הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
07/11/23 18:58
17.19% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
המחדל הזועק לשמיים שאפשר את הטבח הנורא שביצע החמאס בדרום בדיוק היום (ג') לפני חודש, ב-7 באוקטובר, היכה מדינה שלמה בתדהמה, בין היתר מאחר שגורמים צבאיים התהדרו לאורך השנים האחרונות בכך שהמכשול שנבנה על הגדר שבין רצועת עזה לישראל אינו עביר, במידה רבה בזכות הטכנולוגיה שהוא התבסס עליה. אלא שבאותה שבת שחורה וארורה נוכחנו לדעת שהמכשול הזה עביר גם עביר.
רבים האשימו בכך את הטכנולוגיה, והתבססו על העובדה שאחת הפעולות הראשונות שהחמאס עשה לפני שמחבליו עברו באין מפריע את גדר הגבול שבינינו לבין הרצועה הוא להפציץ את המצלמות שהיו עליה. ההפצצה הזאת, בתוספת פעולות שונות שהוא ביצע לשיתוק הקשר בין הגורמים הרלוונטיים השונים, גרמו לכוחותינו להיות חרשים ועיוורים למתרחש. כך, כוחות הביטחון התמהמהו בהגעה לזירות השונות והטרוריסטים יכולים היו להמשיך ולטבוח בתושבים ובחיילים ביישובים ובבסיסים בעוטף עזה (ומעבר), לאנוס נשים ולבצע את כל הזוועות שהם עשו. אלא שהעובדות האלה הן-הן שמובילות למסקנה שהאשם לא צריך להיות מוטל על הטכנולוגיה, כי אם על הגורם האנושי. אם הייתה יותר הגנה, בהחלט ייתכן שהמצלמות לא היו מופצצות והקשר לא היה משותק.
בובות שנשארו על המדף בבית בקיבוץ בארי, אחרי הטבח והפינוי. צילום: ShutterStock
יותר מ-30 שנה של האשמת הטכנולוגיה בכישלונות בשדה הקרב
האם הטכנולוגיה היא באמת זו שאשמה, זו שאפשרה למחבלי החמאס לעבור את הגבול אל עבר היישובים? לשאלה הזאת אגיע בהמשך. מה שכן, האשמת הטכנולוגיה בכשלים צבאיים, או לפחות הטלת הספק ביכולותיה ההגנתיות וההתקפיות, לא התחילו ב-7 באוקטובר השנה, והם כאן בערך מאז שהתחילו להאמין שהיא יכולה לסייע במלחמה. קחו כדוגמה כותרת של הניו יורק טיימס מימי מלחמת המפרץ הראשונה, ב-1991: "האם צבא ההיי-טק שלנו אינו אלא חיזיון תעתועים?".
שניים שיצאו נגד כותרות מעין זו הם בני הזוג אלווין והיידי טופלר, שמתארים בספרם מלחמה ואנטי מלחמה, שיצא ב-1993, את מה שהם מכנים "מסע צלב נגד הטכנולוגיה המתקדמת", שהתנהל לצד מלחמה זו.
"עד מהרה מלאה עיתונות העולם בקלישאות טכנופוביות", ציטטו הטופלרים: "מסוקי ארצות הברית יקורקעו על ידי סופות חול. המפציץ החמקן ייכשל. משקפות ראיית הלילה לא יעבדו. טילי ה-נ"ט יתגלו כחסרי ערך למול השריון העיראקי. הטנקים יתגלו כלא יעילים ויתקלקלו לעתים תכופות". בעל טור צבאי בכיר קבע אז כי הטכנולוגיה לא יכולה להכריע את הכף בלחימה וכי מדובר במיתוס. חדשנים צבאיים מטעם עצמם תקפו את כלי הנשק המתקדמים של ארצות הברית וקבעו שהם "מסובכים מדי לתפעול".
