מיקרוסופט הודיעה באחרונה בפוסט העלתה לבלוג שלה כי בכוונתה להציע עדכוני אבטחה מורחבים (ESU – ר"ת Extended Security Updates) בתשלום עבור Windows 10, לאחר שמערכת ההפעלה תפסיק לקבל תמיכה, בעוד שנתיים. מדובר בפעם הראשונה שבה הענקית מרדמונד תציע עדכוני אבטחה בתשלום לאנשים פרטיים.  לפי מערכת ההפעלה Windows 10 תגיע לסיום התמיכה בה ב-14 באוקטובר 2025. משמעות הדבר היא שמיקרוסופט לא תספק עוד תיקוני באגים לבעיות, תיקוני אבטחה לנקודות חולשה, עדכוני אזור זמן או תמיכה טכנית לבעיות שעלולות להתרחש ב-OS שלה. ההצעה החדשה שלה פונה ללקוחות פרטיים שבכל זאת מתכוונים להמשיך לעשות שימוש בגרסת החלונות הישנה יותר מזו העדכנית שהחברה מציעה כיום, Windows 11, ולספק גם להם תמיכה מורחבת בתשלום.   תוכנית ESU עבור Windows 10 תהיה זמינה לרכישה לשנה אחת בכל פעם, עם מקסימום כיסוי לשלוש שנים קדימה ועלותה עדיין לא ידועה. End of support for Windows 10 is coming in less than two years. Explore options for your organization:https://t.co/xpjzEE8mHW#Windows #Windows10 — Windows IT Pro (@MSWindowsITPro) December 5, 2023 מיקרוסופט מעוניינת שמשתמשי Windows 10 יתקדמו ל-Windows 11 בכל מקרה, מיקרוסופט מעודדת את משתמשי Windows 10 לעבור ל-Windows 11, שהיא כידוע מערכת ההפעלה העדכנית ביותר שלה. Windows 11 מציעה, מן הסתם, מספר תכונות והטבות חדשות, כולל ממשק שעוצב מחדש, כלי פרודוקטיביות משופרים ואבטחה משופרת. בפוסט שלו כתב לזנק: "מכיוון שה-EOS (סוף תקופת התמיכה – ג"פ) עבור Windows 10 תגיע תוך פחות משנתיים, זה הזמן לעבור למערכת הפעלה מודרנית". הוא פנה ספציפית לעסקים וכתב: "ודאו שהארגון שלכם לא נשאר מפעיל תוכנה לא נתמכת שאינה מקבלת עוד עדכוני אבטחה. ארגונים המפעילים תוכנה מדור קודם חשופים לסיכוני אבטחה משמעותיים ולהפרות פוטנציאליות של תאימות". עם זאת, לדבריה, ענקית התוכנה מבינה שישנן נסיבות שעלולות למנוע מארגונים ואנשים מסוימים להחליף מכשירי Windows 10 לפני תום תאריך התמיכה. לכן, כך הוסבר, החברה מציעה את תוכנית ESU כאפשרות של מוצא אחרון למשתמשים אלו. בחברה ציינו כי למי שיהיה מעוניין לרכוש את תוכנית ESU עבור Windows 10, מומלץ לשקול היטב את הסיכונים והיתרונות העומדים על הפרק – תוכנית ESU אמנם תספק עדכוני אבטחה עבור Windows 10, אך היא לא תספק תכונות חדשות או תמיכה טכנית, ובנוסף, מדובר בהוצאה נוספת שנופלת על כתפי המשתמשים. מי שבכל זאת יחליט לרכוש את תוכנית ESU למערכת ההפעלה הוותיקה, יוכל לעשות זאת דרך מרכז השירות הייעודי של החברה, Microsoft Volume Licensing Service Center.

