הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
21/10/20 18:58
19.48% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
טכנולוגיית הדיפ-פייק צוברת, למרבה הצער, תאוצה: חברה מאמסטרדם בשם סנסיטי פרסמה אתמול (ג') כי היא גילתה רשת של בוטים שפרסמו בטלגרם תמונות עירום של כ-104 אלף נשים, תוך שהם משתמשים בטכנולוגיית הזיוף. החברה ציינה כי התמונות פורסמו על פני תקופה של שנה – בין יולי 2019 ליולי 2020.
דיפ-פייק היא טכנולוגיה המאפשרת לקחת תמונה או וידיאו של אדם ו-"להלביש" עליה.ו תמונה או וידיאו של אדם אחר. זוהי טכנולוגיה משוכללת ביותר לעומת אמצעי זיוף אחרים, שמשתמשת לצורך ביצוע הזיוף בלמידת מכונה, ובמיוחד בלמידה עמוקה, כמו גם בבינה מלאכותית. מלבד לפרסום תמונות עירום, הטכנולוגיה הזאת משמשת לנקמה, פייק ניוז, הונאות פיננסיות והונאות בכלל.
מה שעשו הבוטים הפעם הוא להסיר את הבגדים שישנם בתמונות המקוריות של הנשים, ולהפיץ את התמונות החדשות בהפצה נרחבת בטלגרם. בחברה ההולנדית מעריכים כי חלק מהמופיעות בתמונות הללו הן קטינות.
ב-ESET ישראל מציינים כי "בכל מקרה של זיוף תמונה או השתלה של תמונת פנים על גבי תמונה אחרת נעשה שימוש בטכנולוגיות של למידת מכונה ורשתות עצביות ממוחשבות. כדי לבצע את הזיוף בצורה משכנעת יש להשתמש בכמה שיותר מידע כדי ללמד את המכונה כיצד לזייף את התמונה בצורה שתתאים לזווית ולתאורה בצילום".
"מדובר בפוטנציאל פגיעה בעייתי ביותר", ציינו בענקית אבטחת המידע. "אנחנו כבר מכירים מקרים שבהם דלפו תמונות עירום של סלבריטאים ונגרם להם נזק אישי ותדמיתי רב. ככל הנראה, אנשים מן השורה עלולים לחוות בצורה קשה ניסיונות של עבריינים לסחוט ולאיים עליהם על מנת שלא לפרסם תמונות מביכות".
האם התמונות המקוריות היו אמיתיות?
בסנסיטי אמרו שרשת הבוטים הזו מרבה לפרסם לקהל הרוסי. השלטון במוסקבה חסם את טלגרם במדינה, אולם החסימה הוסרה לפני כמה חודשים וכיום מהווים המשתמשים הרוסיים כ-7% ממשתמשי הרשת החברתית – על פי סימילאר ווב. כמו כן, רשת הבוטים פרסמה את התמונות ברשת החברתית הרוסית VK, שמצידה מסרה שהיא לא סובלנית כלפי תכנים מסוג זה ומוחקת חשבונות שמפרסמים אותם.
יצוין כי ה-BBC מטיל ספק בממצאים של סנסיטי. איגוד השידור הבריטי ביצע בדיקה שלדבריו גילתה שחלק מהתמונות המקוריות, שעליהן בוצעה המניפולציה, אינן תמונות אמיתיות.
כך או כך, מפעיל רשת הבוטים, שמכנה את עצמו באות P, אמר ל-BBC כי "לא אכפת לי כל כך – מדובר בבידור בלי אלימות. אף אחד לא יסחט במקרה זה אף אחד אחר, כי האיכות (של התמונות – י"ה) היא לא מציאותית".
לא נמסרה תגובת טלגרם.
21/10/20 17:38
11.69% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה אתמול (ג') ישיבה בנושא האצת השירותים הדיגיטליים בממשלה. זוהי ישיבה שנייה שהוועדה מקיימת בנושא, כאשר הראשונה נערכה בספטמבר, בעקבות הצעה לסדר של ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן), על רקע תלונות שהגיעו אליו מצד אזרחים על חוויית שימוש לא טובה באזורים האישיים באתרי הממשלה – פרויקט הדגל של רשות התקשוב וממשל זמין. מרבית התלונות עסקו במוסד לביטוח לאומי, רשות המיסים ושירות התעסוקה.
אחד הכשלים שעליהם דובר באותה ישיבה הוא שבעוד שהאזור האישי באתר הממשלה מבוסס על הזדהות חזקה חד פעמית, שמשחררת את האזרח מהצורך לזכור ולהקיש בכל פעם אינסוף סיסמאות, הרי שכאשר הוא נזקק לשירותי הביטוח הלאומי, רשות המיסים או שירות התעסוקה, הוא נאלץ להזדהות שוב ושוב, ולעבור שבעה מדורי גהינום וירטואלי. האזרח הסביר לא מקבל תשובה על שאלה פשוטה: אם שלושת הגופים האלה הם חלק מהממשלה, מדוע צריך להזדהות שוב ושוב באתרים שלהם? השאלה הזאת נשאלת במיוחד בתקופת הקורונה, שבה יש ביקוש אדיר לשירותים של שלושת הגופים הללו.
