הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
06/11/23 13:58
11.32% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בתגובה לאיחוד האירופי, שהגדיר את מערכות ההפעלה של אפל, את חנות האפליקציות שלה וגם את דפדפן ספארי כפלטפורמות בסיס (gatekeeper), טענה אפל, כי ספארי הוא בעצם שלושה דפדפנים נפרדים. המשמעות של הגדרת השירותים האלה כפלטפורמות בסיס היא, שאפל צריכה כעת להבטיח שהפלטפורמות הללו תואמות את הדרישות של חוק השווקים הדיגיטליים (DMA) שהוחל באיחוד, כמו אפשור של מנועי דפדפנים שונים מ-Webkit והתקנה של חנויות אפליקציות מצד שלישי.
כעת פורסם, כי לאחר שהאיחוד הודיע לאפל כי ספארי עשוי ליפול תחת תקנות ה-DMA, אפל הגישה תגובה רשמית לאיחוד האירופי בטענה שספארי הוא למעשה "שלושה דפדפני אינטרנט שונים", תחת הטיעון שספארי עבור iOS, iPadOS ו-macOS שונים לחלוטין ומשרתים מטרות שונות.
דוגמה שמציינת אפל היא תכונת סרגל הצד של ספארי ב-iPadOS ו-macOS, המאפשרת למשתמשים לראות כרטיסיות פתוחות, קבוצות כרטיסיות, סימניות והיסטוריית גלישה. מכיוון שתכונה זו אינה זמינה בגרסת ספארי עבור iOS, אפל טענה כי מדובר בדפדפן שונה באופן מובהק. החברה הוסיפה, כי כל גירסה של ספארי משרתת מטרות שונות עבור המשתמשים בהתאם למכשיר שאליו היא נגישה.
בתגובה לטענות של אפל, הגיבה הנציבות האירופית וציינה, כי הפונקציונליות של ספארי והטכנולוגיות שבבסיסו כמעט זהות בין הפלטפורמות. הנציבות אף הדגישה את חומרי השיווק של אפל עצמה עבור תכונת ההמשכיות שלה, שנראה כי הם סותרים את טענות החברה, תוך שהיא מציינת את שורת המיתוג של אפל "אותו ספארי. מכשיר אחר". כתוצאה מכך, הנציבות דחתה את הטענה של אפל ועמדה על כך שספארי מאופיין כדפדפן אינטרנט יחיד, ללא קשר למכשיר שדרכו ניגשים לשירות זה".
אפל מחויבת כעת להבטיח שספארי יעמוד בדרישות ה-DMA, למשל על ידי התרת דפדפנים שאינם מבוססי WebKit ב-iOS ו-iPadOS. חברות שלא מצייתות לתקנות החדשות מסתכנות בחקירות של האיחוד האירופי, בקנסות גבוהים ובהטלת "תרופות התנהגותיות או מבניות". הקנסות יכולים להגיע ל-10% מהמחזור העולמי של חברה, עם הגדלה של 20% בשל הפרות חוזרות.
בינתיים נותרו פתוחות השאלות האם הטיעון של אפל שספארי הוא שלושה דפדפנים מפר את ההוראה נגד עקיפה בחוק ה-DMA, האוסרת על חלוקת משנה של נתח השוק של הפלטפורמה כדי להימנע מרגולציה.
06/11/23 16:32
11.32% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
עדי לסרי, מנמ"רית עיריית נתיבות, שגרים בה יותר מ-50 אלף תושבים, הוזעקה לחמ"ל העירוני שעות אחדות לאחר שפרצה המלחמה ב-7 באוקטובר, כשמחבלים הסתובבו בעיר וטילי החמאס שרקו מעל לראשיהם של התושבים ההמומים. לסרי התבקשה להכניס לשימוש את מערכות התקשורת והטלפוניה, להפעיל את השרתים ולהתקין את היישומים, שיאפשרו לראש העירייה ולהנהלה הבכירה שלה להתנהל, לקבל החלטות ולשרת את התושבים. היא נאלצה לחבר את כל המערכות פיזית, בעצמה, מחשב אחר מחשב, מערכת טלפוניה אחת אחרי השנייה – והכול תחת אש. הסיבה: לסרי היא העובדת היחידה באגף המחשוב של העירייה. מי שהיה לצידה באותו בוקר של השבת השחורה הוא טכנאי אחד בלבד.
העובדה שבעיריית בנתיבות יש רק מנמ"רית וטכנאי, שאחראים על כל המחשוב בעירייה, זעזעה את משתתפי הוובינר IT בשעת מלחמה של אנשים ומחשבים, שהתקיים בשבוע שעבר. הן המרצים והן מאות הצופים שהתחברו לוובינר הביעו פליאה כשהיא סיפרה על כך.
מצבה של בלה מיכאלוב, מנמ"רית עיריית שדרות, לא טוב בהרבה: היא יצאה למלחמה עם ארבעה עובדים.
מימין: עדי לסרי, מנמ"רית עיריית נתיבות; ובלה מיכאלוב, מנמ"רית עיריית שדרות. צילום: מחלקות הדוברות של העיריות
למרבה הצער, לסרי ומיכאלוב אינן יוצאות דופן. כוח האדם שעוסק במחשוב מצומצם ביותר בהרבה רשויות מקומיות, יותר מדי. מתוך 285 רשויות מקומיות במדינת ישראל, רק ב-80 מכהנים מנמ"רים במשרה מלאה. הפערים בין הערים הגדולות, המבוססות, לבין הפריפריה – שם, בחלק מהישובים, אין בכלל מנמ"ר – זועק לשמיים במלחמה הזאת. לתת למנמ"ר אחד – או למנמ"רית אחת, במקרה הזה – לנהל את אופרציית המחשוב של ישוב, על אחת כמה וכמה עיר לא קטנה כמו נתיבות, זה לא פחות מהפקרות. זה כמו לשלוח חיל לקרב ללא רובה.
