10:06:14 | ◀︎ | האם בינה מלאכותית "תהרוג" משרות סייבר? | |
11:33:05 | ◀︎ | "בחירום – חשוב לוודא שתשתיות ההנדסה עובדות באופן רציף" | |
11:53:25 | ◀︎ | בא לבקר במאורת הנמר: ד"ר דניאל דור, מיה אנליטיקס | |
13:12:25 | ◀︎ | חדש מאפל: טעינה מהירה גם בדגמי iPhone 13 ו-14 | |
13:14:37 | ◀︎ | אקורייט דאטה מינתה את אולג גומר למנהל התמיכה של טאלנד | |
13:24:44 | ◀︎ | שחר סולומון מונה לסמנכ״ל הפיתוח בגלובל רמיט | |
14:22:06 | ◀︎ | חברת הפינטק הישראלית פונטרה גייסה 60 מיליון דולר | |
14:43:43 | ◀︎ | דיווחים: iPhone שכולו-מסך כבר בפיתוח – יהיה מוכן לשיווק ב-2027 | |
15:12:30 | ◀︎ | מחקר: האקרים ימנפו כלים כגון ChatGPT לביצוע הונאות ענק | |
16:02:15 | ◀︎ | חוקרת מובילה של פייק ניוז טוענת: פוטרתי מהרווארד בלחץ מטא | |
16:21:45 | ◀︎ | הכירו את קצינת התקשוב שמסייעת למלחמה בחיזבאללה | |
16:32:17 | ◀︎ | האם AMD תצליח להתחרות באנבידיה בתחום של מעבדים ייעודיים ל-AI? | |
17:01:45 | ◀︎ | ההיי-טק בסוף 2023 – בין דאגה בהווה לאופטימיות זהירה לעתיד | |
17:16:22 | ◀︎ | חדש: אימות ביומטרי לרכישה באשראי ללקוחות Max |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
07/12/23 17:16
23.19% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברת כרטיסי האשראי Max הוסיפה עבור לקוחותיה נדבך נוסף של אבטחה, שנועד למנוע הונאות וגניבות. מעתה, לקוחות Max שיש להם אפליקציה של החברה שכוללת זיהוי ביומטרי – פנים או טביעת אצבע – יוכלו לבצע את הזיהוי מול העסק בשיטה הזו.
איך זה עובד? לקוח שיבצע עסקה בקטגוריה זו יקבל הודעת SMS אם הוא בארץ או הודעת ווטסאפ אם הוא בחו"ל, עם קישור להזדהות הביומטרית באפליקציית Max. לאחר ההקשה על הקישור יתבצע הזיהוי הביומטרי, והעסקה תאושר.
באחרונה סיימה Max פיילוט מוצלח, שכלל 100 אלף לקוחות דיגיטליים של החברה, ובחודשים הקרובים יורחב השירות לכל הלקוחות הדיגיטליים שלה. ב-Max מציינים שהתהליך נעשה בשיתוף חברת פתרונות אבטחת התשלומים אאוטסטיר.
עד היום, תהליכי אימות ברמה גבוהה נעשים בישראל על ידי הזנת קוד חד פעמי. ביצוע העסקאות באמצעות זיהוי ביומטרי הוא אופציה נוספת, שהשימוש בה תלוי בבית העסק, אולם תהליך ההזדהות הוא מול חברת האשראי ובעל העסק לא חשוף לפרטי הלקוח.
תומר אלקובי, סמנכ"ל ניהול סיכונים ב-Max. צילום: אורן דאי
זיהוי ביומטרי הוא דבר מקובל ברחבי העולם, ובמדינות מסוימות קיימת חובה להשתמש בשיטה זו בעסקאות בסכומים שמעל 30 דולר. בישראל אין עדיין רגולציה בנושא, אבל השיטה הזו חודרת לאט לאט למגזרי הקמעונאות, האלקטרוניקה, ואפילו בתשלומים לגופי ממשלה.
"באמצעות תהליך הזיהוי הביומטרי, אנחנו מבקשים לסייע ללקוחותינו להיות דיגיטליים, חדשניים ובחזית הטכנולוגיה", אמר תומר אלקובי, סמנכ"ל ניהול סיכונים ב-Max. "בנוסף, התהליך מאפשר לנו להעלות את רמת האבטחה בתהליכי התשלומים באמצעות כרטיסי אשראי ולצמצם את החשיפה להונאות".
07/12/23 16:02
10.14% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ד"ר ג'ואן דונובן, אחת החוקרות הבולטות בעולם של מיסאינפורמציה (מידע מוטעה, ובשפה פשוטה – פייק ניוז), טוענת כי פוטרה מאוניברסיטת הרווארד לאחר לחץ מצד מטא. זאת, אחרי שמארק צוקרברג ורעייתו, פריסילה צ'אן – שניהם בוגרי האוניברסיטה היוקרתית – תרמו לבית הספר לממשל על שם קנדי, שדונובן חוקרת בו, מאות מיליוני דולרים והבטיחו לתרום לו חצי מיליארד דולר נוספים – אם היא תפוטר.
