אפל עומדת להפוך לחברה הראשונה אי פעם ששווייה העצום חוצה את רף 3 טריליון הדולר, מה שכמובן גם יהפוך אותה לחברה היקרה ביותר בעולם. נכון להיום עומד השווי של החברה על 2.98 מיליארד דולר. ה"מסע" של יצרנית ה-iPhone האמריקנית משווי של 2 טריליון דולר לכזה המגיע אוטוטו ל-3 טריליון דולר ארך 16 חודשים. לשם השוואה, המעבר שלה משווי של טריליון דולר ל-2 טריליון דולר נמשך כמעט שנתיים. סוכנות הידיעות רויטרס הסבירה שבמעבר המהיר יותר משווי 2 ל-3 טריליוני דולרים סייעה מגיפת הקורונה, אשר הביאה לכך שענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, אמזון ודומותיהן יגדילו את ערכן עקב ביקוש נוסק למרכולתן. המשיקיעים בטוחים בהמשך הביקוש להם. iPhone ויתר מוצרי אפל. צילום: BigStock עקב הצמיחה בביקוש, מניות הענקית מקופרטינו שבקליפורניה עלו דרמטית השנה. המשקיעים, כך נדמה, היו בטוחים שהלקוחות הנאמנים של אפל ימשיכו להוציא סכומים גבוהים מהמקובל עבור מכשיריה היוקרתיים, ביניהם לא רק מכשירי ה-iPhone, אלא גם המק-בוקים, ה-iPads וה-iPods וכמובן גם ישלמו על השירותים המצליחים של החברה, כמו אפל מיוזיק ואפל TV. הסיבה להתקרבות הדי בטוחה לציון הדרך בשווי החברה נעוצה בכך שמנייתה עלתה אתמול (ב') בכאחוז, ל-181.12 דולר, ולפיכך נדרשים עוד קצת פחות מ-2 מיליון דולר כדי שאפל תהפוך לחברה השווה ביותר בעולם, לפחות בכל הנוגע לערכה הפיננסי. בשבוע שעבר, מניית אפל עלתה בכמעט 11% והגיעה לשיאים בארבעה הרבעונים של השנה. יצוין כי בזמן שאפל מתקרבת לקראת שווי השוק המסחרר המדובר, המתחרה שלה, מיקרוסופט, היא החברה היחידה שנכללת יחד איתה במועדון 2 טריליון הדולר, בעוד שגוגל, אמזון וטסלה חצו "רק" את שווי טריליון הדולר. פייסבוק אגב עומדת כעת על שוי של כ-936 מיליארד דולר, והיא קרובה מתמיד להצטרף אל ארבע החברות האחרות היחידות שכבר הספיקו לחצות את רף טריליון הדולר.

חלק ה'* השווקים בהם הארגונים פועלים עוברים שינויים דרמטיים כתוצאה משינויים בציפיות הלקוחות, לחצים תחרותיים הולכים וגוברים, הופעת חברות סטארט-אפ חדשות, הופעת מודלים עסקיים חדשים והופעת טכנולוגיות דיגיטליות חדשות. הטכנולוגיות הדיגיטליות מהוות מאיץ לכל המגמות הללו. מגמות אלה מפעילות לחץ רב על ההנהלות של הארגונים להגיב ביוזמות שונות, וביניהן גם טרנספורמציה דיגיטלית. המהות האמיתית והמלאה של הטרנספורמציה הדיגיטלית היא שינוי הארגון והתאמתו לעידן הדיגיטלי (Creating the Future), וזאת לא ניתן לעשות כאשר החזון והכיוון לא ברורים כפי שהצגנו בתובנה מס. 1 בסדרה זו, הטרנספורמציה הדיגיטלית חייבת להתחיל עם הגדרת החזון של הארגון לטווח הרחוק. בלי הגדרה ברורה של החזון, הטרנספורמציה הדיגיטלית עלולה להפוך לסדרה של יוזמות דיגיטליות מקומיות, לא אינטגרטיביות ולא מתואמות, לביצוע שינויים