לידיעת הקוראים משה ארבל ובצלאל סמוטריץ'
האחריות לכך מוטלת קודם כל על משרד הפנים, שתחתיו נמצא הנושא, ועל משרד האוצר, שבמשך שנים מסרב להסדיר את תפקיד המנמ”ר ברשויות המקומיות ואת ייעודו. המנמ"ר נושא בתפקיד מפתח בארגונים, כולל ברשויות מקומיות, אלא שהוא היחיד מבין נושאי תפקידי המפתח במגזר המוניציפאלי שלא נחשב חיוני, ולכן אין לו תקן מחייב. זאת, על אף שאיגוד המנמ"רים בשלטון המקומי וגופים אחרים מנהלים מאבק ארוך שנים בנושא, וכבר הגיעו להבנות מסוימות, שלמרבה ה-"הפתעה" טרם יצאו לפועל. והנה, באותה שבת שחורה, וגם היום, שורה ארוכה של ישובים בנגב המערבי, כמו גם בצפון, מתפקדים עם תקן חסר של מנהלי טכנולוגיה ומחשוב.
העובדה השערורייתית הזאת לא מנעה מהמנמ"רים באותם ישובים להצטיין מאז תחילת המלחמה, לא פחות. אלא שהם עשו זאת למרות הרגולטורים האחראים עליהם, ולא בגללם. בכל הרשויות המקומיות באזור הלחימה בדרום, המנמ"רים היו חלק מכוח החלוץ הראשון שהוקפץ לחמ"לים, כדי להכין את תשתיות ומערכות המחשוב, על מנת שאלה יאפשרו לראשי הרשויות ומנהליהן לקבל החלטות ולפעול לטובת התושבים. אולם, אם היו להם תקן ויותר כוח אדם, הם היו יכולים לעשות את זה מהר יותר ואולי, מי יודע, אף להציל את חייהם של כמה וכמה אנשים. שר הפנים, משה ארבל. צילום: גדעון שרון, לע"מ
שר הפנים, משה ארבל, הוא אחד השרים המוערכים בממשלה הנוכחית. כזה שאכפת לו, או לפחות כך אומרים עליו. לכן, בהחלט ייתכן שאם מי שצריך ילחש את דבר המחדל הזה על אוזנו וילחץ עליו לפתור אותו – הוא ייעתר למשימה
גם למנמ"רים מצטיינים יש גבול מה הם יכולים לעשות
משתתפי הוובינר, כולל לסרי ומיכאלוב, סיפרו בזה אחר זה לצופים על הפעילות שלהם בראשית המלחמה. הם שיתפו אותם כיצד הם פיתחו מערכות שו"ב, דשבורדים ואפליקציות ייעודיות בתוך פחות מ-24 שעות (!),תוך התמודדות עם ירי בלתי פוסק, כוח אדם שגויס למילואים ומשפחות שפונו מהישובים במהירות. ועדיין, גם אם את.ה עובד.ת הכי טוב שאת.ה יכול.ה להיות, אם יש לך כוח אדם מצומצם, יש גבול למה שאת.ה יכול.ה לעשות. לכן, משרדי הממשלה הרלוונטיים וראשי הרשויות קיבלו בימים הראשונים של המלחמה את מה שהם בישלו לפניה. הם ליטרלי אכלו באותה שבת שחורה את מה שהם בישלו בערב שבת.
ואם כבר פתגמים, הנה עוד אחד שנכון לכתוב אותו כאן: מה שלא עובד בשגרה לא יעבוד בחירום. ראשי ערים ורשויות מקומיות קטנות יותר שהבינו את החשיבות של המחשוב והטכנולוגיה וידעו להשקיע בתהליכי אוטומציה וחדשנות, חוו את המעבר לחירום בצורה יותר קלה. ראשי רשויות שידעו להילחם עם משרדי הממשלה וגייסו כוח אדם לאגפי המחשוב נכנסו לאירוע מהר יותר. רשויות שתרגלו בשגרה מצבי חירום, כולל בהיבט הטכנולוגי, ידעו לעבור מהר יותר למציאות החדשה.
המצב חמור לא פחות בתחום אבטחת המידע והסייבר: עשרות רשויות מקומיות בארץ עדיין פועלות ללא תקן למנהל אבטחת מידע. זאת, בשעה שהיקף ניסיונות התקיפה בסייבר עלה במאות אחוזים מאז תחילת המלחמה. מבקר המדינה התריע על המחדל הזה כמה פעמים, אבל כרגיל, שמו את הדו"חות שלו במדף העליון. או, אם כבר מחשוב, זרקו אותם לסל המחזור, או במקרה הטוב שכחו אותם איפשהו בין שלל התיקיות במחשב.
גם כאן: היכן שאין ממשלה – יש שלטון מקומי
צריך לומר שכמו במישורים אחרים במלחמה הזאת, אל מול החידלון של משרדי הממשלה, שחלקם עדיין לא הפנימו את גודל האירוע, השלטון המקומי נכנס מתחת לאלונקה. אחד ההיבטים הבולטים שבהם ניתן לראות את זה הוא הסולידריות בין המנמ"רים ברשויות המקומיות והסיוע שלהם האחד לשני. זה לא פחות ממרגש, ו-ודאי שמועיל. אבל זה לא צריך להיות כך: הגיע הזמן ששר הפנים והנהלת המשרד ידפקו על השולחנות באוצר ויסבירו לחברים שם שרשות מקומית שמתפקדת ללא תקנים של מנמ"ר ומנהל אבטחת מידע, וללא או עם פחות מדי כוח אדם מקצועי באגף המחשוב והחדשנות, תיפגע עד מאוד, במוקדם או במאוחר – אם היא עוד לא נפגעה. מי שישלמו את המחיר הם תושבי הרשות, שבשגרה ובוודאי שבחירום מצפים מראש העיר או המועצה שייתן מענה לצרכים הכי בסיסיים שלהם, ובמקרים רבים מאוד המענה הזה כולל טכנולוגיה.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. צילום: אבי אוחיון, לע"מ
שר הפנים, משה ארבל, הוא אחד השרים המוערכים בממשלה הנוכחית. כזה שאכפת לו, או לפחות כך אומרים עליו. לכן, בהחלט ייתכן שאם מי שצריך ילחש את דבר המחדל הזה על אוזנו וילחץ עליו לפתור אותו – הוא ייעתר למשימה, ילחץ על האוצר, יורה לפקידים של המשרד שלו לעשות את מה שצריך ואם לא – יפעל להחליף אותם. חובת ההוכחה מוטלת עליו. או, בעצם, עליו ועל שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'.