את השאלה הזו שאלה אתמול יו"רית ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ עינב קאבלה, את מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, ומנהל רשות המיסים, ערן יעקב, שהגיעו לדיון. קשה לומר שהם נתנו תשובה חד משמעית לשאלה זו, ולא מפני שניסו להתחמק, אבל ח"כ קאבלה הצליחה להוציא מהם התחייבות שהנושא על הפרק ויש צוותים שעובדים – ואף אחד לא יכול לדעת מתי זה יסתיים. הביטוח הלאומי ורשות המיסים הם גופים סטטוטוריים ולכן הם לא מחויבים להיות תחת פיקוחה של רשות התקשוב. מדובר בסוגייה ותיקה, שמעורבים בה פוליטיקה, קיבעון היסטורי ונימוקים בעד הסטטוטוריות של הגופים הללו, ובמיוחד של הביטוח הלאומי.
מציאות בלתי אפשרית
חלק מעניין בדבריו של שפיגלר היה התיאור שנתן של פעילות המוסד הענק הזה. לא במקרה, חלק גדול מהמצגת עסק בתקשוב, מערכות מידע ודיגיטל. מעבר לשבחים שיעקב והוא נתנו לאנשי מערכות המידע בארגוניהם, השקפים במצגת שיקפו יותר מכל את המציאות הבלתי אפשרית שיש כיום בישראל, בגלל הקורונה. לזכותו של שפיגלר יש לומר שהוא לא ניסה לייפות את המציאות: הוא מודע היטב לזעם הרב שיש בקרב חלקים מהציבור שמבקשים לקבל את הזכויות שלו בזמן קורונה, ונאלצים להמתין זמן רב או לא לקבל שירות בכלל. אלא שהוא טען ש-"אנחנו קורסים" וקרא לציבור לגלות סבלנות.
מאיר שפיגלר, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. צילום: דוברות המוסד לביטוח לאומי
על פי הנתונים ששפיגלר מסר, רק בחודש אוגוסט טיפלו מוקדי הטלפונים של הביטוח הלאומי ב-825 אלף פניות – מספר שגדולי המוסדות והארגונים היו מתקשים לעמוד בו, אם בכלל היו עומדים. כמו כן, הוא סיפר שהביטוח הלאומי משקיע מיליונים בהגדלת מספרי המוקדים והקווים, ובימים הקרובים הם יוכלו לקבל 2,400 שיחות בו זמנית לעומת 1,500 כיום. אבל זה לא ממש מעניין יותר מ-600 אלף פונים שנשארים ללא מענה מידי או בכלל לא. כל ארגון שמצב כזה היה קורה אצלו היה פושט רגל מזמן, הלקוחות היו מצביעים ברגליים. במקרה של הביטוח הלאומי או רשות המיסים אין אפשרות כזו.
אחד הטיעונים המרכזיים "לקולא" בהקשר זה הוא שהגדלת מוקדים דורשת גיוס כוח אדם, שעובר הכשרה מהירה, הרבה יותר מהירה מזו שהם עוברים בתקופות אחרות, רגועות יותר. זה בערך כמו ללמד רפואה בהתכתבות.
חוק מורכב, מדיניות של זיגזגים
גורם נוסף למצב הוא המורכבות של חוק הביטוח הלאומי, ברמה של תואר שני בטכניון, כפי שהתבטא אחד ממשתתפי הישיבה. ולא רק זה: גם המדיניות המשתנה, שלא לומר המזגזגת, של הממשלה בכל מה שקשור לניהול משבר הקורונה משפיעה. שפיגלר הסביר שמלבד התמודדות עם שירות לאזרח, הם נאלצים להתמודד עם שינויים תכופים בחוקים ובתקנות, שמצריך שינויים תכופים גם במערכות המחשוב והמידע.
ויש גם היסטוריה: הביטוח הלאומי נכנס לקורונה בעיצומו של תהליך שיקום והשקעות במערכות המחשוב שלו, אחרי שנים של קיפאון, ופרויקט תבל, שנמשך שנים, עלה למשלם המיסים מאות מיליוני שקלים והופסק על ידי ההנהלה הקודמת. המנכ"ל הנוכחי נכנס באומץ לעובי הקורה, לא פוחד להתמודד עם הקשיים והורה להמשיך בפרויקט השדרוג. אלא שאז באה הקורונה וכמו בתחומים רבים אחרים, החריפה את המצב.
