בתו הטרנסג'נדרית של אילון מאסק הגישה באחרונה לבית המשפט האמריקני בקשה לשנות את שמה בהתאם לזהותה המגדרית החדשה. היא ציינה שהשינוי קשור גם בכך ש-"אני כבר לא חיה או רוצה להיות קשורה לאבי הביולוגי בכל דרך, צורה או מתכונת", כך דיווחה סוכנות רויטרס לאחרונה. העותרת – שענתה לשם חאבייר אלכסנדר מאסק לפני שבחרה להפוך מבן לבת, ושכעת שמה הוא ויויאן ג'נה ווילסון – נולדה למאסק ב-15 באפריל 2004, כשהיה בזוגיות עם אשתו הראשונה, ג'סטין ווילסון – סופרת קנדית. יש לה אח תאום בשם גריפין. באחרונה חצתה ג'נה ווילסון את גיל 18, ולפיכך יש ביכולתה לבקש את השינוי המסוים מול הרשויות. בהתאם לכך, הגישה בתו של מאסק בקשה לבית המשפט המחוזי של לוס אנג'לס בסנטה מוניקה, לשנות את המין הרשום שלה מגבר לאישה וכן לשנות את שמה לזה שבו היא מתכנה כיום, כך ציינה רשת סקיי ניוז. לפי הדיווחים השונים, בקשה שלה לעשות כן סורבה על ידי אביה כשהייתה צעירה יותר. "אני לא רוצה יותר לגור עם אבי הביולוגי ואני לא רוצה להיות קשורה או לקיים איתו מערכת יחסים אחרת בעתיד", ציינה ג'נה ווילסון במסמכי התיק. WOW! ????Elon Musk’s son Xavier, 18, files petition to change their GENDER to become a woman named Vivian and says it’s because ‘I no longer live with or wish to be related to my biological father in any way, shape or form’ #Elon #ElonMusk #LGBTQ #Trans https://t.co/2pmfCBUEWY pic.twitter.com/SkqijlKgs1 — ???? Caroline???????? (@Gigi_4Trump) June 21, 2022 הרבה ילדים מכמה נשים וגם – טרגדיה בהורות מאסק – שהוא כידוע יזם הטק המפורסם ביותר בעולם כיום וגם האיש העשיר בתבל, שייסד את חברות הענקיות טסלה ו-SpaceX, ושעתיד לרכוש בקרוב את טוויטר – הביא לעולם עד כה שמונה ילדים: חבייר וגריפין התאומים בני ה-18, השלישייה דמיאן, קאי וסקסון בני ה-16, וכמובן – בנו בן השנתיים בעל השם המוטרף X Æ A-Xii ובתו הפעוטה, אקסה (Exa) ששמה מתייחס למונח מתחום מחשוב-על, exaFLOPS, אותם הביא לעולם יחד עם הזמרת גריימס. שישה מילדיו של מאסק, כולל הבת המורדת, הם מאשתו הראשונה, ווילסון, שלה היה נשוי שמונה שנים. בכורם של ווילסון ומאסק – נבאדה אלכסנדר – נפטר בשבוע העשירי לחייו, בשנת 2002, ממוות בעריסה. מאסק ווילסון התגרשו ב-2008 וחלקו משמורת על ילדיהם. I love all my kids so much — Elon Musk (@elonmusk) June 19, 2022 טרנספוב? אב אוהב? או גם וגם? בידי התקשורת לא היה מידע לגבי הסיבה לקרע שהתרחש בין מאסק לבנו/בתו הטרנסית. סקיי ניוז יצרה קשר עם עורך הדין של מאסק ועם לשכת העיתונות של טסלה, אך הם לא נענו לבקשה לתגובה מצידם. בדיווחים השונים על המהלך של ג'נה ווילסון צוין כי מאסק – שמצייץ ללא הרף ושיש לו עמדות נחרצות בנוגע לשלל נושאים חובקי עולם – לא התבטא במיוחד בנושאי להט"ב עד כה, אבל כן צייץ מעט פוסטים בטוויטר על הנושא, שכמה מהם זכו לביקורת כטרנספוביים. בדצמבר 2020 צייץ: "אני בהחלט תומך בטרנס, אבל כל הכינויים האלה הם סיוט אסתטי". We are simultaneously being told that gender differences do not exist and that genders are so profoundly different that irreversible surgery is the only option. Perhaps someone wiser than me can explain this dichotomy. — Elon Musk (@elonmusk) June 11, 2022 "אומרים לנו באותה נשימה שלא קיימים הבדלים בין המינים, וגם שמגדרים שונים כל כך עד שניתוח בלתי הפיך הוא האפשרות היחידה. אולי מישהו חכם ממני יכול להסביר את הדיכוטומיה הזו", כתב מאסק ממש באחרונה בחשבון הטוויטר שלו. לפני שלושה ימים, בהקשר ליום האב, צייץ מאסק – שכמובן כבר ידע על הנתק מג'נה ווילסון שבקרוב יוודע לכולם – "אני אוהב את כל הילדים שלי כל כך".

