הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
16/06/22 17:23
16.09% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ענף ההיי-טק הישראלי מתכנס, כידוע, בין גדרה לחדרה. אזורי הפריפריה בנגב ובצפון עדיין משוועים לחברות היי-טק ובכלל, לאזורי תעסוקה. שלא לדבר על המגזר הערבי, שם כמעט שלא קיימים כאלה. המחסור החמור בכוח אדם, שניכר בכל הענף, קשה יותר באזורים אלה, עקב היעדרותו של ההיי-טק מהם ומאחר שגם החברות שנמצאות שם מתקשות לגייס עובדים.
מהצד השני, בכל שנה מסיימים מאות סטודנטים למקצועות הטכנולוגיה למיניהם את האוניברסיטאות והמכללות, ולא רק במרכז הארץ. גם אלה שלומדים וגרים בפריפריה רוצים לעבוד בהיי-טק, אבל במקרה שלהם – אין להם היכן. לכן, חלקם מבלה שעות רבות בדרכים כדי להגיע למקומות העבודה באזור המרכז, חלק אחר עובד במקצועות אחרים והחלק השלישי, ואולי המשמעותי יותר, לא מוצא כלל עבודה. כך או כך, המצוקה של שני הצדדים – הן החברות והן המועמדים לעבודה – גדולה, ומתחילה להיות קריטית.
השבוע עלה לאוויר קמפיין שילוט חוצות מקורי לגיוס עובדים של חברת תוכנה בתחום הספורט בשם LSports מאשקלון, שמבטיחה למי שיבוא לעבוד אצלה לא רק שכר הולם, אלא רווח של חודש מהחיים. למה הכוונה בדיוק? ההסבר הוא שאותם מהנדסים ובוגרי לימודי מדעים וטכנולוגיה שעושים את דרכם יום יום מהפריפריה למרכז כדי להתפרנס מפסידים לפחות חודש מהחיים, ואם הם יעבדו, למשל, בחברת הסטארט-אפ האשקלונית, יהיה להם יותר זמן למשפחה, לחברים, לבילויים ועוד. יהיה מעניין לעקב ולראות כמה עובדים LSports תצליח לגייס בעקבות הקמפיין, אבל אם מסתכלים על כך קצת יותר במבט רחב יותר וברצינות, מדובר בסימפטום לבעיה המורכבת המוזכרת כאן.
גם כאן: הרשויות לא מסונכרנות ביניהן
ברמה הלאומית, יש כמה קולות, שכרגיל אינם מסונכרנים זה עם האחרים. אמנה כאן שניים מהם: מצד אחד מדברים על הצורך בהשקעה בתחבורה ציבורית – אוטובוסים ורכבות – ובכבישים בפריפריה, על מנת לקצר את זמני הנסיעה משם למרכז. אלא שמהצד השני, ראשי היישובים והרשויות באזורים אלה דורשים שהמרכז יהיה בפריפריה ולא להפך. המשימה הלאומית שכל אחת מהממשלות האחרונות הגדירה היא שיש לעשות מאמץ שבוגרי המדעים ואנשי ההיי-טק יישארו לעבוד בפריפריה, ולשם כך יש לייצר אקו-סיסטם בכל אחד מאזורי הארץ. זאת, על מנת שחברות היי-טק שיגיעו לדרום או לצפון יצליחו לגייס עובדים, ושיהיו להם גם שירותי חינוך, תרבות, בריאות וכדומה.
אלא שתוכניות לחוד ומעשים לחוד: תשתיות התחבורה והנגישות לדרום ולצפון עדיין רחוקות מלהיות משביעות רצון, ועובדים רבים מבלים בכל יום שעות רבות במכת המדינה שנקראת פקקים. בנוסף, בגלל חוסר תיאום בין משרדי הממשלה וביניהם לבין הרשויות המקומיות, ובגלל העדר תכלול, גם במקומות בפריפריה שיש בהם אזורי תעסוקה אין מספיק תנאים לעובדים ולבני משפחותיהם.
אילו הממשלות היו מתגייסות ברצינות כדי לממש את היעדים שלהן בתחומי ההיי-טק, הפריפריה הייתה כיום במקום הרבה יותר קרוב, ואולי אף דומה, למה שקרוי הסיליקון ואדי – מרכזי הענף בהרצליה, רעננה, תל אביב ושאר הערים הרלוונטיות בגוש דן ובשרון
פתרון אפשרי לכך הוא העבודה מרחוק – זאת שקרנה עלה מאוד בתקופת הקורונה. כדי לאפשר אותה מוביל משרד התקשורת, בראשות השר יועז הנדל, מערכה די אגרסיבית לפרוש סיבים אופטיים ברחבי הארץ. השר הנדל הציב את הנושא כפרויקט דגל במשרדו, ועל כך הוא גם נבחן. הוא מנסה לדרבן את הזכייניות לפרוס את הסיבים במהירות בכלל המדינה, לרבות בנגב ובגליל, גם אם שם, הרווחיות שלהן פחותה מאשר במרכז הארץ.