בראייה מקומית. בחלק מהמקרים, זו אחת הסיבות העיקריות לכישלונות של הטרנספורמציה הדיגיטלית – היעדר גישת Top Down ומתן מקום ליוזמות Bottom Up, ללא בחינת האינטגרציה והתאימות ביניהן. מחויבת המציאות כיום. טרנספורמציה דיגיטלית. צילום: אילוסטרציה - BigStock תפישה מוטעית של המושג עצמו למרות שהמונח טרנספורמציה דיגיטלית קיים לפחות עשור, עדיין חלק מהמנהלים טועים בפרשנותו. חלקם טועים לחשוב שיעדים כגון מעבר לארגון ללא נייר, או יישום מערכות ERP או CRM, או פיתוח של יישום מובייל חדש, או פיתוח של אתר מסחר אלקטרוני חדש, הם המטרה של התהליך. נושאים אלה בהחלט יכולים להוות צעדים חשובים בתהליך, אולם המהות האמיתית והמלאה של הטרנספורמציה הדיגיטלית היא שינוי הארגון והתאמתו לעידן הדיגיטלי (Creating the Future), וזאת לא ניתן לעשות כאשר החזון והכיוון לא ברורים. הטרנספורמציה הדיגיטלית מתאפשרת בזכות אוסף של טכנולוגיות דיגיטליות מאפשרות (Enabling Technologies), כגון אלה שהוזכרו לעיל, ועוד סדרה ארוכה של טכנולוגיות מתקדמות כגון ביג דטה, רחפנים, אינטליגנציה מלאכותית ולמידת מכונה, רובוטים, מדפסות תלת-מימדיות, משקפי מציאות מדומה ועוד. הטכנולוגיות האלו מהוות את התשתית המאפשרת, אולם אל לנו להתבלבל – הן אינן המטרה אלא האמצעי. מטרת הטרנספורמציה היא בראש וראשונה מטרה עסקית – איזו חוויות לקוח וערך נספק ללקוחות שלנו? כיצד נייצר יתרון תחרותי ובידול עסקי? כיצד נהפוך את התהליכים העסקיים שלנו לגמישים ויעילים? מהם המודלים העסקיים החדשניים והדיגיטליים שנשתמש בהם כדי לייצר הכנסות חדשות? כיצד נתמודד עם החדשנות המשבשת ואיזו חדשנות משבשת אנחנו נפתח? ועוד מטרות עסקיות. הטכנולוגיה צריכה לשרת את המטרות העסקיות האלה. כדאי לזכור שארגונים הגיעו לאן שהגיעו בזכות המוצרים והשירותים שהם בנו, במשולב עם המנהיגות, התרבות הארגונית, הכישורים והתהליכים העסקיים, שנבנו במשך שנים רבות. לעיתים אנו קוראים לכך ה-DNA הארגוני. כיום DNA זה עלול להוות מעצור לשינויים העסקיים הנדרשים להצלחה בעידן הדיגיטלי. החלפת מערכת טכנולוגית כלשהי היא החלק הפשוט. להטמיע אותה ולהביא את המשתמשים להשתמש בה, לשנות את התהליכים העסקיים בהתאם – זה החלק הקשה. אתגר רב-מימדי כדי להצליח באתגר הטרנספורמציה הדיגיטלית, חשוב שהארגון יתייחס אליו כאל אתגר רב-מימדי – אסטרטגיה, תרבות ארגונית, אנשים, חוויות לקוח, חוויות עובד, מודלים עסקיים, תהליכים עסקיים, הפיכת הארגון לארגון מונע נתונים, וכן, כמובן, מימד הטכנולוגיה. כל אלה מהווים חלק בלתי נפרד בהצלחת הטרנספורמציה הדיגיטלית, כאשר הטכנולוגיה מהווה ממד אחד מתוך המכלול השלם. זהו שינוי עמוק המחייב ניהול שינוי. הטרנספורמציה הדיגיטלית מחייבת את הארגון לצאת מאזור הנוחות שלו. בלי תרבות ארגונית תומכת, הסיכויים שלו לעשות זאת, לא