המציאות, כמו תמיד, לא התגלתה כהפוכה מהתחזיות, אבל גם לא תאמה להן. עם סיום המלחמה גורשו הכוחות העיראקיים מכוויית, נפתחה ועידת שלום, הושג הסכם הפסקת אש, ועיראק התפרקה מכל המיזמים לפיתוח ושיגור נשק להשמדה המונית – אך בגדד לא נכבשה ושלטונו של סדאם חוסיין לא הופל.
האם היה מחדל טכנולוגי? את זה אמנם ועדת החקירה תקבע סופית, אבל בסבירות גבוהה ניתן לומר שלא. נראה שהמקטרגים על הטכנולוגיה מיהרו, מיהרו מדי, להאשים אותה
מסכי הפלזמה
לפני יותר מעשור, ב-2012, יצא לאור ספרו של ד"ר עזריאל לורבר, טכנולוגיה צבאית – אמצעי לחימה ומודיעין. הספר דן בכשלים האפשריים שניצבים בפני העוסקים במודיעין טכנולוגי, בהפתעות טכנולוגיות ובחשיבות הטכנולוגיה בשדה הקרב המודרני. ד"ר לורבר כותב, בין השאר, כי "טכנולוגיה מודרנית היא מאבני היסוד של איכות הכוח הלוחם, והיא עשויה לקבוע את תוצאות המלחמה עוד לפני שנורתה הירייה הראשונה".
"כדי להבין את הבעייתיות באיסוף ובניתוח מודיעין טכנולוגי, יש להבין תחילה את השפעתה של הטכנולוגיה על שדה הקרב ואת הגורמים המכשילים את יישומה", הוא מציין. "לפעמים נזרקים לחלל האוויר רעיונות דמגוגיים שנקלטים בקלות. למשל, טענות המלעיזים אחרי מלחמת לבנון השנייה כאילו אי הצלחתו של צה"ל נבעה מ-'התמכרות' לטכנולוגיה, וכי מסכי הפלזמה נשאו בנטל האשמה. יש הטוענים כי הטכנולוגיה היא אֵם כל חטאת… והיא מהווה שק חבטות נוח לאגרופי בעלי האינטרסים ולאנשים שאינם מבינים כלל במה מדובר".
"מסכי הפלזמה" היו שם קוד לכל המערכות המבצעיות המתוקשבות ששימשו את המפקדים בדרגים השונים ובעמדות הפיקוד השונות במלחמת לבנון השנייה. הביקורת, הלגיטימית, לוותה במסע השמצות מתוזמן היטב, שהאשים את הקידמה ואת הטכנולוגיה בכישלון חלק מהמבצעים במהלך המלחמה. המבקרים טענו אז ש-"המפקדים התמכרו למסכים", שהו בחמ"לים ולא עמדו בראש הכוחות שעליהם פיקדו.
אנשי אגף התקשוב ומומחים מיהרו להדוף את הביקורת הזו, וגם ועדת החקירה בראשות השופט אליהו וינוגרד לא הטילה כל אחריות על מסכי הפלזמה ועל מה שהם מסמלים. זאת, אף שהיו בעיות עם מסכי הפלזמה – בבחינת "מחלות ילדות" של כל מערכת חדשה.
טנק של צה"ל בגבול רצועת עזה בחודש שעבר, רגע לפני הכניסה. צילום: ShutterStock
ממשחק טניס ידידותי לזירת אגרוף שוקקת
בחזרה מלבנון לעזה, עם פאסט פורוורד 12 שנים קדימה: ב-2018 אמר סא"ל אייל כהן, מפקד גדוד הקשר של אוגדת עזה (מנמ"ר האוגדה), בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים עם סיום תפקידו כי "עיקר האתגר הוא בהוספת ערך מוסף לתהליך הגדול של שינוי והתעצמות טכנולוגית מול החמאס. לפני שנה, גדר הגבול הייתה אזור חיץ, בדומה לרשת של משחק טניס ידידותי, מנומנם מעט, וכעת האזור הפך למרחב של זירת אגרוף שוקקת". אמר, ולא ידע עד כמה הוא יצדק בעתיד.
