"הטכנולוגיה שלנו יודעת לשחזר ולהרכיב באופן מאוד מדויק גנום של אורגניזם כלשהו, מבלי שיש עליו מידע גנטי קודם. כך, בראשונה בהיסטוריה הרכבנו את הגנום של החיטה. גנום החיטה גדול פי חמישה ומסובך הרבה יותר מזה של בני האדם. לפריצת הדרך הזאת יש השלכות רבות על כל אוכלוסיית העולם, כי חיטה היא מקור מזון חשוב מאוד – יותר מ-20% מהקלוריות שבני אדם צורכים, מקורם בחיטה", אמר גיא קול, מייסד-שותף וסמנכ"ל לקוחות אסטרטגיים, NRGene. NRGene הוקמה ב-2010, מעסיקה כ-50 עובדים בנס ציונה, בקליפורניה ובקנדה. היא הוקמה במטרה ליצור פתרונות מחשוב לניתוח של ביג דטה בעולם של מידע גנומי (DNA), בעיקר לאפליקציות חקלאיות. היום, אמר, "המחקר בחיטה מתמקד בשיפור האיכות ובפיתוח זנים עמידים למחלות ולתנאי יובש. זה יאפשר לגדל חיטה במקומות שלא היה ניתן לגדל בהם עד כה, לשפר את האיכות והיבול שלה ולהביא להורדת מחירים לצרכן הסופי. אנו מאוד גאים בכך שכל המחקרים הגנטיים בחיטה בעולם כיום משתמשים בגנום שפוצח על ידינו".  לדברי קול, "המטרה שלנו בפענוח גנום של ירקות, לדוגמה פלפל, היא לפתח גנום, שיתאים יותר לתוצאה הרצויה. פלפל במקור היה קטנטן, אדום וחריף מאד. הפלפל שמגיע היום לסופרמרקט הינו בגדלים, צורות וצבעים שונים ועם ערכים תזונתיים גבוהים. ההבדל בין הפלפלים הוא בגנום, שמכתיב את התכונות שלהם. אנו מאתרים את הגנטיקה הרצויה ודואגים שהיא תיבחר בתהליך ההשבחה". "אנחנו מספקים טכנולוגיה חישובית מבוססת ענן של אמזון ווב סרוויסז (AWS) לחברות העוסקות בתחום החקלאות, המשתמשות בה כחלק מתהליך המחקר והפיתוח, כדי לייעל את תהליכי טיפוח הזנים העתידיים. הדבר משפר את כמות המזון בעולם, ומאפשר לצרוך פחות משאבים ליצירת אותה כמות גידולים, או יותר", אמר קול. "זה  נדרש מאוד במצב הנוכחי בעולם, שבו יש צורך לייצר יותר מזון מכמות נתונה של משאבים, כמו אדמה, מים ודשנים. החברה מאגדת אנשים מתחומים שונים: עובדים אצלנו אנשי DevOps וגם מומחים באלגוריתמיקה, בתוכנה, בביו-אינפורמטיקה ובמדעי הצמח". לדבריו, "ניתחנו גנומים של המון בעלי חיים, ביניהם דגים, פרות, כלבים ודולפינים. בכל מחקר המטרה שונה: בפרות, לדוגמה, המטרה הייתה לפתח עמידות למחלות המועברות על ידי קרציות. בכלבים אנו מחפשים את הגנים הגורמים להשמנה, ובדולפינים אנו עוזרים לגני חיות למנוע זיווגי קרובים". "אנחנו עובדים עם חברות מהגדולות בעולם בתחום. הן מוציאות לשוק כמה זנים חדשים בכל שנה, בעיקר של תירס וגידולים נוספים  – שם משולבות הטכנולוגיות שלנו. עבדנו גם עם מכון בארץ על שיפור כמה סוגי ירקות. המידע שאנחנו מייצרים משמש באופן קבוע לשדרוג מוצרים שהלקוחות שלנו מוציאים לשוק". קול סיים באומרו, כי "אנחנו משתמשים בהרבה שירותים של AWS: שירותי האחסון Amazon S3, שליטה באפליקציות בדסקטופ במחשבי הלקוחות בצורה מאובטחת באמצעות Amazon AppStream וגם שירותי דסקטופ כשירות (DaaS) בעזרת Amazon WorkSpaces. לכל הלקוחות שלנו יש חשבון ב-AWS והם משתמשים בטכנולוגיות שלנו בדרך זו. זה מאפשר לנו התקנה מאוד מהירה, כי אנחנו מתקינים את המוצר שלנו בחשבון AWS של הלקוח – וזהו. בלא AWS היינו נדרשים לקנות מחשבים במיליוני דולרים ולהציבם בחדרים מותאמים ומקוררים. זה חוסך לנו הרבה מאוד כסף בהקמת חוות שרתים מקומית. בתקופת הקורונה, שבה אנחנו מנועים מלפגוש את הלקוחות שלנו פנים מול פנים – הדבר מקבל משנה חשיבות".

