מיקרוסופט הנפיקה אמש (ב') אזהרה, כיוון שחוקרי האבטחה שלה נתקלו בגרסה חדשה של רשת הבוטנטים Sysrv. זו תומכת ביכולות נוספות של ניצול פרצות ועלולה להשיג שליטה על שרתי ווב של הקורבן הארגוני. משפחת הבוטנטים קיימת מאז דצמבר 2020 וידועה ככזו שמכוונת למערכות Windows ולינוקס, תוך שהיא מתקינה במחשבי הקורבנות – ללא ידיעתם, כמובן – יכולות לכריית המטבע הקריפטוגרפי מונרו. הגרסה החדשה, המכונה Sysrv-K, מתאפיינת בהיותה תולעת – משמע, היא בעלת יכולת התפשטות עצמית למחשבים אחרים, כשהיא נושאת בתוכה נוזקה, שאותה היא מפיצה. חוקרי הענקית מרדמונד צייצו בטוויטר כי גרסה זו סורקת את האינטרנט לאיתור נקודות תורפה באפליקציות ווב ובסיסי נתונים, שם היא מטמיעה את עצמה. בדומה לגרסאות ישנות יותר של רשת הבוטים, Sysrv-K סורק מפתחות של פרוטוקול התקשורת SSH, כתובות IP ו-Host names – לפני שהיא מנסה להפיץ עותקים של עצמה ברחבי הרשת. "רוב הארגונים צריכים לדאוג" "Sysrv-K", ציינו חוקרי מיקרוסופט, "צריכה להוות מקור לדאגה לרוב הארגונים, כי יש להם מערכות מבוססות Windows או לינוקס שמקושרות לאינטרנט". החוקרים המליצו לכלל הארגונים "לאבטח את כל המערכות שלהם שפונות לאינטרנט ולתקן פרצות אבטחה ידועות". "יכולות הפגיעות וניצול הפגיעויות המשמשות את Sysrv-K הן תערובת של איומים ישנים וחדשים יותר, וכוללות אינספור סוגי איומים – בין השאר, גילויי קבצים מרחוק, הורדת קבצים שרירותית וביצוע השתלטות מרחוק בעזרת נוזקה ייעודית למטרה זו", הוסיפו החוקרים. סריקה של קבצי התצורה של וורדפרס והגיבויים שלהם אחת מיכולות הפגיעה החדשות שנצפתה ב-Sysrv-K, ולא הופיעה בגרסאות קודמות, היא סריקה של קבצי התצורה של וורדפרס והגיבויים שלהם, כדי לאחזר אישורי גישה לבסיסי נתונים. הגרסה החדשה משתמשת באישורים שנקצרו כדי להשיג שליטה על שרת הווב של הארגון הקורבן, ואז היא יכולה להשתמש בכלי התקשורת המשודרגים שלה, כגון גישה לבוט של טלגרם. כאמור, משפחת הבוטנטים Sysrv קיימת מאז דצמבר 2020, אך פעילותה התגלתה בראשונה בסביבות מרץ 2021 – אז חברות אבטחת סייבר החלו לנתח את הפעילות ההתקפית שלה. מאז שהיא "הושקה" חלו כמה שיפורים ב-Sysrv, בהם קובץ בינארי שכתוב ב-Go, שפת פיתוח חוצת פלטפורמות, שהיא מאוד פופולרית בקרב פושעי סייבר. דפוס פעילות נוסף שלה הוא הסרת כל כורי מטבעות קריפטוגרפיים שמותקנים על מחשב הקורבן, כדי שהוא יוכל "להתמקד" בכריית מטבע המונרו, וכן עריכת שינוי בפיירוול של המערכת.

