 מיליון מכשירים מחוברים ב-42 מדינות בעולם.
דודו מזרחי, מנכ"ל בזק, הציג את השירות החדש וציין, כי "הפתרון החדש נותן מענה לבעיית ריבוי המכשירים. כל המוצרים מתחברים לנתב אחד, שהוא ה'מוח' המנהל את כולם. לעומת השירות שהשקנו לפני חמש שנים, הוספנו כעת מוצרים חכמים רבים לפלטפורמה, לצד אפליקציה חכמה לשליטה על כל המוצרים". לדבריו, על רקע חדירת המוצרים החכמים המחוברים בשווקים, החברה צופה כי "מגמת המכשירים המחוברים תתחזק בשנים הקרובות".
קרן לייזרוביץ, סמנכ"לית השיווק והחדשנות בבזק, אמרה, כי "יש הרבה מוצרים היום בשוק תחת הכותרת של בית חכם, אבל הייחוד של בזק הוא, שאנחנו מציעים שירות בית חכם הוליסטי, המאפשר שליטה של מגוון גלאים באפליקציה אחת. אנחנו לא מוכרים רק את הגלאים, אנחנו מציעים ללקוח שירות מקצה לקצה, החל בהתקנת הרכיבים בבית הלקוח ועד להגדרת האפליקציה לפי צרכיו. שירות הבית החכם נבנה תוך שיתוף פעולה מלא עם היצרן Alarm, כשהמטרה שעמדה לנגד עינינו הייתה לייצר שירות פשוט ונוח להפעלה, המתבסס על שימוש במוצר חדשני והמתקדם ביותר, שמספק ללקוח חוויית שימוש מרשימה. להשקת השירות החדש קדמה פעילות הכנה ארוכה ומעמיקה, תוך ניתוח צורכי הלקוח ובחינת היכולות הטכנולוגיות הקיימות כיום בשוק. ממחקר שביצענו לקראת השקת השירות עולה כי בכל בית יש יותר מ-10 מכשירים מחוברים בממוצע, וכ-30% מהבתים בישראל היום כבר חכמים".
בבסיס השירות, דמי שימוש חודשיים בעלות של 14.90 שקלים בחודש ובנוסף עלות גלאים ומתגים לפי בחירת הלקוח. במסגרת השירות, בזק מציעה למכירה מבחר רחב של גלאים ומתגים חשמליים חכמים, בהם מצלמה חכמה, גלאי מזגן, גלאי הצפה, גלאי תנועה, גלאי דלת/חלון, מתג תריס, מתג דוד ומתג תאורה. בזק מציעה את הגלאים למכירה בפריסה של 36 תשלומים, כאשר טווח המחירים עומד על 9.90-14.90 שקלים לחודש.
לקראת השקת השירות, מציעה בזק חבילה בהנחה, הכוללת מצלמה, מתג למזגן ושלושה גלאי אבטחה לבחירת הלקוח (הצפה, דלת ותנועה). החבילה כוללת גם שירותי תמיכה והתקנה על ידי טכנאי בזק מוסמך, המבצע בנוסף גם את התקנת האפליקציה והגדרת התרחישים הרצויים לפי צרכיו של הלקוח ובביתו. מחיר החבילה עומד על 54.90 שקלים בפריסה של 36 תשלומים חודשיים, כאש לאחר שלוש שנים עלות השירות תעמוד על 14.90 שקלים לחודש.
05/08/20 14:54
8.2% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שחקני איום של מדינות לאום זרות מכוונים לפגוע בסייבר בתשתיות קריטיות בארה"ב, כך על פי דו"ח שהנפיק הבית הלבן.
הדו"ח, שחובר על ידי הסוכנות לביטחון לאומי, NSA, והסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות במשרד להגנת המולדת, CISA, קובע כי "שחקני האיום מכוונים לטכנולוגיה תפעולית המחוברת לאינטרנט (OT) במערכות ההגנה של ארצות הברית. איומי הסייבר, שמקורם בשחקנים בחסות המדינה, כוונו גם לתשתיות קריטיות כמו חשמל, מים וגז". בשל כך, NSA ו-CISA הנחו את הבעלים והמפעילים של המתקנים הללו לנקוט בפעולה מיידית לאבטחת המערכות שלהם.