משבר הקורונה יצר אתגרים חדשים למנהלי ומנהלות משאבי האנוש בארגונים השונים, ובמרכזם המעבר המהיר מאוד, בתוך ימים אחדים, מעבודה במשרד לעבודה מלאה או כמעט מלאה מהבית. זאת, כחלק מהמאמץ הכלל ארגוני לעבוד כרגיל עד כמה שאפשר, למרות המשבר. שלוש מנהלות בכירות בתחום בשלוש חברות היי-טק גלובליות סיפרו על ההתמודדות שלהן עם האתגרים הללו בפאנל שנערך במסגרת כנס The new office של אנשים ומחשבים, שהתקיים לפני ימים אחדים – וירטואלית, לאור המצב. בין היתר, הפאנל עסק בטיפול שלהן בעובדים ובמחוברות שלהם למקום העבודה, אף על פי שהם לא נמצאים פיזית במשרד. בפאנל השתתפו: אלונה פריד אייל, סמנכ"לית משאבי האנוש של אינטל ישראל, שירי גרוסברד, דירקטורית חדשנות וחוויית עובד באפס פלייר, וקרן רדו לבנובסקי, מנהלת משאבי האנוש של צ'ק פוינט ישראל. פרו-אקטיביות בניהול משאבי האנוש פריד אייל סיפרה כי "מיד לאחר ההחלטה על הסגר הראשון, 90% מ-13,500 עובדי אינטל בישראל עברו לעבוד מהבית. הוחרגו מכך עובדי ייצור במפעל בקריית גת, ועובדים חיוניים במעבדות וביתר האתרים שלנו. המצב הזה נמשך עד היום ואינטל הודיעה רשמית לעובדיה שהם ימשיכו לעבוד מהבית לפחות עד יוני 2021". אלונה פריד אייל, סמנכ"לית משאבי האנוש של אינטל ישראל. צילום: יח"צ "כמו לרבים אחרים, המעבר החד הצריך אותנו להתארגן במהירות, אחרי ההלם הראשוני", סיפרה. "מהר מאוד הבנו שאנחנו חייבים לעבור לפרו-אקטיבות בניהול משאבי האנוש. בשלב הראשון אפשרנו לעובדים לרכוש ציוד משרדי ולהגיש לנו את החשבון, ואחר כך נתנו מענה לאתגרים אובייקטיביים שנוצרים מעצם העבודה מהבית בתקופת סגר, כאשר הילדים וכל המשפחה נמצאים בבית. אחד הפתרונות המקוריים שאינטל הציעה מיד עם תחילת הסגר הוא מימון בייביסיטר לעובדים שיש להם ילדים בגילאים הרלוונטיים". מהצד השני, פריד אייל ציינה כי נעשתה פעילות עם המנהלים בחברה. "במציאות החדשה, תפקיד המנהלים הפך להיות משמעתי. המנהל צריך לטפל, בנוסף למשימות השוטפות, גם בעובדים, לעמוד על הצרכים שלהם ולתאם שגרת עבודה שמותאמת לסביבה החדשה. לשם כך היה צריך להכשיר את המיומנויות האלה אצלם", אמרה. "בדיעבד, אחרי חצי שנה, אפשר לציין בסיפוק שכל הארגון עמד במשימות בצורה יפה והתפוקות לא נפגעו", הוסיפה פריד אייל. היא ציינה כי החברה נוהגת בצורה דומה בכל הנוגע לטיפול בעובדים גם בימים אלה של סגר שני. החברה שעברה לעבוד מהבית שבועיים לפני כל המדינה גרוסברד אמרה שאפס פלייר מעסיקה כ-1,000 עובדים ב-18 משרדים ברחבי העולם. החברה מתמחה באופטימיזציה לקמפיינים ברשת, מוגדרת על ידי מומחים כאחת החברות המבטיחות ביותר בתחום ולפני כשלושה חודשים גייסה 210 מיליון דולר – סכום עתק יחסית לסבב גיוס. שירי גרוסברד, דירקטורית חדשנות וחוויית עובד באפס פלייר. צילום: יח"צ לדבריה, החברה התארגנה לעבודה מהבית כשבועיים לפני שמדינת ישראל עברה כולה לסגר, "כי יש לנו משרד בסין והבנו מהם שהקורונה היא משהו גדול, שישפיע על כולם. יש לציין שההוראה של המנכ"ל התקבלה די בפליאה בחלק מהמדינות, כמו למשל בדרום אמריקה, שלא הבינו מדוע