חברת הסטארט-אפ הישראלית אבו (Avo), שפועלת בתחום המשלוחים, מחסלת בימים אלה את פעילותה בישראל. החברה מפטרת את מרבית עובדיה בארץ, שנותרו לאחר מהלך הפיטורים הגדול שהיא ביצעה לפני כמה חודשים, למעט כמה עובדי פיתוח שיישארו, וכן את רוב עובדיה בארצות הברית – שגם בה היא מצמצמת את הפעילות באופן משמעותי. אבו הוקמה ב-2017 על ידי דקל ולצר, המנכ"ל ולשעבר אלוף ישראל בטניס, והושקעו בה 80 מילון דולר. היא פיתחה פלטפורמה שמאפשרת לדיירי בנייני מגורים ועובדים בבנייני משרדים להזמין מוצרים שונים ללא דמי משלוח. ולצר כתב בפוסט שפרסם בעמוד הלינקדאין האישי שלו: "את "אשתף במעט פרטים עובדתיים", הוסיף. "לצערי, נאלצנו להמשיך ולהגיב באופן מיידי לשינויים המתרחשים בשוק ולמציאות המורכבת שממנה לא ניתן, לא אחראי ואסור להתעלם, והחלטנו לסגור את הפעילות העסקית בישראל, תוך התאמת פעילות החברה בארצות הברית למצב החדש בשוק. פרטים בהמשך". הכתובת הייתה על הקיר המהלך הנוכחי לא בא בהפתעה, שכן לפני כמה חודשים היא פיטרה 500 מ-750 העובדים שלה, מהם 350 בישראל – מה שהצביע על כך שמשהו לא טוב קורה לחברה. כעת היא מפטרת את מרבית העובדים שנותרו. באתר הישראלי של אבו, שבאמצעותו היה ניתן להזמין מוצרים, מופיע הודעה שהוא לא פעיל יותר. לאחר ההודעה על סגירת פעילותה בישראל, ספק אם החברה תוכל להמשיך את פעילותה בארצות הברית. משמעות הדבר היא שההשקעה בחברה כנראה הולכת לטמיון.  

בזק תצטרף לרשת השותפים של אמזון ווב סרביסז, AWS, ותבנה ותטמיע פתרונות ושירותי אינטגרציה חדשים בענן ללקוחותיה בנוסף על אלו הקיימים. גורמים בשוק העריכו, כי כבר בתוך שנה בזק תעלה לענן של אמזון מאות לקוחות. בשל הפעילות המשותפת, בזק תציע ללקוחותיה פתרונות חדשים, הכוללים  שירותי מיטוב של דטה סנטר, יכולות אחסון והתאוששות מאסון, אבטחת מידע, שרידות וקישוריות פנימית. לדברי דודו מזרחי, מנכ"ל בזק, "בחרנו ב-AWS כספקית שירותי הענן של הקבוצה. בעזרת AWS נוכל להציע שירותים חדשים, אשר ישלבו בין היתרונות של AWS כספקית גלובלית של שירותי ענן, עם העוצמות שלנו באספקת שירותי תקשורת לארגונים עסקיים בישראל". מזרחי הוסיף כי "המעבר לענן טומן בחובו יתרונות רבים, ביניהם הפעלה של מערכות אבטחה, מנגנוני גיבוי, עדכוני גרסה אוטומטיים ומתן הרשאות לשירותים וליישומים בהתאם לפעילויות המבוצעות על ידי המשתמשים. ההזדמנות להגדיל את עוצמות המחשוב ועיבוד הנתונים במקביל להתרחבות של העסק, ורצונם של הלקוחות לחסוך בהוצאות הכרוכות ברכישה ובתחזוקה של שרתים פיזיים – מעודדים את הלקוחות לעבור לענן. זאת, לצד הצורך במומחים, אשר יעזרו להם בביצוע המעבר באופן נגיש ונוח". הוא סיים בציינו כי "באמצעות הענן של AWS  נציע ללקוחותינו מערך חדש של פתרונות עסקיים מאובטחים, ושירותי  ערך מוסף, המשלימים את פתרונות התקשורת והרשת שלנו – לצד פונקציונליות נוספת, גמישות מוגברת, אבטחה משופרת וגישה מאובטחת לרשת הליבה של העסק וממנה, עם רמת שרידות גבוהה". לדברי הראל יפהר, מנהל הפעילות של AWS ישראל: "בזק תסייע לאלפי עסקים לעשות שימוש מיטבי בטכנולוגיות הענן ולהנות מהיתרונות של תשתית AWS . כך, היא תאפשר להם להיות חדשנים, ליהנות מגמישות גבוהה יותר של משאבי המחשב שלהם ולחסוך בעלויות פיתוח ותשתיות מחשוב".