האקרים מרגלים, שזהותם לא ידועה, עקבו אחר אנשי ביטחון ישראליים שמשתמשים באפליקציית הכושר סטרבה – כך לפי דיווח של הגרדיאן הבריטי מהבוקר (ג'). את המעקב חשפו חוקרי פייק ריפורטר הישראלית. המרגלים, כך דווח, עקבו אחר התנועות של אנשי צה"ל, לרבות בשהותם במתקנים סודיים בישראל, ואף בנסיעות עבודה בחו"ל. הנתונים שאותם אספו המרגלים הבלתי מזוהים כללו את פרטי הזהות המלאים של המשתמשים, לרבות האתרים שבהם ביקרו – בארץ ובחו"ל, מקום מגוריהם ופרטי בני המשפחה שלהם. אפליקציית סטרבה מתבססת על שיתוף של פעילויות המשתמשים בה, וכוללת מקטעים, פלחי תנועה, שמועלים על מפה. על ידי חלוקה של כל מסלול של משתמש למקטעים, ובאמצעות בנייה של מקטעים מזויפים בתוך בסיסי צבא, המרגלים עקבו אחרי המשתמשים שהתאמנו באותם בסיסים. ההאקרים, כך דווח ניצלו את העובדה שעל ידי זיוף המקטעים ניתן לעקוף את הגדרות הפרטיות של אפליקציית ניטור הכושר. אחיה שץ, מנכ"ל פייק ריפורטר, אמר לגרדיאן כי "על ידי ניצול היכולת להעלות קבצים מהונדסים (של המקטעים – י"ה) ניתן לחשוף את פרטי המשתמשים בכל מקום בעולם. אותם גורמים עוינים התקרבו עוד צעד אחד, מדאיג, בניצול אפליקציה פופולרית על מנת לפגוע בביטחון האזרחים והמדינות כאחד". הוא סיפר שלאחר גילוי הפרצה, אנשיו יצרו קשר עם גופי הביטחון הישראליים, ובעקבות זאת, אלה יצרו קשר עם אנשי סטרבה ועדכנו אותם בפרצה. סטרבה מסרה בתגובה כי "אנחנו מתייחסים ברצינות רבה לסוגיות של הגנת הפרטיות. נקטנו בשורת פעולות על מנת לתקן את הבעיה".