כך או כך, אסור לשכוח שכאמור, הסיבה הישירה למציאות שאליה נקלע המוסד לביטוח לאומי, וכתוצאה מכך גם ה-"לקוחות" שלו – האזרחים, היא לא המחשוב אלא ביקוש היתר: כמעט מיליון מובטלים, העדר ביטחון כלכלי והצהרות של בכירי השלטון במסיבות עיתונאים, בשיא הפריים טיים, שמספרות להם על מענקים שהם צריכים לקבל. אלה מביאים רבים מהם להתקשר למוקד הביטוח הלאומי, כדי לדרוש את הסיוע שמגיע להם ושהם זקוקים לו – ושלא מגיע כל כך מהר.
השורה התחתונה: מערכות מחשוב ותשתיות הן כלים שיכולים לסייע בהתייעלות ובשיפור השירות לאזרח, במיוחד כשהן יעילות ומדברות אחת עם השנייה, וכשהאגו של מי שמפעילים אותן מושם בצד. אבל כאשר המדינה מייצרת את עודף הביקוש, כאשר בגללה נגרמת המציאות הכאוטית שבה אנחנו נמצאים – האצבע צריכה להיות מופנית אליה, ולא למי שמנסים להתמודד עם המצב.
21/10/20 12:39
9.09% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"מגיפת הקורונה, שהביאה לעלייה בהיקף הפעילות המקוונת, גרמה גם לעלייה במתקפות הסייבר, כאשר התקפות הבוטים יוצרות חזית מורכבת: בעוד שעסקים מסתמכים יותר ויותר על ביג דטה על מנת לקבל מודיעין עסקי ולבצע החלטות מושכלות, מתברר שהם מוצאים את עצמם מתמודדים עם נתונים לא יעילים, שמקורם בתעבורת בוטים זדוניים. כאשר העסק אינו מסתמך על מידע ונתונים אמינים, ההחלטות מוסטות ועלולות לגרום לנזק כספי. הבוטים בהחלט פוגעים בשורה התחתונה של העסק", כך אמר ארן אראל, מנהל פעילות אזורי, F5, לישראל, יוון וקפריסין.
בראיון לאנשים ומחשבים ציין אראל כי "תנועת בוטים עשויה להיראות לגיטימית, אך למעשה היא מחבלת בנתוני האמת של העסק. עסקים אוספים נתונים ומנתחים אותם כדי להחליט היכן להשקיע, מה לפתח, מהי מידת הצלחת האסטרטגיות הנוכחיות, ועוד. מעורבות לקוחות היא אחד הנתונים החשובים: אנו עוקבים מהיכן מגיעים הגולשים לאתר שלנו, בכמה דפים הם צופים, האם הם מקליקים על מודעות ובאנרים, וכמה זמן הם נמצאים באינטראקציה עם האתר או השירות שלנו. אם הנתונים שאנחנו מקבלים אינם מדויקים, התובנות האלה לא שוות יותר מדי ואף עלולות לגרום לנזק. לכן חשוב להבדיל בין תנועת הבוטים לבין מעורבות אמיתית מצד הלקוחות".
בוטים זדוניים "מעוותים את המידע על השוק בו העסק פועל"
"אחוז גבוה מתעבורת האינטרנט לאתר של חברה או לשירות מגיע מבוטים. לפי F5 Labs, בוטים אחראיים היום על 20-50% מכלל תעבורת האינטרנט. חלקם עוזרים במיפוי האינטרנט ומשמשים כעוזרים דיגיטליים, אך חלקם זדוניים, שמתחזים ללקוחות לגיטימיים ומציפים את התעבורה לאתרים. הם אוספים תוכן מאתרי האינטרנט, עוסקים בפעילות הונאה ומבצעים מתקפות מניעת שירות מבוזרת, DDoS. הם מעוותים את המידע על השוק בו העסק פועל. לדוגמה, אם רוב בסיס הלקוחות של חברה מסוימת נמצא באירופה, והעסק רושם תנועת גולשים במזרח הרחוק, הוא עלול להשקיע משאבים בהתרחבות לשוק הזה, כשבמציאות, מקור התעבורה בבוטים שסורקים ואוספים תוכן מתוך דפי האינטרנט של העסק".
"מעבר לכך", ציין, "תעבורה שכזו עלולה להגדיל עלויות מבלי לספק ערך עסקי. תעבורת בוטים פירושה צורך רב יותר בכוח מחשוב, ולכן גם עלויות גבוהות יותר. שלא לדבר על כך שעסקים משלמים בפועל כדי לעבד דפים ולבצע בקשות שרת, עבור בוטים שמנסים באופן פעיל לפגוע בעסק. אלה אינם לקוחות פוטנציאליים, אלא ניסיונות סריקת פגיעויות או גניבת קניין רוחני".