אנחנו עושים מהלך של מעבר כללי לעבודה מהבית. כיום, בדיעבד, הם מבינים". מטבע הדברים, גם באפס פלייר טיפלו בתחילת תהליך המעבר המהיר לעבודה מהבית בהיבט הלוגיסטי, למשל השתתפות בהוצאות האוכל: במקום כרטיס התן ביס של העובדים, החברה העבירה כסף להשתתפות בהוצאות האוכל ישירות למשכורת. "אבל האתגר המורכב יותר", לדבריה, "היה אספקת ציוד לכל העובדים. הזמנו את כל העובדים לבוא ולקחת את מה שהם צריכים להמשך העבודה, בלי רישום כלשהו, ורק ביקשנו שיודיעו לנו מה הם לקחו", אמרה גרוסברד. היא אמרה כי "המהלך הצליח מעל ומעבר למצופה: הקצבנו לו שבועיים, אבל סיימנו אותו בארבעה ימים". "מעבר לזה", ציינה גרוסברד, "שגרת העבודה אצלנו לא השתנתה בהרבה עם הקורונה, כי יש לנו ניסיון בעבודה מהבית. אנחנו חברה גלובלית ולכן יודעים לנהל עובדים מרחוק. העבודה מרחוק היא הנורמל כיום". מה עושה חברה שלא רגילה לעבודה מהבית? בעוד שבאפס פלייר, וגם באינטל, העבודה מהבית הייתה מקובלת עוד לפני הקורונה, גם אם בהיקפים הרבה יותר קטנים, הרי שבצ'ק פוינט זה לא היה קיים בכלל, כפי שרדו לבנובסקי סיפרה בפאנל. "צ'ק פוינט היא חברת אבטחת מידע והגעה פיזית למשרד היא חלק מתרבות העבודה בה – ולא רק מסיבות אבטחה", אמרה. "זה משהו תרבותי-חברתי, שכל העובדים מחוברים אליו: היכולת לפגוש את החברים שלך לעבודה, מנטורינג, וגם חברויות ואפילו זוגות שיצאו מאצלנו". קרן רדו לבנובסקי, מנהלת משאבי האנוש של צ'ק פוינט ישראל. צילום: יח"צ איך התגברו בצ'ק פוינט על הבעיה? "הבנו מהר מאוד שמדובר בתופעה רחבה ומשהו גדול, בין היתר כי יש לנו משרדים ברחבי העולם ולמדנו מהם את הדברים", אמרה רדו לבנובסקי. "במשך שלושה שבועות ביצענו תהליכי התארגנות, שכללו קודם כל אספקת מחשבים וציוד משרדי לכל העובדים, טיוב של מאגר הכתובות שלהם, כדי שנוכל כולנו להיות מסונכרנים, וסיוע בכל הדברים שמסביב לעבודה מהבית, לרבות משפחה ושמירה על בריאותם על העובדים, וכמובן – אבטחת העבודה מהבית, שזה חלק מהפורטה שלנו. אם צריך גם סיפקנו רופא. בנוסף, ביצענו עדכונים בכל מה שקשור לנושאי שכר, בונוסים ודברים רבים אחרים שבשוטף לא עסקנו בהם כל הזמן". רדו לבנובסקי ציינה כי "לא הוצאנו עובדים לחל"ת ואפילו עצרנו פיטורים של עובדים שהיו מתוכננים ללפני הקורונה". האם תמשיכו במציאות הזו גם אחרי המשבר? "אני חושבת שכן".

תקלה באפל (Apple) גרמה להשבתה של רבים משירותיה ביום ג' בערב (שעון ארה"ב), בהם ה-App Sore, Apple Music, Apple TV Plus, ו-Apple Arcade. לפי דף הסטטוס שפרסמה אפל, כעת כל השירותים פעילים, לאחר שהתקלה תוקנה. בין השירותים שהושבתו נוסף לאלה שצוינו לעיל, היו גם שירותי iCloud, שירות photos, Game Center, Apple Books, Find My ועוד. אפל מסרה על כך הודעה מעומעמת, וציינה כי לגבי רוב השירותים רק "כמה משתמשים הושפעו", ולגבי השירותים AppleCare ו-Apple School Manager – "כל המשתמשים הושפעו". לפי ההודעה "משתמשים חווים בעיה עם השירותים. אנו חוקרים ונעדכן במצב ברגע שיהיה לנו מידע". החברה לא הגיבה לבקשות התקשורת לספק הסבר על הסיבה לתקלה.