הסוכנויות הזהירו כי "הגידול ביכולות ופעילות היריב, הקריטיות לביטחון הלאומי של ארה"ב, והפגיעות של מערכות OT – הופכים את התשתיות האזרחיות ליעדים אטרקטיביים עבור שחקנים זרים".
ה-NSA ו-CISA ציינו כי נכסי OT קיימים במערכות של המגזר הביטחוני ובחברות תעשייתיות העובדות מולו. השימוש בהן בולט ברוב התחומים הקריטיים, לרבות במערכות האבטחה הלאומיות. "השימוש במערכות אלו נחוץ בגלל הביקוש הגובר לכוח עבודה מבוזר", נכתב בדו"ח, "עם זאת, השימוש בהן מגדיל את משטח התקיפה תוך הגדלת המורכבות של הניטור, בגלל האופי המבוזר והמתפשט של המערכות".
המשרד להגנת המולדת ציין כי "היו עדויות חזקות לאיומי סייבר הכרוכים בשימוש של דיוג-חנית (spear phishing) בדוא"ל, כדי לחדור לרשתות תשתית קריטיות באמצעות נכסי OT. בנוסף, יש מאמצים מתמשכים לביצוע מתקפות כופרה על תשתיות קריטיות. איום הסייבר של הכופרות מדאיג במיוחד, בגלל אופיו המשבש והיכולת שלו להזליג מידע רגיש".
ה-NSA ו-CISA יעצו לארגונים ליצור תכנית חוסן עבור נכסי OT. התכנית כוללת יכולת לבניית תהליך ידני להפעלה מחדש של מערכות בקרה תעשייתיות, לאחר מתקפה. הן גם המליצו לקיים הליך ניטור על המערכת, כדי לבקר את מצב אבטחת הרשת של התשתית הקריטית, בכל הקשור לאיומי סייבר. עוד הן המליצו לארגונים להיות פרו-אקטיביים, בגלל הגידול בהיקף ובתדירות הסיכונים. וכן המליצו לבנות תכנית תגובה לאירוע, כדי שיוכלו להיערך טוב יותר להגן מפני שיטות תקיפה חדשות של ההאקרים. המלצה נוספת נגעה בצורך להקשיח את הרשתות של הארגונים, על ידי הגבלת הגישה לרשתות OT, וביצוע בדיקות סדירות כדי לגלות התקני OT פגיעים ברשתות שלהם.
[caption id="attachment_320559" align="alignnone" width="600"] נמצאות בסכנה. תשתיות קריטיות של חשמל ומים. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]
"ברור כי לא ניתן לחסום באופן מוחלט את המערכות"
בראיון לאנשים ומחשבים ובהתייחס לאיומים דומים על תשתיות בישראל, אמר דניאל ארנרייך, מומחה בתחום אבטחת סייבר למערכות בקרה, כי "חייבים להיצמד לכמה עקרונות כדי להפחית את הסיכון לרמה נמוכה וסבירה". לדבריו, "מערכות הבקרה חייבות להיות חסומות בפני גישה לא מוגנת מרשת האינטרנט; התחברות מרחוק לצורך תחזוקה תהיה רק באישור ותחת פיקוח במשך זמן הפעולה; נדרש להפחית שימוש בהתקנים מחוברים ברשת אלחוטית למערכת הבקרה; חשוב לבצע בחינה תקופתית לזיהוי של התקנים מחוברים לרשת הבקרה".
[caption id="attachment_300161" align="alignnone" width="600"] דניאל ארנרייך, יועץ להגנת סייבר למערכות בקרה תעשייתיות ולמערכות תפעוליות. צילום: ניב קנטור[/caption]
לדברי ארנרייך, "חובה לבחון את תקשורת הנתונים בתוך המערכת, כדי לוודא שאין תנועה חריגה. יש לבצע זיהוי מוחלט ואמין של אנשים וציוד המחשוב שמתחברים לרשת; עבור חיבורים מרוחקים, נדרשת הצפנה אמינה וניהול מפתחות על פי התקן; נדרש לבצע הקשחה של כל מערכות המחשוב והתקשורת, בהתאם להנחיית היצרנים".