06/11/23 12:11
9.43% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
המלחמה לא עוצרת את ניר צוק: לאחר שרכשה בשבוע שעבר את דיג סקיוריטי הישראלית תמורת 315 מיליון דולר, ענקית הגנת הסייבר פאלו אלטו רוכשת חברה תוצרת כחול לבן נוספת – טאלון סייבר סקיוריטי. היקף הרכישה לא פורסם, אולם תהיה זו מהרכישות הגדולות שלה, בסכום המוערך ביותר מ-600 מיליון דולר. הודעה על הרכישה צפויה להתפרסם היום (ב'). בסך הכול השקיעה פאלו אלטו ברכישות של חברות בישראל כשלושה מיליארדי דולרים.
טאלון סייבר סקיוריטי היא חברה צעירה מאוד: היא הוקמה ב-2021 על ידי היזמים יוצאי 8200 עופר בן נון, המשמש כמנכ"ל החברה ובעברו ייסד את ארגוס אבטחת סייבר, ואוהד בוברוב, סמנכ"ל הטכנולוגיות ומי שייסד את לקון מובייל סקיוריטי, שנמכרה לצ'ק פוינט. לאחר אותו אקזיט בוברוב שימש כסמנכ"ל בענקית הסייבר הישראלית. בטאלון מועסקים כיום יותר מ-100 עובדים, מרביתם במרכז הפיתוח בישראל וצוות נוסף בארצות הברית.
בשנה שעברה השלימה טאלון סבב גיוס A בסך של 100 מיליון דולר. מדובר בסכום יפה לסבב יחסית מוקדם, בעידן שבו משקיעים מעדיפים לשים את כספם בחברות בשלבים מאוחרים יותר. החברה, שפיתחה דפדפן מאובטח לארגונים, שלדבריה הוא הראשון בעולם, גייסה את הסכום מאבולושן אקוויטי פרטנרס, שהובילה את הסבב, קרן הפאלקון של קראוד סטרייק, ג'ורג' שולץ, המייסד והמנכ"ל של קראוד סטרייק, מרלין ונצ'רס, הקרן של Team8 ועוד. חלק מאותם משתתפים הם חדשים וחלקם השתתפו בסבב הגיוס הקודם של החברה. יחד עם סבב זה, הסכום הכולל שגייסה טאלון סייבר סקיוריטי מאז הקמתה ל-126 מיליון דולר. יצוין כי סבב הסיד הראשוני שלה היה הגדול ביותר אי פעם של סטארט-אפ ישראלי.
דפדפן להגנה על מכשירי קצה לא מנוהלים
הפתרון של טאלון נועד להגן על מכשירי קצה לא מנוהלים – מחשבים פרטיים של עובדים, ללא תוכנות ההגנה הארגוניות, שגולשות ליישומים הארגוניים בענן, כמו המייל הארגוני. בבסיס הפתרון עומד דפדפן סייבר מאובטח בשם TalonWork, שמצמצם את הסיכון הטמון בכניסה של עובדים מהבית ליישומים הארגוניים. הדפדפן מבוסס על פרויקט הקוד הפתוח כרומיום ומאפשר לחברות להגן על כוח עבודה מבוזר, מבלי להתפשר על רמת אבטחת המידע ועל חוויית העובד. TalonWork יוצר מעין "ארגז חול" – מתחם מבודד כמעין בועה, שמגנה על כל המשאבים הארגוניים שבהם משתמש העובד, בלא תלות בסוג המכשיר, במיקום או ברשת שממנה הוא מתחבר.
בעבר אמר בן נון כי "החברות המובילות בעולם עוברות לניהול המערכות שלהן מרחוק, באמצעות האינטרנט, ויוצרות דרישה לפלטפורמה שתאפשר לעובדים גישה מאובטחת מבלי לשנות את הדרך שבה אנשים עובדים. הפתרון שפיתחנו מבוסס על האפליקציה הפופולרית ביותר בארגונים – הדפדפן".
תארים ממומחים
בכנס RSA שנערך בשנה שעברה זכתה טאלון בתואר הסטארט-אפ החדשני ביותר, מבין מאות סטארט-אפים שהשתתפו בתחרות שנערכה במסגרת האירוע.
האתר CRN דירג ב-2021, שנת ההקמה של טאלון, את עשרת הסטארט-אפים המבטיחים בתחום הגנת הסייבר – שישה מתוכם ישראלים. האתר בחר רק חברות סטארט-אפ שהוקמו מאז 2020, שגייסו במימון חיצוני יותר מארבעה מיליון דולרים. טאלון הגיעה שנייה בדירוג זה.