גוגל השיקה היום (ד') את מודל ה-AI החדש שלה, Gemini, שלדברי המנכ"ל, סונדאר פיצ'אי, פותח "עידן חדש עבור החברה". ההשקה מגיעה שנה ושבוע אחרי יציאתו לאוויר העולם של הכלי שבישר את מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת – ChatGPT של OpenAI. היא בוצעה היום על אף דיווחים שפורסמו לפני ימים אחדים, שבהם החברה התחרטה על כוונתה להשיק את Gemini השבוע ודחתה את מועד ההשקה לחודש הבא. Gemini מאפשר שיחה באמצעות טקסטים, אימאג'ים, וידיאו, אודיו וקודים. הגרסה הראשונה, Gemini 1.0, כוללת שלושה מודלים – Ultra ,Pro ו-Nano. יחד עם ההודעה על Gemini גוגל מסרה כי כלי ה-GenAI שלה, Bard, שהושק בתחילת פברואר, כולל כבר עכשיו את מודל ה-Pro, ובתחילת השנה הבאה היא תשיק את הגרסה המתקדמת של Bard עם מודל ה-Ultra בתוכה. בגוגל מציגים תוצאות של בדיקות בנצ'מרק "מקובלות בתעשייה", לדבריהם, שחטיבת ה-DeepMind שלה העבירה את מודל ה-Pro אל מול GPT 3.5, וטוענים, איך לא, שהמודל שלהם טוב יותר. כך, הם מציינים, במדד של MMLU (הבנת שפה רב משימתית מסיבית), התקן המוביל למדידת מודלים גדולים של AI, המודל שלהם קיבל 1.8 נקודות יותר מהמתחרה. בבדיקת GSM8K, שבה מודלים פותרים בעיות מתמטיות ברמת חטיבת ביניים, Gemini Pro קיבל 29 נקודות יותר מ-GPT 3.5. סדרת בדיקות נוספת שהחטיבה ביצעה העמידה את מודל ה-Ultra אל מול GPT-4V. בסדרה זו, מדד ה-MMLU של המודל הגוגלי זכה ב-3.6 נקודות יותר מאשר המודל המתחרה, ובבדיקת GSM8K – ב-2.4 נקודות יותר. בדיקה שבה ה-GPT זכה לציון גבוה יותר גם אצל גוגל היא ה-HellaSwag – מתן סיבות למשימות יומיומיות, שמתבססות על היגיון ישר. "המטרה: להפוך את Bard לכלי ה-AI השימושי ביותר בעולם" על פי גוגל, "כשהטמענו את Gemini Pro ב-Bard שמנו דגש מיוחד על יכולות הבנה, תמצות, הסקת מסקנות, סיעור מוחות, כתיבה ותכנון. והתוצאות מצוינות: כשנותנים למדרגים מצד שלישי להשתמש בצ'טבוטים לא מזוהים, הם מעדיפים את Bard על פני החלופות המובילות". עוד נמסר בהודעת החברה כי "Gemini מקרב אותנו צעד נוסף למימוש החזון שלנו להפוך את Bard לכלי ה-AI השימושי ביותר בעולם. אנחנו ממשיכים לשכלל ולשפר את Bard בכל הזדמנות, ורואים אותו יוצר, לומד ומתפתח". "המודל בעל היכולות הרבות ביותר של גוגל עד כה" לדברי פיצ'אי, "עכשיו אנחנו צועדים עוד צעד במסע ה-AI שלנו, עם Gemini, שהוא המודל הכללי ובעל היכולות הרבות ביותר שלנו עד כה. מבחני בנצ'מרק רבים הוכיחו שיש לו ביצועים מצוינים (State of the art)". בפוסט שפרסם בבלוג של גוגל הוא כתב כי שלושת המודלים שהחברה השיקה הם "המודלים הראשונים של עידן ה-Gemini וההוצאה לפועל הראשונה של החזון שהיה לנו כשהקמנו את חטיבת DeepMind מוקדם יותר השנה. העידן החדש הזה של מודלים מייצג את אחד המאמצים המדעיים וההנדסיים שלקחנו על עצמנו, כחברה. אני מצפה לראות מה צופן העתיד ואת ההזדמנויות ש-Gemini יביא איתו לאנשים בכל מקום". דמיס הסאביס, מנכ"ל ומייסד משותף של חטיבת DeepMind, כתב בפוסט ש-Gemini "נבנה מאפס כדי להיות רב מודאלי, מה שאומר שהוא יכול להכליל ולהבין בצורה חלקה, ולפעול על פני ולשלב סוגים שונים של מידע, כולל טקסט, קוד, אודיו, תמונה ו-וידיאו". "Gemini הוא גם המודל הכי גמיש שלנו עד כה", הוסיף הסאביס. "הוא יכול לרוץ ביעילות על כל דבר מדאטה סנטרים ועד למכשירי מובייל. היכולות שלו ייטיבו מאוד את הדרך שבה מפתחים ולקוחות של ארגוני אנטרפרייז יבנו ויצמחו באמצעות AI. הוא יאפשר לקדם את היצירתיות והמדע, להרחיב את הידע ולשנות את הדרך שבה מיליארדי אנשים ברחבי העולם חיים ועובדים".