ארנרייך סיכם באומרו כי "נדרש לבצע תכנון וביקורת על פי הנחיות של מערך הסייבר הלאומי של ישראל. מערכות אשר ייבנו על פי ההנחיות שבתקן 62443 ISA יהיו חסינות יותר מפני תקיפה. ברור כי לא ניתן לחסום באופן מוחלט את המערכות, אבל אם פועלים על פי העקרונות הללו - הסיכון של השבתה ונזק יהיה מזערי".
05/08/20 14:16
6.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הנהלת הבורסה של תל אביב עדכנה את מדד ת"א 35 - המדד המוביל בבורסה, שמכיל את 35 החברות הגדולות ביותר שנסחרות בה, והחל ממחר (ה') גם מטריקס תיכלל בו. הסיבה לכך היא שווי השוק הגבוה של החברה, שעומד כרגע על 5.87 מיליארד שקלים.
עד כה, מטריקס נכללה במדד ת"א 125, שכולל את המניות של ה-125 החברות הגדולות שנסחרות בבורסת תל אביב. היא נחשבת לחברת ה-IT הציבורית הגדולה ביותר, הן מבחינת הכנסות והן מבחינת כוח אדם - על פי השוואה שפרסמנו לפני כחודש וחצי. יחד אתה בחמישייה הראשונה נמצאות מלם תים, וואן, חילן וטלדור.
אתמול עלתה המניה של מטריקס ב-3.5% ל-9,553 נקודות והגיעה לשווי שוק של 5.935 מיליארד שקלים. עם זאת, היום, נכון לכתיבת שורות אלה, היא יורדת ב-0.94% וכעת עומד שווי השוק שלה, כאמור, על 5.87 מיליארד. [caption id="attachment_268698" align="alignnone" width="600"] משה אטיאס, סמנכ״ל הכספים של מטריקס. צילום: סאם יעקובסון[/caption]
לדברי משה אטיאס, סמנכ"ל הכספים של מטריקס מיום הקמתה, "הכניסה למדד ת"א 35 מהווה ציון דרך משמעותי בחיי החברה. השווי שלנו בעת ההנפקה ב-2002 היה 100 מיליון שקלים ואנחנו מתבוננים בגאווה על השווי של החברה כיום, על הצמיחה הנמשכת בפעילותה ועל כך שגם בעת משבר הקורונה המניה שלנו מציגה עליות שערים. אנחנו שמחים שלצידנו מצטרפות למדד חברות נוספות שליבת פעילותן היא טכנולוגיה וחדשנות - הקטר המניע את הכלכלה הישראלית".
חברות הטכנולוגיה הנוספות שנכללות במדד ת"א 35 הן אורמת טכנולוגיות, אלביט, בזק, טאואר, לייבפרסון ונייס. בין החברות הנוספות הבולטות בו: הבנקים הגדולים - הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי-טפחות והבינלאומי - שטראוס, שופרסל, שיכון ובינוי, עזריאלי, מליסרון וטבע. חברות טכנולוגיה נוספות שייכללו במדד זה החל ממחר הן נובה, סאפיינס ומיטרוניקס, וכן שתי חברות מתחומים משיקים - אופקו, שעוסקת בעולם הביו-פרמבצטיקה, ואנרג'יקס מעולם האנרגיות המתחדשות. מנגד, ייגרעו מת"א 35 כמה חברות לואו-טק: קבוצת דלק, דלק קידוחים, בזן, החברה לישראל, פתאל וגזית גלוב. יש כאן אמירה חשובה של הנהלת הבורסה, ועוד עדות לבולטות של עולם ההיי-טק הישראלי גם בהיבטים הפיננסיים ולהכרה שלה בכך.
05/08/20 15:29
6.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הנהלת פארק ההיי-טק גב-ים נגב בבאר שבע, השיקה לאחרונה תכנית התמחות ראשונה מסוגה בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת בן-גוריון, ארגון ארץעיר (לאודר) וארגון אלומה. מטרת התכנית לשלב סטודנטים ממקצועות ההנדסה מאזור באר שבע והנגב, במרכזי הפיתוח והסטארט-אפים שקמו בפארק ההיי-טק גב-ים נגב.