גבוהים. כמו שכולנו יודעים, לשנות תרבות ארגונית, להתאים את כישורי העובדים, להתמודד עם התנגדויות ולשחרר הרגלים ישנים ולפתח הרגלים חדשים, זה קשה מאד. גמישות וזריזות ארגונית (Agility) הם חלק בלתי נפרד מתרבות ארגונית דיגיטלית ומהיכולות של הארגון להתמודד עם האתגרים החדשים. חדשנות ארגונית היא מנוע הכרחי להצלחה בעידן הדיגיטלי, ועל הארגון לבנות ולהטמיע תהליכי חדשנות. ברוב המקרים, אלה האתגרים האמיתיים של הטרנספורמציה הדיגיטלית.   חשוב לשלב בתהליך את הערכת בגרותו הדיגיטלית (Digital Maturity Assessment) של הארגון בכל אחד מהממדים שציינו. ככל האפשר, על הארגון גם לבצע השוואה (Benchmark) של מצבו לעומת המתחרים הנוכחיים והפוטנציאליים. אם המתחרים נמצאים ברמה דיגיטלית גבוהה מאד, הארגון נמצא בסיכון ועליו להאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית ככל שניתן, תוך טיפול בחולשות שעלו בהערכת הבגרות הדיגיטלית שלו. מבט מפוקח על מצב הארגון הוא מרכיב חשוב בהצלחת המסע הדיגיטלי. לסיכום, צו השעה הוא טרנספורמציה דיגיטלית – הלקוחות, המתחרים, האקוסיסטם, העובדים – כולם משתנים במהירות הולכת וגדלה, וזה הזמן לבצע טרנספורמציה דיגיטלית אמיתית ולא רק תיקונים קלים בצורת העבודה הנוכחית. לסיכום תובנה מס.4: הטרנספורמציה הדיגיטלית היא בראש ובראשונה אתגר עסקי וארגוני, ולא רק אתגר טכנולוגי. הגדרת החזון של הארגון והערכה של הבגרות הדיגיטלית בכל המימדים הרלוונטיים הם תנאי קדם חשוב להצלחת המסע הדיגיטלי. חשוב להתמקד בשילוב הטכנולוגיה בתהליכים העסקיים, במודל העסקי ובתרבות הארגונית. הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור ב-BDO Digital *לחלק הקודם בסדרת המאמרים הקישו כאן

כמה ימים לאחר שסמסונג החלה להפיץ עדכון לגירסת Android 12 יציבה עבור הדגמים המתקפלים האחרונים שלה, מסתבר לפי דיווחים שונים, כי הגירסה לא ממש יציבה, ורבים ממשתמשיהם חווים תקלות שונות ומשונות מרגע שהתקינו את העדכון האחרון. בפורומים הרשמיים של הענקית הדרום קוריאנית דיווחו משתמשי ה-Galaxy Z Flip 3 וה-Galaxy Z Fold 3, כי המכשיר  נתקע לאחר העדכון, ואחרים דיווחו כי הוא נכנס למצב של שחזור לאחר ההתקנה. עוד דווח על הבהוב של המסך, על ביצועים איטיים ועל כמה תכונות שאינן מתפקדות. משתמשי המכשירים המתקפלים גם לא הצליחו לבצע צילום מסך או להשתמש באפליקציות של הזרמת וידיאו, כמו נטפליקס ויו-טיוב, ואחרים דיווחו על בעיות הקשורות במצלמה, כמו מחיקה אוטומטית מגלריית התמונות. עוד דווח על כך, שהמכשירים נתקעים עם קצב רענון מסך של 60 הרץ, ועל איכות קול משובשת. אחד המשתמשים אף דיווח כי אפליקציית המצלמה אינה פועלת בכלל. בעקבות התקלות הללו, סמסונג החליטה לעצור זמנית את ההפצה של העדכון ל-Android 12 למכשירים המתקפלים עד שיתוקנו הבאגים שהתגלו.