חברת הסייבר-סקיוריטי הישראלית קורו (Coro) – ספקית גלובלית מובילה של אבטחת סייבר לשוק של חברות קטנות ובינוניות, אשר נחשבת לאחת מ-50 החברות הצומחות באמריקה על פי דלויט – השיקה את מוצר הדגל שלה, "Coro 3.0". בהודעת החברה נמסר כי "המוצר מהווה פרדיגמת אבטחת סייבר המאחדת 14 מודולי אבטחה משולבים במקום אחד. המערכת מספקת מענה לריבוי בעיות אבטחה, מ-EDR ו-SASE ועד אבטחת דואר אלקטרוני, וניתן להפעילה ולכבותה בכל עת, לפי דרישת וצרכי כל משתמש".  הפלטפורמה החדשה של החברה מציעה לראשונה מודל אבטחת סייבר מודולרי, שעתיד לאפשר לעסקים קטנים ובינוניים לנהל ולצרוך אבטחת סייבר בפשטות, תוך חיסכון משמעותי בעלות ומשאבים, כאשר כל המוצרים מרוכזים במוצר אחד ויודעים לתקשר אחד עם השני. מאחדת יכולות אבטחה מרובות לפתרון אחד. Coro 3.0. צילום: קורו Coro 3.0 – מאחדת יכולות אבטחה מרובות לפתרון אחד עד כה גישות אבטחת הסייבר המסורתיות הסתמכו על מספר רב של כלי אבטחה שונים, שהפריסה והניהול שלהם מורכבים, יקרים וגוזלים זמן יקר ומשאבים. פלטפורמת Coro 3.0 מאחדת יכולות אבטחה מרובות לפתרון אחד, המכיל 14 מודולים משולבים,  בחברה מסבירים כי Coro 3.0 מפשטת ומקלה את הדרך בה מתנהלת כיום אבטחת הסייבר, בשתי דרכים מרכזיות: שימוש בדשבורד בודד, עם ממשק אחיד, המקל על ממשקי העבודה וניהול אבטחת המערכות, מאחר שכעת ניתן למזגן דרך ממשק משתמש אחד, נוח וקל לשימוש; שימוש ב"סוכן קצה" אחד, שהוא בעצם האפליקציה הפועלת על המכשיר. גיא מוסקוביץ', מנכ"ל קורו. צילום: Br productions studio כיום, על מנת להגן על מכשירים ממתקפות סייבר, נדרש להתקין אפליקציות רבות ושונות, אשר כל אחת מהן מיועדת למטרת אבטחה שונה. בפלטפורמה החדשה של החברה, קיימת אפליקציה אחת המאגדת בתוכה את כלל פונקציות האבטחה. קורו משרתת מאות אלפי עסקים קטנים ובינוניים (המוגדרים כחברות המעסיקות בין 200 ל-2,000 עובדים), בהם לרוב יש צוותי IT מצומצמים בלבד. בהיעדר מומחיות אבטחת סייבר, חברות אלה חשופות במיוחד למתקפות סייבר, שרואות בהן "מטרה נוחה".  "לכל עסק מגיעה גישה לאבטחה ברמה הארגונית", אמר גיא מוסקוביץ', מנכ"ל קורו. "השוק של עסקי הביניים (עסקים קטנים ובינוניים) זקוק לפתרון המותאם למשאבים המוגבלים שלו. קורו יצרה לראשונה פתרון ייחודי המותאם לשוק ייחודי זה, על יכולותיו ומגבלותיו. קורו העלתה את רף האבטחה על ידי איחוד יכולות אבטחה קריטיות לפלטפורמה אחת מודולרית לחלוטין, קלה לניהול ואשר מוצעת במחיר אטרקטיבי. בכך מביאה החברה פתרון ייחודי, השונה מכל פתרון אחר שקיים היום בשוק. בעוד שהרבה ספקים מדברים על הצורך בפלטפורמת אבטחה מאוחדת, קורו היא הראשונה לספק אותה. צוות קורו. צילום: Br productions studio ארכיטקטורה ויכולות מודולריות Coro 3.0 מאחדת את ההגנה על ששת התחומים (הדומיינים) הקריטיים ביותר של החברה: משתמשי הקצה, אפליקציות ענן, מכשירי קצה, דואר אלקטרוני, נתונים רגישים והרשת, הכל בפלטפורמה אחת ומאוחדת. 14 מודולי אבטחה שונים כבר זמינים היום, כולל: הגנת נקודות קצה, EDR, הגנת דואר אלקטרוני, SASE, שימור נתונים (DLP), אפליקציות ענן, VPN, SOC, DNS ועוד, כשיכולות נוספות שישוחררו עם הזמן. כל מודול הוא Plug and Play המופעל תוך שניות, בלחיצה אחת.  כמה זה יעלה? המודולים של קורו זמינים בנפרד או כחבילות. כל מודול בודד מתחיל ב-4 דולר למשתמש פר חודש, בעוד שהפעלת כל 14 המודולים עולה פחות מ-18 דולר למשתמש/חודש. בהשוואה לפתרונות נקודתיים דומים שנעים ביחד בין 49-115 דולר למשתמש לחודש, קורו מציעה פתרון מקיף בעלות שהיא פחות משליש מכל פתרון אחר בתעשייה כיום.