"תחום הלואו קוד (Low-Code) נמשך כבר כמה שנים, אבל עבר בשלות מואצת באחרונה. בין שלל הסיבות לכך, המניע המרכזי להאצה האמורה הוא שזמן הפיתוח בצורה של קוד מועט, או בלא קוד כלל, ובעקבותיו זמן ההגעה של השירות או האפליקציה לשוק, התקצר פי שבעה", כך אמר גילי רגב, מנכ"ל פרוסיד. רגב דיבר בפתח כנס Low-Code/No Code. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ג') באולם איסט בתל אביב, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי רגב, "כאשר נכנסנו לתחום, האמנו שאנו הולכים בדרך לא זרועה, במדבר. אולם מסתבר שמדובר בהתפתחות מדהימה שמתחוללת בתחום בעולם, כמו גם בשוק הישראלי". "הסיבות להאצה של עולמות הלואו קוד ונואו קוד", לדברי רגב, "היא הצורך, והקושי, להשיג עובדי פיתוח מוכשרים. וגם, כאשר משיגים מפתחים מוכשרים, יש קושי לשמר אותם לאורך זמן, ועלותם גבוהה. זאת, לצד הגידול הדרמטי בדרישה לפיתוחים שונים לטובת עולם הדיגיטל, מה שפעמים רבות מהווה צוואר בקבוק בפיתוח. כך, כמות המפתחים קטנה מכמות אנשי הידע והתהליכים". "אנו בתחילתה של עוד מהפכה" "אל הטווח הזה, הפער שנוצר בין הצרכים והמצאי בעולם הפיתוח מועט הקוד", אמר רגב, "נכנסו חברות עם פתרונות Low-Code/No Code, לטובת צמצום הפער. כך, חברות המחקר צופות כי עד שנת 2023, כ-70% מהפיתוחים של אפליקציות בעולם יהיו מבוססי לואו קוד. בתחילה הנתון עמד על 66% ואז תיקנו אותו. המשמעות היא שאנו בתחילתה של עוד מהפכה". לדברי רגב, "ישנן כמה סיבות מדוע מגמת הפיתוח בלאו קוד, או בקוד מועט, צמחה בתקופה האחרונה: לצד זמן ההגעה לשוק, המתקצר דרמטית, יש צמצום משמעותי של עלויות הפיתוח. סיבה נוספת היא שפיתוח באופן זה נותן מענה למחסור בהיקף המפתחים באיכות גבוהה. בנוסף, פיתוח שכזה מעניק רמה גבוהה יותר של אבטחת מידע ומצמצם את עלויות התחזוקה של השירות המפותח. על כל אלה, הטכנולוגיות של פיתוח Low-Code/No Code – הבשילו". פיתוח Low-Code/No Code. צילום: BigStock "עולם פיתוח התוכנה הוא תחום רותח כרגע" "מאז סוף 2019", אמר רגב, "אנו עובדים בשיתוף פעולה עם אאוט סיסטמס (OutSystems). הם קיימים זה שני עשורים ופיתחו פלטפורמה אשר מאפשרת לארגוני אנטרפרייז פיתוח תוכנה כמעט בלא כתיבת קוד, בדגש על תכנות באמצעות ממשקים גרפיים וקונפיגורציות. אחד היתרונות של סביבת הפיתוח מבוססת ה-Low-Code של אאוט סיסטמס הוא החיסכון הדרמטי בהוצאות הפיתוח, שהן משמעותיות בעולמות ה-IT. הסביבות הללו מצריכות כוח אדם טכנולוגי יקר פחות, והתוצרים מתקבלים במהירות רבה יותר. זה משפיע על תקציב הפיתוח ומפנה משאבים לקידום יותר פעילויות פיתוח, וביצוע תוכניות עבודה עמוקות ועשירות יותר ביחס ליכולות של סביבות הפיתוח המסורתיות". רגב הוסיף כי "החברה יציבה, גייסה כ-50 מיליון דולר, היא פעילה ב-87 מדינות ולה 640 אלף חברי קהילה, העובדים ב-22 מגזרי תעשייה שונים. על לקוחותיה בארץ נמנים מכבי שירותי בריאות, פיוניר ובזק בינלאומי". "פתרונות ה-Low-Code מביאים איתם מהפכה תעשייתית של ממש, ומשנים בלא הכר את יעילות הארגונים ואת מהירות התגובה שלהם", סיכם רגב. "עולם פיתוח התוכנה הוא תחום רותח כרגע, והוא מהווה 'משנה משחק' עבור מנהלי פיתוח במגוון רחב של ארגונים, כי הוא מאפשר פיתוח – בלא פשרה לגבי התפוקות, האבטחה, יכולת הגידול (סקיילביליות), השימוש מחדש (Reuse), ועל היכולות הטכנולוגיות של המערכות המפותחות".