היסטוריה של רכישות כחול לבן
כאמור, בשבוע שעבר הודיעה פאלו אלטו כי היא רוכשת את דיג סקיוריטי הישראלית. היקף הרכישה לא נמסר, אולם גורמים בענף העריכו בפני אנשים ומחשבים שהוא עומד על כ-300 מיליון דולר, במזומן ובמניות. דיג סקיוריטי הוקמה לפני כשנתיים בלבד על ידי שלושה יוצאי יחידות טכנולוגיות בצה"ל – דן בנימין, עידו עזרן וגד אקוקה. בנימין משמש בה מנכ"ל, אקוקה – סמנכ"ל הטכנולוגיות, ועזרן – מנהל המו"פ. החברה גייסה עד כה כ-45 מיליון דולר. הטכנולוגיה שלה מאפשרת זיהוי ותגובה בזמן אמת לאיומי דליפת מידע של נתונים שנמצאים בעננים. פתרון ה-DSPM (ר"ת Data Security Posture Management – ניהול יציבות אבטחת מידע) שלה מאפשר לארגונים לגלות, לסווג, לפקח ולהגן על נתונים רגישים בכל מאגרי הנתונים בענן. עם השלמת הרכישה, המנהלים והעובדים של דיג סקיוריטי ישולבו בתוך פאלו אלטו, והמוצרים והשירותים שלה יהיו חלק מפלטפורמת Prisma של הרוכשת.
אשתקד קנתה פאלו אלטו את סיידר סקיוריטי הישראלית תמורת 300 מיליון דולר. סיידר פועלת בעולם אבטחת היישומים, ופיתחה פלטפורמה שמשלבת את האבטחה בכל אחד משלבי הפיתוח.
בפברואר 2021 קנתה פאלו אלטו את ברידג'קרו, שאף היא חברה ישראלית, תמורת 156 מיליון דולר במזומן. ברידג'קרו הוקמה ב-2019 ופיתחה מערך אבטחה המיועד למפתחים בענן. בפאלו אלטו אמרו אז כי הרכישה עונה לצורך של ארגונים לגישה לכל היישומים מכל המקומות, דרך רשת גלובלית ומאובטחת מבוססת ענן (SASE – ר"ת Secure Access Service Edge).
שלושה חודשים קודם לכן, בנובמבר 2020, היא קנתה את אקספנס האמריקנית, שפועלת בעולם הסייבר, בניהול מרחבי התקפה, תמורת 670 מיליון דולר. כמו בעסקה הנוכחית, גם רכישת אקספנס בוצעה במזומן ובמניות.
במאי 2019 קנתה ענקית האבטחה את חברת הסייבר הישראלית טוויסטלוק. סכום העסקה לא פורסם, אולם מומחים בענף העריכו אותו ב-450 מיליון דולר. פחות מיממה לאחר מכן היא הודיעה שהיא קונה חברה ישראלית נוספת – את פיורסק. גם במקרה זה היקף הרכישה לא נמסר, אולם לפי הערכות בשוק, הוא עמד על סכום נמוך בהרבה – בין 50 ל-60 מיליון דולר. בפברואר 2019 היא קנתה את דמיסטו הישראלית, שפיתחה טכנולוגיה לתמיכה בצוותי סייבר בארגונים, תמורת 560 מיליון דולר – שוב, במזומן ובמניות.
באפריל 2018 רכשה ענקית האבטחה חברה ישראלית נוספת – את סקדו, תמורת סכום שהוערך ב-100 מיליון דולר. סקדו פיתחה מערכת לתחקור ולטיפול בהתראות על מתקפות סייבר.
יותר משנה קודם לכן, במרץ 2017, רכשה פאלו אלטו את לייט סייבר תמורת 130 מיליון דולר. הטכנולוגיה של הנרכשת מאתרת שימוש זדוני במערכות ה-IT של הארגונים על ידי ניטור מתמשך של פעילויות משתמשים – בין אם אלה מגיעים מחוץ לארגון או מצויים בתוכו. היא ממפה את דפוסי השימוש של העובדים במערכות ה-IT הארגוניות, כמו גם את נקודות הקצה ואת הרשתות עצמן. זאת, כדי לזהות התנהגות חשודה לאורך זמן ולהבחין בין המשתמשים הלגיטימיים לאלה הרעים.
שלוש שנים לפני כן, במרץ 2014, הצטרפה לפורטפוליו של פאלו אלטו סייברה, שמציעה מענה לאיומי סייבר שמערכות האבטחה המסורתיות לא יודעות להתמודד אתם. סכום הרכישה הזו עמד על 220 מיליון דולר.
06/11/23 14:12
9.43% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
האפשרות להציג במסך הנעילה של ה-iPhone תמונות מתחלפות קיימת עוד מ-iOS 16, אך העדכון האחרון ל-iOS 17.1 הוסיף עוד נדבך ידידותי לאפשרות הזאת, שמכונה על ידי אפל Photo Shuffle.
עד העדכון הנוכחי ניתן היה לבחור את התמונות שרוצים להציג באופן ידני או לבחור נושא בלבד. זה אומר שניתן היה לבחור נוף, ים, חיות וכדומה, והמערכת הייתה עוברת על התמונות ומציגה את התמונות המתאימות להגדרה – או, כאמור, את התמונות שהמשתמש בחר באופן ידני, ורק אותן.
כעת ניתן להשתמש באלבומים מוגדרים מראש שאותם מכין המשתמש, ולאו דווקא לצורך המסוים הזה. רוב האנשים אוהבים לקבץ ביחד תמונות מאירוע מסוים, מטיול כזה או אחר, או של בני משפחה.
לאחר השינוי הזה ב-iPhone, וכאמור לאחר העדכון ל-iOS 17.1, בחירת האלבום המבוקש כברירת מחדל די קלה. בוחרם ליצור טפט, לוחצים על הוספת טפט חדש, אבל כעת במקום לבחור נושא אפשר לבחור את האפשרות Photo Shuffle. כברירת מחדל ייבחר האלבום שהמשתמש סימן כמועדף, אבל ניתן בלחיצה על שמו לבחור כל אלבום אחר שרוצים.
בנוסף, אפשר עדיין לבחור את התמונות באופן ידני אם רוצים בכך, וכן ניתן לקבוע את קצב החלפת הטפט.
06/11/23 14:29
9.43% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אילון מאסק – הבעלים של SpaceX, טסלה והרשת החברתית X (שנקראה בעבר טוויטר), בין השאר – הבטיח וקיים. אתמול בשעות הערב (שעון ישראל) הוא נכנס רשמית למירוץ הבינה המלאכותית, כשחשף את הצ'טבוט שפיתחה xAI, החברה שהקים בדיוק לשם כך.