במוצאי אותה שבת ארורה, ב-7 באוקטובר, אמר לאנשים ומחשבים בכיר לשעבר בתקשוב הצבאי: "היו להם את כל הכלים בסייבר, אבל – לא ברור איך ולמה – משהו בהפעלה של כלל המערך ה-ICT התפספס".
בדברים שכתבתי לצד אותו ראיון שאלתי: "האם חדירת הגדר על ידי החמאס הייתה יום הכיפורים של הסייבר הצבאי? כנראה שלא, ולמרות זאת, משהו לא עבד. הצבא היה כמו הסנאי שקיבל אגוזים (טכנולוגיה), אבל לא היו לו שיניים". זוהי מהות העניין – או, אם תרצו, ספוילר לקראת ועדת החקירה שאמורה לקום אחרי המלחמה: היו לצה"ל את היכולות, אבל לא היה מי שידע להסיק מהן את המסקנות הנכונות. או, במילים מעט יותר עדינות, היו מחדלים לרוב, אבל הם היו במישורים המבצעי והמודיעיני. האם היה מחדל טכנולוגי? את זה אמנם ועדת החקירה תקבע סופית, אבל בסבירות גבוהה ניתן לומר שלא. נראה שהמקטרגים על הטכנולוגיה מיהרו, מיהרו מדי, להאשים אותה.
07/11/23 12:50
10.94% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אתמול (ב') השיקה OpenAI חגיגית את GPT-4 Turbo – דגם הבינה המלאכותית החזק ביותר שלה עד כה.
GPT-4 Turbo הוא מודל שפה רב-מודאלי (MML) שיכול לעבד וליצור גם טקסט וגם תמונות. המודל החדש יכול לקחת בחשבון פי ארבעה יותר מידע מ-GPT-4 בעת יצירת טקסט. המשמעות היא שהוא יכול ליצור טקסט קוהרנטי ואינפורמטיבי יותר מכפי שייצר המודל הקודם של OpenAI, מכיוון שהוא מסוגל לאסוף את המידע מכמות הרבה יותר גדולה של דטה והקשרים.
GPT-4 Turbo מתקדם יותר מ-GPT-4 ומהווה בסך הכל שיפור משמעותי לעומתו. בין היתרונות הספציפיים של GPT-4 Turbo, על פי החברה, נכללת העובדה שהמודל החדש טוב יותר בהבנת וביצוע ההוראות מאשר קודמו. זה אומר שמשתמש יכול לתת ל-GPT-4 Turbo הוראות מורכבות וניואנסיות בהרבה, והוא יוכל לבצע אותן בדיוק רב יותר. עוד הכריזה החברה על עוזר API חדש, שמקל על מפתחים לבנות אפליקציות AI מסייעות משלהם, שיש להן מטרות ויכולות לקרוא למודלים וכלים, כמו גם על יכולות מולטי-מודאליות חדשות בפלטפורמה, כולל אפשרויות קריאת תוכן של תמונה, יצירת אימג'ים (ב-DALL·E 3) ושדרוג יכולות הטקסט לדיבור (TTS) במודל. על אלו פירטה החברה גם בבלוג שלה.
GPT-4 Turbo זמין כעת בתצוגה מקדימה ללקוחות המשלמים, אבל OpenAI בישרה כי היא מתכננת לשחרר אותו לציבור המשתמשים בשבועות הקרובים, והמשמעות היא שכל מפתח או חוקר יוכל להשתמש בו כדי לבנות אפליקציות ומוצרים חדשים.
נוכח באירוע של OpenA כשותף מלא לפועלה. מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה. צילום: ריצ'ארד מורגנשטיין, מתוך ויקיפדיה
אירוע ההשקה היה משותף למיקרוסופט ול-OpenAI
באירוע שקיימה OpenAI אתמול, סיפרה מירה מוראטי, מנהלת הטכנולוגיות הראשית של החברה, כי יותר מ-92% מחברות Fortune 500 משתמשות בפלטפורמת ChatGPT שלה כיום, לעומת 80% מהן שהשתמשו בה באוגוסט. החברות שנעזרות בכלי הבינה המלאכותית המתקדם, לפי OpenAI, מגיעות מתעשיות רבות ומגוונות ביניהן השירותים הפיננסיים, המשפטים והחינוך, בין השאר.