למרות שתחום הבינה המלאכותית היוצרת נחשב לתחום הכי חם, מתברר שרק חלק קטן מהשוק הארגוני, כ-10% בלבד, השיק בפועל פתרונות תפעוליים במהלך 2023. כ-29% מהארגונים רק החלו לבחון תרחישי שימוש אפשריים, וכ-25% בסך הכל נמצאים בשלבים הראשונים של הקמת פרויקט ראשוני כדי לבחון תרחישים מוגדרים. כך עולה מסקר שנתי, ML Insider, שערכה חברת cnvrg.io, ספקית של פתרונות בינה מלאכותית ופלטפורמות מודל שפה גדול, שנרכשה בידי אינטל לפני ארבע שנים. היא מפרסמת את הדו"ח מזה שלוש נים ברציפות, והוא מוכיח שעדיין יש חסמים רבים בשוק, שגורמים לכך שיש פער גדול בין הדיבורים על בינה מלאכותית יוצרת לבין האימוץ שלה בפועל. הבעיה העיקרית שצוינה בסקר, שהשיבו עליו כ-430 אנשי מקצוע מתחום הבינה המלאכותית, מארגונים קטנים ועד ארגונים עם יותר מ-5,000 עובדים וממגוון רחב של תעשיות, היא התשתית. כ-46% ציינו שהיא החסם הגדול ביותר להטמעה של פרויקטי מודל שפה גדול בארגון שלהם. כ-20% ציינו שהבעיה היא יכולת הניטור לאחר הקמת הפרויקט, אך הגישה של רוב הארגונים היא לבנות בסופו של דבר פתרון משלהם עם התאמה מדויקת לתרחישים שהם זקוקים להם. בנוסף, לא פחות מ-84% מהארגונים ציינו, שהם מודעים לכך שהכישורים של הארגון בתחום צריכים להשתפר באופן משמעותי כדי לאמץ מודל שפה גדול באופן שייטיב עם הארגון. רק 19% אמרו שהם באמת מבינים היטב את המנגנון לייצור תגובות של הבינה המלאכותית היוצרת. "כבר בשלבי הפיתוח המוקדמים הבינה המלאכותית יוצרת התוכן הפכה לטכנולוגיה המדוברת והמהפכנית ביותר ב-2023, אולם הסקר מלמד אותנו שמרבית הארגונים בעולם טרם אימצו פתרונות, זאת בשל האתגרים בהטמעת מודלי שפה גדולים", אמר מרקוס פלירל, סגן נשיא ומנכ״ל קבוצת תשתיות הענן באינטל. "אנו מאמינים שעם הרחבת הגישה  לתשתית ולשירותים חסכוניים יתאפשר אימוץ משמעותי יותר של יישומי בינה מלאכותית יוצרת ב-2024".