מטבעות דיגיטליים נחשבים כנכס לכל דבר במדינת ישראל והם נכללים בירושה של אדם בדיוק כמו נכסים מוחשיים, כמו חשבונות בנק, נכסי נדל"ן או כל נכס אחר. אלא שבשונה מנכסים אחרים, מטבעות דיגיטליים עלולים להיעלם יחד עם מותו של אדם אם לא העביר אותם ליורשיו בדרך נכונה וראויה. ארנקים דיגיטליים אינם כפופים להוראות רגולטור, אינם נאכפים ואינם רשומים כנכס בשום מאגר בעולם, וזאת גם עיקר גאוותם של יוצרי אותם מטבעות. הבעיה העיקרית מתעוררת כאשר בעל הארנק הדיגיטלי נפטר, ויורשיו – שאינם חשופים לדרכי הגישה אליו – לא יכולים לממש את זכותם בחוק ולתבוע את חזקתם באותם מטבעות. בניגוד לנכסים אחרים שאותם ניתן לקבל באמצעות צו ירושה, במקרה הזה אין גורם מפקח שניתן לפנות אליו למימוש הזכויות. גם אם בהתאם לחוק בעלי העיזבון הם היורשים של המטבעות הדיגיטליים, הלכה למעשה ללא גישה, הארנק הדיגיטלי הולך לעולמו יחד עם בעליו. הדבר החשוב ביותר במקרה של ירושת מטבעות דיגיטליים, מלבד שמירת הסיסמה שאליה נגיע בהמשך, הוא רישומם בצוואה. נתקלתי במקרה שבו נודע באקראי לבן, כי אביו החזיק לפני מותו בארנק דיגיטלי. אלא שהאב לא כתב זאת בצוואה, והבן גילה זאת רק לאחר שאחיו השתלט על המטבעות. מבחינת החוק, ללא צוואה כתובה לא ניתן היה להוכיח כי אותו ארנק היה שייך לאב ומי באמת החזיק באותם מטבעות לפני שהאח השני השתלט עליהם. במקרה כזה לא ברור גם אם הליך משפטי, שיגרור הוצאות כספיות כבדות, אכן כדאי עבור היורש, האם עבור מטבעות דיגיטליים בסכום של 10,000 שקל כדאי לפתוח בהליך משפטי שעלותו תהיה גבוהה בהרבה? סביר להניח שלא. ברור, אם כן, שרישום צוואה הוא הכרחי, גם לנכסים מוחשיים וגם לנכסים וירטואליים. אלא שכאמור, ביום פקודה, במקרה של מטבעות דיגיטליים המצב מסובך יותר מבחינת הורשה. יש הבדל בין לכתוב בצוואה ובין לאפשר גישה. מתן גישה לארנק הדיגיטלי לפני מותו של המוריש עלול לחשוף אותו לסוג של האקינג ולריקון נכסיו עוד לפני מותו. קל מאוד לעשות זאת ללא טביעות אצבע וללא אפשרות לדרוש את המטבעות חזרה, מאחר שלא ניתן להוכיח בעלות, גם אם הדברים נכתבו בצוואה. איך לאפשר גישה? יש לכך כמה פתרונות, גם אם לא מושלמים: ניתן להעביר את הסיסמאות והמפתחות לידי נאמן, שיהיה אחראי אחרי מותו של המוריש ליישם את הצוואה. ניתן לחלק את הגישה לכמה יורשים, כך שהם יהיו תלויים זה בזה. אופציה נוספת היא הפקדת המפתחות והסיסמה בכספת מוחשית בבנק, שהגישה אליה תיעשה רק לאחר מותו של המוריש באמצעות צו ירושה. גם כאן צריך לסמוך על היורשים, שלא יבצעו מחטף ברגע שנחשפו לסיסמאות. החשיבות לרשום בצוואה גם את המטבעות הדיגיטליים נובעת לא רק כהוכחה לקיום הנכסים, אלא גם במקרה של מחלוקת עם בן זוג כחלק מהפרדת רכוש במקרה של גירושים ופרידה. החוק מגדיר, כי ירושה שניתנה לאחד מבני הזוג אינה שייכת לבן הזוג האחר במקרה של פרידה. כמובן, בכפוף לסייגים שבכל מקרה לא חלים על מטבעות דיגיטליים, כמו השבחת נכס וכדומה. מטבעות דיגיטליים, כאמור, אינם משויכים לבעלים מסוימים, לכן אם לא תהיה הוכחה כתובה בצוואה על זהות הבעלים המקורי שהוא המוריש, ניתן יהיה להעלות את הטענה כי הם לא ניתנו בירושה ולכן ניתנים לחלוקה בעת פרידה.   הכותב מתמחה בדיני משפחה וירושה.