כוחות צבא רוסיים פלשו לחברת אינטרנט בעיר חרסון שבאוקראינה, ניתקו את כל הציוד שלה ואיימו להחרים אותו – אם החברה לא תתחבר לרשתות רוסיות, כך דיווח הממשל באוקראינה. מומחי אבטחה ציינו, כי מדובר במקרה שבו נעשה שילוב, מוצלח מבחינת צבא רוסיה, בין לחימה במימד הקינטי וזה הקיברנטי. לדבריהם, התקרית היא האחרונה בשורה של התקפות נגד ספקיות אינטרנט אוקראיניות וספקיות שירותי פס רחב לווייני. "גישה חופשית למידע היא איום מרכזי על האויב (רוסיה, י.ה.) בשטחים הכבושים של ארצנו", נאמר בהצהרה שפרסם השירות הממלכתי האוקראיני לתקשורת ולהגנה על מידע, "כל עוד האוקראינים יודעים על מהלך המלחמה האמיתי – אז התעמולה הרוסית נכשלת". הרב לין, חוקר למדיניות סייבר ואבטחה במרכז לביטחון ושיתוף פעולה בינלאומי באוניברסיטת סטנפורד, אמר, כי "המתקפה בולטת על רקע העובדה שהיא כללה שימוש בכוח פיזי. שלילת היכולת מהעם האוקראיני להשיג גישה למידע מדויק על המלחמה – תחזק את מאמצי הדיסאינפורמציה הרוסיים". לדברי לין, "זהו סוג אחר לגמרי של מתקפת סייבר: החברה הזו לא הותקפה דרך האינטרנט. למרות זאת, זו מתקפת סייבר לכל דבר ועניין – כי הציוד שלה טופל ונתפס על ידי בריונים וחמושים, מפקדים בצבא". לין הוסיף כי "הסוג הזה של מתקפת סייבר הוא כוחני ביותר, ויש למתקפה הזו אפקט חזק יותר – על ידי הפחדת אנשים". לדבריו, "ההתמקדות הרוסית בהשבתת ציוד ומערכי מידע באוקראינה, נובעת מההבנה שלהם כי דיסאינפורמציה פועלת באופן יעיל יותר כאשר אנשים צמאים למידע מדויק. העובדה שהאוקראינים אינם יכולים לצרוך מידע וחדשות מהמערב היא משמעותית. לא מדובר 'רק' על שינוי כתובת והוספת הסיומת ru. – זה הניתוק של מיליוני אוקראינים ממידע מדויק אותו הם קיבלו בכתובות שהסיומת שלהן היא eu (האיחוד האירופי) ו-us (ארה"ב)". לדברי הסוכנות האוקראינית שחשפה את המתקפה, "כוחות הצבא הרוסיים מנסים להשיג שליטה מלאה על כל הפעילות של משתמשים אוקראינים באינטרנט". היא כינתה את הפעולה הצבאית של רוסיה "הפרה בוטה של ​​החוק הבינלאומי" ואמרה, כי תציג אותה כראיה במשפטים שייערכו של פשעי מלחמה. החדשות מגיעות כמה ימים לאחר שהאיחוד האירופי, בריטניה וממשל ארה"ב האשימו באופן רשמי את הממשל הרוסי בפריצה למודמים לווייניים באירופה ב-24 בפברואר, בשעות שלפני הפלישה הרוסית לאוקראינה. הקביעה לגבי זהות הפורצים נעשתה בעקבות "מידע מודיעיני חדש בנושא של בריטניה וארה"ב", והפריצה ללווייני ויאסאט (Viasat) הייתה אחת מכמה מתקפות סייבר שממשלת רוסיה הפעילה לפני הפלישה לאוקראינה, לצד השחתת אתרים אוקראיניים ב-13 בינואר השנה ופריסה של נוזקות, שמאוחר יותר זוהו כ-Whispergate. בעבר אמרו פקידי ממשל אמריקנים בכירים, כי האקרים הפועלים מטעם צבא רוסיה הם העומדים מאחורי המתקפה על חברת התקשורת הלוויינית מקליפורניה, אך עד השבוע למתקפה לא היה כל ייחוס רשמי. רומן אוסדצ'וק, חוקר מאוקראינה המתמחה באירואסיה ועובד עבור המועצה הדיגיטלית של נאט"ו, אמר, כי "הרוסים מתמקדים בתקיפה של ספקיות אינטרנט אוקראיניות, בין השאר, משום שהם יודעים שרשתות בשליטה רוסית יחסמו את פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם – בנוסף למקורות חדשות חיצוניים. צעדים אלה מכוונים לצמצום ההתנגדות של האוכלוסיה בשטחים הכבושים. הפצת דיסאינפורמציה על השטחים הללו על ידי מקורות רוסיים עלולה לגרום לדמורליזציה של האופוזיציה. רוסיה גם יצרה כמה ערוצי טלגרם מקומיים שהתמקדו בערים הכבושות. כמובן שהערוצים הללו מספקים נקודת מבט פרו-רוסית ומותחים ביקורת על אוקראינה".

עוד חברת אינטרנט ישראלית ממשיכה במגמת הירידות: מאנדיי, שפיתחה כלים לניהול העבודה בארגונים, הגדילה ברבעון הראשון של השנה בשיעור חד את ההפסד הרבעוני שלה – כך עולה מהדו"חות הכספיים שהיא פרסמה אתמול (ב'). כתוצאה מכך, מניית החברה בנסדא"ק ממשיכה לרדת, ובשיעורים ניכרים. מאנדיי מצטרפת לחברות אינטרנט ישראליות נוספות שנסחרות בניו יורק ורואות לא מעט גוונים של אדום, בהן Wix, שגם היא פרסמה אתמול את הדו"חות שלה, שמראים על עלייה דרמטית בהפסד הרבעוני. ההפסד של מאנדיי גדל ברבעון ב-71.2% ל-66.7 מיליון דולר. הגידול הזה הוא תוצאה של עלייה חדה בהוצאות, הרבה יותר מאשר בהכנסות: אלה זינקו ברבעון ב-141.3% ל-73.4 מיליון דולר, אל מול גידול של 84% בהכנסות ל-108.5 מיליון. עוד נתון שסייע לכך הוא עלייה חדה, של 68.1%, בחברת המס – ל-1.2 מיליון דולר. פרסום הדו"חות הביא לירידה של כ-5% בשער המנייה של מאנדיי בנסדא"ק אתמול. בחודש האחרון צנחה מניית החברה ב-21.7% ובחצי השנה האחרונה – בקצת יותר מ-74%. הנהלת החברה מעדיפה להסתכל על החצי המלא של הכוס הדו"חות מראים בנוסף כי ההוצאות הגולמיות של החברה האמירו ב-84.4% ל-14.6 מיליון דולר, הרווח הגולמי זינק ב-83.9% ל-93.9 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 86.53%. בסעיפי התפעול, ההוצאות גדלו ב-82% ל-161.4 מיליון דולר, הההפסד לפי GAAP עלה ב-78.4% ל-67.5 מיליון וההפסד שלא לפי חישוב זה צמח ב-88% ל-43.8 מיליון. תזרים המזומנים נטו שנבע מפעילות שוטפת עמד על 12.9 מיליון דולר, עם תזרים מזומנים חופשי מתואם שלילי של 16.2 מיליון, לעומת תזרים מזומנים נטו ששימש לפעילות שוטפת בסך 600 אלף דולר ותזרים מזומנים חופשי מתואם שלילי בסך 1.6 מיליון ברבעון הראשון של 2021. לאחר פרסום התוצאות העדיפו במאנדיי להתייחס לסעיפים שבהם נרשמה עלייה. רועי מן, מייסד ומנכ"ל משותף של החברה, אמר כי "ברבעון הראשון רשמנו צמיחה חזקה בהכנסות, במספר הלקוחות, בדגש על לקוחות גדולים, ובהעמקת השימוש במאנדיי בקרב לקוחות קיימים. זאת, בהמשך לניצול ההזדמנויות היעיל בשוק הגדול שבו אנחנו פועלים". סמנכ"ל הכספים, אלירן גלזר, ציין כי "הצגנו ברבעון הראשון ביצועים מצוינים, המונעים על ידי ביקוש חזק. המשך גידול וצמיחה עתידיים של החברה ימשיכו לעמוד בראש סדר העדיפויות שלנו, אך אנו ממוקדים באותה המידה בשיפור מתמשך של היעילות התפעולית והתזרימית".