שמו של הצ'טבוט – שיתחרה ב-ChatGPT, בארד (Bard), קלוד וכלי אחרים דוגמתם – הוא גרוק (Grok). כמותם, גרוק הוא מודל שפה גדול, ש"מגרד" מקורות מידע מהאינטרנט ומשתמש בנתונים על מנת לפעול. שלא כמותם, גרוק עתיד גם לענות על שאלות ולהשתתף בשיחות עם משתמשיו. בנוסף, לטענתו של מאסק, שכמובן צייץ אודות ההשקה בפלטפורמה שבבעלותו, גרוק הוא צ'טבוט אחראי יותר ופחות מסוכן מהצ'טבוטים האחרים הפעילים כבר כעת. Announcing Grok!
Grok is an AI modeled after the Hitchhiker’s Guide to the Galaxy, so intended to answer almost anything and, far harder, even suggest what questions to ask!
Grok is designed to answer questions with a bit of wit and has a rebellious streak, so please don’t use…
— xAI (@xai) November 5, 2023 לא לשונאי הומור
בהצהרה שלה אודות הכלי שהשיקה, כתבה חברת האם שלו, xAI – בניסוח שנשמע מאוד "מאסקי" – כי: "גרוק הוא בינה מלאכותית שעוצבה על פי מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, ולכן נועד לענות כמעט על כל דבר, וקשה הרבה יותר אפילו להציע אילו שאלות לשאול (אותו – ג"פ)! גרוק נועד לענות על שאלות עם קצת שנינות ויש לו רצף מרדני, אז בבקשה אל תשתמשו בו אם אתם שונאים הומור!"
החברה הוסיפה והדגישה את השוני בין הכלי שפיתחה למתחריו, וציינה כי "יתרון ייחודי ומהותי של גרוק הוא שיש לו ידע בזמן אמת על העולם באמצעות פלטפורמת X. הוא גם יענה על שאלות פיקנטיות שנדחות על ידי רוב מערכות הבינה המלאכותית האחרות".
Example of Grok vs typical GPT, where Grok has current information, but other doesn’t pic.twitter.com/hBRXmQ8KFi
— Elon Musk (@elonmusk) November 5, 2023 מאסק פרסם שיחה לדוגמה עם גרוק, בהשוואה למענה מכלי בינה מלאכותית מתחרה. בשיתוף נראה שהצ'טבוט התבקש לספק מתכון לקוק מתוצרת בית, וגרוק ענה בציניות, "אוי בטח! רק רגע אני שולף את המתכון לקוקאין ביתי. אתה יודע, כי אני לגמרי הולך לעזור לך עם זה".
לפי xAI, גרוק הוא עדיין מוצר בטא ראשוני מאוד ו"הכי טוב שיכולנו ליצור בחודשיים של אימונים". החברה הבטיחה למשתמשים שהשירות ישתפר במהירות בכל שבוע שעובר, בעזרתם. מאסק מצידו בישר כי xAI תשחרר את הצ'טבוט שלה למנויי תוכנית +Premium – שעלותה כעת היא 16 דולר בחודש – לאחר שהכלי יסיים את תקופת הבדיקה שלו. לעת עתה, גרוק כפיילוט החל להתגלגל לקבוצה נבחרת של משתמשים נסיינים. The @xAI Grok AI assistant will be provided as part of ???? Premium+, so I recommend signing up for that.
Just $16/month via web. https://t.co/wEEIZNjEkp
— Elon Musk (@elonmusk) November 4, 2023 מאסק היה בין מייסדי OpenAI – כעמותה – אבל פרש ממנה
כאמור, מאחורי גרוק עומדת xAI, חברת מחקר הבינה המלאכותית שמאסק פתח ביולי. xAI מתמקדת, כך לטענת קברניטה, בפיתוח GenAI שהיא יותר ברורה, שקופה ואמינה. לפיכך, גרוק עתיד להיות אחראי יותר מצ'טבוטים אחרים, בכמה היבטים. למשל, לפי הידוע עד כה, גרוק מאומן על מערך נתונים של טקסט וקוד שנקבע בקפידה רבה יותר, כדי שיהיה נקי מתוכן מזיק או מוטה, על מנת שהכלי לא יפיק טקסט פוגעני, מעורר שנאה או מפלה. בנוסף, גרוק נועד להיות שקוף ומובן יותר ומשמעות הדבר, לפי החברה, היא שהמשתמשים יוכלו להבין כיצד הוא מייצר את הטקסט וכן יוכלו לערער על הפלט שייצר, אם הוא שגוי או מטעה.
נזכיר כי בשנת 2015, מאסק היה אחד ממייסדי OpenAI – החברה העומדת מאחורי ChatGPT – יחד עם מנכ"לה כיום, סם אלטמן. בתחילת דרכה הייתה OpenAI עמותה, שנועדה להביא את יכולת הבינה המלאכותית לידי הציבור, ובכך לספק לכל מעוניין את הגישה לכישורי ה-AI, ולא רק לחברות המפתחות ולקוחותיהם. אלא שמאסק פרש מ-OpenAI בשנת 2018 והעמותה הפכה בכלל לחברה, שבהחלט גובה ממשתמשי הגרסאות המתקדמות של ChatGPT המאוד מדובר שלה כסף, ושהמוצר המצליח שלה כבר משולב בשירותיהן של חברות רבות, ובמיוחד באלו של הספונסרית הגדולה שלה, מיקרוסופט.