לכאורה, על הנייר, אפשר היה לומר שאנחנו מצויים בעידן התוכנה. לא אחדש כלום אם אכתוב שבחודשים האחרונים, מאז שמשבר הקורונה פרץ לחיינו בסערה, מככבות התוכנות שמאפשרות שיחות ועידה, עבודה מרחוק וכל היבט אחר שניתן לבצע באמצעותו את העבודה בלי להגיע למשרד, או ללמוד בלי לפקוד את ספסלי (שהם כבר מזמן כיסאות) בית הספר. אנשים שבקושי ידעו כיצד לגלוש באינטרנט ולהגיע לאן שהם רוצים מפעילים כיום מפגשי צפייה, יודעים כיצד להעביר חומרים לקהל רחב בו זמנית ומיומנים בהפעלת מערכות שלמות מרחוק. זום היא דוגמה מצוינת לכך. אבל זה רק לכאורה, כי כל זה לא היה יכול לקרות בלי התרחשות של דבר מאוד משמעותי בשוק החומרה: המחשבים חזרו לשלטון. רבות דיברו בשנים האחרונות על כך שהסמארטפונים הופכים למחשבים של ימינו, בזכות הניידות שלהם. כמעט כל מי שמחזיק אתר אינטרנט יודע שהרבה מאוד גולשים, אם לא רובם המכריע, גולשים בו באמצעות הטלפון שלהם. רבים כלל לא טרחו לשדרג את המחשבים שלהם, והמכירות זחלו עד פרוץ הקורונה. ברמה מסוימת זה נכון, אבל כמו שרבים ממנהלי המחשוב בארגונים חוו על בשרם, הם ממש לא יכולים להחליף את המחשבים – ומי שחשב אחרת, ולא מעט מאלה שהחליטו לקנות מחשבים חדשים לארגוניהם לאחר היסוס לא מצאו כאלה בחודשים האחרונים, כי כל היצרניות לא הצליחו לעמוד בביקוש המטורף, שהזניק את המכירות לשמיים. הסיבה לכך היא שבשורה התחתונה, נחמד לבצע שיחה עם עוד שניים-שלושה אנשים במבט על מסך הטלפון, אבל בואו נראה אתכם משתמשים בסמארטפון לשיחת ועידה עם 50 איש, או נוכחים בכנס וירטואלי שבו, למשך שעה, שעתיים או שלוש אתם צריכים להיות צמודים למסך בגודל שבקושי מדגדג מסך של מחשב נייד. ואם עובדים מרחוק, למה לעשות את זה עם מקלדת וירטואלית, ואיך באמת לפתוח כמה תוכנות זו לצד זו על אותו מסך בטלפון – חכם וגדול ככל שיהיה? אז כן, זום וחברותיה נהנות מפריחה עצומה מאז תחילת עידן הקורונה, אבל בלי המחשבים שיתמכו בהן ויספקו להן פלטפורמה מאוד שימושית, זה כנראה לא היה קורה – לא ברמה העסקית, לא בבתי הספר ואפילו לא בבתים. סדר הפסח וארוחת ראש השנה שרבים מאתנו ניהלו עם המשפחה הם דוגמאות טובות לכך. ההתעוררות של אינטל ו-AMD יצרניות המחשבים לא עמדו בביקוש הגואה, ועדיין לא עומדות בו לחלוטין, מאותן הסיבות שתעשיות רבות לא מצליחות לייצר את מה שהן רוצות: בימים אלה של משבר בריאותי, הרבה יותר קשה להעביר משלוחים מצד אחד של הגלובוס לאחר ולכן, קשה יותר לייצר מוצרים סופיים. אבל במקרה של המחשבים זה נובע גם מדברים שצצו עוד לפני המגיפה: בעיות אספקה של מעבדים מצד אינטל, כש-AMD לא ממש מצליחה למלא את החסר. אלא שהעלייה במכירות, בעיקר של הלפטופים – כאמור, בגלל הצורך לעבוד מהבית, ללמוד מרחוק ולנהל שיחות זום עם המשפחה או החברים – הובילה להתעוררות של שתי יצרניות המעבדים הגדולות. זה התחיל עם יותר ויותר דגמים שמבוססים על מעבדי ה-Zen של AMD בדור הרביעי והמשיך עם מעבדי ה-Core מהדור ה-11 של אינטל, שלא יכולה להרשות לעצמה להפסיד את השליטה בשוק המעבדים למחשבים ניידים. כצרכני קצה, התחרות הזו רק יכולה להועיל לנו, וכבר מועילה, בדמות עוד ועוד תכונות שמשובצות לתוך המעבדים. עוד מהלך שאינטל ביצעה בחודשים האחרונים הוא כניסה לתחום יחסית חדש מבחינתה עם השבבים הגרפיים Xe. זו פעם ראשונה שהיא מצטיירת כמי שיכולה לתת מאבק ל-Nvidia ו-AMD בתחום הזה של כרטיסי תצוגה, וברמות הגבוהות במיוחד. זאת, בין היתר משום שהכרטיסים הללו משמשים את תחום המחשוב עתיר הביצועים לחישובי לימוד מכונה ובינה מלאכותית ברמות הגבוהות ביותר של המחקר והמדע. זהו עוד היבט מעניין של השוק שהתעורר באחרונה ויכול להועיל בכל הרמות, כולל הצרכנית. מהצד