ה-FBI הודיע ב-2018 לממשלת ישראל כי בכוונתו להשתמש בפגסוס, כלי הריגול בסייבר ההתקפי של NSO הישראלית. אלא שאם עד כה הבולשת טענה פומבית שהרכישה הייתה לצרכי למידה בלבד, דיווח שפרסם אתמול (ב') הניו יורק טיימס מעלה כי המטרה הייתה אחרת לגמרי. על פי הדיווח, פקיד בחטיבה המבצעית והטכנולוגית של ה-FBI כתב למשרד ההגנה האמריקני כי "רכישת תוכנת הריגול על ידי הבולשת הייתה לצורך איסוף נתונים ממכשירים ניידים – כדי למנוע ולחקור פשעים ואירועי טרור, תוך הלימה לחוקי הגנת הפרטיות ושמירה על הביטחון הלאומי". העיתון ציין שבסופו של דבר, אנשי הבולשת בחנו את הרוגלה באופן פנימי, אך, ככל הנראה, לא עשו בה שימוש מבצעי. מומחי אבטחה ציינו כי "נראה שהכוונות המוצהרות של ה-FBI עומדות בסתירה להודעה שלה מפברואר לגרדיאן, שלפיה היא רכשה את התוכנה אך ורק לבדיקת המוצר ולהערכה שלו". רכישת הרוגלה על ידי ה-FBI נחשפה בראשונה בינואר השנה. מאז, הבולשת טענה שהיא קנתה את פגסוס רק כדי להעריך כיצד יריבותיה של ארצות הברית עשויות להשתמש בה. "ה-FBI רכש רישיון לבחון שימוש משפטי עתידי פוטנציאלי במוצר של NSO וכדי לבדוק חששות אבטחה פוטנציאליים מהמוצר", נמסר מדוברות סוכנות אכיפת החוק לניו יורק טיימס. "כחלק מתהליך זה, ה-FBI עמד בדרישות אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון (הישראלי – י"ה). לאחר בדיקה והערכה, ה-FBI בחר שלא להשתמש במוצר באופן מבצעי בכל חקירה שהיא". עוד התפתחויות אחרונות שקשורות בפגסוס בשנים האחרונות מתנהל משפט בתביעה שפייסבוק, החברה האם של ווטסאפ (שבינתיים החליפה את שמה למטא), הגישה נגד NSO. במשפט זה היא טענה שבאפריל ובמאי 2019, כ-1,400 משתמשים שלה הותקפו על ידי הרוגלה של NSO. לפי האפליקציה, יותר מ-100 פעילים אזרחיים וחברתיים, לרבות עיתונאים מהודו, פעילי זכויות אדם ממרוקו, דיפלומטים ופקידי ממשל בכירים, נפגעו מהרוגלה הישראלית. החודש אף פורסם כי ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ס, הדיח מתפקידה את שפאס אסטבן, ראשת שירותי המודיעין של המדינה, בשל השימוש שהגוף שבראשה עמדה עשה בפגסוס. סנצ'ס פיטר את אסטבן עקב כמה מקרים שבהם שירותי המודיעין של ספרד השתמשו ברוגלה ההתקפית נגד פעילים קטלוניים, שדוגלים בבדלנות של חבל ארץ זה. כמה ימים קודם לכן דווח כי הטלפונים הסלולריים של סנצ'ס ושל מרגריטה רובלס, שרת ההגנה של ממשלת ספרד, נפרצו אף הם על ידי רוגלת פגסוס. הטלפון של סנצ'ס היה נתון למעקב במאי 2021 ונקצרו ממנו נתונים לפחות פעם אחת. בחודש שעבר דווח כי טלפונו של בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה, הודבק אף הוא בפגסוס של NSO.