השבוע הופיע הנדל בוועדת הכלכלה של הכנסת, בראשותו של ח"כ מיכאל ביטון, והציג את נתוני הפריסה של הסיבים. באופן כללי, תמונת המצב שהוצגה הצדיקה את שביעות הרצון שהציג שר התקשורת, שלא היסס להחמיא לעצמו ולצוות משרדו. אחוזי הפריסה, בממוצע ארצי, מתקרבים ליעדים שהוצבו לחברות. אבל כאשר צוללים אליהם ומסתכלים על שיעורי הפריסה ביישובי הפריפריה אל מול היעדים שהממשלה הציבה, מגלים שהתמונה רחוקה מלהיות אופטימית. הפערים בין המרכז ליישובים כמו ירוחם מגיעים לעשרות אחוזים. המשמעות היא שקצב הפריסה שם הוא איטי, כי החברות שקיבלו זיכיון לעבוד באזורים אלה לא ממהרות להגיע לשם. הן עובדות, אבל לא במהירות ובנחישות שהייתה מצופה מהן. הנדל הבהיר שכדי לעודד אותן נקבעו מנגנון עידוד ובונוסים כספיים. אלא שעל פי הדו"ח של משרד התקשורת, זה עדיין לא עוזר, או לפחות לא עזר בתקופה שאליה הוא מתייחס – בשנה שעברה. בדיוק כמו שכאשר פרסו את הטלוויזיה בכבלים ברחבי הארץ, אי אז לפני שלושה עשורים, החברות הזכייניות לא השקיעו מספיק בחבלי הארץ שנמצאים מחוץ לתחום גדרה-חדרה. אז גם כיום, לממשלה אין מספיק מנועי ומנגנוני אכיפה, במיוחד כשהיא עצמה פועלת בנושא זה בעצלתיים, בלשון המעטה.
השורה התחתונה: עד שתושבי הפריפריה יוכלו לגלוש באינטרנט במהירות של הסיבים האופטיים, או להגיע במהירות למקום העבודה, ייקח עוד לא מעט זמן. אילו הממשלות – כולל זו הנוכחית, שכללה את הנושא בקווי הייסוד שלה – היו מתגייסות ברצינות כדי לממש את היעדים הללו, הפריפריה הייתה כיום במקום הרבה יותר קרוב, ואולי אף דומה, למה שקרוי הסיליקון ואדי – מרכזי ההיי-טק בהרצליה, רעננה, תל אביב ושאר הערים הרלוונטיות בגוש דן ובשרון.
16/06/22 14:48
8.05% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
איציק ציקורל מונה לתפקיד מנהל תחום מומחי מכירות בקבוצת מלם תים.
ציקורל עובד במלם תים יותר מ-15 שנים וצבר ניסיון רב בעולמות ההנדסה. בשנים האחרונות הוביל בהצלחה את פעילות סיסקו בחברה והגיע להישגים מרשימים.
במסגרת תפקידו, ינהל ציקורל צוות של מומחים לכל אחד מהיצרנים האסטרטגיים של החברה המספק מענה טכנולוגי ועסקי ללקוחות החברה.
16/06/22 16:21
8.05% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"כל ארגון חייב לתפוס את עצמו כחברת תוכנה. רק כך הוא יעמוד במשימה החשובה מכל שלו: מימוש מסע דיגיטלי באופן מוצלח, יעיל וקצר", כך אמר עידו אנגל, מוביל תחום Azure במיקרוסופט.
אנגל דיבר ב-Azure Summit. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ה') בבניין הסניף הישראלי של הענקית מרדמונד בהרצליה.
לדברי אנגל, "ככל ארגון, גם אנחנו עברנו טרנספורמציה דיגיטלית. זו הייתה מבוססת על כמה הנחות יסוד: לצד ההנחה שהתפיסה של כל ארגון צריכה להיות שהוא חברת תוכנה, אנחנו מוטמעים באופן עמוק בקרב ארגונים, גם בקרב משתמשי הקצה, ועלינו לפגוש את הלקוחות בסביבה פתוחה, מבוססת לינוקס, ולתת פתרונות גם ללקוחות העובדים עם המתחרים שלנו".
"כאשר בנינו את אסטרטגיית ההגעה שלנו ללקוחות", אמר, "עמדו בפנינו כמה הנחות יסוד: חלק מהלקוחות ישאירו חלק מעומסי המחשוב שלהם ברישוי המסורתי, ולא יעבירו הכול לענן; חלק מהלקוחות עובדים עם עננים ציבוריים אחרים, לא רק שלנו; ורוב הארגונים יעבדו באופן היברידי, ועלינו לספק להם פתרון לכלל הסביבות – דטה סנטר מקומי, ענן פרטי וציבורי, וסביבה מרובת עננים. המטרה שלנו היא הבאה להאצת הפיתוח בקרב הלקוחות, לקיצור זמן ההגעה של המוצרים והשירותים שלהם לשוק, לבניית מעטפת כוללת של אבטחת מידע והגנת סייבר, ולשילוב של רכיבי בינה מלאכותית במערכות ה-IT – לטובת הפקת תובנות מושכלות ולשיפור התפעול".
