הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
17/04/22 13:50
43.48% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בעוד אילון מאסק מצהיר על כוונותיו לרכוש את טוויטר באופן מלא, לאחר שרכש נתח של 9.2% ממנה, הגדילה ואנגארד גרופ (Vanguard Group) את חלקה ברשת החברתית ובכך עקפה את מאסק כבעל המניות הגדול ביותר בחברה, כשהיא מחזיקה כעת בנתח של 10.3%.
בסוף דצמבר 2021 הצהירה ואנגארד על אחזקה של כ-8.4% מטוויטר, ובתחילת אפריל דיווחה לרשות ניירות הערך האמריקנית, כי במהלך הרבעון הראשון הגדילה את אחזקותיה ברשת ל-10.3%, כאמור.
ואנגארד בדרך כלל מחזיקה נכסים בקרנות ובנכסים פאסיביים אחרים, ולא הצהירה על כוונות מיוחדות לגבי טוויטר. לעיתים קרובות היא תומכת בהנהלה בנושאים הדורשים הצבעה ואינה מצדדת בשינויים קיצוניים כמו קרנות גידור או משקיעים פעילים.
17/04/22 11:57
39.13% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אביב הגיע, פסח בא, ומביא עימו תחושה של יציאה מעבדות לחירות. אבל כדי לעשות זאת, כדאי לזכור ולשים לב ל-10 המכות שנחתו על מנהלי המחשוב ומערכות המידע בארגונים, אלה שהכי הטרידו אותנו השנה, שהכרחי לשים אליהן לב במיוחד על מנת שהארגון לא ייפגע מסכנות סייבר, איבוד נתונים, אובדן יעילות והפסד זמן וכסף. גם אם הלך הרוח העכשווי מעודד אותנו להתייחס אל קשיים כאל אתגרים, כאן אין הרבה ספקות – מדובר במכות. להלן כמה טיפים כיצד למנוע או לצמצם את נזקיהן של אותן מכות כדי להצליח לצאת מעבדות לחירות. מתקפות כופר. זו אולי המכה הנפוצה ביותר. מתקפות הכופר נוחתות על ארגונים חדשות לבקרים כמו מכת ארבה. השיטה פשוטה – פושע הסייבר חודר לארגון, מצפין את הנתונים החשובים ומבקש כופר על מנת לשחרר את ההצפנה. בשנת 2021 מתקפות הכופר על ארגונים עלו ב-90%. בנוסף, לפי דיווחים אחרונים, גם הסכום שאותו דורשים התוקפים עלה פי 1.5 ועומד בממוצע על יותר מ-2 מיליון דולר למתקפה. פתרון אפשרי: תוכנת גיבוי אמינה שתשמור עותק גיבוי שלא הוצפן. גניבת נתונים ואיום בחשיפתם – בחלק מן המקרים ההאקרים חודרים לרשת הארגונית, ובמקום להצפין את הנתונים הם גונבים נתונים רגישים לטובת מיקוח. זהו אחד הסיוטים הגדולים ביותר שמדיר שינה ממנהלי אבטחת המידע. תשאלו את המנהלים בחברת שירביט אשר אליה פרצו האקרים ופרסמו נתונים של לקוחותיהם. גם אפליקציית ההיכרויות של הקהילה הגאה אטרף נחשף למתקפה דומה, כאשר ההאקרים איימו לפרסם את רשימת הרשומים באפליקציה. פתרון אפשרי: הגנה טובה יותר על גבולות הרשת הארגונית והקשחת חומות האש. זליגת מידע. זליגת מידע, המכונה בשפה המקצועית DLP, היא מתסכלת משום שבזמן