לאחרונה דיווחנו על תקיפת סייבר על תאגיד מים וביוב בארה"ב בעיירה אלקיפאפא (Aliquippa Water Utility), שיש בה כ-10 אלף תושבים. בתקיפה זו נפגע התהליך התפעולי של המתקן, בעקבות שיבוש פעולת הבקרים מסוג PLC. בכתבות שפורסמו בנושא הוזכר כי החברה השתמשה בבקרים של היצרן הישראלי יוניטרוניקס (Unitronics). על פי הדיווחים, בקרים אלה נמצאים בשימוש נרחב במספר גדול של תאגידי מים וביוב בעולם. במרבית הבקרים בעולם לא כלולים אמצעים מתקדמים להתגוננות מפני תקיפות סייבר. התפקיד של הגנת סייבר מוטל על מתכנני המערכות ולא על יצרני הבקרים בכתבות שפורסמו בנושא הוזכר כי התקיפה בוצעה על ידי קבוצת תקיפה איראנית בשם סייבר אוונג'רס (Cyber Av3ngers), שביצעה בעבר הלא רחוק תקיפות דומות על מספר מתקנים בישראל. העובדות שפורסמו נכונות, והחברה גם פרסמה הנחיות לעדכונים שמטרתם להקטין את הסיכון. בארצות הברית חוו מתקפות סייבר איראניות עליהן. תשתיות מים. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: שאטרסטוק כידוע בקרי PLC של כל היצרנים בעולם, תוכננו ונבנו במטרה להבטיח פעולה בטוחה, אמינה ועבודה בזמינות גבוהה (Safety-Reliability-Availability – SRA) ובמרבית הבקרים בעולם לא כלולים אמצעים מתקדמים להתגוננות מפני תקיפות סייבר. התפקיד של הגנת סייבר מוטל על מתכנני המערכות ולא על יצרני הבקרים.  כדי לעמוד באתגרים אלה, חשוב להתייחס לסיכונים הבאים: האם מערכות השליטה ובקרה חשופות לגישה לא מאובטחת מרשת אינטרנט ציבורית? אם כן, יש כאן בעיה חמורה ברמה של מתכנני המערכת ודרושה התייחסות מיידית כדי להקשיח את הגישה. האם הארגון או חברת התחזוקה מקפידים לשנות את הסיסמה עבור מערכות הבקרה? אם לא, נדרש לבצע פעולה זו באופן מיידי ולהקצות סיסמה חזקה עבור כל אזור תפעולי של המערכת. האם הבקרים נעולים כנדרש בפני שינויים שניתן לבצע בהם דרך רשת התקשורת? אם כן, יש כאן בעיה תפעולית חמורה והארגון נדרש לתקן מייד את נהלי התחזוקה, שבהם נדרש לבצע נעילה. האם הארגון מאפשר גישה מרחוק למערכת ללא אמצעי הגנת סייבר מתאימים? אם כן, הארגון נדרש מיידית לשנות את נהלי העבודה, למזער את הפעולות אלה ולשקול התקנה של מערכות גישה מאבטחות (Secure Remote Access-SRA). האם במערכת יש הכנה למעבר להפעלה ידנית במקום בקרה אוטומטית בעת חשד לאירוע? אם אין פתרון כזה, הארגון נדרש לבצע שינויים במערכת על מנת להשבית פעולות אוטומטיות שמבוצעות בתקשורת. האם בוצע סקר סיכונים בשנה האחרונה במטרה לזהות פרצות אבטחה? אם סקר כזה, שאמור לכלול בחינה של הגנה פיזית והגנה אלקטרונית לא בוצע, הארגון נדרש לבצע סקרים כאלה באמצעות גורם חיצוני. האם עובדי הארגון עברו בשנה האחרונה הדרכה לגבי זיהוי ותגובה לאירועי סייבר? אם לא, נדרש לבצע מיידית הדרכה זו עבור כל העובדים המעורבים בתהליך התפעולי ובתחזוקה של המערכות. האם הארגון מחזיק במלאי בחלקי חילוף קריטיים ומחזיק העתקים אמינים של התוכנות (Golden Image). אם לא, הארגון נדרש להתייחס לנושא ולהיערך בהתאם, באמצעים עצמיים או באמצעות חברת תחזוקה. לסיכום, מערכות מים, חשמל, אנרגיה ועוד, מבוקרות דרך רשת תקשורת, כולל רשתות אלחוטיות. מערכות אלה במרבית הארגונים לא מוגנות כנדרש, והדבר מאפשר לתוקפים לבצע חדירה לרשת הבקרה ולגרום לנזק. כידוע, הגנת סייבר על מערכות תפעוליות מבוצעות במקביל על ידי מספר מסלולים: הגנה פיזית והיקפית, קביעת, יישום והקפדה על נהלים לאבטחת