הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
22/06/22 12:22
12.22% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
נחשפה נוזקה מזן חדש במכשירי אנדרואיד. לפי חוקרי F5 Labs, הנוזקה – אותה הם כינו MaliBot – לרוב מתחזה ליישומי כריית מטבעות קריפטוגרפיים ומתמקדת בגניבת מידע פיננסי ונתונים אישיים, תוך יכולת לשלוט מרחוק במכשירים נגועים.
הנוזקה התגלתה תוך כדי מעקב אחר סוס טרויאני ביישומי סלולר בנקאיים, בשם FluBot. החוקרים מדגישים כי אמנם נוזקת Malibot מתמקדת בלקוחות בנקאיים המשתמשים ביישומים דיגיטליים בספרד ובאיטליה, אך משתמשי מכשירי אנדרואיד בכל העולם חייבים להיות ערניים, בשל היכולת שלה לגנוב פרטי זיהוי ועוגיות ולעקוף קודים של אימות רב-גורמי (MFA).
החוקרים ציינו את המאפיינים המרכזיים של הנוזקה: היא מתחזה ליישומים לכריית מטבעות קריפטוגרפיים בשם Mining X או The CryptoApp ומדי פעם ליישומים דוגמת MySocialSecurity – או Chrome; היא מתמקדת בגניבת מידע פיננסי, פרטי זיהוי, ארנקי קריפטו ונתונים אישיים; הנוזקה מסוגלת לגנוב ולעקוף קודים מרובי גורמים, 2FA/MFA; והיא בעלת יכולת לשלוט מרחוק במכשירים נגועים באמצעות מימוש שרת VNC.
אור יעקב, דירקטור בכיר של גוף ההנדסה של F5 בדרום EMEA. צילום: יח"צ
"לשים לב ליישומים לא לגיטימיים, המתחזים ליישומים בנקאיים"
לדברי אור יעקב, מנהל בכיר של גוף ההנדסה של F5 בדרום EMEA: "ככל שהשירותים הדיגיטליים הבנקאיים מתרבים ומתרחבים, כך גם עולים איומים נוספים ומתוחכמים יותר, שמבקשים לנצל לקוחות תמימים. הנוזקה נבנתה בשלב זה על מנת לתקוף יישומים נפוצים בספרד ואיטליה, אך יש לצפות כי בחלוף הזמן, היא תעבור אימוץ – כדי לתקוף יישומים בנקאיים במדינות אירופאיות נוספות ובישראל. לכן, משתמשי אנדרואיד ישראליים חייבים לנקוט במשנה זהירות ולשים לב ליישומים לא לגיטימיים, המתחזים ליישומים בנקאיים".
דור ניזר, חוקר אבטחת מידע בחברה ומי שהיה בין חושפי הנוזקה, כתב במחקר כי "השליטה והבקרה של הנוזקה ממוקמות ברוסיה, ונראה כי היא משתמשת באותם שרתים ששימשו להפצת הנוזקה Sality. הנוזקה היא עיבוד מחדש של נוזקת התחזות SOVA ("ינשוף"), שהתגלתה בראשונה ב-2021, עם פונקציונליות, שרתי שליטה ובקרה, דומיינים וטווח פגיעה רחב יותר. הנוזקה מציגה בפני הקורבן דף מזויף, כולל לינק".
לדברי החוקרים, "הרב-גוניות של הנוזקה והשליטה שהיא מעניקה לתוקפים על המכשיר גורמים לכך שהוא יכול לשמש למגוון רחב יותר של התקפות, מעבר לגניבת אישורים ומטבעות קריפטוגרפיים. כל יישום שעושה שימוש בדף הצפייה (WebView), עלול לגרום לגניבת האישורים והעוגיות של המשתמשים".
החוקרים ציינו כי "בשנת 2021 חלה עלייה בהדבקות של נוזקות שחילצו נתונים, בלא לחתור להצפנה וכופר. נוזקה רבת יכולות זאת, משמשת תזכורת לכך שמגמות ההתקפה של היום הן אף פעם לא האיום היחיד שיש לשים לב אליו".
22/06/22 12:39
10% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בשעות האחרונות מדווחים לקוחות פרטנר ברחבי הארץ על תקלת גלישה, שמונעת מהם לגלוש הן ברשת הקווית והן ברשת הסלולרית רשת של החברה.