השני: הסמארטפונים בירידה במקביל לעלייה במכירות המחשבים, יש ירידה משמעותית מאוד במכירות הטלפונים הניידים, מה שאומר שפסי הייצור של המעבדים לעולם הזה מתחילים להתרוקן. במקרה של סמסונג, שבנתה עבור עצמה עוד מפעל לייצור מעבדים, זה אומר שיש קיבולת פנויה לקבל עבודות מבחוץ. מדובר בעוד תחום שהתחרות בו התחזקה לאחרונה, ועל אף ש-TSMC עדיין שולטת בו, סמסונג נוטשת עיניים במטרה להגדיל את נתח השוק שלה. החברה הדרום קוריאנית זכתה לחוזים מעניינים שכוללים, לפי הדיווחים, את מעבדי ה-PowerPC החדשים של יבמ ואת מעבדי הדגל מהדור הבא של קוואלקום. זה לא אומר ש-TSMC אמורה להתחיל להסתכל לאחור: לזכותה רשום החידוש הכי מעניין בתחום המעבדים בחודשים האחרונים – ייצור ראשון של מעבדים בליתוגרפיה של 5 ננו-מטר. אפל כבר הזמינה מ-TSMC מעבדים בליתוגרפיה האמורה – מעבדי ה-A14 שלה, ששובצו במחשבי ה-iPad Air החדשים של החברה. לפי אפל, ה-A14 מכיל פי 1.4 טרנזיסטורים לעומת המעבד הקודם, A13, שיוצר ב-7 ננו-מטר. בסך הכול, מדובר ב-11.8 מיליארד טרנזיסטורים במעבד אחד – נתון מדהים איך שלא מסתכלים עליו. למרות כל הדברים הללו, אנחנו נמצאים בתקופה של התפתחות, ולא של מהפיכה, בשוק החומרה. מאז הקורונה לא קרה משהו שהוא ממש פורץ דרך, ואולי אף ההיפך – נראית האטה, לדוגמה, במעבדים לרכב אוטונומי או בתחום מתקדם יותר כמו מחשוב קוונטי, מאחר שמשאבים הופנו לתחומים אחרים. אבל אנחנו מתרגלים לנורמלי החדש, ויכול להיות שהפריצה הבאה נמצאת ממש מעבר לפינה. מי יודע, אולי אחרי הסגר.

זברה טכנולוגיות הודיעה באחרונה כי היא תפיץ בישראל, בלעדית, את פתרונות Tenable לסריקה ואיתור פגיעויות ברשתות, ותקיים וובינרים שיאפשרו לאנשי מקצוע ומתעניינים היכרות עימם. Tenable, שעוסקת באיתור פגיעויות ברשת, פיתחה פלטפורמת חשיפת פגיעויות בכל רבדי הרשת של הלקוח. באחרונה רכשה החברה את אינדג'י הישראלית, ובכך הרחיבה את סל פתרונותיה גם לתחום ה-OT. מערכות ה-OT הפכו לחלק מתחום אחריותם של מנהלי אבטחת המידע, והם חשופים יותר ויותר לסיכוני סייבר המסכנים את הארגון כולו. הפתרון של Tenable, המבוסס על Nessus, מגיע במספר תצורות: Nessus, שמותקן אצל מיליוני משתמשים, ומאפשר נראות וזיהוי נקודות חולשה, תצורות שגויות ותוכנות זדוניות; Tenable.io – פתרון מבוסס ענן, שמאפשר לארגון להעמיק את השליטה ולנהל את הפגיעויות באופן שבו ניתן לתעדף אותן בהתאמה לדו"חות שוטפים ועוד; Tenable.sc – גרסת On-prem שמותקנת על תשתית מקומית של הארגון, עם יכולות שליטה בניהול משתמשים ומנהלי מערכת והתאמה אישית להפקת דו"חות לפי צרכי הארגון; Tenable.ot – פתרון ייעודי לניהול ובקרה שוטפת ולניטור בזמן אמת של פעילות ברשתות בקרה תעשייתיות, שמותאם למפעלים, רצפות ייצור תעשייתית, תשתיות אספקת מים וחשמל, וכדומה. הפלטפורמה מאתרת ניסיונות פריצה ומתריעה עליהם, בצירוף מידע מלא ומדויק, המאפשר תגובה יעילה לפני שנגרם נזק; Tenable.io container security – מערכת להגנה על קונטיינרים בעת פיתוח; ו-Tenable.io web app scanning – פתרון שמאפשר סריקת פגיעויות באתרים החשופים לאינטרנט. אלי וודינסקי, מנכ"ל זברה טכנולוגיות, מסר כי "Tenable מצטרפת לשורת יצרני אבטחת המידע המובילים בעולם שאותם אנחנו מייצגים ונכנסת לחטיבת ה-OT שהקמנו באחרונה. החטיבה מאפשרת למשווקים לקבל פתרון תקשורת ואבטחת מידע בתחום ה-OT מקצה לקצה עבור לקוחותיהם". זברה טכנולוגיות תקיים בחודש הבא שני וובינרים: האחד, שיעסוק בניהול פגיעויות בסביבת ה-OT, יתקיים ב-19 באוקטובר (להרשמה לחצו כאן), והשני, שיתקיים יומיים לאחר מכן, ב-21 באוקטובר, יעסוק באיתור וסריקה של פגיעויות ברשת הארגונית (להרשמה לחצו כאן).