חברת האגרו-טק הישראלית זעפרן טק (חברה בת של החברה הבורסאית האמריקנית Sativus Tech Corp), הודיעה הבוקר (ב') על מינויה של טל וילק-גלזר לתפקיד מנכ"לית החברה. וילק-גלזר (46), נשואה + 3, מביאה עימה לתפקיד כ-20 שנות ניסיון בחברות טכנולוגיה ותקשורת בינלאומיות גדולות ומובילות בתחומן, בהן סיילספורס, ולוסיטי וסבידיה, והיא ונמנית עם מייסדי אפליקציית Vibo לניהול תהליך הבנייה המיועדת לבעלי בתים. לוילק-גלזר ידע מעמיק ומקיף בתחום ה-IT והטלקומוניקציה. במהלך השנים האחרונות  ליוותה חברות גדולות בתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית ומעבר לענן והובילה אותן להצלחות רבות. וילק-גלזר היא בעלת תואר ראשון במדעי הרפואה (BSc Med) מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במינהל עסקים MBA)) מהטכניון. חברת האגרו-טק זעפרן-טק הוקמה ביולי 2020, ומפתחת טכנולוגיה לגידול זעפרן באופן מבוקר וממוכן בתנאי מעבדה. הזעפרן נחשב לתבלין היקר ביותר בעולם וידוע בכינויו "הזהב האדום". הטכנולוגיה הייחודית של החברה מאפשרת פיתוח מכולות גידול אוטומטיות, המנוהלות מרחוק בתנאי מעבדה בתוך מבנים, ומבטיחה אספקת זעפרן בכמות גבוהה ואיכותית בכל ימות השנה, לצד חיסכון אדיר במשאבי טבע וכוח אדם. "אני שמחה מאוד להצטרף לחברה מרתקת, המגדירה ומובילה קטגוריית שוק חדשה לגמרי", אמרה וילק-גלזר לאחר מינויה. "הצטרפות לחברת אגרו-טק ישראלית פורצת דרך ובעלת חזון ייחודי, שעתידה לשנות באופן מהותי את שוק הזעפרן המוכר לנו כיום, מהווה אתגר והזדמנות אמיתית. אני מאמינה כי הניסיון שאני מביאה איתי בהובלת תהליכי פיתוח מורכבים יאפשר לי לקחת את החברה לשלב הבא, ואני נכונה ומצפה לאתגרים החקלאיים, הטכנולוגיים והעסקיים העומדים בפנינו. אני בטוחה כי העתיד צופן לחברה התפתחויות מפתיעות והצלחות משמעותיות".

זו השנה ה-21 שבנק הפועלים פותח את משרדיו לתערוכת אמנות ישראלית, שמצדיעה לאמנים ישראלים צעירים ולאמנות חברתית, שהוקדשה השנה לנושא קידום והעצמת נשים. לפתיחה הגיעו השנה 7,000 מבקרים, שצפו ב-500 היצירות שעיטרו את קירות משרדי הבנק על שש קומותיהם. ביומיים הראשונים לתערוכה גויסו כ-1.2 מיליון שקלים ממכירת היצירות, שנתרמו על ידי אמנים ישראלים מובילים, בהם לאה ניקל, ניר הוד, יאיר גרבוז, זיו קורן, עידו מרקוס, מרים קבסה, יונתן אולמן, פיליפ רנצר, יגאל תומרקין, סיגלית לנדאו ועוד רבים וטובים. באמצעות המרכז לבנקאות חברתית וקרן פועלים בקהילה בחר השנה הבנק 10 עמותות נשים, הפועלות למען מנהיגות נשית ומסייעות לנשים לאורכה ולרוחבה של ישראל מכל מגוון האוכלוסיות ובמגוון תחומים, בהם העצמת מנהיגות נשים כבר בשלב העשרה, סיוע לנשים שיצאו ממעגל האלימות, שורדות מעגל הזנות, או כאלו שחוו חיים של ניצול ופגיעה בדרכן לחיים של צמיחה ועצמאות. ההכנסות מהמכירות בתערוכה ייתרמו להן, כשהאמנים מקבלים סכום של 25% מהמכירה. העמותות הן: רוח נשית, הופכות את היוצרות, פורום מיכל סלה, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בישראל, SISTERS, טרנסיות ישראל, נשים נגד אלימות, בת