אנגל סיכם באומרו כי "הענן שלנו הוא הגדול בעולם בהיבט ההכנסות, ששוות להכנסות המצרפיות של AWS וגוגל. בישראל, Azure הוא הענן הצומח ביותר, והיקף הצמיחה שלו כפול מזה של כלל השוק. יש לנו בעולם 70 אזורי ענן ייעודי, ועם הקמת הענן הייעודי בישראל – מהלך שיקרה בחודשים הקרובים, נעלה אליו מעל 110 שירותים, בסביבת מחשוב של Tier-4 – משמע, חמש תשיעיות, והמאובטחת ביותר. כך נוכל להמשיך לעבוד במשך ארבעה ימים ללא אספקת חשמל חיצונית. הענן המקומי שלנו יסייע לארגונים שאינם רוצים או אינם יכולים להוציא את הנתונים שלהם מחוץ לגבולות הארץ, והם ייהנו מיכולות שיהוי מאוד נמוכות ומאבטחת מידע מקיפה".
אילן רוזנברג, מנהל תחום דטה ובינה מלאכותית במיקרוסופט ישראל. צילום: ניב קנטור
אילן רוזנברג, מנהל תחום דטה ובינה מלאכותית במיקרוסופט ישראל, אמר כי "ארגונים נדרשים לפלטפורמה חדשנית, אחודה ומבוססת AI, שפועלת באופן היברידי ומקבלת נתונים ממגוון מקורות מידע".
"בהיבט הטכנולוגי", הסביר, "מנהלי ה-IT ניצבים בפני חמישה אתגרים: חידוש נתונים ואפליקציות, והעברה שלהם מהרישוי המסורתי לענן; פיתוח אפליקציות חדשות בענן; יכולת לניתוחים ולהפקת תובנות לאחר כינוס כלל הנתונים יחדיו; תמיכה במדעני נתונים; ומשילות של ה-IT".
לדבריו, "מערך הענן של מיקרוסופט מסייע לארגונים לצלוח את המסע הדיגיטלי, עם פלטפורמה שתומכת בביצועים גבוהים ומספקת שיהוי נמוך. היא מספקת תובנות על עולמות שפעם היו נפרדים. זאת, כי אנחנו רוצים להנגיש את המידע לכולם, וכך משתמשים שונים, ובהם מדעני נתונים ואנשי BI, יכולים לעבוד באופן אחוד, קל ונוח. אנחנו עושים דמוקרטיזציה של ה-AI ולימוד מכונה, עם זיהוי אנומליות בדטה".
"ההיבט האחרון הוא המשילות", אמר רוזנברג לסיום. "ארגונים נדרשים לדטה ול-מטה דטה, וזה ייעשה לאחר מיפוי הנתונים בארגון, סיווג שלהם, מתן מענה לרגולציות והנגשה שלהם בכל מקום – ברישוי מסורתי, בסביבה מרובת עננים ובאפליקציות תוכנה כשירות (SaaS). באופן זה, ארגונים מקבלים פלטפורמת נתונים חכמה, שמאחדת את כלל היכולות המבוזרות, עם ממשל, ניתוח וחיבור בין העולם התפעולי לזה האנליטי".
16/06/22 13:41
6.9% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"ארגונים ניצבים בפני שלל אתגרים, ולא רק טכנולוגיים. עליהם להאיץ את הדיגיטציה, בארגון, לטובת הערך העסקי הנובע מתפעול מוצלח של כל ארגון. הם נדרשים להשקיע יותר משאבים בעולם אבטחת המידע והגנת הסייבר, כדי למנוע מגוון סוגי מתקפות, ובראשם – הכופרות. עליהם להשקיע יותר בבינה המלאכותית, כדי לקדם את יכולת התחרות שלהם. בולט מעל כלל האתגרים, הוא הצורך לממש הגירה חלקה ופשוטה לענן, כדי להפוך את שרשרת התהליכים העסקיים לעמידה יותר. אנו מתמחים בתחום ניהול הנתונים בעולם היברידי, מרובה עננים, עם דגש על אבטחת הנתונים", כך אמר שלומי פרייס, מנכ"ל נט-אפ (NetApp) ישראל.
פרייס התראיין לקראת כנס הלקוחות השנתי של נט-אפ. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך בשבוע הבא ביום ב', ה-20 ביוני, בביתן 10 גני התערוכה בתל אביב.
בכנס ישתתפו מאות מנהלי טכנולוגיה מתעשיית ההיי-טק המקומית, שיגיעו כדי לשמוע על החידושים הטכנולוגיים החמים והחדשות העכשוויות של החברה.
"השנה", ציין פרייס, "הכנס יעמוד במתכונת של הרצאות TED, כאשר מנהלים ומומחים בכירים ירצו בקצרה תחת הכותרת 'אמץ את הענן!'. במהלך האירוע ישולבו הרצאות קצרות בנושאים הקשורים לשילוב אחסון בענן, עתיד האחסון בענן – עם דגש גם על נושא הנתונים ואבטחתם".
"כיום", אמר פרייס, "ארגונים מחפשים כלים ופתרונות מתאימים שתוכננו עבור הענן, כדי למקסם את יעילות המשאבים שלהם. אנו בנט-אפ מספקים לארגונים פתרונות ענן מגוונים, וכך עונים על הדרישות ההולכות וגדלות של לקוחותינו, לאפשר להם גמישות, אבטחת מידע וחווית עבודה מרחוק מיטבית".