סייבר, ביצוע קישור מאובטח בין אזורי במחשוב הארגון, שדרוג מערכות טכנולוגיות לבקרה ותקשורת והדרכות לעובדים. תפקידה של ההנהלה להקפיד על נושאים אלה ולהקצות את המשאבים הנדרשים למטרה של אבטחת סייבר. הכותב הוא פעיל בחברת SCCE, יועץ, מרצה לאבטחת סייבר למערכות שליטה ובקרה (שו"ב) וגם חבר במספר ועדות תקינה ISA 62443 שכותבות פרקים חדשים ועדכניים בנושא אבטחת סייבר. החל משנת 2016 הוא גם מכהן כיו"ר הקבוע של כנסי ICS-Cybersec, OT ו-IIoT המאורגנים על ידי אנשים ומחשבים

הטבח של ה-7 באוקטובר והמלחמה שלאחריה הביאו איתם גל של משפיעני רשת – ותיקים וחדשים, שניסו להסביר את העמדה של ישראל לעולם. הזוועות שביצע החמאס, האמונה בצדקת הדרך והתפקוד הלקוי של גורמי ההסברה הרשמיים בימים הראשונים של המלחמה הביאו אותם להתגייס, ולהעביר את המסרים של ישראל לעוקבים הרבים שלהם ברחבי תבל. האינפלואנסרים העבירו את המסרים שלהם באנגלית, אבל גם בשפות אחרות כגון ערבית וספרדית, וזכו לראיונות רבים בתקשורת העולמית. פרופ' אזי לב און, חוקר מדיה ותקשורת מאוניברסיטת אריאל. צילום: ניב קנטור ההסברה של מי עובדת יותר – של הממשלה וצה"ל, או כזו שמגיעה מאנשים פרטיים, ממשפיעני רשת? בשאלה הזאת עסק מחקר שערכו לאחר מבצע שומר החומות פרופ' אזי לב און, חוקר מדיה ותקשורת מאוניברסיטת אריאל, ושותפיו. פרופ' לב און דיבר על כך בוובינר שנערך באחרונה על ידי אנשים ומחשבים, שעסק בהסברה בזמן מלחמה. את המפגש הווירטואלי, שהיה חלק ממסדרת וובינרים שאנשים ומחשבים עורכת מאז פרוץ המלחמה, הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. אחד החסרונות הבולטים של המחקר של פרופ' לב און ושותפיו הוא שהחוקרים התמקדו בפייסבוק – רשת חברתית משפיעה, אבל פחות על הקהל הצעיר, שנמצא באינסטגרם ובטיקטוק. פרופ' לב און אמר כי "נכון שרשתות חברתיות אחרות הן משמעותיות, אבל בקרב קהלים מסוימים, פייסבוק היא האפיק המשמעותי, ולכן התמקדנו בה". "מה שעניין אותנו לדעת במחקר הוא: מה מתקבל יותר טוב – תכנים שמופקים על ידי הממשלה או על ידי החברה האזרחית? ייתכן שזה יהיה מפתיע במידת מה, אבל התשובה היא שהמאמצים של הממשלה מתקבלים הרבה יותר טוב על ידי קהלי היעד", אמר. לדבריו, "הסברה שעושים ארגונים או אנשים פרטיים היא ספונטנית יותר, יותר מדברת בשפת קהלי היעד ויכולה להגיב מהר יותר. לממשלה לוקח זמן להתארגן. לעומת זאת, כשמאמצי ההסברה מגיעים מהממשלה, יש מאחוריהם יותר משאבים, ידע שנצבר, ארגון ויכולות. התוצרים יותר מושקעים ומטורגטים יותר לקהלי היעד". "מדדנו תוכן דומה בתקופת זמן דומה ומצאנו שהסברה שמבוצעת על ידי גורמים רשמיים מניבה מאות עד אלפי אינטראקציות מעבר לזו שמבוצעת על ידי ארגונים לא ממשלתיים, ברמה של פי חמישה או שישה יותר", אמר פרופ' לב און. "בכלל", ציין, "המשתנה שמשפיע הרבה יותר מכל משתנה אחר לא נוגע לתוכן או לפורמט, אלא לארגון שמפיץ את התוכן. הגולשים נותנים תשומת לב רבה למשפיעני רשת ולארגוני חברה אזרחית, וזה משמעותי, אבל חשוב לזכור שהתכנים שמיוצרים ומופצים על ידי ארגונים ממשלתיים מקבלים הרבה יותר תגובות". בתשובה לשאלה מה תהיה המסקנה אם הוא ושותפיו יעשו מחקר על המלחמה הנוכחית השיב פרופ' לב און: "אני אומר, לפי האינטואיציה שלי, שנראה תוצאות דומות". תא"ל (מיל') ד"ר אפרים לפיד, לשעבר דובר צה"ל. צילום: סיון פרג' דובר נוסף בוובינר היה תא"ל (מיל') ד"ר אפרים לפיד, לשעבר דובר