גאווה בענף ה-IT: אלון כהן, קפטן ומאמן נבחרת טאף מאדר למען גדולים מהחיים, הוא אחד מחמשת הזוכים בתואר 'המאמן של המדינה' – תחרות שנערכה בחודשים האחרונים ביוזמת המותג דנונה פרו ואתר מאקו לבחירת המאמנים אשר חוללו שינוי בקרב המתאמנים ומעניקים השראה והשפעה גדולה על המתאמנים ועל הסביבה. דגש מיוחד בבחירת צוות השופטים והקהל ניתן למאמנים אשר משלבים תרומה משמעותית לקהילה בפועלם. נבחרת 'טאף מאדר למען גדולים מהחיים' החלה את דרכה בשיתוף פעולה עם מועדון המנמ"רים C3 של אנשים ומחשבים לפני כשבע שנים. מאז הקמתה השתתפו מנמ"רים ומנהלים בכירים בהיי-טק וב-IT כחברי נבחרת. אנשים ומחשבים מלווים את הנבחרת עד היום. כהן, מנכ"ל פרינטר סנטר, מאמן זו השנה השביעית ברציפות את חברי הנבחרת לקראת מרוץ המכשולים הקשוח בסקוטלנד המכונה טאף מאדר (Tough Mudder), ולצד זה מוביל את גיוס התרומות למען הקמת גני חלומות – גנים טיפוליים ייעודיים לילדים החולים בסרטן, המוקמים על ידי גדולים מהחיים. אלון כהן, מנכ"ל פרינטר סנטר, בין חוטי חשמל של 10,000 וולט בתחרות טאף מאדר. צילום: גילי חנוך גני חלומות לילדים חולי סרטן בשבע שנות פעילות הנבחרת אותה מוביל ומאמן כהן, גייסה הנבחרת למעלה מ-8 מיליון שקל, כאשר רק בשנתיים האחרונות גייסו חבריה הנבחרת למעלה מ-4 מיליון שקל לטובת המיזם החשוב. בשנה שעברה נחנך גן חלומות בב"ש, כאשר רוב התרומות הגיעו מפעילות חברי הנבחרת. הנבחרת הנוכחית, אשר תצא לתחרות טאף מאדר בסקוטלנד ביולי, פועלת כיום למימון הקמת גן חלומות רב-לאומי בירושלים. מעבר לכך פועלים חברי הנבחרת לאורך השנה למען הילדים באמצעות פרויקט מנטורינג שמבצעים החברים עם צעירים וצעירות אשר החלימו מסרטן, מלווים חניכים בקייטנה של גדולים מהחיים, ועוד. לדברי כהן, "אני שמח על הבחירה כמאמן של המדינה, אשר תסייע לנו להגביר מודעות למטרה החשובה ולהקל על גיוס התרומות. הזכיה בתואר המאמן של המדינה נובעת בראש ובראשונה הודות להתגייסות של כל אחד ואחת מחברי הנבחרת לאורך השנים – אנשים עסוקים, אשר משקיעים שעות רבות בגיוס תרומות, בהתנדבות למען העמותה, בפרויקט מנטורינג לצעירים המחלימים מסרטן, וכמובן – באימונים, ריצה וקרוספיט לקראת תחרות טאף מאדר". כהן הוסיף: "הפעילות שלנו מאוד ייחודית בישראל ובעולם. גדולים מהחיים הם העמותה היחידה שיש לה נבחרת, אשר חבריה מחויבים לגיוס חסויות ותרומות לצד פעילות ספורטיבית אתגרית. אנו לא נפסיק לרוץ ולהתרים עד אשר יהיו גני חלומות נגישים לכל ילד וילדה חולים בסרטן בישראל". 