"הקורונה מגבירה דברים", ציין אראל, "היא מציפה בעיות, חושפת אי-אמיתות ויש לה השפעה רבה גם הרבה מעבר לעולם הפיזי. המגיפה הביאה לעלייה משמעותית בהתקפות. התוקפים מנצלים את העלייה בהיקף הרכישות אונליין ואת השימוש הגובר של הציבור בטכנולוגיה בזמן הסגר. היום, יותר מתמיד, לבוטים יש יכולת פגיעה הרסנית בהישרדות של עסקים שנלחמים על קיומם. התוקפים משתמשים בבוטים כדי לאסוף מודיעין עסקי, לשבש את פעילות העסק באמצעות מניעת שירות, לבצע עסקאות הונאה ולגנוב קניין רוחני".
לזהות את הבוטים הזדוניים. אילוסטרציה: BigStock
לנהל את עומס התעבורה האוטומטית
"הניתוח העסקי", הסביר אראל, "לא יהיה מדויק אם העסק לא ינהל ביעילות את הבוטים ואת האינטראקציות שלהם עם אתריו ושירותיו. רק על ידי זיהוי וסיווג התנועה האוטומטית אפשר לגשת למידע האמיתי שאנשי הבינה העסקית זקוקים לו. לארגונים רבים יש דילמה איך בדיוק לבצע את זה. מחד, הגדלת בקרת האבטחה לרף גבוה מדי תעזור להבדיל בין תנועת בוט לתנועה אנושית, אך עלולה לגרום ללקוחות לאבד את הסבלנות. מנגד, אי אפשר לחסום את כל התעבורה האוטומטית באתר העסק באופן מוחלט. צריך להתמקד בדרך בה ניתן להקל על הבוטים 'הטובים' תוך הפחתת הנזק מהבוטים הזדוניים או המיותרים. קשה לעשות זאת עצמאית, כי הדבר דורש אנשי אבטחה ייעודיים, והשקעה משמעותית בפיתוח אפליקציות מאובטח. שני אלה יכולים להגדיל את העלויות ולהקטין את הרווחיות".
"פתרונות אבטחה מתקדמים", סיכם, "יכולים לעזור לנהל את עומס התעבורה האוטומטית, תוך הקטנת העלויות ושיפור רמת האבטחה. שילוב של ניהול בוטים דינמי ופתרונות להגנת יישומים, שיכולים ללמוד ולהסתגל לאיומים המשתנים, יאפשר לשרת טוב יותר את הלקוחות, לבצע אופטימיזציה של האתר והשירותים – ולקבל את התובנות העסקיות העולות מהנתונים".
21/10/20 12:48
9.09% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
לפני כשבוע פרסם משרד התקשורת החלטה, המאפשרת פריסה באופן מיידי של תשתיות אינטרנט בפס רחב בכל יישוב קטן שירצה בכך, ללא צורך להמתין לפריסה של החברות הגדולות. זאת, במטרה לצמצם חסמים העומדים בפני חברות קטנות שרוצות לספק שירות זה ולהאיץ באופן משמעותי את פריסת התשתיות המתקדמות ביישובים קטנים, באזורי פריפריה, באזורים כפריים ובאזורים המאופיינים בבנייה נמוכה, אשר לא התחברו לתשתית אינטרנט אולטרה מהיר עד כה, וסביר להניח שגם לא יהיו בין הראשונים שיחוברו בקרוב בשל הכדאיות הכלכלית לפריסה שאינה משמעותית כמו בערים גדולות ובבניינים רבי קומות.
המדיניות החדשה עוררה עניין רב בשוק, ובעקבות פניות רבות שנתקבלו במשרד, החליט המשרד לקיים כנס לבעלי עסקים וחברות המתעניינים באפשרויות החדשות שיוצרת המדיניות החדשה.
הכנס ייערך ב-Zoom מחר, יום ה', בשעות 13:00-14:00, בהשתתפות שר התקשורת ומנכ"לית המשרד.
בכנס יציגו נציגי המשרד את תהליך הנפקת הרישיון החדש ואת הפיקוח בנושא תשתית פס רחב, ויינתן זמן לשאלות.
עד כה, חברה המעוניינת לפרוס תשתית אינטרנט פיזית הייתה צריכה לקבל רישיון כללי, הכרוך בחובות רבות משום שהוא מיועד לחברה ארצית. הרישיון החדש מציג הקלות משמעותיות בתנאים לקבלת רישיון והוא מיועד לחברות קטנות שיפרסו תשתית באזורים מצומצמים.
המדיניות החדשה מאפשרת תשתית פס רחב גם באמצעות רישיון מיוחד, ולא רק באמצעות רישיון כללי. במסגרת הרישיון המיוחד יינתנו השירותים לעד 8,000 משקי בית ול-800 מנויים עסקיים. כמו כן, המשרד יעניק הקלה באגרות ויקטין את הערבות הבנקאית הנדרשת. התיקון המוצע יאפשר למבקש הרישיון להציג הון עצמי של מיליון שקלים וערבות בנקאית של 100,000 שקלים, שתינתן בעד הרישיון.