מנכ"ל החברה, סם אלטמן, דיבר אף הוא באירוע ואמר שהמודל החדש נוצר עקב שיחות שערה החברה במהלך השנה עם מפתחים אודות הצרכים שלהם מול ChatGPT. כשנשאל אודות GPT-5, אלטמן אמר לכתבים, "אנחנו רוצים לעשות את זה, אבל עדיין אין לנו ציר זמן לשם כך".
נזכיר כי מאחורי ההתקדמות המטאורית של החברה והכלי המפורסם שלה עומדת השקעה של 10 מיליארד ד' מטעם מיקרוסופט – השותפה הגדולה של מפתחת ה-GenAI המובילה כיום. הענקית מרדמונד כבר השקיעה ב-OpenAI מיליארד דולר בעבר, והיא ללא ספק חלק מההצלחה הגדולה. בהתאמה, מיקרוסופט שילבה ומשלבת את כלי הבינה המלאכותית של OpenAI בשירותיה המגוונים ומשדרגת אותם, כפי שעשתה למשל למנוע החיפוש הלא ממש מצליח שלה, בינג (Bing).
על אף
07/11/23 14:18
7.81% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
כפי שדיווחנו בשבוע שעבר בהתבסס על חדשות בתקשורת העולמית, חברת WeWork, המתמחה בחללי משרדים שיתופיים, הגישה אתמול (ב') בקשה להגנת פשיטת רגל. WeWork הגישה עתירה לפי פרק 11 של קוד פשיטת הרגל של ארצות הברית לבית המשפט במחוז ניו ג'רזי, תוך פירוט חובות שאת שווים העריכה בין 10 ל-50 מיליארד דולר.
היקף חובות החברה בבקשה הוא מוערך בלבד. על פי WeWork עצמה (נכון ל-30 ביוני), היא רשמה על שמה נכסים שהיקף שווים הוא 15.06 מיליארד דולר, אך עם זאת יש לה התחייבויות של 18.66 מיליארד דולר.
כזכור, מדובר בחברה שהקים המייסד השותף הישראלי אדם נוימן ב-2010, שנסקה אל שמי עולם הטק אבל בשלב מסוים פשוט התרסקה כמעט בין ליל. עם זאת, למזלה ולמזלו של נוימן, החברה נתמכה בכסף גדול שהשקיע בה התאגיד היפני סופטבנק (SoftBank). גם לאחר שקרסה, כשהתגלה כי היא בחובות וששוויה אינו קרוב כלל לזה שייחסו לה (כ-47 מיליארד דולר), המשיכו המשקיעים היפנים לנסות להשיב את החברה למוטב – הם סילקו את נוימן, והזרימו עוד כסף לחברה, אבל זה כבר היה כנראה מאוחר מדי. Adam Neumann, the WeWork founder who became a business school case study in failed management, is 'disappointed' about its bankruptcy https://t.co/E9qPbxpnIt
— Alec Chivalry (@ArtVandelay2021) November 7, 2023 החברה: חללי המשרדים ימשיכו לפעול כרגיל
בקשת ההגנה מפני פשיטת רגל של ארה"ב פירושה למעשה שהחברה הפונה אינה מסוגלת לשלם את חובותיה עוד, והיא מבקשת הליך בפיקוח בית המשפט לשם ארגון מחדש של עסקיה. הפרוצדורה הזו עתידה לאפשר ל-WeWork להפחית את החובות ואת עלויות התפעול שלה, ולמכור נכסים שאינם בליבת עסקיה. החברה הצהירה כי בכוונתה להמשיך לפעול במהלך הליך פשיטת הרגל.