צה"ל ומפקד גלי צה"ל. הוא דיבר בקצרה על שני גופי ההסברה העיקריים במדינה – דובר צה"ל ומערך ההסברה הלאומי. "יש ליחידת דובר צה"ל ניסיון רב, אבל היא הולכת ונשחקת עם השנים, והיכולות שלה פחתו במשך הזמן", אמר לפיד. "עם זאת, במלחמה הנוכחית, המערכת מתגלה במיטבה. דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, הוא אדם שהגיע מעולם הדממה, מהשייטת, ובתוך כמה חודשים נהיה כוכב בחזית החשיפה. יחד אתו יש מערכת גדולה של מאות אנשים שמוכיחה את עצמה מהיום הראשון למלחמה". "מטה ההסברה הלאומי קיבל מנהל חדש חודש וחצי לפני תחילת המלחמה – משה אביב. הוא שם בראש מעייניו את התיאום בין הגופים הרלוונטיים השונים בממשלה ובגופים הציבוריים, כולל שיתוף פעולה יומיומי פורה עם דובר צה"ל ומשרדי הממשלה". "עברנו באופן דרמטי מתמיכה עולמית בנו אחרי ה-7 באוקטובר לתמיכה בפלסטינים, אחרי שהעולם התחיל לראות את מה שקורה בעזה. אבל במצבים כאלה, עדיף להיות צודק ומצליח בחזית המבצעית ולשלם את המחיר בחזית ההשפעה וההסברה", סיכם לפיד.

ואסט דאטה, שמפתחת פלטפורמת נתונים עבור בינה מלאכותית, הודיעה היום (ד') כי היא סיימה סבב גיוס E בסך של 118 מיליון דולר, לפי שווי של 9.1 מיליארד דולר. את הסבב הובילה קרן פידליטי, והשתתפו בו המשקיעים בונד קפיטל, NEA (ר"ת New Enterprise Associates) ודרייב קפיטל. טייגר גלובל, נורת'83, אנבידיה, דל קפיטל וגולדמן זאקס השקיעו ב-ואסט דאטה בסבבים קודמים. החברה הוקמה ב-2016 על ידי רנן חלק, המשמש כמנכ"ל, שחר פינבליט וג'ף דנוורת – שלושתם בעלי רקע וניסיון בחברות אחסון ופלטפורמות דאטה כמו Xtreme IO ו-Dell-EMC. ואסט דאטה מעסיקה כ-700 עובדים ברחבי העולם, כאשר כ-300 מהם מועסקים בישראל, במשרדים בתל אביב ובחיפה. הפלטפורמה של החברה מאחדת בין שירותי אחסון, מסדי נתונים וקונטיינרים לפלטפורמת תוכנה אחת שניתן לבצע איתה סקייל. הפלטפורמה נבנתה מהיסוד כדי להתאים להאצת אלגוריתמיקה המבוססת על AI ו-GPUs בדאטה סנטרים ובעננים. היא מאפשרת לארגונים להבין את כל הדאטה, בין אם מדובר בנתונים מובנים או לא, כדי לייצר תובנות חכמות וערך חדש. מ-ואסט דאטה נמסר כי במהלך הרבעון השלישי של השנה היא עברה היקף מכירות של מיליארד דולר במצטבר והשיגה 200 מיליון דולר בהכנסות חוזרות שנתיות (ARR). החברה השיגה צמיחה של פי 3.3 משנה לשנה ושמרה על תזרים מזומנים חיובי ב-12 הרבעונים האחרונים, עם רווח גולמי של כמעט 90%. הלקוחות שלה מגיעים ממגזרים שונים, ונמנים עליהם, בין היתר, בוקינג הולדינגס, חיל האוויר האמריקני, משרד האנרגיה של ארצות הברית, בית החולים לילדים של בוסטון, ורייזון, פיקסאר וזום. בנוסף, הטכנולוגיה שמפתחת החברה משולבת בתשתיות ענן ייעודיות לבינה מלאכותית מהדור הבא, באמצעות שותפויות עם חברות כמו למבדה ו-Core42. קטגוריה חדשה ההשקעה תשמש את ואסט דאטה לגיוס עובדים נוספים גם בישראל בתפקידי מחקר ופיתוח. כמו כן, היא תשמש את החברה ליצירת קטגוריה חדשה של תשתית שהיא פיתחה, שמציבה את הדאטה במרכז באופן שבו מערכות חושבות, מגיבות ומגלות. על פי ואסט דאטה, זה יסייע לארגונים להתמודד ביעילות עם אתגרי הדאטה החשובים ביותר שלהם. לדברי חלק, "נדרשים כלי דאטה חדשים עבור בינה מלאכותית. כדי להשפיע באופן משמעותי בעידן הבינה מלאכותית והלמידה העמוקה, את.ה לא רק רוצה שיהיה לך רק המון דאטה, אלא גם נתונים באיכות גבוהה, שמאורגנים נכון וזמינים במקום הנכון".