חברות המעוניינות להירשם לכנס יכולות להירשם במייל זה.
21/10/20 12:09
6.49% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
לפני מספר חודשים הרעיד בית הדין לצדק של האיחוד האירופי את אירופה וארה"ב, ושלח את ענקיות הטכנולוגיה לחשב מסלול מחדש. כתוצאה מכך, עלולה מדינת ישראל למצוא עצמה מנותקת, דיגיטלית, מאירופה. או לא פחות בעייתי – ישראל עלולה למצוא עצמה "תקועה באמצע" בין אירופה לארה"ב, במיוחד בשים לב לכמות מרכזי המו"פ שיש לחברות רב-לאומיות בארץ.
דטה היא הסחורה החמה והנצרכת ביותר בעולם הטכנולוגיה. כל פעילותנו הטכנולוגית, כל מה שחיפשנו, כתבנו, צילמנו אחסנו ושמרנו בענן – חשוף, בסופו של יום, לחברה בה אנו שומרים את המידע. היא, בתמורה לשירותי האיחסון והשימוש, שרובם חינמיים, רותמת את אותו שירות "חינמי" לצרכיה, באמצעות עיבודו וניתוח דפוסי התנהגות ושימוש, מסחר במידע עם צדדים שלישיים, וכיוצא בזאת.
גוגל (Google) הייתה מהראשונות לזהות זאת, ובזכות עיבוד מתקדם ואלגוריתמים מתוחכמים, היא מצליחה בכל פעם מחדש להתאים לנו את התוצאות שחיפשנו, עוד לפני שידענו שזה מה שאנו רוצים. האיחוד האירופי, שהבין את רגישות המידע, שנובעת לא רק מהמידע הגולמי, אלא בעיקר מהתובנות שניתן להפיק ממנו, קבע את כללי ה-GDPR. כללים אלה מתייחסים לכלל הפעילות במידע בכלל, ובמידע אישי בפרט, שנוצר אודותינו ושבין היתר נשמר בענן. התקנות כוללות, בין היתר, את הזכות להישכח; האפשרות לא להיות מאונדקסים בשרתי מנועי החיפוש השונים; ובעיקר- את היכולת לדרוש מהספקיות למחוק מידע ממאגריה לאחר שכבר אונדקס ונאסף על ידה.
תקנות GDPR. אילוסטרציה: BigStock
כללי ה-GDPR הם בעצם סט של תקנות וחוקים שנקבעו על ידי האיחוד האירופי, החולשות ו"מרחפות" ומכתיבות את הקווים המנחים והאדומים לכל הסכם, לרבות בין המשתמש, שיצר את המידע, לחברה שמאחסנת אותו ועושה בו שימוש, ולכל גורם שיש לו נגיעה לאותו המידע. בגלל יתרון הגודל של האיחוד האירופי, הוא "דה פקטו" חייב את שאר העולם להתאים את עצמו אליו, וכך גם ישראל הכפיפה עצמה לפרוטוקול ה-GDPR, באמצעות רשת הסכמי גישור והתאמה. ההסכמים התייחסו לשלל נושאי פרטיות, תוך התאמה לשוק הישראלי, ולדרישות הייחודיות לו. אספקט מעניין שעלה בהקשר זה הוא מעקבי השב"כ אחר אזרחים, כדי לאתר נדבקים בקורונה. במקרה זה המידע ככל הנראה נשמר בישראל, על שרתים ישראליים, אך עדיין ישנו סיכוי לא מבוטל כי נעשה שימוש בכלים שחלקם בבעלות זרה.
אך אנחנו רק טיפה בים. הסכמי הגג בין ארה"ב לאירופה – שהעדכני ביניהם נחתם בשנת 2016 – מסדירים את התנהלות, שמירת וניהול המידע אותו אוספות חברות הטכנולוגיה. בחסותם מועבר המידע בין אירופה לארה"ב, והם נקראים בשם הכולל 'מגן פרטיות' (privacy shield).
בהחלטתו מחודש יולי 2020, קבע בית הדין כי 'מגן פרטיות' – אינו תקף. ההחלטה בעצם אסרה על חברות אמריקניות לשמור/לעבד/לעשות שימוש במידע הנוגע לתושבי היבשת, על ובאמצעות שימוש בשרתים מחוץ לאירופה. בכך, שמט בית הדין את הקרקע מתחת לכל העברת המידע בין אירופה לארה"ב, ולא יהיה מוגזם לומר שבעקיפין – את העברת המידע בעולם כולו.