לפי רויטרס, המלווים של פושט הרגל הסכימו להמיר את החוב המובטח שלהם להון, תחת הסכם תמיכה ברה-ארגון, ובכך למחוק מחובות החברה בהיקף של כ-3 מיליארד דולר. בשל כך WeWork מצפה שתהיה לה נזילות פיננסית שתאפשר לה להמשיך את פעילותה כרגיל, וכי סניפיה ומתקני הנדל"ן שמוציעים בשמה ללקוחות בכל רחבי העולם, כמו גם אלו של הזכיינים שלה, לא אמורים להיות מושפעים מההליכים הללו. עם זאת, ייתכן שהחברה תיאלץ לסגור כמה מהעסקים הפחות רווחיים שלה. לפי הדיווחים השונים, עקב הבקשה, WeWork גם יכולה להשתמש בהגדרתה החדשה כפושטת רגל בארה"ב כדי להיפטר מחוזי שכירות מכבידים שהיא מתקשה לעמוד בהם.
נזכיר כי בשנת 2019 החברה נאלצה לנטוש את תוכניות ההנפקה שלה, לאחר שנחשפו שערוריות וגילויים על אופי ניהולה בניצוחו של נוימן וכן על מצבה הפיננסי המאוד רעוע, על אף מראית העין של הצלחה גדולה. נוימן, האדם אשר לו ולניהולו הכושל, לכאורה, מיוחס המצב שהחברה הגיעה אליו, לא הגיב בפומבי על מצבה החדש של WeWork, מלבד זאת שאמר לגלובס כי הוא "מאוכזב" כך.
ואולם כדאי לדעת כי לפי ויקיפדיה העולמית, ומקורות אחרים מהאינטרנט, אדם נוימן יצא מהפרשה איש עשיר מאוד – הוא קיבל בסופו של עניין סכום כולל של 445 מיליון דולר מסופטבנק כדי לפרוש מ-WeWork. הסכום הזה כלל: 245 מיליון דולר שקיבל עבור מניות WeWork שהיו בבעלותו; 106 מיליון דולר במזומן ו-92.5 מיליון דולר שהועברו אליו כ"דמי ייעוץ", והיוו כחלק מחבילת פיצויים המחודשת שלו, שעברה אליו במאי 2021. בתחילה דווח כי נוימן עתיד לקבל סכום עתק של 1.7 מיליארד דולר כ"מצנח זהב" אבל לבסוף סכום זה התכווץ משמעותית, באופן יחסי. עם זאת התשלום שהועבר לנוימן התקבל בציבור בזעם גדול, לנוכח מצבה הפיננסי של החברה שייסד ושהיה מנכ"לה שנים, ותפקידו שלו עצמו בנפילתה.
07/11/23 14:18
7.81% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מידע על חיילים וקצינים אמריקניים ובני משפחותיהם ניתן לרכישה אונליין, ובמחיר זול למדי – בין 12 סנט ל-32 סנט לרשומה. המוכרים הם דאטה ברוקרים, וניתן לקנות מהם את המידע בהתבסס על גיאו-מיקום של החיילים והקצינים, כולל כאלה שחיים או משרתים ליד בסיסים מסוימים, סודיים ביותר, של צבא ארצות הברית. המידע מגיע מאפליקציות מובייל, שירותי תשלומים ומכשירי בית חכם שבהם משתמשים המשרתים, נתונים של גופים ציבוריים ועוד.
הממצאים האלה הם תוצאה של מחקר שערכו חוקרי אוניברסיטת דיוק עבור הצבא האמריקני (או, ליתר דיוק, האקדמיה הצבאית בווסט פוינט), והם פורסמו אתמול (ב'). בצבא פנו לבצע את המחקר לאחר שחששו כי מכירת מידע שכזה עלולה להוביל לפגיעה בביטחון הלאומי של ארצות הברית. הממצאים מאששים דאגות קיימות בקהיליית הביטחון והמודיעין האמריקנית, שלפיהן שירות מודיעין של מדינה זרה יכול לקנות את פריטי המידע ולהרכיב מהם תמונה על המשרתים, כולל על נקודות תורפה בסייבר שבאמצעותן ניתן לפגוע בהם. דאגה אחרת היא שהמידע הזה יאפשר לאותו שירות מודיעין זר לסחוט בני משפחה של משרתים.