שרוב הארגונים משקיעים כסף רב בהתבוננות החוצה והגנה על גבולות הארגון מפני חדירה מבחוץ, הנזק יכול לבוא דווקא מתוך הארגון. זליגת נתונים מתוך החברה יכולה להיעשות על ידי עובד סורר שמוציא נתונים רגישים מחוץ לארגון על ידי שליחה דיגיטלית או על גבי התקן אחסון. דלף מידע יכול להתרחש גם בעקבות טעות אנוש או אי ציות למדיניות האבטחה של הארגון (למשל הוצאת מידע רגיש לעבודה בבית על גבי דיסק און קי). פתרון אפשרי: תוכנות DLP למניעת דלף, פקיחת עיניים על העובדים וחידוד נוהלי אבטחת מידע. עבודה מרחוק. מאז תחילת מגיפת הקורונה עובדים רבים עובדים מהבית, בין אם במשרה מלאה או כמה ימים בשבוע, במתכונת של עבודה היברידית. הם עובדים באמצעות הרשאות כניסה שונות לתוכנות שהם נעזרים בהן עבור העבודה, ממקומות שונים ומרשתות שונות, מה שמעלה את מספר הפרצות שאפשר לחדור דרכן לרשת הארגונית, וכאשר יש יותר פרצות – יש גם יותר ניסיונות חדירה. פתרון אפשרי: השקיעו בטכנולוגית VDI – וירטואליזציה של תחנות עבודה, או VPN, כאמצעי להתחבר לארגון מרחוק. מתקפות DDos והשחתת אתרים – מתקפות מניעת שירות שנועדו להפיל אתרי אינטרנט כמעט אינה ניתנות למניעה בהינתן שכמויות אדירות של תעבורה זורמת אל האתר. גם מתקפות השחתה שנועדו לפרוץ לאתר אינטרנט ולשנות את דף הבית ודפים נוספים הן בעיה הדורשת התייחסות ופתרונות על מנת שארגון לא ימצא עצמו יום אחד עם דף בית של ארגון אנטי ישראלי כלשהו. פתרון אפשרי: השקעה בשרתי WEB המסוגלים לתמוך בכמויות תעבורה אדירות בבת אחת ומערכות אבטחת מידע שמונעות פריצה לאתרים. התפוצצות נתונים. בעשור האחרון הגידול בהיקף הנתונים שארגונים שומרים הוא אקספוננציאלי. נתונים אלו משמשים אותם להשגת יתרון תחרותי, שיפור חווית הלקוח והתייעלות של הארגון. לא ניתן לקלוט כמויות גדולות של נתונים וגידול מתמשך בנתונים ללא תשתית מתאימה (שרתים, מערכות אחסון, אבטחת מידע וגיבוי), ולכן גידול עצום בהיקף הנתונים דורש השקעת משאבי זמן וכסף רבים על מנת לאחסן את הנתונים הללו בבטחה. פתרון אפשרי: השקעה בתשתיות לשמירת הנתונים וטכנולוגיות המסוגלות לדחוס יותר נתונים בפחות מקום. מידע לא איכותי ולא מטויב. נתונים כיום הם המנוע שמניע את הארגון. הם מאפשרים להרחיב את מעגל הלקוחות, לשפר את חוויית הלקוח ולהתייעל. אך אם הנתונים לא איכותיים ולא מטויבים, התועלת קטנה מאוד והמצב אף עלול לגרום לנזק גדול. מידע לא איכותי מביא לכישלונות של הארגון כשהוא יוצא במבצע שיווקי ללקוחותיו, כשישנם אלפי פרטי קשר שגויים או חלקיים, והארגון מבזבז זמן, אנרגיה ומשאבים לחינם. עם נתונים לא איכותיים קשה מאוד לפנות ללקוחות פוטנציאליים, לשמור