לפי הדיווחים, התקלה נובעת מבעיה אצל מד-נאוטילוס, הספקית הבינלאומית של חברת התקשורת, שדיווחה על תקלה כפולה בשני מיקומים ברחבי העולם, והודיעה כי מהנדסי החברה פועלים בשעה זו לתיקונה..".
מפרטנר נמסר: "בשעה האחרונה החלו שיבושים אצל ספק תקשורת בינלאומי חיצוני, המשפיעים בין השאר גם על חלק מלקוחות פרטנר אשר חווים קושי בגלישה סלולרית ובגלישה ביתית. הנושא בטיפול גורמי ההנדסה של פרטנר אל מול הספק. אנו מתנצלים על אי הנוחות הזמנית".
22/06/22 10:07
7.78% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"ענף ההיי-טק לא הגיע עד היום לפריפריה. זו בושה גדולה לענף עצמו ולמדינת ישראל", כך אמר אתמול (ג') מיכאל ביטון, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנפתח בירושלים ויימשך יומיים.
ח"כ ביטון דיבר במסגרת מושב 'החדשנות כמנוע לצמיחה וצמצום פערים', שנערך בחלק השני של האירוע. ביטון המשיך למתוח ביקורת על הענף: "ההיי-טק בישראל עשרה אחוזים משוק התעסוקה, מוביל בעולם, 17% מהתמ"ג, אבל – הוא גם מינוס 10 עם 6% בנגב ו-4% בצפון", אמר הח"כ. הוא הוסיף ומתח עוד ביקורת על הפערים בין המרכז לפריפריה ואמר: "בהוד השרון 40% מותאמים מקצועות להיי-טק. בפריפריה 15%, אבל הם מחכים להעסקה. הם יקימו כמו בירוחם, מצפה רמון, ערד וב"ש. זה אפשרי להביא את בשורת ההיי-טק וצמיחה מכלילה, שתביא את הבשורה גם לפריפריה".
בהמשך אמר כי יש להביא את החדשנות לכל תחומי המקצועות ולא רק להיי-טק. לדבריו, "ניתן להביא חדשנות לעולם הישן, והצורך של הציבור בעולם הפנאי ועולם השירותים גדל, ולכן בכל הענפים האלה ניתן לייצר חדשנות".
עוד אמר ביטון לבאי הכנס: "הבחירות בולמות את קידום המדינה, הן נגזרו עלינו. כחול לבן רוצה שיהיה תקציב, זה כמעט אבוד, אבל נביא את המיטב גם עכשיו וגם בעתיד".
ד"ר רון מלכא, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה שהשתתף באותו מושב אמר: "עצם העיסוק בהגברת החדשנות הוא נכון. אותן כלכלות שהתמקדו והשקיעו בחדשנות הן אלו שהגיעו לביצועים טובים יותר. הפערים העצומים בין ישראל למדינות אחרות מוסברים על ידי ההשקעה בחדשנות והטמעתה. זו השקעה אדירה ונכונה, ואם השאלה האם אנחנו אמורים להתערב בתחום זה – אז התשובה היא כן. אנחנו צריכים להתערב בצורה פרו-אקטיבית כדי להטמיע יותר חדשנות בכל תהליכי הייצור והשירותים שלנו".
סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה והתעשייה, מיכל פינק, אמרה: "אנחנו רואים פערים משמעותיים בתעשייה שאינה טכנולוגית בייצור מתקדם וחוסר באלמנט של ביג דטה בסדרי גודל נמוכים משל מדינות אירופה".
22/06/22 10:30
6.67% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מיקרוסופט, כך לפי דיווח של סוכנות הידיעות הרוסית TASS, חסמה את האפשרות להוריד את Windows 10 ואת Windows 11 עבור משתמשים רוסים.
לפי הדיווח החברה עשתה זאת בהפתעה, מבלי להודיע על כוונתה זו מראש, ומשתמשים מתוך רוסיה שמנסים להוריד באופן רשמי את מערכות ההפעלה מהשרתים של מיקרוסופט מקבלים הודעת שגיאה שמספרת שהן לא בנמצא.
מיקרוסופט טרם סיפקה תשובה רשמית האם מדובר בהחלטה מודעת של החברה או בתקלה, אך משתמשים רוסים, שהשתמשו ב-VPN כדי לזייף התחברות לאינטרנט ממקומות אחרים ולא מרוסיה, הצליחו להוריד את הקבצים בקלות ללא כל תקלה.