מלך, עמותת הופ (hope) ושוות. ראובן קרופיק, יו"ר בנק הפועלים, ודב קוטלר, מנכ"ל הבנק, פתחו את התערוכה בברכות תודה מיוחדות לאמנים אשר נרתמו ותרמו באופן מלא את פרי יצירתם, כישרונם ואהבתם למען פעילות חשובה זו. בין מבקרי התערוכה נצפו אנשי עסקים, מנכ"לי חברות וארגונים, שגרירים ועוד. אל פלי הנמר, יזם ומנהיג קבוצת אנשים ומחשבים, הצטרפה דליה אסיא-פלד, מנכ"לית הקבוצה, שבחרו גם לרכוש את הציור "אריה קשיש ובודד", טכניקה מעורבת על בד 70X100, של ורדה ברגר. "אריה קשיש ובודד" היה הציור היחיד בתערוכה של חתול גדול, ומיד לכד את עיניהם של השניים, וכעת יצטרף לאוסף ציורי משפחת החתולים, בעיקר נמרים, המעטרים את קירות משרדי אנשים ומחשבים. "אריה קשיש ובודד", טכניקה מעורבת על בד 70X100, ורדה ברגר. צילום: פלי הנמר

קבוצת NSO – יצרנית תוכנת הריגול הישראלית פגסוס המואשמת בסיוע למעקב אחרי משתמשי סמארטפונים וביניהם גם עיתונאים, פוליטיקאים ומתנגדי ממשל – שוקלת למכור את החברה. אפשרות נוספת הנלקחת בחשבון היא שהחברה תסגור רק את חטיבת פגסוס שלה, אשר עוסקת ברוגלה שלה, הידועה לשמצה. על התכניות הללו דווח באחרונה הן על ידי בלומברג והן על ידי הפייננשל טיימס, שהסתמכו על דברי מקורות אנונימיים. לדברי אותם יודעי דבר, נציגי החברה ניהלו משא ומתן עם מספר קרנות השקעה, במהלכו נדונו צעדים כמו מימון מחדש או מכירה. כקונות האפשריות הוזכרו שתי קרנות אמריקניות, שדנו בהשתלטות על החברה או על סגירת חטיבת פגסוס הפועלת בה. בתרחיש כזה, הקרנות ישקיעו 200 מיליון דולר כדי להפוך את פגסוס לחטיבת אבטחת סייבר, שתתמחה גם בטכנולוגיית רחפנים. ככל שהצרות הצטברו ונערמו – הכסף התדלדל NSO הישראלית, ששוויה הוערך בכמיליארד דולר בעסקת פרייבט אקוויטי משנת 2019, נמצאת ככל הנראה עמוק בצרות. כבר לפני מספר שנים, לאחר שנחשדה כמי שסיפקה את הרוגלה שהביא לחיסולו של העיתונאי מתנגד המשטר הסעודי, ג'מאל חאשוקג'י, המותג שלה נפגע. אך הפגיעה החמורה עוד יותר בשמה חלה בקיץ האחרון, כאשר 17 כלי תקשורת בינלאומיים חשפו שתוכנת פגסוס שיצרה אפשרה לרגל אחרי המכשירים הניידים של עיתונאים, פוליטיקאים, פעילים או מנהיגים עסקיים ממדינות שונות, ביניהם נכלל אפילו נשיא צרפת עמנואל מקרון. אל החשיפות הלא מחמיאות שהניב שיתוף הפעולה של יותר מ-80 עיתונאים בינלאומיים, אחרי שבחנו רשומות של לקוחות NSO ביותר מ-50 מדינות החל משנת 2016, התווספו ממצאי מעבדת האבטחה של אמנסטי אינטרנשיונל, שפרסמה ביולי 2021 דו"ח ובו פירוט השיטה המדויקת שבה פגסוס תוקפת את מטרותיה. גם סיטיזן לאב מבית הספר Munk של אוניברסיטת טורונטו הצטרפה עם דיווחים משלה על תכנת הריגול ומעלליה. יצוין כי בתחילת החודש פורסם גם שמכשירי הטלפון של לפחות תשעה עובדים במחלקת המדינה של ארה"ב נפרצו על ידי האקר אלמוני. הפריצות, דווח, נעשו באמצעות הרוגלה פגסוס, אירעו בחודשים האחרונים וכוונו נגד מכשירים של בכירי משרד החוץ האמריקני במדינה באפריקה, כשבחלק מהדיווחים צוינה אוגנדה. NSO מסרה אז בתגובה כי אין לה כל אינדיקציה לפריצות אלה, "אולם בחברה יחקרו