מליאת הכנסת אישרה אמש (ב') בקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק הדיוור הדיגיטלי, שקובעת כי הממשלה תשלח הודעות רשמיות במייל או ב-SMS. הצעת החוק הממשלתית עברה למרות המשבר הפוליטי והעובדה שאין לקואליציה רוב בכנסת. החוק קובע כי המדינה תשלח הודעות רשמיות בדואר דיגיטלי במקום בדואר הרגיל או בדואר רשום, כאשר לאזרח תינתן האפשרות להשיב לה בלחיצת כפתור. ההצטרפות לשירות החדש היא בחירה עבור האזרחים בארבע השנים הראשונות, ואילו היא מחייבת עסקים. אלה יוכלו לבחור בשנתיים הראשונות את אופן קבלת הדואר – במייל או ה-SMS. כמו כן, אזרחים ותיקים יוכלו לבחור בכל עת האם לקבל את הדואר בדרך הכתובה הישנה, או בדואר דיגיטלי. שרת הכלכלה, האלופה (מיל') אורנה ברביבאי, שממונה על מערך הדיגיטל הלאומי, אמרה כי "המעבר לשירות דואר דיגיטלי יצמצם את הנטל הביורוקרטי המיותר, ייצר ודאות עבור האזרחים בקבלת הודעות מהממשלה וייעל את התהליך, כך שההודעות יעברו באופן מיידי וללא תלות בגורם נוסף. החוק יגדיל את זמינות המידע, ויביא לחיסכון משמעותי בנייר ושל מאות מיליוני שקלים בשנה על הוצאות דיוור ציבורי. בכך נחזק את האמון והתקשורת בין הממשלה לאזרחים ולא פחות חשוב, נייצר תקשורת מתקדמת, שמתאימה לתקופה שבה אנחנו חיים ולמדינה שמוכרת ביכולותיה הדיגיטליות".  

"ארגונים מתאפיינים בכך שיש בהם יותר מדי מערכות IT, וביניהן יש מערכות מורכבות ובעלות מאפיינים טכנולוגיים שונים. כך, מדי תקופה ארגונים נדרשים לבחור על איזו טכנולוגיה עליהם לוותר, כי הם לא מסוגלים לתת לארגון מענה במגבלות התקציב ודרישות הפיתוח, ההולכות וגדלות – בשל הרצון בעוד ועוד שירותי דיגיטל ואפליקציות. פיתוח במתכונת של קוד מועט (Low Code), או ללא קוד (No Code), מספק מענה לאתגר האמור: בדרך זו הארגון יכול לפתח באופן מהיר ואחיד, עם צמצום משמעותי של עלויות ועם כמות גדולה של אפליקציות, שמפותחות באיכות גבוהה", כך אמר רוי ג'י, ארכיטקט פתרונות באאוט סיסטמס. ג'י דיבר בכנס Low-Code/No Code. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ג') באולם איסט בתל אביב, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לדברי ג'י, "המפתחים נמצאים במצוקה תמידית: בשנים האחרונות, מאז החלה ההאצה של הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגונים, צוותי הפיתוח ניצבים מול הררי דרישות, לעוד ועוד שירותים, ובמגוון צורות, למשל ל-ווב או למובייל. מנגד, הדרישה לקיצור של זמני הפיתוח נמשכת". פיתוח תוכנה כמעט ללא כתיבת קוד אאוט סיסטמס מיוצגת בישראל על ידי קבוצת אמן ועל ידי פרוסיד. קבוצת אמן מייצגת אותה גם באירופה. ג'י אמר כי "פיתחנו פלטפורמה שמעניקה יכולת לפיתוח של תוכנה כמעט ללא כתיבת קוד, תוך מיקוד בתכנות באמצעות ממשקים גרפיים ותצורות (קונפיגורציות). היא עונה לכמה אתגרים שונים בעולמות הפיתוח: צמצום מספר הצוותים העוסקים בפיתוח; אספקת 'ערימה' מלאה לתחום, שמעצימה את המפתחים ומעשירה את היכולות