מדובר בעוד צעד שלוקחת מיקרוסופט – שהיא מהחברות שבחרו בפירוש צד לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, ונענו לקריאה לחרם על רוסיה בידי מדינות המערב וארצות הברית בכללן. הענקית האמריקנית מרדמונד עצרה את המכירות של המוצרים שלה ונכון לעכשיו לא מבצעת מכירות של מוצרים ושירותים חדשים.
החברה אף תרמה מיליוני דולרים למאמצים ההומניטריים באוקראינה, ואף מעבר לכך הכפילה את התרומות של עובדי החברה למאמצים הללו.
22/06/22 17:12
6.67% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ההיי-טק חשוף בתקופה האחרונה לביקורת הולכת וגוברת על מיעוט החברות שנמצאות בפריפריה ועוברות אליה – דבר שמעמיק את הפערים הקיימים בין המרכז לאזורים אלה. השר לפיתוח הנגב והגליל, עודד פורר (שמשמש גם שר החקלאות), הוא השר שמשרדו אחראי לעידוד חברות היי-טק לעבור לפריפריה ולהגדיל את חלקן של חברות אלה באזורים המרוחקים יותר. ימים אחדים לפני שהממשלה והכנסת מגיעות, ככל הנראה, אל קיצן, השר פורר הסביר בראיון לאנשים ומחשבים את תפיסת העולם שלו לגבי הבאת חברות היי-טק לנגב ולגליל.
לדבריו, אחת הסיבות שאין מספיק חברות היי-טק בפריפריה היא העובדה שאין באזורים אלה מספיק תשתיות – בתחומי התחבורה, החינוך, הבריאות, התרבות ובעוד תחומים שמושכים אנשים לעבור מקום מגורים. "הקלות במס כבר לא עובדות והן לא מספיקות. איש היי-טק שרוצה לעבור לנגב צריך לדעת שיהיו שם תעסוקה לשני בני הזוג ובתי ספר לילדים, ושהוא לא יצטרך לנסוע לתל אביב כדי לבלות", אמר.
בקדנציה הקצרה של הממשלה, פורר פעל על מנת להפוך ישובים בפריפריה למרכזים עצמאיים, שמספקים שירותים לעצמם ולסביבה. זאת, במטרה שהם יוכלו להתחרות עם ישובים אחרים, לרבות במרכז הארץ, ושהילדים ובני הנוער בפריפריה יקבלו את החינוך הכי טוב, כדי שסיכוייהם להתקבל ללימודים אקדמיים ולעבודה יהיו שווים לאלה של בני גילאים אלה במרכז הארץ. המשרד לפיתוח הנגב והגליל שותף תחתיו להשקעות במיזמים משותפים עם משרדי ממשלה שונים.
אחת מאותן השקעות באה לידי ביטוי במכרז ראשון מסוגו שמסתיים בימים אלה לבחירת חברה שתקים לעסקים בפריפריה חנויות אינטרנטיות, כדי שהם יוכלו להרחיב את הפעילות העסקית שלהם – בהשקעה של 45 מיליון שקלים. בנוסף, הממשלה משקיעה בהקמת מרכזי חדשנות בבאר שבע ובדימונה, שיאכלסו יזמים בתחום ההיי-טק, ומרכזי חינוך להכשרת בני נוער למקצועות המחר. "המטרה היא שתושבי הפריפירה יוכלו לעבוד באזור שבו הם גרים ולא יצטרכו לבלות שעות בכבישים כדי לנסוע למרכז על מנת להתפרנס", אמר פורר.
טקס חנוכת מרכז החדשנות בבאר שבע. השר עודד פורר שלישי מימין, ולימינו ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ'. צילום: דייגו מיטלברג
"חייבים להפוך את הנגב למרכז בפני עצמו"
הראיון עם פורר נערך בתחילת השבוע, עוד לפני ההחלטה של ראש הממשלה, נפתלי בנט, לפרק את הממשלה, והפך לראיון סיכום רק בדיעבד. לרשות פורר עמדה, למעשה, שנה אחת ליישום תוכניותיו. מדובר במעט זמן, אבל לדבריו, זה מספיק זמן כדי להתחיל להניע תהליכים שיביאו את השינוי.
כיצד אתה רואה את השילוב של החדשנות וההיי-טק בפיתוח הנגב והגליל?