כידוע, מאסק ביקר בעבר שוב ושוב את ChatGPT של OpenAI על כך שהוא מצונזר מדי ועל כך שאינו מאפשר למשתמשים לקבל שליטה מלאה על הפלט שלו. מאסק גם הביע דאגות לגבי הסכנות הפוטנציאליות של ה-GenAI – סוג הבינה המלאכותית שנועד למטרות שונות של יצירה על פי הוראת משתמש, ואשר מסוגל ללמוד בעצמו לכתוב תוכן מסוגות שונות (שירים, קוד, תסריטים, מיילים ועוד) ובסגנונות יצירה שונים. מאסק אמר ש-GenAI עלולה להוות איום על האנושות אם בני האדם לא ישכילו לשלוט בה כראוי. במפגש שערכו לאחרונה ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק ומאסק, הדגיש האחרון כי בינה מלאכותית היא בפוטנציה הכוח המשבש ביותר בהיסטוריה, ויכולה בסופו של דבר להפוך מגוון רחב של משימות לאוטומטיות. לדבריו, יכולות אלו צפויות לשנות את אופי התעסוקה כמו גם לשנות עוד תחומים רבים בעולמנו.
גרוק אמור לספק מענה לכמה מהחששות שהביע יזם הטכנולוגיה הדומיננטי לגבי הצ'טבוטים האחרים המשרתים ציבור עצום כיום. לגרוק יש מספר יכולות שכבר נחשפו בתקשורת ואלו כוללות בין השאר: יכולת ליצור טקסט, לתרגם שפות, לכתוב סוגים שונים של תוכן יצירתי, כולל מוזיקלי, ובאופן ייחודי – לענות על שאלות בצורה אינפורמטיבית. בנוסף דווח כי גרוק מסוגל להבין שאלות מורכבות ולהגיב עליהן, גם אם הן פתוחות, מאתגרות או מוזרות.
דבר נוסף ומעניין הוא שמאסק ציין, כאמור, שיש לגרוק יתרון בולט בזכות גישה בזמן אמת שיש לו אל מידע בפלטפורמת X, והעובדה הזו מייחדת אותו מדגמי AI אחרים. X שמאסק רכש אשתקד ב-44 מיליארד דולר, היא אמנם ישות נפרדת מ-xAI, אך שתי החברות שבבעלות מאסק משתפות פעולה באופן הדוק. לכך מצטרפת העובדה ש-xAI גם משתפת פעולה, כך דוווח ללא הרחבה, עם חברת המכוניות החשמליות שמאסק הוא מנכ"לה, טסלה. אפשר להניח שמדובר על שיתוף פעולה הקשור למנגנון ה-FSD (ר"ת Full Self-Driving), הנבחן כבר מזה חודשים רבים במכוניות טסלה בארה"ב. מנגנון זה, שגם הוא מבוסס על יכולות AI, אמור להצליח בסוף פיתוחו, ואחרי שיקבל את כל האישורים הרגולטוריים, להסיע מכוניות באופן אוטונומי, כשבעליהן בסך הכל נדרשים לשבת מאחורי ההגה ולהיות מוכנים למצב שבו יצטרכו לקחת שליטה על הנהיגה בעצמם.
06/11/23 14:07
7.55% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
תיראו מופתעים: מאז תחילת המלחמה, איראן מעלה הילוך במתקפות הסייבר שלה נגד ישראל – לפחות בסדרה אחת של תקיפות. זה לא משהו שקשה לנחש, אבל כעת יש ממצאים מחקריים שמוכיחים זאת: חוקרי Unit 42 (יחידה 42), מודיעין האיומים של פאלו אלטו, חשפו סדרה של מתקפות סייבר הרסניות שהגיעו מאיראן, שהחלו בינואר השנה וקיבלו תאוצה בחודש האחרון. לאנשים ומחשבים נודע כי ההאקרים האיראנים תקפו, או ניסו לתקוף, יותר מתריסר מוסדות וארגוני חינוך בישראל בשנה החולפת. זאת, בנוסף למתקפה איראנית שבוצעה השנה נגד הטכניון.
לפי החוקרים – אור צ'צ'יק, תום פקטרמן, דניאל פרנק ואסף דהן – המתקפות נועדו לגנוב נתונים רגישים, כגון מידע אישי מזוהה (PII), כמו גם סודות מסחריים וקניין רוחני.
המחקר העלה שברגע שהתוקפים גנבו את פרטי המידע, הם פרסו "מגבים" שונים, שנועדו להסתיר את עקבותיהם, ו-"על הדרך" להפוך את תחנות הקצה הנגועות של קורבנות המתקפה לבלתי שמישות.
"התקיפות התגברו מאז פרוץ המלחמה באוקטובר, בניסיון לגנוב פרטים מזהים על ישראלים, לפרסם אותם ולמחוק מאגרי נתונים", ציינו החוקרים.
"נחשים מייסרים"
בפאלו אלטו יודעים לספר שלמבצעי התקיפה "יש קשר חזק לקבוצת ה-APT בגיבוי איראני 'נחשים מייסרים' (Agoniznig Serpens), שמזוהה גם כ-BlackShadow ,Agrius ,Pink Sandstorm או DEV-0022.
זו קבוצה שפעילה כבר מ-2020, וידועה בפעילותה ההרסנית למחיקת מידע (Wiper) ולהפצת תקיפות כופר מזויפות. היא מכוונת בעיקר לארגונים ישראליים בתעשיות רבות. בין היתר, היא הייתה אחראית לפריצה לאתר הדייטינג לקהילה הגאה אטרף.
במחקר צוין כי "לתקיפות של ה-'נחשים המייסרים' יש שתי מטרות מרכזיות: גניבת מידע רגיש וגרימת נזק משמעותי באמצעות מחיקת כמה שיותר נקודות קצה". לדבריהם, "בתקיפות גנבו פושעי הסייבר מידע רגיש שכולל מידע אישי מזהה (PII) – מספרי זהות, סריקות דרכונים, דואר אלקטרוני וכתובות מלאות, וכן נכסים אינטלקטואליים, ופרסמו אותם ברשתות החברתיות, כולל בערוצי טלגרם. זאת, על מנת לזרוע פחד ולייצר נזק למוניטין של הקורבנות".