על פניו, נראה כאילו מדובר בעוד סכסוך משפטי שייפתר באמצעות יועצים משפטיים – אך לא כך הדבר. עולם הטכנולוגיה מבוסס על ביזור ושיתוף פעולה בינלאומי. תחשבו על חברה ישראלית, הנמצאת בתל אביב, יש לה משרדים בקליפורניה, מעבדות פיתוח באירופה, ולקוחות באמריקה הלטינית. לא מדובר בדוגמה מופרכת, זה בדיוק תיאור המצב של טבע, למשל. היכן תשמור אותה חברה את מאגר המידע שלה על לקוחותיה? בארה"ב שם נמצא עיקר השוק שלה; בישראל, שם יושב המטה; או באירופה, שם נמצאות מעבדות הפיתוח והמחקר? לכל יבשת יש הסכמי שמירת פרטיות שונים.
גם ווייז (Waze), גאווה ישראלית בינלאומית אשר נרכשה על ידי גוגל האמריקנית, תהיה מוגבלת ביכולת אספקת שירות למשתמשיה באירופה, מכיוון שהמידע שלה נאגר, או לכל הפחות מעובד, גם בשרתים בישראל ובארה"ב. גם אם הוא 'מיוצר' על ידי נהגים אירופים.
מה ההשלכות על ישראל?
מדינת ישראל, שהבינה את השלכות הפסיקה, מיהרה להגיב. אומנם, גם בישראל קיים מנגנון המסדיר את נושא העברת מידע אישי אל מחוץ לגבולות המדינה, אשר נקבע בתקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה), תשס"א – 2001. אך תקנות אלה אינן מספקות מבחינת דרישות האיחוד, אשר זכו גם להתייחסות נציבת הפרטיות של אירלנד, הלן דיקסון, שאף תהתה לאחרונה שאינה יודעת כיצד קיבלה ישראל את האישור מלכתחילה.
בגילוי הדעת של הרשות להגנת הפרטיות, הכפופה למשרד המשפטים – בעקבות פסיקת בית הדין האירופי בתיק אשר כונה שרמס 2 (Schrems II case) – הבהירה הרשות כי לא ניתן להעביר מידע אישי מישראל אל ארה"ב בהסתמך על תקנה 2(8)(2) לתקנות העברת מידע.
המשמעות היא שהגופים שיעבירו מידע, יאלצו להסביר, שוב, על בסיס אילו סעיפים המידע עובר. גוף שלא יצליח להוכיח את עמידתו בתנאים – מסתכן בהפרת הדין הישראלי, ואף תקנות ה-GDPR האירופיות, באם יעביר מידע לארה"ב.
הדוגמאות שנתנו עוסקות בעיקר בחברות ענק. מה יעשו סטארט-אפים בתחילת דרכם? היכן ישמרו את המידע אותו הם כורים מהמשתמשים? המחוקק בישראל חייב להבין שמדובר באיום ממשי על הסטארט-אפ ניישן. ללא שיתוף מידע הנוגע לאזרחי/תושבי האיחוד, ו/או שנוצר באירופה, וכמובן יכולת עיבודו גם במקרים רבים במדינות צד ג' (כגון: ארה"ב) – אין תקומה להיי-טק הישראלי. אף חברה בעולם לא תעבוד עם סטארט-אפ במדינה שלא חתומה על הסכמי פרטיות המקובלים על אירופה.
בעצם הפסיקה קבע בית הדין כי ארה"ב לא עושה מספיק כדי לשמור על פרטיות אזרחיה, ולכן, אין לסמוך עליה שתעשה זאת עבור המידע הקשור לתושבי אירופה. גם גילוי הדעת מראה עד כמה החקיקה בישראל מיושנת. דוגמה לכך ניתן לראות בפרשיית 'אלקטור', במסגרתה דלף לפני הבחירות מאגר המידע על כלל הבוחרים. אם נזכור שנכון להיום איש לא הועמד לדין, והפרשייה נסגרה באיום בקנס בלבד – נבין עד כמה ישראל נמצאת מאחור ביחס לעולם ולחוקי הפרטיות האירופים. ואכן, בית הדין האירופי אמר שעד סוף 2020, הוא יתייחס גם למצב חוקי הפרטיות בישראל, ויקבע אם הם עומדים בסטנדרט האירופי הנדרש. כלומר, יש למחוקק, עם המצב הפוליטי הנוכחי, עוד פחות מחודשיים וחצי להתאים את החקיקה הישראלית לסטנדרט האירופי.
מבחינת הצרכן, המידע שקוף לו. הוא נגיש לו בכל מקום עם חיבור לרשת, והוא כלל אינו מודע היכן נשמר המידע, או תחת אילו הגנות הוא נמצא. תפקיד המחוקק הוא לוודא שמציאות זאת נשמרת. כי עבור ההיי-טק בישראל, ניתוק מהענן האירופי משמעו הטלת הגבלות משמעותיות על התפתחותה וגדילתה של הסטארט-אפ ניישן.