[caption id="attachment_320566" align="alignnone" width="600"] מחזור הפיילוט הראשון של תכנית Starship. צילום: יח"צ[/caption]
מחזור הפיילוט הראשון של תכנית Starship - תכנית ההתמחות הייחודית והראשונה מסוגה שהושקה בתחילת הסמסטר האקדמי (במרץ האחרון) - עומד להסתיים. במסגרתו כ-30 סטודנטים מצטיינים עברו התמחות בשלל חברות היי-טק, מהמובילות בעולם, היושבות בפארק ההיי-טק גב-ים נגב בבאר שבע. בין החברות שמשתתפות בתכנית אפשר למנות את: מלאנוקס (Mellanox), טבולה (Taboola), פלייטיקה (Playtika), אולסקריפטס (Allscripts), אלביט מערכות (Elbit Systems), מערך הסייבר הלאומי, רד (RAD), אודיוקודס (AudioCodes), ועוד רבות אחרות. בתום ההתמחות, החברות יבחרו האם לגייס את הסטודנט כעובד מן המניין.
עניין בגיוס המתמחים עם סיום המחזור
הצורך ביצירת תכנית ההתמחות הייחודית מגיע מהקושי שיש לבוגרי מוסדות אקדמיים טריים להשתלב בעבודה בחברות היי-טק או בסטארט-אפים. לרוב, בשל חוסר ניסיון וחוסר היכרות עם סביבות הפיתוח בתעשייה. במסגרת תכנית Starship לסטודנטים, ניתנת ההזדמנות להתמחות בחברות היי-טק מובילות, בליווי מנטור מצוות הפיתוח של החברה, ולהיחשף לאופי העבודה. בעיקר, לצבור ניסיון במגוון תחומים, ואילו החברות מצידן יכולות להכיר טוב יותר את המתמחים ויכולותיהם - ולסייע להם להגדיל את סיכוייהם בתעשייה. הקרבה הפיזית בין פארק ההיי-טק לקמפוס אונ' בן-גוריון (במרחק חמש דקות הליכה), והעובדה שהאוניברסיטה היא אחת המייסדות של הפארק, מהווים יתרון גדול עבור החברות בפארק, המחפשות הון אנושי איכותי. לראיה, עוד טרם סיום המחזור הראשון של התכנית, גויס אחד המתמחים על ידי אחת החברות החונכות ומספר חברות נוספות מביעות עניין בגיוס המתמחים עם סיום המחזור.
ייחודה של התכנית בעובדה שהחברות אינן נדרשות לשאת בעלויות הכרוכות בהכשרת המתמחים. התכנית מציעה פתרונות לחסמים בירוקרטיים, כגון ביטוח המתמחה, אי התקיימותם של יחסי עובד-מעביד ופתרון פשוט לנושא הקניין רוחני, אשר מוסדרים במסגרת התכנית ושייכים לחברה באופן מלא. לאור ההצלחה הגדולה של המחזור הראשון של התכנית, הנהלת הפארק והשותפים לתכנית עובדים כעת על הכפלת מספר המשתתפים בשנה האקדמית הקרובה.
פארק ההיי-טק גב-ים נגב - בניית קהילה ואקו-סיסטם טכנולוגי
פארק ההיי-טק גב-ים נגב שוקד בשנים האחרונות על בניית קהילה ואקו-סיסטם טכנולוגי, הכולל שילוב של חברות סטארט-אפ, חממות, חברות היי-טק ישראליות וחברות רב-לאומיות מובילות. הפארק מאפשר לתושבי הנגב, לסטודנטים ולבוגרי אוניברסיטת בן-גוריון הזדמנות להשתלב בחברות קטנות וגדולות שהקימו מרכזי פיתוח בפארק.