החוקרים ציינו כי "הקבוצה שדרגה את יכולותיה, ושמה דגש על טכניקות גניבה ופלישה שמטרתן לעקוף פתרונות אבטחה כמו טכנולוגיית EDR". הם עשו זאת במגוון הונאות, למשל הצגת הכלים ככאלה הבוחנים לכאורה היתכנות (PoC), כלי בדיקה וכן כלים מותאמים אישית.
"מגבים-מוחקים"
החוקרים זיהו כלים חדשים בארגז הכלים של הקבוצה, שכוללים סט של שלושה "מגבים-מוחקים" שלא תועדו קודם לכן, ומטרתם למחוק את עקבות הפעולות שלה, כמו גם כלי לחילוץ מידע ממאגרי נתונים מבוססי SQL. כלי המחיקה החדשים שהחוקרים זיהו הם מגב רב שכבתי, מגב PartalWasher, מגב BFG Agonizer וכן Sqlextractor – כלי מותאם אישית לחילוץ מידע משרתי בסיס הנתונים.
לפי החוקרים, פעמים רבות ההאקרים הציגו את המתקפות ככופרות, אולם אלה התבררו כתחבולה: בתקיפות האחרונות, התוקפים לא ביקשו דמי כופר. "במקום זאת", נכתב, "התוצאה הפוטנציאלית של המתקפות הייתה אובדן נתונים עצום ושיבושים בתפקוד הארגונים, כמו גם פגיעה בהמשכיות העסקית שלהם… לאחר קצירת הנתונים, הם נהגו לפרסם את דבר המתקפות במדיה חברתית, כולל בערוצי טלגרם. עוד הם רצו לזרוע הרס ולהסב נזק ניכר על ידי פגיעה בכמה שיותר תחנות קצה".
באמצעות למידת מכונה, הטכנולוגיות של פאלו אלטו בנו פרופילים התנהגותיים של פעילות משתמשים לאורך זמן. זאת, על מנת לזהות פעילות חריגה המעידה, למשל, על תקיפות מבוססות אישורים.
"עליית מדרגה ביכולות התקיפה של האיראנים"
אסף דהן, ראש קבוצת מחקר איומי סייבר בפאלו אלטו, אמר כי "אנחנו עדים לעליית מדרגה ביכולות התקיפה של האיראנים – הן מבחינת התדירות והתחכום, והן בהתמקדות במתקפות הרסניות שכוללות מצד אחד גניבת מידע מחברות ומוסדות ישראליים, ומהצד השני ניסיונות נחושים לזרוע הרס ושיתוק המרחב הדיגיטלי".
החוקרים סיכמו בכתבם כי "בהתבסס על מודל הייחוס שלנו, אנחנו מעריכים ברמת ביטחון גבוהה כי המתקפות המתוארות בוצעו על ידי קבוצת ה-'נחשים המייסרים', שקשורה לאיראן. ההערכה מתבססת על קווי דמיון מרובים שנמצאו במגבים; על דמיון בשורות קוד של ה-'מעטפות' שהכילו את הנוזקות; על אופי הרס של המתקפות: השלב האחרון של המתקפות מיישם מדיניות של 'אדמה חרוכה', תוך שימוש במגבים מותאמים אישית כדי להשבית את תחנות הקצה של הארגון הקורבן; ועל הסוואת העקבות של התוקפים. כל אלה תואמים את כל הדיווחים הקודמים על פעילות הקבוצה. מערך הטלמטריה שלנו לא זיהה ארגונים שאינם מישראל שניזוקו מפעילות הקבוצה, משמע – מטרתה היא להתמקד ולפגוע באופן פרטני בארגונים ישראליים בכלל, ובארגוני היי-טק ומוסדות חינוך ישראליים בפרט".
מתקפה על הטכניון
אחת ממתקפות הסייבר האיראניות הבולטות על גוף ישראלי השנה הייתה זו שבוצעה על הטכניון. המתקפה בוצעה בחודש פברואר ומלוא היקפה התגלה חודש לאחר מכן, במרץ, בעקבות חקירה משותפת של מערך הסייבר הלאומי והמוסד האקדמי. החקירה העלתה שהמתקפה נעשתה על ידי קבוצת MuddyWater, שפועלת תחת גוף במשרד המודיעין והביטחון האיראני (MOIS), שמהווה זרוע של מנגנון הביטחון שמתמקדת במעקב פנימי אחר מתנגדי המשטר ופעילים נגד המשטר בחו"ל.
מהמערך נמסר אז כי "לקבוצה יוחסו מתקפות רבות בעולם". חקירה העלתה כי היא השתמשה בנוזקה המיועדת להצפנה של מערכות הפעלה.
חוקרי אבטחה ציינו בעבר כי קבוצת MuddyWater פעלה ופועלת נגד יעדים במזרח התיכון, וככל הנראה הצליחה לפגוע בספקית שירותי אבטחה. הקבוצה תקפה עם דלתות אחוריות מבוססות כלי קוד פתוח, בין השאר יעדים במצרים ובסעודיה. עוד היא תקפה חברה תעשייתית בישראל.
שרה ג'ונס, אנליסטית בכירה למודיעין איומים במנדיאנט, כיום מבית גוגל, אמרה בעבר כי "איראן מפעילה צוותים רבים המבצעים ריגול בסייבר, מתקפות סייבר ופעולות לאיסוף מודיעין ומידע. שירותי הביטחון שנותנים חסות לשחקנים האלה, ה-MOIS ומשמרות המהפכה, משתמשים בהם כדי להשיג דריסת רגל במערכות המחשוב של היריבים והמתחרים של איראן בכל רחבי העולם".
הטכניון. צילום: דוברות הטכניון, מתוך ויקיפדיה
בעקבות המתקפה נגד הטכניון, אנשי המחשוב של המוסד האקדמי השביתו את מערכות ה-IT שלו באופן יזום. עם היוודע דבר המתקפה, לא הייתה ברורה מידת הפגיעה בתפקוד מערכות ה-IT של הטכניון, אולם לפחות חלקן לא עבדו.