פרק 9 מעונה 4 של "קופה ראשית" (כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי) היה הסרטון הנצפה ביותר בישראל, ו-"אהבה" של אושר כהן, היה הקליפ הנצפה יותר בישראל נכון לסוף 2023 – כך לפי הסיכומים שפרסמה היום יו-טיוב. אחרי "קופה ראשית" (שכבר כבשה את המקום הראשון ברשימה ב-2021) נמצאים ברשימת הסרטונים, בסדר יורד, מופע המחצית של ריהאנה בגמר ה-NFL (סופרבול) ו"שיעור גיאומטריה" של אורי ורד, לצד לא מעט כוכבי יו-טיוב ישראלים: "אינדה גיים" (עידן תלם) עם "משחק המחבואים" באיצטדיון סמי עופר במקום החמישי; "זיגזגזונג" (בר אובלס) במקום השישי עם שידור לייב הגיימינג המצליח של השנה; "Festivy" (יואב דגני) מפתיע את היוצר ״דה כהן״ ב-"24 דייטים ביום אחד" ומתברג במקום השביעי וקווין רובין בסרטון מתיחה לכוכבת הפופ אנה זק במקום התשיעי. ברשימת הסרטונים החמים של 2023 ביו-טיוב בישראל בולטים גם סרטונים הקשורים למלחמה, כמו הראיון עם אלוף במיל׳ יצחק בריק, שיש הטוענים שחזה את מתקפת חמאס, שהתברג במקום ה-8, והסרטון שבו פעיל ההסברה, יוסף חדאד, מתעמת עם ארגון פרו פלסטיני באונ׳ אוקלנד בניו זילנד – שהגיע למקום ה-10. תכנים שקשורים למלחמה היו מהסרטונים הטרנדיים של השנה גם בארה״ב, בהם הדיווח המלא של רשת החדשות NBC על התקיפה של חמאס ב-7 באוקטובר. באנגליה וברשימת המזה״ת התברג ברשימות ראיון עם הקומיקאי המצרי בסאם יוסף בתוכנית של פירס מורגן על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובהולנד פרק של תוכנית אקטואליה מקומית שמסביר את שני צידי הסכסוך. קליפ השיר "אהבה" של אושר כהן תפס, כאמור, את המקום הראשון בקליפים הנצפים ביותר, אבל הצטרפו אליו עוד שני קליפים נוספים של כהן, שהתברגו ברשימת עשרת הטרנדיים ביותר: "תראי אהובתי" במקום החמישי ו-"ככה וככה" במקום העשירי. נועה קירל, שייצגה אותנו השנה באירוויוזיון דורגה במקום התשיעי עם השיר "פרובוקטיבית" לרשימת הקליפים הטרנדיים נכנסו גם "תיק קטן" של נס וסטילה במקום השלישי; "לאהוב אותך כל יום" של דולי ופן ועדן חסון במקום הרביעי; "אין אותנו יותר" של אבי אבורומי ומור במקום השביעי ו"בלילות" של אודיה ועופר ניסים במקום השמיני. יו-טיוב מפרסמת השנה בישראל בפעם הראשונה את סרטוני ה-Shorts הטרנדיים של יוצרים ישראלים, ובראשם ליאור סושארד מפתיע את הקהל בהופעה עם בנו. רשימה זו כוללת את הייצוג הגבוה ביותר לנשים יוצרות, שדורגו בארבעה מקומות בעשירייה הראשונה: דורין פסטרנק, אבי אבישג, TIMOR ואורטל פלדמן.   שתי רשימות חדשות נוספות כוללות את יוצרי היו-טיוב הישראלים שמומלץ לשים אליהם לב, ובראשם הגיימרית מיטל עטייה הידועה בתור RainbowQueen. בצמרת רשימת היוצרים הישראלים הטרנדיים של השנה: הגיימר Cycnic. הרשימות המלאות נקבעות בשקלול של כמה גורמים, בהם: צפיות (מישראל בין 1.1-15.11.2023), לייקים, תגובות והמהירות שבה צבר התוכן מעורבות גבוהה.