לאור משבר הקורונה, בימים אלה התכנית מתאפשרת גם בעבודה מרחוק. הליווי של הסטודנט על ידי מנטור במהלך ההתמחות מתאפשר באמצעות אמצעי תקשורת מרחוק דוגמת זום (Zoom). בנוסף, מלבד לחלק ההתמחות עצמה, התכנית משלבת גם מפגשי מיט-אפ ייעודיים, בהם כל המתמחים בתכנית פוגשים מדי שבוע נציגי תעשייה מאחת מהחברות בפארק, ושומעים מהם על הדרך בה המתודות המקצועיות באות לידי ביטוי בעבודה היומיומית בתעשייה. כמו כן הסטודנטים נחשפים לתכני פיתוח קריירה ומיומנויות שונות של המרכז לפיתוח קריירה באוניברסיטת בן-גוריון, שיסייעו להם בסיום התכנית להיכנס לעולם התעסוקה מוכנים ומנוסים יותר. גם מפגשים אלו מתקיימים כיום בזום.
"ראיון עבודה שנמשך סמסטר שלם"
רועי צוובנר, מנכ"ל פארק הייטק גב-ים נגב אמר: "החזון הגדול של הפארק בבניית אקו-סיסטם טכנולוגי בדרום לא מסתיים רק בקהילה וחיבורים בין חברות, אלא גם בפיתוח אזורי של העיר והנגב וביצירת הזדמנויות לתושבי האזור לבסס את מרכז חייהם כאן עם סיום הלימודים.
אנחנו מכירים את הקושי של בוגרי אוניברסיטאות ואקדמיה להשתלב בעבודה מיד עם סיום התואר בשל חוסר ניסיון, ותכנית ההתמחות שלנו נועדה בין היתר על מנת לגשר על הפער הזה. חברות ההייטק הן הכי מרוצות מהחיבור הזה, היות שהתכנית מאפשרת לחברות להבין את היכולות של הסטודנטים ולהכירם לאורך תקופת ההתמחות – מעין ראיון עבודה שנמשך סמסטר שלם וכולם מרוויחים מהתהליך".
05/08/20 15:33
6.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
פייבר (Fiverr), שמציעה פלטפורמה שמקשרת בין פרילנסרים ומעסיקים, סיימה את הרבעון השני עם תוצאות מעורבות: עלייה תלולה בהכנסות - אך גם בהפסדים. זאת, עקב גידול ניכר יותר בהוצאות מאשר בהכנסות. המגמות במחצית הראשונה של השנה היו דומות.
בעוד שההוצאות של פייבר עלו במהלך הרבעון ב-28.7 מיליון דולר, או 42.5%, ל-67.5 מיליון דולר, ההכנסות שלה גדלו "רק" ב-23.8 מיליון ועמדו על כ-50 מיליון. יצוין שבאחוזים, מדובר בצמיחה יפה - של 91.7%. כתוצאה מהזינוק בהוצאות אל מול העלייה המתונה יותר בהכנסות, ההפסד הנקי של החברה זינק ב-89% ל-17.7 מיליון דולר, ההפסד המיוחס לבעלי המניות האמיר ב-95.6% ל-18.3 מיליון וההפסד התפעולי צמח ב-91.4% ל-17.8 מיליארד. לסעיף האחרון תרמה עלייה בולטת - של 76.2% - בהוצאות התפעוליות.
בסעיפים הגולמיים, ההוצאות זינקו ב-93.6% ל-10.2 מיליון דולר, הרווח טיפס ב-91.4% ל-39.4 מיליון והרווח השולי עמד על 79.38%.
המגמות במחצית הראשונה לא היו שונות, כאמור, מאלה שנרשמו ברבעון השני: גם כאן, ההוצאות עלו בשיעור ניכר יותר מאשר ההכנסות – עליות של 85% ל-88.33 מיליון דולר ושל 72.8% ל-81.3 מיליון, בהתאמה, וההפסדים זינקו עד מאוד: זה התפעולי בכמעט פי 12 לשבעה מיליון דולר וזה הנקי גדל פי 51 ל-6.3 מיליון.
על אף העלייה בהפסדים, מיכה קאופמן, מייסד ומנכ"ל פייבר, כינה את התוצאות "מדהימות, בעיצומו של משבר הקורונה. השינויים הדיגיטליים מחייבים את החברות העסקיות לשנות את המבנה שלהן, מה שמקנה לנו יכולות צמיחה גבוהות בעתיד".