כך החוקרים פעלו
החוקרים התחזו לקונים מארצות הברית ומסינגפור, ויצרו מגע עם חמש פירמות של דאטה ברוקרים, שמציעות מידע על משרתים בצבא האמריקני. הם רצו לקנות נתונים אודות מצב הבריאות, המצב הכספי והאמונה הדתית של משרתים. שלוש מאותן חברות הסכימו למכור את המידע לחוקרים המתחזים, ושתיים סירבו בטענה שהבקשות לקנייה הגיעו מחברות שלא עומדות בדרישות האימות שלהן.
בסופו של דבר, החוקרים הצליחו לרכוש מידע על 30 אלף משרתים בפועל ועל 5,000 בני משפחה וחברים של משרתים. המידע כלל, בין היתר, נתונים אודות מצב משפחתי, מספר ילדים והגילאים שלהם, מצב רפואי, שווי, בעלות או אי בעלות על בתים ואפילו אודות הימורים.
אחד החוקרים, ג'סטין שרמן, אמר כי "אם חוקרים, שמתנהגים לפי הקוד האתי של האוניברסיטה שבה הם עובדים, יכולים לקנות את המידע הזה, כך יכולה לעשות זאת גם ישות זרה, ובקלות רבה".
המחקר הנוכחי הוא המשך לדו"ח שכתב שרמן ויצא באוגוסט 2021, שגם בו נמצא שנתונים אודות חיילים וקצינים בצבא ארצות הברית מוצעים למכירה אונליין. אותו דו"ח ציין שאין בארצות הברית איסור בחוק או בתקנות על מכירה אונליין של מידע אודות משרתים בצבא האמריקני, והרשויות – הפדרליות ובמדינות השונות – לא יכולות לעשות כמעט דבר נגד מכירת המידע לישויות זרות.
לעומת זאת, בתגובה שהוציא למחקר הנוכחי ציין איגוד תעשיית הדאטה לצרכנים, שמייצג דאטה ברוקרים, כי השימוש במידע על צרכנים מעוגן בחוקים במדינות שונות בארצות הברית ובפסיקה פדרלית מ-1999. עם זאת, פסיקה זו נוגעת רק למוסדות פיננסיים.
07/11/23 15:10
7.81% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
גוגל שחררה את גרסת העדכון הראשונה שלה עבור מערכת ההפעלה החדשה אנדרואיד 14. הגרסה המעודכנת מציעה – וכרגיל קודם כל טלפוני הפיקסל של גוגל עצמה – תיקוני באגים ושיפורי מערכת. אלו כוללים החל בבעיות תצוגה שהתרחשו בתנאים מסוימים, דרך תקלות בפירוש המגע של המשתמשים, ועד תיקונים במנגנון ה-NFC, שגרמו לו להיות לא יציב בתנאים כאלה או אחרים, שגוגל לא לגמרי מפרטת.
יש גם תיקונים במערכת עצמה, כמו אי יציבות שלה במקרה שבו אפליקציה מעבירה דרישה לאפליקציה אחרת שכבר אינה מותקנת במכשיר וכן תיקון בעיה שגרמה למכשירים בהם רשומים מספר משתמשים להיכנס ללולאת אתחולים. ויש גם תיקוני ממשק, כולל תיקון תקלה שגרמה לעיתים לצלמיות בדפי הבית להיעלם לאחר פתיחת המכשיר מנעילה ועוד.
עדכון הגרסה גם מתקין במכשירים את עדכון האבטחה של גוגל לחודש נובמבר, שמציע שתי רמות של תיקונים לכמה בעיות המוגדרות על ידי גוגל כחמורות למדי. ברמה הראשונה תוקנו תקלות שקשורות למסגרת התוכנה ולתקלות אחרות ולא רק בגרסה 14 של מערכת ההפעלה, אלא עד לגרסה 11 שלה. לפי גוגל הן לא אמורות היו להשפיע על חדירה מרחוק, אבל להוביל לבעיית חשיפת מידע אם מצליחים לשים יד על הטלפון באופן פיזי.