הכותב הוא עורך דין ממשרד בן-יעקב, העוסק בייעוץ שוטף לחברות, חברות הזנק, חברות בשלות, וכן בתחומי הנדל"ן, השקעות בארץ ובחו"ל, ניהול הון משפחתי, ועוד
21/10/20 12:56
5.19% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
יותר מ-1,000 תלמידי תיכון מהפריפריה החברתית ייחשפו השנה לתוכנית ה-Startup School של ארגון פרזנטנס הישראלי. התוכנית תעניק להם שיעורי יזמות, כלים וידע בתחום היזמות ופרקטיקות לפיתוח כישורי חיים ומנהיגות. התכנית מתקיימת בקרב אוכלוסיות מגוונות ביפו, בדרום תל אביב, בחיפה ובירושלים באמצעות שיעורי ומפגשי יזמות וחדשנות, אירועי האקתון, ועדת נוער והכשרות מורים והורים.
תוכנית Startup School מקנה כישורי חיים ומנהיגות לתלמידים, מכינה אותם אל עולם העבודה החדש, חושפת אותם להזדמנויות חדשות ולאפשרויות הקריירה בעולם ההיי-טק והיזמות, ובכך מאפשרת להם כבר בגיל הצעיר ללמוד על חדשנות, יזמות וטכנולוגיה במטרה לעודד יכולת ורצון לקחת חלק פעיל ב״אומת הסטארט-אפ״ הישראלית ובשוק העבודה המתפתח. מאז תחילת פעילותה לפני כשלוש שנים, כ-3,000 תלמידים מרחבי הארץ נחשפו אל עולמות היזמות וההיי-טק באמצעות התוכנית.
לאחרונה הודיעה קרן סיטי פאונדיישן העולמית על מענק מצטבר של כשני מיליון דולר לארגון פרזנטנס הישראלי, שמוביל תוכניות לקידום יזמות וחדשנות בקרב אוכלוסיות פגיעות חברתית-כלכלית. מענק זה יאפשר לפרזנטנס, בין היתר, להפעיל את תכנית ה-StartUp School ולהרחיב אותה לערים נוספות בישראל. בשנה הקרובה התוכנית תפעל בשיתוף פעולה עם עיריית תל אביב-יפו, עיריית חיפה, חברת F5 NETWORKS, קרן Bader Philanthropies וקרן RAYNE.
אז מה לומדים?
התוכנית כוללת סילבוס עשיר בתחום היזמות והחדשנות בנושאים שונים, כגון הסטארט-אפ ניישן, פתרון אתגרים בכלים חדשניים, פיצ׳ינג, פרזנטציה, פיתוח רעיוני, השראה והיגוי, חשיבה יצירתית, חקר וחשיבה מחוץ לקופסה בעולם משתנה והרחבת מעגלי השפעה. הלמידה התיאורטית משולבת עם היכרות והתנסות מעשית באמצעות מפגשי חשיפה עם יזמים וחברות סטארט-אפ וטכנולוגיה מובילות, ותהליך הכולל פיתוח מיזם, הובלת תהליכי שינוי, יזמות תלמידים, הורים ומורים ועוד. מיומנויות אלו יהוו עבור התלמידים ואף המורים המלווים אותם כלים במימוש הפוטנציאל הפנימי וירחיבו את מגוון האפשרויות להשתלבות מיטבית בחברה הישראלית ובעולם הגלובלי.
אריאלה רוזן, מנכ״לית משותפת בפרזנטנס: ״כארגון שמנגיש ומקדם יזמות לאוכלוסיות מגוונות, למדנו שכדי לייצר שוויון הזדמנויות אמיתי עלינו להתחיל לחשוף ליזמות כבר מגיל התיכון, אז מתקבלות החלטות על מגמות ויחידות, החלטות שמשפיעות גם על המסלול האקדמי. כפי שניתן לראות במחקר האוניברסיטה העברית על הפעילות שלנו ביפו, בעקבות התוכנית 86% מן המשתתפים הביעו עניין בלימודי STEM ו-69% בלימודי השכלה גבוהה״.
חולוד עיוטי, מנכ״לית משותפת בפרזנטנס: ״בתקופה מאתגרת זו, שבה השסעים החברתיים הולכים ומתרחבים, העצמה וחיזוק של אוכלוסיות מגוונות יבטיחו את עתידן החברתי והכלכלי. הזכות להשפיע על הדור הצעיר באוכלוסיות אלו, עוד בכיתות בית הספר, מאפשרת להם להיחשף לאפשרויות חדשות, לעולמות הטכנולוגיים והיזמיים ובכלל לשוק העבודה של העולם החדש״.
21/10/20 15:01
5.19% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
עובדי המחשוב העירוני של עיריית ירושלים זכו למשרדים משופצים, שנחנכו אתמול בטקס צנוע על ידי משה ליאון, ראש העיר, לאחר שעיריית ירושלים קידמה תוכנית לשיפוץ הקומה, תוך הפיכתה למתחם עבודה חדיש ונגיש לטובת העובדים.