בתלונה שהגישה דונובן למשרד החינוך הפדרלי של ארצות הברית ולתובע הכללי של מסצ'וסטס, שנחשפה בראשונה בוושינגון פוסט, היא כותבת שהתקציב שלה קוצץ, לא ניתנה לה האפשרות לשכור צוות מחקר והיא הפכה קורבן לקמפיין השמצות מצד עובדים בהרווארד. מדובר בתלונה ארוכה, בת 248 עמודים, שדונובן טוענת בה כי האוניברסיטה פגעה בחופש הביטוי שלה.
דונובן הייתה בין החושפים הבולטים של "דפי פייסבוק"
במטא לא אוהבים את דונובן, בלשון המעטה, לאחר שהיא הייתה בין הראשונים ששמו את ידיהם על "דפי פייסבוק" – 22 אלף מסמכים פנימיים של החברה שנחשפו על ידי חושפת השחיתויות פרנסיס האוגן, שעבדה בה. על פי המסמכים, שהאוגן הדליפה אותם לוול סטריט ג'ורנל ב-2021, היא טוענת שמטא שמה "רווחים לפני בני אדם", ושהאלגוריתם שלה מחפש בעיקר כיצד לעורר במשתמשים בשירותיה – במיוחד בפייסבוק ובאינסטגרם – כעס, שמייצר יותר מעורבות מצד הגולשים, ומשאיר אותם בפלטפורמה יותר זמן.
הוול סטריט ג'ורנל פרסם על סמך המסמכים שהאוגן סיפקה לו סדרת כתבות מפורטת, שכונתה Facebook Files series, אשר עסקה בעיקר בכך שאינסטגרם מנצלת את נפשם הפגיעה של בני הנוער המשתמשים בה לצורך רווחיה. כמו כן, הדגימו התכנים שנחשפו את חוסר הרצון, לכאורה, של פייסבוק להילחם בהפצת חדשות כוזבות, בטענה כי אם תעשה כך, מעורבות המשתמשים שלה יכולה לרדת – מה שעלול לפגוע בהכנסותיה.
הטענה: הרווארד התאימה את עצמה לאינטרסים של מטא
דונובן הובילה את פרויקט הטכנולוגיה והשינוי החברתי בבית הספר ובחודש פברואר האחרון פרסם עיתון הסטודנטים של הרווארד, the Crimson, ידיעה שלפיה בכוונת בית הספר לבטל את התוכנית.
07/12/23 14:43
8.7% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
לפי דיווחים אחרונים, אפל, הידועה בסטייל העיצוב המלוטש האופייני לטכנולוגיה המתקדמת שלה, עובדת כעת על מכשיר מהפכני – iPhone שכולו-מסך (All-Screen iPhone). המכשיר המסוגנן הזה, כך דווח, יהיה נטול כל מפתח, חריץ או מגרעת, וספציפית – ללא פתח המצלמה הקדמית, שעד כה תמיד בלט על צגי המכשירים. בהינתן שכך יהיה, המכשיר עתיד לספק למשתמשים סופסוף חווית צפייה נטולת הפרעות באמת.
תאריך ההשקה הרשמי של המוצר המצופה הזה לא קיבל בינתיים אישור מ-אפל, אך אנליסטים בתעשייה צופים כי שחרורו יתרחש ב-2027, אז יחזיקו המשתמשים בידיהם כנראה כבר את מה שיכונה iPhone 19.
מצלמת התת-מסך – כבר בפיתוח
אחד הדברים החשובים ביותר להשגה כדי להגיע למכשיר שכולו-מסך, הוא, כאמור, מצלמה ללא פתח פיזי לעדשה, שתהיה משולבת באופן אחר ומקורי בצג המכשיר.
לפי הדיווחים, יצרניות הטכנולוגיה שאפל מעסיקה בשירותה, שמוצאן מקוריאה (המוכרת בהן היא פוקסקון, אך שמה לא הוזכר ספציפית בידיעות אודות המהלך) כבר החלו שוקדות על פיתוחה של מצלמת תת-מסך, בטכנולוגיה ששמה הרשמי הוא UDC (ר"ת Under-Display Camera). אם אכן זה המצב, מסגרת הזמן הארוכה בת השלוש-ארבע שנים אמורה להיות מספיקה לאפל כדי להתגבר על המכשולים הטכניים הקשורים לטכנולוגיית UDC והפיכתה למציאות.
UDC, כאמור, היא טכנולוגיה שנמצאת כעת בשלבי הפיתוח המוקדמים שלה, ויש כבר דיווחים הגורסים כי חלה התקדמות משמעותית בהשגתה. לפי אתר MacRumors, ספקיות הצגים הקוריאניות של אפל, למשל חברת LG Innotek, החלו, כאמור, בשקידה ובעבודה המקדימה על UDCs ייעודיות למכשירי ה-iPhone. תצוגות הדור הבא הללו ישתמשו, כך נטען, במערכת "אופטית חופשית" מיוחדת, שאמורה לאפשר לאור לעבור דרך המסך ולהגיע לחיישן המצלמה הנסתר מתחת לצג, וזאת מבלי לפגוע באיכות התמונה.
עם זאת, יישום מוצלח של טכנולוגיית UDC יכלול כנראה מספר אתגרים, כשכנראה המרכזי שבהם הוא הירידה הפוטנציאלית באיכות התמונות, עקב שכבת הפיקסלים הנוספת שמסתירה את עדשת המצלמה. על פי הדיווחים, אפל דחתה דגימות UDC ראשוניות שכבר קיבלה מחברות אחרות, עקב ביצועי צילום לא משביעי רצון, והדגישה את מחויבותה לשמור על סטנדרטים גבוהים במצלמותיה. iPhones in 2027 might launch with an Under-display selfie camera..????
This will help APPLE to achieve a true all-screen display in their iPhone models – Would you buy one?
Sc: The Elec pic.twitter.com/ofCpmyVY1b
— Shivank Tiwari (@shivankGeeky) December 6, 2023 לכשיגובשו אמצעים לעקיפת אתגרי הפיתוח, אפשר לצפות כי היתרונות הפוטנציאליים של מכשיר נייד שכולו-מסך ימשכו משתמשים ויקסמו להם. מוצר שכזה, שיכלול תצוגה ללא הפרעה, מלבד היותו נאה ומסוגנן במיוחד חזותית, יציע ללקוחות שינוי משמעותי, שיועיל במיוחד לצפייה בסרטים, למשחקיהם של חובבי הגיימינג וכן למי שמעוניין ליהנות מתוכן מולטימדיה אחר, למשל צפייה בקליפים. בנוסף, יותר שטח מסך יהיה ללא ספק עניין מועיל במיוחד לצורך ריבוי משימות, מכיוון שמשתמשים יוכלו, למשל, לראות בנוחות שתי אפליקציות זו לצד זו.
ככלל, העיצוב המלוטש ומינימליסטי של מכשיר שכזה עשוי להדגיש עוד יותר את האסתטיקה האייקונית ממילא של ה-iPhone – שפיתח עבור מכשירי החברה המעצב המפורסם ג'וני אייב – ולהעניק לו מראה חלק ואפילו עתידני, שסביר להניח שגם יגביר את המכירות של החברה וגם יהפוך למגמה בתעשיית המובייל.
אז נכון, שנת 2027 עוד רחוקה, אבל בכל זאת הבשורה על כך שאז יכבוש את חיינו, כנראה, iPhone שכולו-מסך, מרגשת.
07/12/23 16:21
8.7% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"הגעתי לחטיבה לפני שלושה חודשים והתחלתי להכין תוכניות למימוש הפעילות בתפקידי החדש. בחלוף זמן קצר הגיעה השבת הארורה של ה-7 באוקטובר, ונדרשתי לייצר תמונת מצב אמינה למקבלי ההחלטות: התמונה מורכבת מדווחים מהים, מהיבשה ומהאוויר, מתגבשת וכך מייצרת יכולת להבין היכן הבעיות המרכזיות, ועל פיהן לספק תובנות למפקדים, שהם מקבלי ההחלטות, מהי הדרך הנכונה להפעיל את הכוחות בשטח", כך אמרה סרן יובל, הקשר"חית (קצינת קשר חטיבתית, מנמ"רית) של חטיבה 474 באוגדה 210 שברמת הגולן.
סרן יובל, בת 25, מתגוררת במרכז הארץ, ולפני כן שירתה בתקשוב, באוגדה 162. "עם פרוץ הלחימה", אמרה, "החטיבה נערכה לקלוט גדודי מילואים אורגניים ולפרוס את הכוחות בהתאם לתרחישים".
היא הסבירה כי "התפקיד שלי כולל שלושה כובעים: האחד הוא עולם הקשר, ה-C ב-ICT, ותפעולו על כלל כלי הרכב, הנגמ"שים והטנקים, כמו גם תפעול התקשורת בחמ"לים. הכובע השני הוא עולם המחשבים. יש לנו מגוון מערכות IT, בסביבות מחשוב שונות, ועלינו לדאוג לכשירות המלאה של כולן. בכל יחידת קצה בשטח, מהלוחם ועד לטנק, יש לוודא שכלל היישומים, אמצעי התקשורת והקשר ומערכות השו"ב יעבדו, ושיהיה לכל אחד ואחת את המידע הרלוונטי והנכון. בכובעי השלישי אני מפקדת פלחי"ק (פלוגת תקשוב), שמונה עשרות חיילים, חלקם במילואים. הפלוגה מעניקה שירותי ICT לחטיבה, לגדודים ולפלוגות".
לדבריה, "מערכות ה-ICT הן התשתית הבסיסית לייצר את תמונת המצב. הן בנויות מכמה שכבות, לטובת ורסטיליות, יתירות, גמישות ושרידות. המטרה שלי היא להעניק רציפות תפקודית בלחימה לכלל מאות ה-'לקוחות' שלי". סרן יובל הוסיפה כי "ה-'לקוחות' משתמשים במערכת השו"ב משואה בגרסה 750. נדרשנו עם פרוץ המלחמה לקלוט חיילי מילואים שהיו להם מערכות בגרסה 700, וערכנו הסבה זריזה. שדרגנו גרסאות וערכנו התאמות מגרסה 700 – לטובת ניהול יומיומי אחוד של התהליכים. בנינו את מערך התקשוב לטובת חפ"ק חטיבתי קדמי, הפרוס בשטח סביב השעון, עם כשירות מלאה ושילוב, או התממשקות, למערכות של חטיבות וזרועות אחרות". בנוסף, ציינה, "הלוחמים משתמשים ברשת הסלולר הצבאית המוצפנת, שושן אדום, ויש לנו יכולת הקמה ופריסה במהירות של תאי קשר – ככל שנידרש לכך".
מערכת על שם הקצין הבכיר ביותר שנהרג באינתיפאדה השנייה
"עוד העלינו באוקטובר השנה לאוויר את מערכת דרור", ציינה סרן יובל. זו מערכת הערכת מצב, שמאפשרת למפקדים בשטח לקבל החלטות מבוססות מידע ולהבין מה קורה בגזרתם. מדובר בפלטפורמה מבוססת ענן מבצעי, שמספקת למפקדים מידע מונגש בשפה הצה"לית, מותאם לגזרתם, תוך התבססות על נתונים משותפים – בהקשרי זמן ומרחב – מהחטיבה ועד לפיקוד. המידע מתקבל מנתונים שמגיעים מחיישנים בגזרה, לצד ההיסטוריה שלה, תוך הקשרים לוגיים בין אירועים.
אל"מ דרור ויינברג ז"ל, שהמערכת קרויה על שמו. צילום: Adir.sh, מתוך ויקיפדיה
המערכת מכונה דרור על שם אל"מ דרור וינברג ז"ל, הקצין הבכיר ביותר שנהרג באינתיפאדה השנייה. אל"מ וינברג, יוצא סיירת מטכ"ל ומפקד יחידת מגלן, שימש מפקד חטיבת יהודה (חטיבת חברון) באוגדת איו"ש. כמח"ט הגזרה, הוא הצליח לקשור קשרים טובים עם המתנחלים ועם הפלסטינים כאחד. הוא הקפיד על לחימה נחושה במחבלים באופן ממוקד ונקודתי, ללא פגיעה מיותרת באזרחים חפים מפשע. המהלך זכה להצלחה, וחברון נחשבה לאזור רגוע באופן יחסי.
אל"מ וינברג נהרג בנובמבר 2002, בפיגוע שחוליית מחבלים ביצעה בציר המתפללים בחברון. וינברג חש לאירוע, וכשיצא מהג'יפ כדי לאתר את המחבלים, נפגע מכדור ומת מפצעיו תוך זמן קצר. כמה חודשים לאחר מותו ילדה אלמנתו בן, שלו ניתן השם דרור נחמיה.
לדברי סרן יובל, "המערכת מאפשרת לכל 'לקוח' להביט על המידע הרלוונטי לו – מה שתצפיתן המודיעין נדרש לו שונה ממה שמפקד החטיבה צריך. היא שואבת מידע משלל גורמים: חיישנים, מערכות תצפית, מערכת משואה ומערכות נוספות, וכך ניתן לקבל תמונת מצב אינטגרטיבית, המשלבת בין מידע מודיעיני ומבצעי". המערכת מתממשקת למערכות השו"ב משואה וצי"ד. סרן יובל ציינה ש-"כלל המערכות מייצרות תמונת מצב, אש, מודיעין, איסוף – וככה כולם מקבלים תמונת מצב אחת, אחודה".
ה-"יוטיוב" של צה"ל
"מערכת נוספת שהלוחמים משתמשים בה היא זד-טיוב (ZTube) – רשת שיתוף הסרטונים המבצעית של צה"ל", אמרה. "זו רשת וידיאו לשימוש פנימי של הצבא, שמטרתה היא להנגיש את תכני הווידיאו ואת התרחישים המבצעיים בצורה טובה ורחבה יותר ממה שהיה נהוג בעבר. כך המפקדים יכולים לקבל גישה מהירה ופשוטה לתכנים המבצעיים לצורכיהם, ולצפות בשידורים חיים".
לדברי סרן יובל, "המערכת משמשת אותנו לצרכים מבצעיים. היא מאפשרת לבדוק את החיישנים הרלוונטיים או את סרטוני הווידיאו הקשורים לגזרה, ובכל רגע נתון. האפליקציה מוסיפה למפקדים עוד ממד, של וידיאו. הם משתמשים בו לטובת דיוק הפגיעה במטרות. זה מצמצם את זמן ה-Sensor2Shooter. המפקדים רואים יותר וטוב יותר את שדה הקרב, וכך גם בחמ"ל".
לסיכום אמרה סרן יובל כי "הצוות שלי ואני ערוכים, חד משמעתית, למצב שבו, חלילה, תהיה הסלמה בגזרה. אנחנו נמצאים בכוננות מרבית, וצוותים שלי נשלחים לטפל בתקלות בשטח ולהעלות את הכשירות של התקשוב. השאיפה היא למנוע תקלות בטרם הן נוצרות, ובמקביל לתקן אותן במהירות. נמשיך להטמיע עוד מערכות ויישומי דיגיטל – הן בשל החשיבות שלהן, והן בגלל הדרישה מהמפקדים ומהשטח".
07/12/23 16:32
7.25% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
האם AMD תצליח להפוך מתחרה של ממש ל-אנבידיה בתחום של מעבדים גרפיים ייעודיים לשימושי בינה מלאכותית? בכנס משקיעים שערכה החברה הוצגו מיקרוסופט, מטא ו-OpenAI כשלוש חברות מובילות בתחום הבינה המלאכותית שכבר הזמינו מנות גדולות של המעבד החדש של AMD, שעונה לשם Instinct MI300X.
מדובר במעבד שעל פניו אמור להיות זול יותר מהמעבדים המובילים של אנבידיה, קרי H100 כיום וכזכור במהלך השנה המעבד החדש H200, וההערכה בשוק היא, שהחברות הגדולות, שזקוקות לכמויות גדולות מאוד של מעבדי בינה מלאכותית כל הזמן, מחפשות ספקית שתמלא את הפערים בין הצורך לאספקה בפועל של מעבדי בינה מלאכותית, וגם מנסות להקטין את העלויות הגדולות.
מנכ"לית AMD, ליסה סו, השוותה במהלך הכנס שערכה ביוני השנה, ובו הציגה את המעבד החדש – Instinct MI300X, ל-H100. "מה שהביצועים האלה עושים מתורגם ישירות לחוויית משתמש טובה יותר. כשאתה שואל את המודל שלך משהו, אתה רוצה שהוא יחזור עם תשובה מהר יותר, במיוחד כשהתגובות הולכות ונעשות מורכבות יותר", היא אמרה, כשהיא מציינת שעם זאת, חברות יצטרכו להשקיע משאבים ומאמצים כדי להוסיף לרשימת הספקיות שלהן גם את AMD.
סו אמנם לא נקבה במחיר של יחידת מעבד אחת, אבל היא טענה, שהתמחיר ועלויות התפעול שלו יהיו פחותות בסופו של דבר לעומת ה-40,000 דולר פחות או יותר שדורשת אנבידיה עבור מעבדי הבינה המלאכותית שלה.
יש לציין שמטא ומיקרוסופט, לפי דיווחים, היו הרוכשות הגדולות ביותר של מעבדי H100 ב-2023, כך שהרכישה שלהם מ-AMD נחשבת למשמעותית במיוחד. לפי מטא, היא תשתמש במעבדים החדשים של AMD עבור עומסי עבודה בתחום ההיסקים, כולל עריכת תמונות. במקרה של מיקרוסופט, החברה תציע גישה לשרתים המבוססים על Instinct MI300X דרך שירות הרשת של Azure.
ב-AMD ציינו, שההערכה היא, שבמהלך ארבע שנים יגיע היקף שוק מעבדי הבינה המלאכותית ל-400 מיליארד דולר, כך שהיא צופה התרחבות רבה בשוק הזה. עם זאת, הציפיות שלה להכנסות ב-2024 עדיין צנועות, יחסית, ועומדות על כ-2 מיליארד דולר עבור כלל המעבדים הגרפיים המיועדים לשימוש בדאטה סנטרים, בערך 5% מההכנסות הצפויות של אנבידיה.
07/12/23 11:53
5.8% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בשבוע שעבר, קצת לפני חג האור חנוכה, שמחתי מאוד לארח במאורת הנמר את ד"ר דניאל דור, המנכ"ל החדש של מיה אנליטיקס, נציגת SAS בישראל. החברה, שנוסדה על ידי צבי צוויג, מוכרת ומטמיעה פתרונות אנליטיקה חדשניים על בסיס פלטפורמות האנליטיקה המתקדמות של SAS, מאז שנת 1980. במהלך הביקור ראיינתי את דור לגבי מספר נושאים:
SAS היא אחת מחברות האנליטיקה וה-AI המוכרות בעולם. מה אתה יכול לחדש לנו?
"טכנולוגיית Generative AI יכולה לעשות הרבה דברים, אבל היא לא יכולה לעשות את כל הדברים. ב-2024, הפרספקטיבה של ארגונים תשתנה מהסתכלות על GAI ככלי Stand-Alone, לתפישה ש-GAI הוא כלי משלים לפתרונות AI ארגוניים קיימים. לדוגמה, בבנקים יביאו מידע מסומלץ (Simulated Data) כדי לבדוק את מודל הסיכון הקיים. בבריאות, יהיה ניתן להתאים תוכניות טיפול פרטניות לאנשים באמצעות בינה מלאכותית. SAS, כמובילה עולמית בתחום האנליטיקה וה-AI, מבינה את הטרנדים הללו, ולכן החליטה לפני שמונה חודשים להשקיע מיליארד דולר נוספים בשלוש השנים הקרובות ביצירה פתרונות ספציפיים המונעים ומופעלים על ידי AI".
איך החברה מתייחסת לשוק הישראלי?
"טכנולוגיות SAS השונות מוטמעות על-ידי מיה אנליטיקס ביותר מ-100 לקוחות חשובים וגדולים בישראל. ל-SAS יש הטמעות בישראל שהן ייחודיות ברמה עולמית, לאור מורכבות הצרכים של הלקוחות הישראליים. יש לנו לקוחות שעושים Data Operations, יש לקוחות שעושים BI ואנליטיקה, יש לקוחות שעושים Machine Learning ו-Modeling, יש לקוחות שלהם כלי החלטה (Decisioning), וכמובן שיש לקוחות שעושים איתנו את כל מחזור החיים האנליטי. SAS הינה המובילה העולמית בתחום האנליטיקה העסקית, והלקוחות היקרים שלנו, בסיועה של מיה אנליטיקסה, יכולים לעשות דברים מיוחדים ובלתי רגילים באמצעות הכלים שברשותנו. מטרתה של SAS בישראל הינה לשפר משמעותית את היתרון התחרותי של החברות החשובות בארץ, באמצעות המומחיות של מיה אנליטיקס. אני יודע שזה עשוי להישמע כמטרה מוגזמת, אבל זו מטרתנו האחת, ועשרות מומחי האנליטיקה של החברה רתומים להתמודד עם האתגר. עשינו זאת ב-43 השנים האחרונות, אנחנו עושים את זה היום, ואנחנו הצוות שיסייע להגדיל את מספר החברות שיעשו את זה בעתיד".
מה אתה מציע למנמ"רים CIOs ו-Chief Data Officers בישראל?
"התחזיות מראות ששוק האנליטיקה והבינה המלאכותית הולך לגדול דרמטית בשבע השנים הקרובות. מצד שני, מחקרים מראים שיותר מ-60% מפרויקטי ה-IT נכשלים או נכשלים חלקית. בהינתן הנתונים הללו, כל מנמ"ר ו-Chief Data Officer צריך לשאול את עצמו כיצד הוא הולך להגדיל את הסבירות שפרויקטי האנליטיקה והבינה המלאכותית שבהם הוא משקיע – יצליחו. הצלחה משמעותית תגיע רק באמצעות עבודה מתודית וסדורה, תיקון תהליכים עסקיים, שינויים אפקטיביים בתרבות הארגונית העוטפת את הפרויקט, השקעה בטכנולוגיות המתאימות וייעוץ של בעלי עניין עם הצלחה מוכחת.
אנחנו מציעים למנמ"רים ו-Chief Data Officers בישראל להתייעץ איתנו בכל עניין הקשור ל-Data Strategy שלהם. כ-Trusted Advisors אמיתיים, עם עשרות שנות ניסיון בתחום, ועם מאות הטמעות מוצלחות של פרויקטים מורכבים, אנחנו נשמח לתת ייעוץ ישר וכן, שרואה לפני הכל את טובת הלקוח".
07/12/23 13:12
5.8% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חדשות טובות למשתמשי iPhone 13 ו-14: לפי דיווח ב-9to5Mac, עדכון מערכת ההפעלה iOS 17.2 יציע תמיכה בטעינה אלחוטית בתקן Qi2 – כמו ב-iPhone 15 – גם בדגמי 13 ו-14.
אפל פרסמה לאחרונה את גירסת הבטא למפתחים של iOS 17.2, ובהערות המצורפות לעדכון, המפרטות את התכונות החדשות ותיקון הבאגים, מופיעה גם הערה המאשרת שהטעינה האלחוטית Qi2 החדשה, שנתמכת ב-iPhone 15, תהיה זמינה בקרוב בדגמי ה-iPhone 13 ו-14.
Qi2 הוא האיטרציה השנייה של תקן Qi לטעינה אלחוטית, והוא מציע מהירות טעינה של 15 ואט, לעומת 7.5 ואט או 10 ואט שמציעים רוב יצרני המטענים בתקן Qi1.
ה-iPhone 15 הושק כ-iPhone הראשון שמותאם ל-Qi2, וכעת, כאמור, ייהנו גם בעלי הדגמים הקודמים מזמן טעינה קצר יותר, הודות לאביזרי Qi2 הראשונים שאמורים להגיע למדפי החנויות בקרוב.
לפי הדיווחים, אפל אמורה לשחרר את iOS 17.2 מאוחר יותר החודש, בהתחשב בכך שגירסת הבטא למפתחים שוחררה ב-5 בחודש ובדרך כלל תוך שבוע-שבועיים אחריה משוחררת הגירסה החדשה לכלל המשתמשים.
07/12/23 10:06
4.35% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
לאחרונה אני שומע גם את אנשי הסייבר שואלים בחשש, האם יחליפו אותנו בבינה מלאכותית גם בתחום שמקדש ניסיון, יצירתיות ויוזמה? האם גם משרות הסייבר הנחשקות יעברו אוטומציה ויהפכו אותנו למיותרים? האם אנו הולכים לאבד את מקום העבודה שלנו?
לפני זמן לא רב אנשים חששו שטכנולוגיות אחרות – שהיו חדשות באותה תקופה – יחסלו משרות אנושיות. כפי שציינו מחברי הספר "The Second Machine Age": "מחשבים וקדמה דיגיטלית עושים לכוח השכל – היכולת להשתמש במוח שלנו כדי להבין ולעצב את הסביבה שלנו – את מה שעשו מנוע הקיטור ודומיו לכוח השרירים". בהתאם להיגיון זה, חלק מהעבודות הפיזיות שלנו כבר נפלו בקרב למכונות, וכעת הטכנולוגיה בשלה לתקוף גם עבודות הדורשות מיומנויות קוגניטיביות. האם עלינו, כאנשי סייבר, לפחוד מההתפתחויות הללו? האם נהפוך למיותרים בקרוב?
לפני שצוללים לדיכאון וייאוש, אני מציע ללמוד מההיסטוריה.
בספרו "Learning By Doing: The Real Connection Between Innovation, Wages, And Wealth", מביא ג'יימס באסן את הדוגמה המאלפת של פקידי הבנק והכספומטים. מאחר שהבנקים העסיקו פקידי אשנב רבים, והכספומטים נוצרו במטרה להחליף אותם, רבים האמינו כי היה זה רק עניין של זמן עד שהכספומטים ישתלטו על משרות בנקאיות. הכספומטים הראשונים בארה"ב הותקנו ב-1971 על ידי הבנק הלאומי הראשון של סיאטל, ועד שנת 1976 הותקנו למעלה מ-5,000 מכשירים. ב-1980, ההנהלה הבכירה של Wells Fargo חזתה, כי בעקבות הגידול בעסקאות אלקטרוניות יצטמצם מספר הסניפים באופן דרמטי, בעוד שבשאר הסניפים יהיו "מעט, אם בכלל, אנשי צוות"; ועד שנת 1984 למעלה מ-40% ממשקי הבית בארה"ב כבר החזיקו בכרטיסי כספומט.
למרות הדיגיטליזציה המסיבית של הבנקאות, מספר העובדים בבנקים לא הצטמצם; להיפך, הוא גדל. תחילה, הכספומטים אכן החליפו פקידים והקטינו את מספר העובדים בסניף טיפוסי מ-20 ל-13. ירידה זו הובילה לכך, שהיה משתלם יותר להפעיל סניף, מה שהוביל למבול של פתיחת סניפים חדשים. פתיחת הסניפים הגדילה את הביקוש לפקידים, ובכך המספר המצטבר של עובדי הבנקים בארה"ב גדל במקום לרדת.
"פרדוקס ג'בונס, הקרוי על שמו של הכלכלן וויליאם סטנלי ג'בונס, קובע, שכאשר משהו הופך ליעיל יותר, אנחנו צורכים ממנו יותר. בספרו "שאלת הפחם" משנת 1865, ג'בונס הבחין שככל שהיעילות של מנוע הקיטור גדלה והוא הפך חסכוני יותר (צרך פחות פחם), סך צריכת הפחם עלתה מכיוון שבעקבות ההתייעלות אנשים החלו להשתמש יותר במנועי קיטור"
דוגמה עדכנית יותר נשענת על מהפכת הבינה המלאכותית בהדמיה רפואית. מחקר שנערך לאחרונה ניתח את ההשפעה של מערכות מבוססות בינה מלאכותית על עולמות הרפואה. לדברי המחברים, "תוכנות ומכשירי הדמיה מבוססי בינה מלאכותית עשויים לסייע ואף להתחרות עם רדיולוגים, תוך שינוי המודל הנוכחי של רפואה ובריאות בהיבטים רבים". על פי המחקר, ההכנסות של חברות ההדמיה הרפואית מבוססת AI צפויות לגדול מכ-0 דולר ב-2017, לכ-2.9 מיליארד דולר ב-2025. על פי דוח "AI in Medical Imaging Market", במהלך התקופה של 2021-2030, השוק העולמי של פתרונות בינה מלאכותית בהדמיה רפואית צפוי לצמוח לפי CAGR של 36.87%, מ-1.24 מיליארד דולר ב-2021 ל-20.9 מיליארד דולר ב-2030.
אפשר לתאר את פרצופם המודאג של רדיולוגים כאשר הם רואים נתונים אלו, מהחשש שגם המקצוע שלהם ייכנע ל-AI, בעודם מוחלפים בתוכנת מחשב. אולם נראה שהחששות מוקדמים. למרות מגמת הדיגיטליזציה, נראה שה-AI בינתיים לא "גונב" את העבודה של הרדיולוגים. למעשה, ההיפך הוא הנכון: במהלך שנות הפריחה של הבינה המלאכותית ברדיולוגיה ב-2019-2022, הביקוש לרדיולוגים בארה"ב זינק פי שלושה, מכ-1,000 לכ-3,000 משרות פנויות, לצד עלייה משמעותית בשכר.
פרדוקס ג'בונס
פרדוקס ג'בונס, הקרוי על שמו של הכלכלן וויליאם סטנלי ג'בונס, קובע, שכאשר משהו הופך ליעיל יותר, אנחנו צורכים ממנו יותר. בספרו "שאלת הפחם" משנת 1865, ג'בונס הבחין שככל שהיעילות של מנוע הקיטור גדלה והוא הפך חסכוני יותר (צרך פחות פחם), סך צריכת הפחם עלתה מכיוון שבעקבות ההתייעלות אנשים החלו להשתמש יותר במנועי קיטור. באופן דומה, כאשר למדנו לחמם כבשנים לייצור ברזל עם פחות פחם, סך צריכת הפחם עלתה מכיוון שכעת היה משתלם יותר לייצר ברזל, ובניית מפעלי ייצור ברזל חדשים – עם כבשנים חסכוניים – משכה יותר משקיעים.
הפרדוקס הזה הוא שהבטיח, שכספומטים לא "הרגו" משרות בנקאיות, הדמיה רפואית מבוססת בינה מלאכותית לא העלימה את הרדיולוגים, ושהבינה המלאכותית לא "תמחק" את אנשי הסייבר, אלא תיצור עוד יותר משרות.
בינה מלאכותית בסייבר
למרות השימוש הגובר בטכנולוגיות AI באבטחת מידע בעשור האחרון, קשה לומר שהביקוש לאנשי סייבר הולך ופוחת. זה למעלה מעשור שאנו משתמשים בבינה מלאכותית כדי לתעדף התראות על התקפות, ובכל זאת – מרכזי ניטור סייבר משוועים לכוח אדם. אנחנו משתמשים בבינה מלאכותית כדי לזהות תוכנות וקבצים זדוניים, ובכל זאת איננו יכולים למלא את המשרות הפנויות עבור אנשי תגובה לאירועים (Incident Response) ואנשי הנדסה לאחור (Reverse Engineering). אנחנו משתמשים בפתרונות מבוססי בינה מלאכותית כדי לזהות אנומליות ברשת, ובכל זאת חסרות לנו ידיים עובדות בצוותי הגנה. לא זו בלבד שבעיית כוח האדם אינה נפתרת – היא הולכת ומחמירה. על פי דו"ח " 2022 ISC2 Cybersecurity Workforce Study", המחסור בכוח האדם בכל תחומי הסייבר הולך וגדל משנה לשנה – וזאת למרות הטמעת פתרונות AI למשימות אבטחת מידע.
ככל שמהפכת ה-AI ממשיכה, אני סבור שהביקוש לאנשי סייבר צפוי לגדול עוד יותר. הודות לג'בונס ולמרות החששות כי בינה מלאכותית תחליף את המומחיות האנושית, נראה שככל שטכנולוגיית AI מבשילה יותר, הביקוש לכוח אדם בתחום הסייבר גדל עוד יותר. בניגוד לדעה הרווחת, אם ההיסטוריה מלמדת אותנו משהו, מהפכת הבינה המלאכותית תהיה גורם מהותי בהגדלת הביקוש לאנשי סייבר.
הכותב הוא מנהל המחקר, הפיתוח והחדשנות במרכז לחקר הגנת הסייבר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.