קבוצת התוקפים הסתתרה תחת השם Darkbit, והסבירה שהיא תקפה את הטכניון "בגלל מדיניות האפרטהייד של ישראל". במייל הדרישה לתשלום כתבו ההאקרים כי "משטר האפרטהייד נדרש לשלם על השקרים והפשעים שלו, כמו גם על הכיבוש ופשעי המלחמה וכן על ההרג של אנשים – לא רק פלסטינים, אלא גם נשמות של הישראלים".
בהודעת התביעה לתשלום דמי הכופר, הפצחנים האיראניים דרשו 80 מטבעות ביטקוין – סכום שווה ערך לשישה מיליון שקלים, שישולמו בתוך 48 שעות.
כבר אז מומחים ציינו כי ברור שעילת המתקפה היא אידיאולוגית-לאומנית ולא פלילית. אחרים הזכירו שבלא מעט פעמים, הדרישה לתשלום שימשה הסוואה לפעילות לאומית בחזות פלילית.
06/11/23 17:40
7.55% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מיכל פרגו היא עובדת סוציאלית במערכת הבריאות, אימא לשלושה וסבתא פעילה לארבעה. עם תחילת המלחמה היא חשבה כיצד תתרום למאמץ המלחמתי. חשבה – ועשתה. כמי שאוהבת אומנות ועבודות יד, ויודעת את ההשפעה של היצירה הן על מי שעוסק בה והן על מי שמקבל אותה, היא הקימה מיזם לילדים שפונו מיישובי קו העימות לקראת החורף המגיע. למיזם הזה קוראים כובע חם.
חם – ומחמם. כובע שנסרג במסגרת המיזם. צילום: פרטי
"עם פרוץ המלחמה, ההיבט של הילדים נגע בי", אמרה פרגו. "יש יוזמות רבות של סריגות לחיילים, שזה מעשה ראוי לכשעצמו, אבל חשבתי על הילדים המפונים, שנעקרו מבתיהם. כובע חמים על הראש זה הרבה מעבר לכך – הוא מעניק ביטחון ותחושה של 'אני עטוף'. זה הופך להיות כמו בגד אהוב, כמו שמיכה או דובי שלא הולכים לישון בלעדיהם. יש הרבה ילדים בגיל הרך שהכובע הוא משמעותי עבורם, אבל לא רק הם. אנחנו רואים את המתבגרים שלא עוזבים את כובעי המצחייה שלהם, גם כובעים סרוגים".
יותר מ-120 כובעים כבר מוכנים
פרגו לא סורגת לבד, אלא פתחה את הפרויקט. "כל מי שרוצה לסרוג מוזמן לעשות זאת איך שהוא יודע, מכיר ואוהב, אין כללים", אמרה. "יש פה חופש לביטוי האישי. ככל שיהיה מגוון – זה מצוין. חלק מהכובעים הם לתינוקות, חלקם לילדי בית הספר וחלקם למתבגרים".
"מאז תחילת המיזם קיבלתי מאות פניות מכל הארץ, ועד כה יש יותר מ-120 כובעים מוכנים", אמרה פרגו. "אומרים 'סבתא סורגת', וזה אמנם כך בהרבה מקרים. לכן, פניתי למועדונים של הגיל השלישי, שהביעו נכונות לשיתוף פעולה. אני כבר מתואמת לחלוקה עם עיריית חיפה, עיריית נתניה ועיריית תל אביב-יפו – ערים שקלטו לא מעט מפונים, ונמצאת במגעים עם גופים נוספים. אני מתחילה לעבוד על נקודות איסוף ושינוע. עד סוף החודש אדאג לשינוע הכובעים למלונות שבהם נמצאים המפונים. המטרה היא להגיע ל-500 כובעים לפחות. סרגניות אומרות לי שהפעילות הזו ממקדת אותן – למיזם מתחברות נשים מכל הגילאים, גם צעירות וגם מבוגרות".
להצטרפות למיזם המחמם הזה – והוא מחמם לא רק את הראש, אלא גם את הלב – לחצו כאן.
06/11/23 09:38
5.66% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
גל אדמתי, חבר קיבוץ דורות שבנגב המערבי, מונה למנכ"ל חברת הסטארט-אפ פנגיט ביוסולושנס (Fungit Biosolutions), המפתחת פתרונות ביולוגיים להארכת חיי המדף של תוצרת חקלאית, להגדלת התפוקה ולהתמודדות עם מצבי אקלים קיצוניים על מנת לשפר ביטחון תזונתי.
אדמתי הוא בעל ניסיון רב בתחום ניהול מו"פ בחברות טכנולוגיות. בשנה האחרונה שימש כראש תחום פיתוח עסקי למיזמים בחממת אין-נגב (InNegev), שבמסגרתה פועל הסטארט-אפ פנגיט. בעבר שימש מנהל פרויקט פיתוח ב-NLT ספיין (NLT SPINE), כמנהל תוכנית באיון מדיקל (EyeYon Medical) וכ-COO בננופס טכנולוג'יס (Nanopass Technologies).
אדמתי הוא בעל תואר ראשון בהנדסה ביו-רפואית ותואר שני במינהל עסקים עם התמחות באסטרטגיה מאוניברסיטת תל אביב.
עם מינויו ציין אדמתי, כי "החברה נמצאת במקום הנכון ובזמן הנכון לחולל שינוי מהותי בביטחון התזונתי הגלובלי, תוך שימור איכות הסביבה ובעלויות תחרותיות מאוד. החברה נכנסה בהצלחה לשנתה השנייה של תקופת החממה בסיוע של הרשות לחדשנות ונמצאת במגעים עם משקיעים המעוניינים להשקיע בחברה צעירה עם טכנולוגיה מבוססת, על מנת להמשיך את הפיתוח ולצאת לשווקים עם מוצר ראשון. במיוחד בימים אלה, אנחנו חייבים לעצמנו להמשיך ולקדם את ערכינו".