ברמה השנייה מדובר בתיקון בעיות שקשורות לליבת המערכות הקודמות, וכן בעיות שמתקנות בעיות שקשורות לרכיבים של מדיה-טק כמו גם לרכיבים של היריבה שלה קוואלקום.
07/11/23 15:26
7.81% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
עובדים באמזון, שלא נכללים בין מקבלי השכר הגבוהים ושמנהלים מאבק ממושך לעליית שכרם, החליטו לפתוח בשורה של שביתות במתקנים שונים שלה בעולם, שמתחילות היום (ג') ויימשכו שבועיים וחצי – עד ליום ו', ה-24 בנובמבר. היום האחרון של שורת השביתות הוא הבלק פריידיי, שנחשב ליום עם מחזור העסקים הגבוה ביותר בשנה, בטח בעסקי האי-קומרס של חברות גדולות כגון אמזון.
השביתה המרכזית שהחלה היום היא בעיר הבריטית קובנטרי, שם אמזון מחזיקה את מתחם האחסון הגדול ביותר שלה באירופה, ומשם מנוהל כל מערך המשלוחים שלה ביבשת. השביתה שם תימשך גם מחר ומחרתיים. שביתות החלו היום גם במתקנים אחרים של החברה ברחבי העולם. הן יימשכו במהלך החודש ויגיעו לשיאן ב-22, ב-23 וב-24 בו.
מספר עובדי אמזון: כמעט 1.5 מיליון
השביתות לא באות בהפתעה, לנוכח העובדה שעובדי אמזון מתלוננים על רמות שכר נמוכות, ובמקרים מסוימים גם על תנאי עבודה ירודים, כבר שנים רבות. לפני שבוע וחצי פרסמה אמזון תוצאות עסקיות מצוינות לרבעון השלישי של השנה, שהראו עלייה דו ספרתית בהכנסות וקפיצה של פי שלושה ברווח הנקי. בדו"חות פורסם מספר העובדים העצום של החברה – כ-1.46 מיליון גברים ונשים, שמקבלים ממנה שכר חודשי.
דובר אמזון אמר בתגובה שהחברה משלמת שכר הוגן, שנקבע על פי סוג העבודה שהעובד מבצע והמקום שבו המתקן ממוקם. הוא הוסיף כי "העובדים מקבלים הטבות שונות, ובנוסף הם עובדים במקום בטוח, עם אפשרויות קידום רבות מאוד".
07/11/23 16:42
7.81% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"אנחנו בזמן מלחמה ומצב זה מחייב אותנו להיות כל הזמן עם אצבע על הדופק. עלינו להיות דרוכים ולשים לב מה קורה עם המערכות גם בלילות ובסופי השבוע. על מנת שזה יבוצע כהלכה, יש להתמקד בניטור. נדרש לזהות ולתפוס את איום הסייבר כאשר הוא קטן ונזקו מעט, כשהוא 'דג', כדי שלא יגדל לממדים אימתניים, שלא יהיה 'כריש'. אם לא נעשה כך, האיום יהפוך במהרה ל-'לווייתן', ויבלע אותנו", כך אמר אלברטו (דטו) חסון, סמנכ"ל ומנהל אבטחת מידע ב-ICL (לשעבר כימיקלים לישראל, כי"ל).
חסון, לשעבר ראש מרכז CERT ברשות הלאומית להגנת הסייבר, דיבר בוובינר של אנשים ומחשבים, שעסק בהגנת סייבר לתשתיות בשעת חירום. הוובינר נערך היום (ג') והנחו אותו דניאל ארנרייך, יועץ ומרצה בתחום אבטחת סייבר לתעשייה, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.