שלהם; בנייה של אפליקציה בכל מקום בארגון, מול הלקוחות או מול התהליכים העסקיים; יצירת דרכים ויכולות חדשות; עבודה בפלטפורמה פתוחה, עם אפשרות לחיבור לשירותים ענניים ולבסיסי נתונים; טיפול בפיתוח לכל אורך מחזור חיי הפיתוח, עם יכולות אג'יליות, תוך מענה לצורך בשינויים מתמשכים וממוכנים; ומעבר מפיתוח של אפליקציות פשוטות לפיתוח של אפליקציות קריטיות, פורטלים, אפליקציות מובייל ואפילו מערכות ליבה". הוא הוסיף כי "אנחנו מסייעים למפתחים להנגיש סביבות פיתוח ישנות לעולם הדיגיטל, עם יכולת להתממשק בצורה פשוטה למערכות הליבה, שליפת המידע הרלוונטי והצגתו בצורה מעודכנת. עוד אנחנו מאפשרים יכולת להגדלת היקף משאבי המחשוב, אם גדל היקף המשתמשים, או אם יש צורך בשדרוג השרתים או הוספת יכולות של אבטחת מידע". "פלטפורמת ה-Low Code שלנו מאפשרת, באמצעות ממשק משתמש חכם ואוסף רחב של יכולות, לפתח מערכות כמעט ללא צורך בקידוד – ממערכות שיש בהן דגש על חוויית הדיגיטל של המשתמשים ועד למערכות ליבה מורכבות", אמר ג'י. "הפלטפורמה מספקת למתכנתים את היכולת ליצור אפליקציות באמצעות ממשקים גרפיים וקונפיגורציות. פיתוח שכזה נעשה באופן מהיר ואג'ילי, עם יכולת לניהול DevOps, ניהול ALM, ניהול שכבות אינטגרציה ועוד". לסיום הוא ציין כי "אאוט סיסטמס מציעה פלטפורמה מוכללת, שנותנת לארגונים, לרבות ארגוני אנטרפרייז, יכולת פיתוח באופן מהיר של אפליקציות רבות – ולעשות זאת תוך חיסכון ניכר במשאבים ובזמן. זאת, בעזרת יכולות לניהול כלל ההיבטים של האפליקציה: מתכנון מבנה הנתונים, דרך הממשקים ועד לבניית שכבות ממשק המשתמש".

אקווה סקיוריטי הישראלית, שמפתחת פתרונות אבטחת מידע לסביבות הענן, שלחה את אחת המשלחות הגדולות ביותר לכנס קיובקון (KubeCon), שהתקיים באחרונה ב-ולנסיה שבספרד. הכנס עסק בטכנולוגיות הענן והקוד הפתוח ופנה בעיקר למפתחים. יותר מ-20 עובדי החברה מישראל ומאירופה השתתפו בשלושת ימי האירוע, ועוד קודם לכן לקחו חלק בכנס המקדים, קלאוד נייטיב קון (CloudNativeCon), שארך יומיים והתמקד בתחום אבטחת מידע. שני הכנסים התקיימו תחת חסותה של אקווה סקיוריטי. החברה הציגה את מוצריה בביתנים באולמות התצוגה והובילה שתי הרצאות מקצועיות, שעסקו בצעדים הראשונים לאבטחת כל מחזור הפיתוח באמצעות כלים של קוד פתוח וסקירת סטנדרטי האבטחה ברחבי העולם. לצד זאת, אקווה ערכה, בשיתוף סייברארק, רד האט ו-וים, מסיבת חוף שהגיעו אליה משתתפים רבים, וערב קוקטיילים אינטימי יותר, שהתקיים בשיתוף טלפורט. ביתן אקווה סקיוריטי באולם התצוגה של קיובקון. בתמונה: בנג'י פורטנוי, סמנכ"ל גלובלי לארכיטקטורת פתרונות, ונורית ביילוראי, מנהלת מכירות בחברה צילום: יח"צ רני אסנת, סמנכ״ל אסטרטגיה בכיר באקווה סקיוריטי, שנכח בשני הכנסים, אמר: "התרגשנו לחזור להיות שותפים בכנס עם נוכחות פיזית. כמעט כל מי ששוחח איתנו סיפר שהוא משתמש במוצר הקוד הפתוח שלנו, וזה המחיש עד כמה אנחנו מעורבים בחייהם העסקיים של ארגונים רבים ברחבי העולם".