"הפערים בין הפריפריה למרכז אינם חדשים וזה אתגר של שנים. פיזור האוכלוסייה בישראל לא הגיוני, ואם זה יימשך בעשורים הבאים, לא נוכל לקיים כלכלה הגיונית. היעד שהצבתי לעצמי בתחילת הקדנציה הוא שאני לא רוצה להפוך את ערי הנגב והגליל לערי שינה, שהתושבים שלהם מבלים חצי מזמנם על הכבישים. אנחנו חייבים להפוך את הנגב למרכז בפני עצמו, וכך גם את הגליל".
היעדים האלה קיימים כבר שנים, אבל חברות ההיי-טק עדיין לא נוהרות לאזורים אלה.
"אמת, מפני שאין שם את מעטפת השירותים והאקו-סיסטם שחברות אלה צריכות לקבל עם הגעתן לפריפריה. חברות היי-טק לא עוברות לפריפריה רק בגלל הטבות מס – זה כבר לא עובד".
איך משנים את זה?
"אלה תהליכים ארוכי טווח, שהתחלנו בהם לאחר עשרות שנים של הזנחה. הדבר המרכזי שעשינו השנה הוא שבפעם הראשונה התקיים שיתוף פעולה אמיתי בין כל המשרדים הממשלתיים שקשורים בפריפריה, כל אחד בתחומו: חינוך, בריאות, המשרד שלנו ועוד, וגם הרשויות המקומיות. כתוצאה מכך, למשל, יחד עם משרד החינוך אנחנו מקדמים הקמת מרכזים לחינוך מדעי שילמדו שם מתמטיקה, פיזיקה כימיה ואת שאר מקצועות המדעיים, ברמה הגבוהה ביותר. בנוסף, בשבוע שעבר הנחנו אבן פינה למרכז חדשנות בדימונה, שדומה לזה שכבר פועל בבאר שבע. המרכז יעבוד במתכונת של חללי עבודה ויאפשר ליזמים של חברות סטארט-אפ בראשית דרכן לעבוד שם במחירי שכירות זולים יחסית. המקום יכלול בנוסף מרכז להכשרות מקצועיות שונות. הוא ייתן שירות גם לערד, וכך זה יהיה בעוד ישובים בצפון ובדרום. זה יגדיל את הכדאיות של חברות ההיי-טק להגיע לאזורים אלה – להעביר לשם עובדים ולהעסיק עובדים מקומיים. הקצינו לזה 20 מיליון שקלים בשנה האחרונה".
אז בעצם, אתם מייצרים עבור חברות ההיי-טק את המעטפת כדי להגיע לפריפריה, אבל לא פועלים מולן ישירות. "לא רק. פועל גם מול חברות כמו התעשיה האווירית, שמעבירה לירוחם מפעל מעטרות. קל לנו יותר לעבוד בנושא זה מול חברות ממשלתיות ותעשיות ביטחוניות, כי חברות ההיי-טק הן פרטיות".
הכניסה למרכז היי-טק שכבר קיים בפריפריה – פארק תעשיות בר לב שבגליל. צילום: קרלוס הגדול, מתוך ויקיפדיה
מה עם יישובי הצפון? "גם בצפון וגם בדרום אנחנו מקימים תשתיות ליזמויות חדשנות שמתאימות לאזור. לדוגמה, מרכז הפודטק בקריית שמונה. העברתי החלטת ממשלה להקים שם מרכז מחקר בינלאומי למזון בגלל האקו-סיסטם שיש באזור. בדרום אנחנו הולכים על מיזם ענק – פארק תעשיות של חקלאות מדברית, יחד עם עיריית אילת ויישובי חבל אילות. זאת, כדי לשנות את ההנחה שלפיה אילת זה רק תיירות. יש שם פוטנציאל אדיר".
כיצד מסייעים לתושבי הפריפריה לקבל הזדמנות שווה בעסקים ובמסחר?