"נט-אפ מציעה אופטימיזציה ואוטומציה של שירותי ניהול מידע בענן ההיברידי, יחד עם פשטות וגמישות שמאפשרים ללקוחותינו להאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם תוך הורדת עלויות בעזרת רישוי המספק חוויה אחידה", הרחיב פרייס.
מסייעים למעבר עומסי עבודה לענן
ארז גל-חן, CTO נט-אפ ישראל, ציין כי "באחרונה השקנו יכולות חדשות לתפעול פשוט יותר של הענן ההיברידי, כמו גם להגנה מפני איומי הכופרות. אלו כוללות הגנה משופרת מפני תביעות לתשלום הכופר, אחסון בענן היברידי תחת רישוי בודד, ניהול אחיד תחת ממשק משתמש אחד, וכן – שיתוף פעולה קרוב עם VMware, וזאת במטרה לסייע למעבר עומסי עבודה לענן".
"בעוד ארגונים רוכשים שירותים בענן כדי להרחיב את הדטה סנטרים שלהם", הסביר, "הם מתרחבים גם לעננים רבים, וכך העבודה נעשית מורכבת יותר. אנו מספקים חוויה היברידית לסביבה מרובת עננים – חוויה שהיא אחידה ועקבית, כזו המאפשרת ללקוחות הארגוניים להריץ ולנהל פלטפורמה אחת, הכוללת גם אחסון בארגון וגם את העננים הגדולים בעולם".
לדברי גל-חן, "היכולות החדשות כוללות שירות צריכת אחסון היברידי – STaaS On Premises – וענן שניתן לשלם עליו באמצעות תשלומים חודשיים ולקבל אחסון On Prem ו/או אחסון ענני, לפי צרכי הלקוח באותו התשלום (Opex). כך, ארגונים יכולים להעביר עומסי עבודה לענן וממנו – ולעשות זאת באמצעות הסכם אחד".
הוא הוסיף כי "בנוסף לניהול הנתונים, הפיקוח וההגנה עליהם, מנהלי הענן יוכלו לנהל שירותים ורישיונות, לפקח על התשתית ולספק המלצות למיקסום של העלויות, לצד הגנה על המידע, הנעשית באופן אוטומטי". לדבריו, "היכולות החדשות כוללות גם מגוון פעולות מניעה כנגד התקפות כופר: ארגונים יוכלו לתווך איומים וגישה של משתמשים לא רצויים – ולהגן על עומסי עבודה, יישומים ארגוניים וקונטיינרים. הפתרון שלנו מציע גם יכולות התאוששות מאחסון במהירות, עוד בטרם שהארגון חווה פגיעה כלשהי בממד התפעול".
פרייס סיכם באומרו כי "גם השוק הישראלי חווה תהליכים דומים לאלה שבעולם. אנו רואים אימוץ מהיר של דיגיטציה ומעבר לתהליכים מבוססי טכנולוגיה. ארגוני אנטרפרייז בישראל פונים יותר לעולמות הענן ובונים אסטרטגיה של ענן היברידי, מתוך רצון ליהנות מהגמישות שמציעות חברות הענן. כך, אנו מעניקים לארגונים טכנולוגיות, שיאפשרו להם להגיב מהר לכל אירוע ולאפשר המשכיות עסקית לארגון וללקוחותיו, עם יכולת לניהול נתונים בעולם היברידי, מרובה עננים, ומיקוד בהגנת הנתונים בכל מקום בו הם נמצאים".
16/06/22 10:50
5.75% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שם ותפקיד: לימור בסון, מיישמת תוכנה בסאני תקשורת, היבואנית הרשמית של סמסונג מובייל בישראל.
ותק בתפקיד: 20 שנים.
תפקידים קודמים: במהלך 20 השנים בהן אני עובדת בחברה, מילאתי תפקידים שונים במחלקת מערכות המידע והפיתוח, בה אני עובדת עד היום. לפני כן, הייתי מנהלת סניף ברשת דינמיקה, שנוהלה על ידי סאני תקשורת עוד לפני ההתקשרות שלנו עם סמסונג העולמית.
השכלה ושירות צבאי: אני בעלת הכשרה של הנדסאית תעשייה וניהול מהמכללה למנהל בראשון לציון. את שירותי הצבאי עשיתי כחיילת וקצינה ביחידת ממר"ם באגף התקשוב.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? השירות הצבאי היה למעשה דריסת הרגל הראשונה שלי בתחום התוכנה, במהלכו שירתי בתפקידי מחשוב כחיילת וכקצינה ביחידות שדה, ביניהם כקמב"צית באוגדת יהודה ושומרון מטעם יחידת ממר"ם. לאחר שהשתחררתי מהצבא לפני כ-25 שנים, תחום מערכות המידע היה בחיתוליו, לא הייתה תמונה ברורה לאן העולם הזה הולך ואיך עולם הטכנולוגיה ייטמע בחיינו. אך, האהבה לעשייה שבאה לידי ביטוי בהשפעה על המציאות המשתנה מהזירה הטכנולוגית, לא הותירה לי מקום לספק, וידעתי שאני אקח את הידע שרכשתי בצבא לחיי המקצועיים באזרחות. והנה אני כאן היום, אמונה על הטמעת טכנולוגיה וחדשנות ב-27 החנויות השונות של סמסונג ברחבי הארץ, המתוחזקות על ידי סאני תקשורת.