דניאל ארנרייך, יועץ ומרצה בתחום אבטחת סייבר לתעשייה. צילום: ניב קנטור
"יש להתחיל לבנות את מערכי ההגנה ברשת העסקית – ולא בזו התהליכית"
לדברי חסון, "תחום הגנת הסייבר לא מתחיל באירוע מלחמתי, אלא הרבה קודם. אנחנו נדרשים להיות ערוכים למול איומים רבים. לשם כך, יש להתחיל לבנות את מערכי ההגנה ברשת העסקית – ולא בזו התהליכית. נדרש לחזק את היבטי האבטחה בה, לזהות איומים, ולוודא שיש ניטור קבוע ומתמשך, לטובת חשיפת וגילוי האיומים מוקדם ככל הניתן".
הוא הוסיף כי "עיקר הפעילות הוא ברשת העסקית. לכן, על מנהלי הטכנולוגיה, מערכות המידע והאבטחה מוטלת המשימה לבצע הערכת מצב מדי יום או יומיים: מה יש להם? אילו טכנולוגיות? אילו תצורות? האם ומה נדרש לגבות? היכן יש לעדכן תוכנות? בדרך זו ניתן לקבל שליטה על ניהול האבטחה ולא להיות מנוהל. עוד יש לתת שימת לב להיבטי הגיבוי. צריך תמיד לזכור שגם לאחר המלחמה נפגוש את האיראנים ואת האויבים האחרים – הם ימשיכו לפעול בסייבר, נמשיך לראות אותם ונעשה הכול על מנת להצליח לחסום אותם".
היבט חשוב נוסף, לדברי חסון, הוא "ההדרכות, ההכשרות והעלאת המודעות לנושא איומי הסייבר. הדרכה היא חלק בלתי נפרד מהכשרת הצוות. ההכשרה נחלקת לזו שניתנת קודם כל לאנשי סייבר, אז לאנשי הטכנולוגיה ולבסוף – בנייה של תרבות סייבר בארגונים. חובה להשקיע כל השנה בהדרכה של הצוותים, כי הם יהיו אלה שיעמדו בהגיע יום הדין, ויהיה עליהם לתת את המענה התגובתי הנכון והמותאם לאיום. בכל ארגון יש ידע פנימי ומה שנדרש הוא להפיץ אותו בקרב כלל הארגון".
לסיכום הוא המליץ למשתתפי הוובינר: "אל תקפאו על השמרים".
07/11/23 11:03
6.25% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
על רקע הדיווחים הרבים על התעצמות היקף המתקפות בסייבר של איראן כנגד ישראל, אמר גבי פורטנוי, ראש מערך הסייבר הלאומי בישראל, שהוא מודאג מכך שאיראן עלולה להסלים ולהעצים את המסע הארוך של מתקפות הסייבר שלה, ואף לפגוע בתשתיות.
"הם (איראן – י"ה) יודעים שהם יכולים לפעול שם (במרחב הקיברנטי – י"ה) יותר בחופשיות מאשר במרחב הפיזי", אמר פורטנוי בראיון שפורסם אמש (ב') ברשת CNN, "אנחנו נערכים לכך ככל שאנו יכולים".
פורטנוי אמר ש"יהיה מחיר לכל הסלמה איראנית במרחב הווירטואלי", משמע, שהאקרים ישראלים – עצמאיים או שלוחי המדינה – עשויים להגיב בפעולות סייבר נגדיות. אבל פורטנוי, שאחראי על הגנת הסייבר במדינה ולא על ההיבט ההתקפי, הוסיף: "מטרתי היא למנוע מהמרחב הקיברנטי להפוך לחזית נוספת במלחמה בין ישראל לחמאס".
פורטנוי ציין כי האקרים, המזוהים עם חיזבאללה, פרצו למצלמות אבטחה פרטיות בישראל, במטרה לנסות לעקוב אחר תנועת החיילים הישראלים בארבעת השבועות האחרונים. היכולות של החמאס בסייבר נועדו לטובת ריגול אחר ישראל וממשלות ערב, ציינו מומחי אבטחה. פורטנוי אמר כי ההאקרים הללו "היו שקטים יחסית במלחמת ישראל-חמאס", ובכך הדהד את