"זאת נקודה מאוד חשובה, שעלתה במיוחד בתקופת הקורונה. עסקים שלא היו ערוכים לאי-קומרס – לא שרדו. אלא היו גם עסקים בפריפריה ששרדו, ואפילו הגדילו את הפעילות שלהם. כאן עשינו את אחד המהלכים החשובים ביותר של הממשלה: פרסמנו מכרז בהיקף של 45 מיליון שקלים לבחירת חברה שתסייע לתושבי הפריפריה להקים חנויות דיגיטליות, כולל הדרכה, הטמעה ואספקת כלים. זאת, כדי שעסקים בפריפריה הרחוקה, שפועלים באזורים אלה, יוכלו להתרחב למקומות חדשים בעזרת המסחר המקוון. המכרז כבר הסתיים ואנחנו בודקים את ההצעות, שהגיעו מחברות מובילות. זה יכול להיות שינוי אדיר עבור התושבים שם ופוטנציאל ליצירת עוד מקומות תעסוקה".
בסופו של דבר, נראה שנושא הפריפריה לא נמצא בסדר עדיפויות לאומי. התקציב שלכם הוא כחצי מיליארד שקלים בלבד.
"כשנכנסתי לתפקיד הוא עמד על הרבה פחות. אבל זה כסף גמיש, כי הוא חלק משיתופי פעולה בין המשרדים השונים – שגם זה שינוי שהממשלה הזאת הצליחה לעשות. וזה מביא כבר לתוצאות, כמו מעבר צה"ל לדרום, ומגעים עם חברות רב לאומיות ועם התעשיה האווירית".
מה לגבי ערים חכמות בפריפריה? גם זה אמצעי לצמצום פערים.
"נכון, והוצאנו מכרז גדול, בהיקף של 200 מיליון שקלים, לעידוד רשויות מקומיות בפריפריה לבצע פרויקטים שונים, כולל של ערים חכמות. בעיה מרכזית של רשויות מקומיות בפריפריה היא העדר תקציבים לממש פרויקטים כגון של ערים חכמות, כי יש להן דברים דחופים יותר לעשות, והמשרד שלנו מסייע להן. זה כולל גם רשויות במגזרים הערבי והחרדי".
22/06/22 10:27
5.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
נחשפו 56 חולשות אבטחה, המשפיעות על מערכות בקרה תעשייתיות (OT) של 10 יצרנים מובילים בתחום. לפי Vedere Labs, קבוצת המחקר של פורסקאוט (Forescout) – ששיתפה בתהליך גילוי החולשות גופים פדרליים בארה"ב ועוד, זאת אחת החשיפות הגדולות ביותר של חולשות אבטחה, שמקורן בתהליך תכנון אבטחה לקוי (Insecure by design) בשוק מערכות הבקרה התעשייתיות.
פרויקט המחקר מתפרסם על רקע כמה מתקפות סייבר על המערכות האלו, באמצעות נוזקות כמו Industroyer, TRITON, Industroyer2 ו-INCONTROLLER, והחוקרים מציינים, כי המגמה, שלפיה ההאקרים נוטים לנצל את החולשות האלו ממשיכה לגדול. 56 חולשות האבטחה התגלו במוצריהם של 10 יצרני מערכות בקרה תעשייתיות, ובהם Bently Nevada, Emerson, Honeywell, JTEKT, , מוטורולה, Omron, Phoenix, Contact, סימנס ו-Yokogawa.
החוקרים ציינו, כי רמת הסיכון של כל חולשה משתנה בהתאם לתפקיד הציוד, וחילקו את החולשות לחמש קטגוריות: הרצת קוד מרחוק (RCE) – חולשות המאפשרות לתוקף להריץ נוזקה ולדלות מידע ממערכות הארגון בדרכים שונות, גם בלא השתלטות מלאה על המערכת; מתקפת מניעת שירות (DoS) – חולשה המאפשרת לתוקף להשבית מערכת, או למנוע גישה לחלק ממשאביה; שינויים בקובץ/קושחה/הגדרות מכשיר – חולשה המאפשרת לתוקף לגשת למכשיר ולבצע בו שינויים המשפיעים על תפקודו, לאחר שהתוקפים השיגו גישה, כי לא הייתה קיימת שיטת אימות/ניהול הרשאות מתאימה, או בדיקת אימות לשלמות הנתונים; גניבת סיסמאות – התוקפים משיגים שמות משתמשים וסיסמאות, כמעט תמיד כי הם אוחסנו או שודרו בצורה לא מאובטחת, ומשתמשים בהם כדי להתחבר למערכת ולבצע בה שינויים; מעקף אימות – התוקפים מצליחים לעקוף את שיטות האימות ולהשיג גישה למערכת כמשתמש מאומת.