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אין ספק שבהסתכלות לעבר הרחוק, אני מזהה באופן כללי בשוק התעסוקה שכן היה יחס מפלה בין נשים לבין גברים. אך ככל שהזמן עובר, אני מרגישה שיש שיפור. ביחס לעבר יש הרבה יותר מקום כיום לנשים להשתלב בתפקידים בכירים מאשר בעבר, בו מנכ"לית היה דבר זר ביחס להווה.
אין ספק כי השינוי המשמעותי לו אנו עדים בימים אלו, מושתת בין השאר על כך שכיום נשים יודעות לדרוש יותר, במיוחד בתחום המחשוב וההיי-טק, שתופס תאוצה ברחבי העולם ובארץ בפרט. חשוב לזכור כי העבודה לא מסתכמת רק בשכר, אלא גם בסיפוק מהעבודה שעוטף אותך ביומיום, וגם שם נשים יודעות להסתכל בצורה אחרת ולדעת לקבל יותר.
האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? אני לא נתקלתי באפליה במהלך השנים, לשמחתי הרבה אני עובדת בסביבה שוויונות, עם מנהלים איכותיים שרואים בחומרה אפליית נשים.
16/06/22 11:41
5.75% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בעקבות זיהוי מגמה שצוברת תאוצה בתקופה האחרונה, של צורך בהגנה על תשתיות ונכסי OT, מטריקס 2Bsecure מקימה חברה בת חדשה בשם מטריקס MatrixOT) OT), שתספק שירותי סייבר בעולמות הטכנולוגיה התפעולית (Operational Technology – OT) – תחום שעוסק בהגנה, בקרה וניטור של נכסים ארגוניים, תשתיות וציוד תעשייתי.
את פעילות החברה החדשה יוביל שי קידר, שמגיע עם רקע עשיר של יותר מ-25 שנים בעולמות הסייבר ואבטחת המידע. בעברו ייסד את חברת ויסקיור (vSecure), שעסקה בייעוץ להגנה בעולמות התפעול, ונמכרה לפני שלוש שנים לחברת שירותי האוטומציה וה-IT האמריקנית רוקוול אוטומיישן.
מטריקס OT מצטרפת לתעשיית הסייבר ותספק מענה הוליסטי בהיערכות והגנה על הוורטיקליים השונים בעולמות ה-OT, כשהיא תתווסף לשירותים שמספקת היום מטריקס 2BSecure בתחום אבטחת המידע בעולמות טכנולוגיית המידע (IT). בין היתר, תעניק החברה ללקוחותיה שירותי הגנה, ניטור, היערכות, זיהוי, ניהול תגובה והתאוששות ממתקפת סייבר באמצעות חמ"ל הסייבר לתחום ה-OT, שירותי סייבר מנוהלים (MSSP), ייעוץ מקיף, סקרי סיכונים, מבדקי חוסן, מחקר ויישום מערכות הגנה בהתאם לאופי ההגנה הנדרש. מרכז בקרה של החברה פעיל 24/7, עם עשרות אנליסטים ויכולות מודיעין ואוטומציה לתחום הגילוי והזיהוי בתשתיות תפעוליות. למרכז הבקרה מחוברים כבר היום כמה ארגונים המסתייעים בשירותי החברה בכל הקשור להיערכות, ניהול, זיהוי ותגובה לאירועי סייבר. מרכז ההגנה פועל באופן ייחודי על ידי תפיסה מבוססת ומוגדרת, שלפיה קיימת הפרדה מוחלטת בין יכולות OT ו-IT, שפועלות לצד יכולות שילוב בין מערכות בעת הצורך.
כמו כן, החברה תסייע לארגונים לפעול באופן פרואקטיבי וריאקטיבי מול אירועי סייבר ותבנה את אופן הפעילות שתאפשר להתאושש ולחזור לשגרת עבודה מלאה מהר ככל האפשר. בנוסף, החברה החדשה תספק לארגונים בישראל גם שירותי אינטגרציה בתחום הטכנולוגיה התפעולית.
השירותים שתעניק מטריקס OT מיועדים בעיקר לרצפת ייצור, לארגוני אנטרפרייז בכלל מגזרי התפעול, בדגש על מגזרים כגון ביטחון, ממשלה ותעשייה. עם הארגונים שכבר עושים שימוש בשירותי החברה נמנים התעשייה האווירית, חיל האוויר, משרד המשפטים, בנק דיסקונט וכן חברות הפועלות בענפי אנרגיה, מים, מזון, קמעונאות, מבנים החכמים, כימיקלים ועוד.