על לקוחות קיימים או להסיק מסקנות על תפקוד הארגון. פתרון אפשרי: עדכון רשומות ונתונים ושימוש בתוכנות לטיוב נתונים, המאתרות נתונים לא איכותיים, טעויות וכפילויות. חוסר מעקב אחר תוכנות הענן (SaaS). אם בעבר כאשר חברה רצתה להתקין תוכנה חדשה היא הייתה רוכשת מארז מושקע ומעוצב הכולל הרבה ניירת, כיום תוכנות מסוג זה מוצעות לנו בפורמט של מנוי חודשי שאפשר להוריד בתוך דקות בודדות מהרשת. המצב הנוכחי הביא לכך, שעובדים יכולים לעשות מנוי לתוכנות מסוימות מבלי שמנהלי המחשוב יידעו על כך. וכך התוכנות הללו משולמות כל חודש מבלי שידוע אם הן בכלל בשימוש. כך, למשל, כאשר עובד עוזב את החברה, התוכנה שהוריד והתקין על המחשב שעבד בו עלולה להמשיך לרוץ מבלי שמישהו יודע שהיא לא בשימוש. זאת ועוד, תוכנות שאינן ידועות למנהלי הארגון, ואשר מנהלים עליהן מידע ארגוני, עלולות להוות פרצת אבטחת מידע חמורה. פתרון אפשרי: תוכנות לניהול תוכנות SaaS היודעות לנטר ולאתר את כל התוכנות הפועלות ומשולמות על ידי הארגון. התקני IoT. התקני ה-IOT (אינטרנט של הדברים) הופכים נפוצים יותר ויותר ומשמשים למטרות שונות וחשובות – החל מחיישנים שבודקים את רטיבות האדמה עבור חקלאים ועד למצלמות המעבירות שידורים חיים למרכזי בקרה. אך לצד היתרונות הללו הם מהווים עוד פרצה שדרכה ניתן לחדור לרשת הארגונית. פתרון אפשרי: הוספת שכבה אבטחה, המספקת הגנה מפני סיכונים פיזיים, תעבורת תקשורת במוד מוצפן Data in rest/data in transit. המחסור בעובדים. המחסור הזה מורגש בכל המקצועות בענף ההיי-טק אך בפרט בתחומי התשתיות והסייבר, הזוכים לביקושים הולכים וגוברים של מומחים. פתרון אפשרי: השקעה בהון האנושי, מתן מרחב אישי לכל עובד, דחיפה ליזמות וחשיבה, השקעה בהכשרת מומחים בתחומי הסייבר והתשתיות. כל אדם שנשמתו היא חוקרת ומוחו סקרן והוא רוצה להיכנס לתחום עם השפעה גדולה ועתיד מובטח, צריך להגיע לתשתיות, ל-IT ולסייבר.
הכותב הוא מהנדס מערכות בקומוולט ישראל.
17/04/22 11:02
17.39% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"קשה עוד להגיד במדויק מה תהיינה ההשלכות הכלכליות של הסגר בסין, אבל אין ספק שתהיינה השפעות משמעותיות על היקפי המסחר והפעילות הכלכלית בטווח הקצר", אומר ניב חנן, הנספח המסחרי של ישראל בשנגחאי, בשיחה עם אנשים ומחשבים. "חשוב לזכור", מסביר חנן, "ששנגחאי היא מרכז פיננסי מרכזי בסין, ולמעשה יש מגבלות שונות המופעלות מצד השלטונות על האוכלוסייה מזה כמעט חודש. עם זאת, ההיסטוריה של הכלכלה הסינית מצביעה על כך, כי בטווח הבינוני-ארוך השפעות אלה זניחות, שכן ההתאוששות הכלכלית המאפיינת את סין היא מאוד מהירה".