מקור: פורסקאוט
"זה לא סוד שמתקפות הסייבר הופכות לרחבות ומגוונות יותר. חיבורן של מערכות OT – שבעבר לא היו מחוברות לרשת וחשופות לאינטרנט – להתקני IoT ו-IT, הפך בבת אחת חולשות אבטחה שקודם לכן נחשבו שוליות למטרה פופולרית עבור פושעי סייבר", אמר דניאל דוס סנטוס, ראש מחקר אבטחת הסייבר ב-Vedere Labs. "המחקר ממחיש עד כמה ארוכה עדיין הדרך לשיפור אבטחתן של מערכות בקרה תעשייתיות. על רקע הפיכתן של חולשות האבטחה האלו למטרה מבוקשת, עולה הצורך ביכולות ניטור ייעודיות וב-DPI (ר"ת Deep Packet Inspection) ברשתות שאליהן מחוברות מערכות בקרה תעשייתיות".
בפרק ההמלצות מסכמים החוקרים, כי "חולשות האבטחה שנחשפו בדו"ח זה נעות מליקויים מתמשכים בתהליך תכנון מוצרים שנבדקו וקיבלו אישור מגופי בדיקה בתחום אבטחת הסייבר – ועד לניסיונות כושלים לתקנם. על בעלי הציוד להבין, כי התהליך מורכב ומסובך בשל כמה סיבות: האופי הקנייני וחוסר השקיפות שאופף את המערכות האלו; הנטייה לדחוק את הטיפול בחולשות האבטחה לתחתית סדר העדיפויות; ותחושת הביטחון המוטעית שיוצרים האישורים מגופי התיעוד של תהליך ניהול הסיכונים בתחום מערכות הבקרה התעשייתיות".
22/06/22 13:45
5.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
דירקטוריון טוויטר המליץ פה אחד לבעלי המניות של החברה להצביע בחיוב ולאשר את מכירת הפלטפורמה לאילון מאסק, תמורת 44 מיליארד דולר וכפי שהציע, כך מסרה החברה אתמול (ג') בהגשה לרשות המסים וניירות הערך של ארצות הברית, ה-SEC. בהערות שהשמיע מוקדם יותר ביום האתמול, מאסק אמר שהצבעת בעלי המניות היא אחד מ"שלושה דברים שצריך לפתור לפני השלמת העסקה".
תימכר למאסק או לא? טוויטר. צילום: BigStock
הדברים בפורום הכלכלי בקטאר
כאמור, אתמול, בעת שדיבר בפורום הכלכלי של קטאר (Qatar Economic Forum), אמר מאסק כי יש עדיין כמה "עניינים לא פתורים" לגבי העסקה, כך לפי סוכנות AP.
אחד מאותם עניינים, והראשי בהם כנראה, הוא מספר הבוטים הפועלים בפלטפורמה כחשבונות מזויפים – נושא שהיזם עוסק בו כבר מזה שבועות, ותולה בו את הסיבה העיקרית לעיכוב בהוצאת העסקה לפועל. מאסק אמר שלמרות העובדה שטוויטר דיווחה למשקיעים במשך שנים על הערכותיה בנוגע למניין החשבונות המזויפים, הוא זקוק למידע נוסף מהחברה בנדון. לדבריו, הערכות החברה נמוכות מדי ובאופן משמעותי מהמצב הקיים. טוויטר דיווחה על כ-5% מכלל משתמשיה כעל חשבונות בוט ואילו מאסק סבור שמדובר במאסה הקרובה יותר ל-20-25% מכלל משתמשי השירות. "אנחנו עדיין ממתינים לפתרון בעניין הזה, וזו נקודה מאוד משמעותית", הצהיר מאסק כשדיבר באירוע בקאטר.
מוקדם יותר החודש, על פי הדיווחים, טוויטר הסכימה למסור למאסק מאסת נתונים, כדי לרצות את היזם לאחר שאיים להתרחק מהעסקה. הוא טען כי החברה הפרה את התחייבויותיה שלה על פי הסכם המיזוג, בכך ש"התנגדה וסיכלה באופן אקטיבי" את זכותו למידע על הספאם ונתוני החשבונות המזויפים שלה.
עוד אמר מאסק בוועידה כי שהוא רוצה להביא 80% מתושבי צפון אמריקה וחצי מתושבי העולם לטוויטר. "השאיפה שלי היא לטוויטר שתהיה הכי מכילה שאפשר", אמר.