לדברי קידר, "התוקפים אינם מבצעים סלקציה, ומסמנים כיעד מוסדות וארגונים רבים ומגוונים, החל ממפעלי מזון, דרך מתקני מים ועד לתשתיות אנרגיה ומפעלים רבים בעולמות הייצור, כאשר השפעתן של תקיפות אלה היא עצומה, ולעיתים עלולה לפגוע בחיי אדם ובשגרת החיים של הציבור. המטרה היא להקים חברה ייעודית לעולמות החדשנות התפעולית כדי להעלות את רמת המודעות בקרב ארגונים רבים. כיום, כשהשוק בשל ואנחנו רואים שיש מגמה גוברת בכל העולם שעוסקת בהגנה על מערכות קריטיות, אנחנו יודעים כי נוכל להעניק לארגונים רבים את מה שבדיוק חסר להם ב-Time to Market מצוין".
מוטי צ'יקו, מנכ"ל מטריקס 2BSecure. צילום: עידן גרוס
, ציין, כי "העולם המודרני עשיר בטכנולוגיות ופיתוחי IT אשר חלקם שזורים בתהליכי ה-OT ותשתיות התפעול. כתוצאה מכך, סביבות ה-OT החלו להיחשף גם הן לאיומי סייבר שונים, ובהתאם לכך בשנים האחרונות התבצעו מספר רב של מתקפות סייבר על גופי תשתית בארץ ובעולם. לאור הדברים הללו, הבנו את הצורך לייצר לשוק הישראלי פתרון הוליסטי, שיחזק באופן מיידי את ההגנה של נכסים אלה ויקטין משמעותית את הפגיעות של מתקנים פיזיים בתחום".
16/06/22 13:18
5.75% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ב-2013 התוודעתי לעולם הבלוקצ'יין. היכולת לקבל שירותים פיננסים כלשהם הקשורים לעולם הקריפטו הייתה כמעט לא קיימת. לא מצאתי שום דרך פשוטה שבאמצעותה ניתן למכור או לקנות מטבעות דיגיטליים ללא אחזקה קודמת של מטבע דיגיטלי.
כמובן שהאפשרות שהייתה היא העברת בינלאומית לבורסת מטגוקס (שלימים נעלמה עם כל כספי הסוחרים), אך אז בזמנו לא היה לי אפילו מושג איך מבצעים העברה כזאת.
אחד השינויים המעניינים שקרו בשנים האחרונות הוא יחס הרשויות לעולם הבלוקצ'יין והתשלומים הדיגיטליים. הרגולטור הפנים את הערכים הטכנולוגיים ואת הסכנות הטמונות בלשבת על הגדר, ומרכז את מרב המאמצים בבחינה ויישום של מטבע דיגיטלי השייך לבנק המרכזי (בישראל המציאו לו שם נחמד: שקד – קיצור של שקל דיגיטלי)
כיום, השירותים הניתנים במטבעות דיגיטליים הינם מגוונים – ניתן לקנות, למכור, להחזיק ולהשקיע ברגע, לעבור מפיאט (כינוי למטבעות המסורתיים של העולם, כמו שקל או דולר) לקריפטו ולהיפך. ישנם תעודות סל עוקבות, חוזים עתידיים, אופציות ועוד מגוון כלים פיננסיים, שיכולים להתאים לכל פרופיל של משקיע, חוסך או משתמש, אם בפתרונות ריכוזיים או כפתרונות פיננסים מבוזרים.
אחד השינויים המעניינים שקרו בשנים האחרונות הוא יחס הרשויות לעולם הבלוקצ'יין והתשלומים הדיגיטליים. הרגולטור הפנים את הערכים הטכנולוגיים ואת הסכנות הטמונות בלשבת על הגדר, ומרכז את מרב המאמצים בבחינה ויישום של מטבע דיגיטלי השייך לבנק המרכזי (בישראל המציאו לו שם נחמד: שקד – קיצור של שקל דיגיטלי). רוב מדינות העולם נמצאות בשלב כזה או אחר של מחקר פיתוח או יישום של מטבע דיגיטלי מרכזי.
ישנן הרבה שאלות והרבה פחות תשובות לאן אנחנו הולכים ואיך יראה העתיד, ננסה לבחון את חלקם.
שיטות היישום שונות. חלקן מדברות על טכנולוגיה של מטבע דיגיטלי, לנו זה מוכר משלל אפליקציות של העברת כספים. היישום הידוע היום בשוק הוא של היואן הדיגיטלי, שכבר נמצא בשימוש בסין.
שיטת יישום אחרת מדברת על שימוש בטכנלוגיית בלוקצ'יין שלא בהכרח מביאה עימה יתרונות, אך כמובן שכל מקרה לגופו.
ממש לא רק למשקיעים הרפתקנים. קריפטו. אילוסטרציה. צילום: BigStock
מהם היתרונות של מטבע דיגיטלי?
נסקור בקצרה חלק מהיתרונות של מטבע דיגיטלי על מגוון יישומיו:
זמינות הכסף – הכסף נמצא בארנק בהישג יד, ואין צורך למשוך מזומן או להחזיק בארנק כסף פיזי. בנוסף חנויות אינן צריכות להתעסק עם מזומן ולפרוט כסף ולהחזיק כסף מזומן. במידה שנעלה רמה, אז הבנק המרכזי לא צריך להדפיס כסף פיזי, לשנע, לאבטח את הכספים וכדומה.