שם ותפקיד: ירדן מינץ, מפתחת בסטארט-אפ רייזאפ (RiseUp). RiseUp הוא סטארט-אפ בתחום הפינטק המסייע לאנשים לשלוט בהוצאות שלהם ולחסוך כסף. החברה נוסדה מתוך חזון להשתמש בכלים טכנולוגיים על מנת לייצר מציאות כלכלית טובה ונגישה יותר בישראל. בתפקידי אני אמונה על שיפור חוויית הלקוחה ויצירת ערך חדש. ותק בתפקיד: 14 שנים בתחום, מתוכם  ארבע שנים ברייזאפ. השכלה: 12 שנות לימוד. שירות צבאי:  מפתחת ב 8200. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?  למרות שלמדתי מחשבים בתיכון ושירתי כמפתחת ב-8200, אחרי שהשתחררתי, עבדתי בעבודה זמנית כברמנית ולא ראיתי את עצמי עוסקת בתחום המחשבים או כמפתחת. התחושה הייתה שזה עולם של גיקים וגאונים, והרגשתי שזה לא בשבילי. לאחר השירות הצבאי, לשמחתי, נשארתי בקשר עם קולגות מהצבא, בהם יפתח בר, שהיה מדריך בקורס שלי. הוא נטע בתוכי את האמונה שיש לי כישרון לתחום, ושאני צריכה למצוא את הדרך שלי ואת האתגרים שייקחו אותי הלאה. הוא גם עזר לי למצוא את העבודה הראשונה שלי. כמה שנים לאחר מכן, הוא הקים יחד עם שותפים את רייזאפ, שפותרת כאב חברתי שנוגע בכולנו, ומסייעת לאנשים לשפר את המציאות הכלכלית שלהם. זה היה ברור לי מהרגע הראשון שאצטרף אליו, והשאר היסטוריה… האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה?  במקומות מסוימים, בעיקר בחברות גדולות, אנחנו עדיין נתקלים לעיתים באפליה נגד נשים בתעשייה, אבל אין ספק שיש מגמת שיפור ניכרת. לשמחתי, המדיניות של רייזאפ חותרת לשוויון מגדרי והעצמה נשית, יש לנו הרבה מפתחות, ייצוג נשי גבוה בהנהלת החברה, ואפילו אחת ממייסדי החברה, תמרה הראל כהן, היא אישה. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? ֿֿ לצערי, כן. באחת החברות שעבדתי בהן, הייתי אחת העובדות הראשונות, הייתי מאוד מסופקת ואהבתי את החברה, ואף הפכתי לשגרירה והבאתי חברים שלי לעבוד איתי. בשלב חלוקת הבונוסים, התבשרתי מקולגה שלי, שהיה בתפקיד דומה, שקיבל בונוס הגבוה פי 2 מזה שאני קיבלתי. זאת הייתה חוויה מאוד מתסכלת, שבסופו של דבר גרמה לי להתפטר. בחברה אחרת שעבדתי בה, הייתה תחושה שלהיות עם תכונות נשיות בולטות זה חיסרון. התרבות שם תגמלה התנהגות גברית סטריאוטיפית. למשל, נשים הרבה פעמים נוטות להוכיח את עצמן קודם ורק אז לשים את ההצלחה בפרונט, ואצל גברים זה הרבה פעמים הפוך. כשפעלתי בדפוס הנשי הרגשתי שזה פגע בהתקדמות שלי. ברייזאפ, לעומת זאת, ההיפך הוא הנכון. קודם כל, יש אצלנו שבע מפתחות ו-11 מפתחים, וזה כבר מייצר תרבות ארגונית שוויונית, שבאה לידי ביטוי גם בשפה וגם בשיח שלנו בחברה. לאחרונ, הצטרפה מפתחת שאמרה לי, שזה מעורר השראה בעיניה שאני דמות חזקה בחברה ומובילה בצוות הפיתוח. זה ממש משמעותי עבורי לשמוע דבר כזה. כדי לשנות את המציאות, חשוב שיהיו עוד ועוד נשים בתפקידי פיתוח.