מור עזריה, דירקטורית בכירה ומנהלת קבוצת האוטומציה, KLA. צילום: יח"צ רק שליש מן המועסקים בהיי-טק הישראלי הן נשים, כך על פי דוח של הלמ"ס מ-2019. גם בעמק הסיליקון ותעשיית ההיי-טק האמריקנית שיעור הנשים נמוך. זו נקודת הפתיחה במשק, וכאשר נכנס משתנה חדש כמו התפרצות נגיף הקורונה ההשפעות השליליות שלו יכולות להיות מרחיקות לכת על נשים ברמה הפרטנית, על התעשייה, הכלכלה ועל והחברה בכלל. בחודשים האחרונים התפרסמו כתבות רבות בניו יורק טיימס, בפורבס, ואפילו מחקר של מקינזי בנושא הפגיעה של הקורונה בקריירה של נשים, והסכנה להיפלט ממעגל העבודה. לא חשוב כמה שוויוני הבית או מקום העבודה, סטטיסטית הנשים עדיין נושאות בעול המשפחה ובעיקר בעול גידול הילדים, יותר מגברים. ובהיעדר מוקדי תמיכה, כמו מעונות יום, גני ילדים ובתי ספר, בהיעדר חוגים או אפילו מפגשים עם חברים, האימהות, לעתים קרובות יותר מהאבות, מצאו את עצמן מטפלות בילדים הצעירים ברוב שעות היום, ומגיעות למשימות של העבודה בלילה, אחרי שהילדים שכבו לישון, או עם שחר, לפני שהם מתעוררים. שרון יוגב, דירקטורית בכירה שרשרת אספקה, KLA. צילום: יח"צ מיותר לציין כי בעקבות המצב ההספק כמו גם איכות העבודה עלולים להיפגע, המעסיקים אינם סובלניים לתופעה זו, והנשים צריכות למצוא פתרונות להכיל ולגבור על אתגרים אלו. במיוחד עתה, עם פתיחת שנת הלימודים, כאשר הפתרונות כמו למידה בקפסולות, יומיים-שלושה בשבוע – מורכבים ליישום ומכבידים.  איך שלא נסתכל על זה הקריירה של נשים רבות בארץ ובעולם נמצאת בסכנה בגלל הקורונה.   להלן מספר עצות – איך תשמרו על מקום העבודה ועל הקריירה שלכן בימי הקורונה: ארגנו לכן סביבת עבודה נוחה עם מסך גדול, אוזניות, מצלמה וכיסא מתאים. וודאו כי זו סביבה שקטה, המאפשרת לכן להתנתק מן הרעשים והצרכים של הבית. אם אין סביבת עבודה מתאימה בבית – קחו את הלפטופ וצאו לכמה שעות לבית קפה הקרוב לביתכן. ערכו תיאום ציפיות עם המנהל/ת לגבי ימים מסוימים בשבוע בהן אתן זמינות לישיבות. הקיפו את עצמכן בנשים, שגם הן אמהות לילדים צעירים, הנמצאות בעבודה תובענית כמו שלכן. מצאו קהילה תומכת, החליפו מידע לגבי פתרונות לילדים, סיוע במטלות הבית וכדומה. הקימו קייטנת אמהות, כאשר כל אם מארחת ילדים נוספים יום בשבוע, ובשאר הימים משוחררת לעבודה בשעה שילדיה מתארחים אצל משפחות אחרות. בהיעדר פתרונות אחרים, אל תרגישו רע אם תשימו את הילדים מול הטלוויזיה או בחוגים בזום, זה לא אידאלי אבל הכרחי כדי להרוויח כמה שעות עבודה ביום. חילקו את הנטל עם בן הזוג ככל שניתן. היעזרו בשירותי חוץ – ניקיון, בישול, גיהוץ, כביסה, שמרטפות – כל מה שעשוי להקל, ולו חלקית, על עומס המטלות בבית. ויקי פלטניק, מנהלת משאבי אנוש. צילום: Funia – Digital Beyond והכי חשוב, הפסיקו לשאוף לשלמות כי שום דבר לא יכול להיות מושלם כעת – לא הזמן שהילדים מבלים מול המסך, לא מצב הניקיון של הבית וגם לא ארוחת הצהריים הבריאה והמושלמת. פשוט הרפו, הדמימו את הביקורת העצמית או את רגשות האשם, והתעלמו מביקורת של אחרים כלפיכן. במקום זה מצאו את הדרך להשקיע בעצמכן, ולו רק 15 דקות עם כוס קפה ומאמר מעניין, טיול עם הכלב בשכונה, שיחה עם חברה טובה או תרגול יוגה – כל דבר שיטעין אתכן ויאפשר לכן להיות אמא טובה יותר ועובדת טובה יותר בתקופה מאתגרת זו.  הכותבות הן חברות פרום WISE להעצמת נשים בחברת KLA