רק בשביל ההבנה, עלות של ייצור מטבע סנט עולה יותר משני סנט, עלות של חמישה סנט עולה יותר משמונה סנט, כך שאין שום היגיון בייצור מטבעות.
לא יהיה צורך בכספומטים ובאופרציה שמסביב, כגון הגנה, ביטוח והזנה של המכונות, רכבים מוגנים ועוד.
העברות מהירות של כסף – כיום ניתן כבר באפליקציות מסוימות להעביר כסף ברגע, ובנוסף ניתן לשלם על ידי האפליקציות בחנויות באמצעות תקשורת טווח-אפס. לרוב המעבר מתבצע דרך חברות האשראי. כסף דיגיטלי היושב בארנק מייתר את המעבר דרך חברות אשראי, ומאפשר תשלום ישיר מהארנק.
במידה שהמטבע הדיגיטלי יהיה בסטנדרט בינלאומי, תהיה אינטגרציה קלה להעברות בינלאומיות והמרות בין מגוון מטבעות דיגיטליים מרכזיים, ללא תלות במסלקות לא בשעות עבודתן, ללא המתנה של ימים להעברת כסף. כמובן, גובה העמלות יהיה נמוך לאין שיעור מהמקובל היום בשוק.
הון שחור – תיעוד היסטורי של הכספים יהיה חשוף, רשום וידוע למורשים, כך שלרשויות תהיה עבודה הרבה יותר קלה בגביית מיסים ומעקב אחרי מעלימי מס. זו בשורה טובה לכל החפץ בשוויון בקיומנו כחברה.
זיוף כספים – לא ניתן לזייף כספים דיגיטליים, לפחות לא אם זה רשום בבלוקצ'יין מבוזר, וגם אם לאו – זה הרבה יותר מסובך לפרוץ פרוטוקול של כסף דיגיטלי מאשר לבנות מעבדה של זיוף כסף פיזי.
חוזים חכמים – אחת הבשורות שהגיעו מעולם הבלוקצ'יין המבוזר היא החוזים החכמים. כאשר מדברים על כסף דיגיטלי, האפשרות של תכנות של כסף מקבלת משמעויות הרבה יותר נרחבות. למשל, ניתן לעשות חוזים חכמים שאם כסף עובר לישויות מסוימות או אתרים מסויימים, ונראה שכספים אלו נועדו לביצוע עבירות, הכספים יוקפאו במקום.
ניתן לתכנת את הכסף על ידי חוזים למגוון שירותים, כמו תשלום ישיר של מע"מ על כל רכישה ולחסוך לכל עסק ולרשויות עבודה רבה.
כמובן שגם מס הכנסה יכול לבנות מודל של חוזים חכמים, שיאפשר גביית מס במקור או אפילו גבייה על סמך הצהרה.
כמובן שניתן לקחת את תכנות הכסף למחוזות אחרים, כגון הגבלה של שימוש בקצבאות רק למזון ואולי אף רק למזון בריא; תשלום מראש על ידי חברות ביטוח או ביטוח לאומי, כך שיהיה ניתן להשתמש בכסף רק לצרכים רפואיים וכדומה.
פרטיות המשתמשים – ישנם רעיונות רבים הניתנים ליישום. חלקם מעלים חששות ושאלות וחלקם מהווים פתרונות לבעיות אמיתיות, אך ברצוני להתעכב על נושא אחד מאוד חשוב שהיינו הפרטיות.
אדם זכאי כזכות יסוד לפרטיות. על פניו, כאשר יש מעקב על כל תשלום או מעבר של כסף, זה פוגע בפרטיותו של האדם, עד כמה הרשויות צריכות להיות מעורבות? איפה עובר הגבול בין חיי הפרט לבין אינטרסים אחרים? על זאת ועוד הרשויות והמחוקקים ידרשו לתת את הדעת, ויפה שעה אחת קודם.
הכותב הוא מנהל מוצר בתחום הקריפטו וה-CBDC בפינסטרה.
16/06/22 12:02
4.6% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מקינזי ושות' (McKinsey & Company) פרסמה באחרונה את הדו"ח החדש שלה, Value Creation in the Metaverse שמו, שמראה שהמטאברס (Metaverse) עשוי להיות גדול מכדי להתעלם ממנו.
התחזית המוקדמת של מקינזי מראה שלמטאברס יש פוטנציאל לצמוח עד להיקף הכנסות של 5 טריליון דולר בערך עד 2030. תחזית זו מציגה את המסחר האלקטרוני ככוח הכלכלי הגדול ביותר (2.6 טריליון דולר), לפני תחומים כמו למידה וירטואלית (270 מיליארד דולר), פרסום (206 מיליארד דולר) וגיימינג (125 מיליארד דולר) כחלק מהמטאברס.
מכיוון שחברות מכל הצורות והגדלים מחפשות כיום דרכים כדי להיכנס לתחום המטאברס, הדו"ח הנרחב מספק מבט ברור מה המטאברס הוא כן ומה הוא לא, מה עושים הראשונים שעברו לשם, ומה מניע את ההשקעה והפוטנציאל לחברות צרכניות וחברות B2B.