את האירוע". כעת, על פי הפירסומים, הפגיעה הזו מתרגמת בעיקר לקשיים כספיים. לפי בלומברג, לאחר שנכנסה לרשימה השחורה על ידי משרד המסחר האמריקני בנובמבר, מתמודדת NSO עם קושי לשלם את חובותיה שהצטברו לכדי כ-500 מיליון דולר. בשל החוב, הפחיתה מודי'ס את דירוג האשראי של החברה מ-B3 ל-Caa2. מודי'ס אף הוסיפה וציינה שהחברה מתקרבת למצב של חדלות פירעון. תבעה את NSO. אפל. בצילום: לוגו החברה בקמפוס קופרטינו שלה. צילום: BigStock "הרוויחה" את אפל כאויבת לפי הדיווח, אפל, שמצויה בעימות משפטי עם NSO, חשפה את דבר הפריצה לעובדי מחלת המדינה, והיא שעדכנה בנושא. בחודש שעבר אפל תבעה את חברת הסייבר ההתקפי הישראלית בשל מעקב אחר משתמשיה באמצעות רוגלת פגסוס שלה. הענקית מקופרטינו הגישה בקשה לצו מניעה קבוע, שיאסור על NSO לעשות שימוש כלשהו במכשירים, בתוכנות ובשירותים של אפל במטרה לפגוע במשתמשים ובפרטיות שלהם. בנוסף, כאמור, לפני חודש הכניס משרד המסחר של ארצות הברית שתי חברות סייבר ישראליות – את NSO ואת קנדירו – לרשימת החברות שפועלות בניגוד לאינטרס האמריקני הלאומי. המשמעות היא שממשל ביידן עומד להטיל, ככל הנראה, סנקציות על שתי החברות האלה ולהגביל את יכולתן לעשות עסקים בארה"ב. בהודעה של משרד המסחר נכתב, כי הצטברו אצלו "ראיות, שלפיהן שתי החברות מכרו רוגלות לממשלות זרות, שבאמצעותן הן ריגלו אחרי פעילי זכויות אדם, עיתונאים, פוליטיקאים, מתנגדי משטר ואנשי עסקים". לפי ההודעה, ההחלטה להכניס את שתי החברות לרשימה "מבוססת על ראיות שלפיהן הן פיתחו וסיפקו רוגלות לממשלות זרות, שהשתמשו בכלים האלה על מנת לטרגט באופן מכוון פקידי ממשל, עיתונאים, אנשי עסקים, אנשי אקדמיה ועובדי שגרירויות (של ארצות הברית – ג"פ). הכלים האלה אפשרו לממשלות זרות לדכא אנשים במדינות אחרות. זהו נוהג של משטרים אוטוריטריים להשתיק התנגדות מצד עיתונאים ופעילים מחוץ לגבולות של המדינות הללו. פרקטיקות כאלה מאיימות על הכללים הבינלאומיים".

קרן השקעות חדשה לסטארט-אפים בתחום הריטייל, עם דגש על אופנה, הוקמה על ידי קבוצת אירני, עם סכום של מעל 100 מיליון שקלים – כך הודיעה החברה היום. הקרן תתמקד בתחומים אלה, כמו גם בעולמות החדשנות ובתחומי קיימות נוספים. בנוסף, יועמדו לרשות הסטארט-אפים סביבות מעבדה רלוונטיות, חנויות ומחסנים, ואפשרות שימוש בדטה. מהחברה נמסר כי היא תיטול חלק בפיתוח הרעיון ולאחר מכן המוצר, יחד עם היזמים ובשותפות עם מותגים, בהם רשת החנויות פקטורי 54, וכן תאפשר "ארגז חול" של תשתיות הרשת, שרשרת אספקה, מערכות טכנולוגיות, דטה ועוד לניסוי המוצר "על רטוב", התאמתו לצרכי השוק ובדיקת היתכנות מקומית, לטובת המותגים. את הסטארט-אפים ילוו מנטורים בכירים מטעם הארגון, והם יקבלו גישה ישירה למעל 120 מותגים בעולם האופנה. אמיר רוזן, שכיהן ב-3.5 השנים האחרונות כסמנכ״ל טכנולוגיות ומערכות המידע של קבוצת אירני, ישמש כמנכ״ל קרן ההשקעות. מיכל קליש, שניהלה את הפיתוח העסקי והאסטרטגיה של הקבוצה, תמונה לסמנכ״לית בכירה להשקעות ואסטרטגיה. בימים אלה החלו בקבוצת אירני באיתור מחליף לרוזן