הקורונה שמכה שוב בסין, ובעיקר בעיר שנגחאי – המרכז הכלכלי והפיננסי של סין, הובילה שוב לסגר באזור, ולנוכח העובדה שסין היא שותפת הסחר השנייה בגודלה של ישראל אחרי ארה"ב, עולה השאלה של מידת ההשפעה של הסגר המוטל באזור על הסחר הדו לאומי בין המדינות. שנת 2021 הייתה שנת שיא בהיבט זה, עם היקף סחר של כ-21.5 מיליארד דולר בסחורות ושירותים (לא כולל יהלומים). בשנת 2021 ייצאה ישראל לסין כ-4.5 מיליארד דולר, והייבוא מסין הסתכם ב-17 מיליארד דולר. חלקה של סין בסחורות המיובאות מישראל עומד על יותר מ-20%. המצב לא דומה כמובן מבחינת סין, ששותפות הסחר המשמעותיות ביותר שלה הן ארה"ב ומדינות אסיה השכנות. עם זאת, הייצוא הישראלי הוא בעל חשיבות לכלכלת סין, מכיוון שהוא מורכב ברובו הגדול מהיי-טק וזה כולל מוצרים כגון שבבים ומכשור רפואי ואופטי. סין נמצאת במסע מתמיד של שדרוג, ולגביה הייבוא מישראל חשוב לסין.
תוכל בקשה לפרט מה להערכתך יהיו ההשפעות על סחר החוץ של סין?
"סחר החוץ של סין ככלל ושל אזור שנגחאי בפרט מושפע מהסגר המופעל על העיר. ההשפעות המרכזיות הן שיבושים בשרשראות האספקה בנמלי הים והאוויר של העיר. שיבושים אלה יוצרים עיכובים שונים בייצוא סחורה סינית לעולם וגם בייבוא סחורות ומוצרים שונים מהעולם אל השוק הסיני. הפגיעה מן הסתם תשפיע גם על הייצוא שלנו לסין, ובכלל זה ייצוא ההיי-טק. עם זאת, הייצוא שלנו מורכב ממוצרים בנפח פיזי קטן יחסית, כמו ציוד רפואי, ציוד אופטי, שבבים ותוכנה.
מכיוון שסין היא מדינה ענקית והסחר לא בהכרח מתמקד בשנגחאי, אלא בכל סין, ניתן להעריך כי ההשפעות של הסגר על יחסי הסחר הענפים בין ישראל וסין תהיינה זניחות יחסית, אבל ראוי ונכון להביא בחשבון את סוגיית שיבוש הזמנים של שרשראות אספקה והאופן שבו שיבוש זה עלול להשפיע על פעילותן של חברות ישראליות וסיניות בהיבטים שונים, בדגש על היבטים הנוגעים לזמינות ולמועדי האספקה של חלפים, רכיבים מוצרים וסחורות שונות".
מה חלקה של שנחאי בתל"ג הסיני ומה חלקה בסחר עם ישראל? "זו שאלה מעניינת. על פי הנתונים הרשמיים בסין, התמ"ג של שנגחאי ב-2021 עמד על 681 מיליארד דולר, המהווים כ-3.8% מסך התמ"ג של סין. לצערי, אין לנו נתונים על החלוקה הפרובינציאלית המתייחסת להיקף הסחר בין ישראל לסין".
מה הצפי של הסינים למשך הסגר? "השלטונות הסיניים נוקטים במדיניות 'אפס הדבקה'. מדיניות זו, בראיית הסינים, הוכיחה עצמה במהלך השנתיים האחרונות ואפשרה לסין לנהל שגרת חיים נטולת קורונה וכמעט רגילה שעה שברחבי העולם נכנסו ויצאו מסגרים חדשות לבקרים. גם נתוני המאקרו מצביעים על צמיחה מרשימה של כ-8.1% בתמ"ג הסיני וזו – בראיית הסינים – אינדיקציה חיובית, המוכיחה את הרציונל שמאחורי הגישה. הסינים צפויים לחתור לאפס הדבקה, וכדי להבטיח זאת הם צפויים להמשיך בדיגום האוכלוסייה ווידוא של ריחוק חברתי באמצעות סגרים מלאים או 'נושמים'. כאשר יגיעו ליעד זה, אני מאמין כי הסגר יוסר באופן מלא. עד אז צפויות הקלות שונות בסגר, תלוי בירידה במקרים החדשים ועל פי חלוקה גיאוגרפית למתחמים ושכונות".