הדו"ח מתבסס על תובנות קנייניות וניתוח נתונים רבים, כולל סקר של יותר מ-3,400 צרכנים ומנהלים על אימוץ המטאברס, הפוטנציאל שלו והשפעתו הצפויה על ההתנהגות. החוקרים גם ראיינו בוני מטאברס ומומחים בתעשייה.
"המטאברס מייצג נקודת שינוי נטיה אסטרטגית עבור חברות, והוא מהווה הזדמנות משמעותית להשפיע על הדרך בה אנו חיים, מתחברים, לומדים, מחדשים ומשתפים פעולה", אמר אריק חזן, שותף בכיר במקינזי. "השאיפה שלנו היא לעזור למנהלים של חברות צרכנים וחברות B2B כאחת להבין טוב יותר את הכוח והפוטנציאל, לזהות ציוויים אסטרטגיים, ולפעול ככוח להתפתחות שלו".
המטאברס הולך ונבנה כבר, למשל ב-Horizon Venues של מטא. צילום: דף הפייסבוק של Horizon Venues מבית מטא
מה מזין את ההשקעה במטאברס?
כבר השנה, חברות, קרנות הון סיכון וחברות הון פרטי השקיעו יותר מ-120 מיליארד דולר במטאברס – יותר מכפול מ-57 מיליארד הדולרים שהושקעו בתחום לאורך כל השנה שעברה.
מקינזי מצאה כי מספר גורמים מניעים את ההתלהבות הזו של המשקיעים: התקדמות טכנולוגית מתמשכת לאורך התשתית הנדרשת להפעלת המטאברס; רוח גבית דמוגרפית; יותר ויותר שיווק ומעורבות מותגים בהובלה צרכנית; הגברת המוכנות לשוק, כאשר המשתמשים חוקרים את הגרסה הנוכחית של המטאברס, אשר מונעת במידה רבה בידי גיימינג, בעוד שבמקביל מתחיל לצוץ יישומים בתחומים כמו יצירת קשרים חברתיים, כושר גופני, מסחר, למידה וירטואלית ושימושים אחרים בו.
כבר עכשיו, ליותר משלושה מיליארד גיימרים ברחבי העולם יש גישה לגרסאות שונות של מטאברס.
"למרות שהרעיון של התחברות וירטואלית כבר נמצא עשרות שנים בהתהוות, הוא עכשיו יותר אמיתי. כלומר, אנשים אמיתיים משתמשים בו ומוציאים כסף אמיתי וחברות מהמרות בגדול", אמרה לריינה יי, שותפה בכירה במקינזי. "עם זאת, העניין המתפוצץ הזה מקשה על הפרדת בין ההייפ למציאות. כדאי לזכור שבעוד שפריצת הדוט-קום הראשונה הביאה להיעלמותן של עשרות חברות, האינטרנט עצמו הלך והתחזק והוליד מצטרפים חדשים".
אריאנה גרנדה במופע במטאברס של פורטנייט. צילום: אפיק גיימס
הצרכנים כבר עוסקים במטאברס
הצרכנים כבר שם. המחקר של מקינזי מראה שצרכנים מתלהבים מהמעבר של החיים למטאברס, כאשר כמעט שישה מכל עשרה (59%) צרכנים מעדיפים לפחות חוויה מטאברסית אחת על פני החלופה הפיזית שלה.
בקרב אותם צרכנים, פעילויות מסוימות בולטות כמועדפות יותר בעולם העוטף: קניות – רכישת מוצרים פיזיים או וירטואליים (79%); השתתפות באירועים חברתיים וירטואליים או משחק במשחקים חברתיים (78%); פעילות גופנית על ידי שימוש במציאות מדומה (76%).
מנהלים בכירים מאמינים מלמטאברס תהיה השפעה משמעותית על התעשייה שלהם. לפי מקינזי, מנהיגים עסקיים רואים את הפוטנציאל של המטאברס להשפיע ולחזק את שולי הרווח. 95% מהמנהלים אומרים שהם מצפים שלמטאברס תהיה השפעה חיובית על התעשייה שלהם בתוך חמש עד עשר שנים, כאשר 31% אומרים שהמטאברס ישנה מהותית את האופן שבו התעשייה שלהם פועלת.
וחשוב יותר, רבע מהמנהלים מצפים שטכנולוגיית מטאברס תניע יותר מ-15% מכלל הגידול הכולל בשולי הרווחיות של הארגון שלהם בחמש השנים הקרובות.
"המטאברס העמיד אותנו בקצה הגל הבא של ההשתנות הדיגיטלית", אמר טארק אלמסרי, שותף בכיר במקינזי. "זה מהפך. סביר להניח שתהיה לכך השפעה גדולה על חיינו המסחריים והאישיים, וזו הסיבה שעסקים, קובעי מדיניות, צרכנים ואזרחים עשויים לרצות לחקור ולהבין כמה שיותר על התופעה הזו, הטכנולוגיה שתעמוד בבסיסה, ואת בהשלכות שעשויות להיות לה על הכלכלות שלנו ועל החברה הרחבה יותר".