שוב הן כאן – הבחירות. התגעגעתם? תודו שלא. גם אם אתם מתנגדים לממשלה שאו-טו-טו תלך לעולמה וטוענים שזה הכרחי לעתיד המדינה, בטח אין לכם ערגה מיוחדת לקלפי. המצב הפוליטי הישראלי מזכיר סדרת טלוויזיה, שאפשר לקרוא לה בחירות, או: הכאוס הפוליטי הישראלי. לא שם הכי מוצלח. זאת סדרה מרתקת, דרמטית ודי ארוכה: אנחנו מתחילים בימים אלה את העונה החמישית שלה, ויכול להיות שתהיינה עונות שישית, שביעית ועוד היד נטויה. אבל זאת לא סדרת טלוויזיה, אלא החיים שלנו. בחירות זה מצב טוב לפוליטיקאים (בחלקם, כי בערך שליש מהם לא יחזרו לכנסת), ו-ודאי למערכות החדשות ולכתבים הפוליטיים, אבל לא לכלכלה, ובתוכה – להיי-טק. כלכלה רוצה יציבות, זה טוב לעשיית עסקים ולהשקעות, שתעשיית הסטארט-אפים בנויה עליהן. מעבר לזה, ובנוסף להקצת תקציבים רבים לוועדת הבחירות המרכזית ולמפלגות, שיכולים ללכת למקומות אחרים, בחירות פירושן ממשלת מעבר, וממשלת מעבר פירושה יציאה של הכנסת לפגרה – כלומר: הקפאת דיונים וחקיקה, והקפאה של חלק מהפעילויות הממשלתיות. התאריך המסתמן לבחירות הוא סוף אוקטובר או תחילת נובמבר. המשמעות של זה היא שעד להקמת הממשלה החדשה לכל המוקדם בדצמבר נהיה בממשלת מעבר, שבה לא ניתן להמשיך בחלק מהתוכניות שבתכנון או שכבר התחילו, להעביר תקציבים זולת תקציבים המשכיים, להעביר את תקציב המדינה ואת חוק ההסדרים שלצידו – כלומר, הם שוב יעברו, בסבירות גבוהה, אחרי ה-1 בינואר – ועוד דברים שקשורים בממשלה ובכנסת. מה לא יטופל? בחירות עכשיו אומר שלא יטפלו בחוק הסייבר, שאמנם תקוע כבר מ-2018 אבל העברתו נחוצה לנוכח מתקפות הסייבר המתגברות על ישראל. ראינו את זה רק השבוע עם דוגמה "קטנה" אך מפחידה – המתקפה האיראנית שגרמה להפעלת צופרי האזעקה בירושלים ובאילת. שלא לדבר על מתקפות גדולות יותר, שחוק הסייבר לא ימנע, אבל הוא יכול להביא לרגולציה טובה יותר של התחום, חיוב גופים ציבוריים שפחות נותנים את דעתם לנושא – לעשות זאת, והגדרה כיצד הם צריכים לעשות זאת. היציאה לבחירות אומרת שתוקפא פעילותה של ועדת המשנה של הכנסת לענייני היי-טק, שהוקמה רק לפני כמה חודשים, בתחילת השנה הנוכחית. שהרי כשכנסת מתפזרת, הפעילות של הוועדות שלה מוקפאת, למעט שתי הוועדות החיוניות – ועדת החוץ והביטחון ו-ועדת הכספים. נושאים שקשורים להיי-טק כמעט שלא נדונים בהן, ולא יהיה מי שימהר לדון בהם בתקופת בחירות, כשהפוליטיקאים עסוקים בגורלם הפוליטי ובגורל הקריירה שלהם. ח"כ צבי האוזר. צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת ועדת המשנה להיי-טק עוסקת בשלל נושאים שקשורים לענף, ואמורה לעסוק בנושאים נוספים, כגון הרגולציה והביורוקרטיה, שהכרחי