חלק א'* הטרנספורמציה הדיגיטלית נמצאת במקום גבוה על סדר היום של רוב הארגונים והם נמצאים בשלב כזה או אחר של המסע הדיגיטלי שלהם. הטרנספורמציה הדיגיטלית עוסקת בשילוב אסטרטגי של טכנולוגיות דיגיטליות בכל קשת פעילויות הארגון, בהתאמת צורת עשיית העסקים לסביבה העסקית החדשה ויצירת ערך ועמידה בציפיות הלקוחות. נזכור שהטכנולוגיות הן התשתית המאפשרת (Enabler) ולא המטרה. הדגש בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית חייב להיות על החלק של הטרנספורמציה העסקית, כלומר על התאמת המודל העסקי של הארגון לעידן הדיגיטלי, ולא על החלק הטכנולוגי הדיגיטלי. איו ספק שטרנספורמציה דיגיטלית היא תהליך מתהווה, ארוך וללא סיום נראה לעין. "ביקשנו להבין מדוע אסטרטגיה דיגיטלית מצד אחד וטכנולוגיות תפעוליות של הארגון מצד שני חייבים להיות זרים זה לזה. כמי שהתחנכו, גדלו וניהלו יחידות מחשב גדולות, אנו מאמינים שמרכיב חשוב בטרנספורמציה דיגיטלית הוא דווקא הזיקה והקירבה הגבוהה בין שני הנושאים ולא הפרדה ואי תלות ביניהם לאחרונה, במרץ 2022, התפרסם מאמר ב-California Review Management מאת שני פרופסורים מאוניברסיטת וילנובה (Vilanova) מפנסילבניה, פרופ' סטיבן אנדרייולי, מרצה לטכנולוגיות עסקיות וטרנספורמציה דיגיטלית, ופרופ' נח ברסקי, מרצה לחשבונאות, מדדי ביצוע, ניהול סיכונים ועוד. כותרת המאמר, "Why Digital Strategy & Operational Technology Must Remain Perfect Strangers", משכה את עינינו וביקשנו להבין מדוע אסטרטגיה דיגיטלית מצד אחד וטכנולוגיות תפעוליות של הארגון מצד שני חייבים להיות זרים זה לזה. כמי שהתחנכו, גדלו וניהלו יחידות מחשב גדולות, אנו מאמינים שמרכיב חשוב בטרנספורמציה דיגיטלית הוא דווקא הזיקה והקירבה הגבוהה בין שני הנושאים ולא הפרדה ואי תלות ביניהם. הטיעון של שני החוקרים הוא שהנהלות הארגונים מקדישים זמן רב מדי לנושאי הטכנולוגיה התפעולית ולתשתיות הטכנולוגיות, במיוחד כאשר פרויקטים אלה מתנפחים או נכשלים, וזאת למרות שהיתרון התחרותי והצלחת הארגון לא נקבעים על ידי סוג זה של פרויקטים. לטענתם, על ההנהלה להקדיש יותר זמן לאסטרטגיה הדיגיטלית ופחות זמן לפרויקטים די סטנדרטיים (כמו ERP או CRM), שרובם מיושמים בענן. הם מדגישים שלושה נושאים חשובים: שינוי תפישתי (Mindset Shift) – הטכנולוגיה היא הרבה יותר מאשר תשתית לתהליכים עסקיים ומוכנות תפעולית. היא למעשה הכוח המניע את השינויים האסטרטגיים והיתרון התחרותי. לאור זאת, טכנולוגיות תפעוליות וטכנולוגיות אסטרטגיות אינן בנות דודים! הן זרות זו לזו, וכך עליהן להישאר. היתרון התחרותי טמון באסטרטגיה דיגיטלית ולא בטכנולוגיות תפעוליות, העוברות תהליך של קומודיטיזציה ועוברות לענן. מבקשים יותר מדי (Asking too Much) – ה-CIO וה-CTO באים לרוב מהטכנולוגיות