אמזון (Amazon) השיקה אתמול את שירות Amazon One, שמאפשר תשלום באמצעות נפנוף כף יד, שתמונתה מקושרת לפרטי כרטיס האשראי, מעל סורק תואם, בחנויות GO שלה. בדרך כלל, הקונים בחנויות אמזון משתמשים בקוד שנשלח אליהם לטלפון הנייד כדי לפתוח את הדלתות האלקטרוניות בחנות. השירות מאפשר למשתמש כניסה לחנות ותשלום על המוצרים הנרכשים. בתחילה השירות יהיה זמין בשתי חנויות Go של אמזון בסיאטל, ובחודשים הקרובים מתכננת ענקית המסחר המקוון לפרוס אותו בעוד חנויות שלה בסיאטל, בסן פרנסיסקו, בניו יורק ובשיקגו. אמזון מתכננת גם לשווק את הפתרון בעתיד לקמעונאיות נוספות ולשימושים מיוחדים כמו במשרדים או באיצטדיונים. דיליפ קומאר, סגן נשיא לקמעונות פיזית וטכנולוגיה באמזון, ציין, כי שירות ONE נמצא בעבודה זמן רב לפני שהחלה מגיפת הקורונה, אבל העיתוי של ההשקה עשוי להיות חיובי מבחינת אמזון, שכן לקוחות בחנויות אמזון עשויים להיווכח כי שירות ללא מגע מעין זה לכניסה לחנויות ולתשלום הוא נוח, וגם עסקים, שמחפשים פתרונות טכנולוגיים לשליטה בהדבקה עשויים למצוא אותו יעיל. במענה לדאגות בנושא פרטיות, קומאר ציין, כי אמזון לא מאחסנת כל מידע בסורקים הממוקמים בחנויות, וכי התמונות של כף היד מוצפנות ומאוחסנות בענן. בנוסף, הוא אמר, כי אמזון בחרה שימוש בזיהוי כף יד ולא בנתונים ביומטריים אחרים בכוונה, משום שהם מדויקים יותר, והלקוח צריך לעשות תנועה מכוונת כדי להפעיל את השירות. לפני השימוש הראשון, על המשתמש להכניס כרטיס אשראי לסורק ולהחזיק את כף ידו מעליו כדי שסריקת כף היד תשויך לכרטיס. כדי להבטיח דיוק מרבי, ציין קומאר גם, כי המצלמה בסורק מבצעת צילומים רבים של קווי כף היד והחריצים ואף לוכדת כמה פרטים תת-עוריים, כמו ורידים, שאינם נראים לעין בצילום רגיל. קספרסקי: אמזון One משלב זיהוי, אימות והרשאה בנקודה אחת, ולכן נוצר סיכון בתוך כך, חברת הסייבר ואבטחת המידע קספרסקי (Kaspersky) הגיבה להכרזתה של אמזון על השירות, ומתייחסת לסיכון האבטחה שבשמירת פרטים ביומטריים בענן. דיוויד אם, חוקר בכיר בקספרסקי. צילום: יח"צ קספרסקי דייוויד אם, חוקר אבטחה ראשי בחטיבת המחקר GReAT בקספרסקי, אמר, כי "שיטת התשלום החדשה של אמזון, Amazon One, נשמעת מאוד נוחה: אתה פשוט מחזיק את כף היד שלך מעל הקורא והוא מחייב את הכרטיס שלך באופן אוטומטי – ללא 'גיהוץ' של כרטיס, ללא קוד סודי. אך לשם כך מבקשת החברה מהמשתמש נתונים ביומטריים – במקרה זה צילום של כף היד – ושומרת אותם בענן יחד עם פרטי אמצעי התשלום. אמזון אומרת, כי הנתונים יהיו מוצפנים. אך מאחר שאמזון One משלב זיהוי, אימות והרשאה בנקודה אחת – נוצר סיכון. אם מישהו יגנוב ויפענח את הנתונים הביומטריים מהענן, הוא יוכל לזייף את זהותו של המשתמש ולגנוב את כספו".לדבריו, "אם אנו רוצים לצעוד את העתיד באופן מאובטח, עלינו לוודא שהוא מוצפן היטב. המפתח טמון באופן ההצפנה והאחסון של הנתונים. כאשר הזיהוי והאימות נפרדים, למשל כאשר נעשה שימוש בביומטריה לזיהוי ובקוד לאימות הזהות, כל מי שגונב את הנתונים הביומטריים לא יחזיק בידו את המידע המלא הדרוש לצורך גניבת הכסף. אבל במקרה של אמזון One – יהיה להם את כל מה שהם צריכים. הרבה יותר בטוח לשמור על שני הדברים בנפרד – נתונים ביומטריים לזיהוי וקוד או אמצעי אחר לאימות הזיהוי".