להפחית אותן בתחומים מסוימים ולהשאיר אותן כמו שהן, ואולי אף להגביר, בתחומים אחרים; הגדלת מספר החברות בענף שפועלות מהפריפריה; מינוי סמנכ"ל טכנולוגיות לאומי – הצעה מתבשת שהציע בזמנו ח"כ צבי האוזר, שלא קודמה מאז ולא תקודם גם עכשיו; ומעקב אחרי תוכניות ממשלתיות לצמצום המחסור החמור בהון האנושי בהיי-טק. ואם במחסור בהון אנושי עסקינן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, מריאן כהן, הציע בדיון שקיימה אותה ועדת משנה בפברואר האחרון שהממשלה תגבש ותוציא לפועל תוכנית מגובה בתקציבים, שתעודד חברות מתעשיית היי-טק להעסיק עובדים.ות מתעשיות שמודרות ממנה, כגון ערבים.ות, חרדים.ות, יוצאי.ות אתיופיה, ובמידה פחותה יותר גם להט"בים.ות. גם תוכנית הכרחית כזאת – אין סיכוי שתקודם בחודשים הקרובים. אם בנימין נתניהו לא יצליח, בדרך של חצי נס, להקים ממשלה חלופית בכנסת הנוכחית, שוב נלך בסתיו אל הקלפיות. נותר רק לקוות שלא נצטרך לפקוד אותן גם באביב, בקיץ הבא ומי יודע מתי עוד. במערכת הפוליטית הישראלית הכול אפשרי עוד הצעה שלא תטופל היא הקמת גוף מתכלל, שיאגד את הפעילות הממשלתית שקשורה להיי-טק במקום אחד. כיום, פעילות ההיי-טק הממשלתית העיקרית נמצאת תחת שלושה משרדים: משרד הכלכלה, שתחתיו פועל מערך הדיגיטל הלאומי, שכולל את רשות התקשוב ומטה ישראל דיגיטלית; משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שתחתיו נמצאת רשות החדשנות; ומשרד ראש הממשלה, שמערך הסייבר הלאומי הוא אחת היחידות שלו. יש להוסיף לכך משרדים נוספים, כמו משרד הביטחון, שאחראי על צה"ל, ששומר על הביטחון של ישראל גם בעולמות הסייבר, ומשרד הפנים, שאחראי על הרשויות המקומיות, ובכלל זה על ה-IT ומערכות המחשוב שלהן, גם אם זו אחריות עקיפה. אמנם, המצב טוב במקצת מאשר בממשלות הקודמות, שבהן היה הרבה יותר בלאגן, אבל גם שלושה גופים שאחראים על תתי תחומים שהם חלק מתחום אחד – ההיי-טק והתקשוב – אומר, במעשה או בפוטנציה, לא מעט ביורוקרטיה ויד ימין שלא בהכרח יודעת מה יד שמאל עושה. יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו. צילום: BigStock יש עוד לא מעט נושאים שאפשר להזכיר כאן, כגון קידום החינוך לטכנולוגיה, הכנת התלמידים לעידן הדיגיטלי הנוכחי והקצאת תקציבים למחשוב בתי הספר. אלא שהיריעה קצרה. נדמה שזה סגור וחתום – אם בנימין נתניהו לא יצליח, בדרך של חצי נס, להקים ממשלה חלופית בכנסת הנוכחית, שוב נלך בסתיו אל הקלפיות. נותר רק לקוות שלא נצטרך לפקוד אותן גם באביב, בקיץ הבא ומי יודע מתי עוד. שלא תהיינה מערכות בחירות שישית, שביעית, שמינית ומי יודע, אולי אפילו 12. במערכת הפוליטית הישראלית הכול אפשרי.