"אני שמח לחנוך מחדש את מרכז המחשוב העירוני, אשר משמש כאכסנייה לאנשי המחשוב", אמר ראש העיר. "למרות אתגרי התקופה פעלנו להקים מחדש את המרכז בהקדם, במטרה לתת לאנשי המחשוב סביבת עבודה איכותית ומשופרת".
ציפי אומרת: תתחדשו!
גם מזוזה חדשה. משה ליאון, ראש העיר ירושלים. צילום: דוברות עיריית ירושלים
21/10/20 15:23
5.19% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
עשרות עובדים בבזק בינלאומי הפגינו הבוקר (ד') מול השלוחה התל אביבית של משרד התקשורת במגדל שלום, במחאה על כוונת שר התקשורת, יועז הנדל, לבטל את ההפרדה בשוק האינטרנט ולאפשר גם לספקיות התשתית בזק, שהיא החברה האם של בזק בינלאומי, ו-HOT לספק שירותי גישה לרשת. לטענתם, המהלך יביא לקריסה של שאר ספקיות האינטרנט ולפיטורי אלפי עובדים.
במהלך ההפגנה הניפו העובדים שלטי מחאה נגד מה שלדבריהם יהיו השלכות המהלך, בהם: "לא לחיזוק המונופול", "הנדל – אל תייקר את האינטרנט", "לא לפגיעה בצרכן", "לא להקטנת התחרות" ו-"לפטר עובדים בשעת משבר זה פשע".
"ההחלטה – מכת מוות לתחרות בשוק התקשורת"
ועד עובדי בזק בינלאומי, בשיתוף עם איגוד עובדי ההיי-טק, הסלולר והאינטרנט בהסתדרות, הודיע לפני 10 ימים על סכסוך עבודה בחברה, לאור החלטת משרד התקשורת לפרסם שימוע לציבור בנושא מתן רישיון ספק אינטרנט לבזק ול-HOT. המהלך מיועד למגזר הפרטי בלבד ועתיד להיכנס לתוקף, בשלבים, עד ל-1 בינואר 2022 – לטענת המשרד כדי לאפשר לספקיות האינטרנט הקיימות מספיק זמן להיערך לכך. עוד אומרים במשרד כי המהלך תואם את ההתפתחויות הטכנולוגיות בשוק וכי הוא יאפשר לצרכן "כתובת אחת" לפנות אליה, מבלי הצורך להיות מטורטר בין שתי חברות.
לימור ליברמן-לביא, יו"רית ועד עובדי בזק בינלאומי. צילום: אורלי שניידר
אלא שלדברי לימור ליברמן-לביא, יו"רית ועד עובדי בזק בינלאומי, "החלטת שר התקשורת משמעותה גם מכת מוות לחברה ול-1,350 עובדיה וגם פגיעה אדירה בצרכנים, בשל הקטנת התחרות במשק, שצפויה להביא לייקור מחירים. ההחלטה לאפשר למונופולים להיכנס לתחום ה-ISP ולשמש גם כספק אינטרנט תחזק עוד יותר את בזק ו-HOT, ובעצם תכריז על מות התחרות בשוק התקשורת בישראל. בזק בינלאומי, כמו עוד כ-20 חברות נוספות בתחום, ייסגרו – ומכאן החשש לפיטורי אלפי עובדים, כאשר במקביל, בהיעדר תחרות, המחיר לצרכנים צפוי לעלות. נלחמנו בעבר על זכויותינו, וכיום אנחנו יוצאים למאבק על מהות קיומנו. חבל ששר התקשורת לא מבין את ההשלכות ההרסניות של מהלך זה".
היא הוסיפה כי "יש פה פגיעה עצומה בעסקים הקטנים, שגם כך קורסים בגלל הקורונה, וכשבזק ו-HOT – שתי חברות ענק – יעלו את המחירים לצרכנים כבר יהיה מאוחר מדי ולא יהיו חברות אחרות שיתחרו בהן. בכל תחום כלכלי אחר הממשלה מעודדת תחרות, וכאן היא מקטינה את התחרות".
ליברמן לביא אמרה כי "בתקופה שבה ישנם כמיליון מובטלים במדינת ישראל, חובה על הממשלה והעומדים בראשה לשקול כל מהלך שעלול להביא לתוצאות הרסניות ובלתי הפיכות. אני קוראת לשר התקשורת לעצור את המהלך בטרם יהיה מאוחר מדי".
יועז הנדל, שר התקשורת. צילום: יח"צ
השר הנדל מסר בתגובה כי "אנחנו מעריכים מאוד את העובדים, אבל אחרי שנים של קיפאון צריך לקבל החלטות קשות בתחום התקשורת. טובת הצרכן עומדת לנגד עיניי. במשך שנים הצרכן הישראלי משלם מיליוני שקלים לחינם על מנויים לספקיות אינטרנט שאינם בשימוש. המצב הנוכחי מחייב שינוי ואני מתחייב לקבל את ההחלטה הנכונה עבור כלל האזרחים".