כמנמ"ר. קבוצת אירני צפויה להוציא בחודש הבא משלחת לכנס ה-NRF בתחום, שיתקיים בניו-יורק. חבריה ייפגשו במסגרת האירוע עם נציגי סטארט-אפים בתחום, על מנת לקדם השקעות. אירני היא קבוצה שפועלת בתחומי הריטייל בכלל והאופנה בפרט, ויש לה 140 חנויות ו-1,800 עובדים במקומות שונים בעולם. היא נציגה בלעדית בישראל של מותגים בינלאומיים מובילים, בהם ארמני, דיזל, בוס, טומי הילפיגר, מייקל קורס, פנדי, איב סן לורן, מונקלר ובלאנסיאגה. "עולם הריטייל עומד בפני מהפכה" רוני אירני, המייסד והבעלים של קבוצת אירני, אמר כי "ב 150 השנים האחרונות הריטייל כמעט שלא השתנה. כעת אנחנו עומדים בפני מהפכה, ועולם הריטייל כפי שאנחנו מכירים אותו יעבור שינוי דרמטי". לדבריו, "היכולת לקבל מוצר בתוך שעתיים והתחרות הגדולה בעולם הוסיפו לחץ משמעותי על הריטייל המסורתי וכן על עולמות האי-קומרס, והחברות שישרדו יהיו אלה שיידעו לאמץ ולפתח חדשנות משמעותית. נדרשת קומבינציה של מגוון חידושים טכנולוגיים משמעותיים, שיאפשרו את המהפכה בריטייל. ישראל היא מרכז עולמי לחדשנות ונמצאת בחוד החנית הטכנולוגית. אנחנו רואים בחיבור בין סטארט-אפים למותגים הבינלאומיים הזדמנות ליצור אקו-סיסטם משמעותי״. רוזן ציין כי "הידע שקבוצת אירני צברה לאורך השנים בעולמות הריטייל והאופנה מאפשר לנו לכוון את הסטארט-אפים, ומהווה בסיס להצלחה משותפת. אנחנו מציעים קרן השקעות לצד ליווי עסקי וטכנולוגי, כולל אפשרות לבדיקות תוכנה וחומרה בסביבות ריטייל אמיתיות וחדשניות". מחר תקיים קבוצת אנשים ומחשבים כנס שיעסוק בעולם הריטייל, בהשתתפות מומחים מובילים בתחום. במסגרת הכנס יציגו 10 סטארט-אפים בולטים בעולם זה. להרשמה לכנס אתם מוזמנים להיכנס לכאן.

סקיורנט, המשמשת כזרוע אבטחת המידע והסייבר של מקבוצת אמן, חתמה על הסכם הפצה לשיווק מוצריה של חברת התוכנה הבריטית מיקרו פוקוס (Micro Focus). על פי ההסכם, סקיורנט תהיה מפיצה רשמית של פתרונות השליטה והבקרה על מערכות מידע ופתרונות ניהול סביבות הפיתוח, בדיקת איכות והעומסים של מיקרו פוקס. ההסכם יסייע למיקרו פוקוס, המספקת שירותי תוכנה ללקוחות רבים בישראל, להציע את פתרונותיה החדשים בענן, ובהם פתרונות לעולמות הפיתוח והבדיקות בנוסף לפתרונות ניהול השליטה והבקרה הידועים. מיקרו פוקוס פיתחה מוצרים ושירותים חדשים בענן אשר מייצרים הזדמנויות חדשות ומעניינות ומאפשרים ללקוחות לקבל מענה מקצה לקצה בתחומי הדבאופס, אג'ייל, ניטור וניהול. במסגרת שיתוף הפעולה תקיים סקיורנט הדרכות לשותפים וללקוחות, ותעניק ליווי מקצועי ותמיכה 24/7 ברמת First Level Support. חיים קריגר, מנכ"ל סקיורנט, אמר, כי "הקשרים העסקיים של קבוצת אמן עם היכולות הטכנולוגיות והמסחריות של חברת סקיורנט יאפשרו לשותפים וללקוחות להתקדם לפתרונות הטכנולוגיים החדשים של מיקרו פוקוס בענן, אשר מביאים בשורה חדשה לשוק עם מעטפת מקצועית רחבה". גור נדיבי, מנהל המכירות של מיקרו פוקוס ישראל, ציין, כי: "אנו שמחים להגדיל ולבסס את פתרונותינו בשוק בישראל באמצעות שיתוף הפעולה עם סקיורנט. יחד נפעל על מנת לגייס שותפים ולקוחות חדשים".