בקטאר המשיך מנכ"ל טסלה ותיאר את עניין אחר שמטריד אותו ואמר: "ואז כמובן, ישנה השאלה, האם חלק החוב של הסבב יתחבר? ואז בעלי המניות יצביעו בעד?" מחד, עמדת טוויטר בעניין זה כבר הובהרה בהצהרתה ל-SEC. מאידך, מאסק המולטי-מיליארדר התחייב למימון הון עצמי של 33.5 מיליארד דולר, וקיבל התחייבויות ממורגן סטנלי Senior Funding וממוסדות פיננסיים אחרים למימון חוב של עד 13 מיליארד דולר – והוא הביע תקווה בפורום כי המימון שהובטח לו אכן יסתייע.
כבר מתחיל לנהל את העניינים
מאסק – עסקן טק מוביל כיום והאיש שעומד מאחורי ייסודן של ענקיות כמו טסלה ו-SpaceX – חזר בשבוע שעבר על רצונו להתקדם עם הרכישה שיזם, ועשה זאת במהלך פגישה וירטואלית עם עובדי טוויטר. אלא שמחירי מניות טוויטר נותרו נמוכים בהרבה מתחת למחיר שהציע מאסק כחלק מעסקת העברת הבעלות (54.20 דולר למניה), והדבר מעלה ספקות האם הרכישה תצא לפועל בתנאים הקיימים שלה.
מאידך, במהלך הפגישה, על פי דיווחים רבים, מאסק בהחלט נשמע כמי שכבר מתחיל להיכנס לניהול החברה – הוא התייחס לפיטורים אפשריים ואמר שכרגע, "העלויות עולות על ההכנסות. זה לא מצב מצוין".
גם בדבריו מול העובדיום עסק מאסק בסוגיית הצמיחה, ואמר שהוא רוצה לראות את טוויטר מגיעה למיליארד משתמשים – בערך פי ארבעה מבסיס המשתמשים הנוכחי שלה.
עוד הוא דיבר על סוגיית האנונימיות בפלטפורמה. על פי הדיווחים, אחרי שעורר סערה עוד קודם לכן כשאמר שהוא רוצה "לאמת את כל בני האדם" הפעילים בשירות, בפגישה הבהיר מאסק לעובדים כי אין זה אומר שהוא רוצה שכולם בטוויטר ישתמשו בשמות האמיתיים שלהם, כמו בפייסבוק, שכן, לדבריו, שמות בדויים יכולים לאפשר לאנשים להביע את דעותיהם הפוליטיות בחופשיות, כך דיווח הניו יורק טיימס.
22/06/22 14:07
5.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ענקית ההיי-טק הישראלית פריוריטי (Priority) הודיעה היום (ד') על מינויה של מירב קינן למנהלת השיווק של החברה בישראל. במסגרת תפקידה החדש, תוביל קינן את תהליך ההתרחבות וקידום המותג של פריוריטי בארץ, כולל שיווק פתרון ה-Cloud ERP המתקדם של החברה והפתרונות החדשים של פיוריטי לניהול העסקים בענן בתחומי הקמעונאות והחינוך. קינן (50) היא אם לשלושה ובעלת תואר ראשון בספרות אנגלית ובלשנות מאוניברסיטת תל אביב, וכן תואר שני במשפטים מטעם המכללה למנהל. קינן כיהנה לאורך 20 שנות הקריירה שלה במספר תפקידים מובילים בתחום השיווק בחברות תקשורת, ביניהם כמנהלת השיווק של חברת פרטנר (Partner) חברת בזק. בתפקידה האחרון כיהנה כמנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, המייצג מעל ל-300 חברות היי-טק בתעשייה. עם כניסתה לתפקיד אמרה קינן: "אני מתרגשת ומודה על ההזדמנות שניתנה לי. מצפה לנו עשייה רבה ואני בטוחה שיחד נוכל להתקדם להישגים חדשים, להמשיך להתפתח ולצמוח כאחת החברות המובילות בתחום בארץ וגם בעולם". סמנכ"ל השיווק של פריוריטי, יוסי ניסן, הוסיף: "עם הרכישות האחרונות, פריוריטי מאיצה את צמיחתה ומגייסת טאלנטים שיובילו אותנו לעבר מטרותינו. מירב היא תוספת כח משמעותית לצוות השיווק הגלובלי של פריוריטי, ואני בטוח שתצטיין בתפקידה".