התפעוליות, והם ללא רקע עסקי עמוק. הרצון להפוך אותם למנהלים בעלי הבנה אסטרטגית, תוך כדי ההתמודדות עם תשתיות מורכבות ויישומים ישנים ולא יעילים, הוא מוגזם ולא נועד להצליח. האסטרטגיה הארגונית הפכה לדיגיטלית כברירת מחדל, למרות שארגונים רבים עדיין נוטים לראות בטכנולוגיה הזדמנות לחדש ולרענן את התהליכים העסקיים שלהם. אם להיות כנים, ההתמודדות של ה-CIO בניהול השוטף של הטכנולוגיות התפעוליות, גורמת לכך שאין לו זמן להקדיש לאסטרטגיה וכיצד הטכנולוגיה יכולה וצריכה לשבש את המודלים העסקיים תוך שלוש עד חמש שנים. ההנחה שמומחים לטקטיקה תפעולית יכולים להפוך למעצבי אסטרטגיה עסקית, לא סבירה ולא בת מימוש. מקור תפישה זאת בא מהרעיון הוותיק של IT – Business Alignment, שאין לו מקום בעידן הנוכחי. בעולם הדיגיטלי יש לפצל את הנושא לשני מרכיבים ברורים – מצד אחד משילות אסטרטגית, העוסקת בהכנת הארגון לעתיד, ומצד שני, פיקוח תפעולי. הפרופסורים מדגישים – מכונאים אינם מעצבים ומעצבים אינם יכולים להחליף צמיגים! אנשי אסטרטגיה דיגיטליים (Digital Strategists) – אסטרטגיה עוסקת בהגדרת עתיד הארגון ואין לה ולא כלום עם מוכנות ויעילות תפעולית. על אסטרטגיה לעסוק בחיזוי העתיד לטווח של שלוש עד חמש שנים, חיזוי של השיבושים העסקיים בעקבות אוטומציה וטכנולוגיות חדשניות, ולא כיצד טכנולוגיות אלו יתאימו לאסטרטגיה הנוכחית. החשיבה האסטרטגית מחייבת לדמיין מחדש תהליכים עסקיים נוכחיים וכיצד טכנולוגיות של אוטומציה, למידת מכונה, ביג דטה וכריית נתונים ישנו את התהליכים הנוכחיים, ולעיתים אף ללא מעורבות מתכנתים. זהו זן חדש של רעיונות. על הארגון להקדיש זמן לשאלות כגון כיצד יגויסו עובדים וטאלנטים, כיצד יירכשו חומרים בשרשרת האספקה הגלובלית, מה תהיה הסביבה הפיננסית העתידית ועוד. אלו השאלות שהארגון ואנשי האסטרטגיה צריכים להקדיש להן זמן, ככל שהטכנולוגיה חודרת לכל קשת הפעילות העסקית. על אנשי האסטרטגיה להבין את הממשק והשילוב בין טכנולוגיה לעסקים, ולא אנשי הטכנולוגיות התפעוליות. המאמר מציג עוד מספר נושאים, אבל הם מעבר למטרות המאמר הזה שלנו. מה שמטריד בעינינו היא המסקנה הברורה והחד משמעית – ה-CIO אינו כשיר להוביל טרנספורמציה דיגיטלית, וחשוב לקיים הפרדה ברורה בין העוסקים באסטרטגיה הדיגיטלית, לבין העוסקים בטכנולוגיות תפעוליות. אנשי אסטרטגיה דיגיטלית עוסקים בעתיד הארגון, בעוד שאנשי אסטרטגיה תפעולית עוסקים בהווה התפעולי, ובדרך כלל אינם בעלי הכשרה והבנה בחשיבה אסטרטגית ועסקית. *בחלק ב' של המאמר נתאר בקצרה את תפקיד ה-CDO ונציג את תפישתנו, תפישה הרואה בקשר בין ה-CDO וה-CIO, קשר בעל חשיבות רבה להצלחת המסע הדיגיטלי. הכותבים הם: אריה עמית – יועץ אסטרטגי I-amIT; ורז הייפרמן – יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital